אז אני מחפשת מגפיים דחוף. המלצות איפה לקנות? שיהיה נוח ליומיום שיש בו הליכות לעבודה וכו'
לא עקב
ובעיקר
שייסגר בנוח על השוק ולא יתפוצץ(שזו הבעיה העיקרית שלי. ולא שיש לי רגל ענקית.. הרוב נסגרים אבל בדוחק וזה לא נח בכלל. אז מחפשת דגמים שיותר רחבים ואיפה לקנות
תודה!
אני לובשת חצי מגף...
ממש מקצר אותי(אני נמוכה . לובשת חצאיות אחרי הברך.. אז ביחד עם מגפון זה לא נראה משו בכלל)
כשהמקטע זה החלק הרחב דווקא אני מתכוונת. כמובן שזה תלוי גובה של הגוף.. למטר וחצי כמוני אני פחות אוהבת.
טעם וריח..
תודה על התגובה!
שבחורף אני רק במכנסיים אז אין לי המון איך לעזור
והמגף גם שחור אז פחות נראה נורא
אם כי מסכימה איתך
למרות שבעיניי גם מגף ארוך זה פחות.. זה נראה מסורבל כזה
אבל חורף, ואני לא רוצה להירטב מהגשם🤷♀️
את המגף כלפי מטה (זה עושה לו כיווצים ומקצר אותו גם, אבל זה בטח יותר גבוה מגפונים) -זה נסגר
. זותומרת לא עומד קשיח על הרגל. לכן באמת עבד טוב. עד ששבק חיים
באופן כללי רחוב יפת ביפו מלא חנויות של נעליים במידות לא סטנדרטיות
יש גם חנויות בהתאמה אישית
בס״ד
אני בדר״כ מוצאת בחנויות כמו Scoop (אולי גם Togo). זה הפתרון בשבילי, מקווה שעזרתי ❤️
בס״ד
לאורך כל הגובה של הנעל.
קונה שם קבוע
כמעט בת שלושה חודשים
בגדול הנקה מלאה
לא לפי שעות
קיבלה בקבוק אולי שלוש פעמים מאז שנולדה בשבוע הראשון כזה ממש לא משו חדש
היתה עם פטרייה מיום ראשון שעבר מטופלת וברוך ה׳ עבר לה
אבל בימים האחרונים אמאלה…
היא לא מעוניינת לינוק!
כמה שניות מוצצת ובוכה
מתחברת מתעצבנת
מעבירה לצד שני שוב כמה שניות ומתעצבנת
כן יכול להיות פיק שאוכלת יפה וישנה איזה שעתיים ככה אבל בגדול לא כיף לה בכלל
רעיונות?
ועוד אחת הייתה שעשתה ככה כי החלב לא הספיק
על אחד וסבותיו...
לגבי פטריה- תהדקי בפה אם אין איזושהיא נקודה לבנה או משהו כזה שיכולה לרמז על פטריה
גם כבר לא כואב לי החיבור וגם נעלמו הלבנים שהיו לה
לא היראלי שזו הבעיה
תנסי להניק בתנוחה שאת שוכבת והיא גוחנת מעלייך (ככה שהיא לא בזווית שהאוזן למטה) ותראי אם יש שיפור
היא מצוננת?
לא מצוננת
טיפה כזה נזלת יבשה אבל דוגרי יש מצב כי היא בוכה הרבה…
אז אוזן אחת שלה למעלה ואוזן אחת למטה.
ואם תשכבי לגמרי והיא תבוא מעלייך, אז 2 האוזניים בזווית ישרה יחסית
(אולי אני מקשקשת, אבל אצלי זה עזר חח)
קפיצת גדילה יש בגיל חודשיים וחצי?
יכול להקדים/ לאחר קצת.
וגם ימשסביב כך מיני קפיצות התפתחות.
אם לא פטריה
היי בנות,
מה אמורה להיות רמת הידיעה של מספרים של ילד שחגג 3 לא מזמן? גן טרום טרום.
עד לא מזמן ידע רק לספור עד 5. בדקתי היום שוב והגיע עד 8 (לא בדקתי יותר, פשוט ספרנו עד 8 והצליח לבדו).
מבחינת זיהוי המספרים, יודע רק להגיד 6 על 9 ולפעמים מזהה את 8.
רק אומרת שבזמן האחרון יושבת איתו על זה חזק, יש לנו ספר עם מספרים, משחק קוביות מספרים, וקניתי לו עכשיו גם פאזל מספרים. השאלה מה נורמלי כרגע לגילו?
האמצעית שלי זיהתה מספרים עוד לפני שלמדה לדבר ואני יודעת שהיא המיוחדת השאלה מה נורמלי שאדע להתקדם איתו
שלי באותו גיל ולדעתי גם עד 5 מתבלבל. מזהה חלק רק
להבין איפה יש חתיכת עוגה אחת , איפה שתיים.
לגבי מספרים מלמדים בגן ואז עוד פעם בכיתה א'.
בסוף טרום טרום אמורים להכיר עד חמש ולהבין את המשמעות
תודה!
אני לא באמת יודעת מה אמורים לדעת בגיל הזה,
אבל זה נשמע בסדר גמור.
בגיל הזה לא צריך לדעת בכלל לזהות מספרים.
זה בעצם כמו לזכור שיר. אחד, שתיים וכו'.
אם קשה לו תספרו יחד עם מנגינה קבועה, אח...ד שת...ים, שלווווש... וכו'. מקווה שהובנתי. כאילו במן מקצב קבוע.
ואם הוא מתקשה במנייה ( זה אומר למנות כמה חפצים יש לו, נגיד, כמה סוכריות יש לך בשקית? ) אז בעיקרון מצופה למנות עד 3, אפשר להכניס את זה כל הזמן, תביא לי שלוש גזרים מהמקרר, בא נספור כמה עיגולים של מלפפון יש לך בצלחת? להרחיק אותם זה מזה, כדי להקל עליו.
לזהות ספרות זה טוב, אבל זה פחות חשוב. המניה יותר חשובה.
אז יש פה בעצם שני דברים שאפשר לעבוד עליהם. תודה 
בקטע של להתאכזב אם לא יצליח, כן 😅
לא חושבת שאני אמא כזאת שדוחפת יותר מדיי למצויינות 🙈
פשוט רוצה להיות עם יד על הדופק כי בעבר נגיד היה צריך קלינאית בשביל דיבור וכו' ולא רוצה חלילה לפספס שלבי התפתחות
יכול להיות עניין של שליפה זאת אומרת
יתכן והוא יודע את המספרים אבל להוציא אותם לא מצליח
כלומר - הוא יכול לדקלם את המספרים, אבל להבין את משמעותם וממש למנות חפצים - זה עקרונית עוד לא הגיל. בטח שלזהות את צורות המספרים...
אז בנחת
אפילו ה"דיקלום" לא מושלם. קל וחומר לספור כמה חפצים יש לפניו... אולי יודע להגיד אם יש משהו אחד/ שניים.
כן הייתי שמה דגש על חשיפה בבית.
כרגע פחות על הצורות של המספרים (לזה יש לו עוד הרבה זמן), ויותר על ספירה עד 10, ומניה של כמויות קטנות.
לא צריך בצורה 'לימודית'. סתם למצוא הזדמנויות במהלך היום. ספירה עד 10 אפשר כשעולים במדרגות, כשמתנדנדים בנדנדה, כשאוספים קוביות, כשהוא רוצה להמשיך לשחק אבל צריך ללכת לאמבטיה אז את מרשה לו לשחק עוד עד 10 (או 20, או יותר), וסופרת בקול לאט, ועוד כיד הדמיון הטובה...
הוא לא צריך לספור איתך כל פעם, פשוט לשמוע שוב ושוב את הרצף, ולפעמים תתני לו גם הזדמנות להמשיך איתך, להשלים אותך, וכדו'.
וגם מניה - למצוא הזדמנויות במהלך היום, לפעמים שהוא יספור איתך ולפעמים רק את תספרי, אבל הוא יקשיב וייחשף ולאט לאט בה ייקלט לו.
אפשר כשעורכים שולחן, לספור את הצלחות ששמים לכולם, ואז את המזלגות, והכפות, והסכינים, והמפיות. או תוך כדי משחק - לשים 3 בובות במכונית ולספור כמה נכנסו לתוך המכונית, וכדו'...
צריך פשוט למצוא הזדמנויות ללמד אותו בדרך אגב (למשל לספור מדרגות שעולים בהן).
אבל לא בלחץ.
הטיפים שכתבה לך בארץ אהבתי מצוינים.
כשבגיל ארבע זה עוד יחסית מוקדם.
גם לך @באתי מפעם !
נראה לי מלמדים 1-3 בגיל 3
אח''כ 1-5 בגיל 4
ובכן חובה 1-10
נשמע לי הזוי משהו... הבנות שלי למדו את כל האותיות (מהגננת הכוונה, לא לבדן) בטרום חובה, אז למה לא מספרים?
אולי לכתוב אותם בגן חובה, אבל להכיר מספרים חדשים בגן חובה?
אצלנו הפוך, או ישר
לא יודעת
יודע למנות עד 3 (שואלת כמה יש לו ביד ועונה אם יש אחד שתיים או שלוש. אך יותר משלוש אז זה ''הרבה'')
אבל הוא לא יודע לדקלם את המספרים, צריכה לעבוד על זה
רעיון לעשות את זה בשיר
אצלנו הילדונת למדה לדקלם מספרים כבר די מזמן - אבל בזכות משחקי הגומי של אחותה הגדולה 😉
אז יש פה את יתרון האחים הגדולים... אבל מה שחשוב הוא ההתפתחות עצמה, לא הדקלומים...
נתתי לבת שלי לשחק בו בגיל שנתיים סתם כי אמא שלי הביאה, יש לו כמה אפשרויות - זיהוי מספרים, כמויות וצורות.
אצלי היא כבר בגיל שנתיים בגלל שהיינו משחקות בו הרבה (בהתחלה סתם להתעסק עם הסקוצים) היא ידעה לזהות את כל המספרים עד 10 ואת השמות של הצורות הבסיסיות ועכשיו יודעת גם למנות עד שמונה בערך.
יכול להיות שהיא בכללי קצת מתקדמת אבל המשחק טוב לנושאים האלה.
יש לנו משהו דומה, רק עם קוביות במקום סקוצ'ים, באמת הוצאתי לו את זה לפני איזה שבועיים כדי שיתעסק עם זה ועל הדרך אולי יחלחל לאט לאט
והבת שלך אכן מתקדמת ;)
חודשיים אחרי לידה ויש לי כאבים במפרקי הירכיים בצדדים. סבלתי מזה בסוף ההריון וטיפולי אוסתאופתיה עזרו קצת להפחית את הכאבים.. חשבתי שיעבור אחרי לידה אבל עדיין כואב אחרי שינוי תנוחה..
למישהי היה? מה עזר לך?
האם לפנות לאורתופד שיפנה אותי לפיזיותרפיה? האם לרפואה האלטרנטיבית יש משהו טוב יותר להציע?
האם אפשר להתעלם מזה ולעשות הליכות בתקווה שיסתדר לבד?
אשמח לשמוע מבעלות נסיון.
תודה!
פשוט כי את סובלת וחבל❤️
מקפיצה למנוסות שיענו
ומקפיצה לעוד..
אבל אולי התעמלות מים?
בשלב הראשון להחזיר את הגוף לאיזון ושלב שני להגיע לפיזיותרפיה אבל אצל מישהי שמכירה את סוג הכאב.
לפעמים זה סימפיזיוליזיס או מתיחה לא נכונה בלידה עצמה ככה או ככה חשוב להחזיר את הגוף לפעילות נכונה שלא תכאיב.
זה יכול להחמיר בהריון הבא בלי טיפול מתאים או כלים מתאימים.
האם את עדיין מניקה?
פיזיוטרפיסטית אמרה לי שגם ההורמונים של ההנקה יכולים לגרום להרפיה של רצועות האגן ולכאב בפעולות מסוימות אז הפתרון הוא להפעיל את השרירים של רצפת האגן במקביל לביצוע של פעולות שכואבות.
ממש נותן כיוון. אני אקבע עם האוסתאופתית.
לפני כמה ימים בדיקת הריון חיובית (עוד לפני האיחור)
יום למחרת שוב חיובי וחזק יותר. הריון שמחכה לו ממש ממש. אחרי כמה הריונות כימיים והפלה. היום מרגישה קצת התכווצות ברחם ופתאום רואה כתם כתום 
ואחריו כתמים ורודים...
תיכננתי לעשות ביום שלישי שוב בדיקה ביתית ואם תהיה חיובית חזקה ללכת לבדיקת דם (כן אני למודת אכזבות לדאבוני...).
ועכשיו מתלבטת... מלקה את עצמי שהייתי בימים האחרונים בהמון מתח בגלל העבודה, והיום לא שתיתי כמעט בכלל ובקושי אכלתי. משתדלת לנוח ולשפר את המצב, ומנסה להבין מה זה אומר...
בהריון הקודם שהייתה הפלה גם באיזור זמן כזה, לקח בערך שבועיים עד שהגיע המחזור, וכך אמר לי שיהיה גם רופא הנשים, אז אני מנסה לעודד את עצמי שכתמים עכשיו זה לא סוף פסוק....
ואולי יש תקווה. אנסה לעשות מחר בבקר בבית בדיקה ביתית ולקוות לטוב, להתפלל ולהדליק נרות לצדיקים🙏🏽
אם יש לכן דברים מעודדים עבורי אשמח....
אם מחר אראה שהבדיקה התחזקה אנסה לעשות גם בדיקת דם בלנ"ד.
ממליצה ממש לעשות בדיקת גם
ככה תדעי יותר מהר מה הכיוון
תבקשי מראש הפניה ל2 בדיקות כדי לבדוק הכפלה
הסיתית לא .גיד לך כלום
אחרי תקופה ארוכה של ציפיה, ואז אחרי הריון כימי (ראינו שק)
עשיתי ב9/1 מעקב לוודא שהרחם ריק, ובמעקב ראו שהיה לי זקיק בגודל 13.
מאז יום חמישי יש לי בדיקה ביתית חיובית, חלשה מאוד ואתמול טיפה יותר חזקה (אבל עדיין חלשה).
עשיתי היום בדיקת בטא, תוצאה 114.
זה נמוך מדי ביחס לשלב הזה של הריון?
לפי החישוב שלי הייתי "באיחור" כבר מיום רביעי או שישי... ואז זה די נמוך...
אנחנו מחכים הרבה זמן, וכ"כ שמחנו פעם קודמת, אני מפחדת להתאכזב שוב
בהצלחה !
כי באמת לא ץמיד הז כזה מדויק
114 יכל ךהיות תקין
אבל הדרך היחידה לדעת זה להבדק שוב עוד יומיים ולראות הכפלה
מחזור בערך סדיר כל 35 יום, אבל הדימום הקודם היה אחרי הכימי, התחיל ב28 או ב29
כעת מגרגר לידי.
הכל שאלה של מתי היה הביוץ. אצלי התאריך היה וודאי כי הייתי במעקב זקיקים....
אם את לא יודעת בוודאות מתי היה הביוץ- הכי טוב פשוט לבדוק הכפלה עוד יומיים.
כשלי היה כימי זה היה במספרים הרבה יותר נמוכים.
שלי הגיע עד אלף... ראינו שק והכל
והוא גם עלה תקין גבולית, ואז תקין, ואז לא תקין בכלל (עליה מ800 לאלף ומשהו)
אז אני אחכה כנראה לראשון
אבל אוף
אני כ"כ מפחדת להתאכזב עוד פעם
ממה שאני יודעת כל הקטע של ההגדרה "הריון כימי" זה שבעצם ההוכחה היחידה לקיומו היא כימית- בדם, ועוד לא רואיפ שום דבר בא"ס.
וחיבוק, זה ממש מובן הפחד להתאכזב.
לי עוזר במצבים של חוסר ידיעה- פשוט להתפלל. להגיד לקב"ה- בבקשה שאני לא אחווה אכזבה עוד פעם, ואם בכל זאת אני צריכה לעבור את זה תן לי את הכוחות.
קבעתי את התור הכי קרוב לרופאת נשים עוד כשהיתה לי בדיקה ביתית חיובית לפני הבטא הראשונה של הכימי
והוא עדיין רק שבוע הבא
ממה שהבנתי מתחת לאלף/בלי שק זה כימי והפלה מוקדמת זה אחרי שראו עובר
ואצלנו היה אלף ושק אבל לא ראו עובר עדיין
אז 🤷🏻♀️
אני מנסה, אבל אוף, זה כ"כ קשה
התפללתי שיהיה בסדר ואז
ואני כבר מפחדת להכיר בזה שיש אפשרות שיהיה בסדר, כי אז אולי אני אתאכזב, ואני לא יכולה/רוצה להתמודד עם זה כרגע
אמר על הרבה פחות שנחשב להפלה ולא כימי.... מאחלת לך בשורות טובות
יתן אנדקציה טובה
לכן נקרא כי י-כי ההוכחה היחידה להימצאותו זה בבדיקות דם אבל לא באו''ס
הוא מתחיל להתפתח ונפסק עוד לפני שלב השק
והוא לא מגיע למעל אלף..
אז זה פשוט הפלה מוקדמת מאוד אבל הפלה..לא כימי
האמת זה לא באמת משנה איך זה נקרא
זה פשוט כואב לאבד מהשו שחשבת שכבר התחיל לקרות אפילו אם זאת רק התחלה
וממ שמבינה את המתח והפחד
היו לי כמה וכמה הריונות תקינים שהתחילו בבטא מאה ומשהו
וכן..היו גם כאלו שלא
ובאמת אין לך דרך לדעת חוץ מעוד בדיקת הכפלה
אבל למה לחכות לראשון
הכי טוב אחרי יומיים או 4 ימים מהבדיקה הראשונה
ילדונת: "אני רוצה בקבוק ורוד!"
אבא: "הנה בקבוק ורוד, כאן על הרצפה."
ילדונת (בצעקה): "זה לא בקבוק ורוד! זה בקבוק אדום!" (במילים אחרות, "אתה ממש גבר טיפוסי, אבא!")
😅
אני עשיתי כינים לבת שנתיים שלי, היא מסתכלת עליי ושואלת אותי אם אני מחפשת חילזונות
הצחיקה אותי ממש
בת 3 וחצי אחרי ששמעה את רבי אלתר שר: פרעה בפיגמה באמצע הלילה
שואלת אותי: אמא את יודעת לשיר פרעה בפיגמה באגלית? (בלי נ)
חשבתי ועניתי לה: לא. ואת?
אז היא ענתה כן.
והתחילה לשיר במבטא של רבי אלתר חחח😄😄😄
🤣🤣🤣
התעוררתי לצלילי השיר...
אמהלהמוסיפה גם חמודי,
הבאתי לבת השנה וחצי פרוסת לחם עם גבינה צהובה בפנים
היא - מזה? בטון כאילו גילתה אוצר,
גבינה צהובה? נכון ?
פותחת לאט לאט את הפרוסה וצועקת - ידעתי! ידעתי! 😂
עוד אחד של בת השלוש
היא התעצבנה ממש על משהו אז בבכי היא יושבת על הרצפה ואומרת לי - אמא אין מה לעשות אין מה לעשות אני חיבת להרביץ למישהו..
אני - וואיי ממש קשה לך אולי את רוצה לעשות חזק חזק לספה ?
היא - לא אמאאא אני חיבת להרביץ למישהוווו
למזלי זה נגמר בצחוק ולא בחיפוש אחרי קורבן חח
עוד אחד שלה מאותו יום -
היא ביקשה שתיה מתוקה תוך כדי האוכל ולא הסכמנו , אז היא קמה מהשולחן בהפגנתיות -
טוב בסדר אז לא צריך כלום ושום דבר! אני הולכת!
(חזרה אחרי שתי דקות 😂)
מוסיפה כמה משלי
אתמול יצאתי עם אחיות שלי למסעדה לכבדו היומולדת שלי (חן חן תודה על הברכות)
בן השלוש: אמא לאן את הולכת? אני רוצה לבוא איתך
אני: אני הולכת למסעדה, אחיות שלי חוגגות לי יומולדת. מחר עושים לך יומולדת בגן (במקרה יצא באותו זמן)
הילדון: אבל אני גם רוצה שהחיות יעשו לי יומולדת....
שהוא דמיין חיות חוגגות לאמא יומולדת 🤣
תמיד מדהים אותי כמה הכל אצלם סביר במחשבה.
מתואמתומזל טוב!
אמא טובה---דיה!שיחקנו בחידות.
אני: כלי תחבורה שמתחיל בט'.
בן החמש: טרמפ.
חחחח
אבל היום היה משהו שהצחיק אותי
הבת שלי שרה (בשירותים🤦♀️)
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר *נמרח*
😅
מלווה אותי אמירה ששמעתי מהרב שלנו כשהבכור שלי היה בשלב:
בגיל שנתיים היראת שמיים של הילד נמדדת לפי איזה שירים הוא שר בשירותים 🤭
בת ה- 4 שלי קבוע מתחילה להתפלל ולברך בשירותים.. חח
אז היא אמרה שהיא לא מוצאת טישיו-
אמרתי לה שתיקח מהשירותים.
היא ואמרת לי- אבל יש שם רק טישיו שקוטפים...
אנחנו מחכים בתור לקופה
התינוקת תופסת את המגנט שמצפצף ומנסה לינוק ממנו... בעלי בהכי רציני:
תראי תראי היא ממש רעבה!!
עד שנפל לי האסימון למה הוא התכוון:/ חחח
לא יודעת מה לעשות, ממש מרגישה שאין לי מספיק חלב ואני כל הזמן ריקה. מאתמול ממש... יכול להיות שיש לי וירוס, קצת מרגיש ככה וגם לבנות שלי היה לאחרונה.
מלחיץ אותי שזה יתמעט עוד ועוד כי לא משנה כמה מים אני שותה וכמה אני מניקה - זה מרגיש ריק.
מבחינת התינוקת היא יונקת ואחכ מבקשת עוד- וזה לא נראה שמצליחה לינוק הרבה, לא מצד הזמן ולא מצד הכמות. מצד שני הטיטולים שלה נראה לי כן בסדר...בקיצור לא יודעתתת
מה עושים?
אני חושבת שבתחילת הנקה ממש חשוב לאכול הרבה פחמימות
אצלי זה תמיד משפיע
קוואקר ומיץ ענבים גם מגבירים חלב
אבל אני באמת לא אכלנית בכלל
למשל ששבכל ארוחה יהיה לך פחמימה חלבון ושומן
לא חייב להיות משהו מורכב
חלבון- ביצה על שלל צורותיה, טונה
פחמימה- לחם, קוואקר, תפוחי אדמה
שומן- אגוזים, אבוקדו, שמן זית,
שממש הגבירו לי את החלב
תני לה, לאט לאט יהיה עוד חלב
וגם לפעמים זה לא רק לאכול הם רוצים שיחזיקו אותם וסתם למצוץ .
אם טיטולים רטובים לא נראה מדאיג
מזל טוב 🙂
חילבה
מרק עוף
הרבה שקדים
תאכלי ארוחות טובות ומחזקות זה ממש חשוב
ז.א. - יש לך למה להשוות?
כי עליה במשקל וטיטולים מלאים הם אינדיקציה חזקה יותר מהרגשה.
היא מתחברת טוב?
ועוד משו
למעט מאוד נשים הגוף לא מייצר חלב באופן טבעי, לרוב זה ניהול הנקה לקוי
אם שבוע אחרי לידה את מרגישה מרוקנת- ולא גדושה, רוב הסיכויים זה בגלל שהיא מרוקנת אותך
בשלב הזה תינוק שלא יונק טוב משאיר את אמא שלו עם גודש
היה לי גם מידי פעם מקרים של בכי שאין לי איך להרגיע, ממש לא רוצה להגיע לשם לכן קצת לחוצה שעכשיו זה ככה.
היא מתחברת טוב, אבל נרדמת מאוד מהר. יש לה קצב אולי לשתי דקות 🙃
לגבי עלייה במשקל לא יודעת, עוד לא שקלתי אחרי השחרור...
ויועצת הנקה
יכול להיות שהיא לא יונקת טוב ואז נרדמת כי זה קשה לה
ואז לא אוכלת טוב
מעגל קסמים לא קסום בכלל.
ושמעתי דברים ממש טובים על מורינגה של
גם להגביר אצלך חלב ע"י כמוסות חילבה, אוכל עשיר ובכלל הגברת אכילה, שאיבה
ואצל היונקת- לסחוט לה לפה מהשד תוך כדי שהיא יונקת- ככה את מגבירה את הכמות שהיא אוכלת ומשדרת לגוף לייצר יותר, להעיר אותה ע"י הורדת בגדים חלק תחתון, להגביר הנקות בעיקר בלילה!!
א. מזל טוב!
ב. יכול להיות שאחרי שלושה ימים היה גודש מסוים שכבר התאזן ולכל נראה לך פחות? אם התינוק רגוע, חיתולים מלאים, כנראה שהכל בסדר. וכל שתמשיך לינוק הייצור יגבר. אם זה וירוס או משהו נקודתי אז זה שהיא חוזרת לינוק יסייע לשמר/להחזיר את הכמויות.
יש נטיה לחשוב שאין מספיק לעיתים קרובות כשהכל בסדר.
מצד שני-אם את מתלבטת על זה-אז אולי כדאי לבדוק שהיניקה שלה יעילה. בשביל זה אולי צריך מדריכת הנקה או יועצת הנקה, זה יכול להרגיע אותך או אם ברמת יש בעיה לעזור לאבחן לטפל.
בהצלחה!
הדברים הרגילים - לאכול לשתות לישון
וירוס באמת יכול להשפיע
לעקוב אחרי התינוק שעולה במשקל
בלוטת התריס בדקת בעבר? אולי בדקו בבדיקות דם בבית חולים? מנסיוני זה יכול להשפיע ולידה יכולה ליצור שינויים משמעותיים
ברוך השם עלינו על הגל, בשבת כבר הרגשתי שיותר טוב, והיא גם אוכלת יותר.
כנראה שזו הייתה ירידה זמנית (יש דבר כזה קפיצת גדילה בגיל שבוע ? חח)
עכשיו מרגישה כבר יותר מלאה וגם משתדלת לאכול מזין כמו שאמרו כאן, כי באמת ההנקה אצלי מושפעת מהר מאוד מתזונה.
תודה לכל אחת שהגיבה!
מישהי יכולה לקשר אותי? חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי.
קוצה לעקוב ולגלות מתי מתחיל 70 אחוז הנחה
תודה
ועוד שאלה- יש לכן המלצה לאפליקציה לחישוב עונות (של טהרה)?
התכוונתי לשרשור שנפתח כאן בפורום 😃🤦
בעיקר עלשילב
לימים הקרובים
תודה בכל אופן
היי אהובות, כיף לקפוץ לפה שוב...
הגדולות שלי (א' וב') מאוד אוהבות לקרוא ואני מחפשת עבורן ספרים שווים ןמעניינים. יש לנו פה ספריה בשכונה הדתית שהופתעתי ויש בה המון ספרות כללית. מאוד חשובה לי הנקיות, לא חייבת דווקא תכנים דתיים אבל נניח משימה עולמית זה ילד וילדה, ויש שם כל מיני עבודות זרות וכו'.
הן מאוד אהבו את הקשקושים של בנצי מי שמכירה, שזה כמו יומני החנון אבל בדוסי... הבעיה שיש רק את הכרך הראשון והגדולה שאבה אותו תוך יום 😂 בקיצור, אשמח מאוד להמלצות או ספרים טובים של דוסים, או לאו דווקא אבל נקיים🙏🏻 תודה לכולן!!
מתואמתואגב באתר של יפה נוף הספרים של הסדרה (חוץ מהאחרון) נמכרים ב-15 ש"ח בעיקרון. בעיניי זה שווה...
שאני ממש אבל ממש אוהבת אותו,
וזה לא סותר את זה שכשהוא נכנס הביתה- אין לי סבלנות לשמוע את כל תלאותיו שהיו במשך היום...
מחכה לשניה שייכנס כדי להעביר לו את שרביט התפעול של הילדים והבית ורק רוצה להכנס לחדר להיות עם עצמי!!!
אז הוא נכנס אחרי ומתחיל לדבר, וקצת נפגע שאני לא מגיבה.
(לרוב הוא מגיע כשהילדים ממש מוכנים לשינה, לפעמים אפילו במיטות, לפעמים צריך לקלח את הקטן וזהו. הבית יחסית מסודר חוץ מקצת כלים של א. ערב)
מבינה ממש שהוא צריך לפרוק, לא מסוגלת שזה יהיה איך שהוא מגיע.
דיברנו על זה. הוא מבין אבל לא פועל בהתאם, כאילו זה חזק ממנו...
אז איך אפשר להסביר לו? או שאולי אני צריכה לעשות שינוי?
ואז כשהוא מגיע תהיי פנויה יותר רגשית...
לפעמים אני יושבת קצת על הספה, אבל כשהו נכנס אני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי ונעמדת לקבל אותו
ואת עם אוזניות ותוך כדי מארגנת את הבית והילדים.
במיוחד אם הוא עושה סידורים בדרך לבית, ואת האמת גם לי לא נח כשהילדים מסביבי...
מחליפה מוחין ובאה לשבת איתך
ועלבון
אבל לא חייב רק הומור, אלא לדבר בצורה שמקלילה ומעבירה מסר ברור
עוד דוגמאות אם את רוצה: (הכל מהמציאות המקורית שלי . )
חיים שלי התגעגעתי אליך! המח שלי פירה, אני מרכיבה את עצמי מחדש כמה דקות ובאה
מאמי, מה נשמע? איך התגעגעתי אליך! חיכיתי לך שתבוא כדי שנדבר, אתה יכול לעזור לי רגע בx בזמן שאני מתאווררת כמה דקות?
זה נשמע יותר טוב מ- מחילה בעלי אין לי כח לדבר עכשיו
או מ- סליחה אני לא יכולה להכיל כרגע. למרות שגם אלה ניסוחים מכבדים שיוצא לי להגיד, וזה בסדר. אבל הלאו הכי הוא לכבד את הצורך שלך וגם את שלו, בלי ליצור תחושת דחייה.ולא להגיע למצב שאת מתפוצצת כי את מנסה להקשיב כשלא הא לך ומרגישה שהוא לא מכבד את הצורך שלך
אם זה לא מתאים לך ומרגיש לך מעושה _- אפשר פשוט להביע את הצורך בצורה חותכת
אני מבינה שאתה רוצה לדבר ולספר, אבל אני לא מסוגלת להקשיב כשאתה נכנס בשיא העומס. אני רוצה שנשב לדבר, אבל צריכה פניות לזה.
אצלי לפעמים אני מרדימה את הילדים ונשארת איתם בחדר עוד קצת כדי לקחת אוויר ולהחליף דיסקט
בהצלחה עם זה!
"מזג האוויר פה סוער במיוחד היום..."
וכך הוא ידע שברגע שהוא חוזר הוא צריך לקחת ממני את התינוקת הבוכה ולהרגיע ילדים רבים ולקלח ילדונת מלוכלכת...
אחר כך באמת שנינו התפנינו לספר על חוויות היום.
משהו כזה אפשרי אצלכם?
בכל אופן - יכול להיות שבעומק הקושי שלך יושב על משהו אחר?
אני גיליתי על עצמי/על עצמנו פעם שמפריע לי שלבעלי יש הרבה סיפורים לספר לי על מהלך יומו, כי הוא מסתובב ב"עולם", ואילו אני "תקועה" בשבלונה השגרתית של הבית, וגם בעבודה שלי אני לא פוגשת אנשים... (הסיפורים המעניינים שלי הם סיפורים מהפורום😅🙈)
וזה באמת היה לי קשה, ועדיין קשה לי עם זה לפעמים... אבל כשזיהיתי את זה למדתי להבין את עצמי ולפרגן לעצמי - ומתוך כך גם לו, ואולי אפילו ליהנות מזה שהוא נותן לי פתח ל"עולם"... (ועם זאת למדתי גם למצוא נקודות מרתקות מה"שגרה" שלי כדי לספר לבעלי, וגם להעריך את עצמי למרות היותי אשת בית...)
אולי הנקודה הזו פוגשת גם אותך?
אצלי זה קצת יותר חריף...
הבעיעה שאם הוא נכנס אחרי כזאת הודעה, הוא בא קצת קרבי-
מי מפריע לאמא? למה אתם לא מתנהגים יפה?
ככה שלפעמים אנ מעדיפה כבר להסתדר לבד...
ויש משהו בזה שאני קצת מקנאה בפעילות שלו במשך היום, אבל גם כשאני עובדת לא קורים לי דברים מעניינים... 😅
מצד שני באמת לא מעניין אותי מה קרה לו ומי אמא לו מה כשאני גדושה עד הגרון מההתנהלות שלי במשך היום
מציעה לנסות משהו כזה:
ברגע שהוא חוזר הביתה את שואלת במאור פנים ובמלוא ההתעניינות: "מה שלומך? איך אתה מסכם את היום שלך בשתי מילים?" כך גם תתני לו את האפשרות לשתף וגם תצמצמי את השיתוף, שלא ינחת עלייך עם סיפורים שלמים.
אבל הכי טוב שתפתחי את זה בכנות מולו בזמן רגוע, ספרי לו מה שכתבת פה, ונסו ביחד למצוא פתרונות...
שלא יעלב
כאילו לראות את אשתך כותבת עליך דברים לא משהו בפני כולן... אפילו שזה אנונימי ..
רק פשוט תשתמשי במילים שכבר ניסחת בשביל ההודעה פה
השעות הכי הכי מאתגרות ביום זה השעה שאתם נפגשים.
מה שנשמע לי, זה שמצד אחד את צריכה מיד הסרת אחריות, ניתוק ומנוחה. זה כל כך הגיוני!
אבל גם הוא מגיע מיום עמוס ומיד מקבל לידיו, נשמע שדי בדרישה, את כל המהומה המתוקה אולי הוא בעצם צריך הכרה בזה שגם הוא עבד והתאמץ, ושגם לו מגיע רגע מנוחה. ויוצא שהוא מקטר לך את תלאות היום ומפריע למנוחה שלך.
אולי אם תוכלי לתת לו את ה5 דקות קפה לבד בלי משימות ודרישות, הוא יוכל לתת לך את המנוחה שלך בלב שלם.
ואחר כך שיספר מה היה, אבל כבר נתת לו את ההכרה שגם לו מגיע קרדיט על העבודה וגם לו מגיע רגע מנוחה. מניחה שיהיה פחות דחןף לו
אני צריכה להזכיר לעצמי מידי פעם שזה לא שהוא בא מנופש...
הוא עבד ולמד וסחב והטלטל בדרכים...
ועל פניו אני "רק" הייתי עם הילדים, כיבסתי, בישלתי, חיתלתי, קילחתי וכו...
אז אני יודעת שגם אני וגם הוא עובדים ולא נחים.
בואי נגיד שהייתי שמחה שקודם אקבל את ה5 דקות שלי ואח"כ להתייחס,
אבל אני מבינה שאני צריכה כאן שינוי.
מקווה שאני מסוגלת לזה.
לא רק על עצמי
כי גם הוא קיים
ושניכם זקוקים למשהו במקביל
זה הגיוני שאת זקוקה לעזרה עם הילדים
אבל אם את עוצרת לרגע
ורואה אותו...
את יכולה לנשום רגע ולהגיד לו איהז כיף שבאת..בטח היה לך יום ארוך! רוצה קפה? אשמח שתלך להתאושש קצת איהז רבע שעה..
מגיע לך!
(הכוונה היא לסכם את זה מראש-שכשמגיע הולך לרבע עשה לנוח ואז מגיע לעזור ..ואת קצת מתאווררת..)
למה לא הפוך?
האמת מסיבה פשוטה כי את לא רוצה רק רבע שעה להתאושש..את רוצה לנוח יותר זמן משמעותי
הוא חזר מבחוץ ולרובנו יש צורך בכמה דקות להתאפס עד שנכנסים לעניינים וטיפה מתרעננים ומקבלים כח
לגיטימי גם שאחרי שהילדים נרדמים יהיה זקוק לעוד זמן קצר לעצמו
ומול הצורך לשתף- אכן יתכן וזה ביטוי ל' תראי גם אותי'
ואם ירגיש שאת רואה הדחף לשתף מיד ובעודף ירד.
וגם כן לדבר את זה אפילו שכבר דיברת
אבל ממקום שלא מחפש לקבל רק לעצמו אלא מתעניין גם בתוושות שלו ומה הוא זקוק
כשהשני מרגיש שמקשיבים ןרואים אותו- יש לו קשב ויכולת לקבל
וגם כל השאר...
צריכה לעבד את זה קצת עם עצמי. תודה!
כששני עומסים נפגשים אין מה שיחזיק אחד את העומס של השני..
מה עם להוריד שניה את העומס?
לקבל אותו בחיוך ובשמחה ולהגיד לו שממש תשמחי לשמוע אותו, רק את מבקשת כמה דקות/חצי שעה מנוחה כדי שתהיה לך פניות לשמוע אותו בסבלנות ולא בקוצר רוח?
נשמע שהוא מחפש את ההקשבה האמיתית ולכן ישמח להצעה כזאת.
להגיד לו שאת רוצה באמת להקשיב ולכן תיהי יותר מרוכזת ויהיה יותר כיף שישתף כשתשבו יחד על כוס קפה אחרי שהילדים ישנים
אנחנו מדברים אחרי ההשכבות עוד הרבה, זה הזמן שלנו ולרוב יש לנו על מה לדבר ובכיף.
הבעיה ששנינו צריכים את הזמן מפגש- הוא לפריקה ואני למנוחה.
וזה לא ממש מסתדר ביחד.
אני באמת צריכה לעבוד יעל זה.
זה לא תמיד ככה, אבל לאחרונה אין לי סבלנות אפילו לעצמי וגם כל הצהריים עם הילדיםץץץ
הגדולה שלי בכלל חופרת...
אני פשוט רוצה ש-ק-ט!
וזה לא אשמתו שאני מצפה ממנו, פשוט יוצא ככה, כי הוא הכי נגיש...
אצלי לפי צורך אחרי ארוחת צהריים שמה להם סרט של 20 דקות/חצי שעה ומנמנמת על הספה לידם.
פעם נורא התנגדתי למסכים.
עכשיו מבחינתי התועלת שאני מפיקה מזה עולה על ההפסד שהזמן מסך נותן מבחינתי.
אבל אולי גם אפשר למצוא פתרונות יצירתיים אחרים שיאפשרו לך לנוח להתאושש ולקבל כמה דקות של שקט.
אולי לנשים פה יהיה רעיונות. מה הגילאים?
יוצאת לאיסוף ברבע ל1, מגיעה הביתה ברבע ל2 בערך.
ואז- א. צהריים, שיעורי בית, קצת משחקים או יצירות. (אניבינתיים שוטפת כלים, מתקדמת בכביסות וכו)
לפעמים הם רבים קצת וזה גם סוג של תעסוקה.
כמעט כל יום יש פה אפיה- עוגיות או לחמניות,
א. ערב, מקלחות והשכבות.
לפעמים אני נכנסת לחדר עם כוס תה ומבקשת שלא יכנסו אחרי- לרוב זה לא עובד, במיוחד עם הקטן. (יש לו מזל שהוא חמודדדד!)
הגילאים? 8, 7, 5 וחצי, כמעט 4 ו1.3
שרק יהיו בריאים...
כמעט כל יום אפייה? ואוו.
אפשר אולי להגדיר מראש שהקטן נכנס איתך לזמן הזה ויש לו תעסוקה מושכת ממש לעשר דקות האלו ששמורה רק לזמן הזה? קצת כמו קופסת הנקה..
או אולי שיתנו לו את זה האחים הגדולים.. מה שנכון לך יותר
להיות עם הקטן זה לא לשבת שניה... שיהיה בריא, פותח ארונות, מרוקן מגירות... חיימשלי.
לפעמים אני שמה אותו בכסא אוכל עם דגנים, זה ה"בייביסיטר" שלי
יש לנו ממש אותם גילאים, זה באמת קשה.
גם אני נמצאת איתם כל הצהריים בלי צהרון ובערב כבר מאבדת את זה... אז אני מנסה למצוא זמן בצהריים להכנס לחדר סגור, לפעמים עוצמת עיניים, לפעמים רק פשוט מנקה את הראש בפלא' כך יותר קל לי . אני מבקשת מהגדולים שיהיו עם הקטנים ולא יפריעו לי, לפעמים זה מחזיק אפילו חצי שעה, לפעמים בקושי חמש דק' 🫢
עם התינוק - אין לו זמן שהוא ישן/ נח? אולי אפשר לתת לגדול להיות איתו 15 דק'. לסגור דברים מסוכנים. זה ממש קשה ברצף איתם בלי הפסקה!
את אוהבת אותו ככ ולכן קשה לך שדווקא כשהוא מגיע זה הזמן שאת בדיוק הכי בעומס ולא פנויה וזה מבאס אותך כי את אוהבת אותו ובא לך לשמוע אותו ולנסות למצוא פתרון ביחד..
אצלינו לדוגמא הפתרון שהלך הכי טוב זה שאמרתי לו שאני משחררת אותו לעוד חצי שעה וככה הוא חוזר אחרי איזשהי רגיעה וגם אני הספקתי להשכיב את כולם ולנוח (מאז הלידה האחרונה מרדימה את הבנות ואחרי הסיפור והקריאת שמע נכנסת למיטה לחצי שעה/ למקלחת., גילתי שככה גם אין להם לאן לצאת כי הבית חשוך ומשעמם אז הם נרדמות מהר יותר וגם אני מספיקה להתאושש.
אבל יש מלא סוגים של פתרונות כמו קביעת שעה מסוימת (לדוג שלושת רבע שעה אחרי שהוא חוזר) שאז אתם מתיישבים ותשמחי לשמוע אותו אבל עד אז לאף אחד אין צפייה ושניכם מנהלים את מה שנשאר בבית ואפילו אולי מבפיקים לנוח קצת ולהתאושש..
בסוף ההרגשה שנותנים ברצון להקשיב ולתת פשוט בסוטיאציה שתהיה נכונה כבר פותח מקום בנםש להקשיב ולמצוא פתרטן😀
רק צשאני מחכה שהוא יגיע כמו אוויר לנשימה,
אז לתת לו עוד חצי שעה? וואוו קשוח לי
אתם נשמעים כאלה מתוקים (מקנאה בקטע טוב ❤️) מדברים בךילה אחרי שהילדים ישנים. ושהןא רוצה פשוט לפרוק לך
איזה חמודים אתם. נשמע ממך כהז רצון מהמם להיות בשביל עצמך- שזה חשווןב- וגם לתת את המענה בשבילו
בטוחה שבע'ה תמצאו מה שטוב לכם!!
❤️
שעכשיו את יושבת לשתות משהו חם להירגע וכמה דק' את איתו בקשב
עבד יופי.
עכשיו נראה אם גם ביום רגיל זה יעבוד...
תזכירי את זה כמשפט קבוע זה יתפס כהרגל
אחרי המעשים נמשכים הלבבות
שבוע טוב!!
אבל ממש חשוב שתגידי לו מה שכתבת פה. אני מאוד אוהבת אותך ורוצה לשמוע מה עובר עליך. פשוט כשאתה חוזר אני בתוך הבלגן עם הילדים וזה ממש מצ'יף אותי. כדי להקשיב לך באמת בלב מלא אני זקורה לזה שאתה נכנס הביתה נגיד שלום, נשיקה או כל מה שאתם נוהגים. אני אכנס לחדר לרבע שעה לאפס את עצמי ואז יתפנה לי הרבה מקום בשבילך בלב. אני אומרת לך את זה כי אתה יקר לי והקשר שלנו חשוב. ולכן אני רוצה להיות בפניות מלאה אליך. ואתה מדבר איתי לפני שהתאפסתי אני ממש מוצפת מהילדים וזה מצ'יף אותי יותר.
רוב הסיכויים שזה יעבוד. ואם לא אז תזכירי לו בעדינות. יקר שלי אתה יודע מה זה ממש מעניין אותי אבל אני זקוק רגע לפנות עומס כדי שאוכל לחזור להיות איתך. זה בגלל שאני אוהבת אותך ורוצה בקשר נקי איתך בלי מטענים שיכנסו ביננו.
ומזמינה אותך גם לחשוב האם הצורה שבה הןא משתף מכבידה עליך. האם הוא מספר לך הרבה על דברים שלא מעניינים אותך על אנשים אחרים? ספרי לו שמעניין אותך מה עבר רק עליו. קשה לך שהוא מתלונן? ספרי לו שאת צריכה שיעזור לך לשמור על אנרגיה גבוה ושתשמחי לשמוע במה הוא הצליח היום וכו.
ככל שתהיי כנה עם עצמך ואיתו ותדברי יותר בצורה רגשית מה זה גורם לך להרגיש, ואיפה גם לך יש צורך או גבול יש יותר סיכוי לקרבה כי תרגיש שזה לא הופך למטען בינכם ולעול ושהוא רואה גם אותך.
על חשבון הזמן האינטנסיבי עם הילדים.
חשבתי פתאום, אבל אולי זה אותה פונקציה כמו טלפון אז תראי אם שייך, אולי כשהוא יכנס הביתה הוא יקליט לך בוואצאפ את הסיפורים החופרים, את תקשיבי בהזדמנות (או תתני לזה לרוץ בלי ממש להקשיב), וזה יתן לו את המקום הזה של לפרוק לך אבל בלי שזה עכשיו להנחית עליך בזמן הרגיש הזה. אולי אפילו מהדרך אם זה לא מידי כמו טלפון (זה נשמע שזה כן..)
בכל מקרה, באמת לא פשוט, ובאמת זמן רגיש לשניכם, ובאמת דורש תכנון ותיאום ציפיות משותף וגם ניסוי וטעיה איך כן אפשר להכיל את שניכם. ואגב, זה מוכר ונורמלי מאוד שזמן המפגש הוא נפיץ. ודורש התנהלות חכמה. בהצלחה רבה!
הבטן ירדה משמעותית
אבל המשקל נותר בדיוק כמו לפני הלידה
איפה השלייה , משקל העובר, המים??
איך יכול להיות?
מציינת שילדתי בניתוח
אני מניקה
וקיבלתי אנטיביוטיקה
האם קשור?
מתסכל
יש עוד נפיחות, נוזלים. חכי.
זוכרת את ההלם הזה של - איפה התינוק, השליה, המים הלכו???
נראה לי החלב בימים הראשונים מאוד מכביד על המשקל, בנוסף יש נוזלים בגוף. אך תדאגי, את תרדי, אבל זה לוקח חודשיים שלושה להתאזן.
עתידה להשתחרר מחר בע "ה , בלי הפיצית
מה שממש מוזר ומתסכל.
אבל מודה לה' ויודעת שזה זמני
הבי"ח רחוק מהבית ואני לא ניידת
לא יודעת מה לעשות מבחינת ביצורים בפגייה
אני גם אחרי ניכול ועדיין קשה לי
נשארתי הלילה לישון לילה נוסף בבי"ח
אבל גם צריכה לחזור לילדים בבית (אני אחרי אשפוזרו ממושך גם ככה מיש שעוקבת)
השכל אומר לי שצריך לבוא כל יום
ברגש- אני לא שם...
חשבתי על יום כן יום לא
איך התמודדתן
מה תובנות
מפחדת ליפול לדיכאון מהסיטואציה הלא מוכרת שנפלה עלי ואני
וב"ה אלף פעם שזה הצרות
אצלינו הפגייה היתה יחסית קרובה, ואני התאוששתי טוב מהלידה.
אז כן הייתי מגיעה כל יום.
הייתי מגיעה בבוקר, כשהילדים במסגרות, וחוזרת בצהרים לאסוף אותם.
בעלי היה מגיע גם. לפעמים במקביל אלי, ולפעמים יותר מאוחר. והיו ימים שהוא לא בא בכלל.
היתה לי את ההתלבטות הזאת לגבי שבתות.
אם להיות כל השבת בבית החולים, או להשאיר אותו לבד.
בפועל הייתי איתו שתי שבתות, ובשבת השלישית השארנו אותו לבד.
זה ממש קשה לחזור הביתה בלי התינוק.
ולהשאיר אותו לבד בגיל כל כך קטן.
אבל יש גם את הצרכים שלך ושל הילדים האחרים.
יש לך את היכולת לבחור כמה להיות ומתי, בניגוד לאשפוז עם תינוק שצריך כל הזמן להיות איתו.
בקטע הטכני, אם את נותנת חלב שאוב, את צריכה לדאוג להשאיר מספיק חלב עד הפעם הבאה שאת מגיעה.
או למצוא מישהו שמגיע לבית החולים ולהעביר דרכו.
חוץ ממך, גם בעלך יכול לבוא להיות עם התינוקת. ואולי יש אפשרות שגם סבתא או מישהו אחר יהיה. אם זה רלוונטי, תבדקי מה הנהלים בפגייה.
יש צפי כמה זמן עוד נשאר לכם?
דבר שני,יש צפי לשהות בפגיה?
והאם יש חדר אימהות?
אני ילדתי בעין כרם והם הסכימו לי להשאר שם בחדר אימהות בערך שבוע (נפלתי על זמן פנוי יחסית..)
היה שווה את זה,למרות שגם הבית והילדים בהחלט חיכו לי...
מצד שני, האשפוז לפני הלידה לא היה ארוך מידי (שבוע)
אז אם זה רלוונטי ממליצה לך לשקול את זה
לי זה היה מאוד משמעותי
אם לא רלוונטי
אז חיבוק ענק
תהיי מאוד קשובה לעצמך
אני כן חושבת שזה שווה גם לקחת מונית מידי פעם
בשביל הנפש......
חיבוק, יהיה בסדר בע"ה
זה תקופה קשוחה וכל יום הוא נצח ועליות ומורדות... אבל עוברת.....ב"ה
גם אני הייתי חושבת שצריכה להיית כל יום.
יש מישהו, בעלך/אמא, שיכול להגחע בימים שאת לא?
מכירה את החוויה להשתחרר בלי התינוקת זה קשה ובמיוחד כשיש עוד ילדים בבית שאז תמיד מרגישים לא שלמים. חצי לב בבית חצי בפגייה. מאחלת לכם התפתחות תקינה ושחרור מהיר בעז"ה
אכן יש אל שיקול החלב השאוב ויכול להיות באמת רעיון טוב שבחלק מהזמן בעלך יהיה שם.
אני השתדלתי להסתכל על צד חיובי בלהיות בפגיה שזה מאפשר לך לנוח. רק לשבת עם התינוקת עליך )גם לשאוב אבל גם זה בישיבה)
לעומת המירוץ שיש בבית לנהל את הבית ולהיות עם הילדים. אז צד חיובי נוסף בשהות בפגיה זאת המנוחה
שבתות זה קשה באמת , אני נשארתי פעם אחת בחדר ההורים של הפגיה.אולי אפשר לברר על מקומות אירוח בקרבת בית החולים לשבתות .
יש צפי כמה זמן היא צריכה להיות בפגיה?
אולי יש דירות סבלט בסמוך מאוד לפגיה שתוכלי לגור שם לבינתיים והילדים יעשו את הנסיעות אלייך?
אני לא הייתי עומדת בנסיעות בתחבורה ציבורית בכזאת סיטאוציה.
מבינה שהילדים צריכים אותך גם אבל לא חושבת שעוד שבוע- שבועיים בשבילם יעשו הבדל כמו שהמנוחה קריטית לך כרגע..
אולי עדיף לשכור רכב לחודש?
את תצליחי לנוח בכלל בבית?
מקווה שתעברו את התקופה הקשוחה הזאת מהר ובשלום
זה ממש קשה!מתואמתנתנו לכם הערכת זמן לשהות בפגייה? זה משנה לתכנונים לטווח ארוך.
אני באופן אישי, לפי מה שזכור לי, נסעתי בכל יום חול לפגייה (בלי שישי ושבת) - *אבל* בית החולים קרוב אלינו במרחק נסיעה קצרה בתחבורה ציבורית נוחה, וגם היינו בפגייה רק שבוע וחצי, שמתוכם חמישה ימים הייתי מאושפזת...
אני חושבת שהגיוני שלא תגיעי לפגייה כל יום - את יולדת, אחרי הכול!
אם יש אפשרות שבעלך יגיע במקומך או ההורים שלכם - אז הכי טוב. אם לא, אז למיטב ידיעתי יש מתנדבות שמגיעות לשהות עם תינוקות בפגייה. (נדמה לי שקוראים לעמותה הזו "חיבוק ראשון".) שווה לברר...
וכדאי גם ליצור קשר עם עמותת לה"ב לפגים, מן הסתם הם גם יוכלו לעזור לך, הן בפן הטכני והן בפן הרגשי.
הרבה כוח! יהי רצון שתצאו מהתקופה הזו בריאים ומחוזקים!
לפניכם, אתם תעמדו מולה ותעברו את זה בגאון!
כמה זמן נסיעה יש לך?
יום כן יום לא, נשמע פתרון טוב בהחלט ואם בעלך יוכל להיות בפגייה גם מצויין
ויש עמותות שעוזרות כמו שכתוב כאן
תנסי בתוך הכאוס הזה לנוח ולאכול טוב
ובסוף יהיה בסדר והכל יהיה מאחוריכם
מישהי יודעת אם יש עכשיו בפוקס (בחנות פיזית) 70 אחוז הנחה?
תודה!
אני אוהבת שהכל 70 אחוז חח
רוב החנות 50-60%
או השני ב 50%
באתר
בערך 20 שח לשמלה, לא יודעת אם נחשב זול..
מרגיש לי לא איכותי.אולי השתנה מאז שאני זוכרת
שהחזיקו מעולה שנתיים, חורף קודם ועכשיו עדיין התאימו ולא נהרסו בכלל.
והחולצה תוך כמה כביסות דהתה ונהייתה קשה כזו
גם פוקס יצא לי שלפעמים נהרס ממש מהר בכביסה וכו!
ולפעמים מחזיק מצויין
וככה גם גולף
וגם שילב אגב שמאד נחשב
מרגישה שזה תלוי בהרבה דברים וממש לא מוחלט
יש חנויות (כמו ביגוד) שתמיד נהרס מהר ואיכות ירודה ממש
ויש חנויות (כמו קרטרס) שתמיד האיכות מצויינת ומחזיק מצויין ואני מעבירה בין ילדים רק באסה שהם בעיקר למידות תינוקות וככל שהילדים גדלים לא מוצאת שם כמעט
אבל הרוב בגדול אחלה ומשתנה ותלוי.. ככה אני מרגישה..
אז קונה מה שיוצא הכי משתלם/זול/נוח..
יש לי מכנסי ילדים מעולות מביגוד!!
אבל לרוב הם באמת דפוקים....
ומסכימה שזה משתנה בין בגדים ולא דווקא בין חברות. ויש ויש...
לא איכותי מטורף אבל איכות אחלה שלגמרי לא יורדת מפוקס וכאלה...
מקפיצה הופ
יותר הלחץ מהלידה??
כל הזמן סביב זה בלחץץץ..
אולי מזה שלא אקבל אפידורל ויהיה לי כואב?
אולי מזה שאלד בדרך חלילה?
אוףףף מלא התרוצצויות...
תעזרו לי לשחררר
ממש לשפוך הכל הכל הכל
ברגע שזה בדף המוח כאילו מרגיש שהוא קיבל את היחס לחששות. ושמישהו שומר עליהם. ושהם מקבלים יחס.
לפעמים זה מספיק לגמרי.
לפעמים זה לא, ואז אם יש דברים ממה שאת כותבת שאפשר לפתור - אז תנסי לקדם פתרון. תספרי לבעלך/לדולה/לאמא (בקיצור מי שיהיה איתך..)מה את רוצה שיהיה במקרה כזה או אחר.
אם לדוגמה את חוששת מצירים כואבים בלי אפידורל, אפשר ללמוד כמה תנוחות שיעזרו לך (תחפשי סרטון ביוטיוב בטוח תמצאי), או לשאול טנס או משהו כזה.
העיקר להיות בתחושה שאת עושה.
וכמובן להתחזק בביטחון ובהשגחה פרטית. אפשר לנסות להמציא מנטרה מדוייקת שתזכיר לך כל הזמן שהתוכנית לידה שלך בידי ה' והוא מתכנן אותה הכי טוב בשבילך...
אני חושבת שאחד הדברים שבאמת מלחיצים אותי, זו העובדה שהלידה תתפתח מהר ולא יודעת מי יהיה איתי..
אמא שלי לא גרה לידי, ובעלי עובד רחוק... אז כל בוקר כשהוא יוצא לעבודה אני מתחילה עם לחץ כזה של "רק שלא יקרה בשעות הקרובות" כדי שלא אהיה פה לבד..
כמובן שיש חברות, והן הציעו להגיע ולהיות איתי.. אבל זה לא אותו דבר
את יכולה לכתוב לעצמך סיפור לידה חלומי וכל פעם שהחששות מתחילים לקרוא אותו
שולחת לך חיבוק גדול... היה לי די סיוט
המחשבות של מתי ואיך וכמה
מבינה אותך מאד עם הלחץ
חיבוק ממש
❤️
טוב לדעת שזה לא רק אני ככה במחשבות האלו
הייתי בלחץ ותרחישי איימים.
בסוף הייתה לי לידה הכי טובה, הייתי מחוברת לעצמי ומאוד מפוקסת בצירים ובלידה. היה הרבה יותר טוב ממש שציפיתי! אז ממליצה לך לצפות לטוב, ובסוף יש הרבה דברים שלא בשליטינו. אז להתפלל...
כמה דברים שעזרו לי-
'לענות' על הפחדים, לנסות לסדר לי בראש מה בדיוק הפחד ולענות לו תשובות (לדוג' מאוד פחדתי מהכאב אז עניתי לעצמי שהפעם אני אקח אפידורל, ואם אני לא אספיק אפידורל אז גז צחוק וכו'..)
הרבה פעמים כשהייתי הולכת לישון הייתי ממש נלחצת, אז התחלתי לדמיין את הלידה בצורה הכי טובה שהיא יכולה להיות מבחינתי וזה עזר לי להרדם
תכלס כשהתחילו הצירים הרגשתי שהפחד עדיין תוקע אותי ומפריע לי כי אני כל הזמן בלחץ שיבוא ציר שאני לא יהיה מסוגלת לעמוד בו, אז לקחתי רסקיו וזה ממש עזר לי לשחרר ולהתמסר לתהליך בטוב
בסוף תודה להשם היתה לי לידה מהממת והכי קלה שהיתה לי, למרות שלא הספקתי אפידורל או גז צחוק
למה לא הספקת אפידורל?
ועקב מה הגעת ללידה, צירים/ירידת מים?
ולא הספקתי אפידורל כי הייתי במחלקת נשים ועד שהורידו אותי לחדר לידה כבר ילדתי, הסוף של הלידה היה מאוד מהיר ומפתיע.. אבל אל תלחצי מזה! באמת שהייתה לי לידה חלומית למרות שלא קיבלתי אפידורל (או אולי בגלל שלא קיבלתי..)
אני גם הייתי ככה בלידה הראשונה כל חודש תשיעי
עברתי לילות שלמים עם חרדות ומחשבות
היה מאוד קשה.
במידה מסוימת הניסיונות לשחרר עוד יותר הלחיצו
אני יכולה לכתוב לך קצת דברים שעזרו לי
אבל באופן כללי אני חושבת שגם תגידי לעצמך שזה בסדר
בסדר להיות לחוצה ודואגת, בסדר לפחד מהכאב
זה בסדר לדאוג מהלידה
זה טבעי וזה נורמלי.
מעבר לכך יש כל מיני דברים שקצת עזרו לי, אולי יעזרו לך
1. חיפשתי משפט שידבר אליי וירגיע אותי. במקור ההמלצה שקיבלתי זה משפטים בסגנון: הגוף שלי יודע ללדת וכאלה
בסוף התחברתי מאוד לפסוק מסוים שמדבר על השגחת ד' ופשוט שיננתי לעצמי.
2. עשיתי מקלחות חמות עם חושך ונרות בשביל להרפות ולהירגע
3. יום אחד לקחתי דף ופשוט כתבתי עליו את כל מה שאני מפחדת ממנו ומה שאני לחוצה ודואגת
וגם קצת איך במקור רציתי לעבור את ההריון מול איך עברתי בפועל
זה מאוד דכדך אותי באותו רגע אבל גם שחרר לי את המחשבות. כאילו נתן להן ביטוי ומשם שיחררתי אותן.
4. בסוף הכי עזר לי להפסיק לעבוד, לתת לחיים שלי מנוחה ורוגע. והשבועיים האחרונים לפני הלידה כבר היו יותר רגועים.
הגעת בסוף לידה עקב הצירים?
ואחרי מלא שעות התפתחו גם צירים.
נראלי פחות חששתי מלידת בזק כי זאת היתה לידה ראשונה וידעתי שזה אמור לקחת מלא זמן.
היו לי מלא סיבות אחרות לפחדים ודאגות.
ירידת מים ב8 וחצי בערב, והייתי בהשגחה עד שיתפתחו צירים סדירים.. ובסוף, ב7 בבוקר כבר הורידו אותי לחדר לידה, עד קיבלתי אפידורל 1 בצהריים. ברבע ל4 הייתה בחוץ הקטנה ברוך ה'.. לקח זמן, שוב, לידה ראשונה..
אם כן, אז אולי לא תספיקי אפידורל אבל זה לא יקח הרבה זמן ואח''כ מרגישים טוב ממש מהר.
לי עזר ממש לדמיין איך אני רוצה שדברים יהיו ובפועל באופן מפתיע זה היה די דומה
עבודה תודעתית ורגשית עם פחדים. קודם כל לשחרר אותם מהגוף ומהשכל על ידי פשוט לכתוב אותם על דף ולהגיד להם שלום זה כבר צעד ענק.
אם את מרגישה באמצע היום פחד שעולה בך תעצרי רגע את העשיה ותנסי להיות איתו ועם התחושה הגופנית שהוא מעלה. לדוגמא את חשה פחד מזה שלא יכבדו את הרצונות שלך בלידה, תעצרי שניה תנשמי איפה בגוף את מרגישה את זה אולי כיווץ בבטן? או מחנק בגרון? פשוט תנשמי לשם 3-4 נשימות עמוקות. ותהיי עם עצמך ועם התחושה הזו. ותרשי לו להיות במקום להלחם בו. פחד מתנהג הפוך ממה שחושבים ככל שהוא מקבל מקום הוא קטן הפוך ממה שחושבים שהוא יגדל. אם תסכימי לו להיות ולא להלחם בו או בעצמך למה את מרגישה ככה. הפחד שומר עלינו מהרגשה עמוקה יותר של כאב שהוא חושב שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתה. הוא השומר שלנו.
כתבתי פה כבר בעבר, שלמדתי קורס של חינוך ילדים וגם הדרכת הורים, להיות בעצמי מדריכת הורים אבל פשוט לא מרגישה שהכלים עובדים אצלנו בבית וגם ניסנו הדרכת הורים פרטנית שעלתה הרבה וגם לא ראינו הרבה שינויים.
המליצו לנו פעם על מישהי שתגיע אלינו לבית ותראה איך אנחנו מתנהלים עם הילדים ואז תגיד לנו מה לעשות,
אבל לא מצאנו מישהי כזו.
אם מישהי מכירה ממש נשמח לשמוע.
אני מתוסכלת ברמות ובא לי לבכות,
הגענו למצב שהילד הקטן בן 4 ישן איתנו באמצע הלילה במיטה ועוד ילדה מגיעה לישון על מרון.
ילד שמרביץ לנו וילדה שהולכת לישון מאוחר.
אני מרגישה שזה גדול עלי 😥
בן כמה הוא?
הבת שלי באה לישון איתי קבוע וקצת צפוף אבל ממש סבבה עם זה.
כנ"ל אם הבן שלי היה רוצה לבוא לישון על מזרון.
מבחינתי הנעימות הכי גדולה זה להרגיש אותם קרוב.
קשה לך פיזית עם זה או בעיקר נפשית?
הוא בן 4.
זה פוגע בזוגיות שלנו וגם
הגב שלי כואב.
הבעיה שכששמים אותו על המזון,
גם עם אחותו הוא מתנגד ובוכה
הייתי שואלת את עצמי איפה הגבולות שלי, ולא מה צריך להיות
נגיד ילדים שישנים עם ההורים - אצלי הגבול עובר בזה שלא ישנים איתי במיטה
אז לפעמים הילדים באים מעצמם וזה בסדר. בשישי בערב זה כבר מסיבת פיג׳מות יזומה של כולנו ביחד (אני נרדמת די מהר ולפעמים הם באמת ישנים איתנו בחדר על הרצפה, לפעמים חוזרים לחדרים)
לגבי ילד שמרביץ - לגמרי גבול. בן כמה הוא?
ילדה שישנה מאוחר- כנל. גיל? מה ניסיתם? לא דומה ילדה שישנה במעון לילדה שיש לה קשיי הירדמות בגלל שאתם גרים בעיר שהייתה מטווחת או חשופה לחדשות
בקיצור, הכלל שלי - קודם כל, כל ילד בפני עצמו. אי אפשר להתייחס אותו דבר לכולם כי הם שונים וכל אחד צריך מענה רגשי אחר. אבל כולם צריכים אהבה ותשומת לב
לא מכירה שמות, מקווה שתמצאי שליחים טובים
היא בת 10, ישנה בד"כ בין 21.00 ל22.00
זה ממש מפריע לזוגיות וגם לזמן שאני רוצה קצת שקט
21:00 לילדה בת עשר נשמע לי הגיוני ממש.
בכל מקרה, עוד שנתיים שלוש 21:00 22:00 בוודאי יהיה הגיוני, ומה תעשי אז עם שקט וזוגיות?
היא הגדולה אצלך?
נשמע שזה הזמן להחליט על 'כללים של ילדים גדולים',
נניח שמשעה מסוימת היא יכולה להיות ערה ולעסוק בפעילות שקטה כמו קריאה, במקום מוגדר בבית. כך שהקטנים יוכלו לישון בזמן ואת תוכלי לקבל זמן שקט, והילדה תקבל יחס של ילדה בוגרת ושעת שינה מתאימה.
וקמה בעשרה לשמונה
לבן התשע שלי שאמור לקום ב 6:45, ללכת לישון ב 21:00 זה די סביר.
בכל מקרה, הנקודה צריכה להיות מה שמתאים לילדה, ולא הצורך שלך (המובן והנצרך מאוד!!) בשקט ובפרטיות,
כי גם אם כרגע היא צריכה ללכת לישון ב 20:30, בעתיד הקרוב מאוד זה ישתנה...
אם כי ייתכן שקצת מאוחר
אבל שעה לפה או לשם.. עוד שנתיים זה כבר יהיה סטנדרטי לחלוטין
אפשר להחליט שמשיה מסוימת היא רק בחדר ואתם ננעלים כשאתם רוצים שקט וזמן לעצמכם
לגבי הילדה בת ה9, מה הסיבה היא באה לדעתך? למ נשמע כמו היתכנות של הרגל, שאז אומרים לה שמעכשיו והלאה שתישן בחדר שלה
אם מדובר בקושי רגשי, צריך להתייחס ולמצוא פתרון לקושי
לא מתעוררת בבוקר ומאחרת לבית ספר
הבעיה שהיא לפעמים קוראת הרבה ונרדמת מאוחר אפילו אחרי 22.00
כ20 דקות לפני השעה שהיא צריכה לישון
תגבילי אותה
אלא באמת קשה לה להירדם?
יש המון סיבות שיכולות לגרום לילדים לקשיי הירדמות.
שבא באמצע הלילה לישון איתכם זה ממש תואם גיל... הרבה ילדים חולמים חלומות מפחידים בגיל הזה, זה שאתם מאפשרים לו, בעיני, נוסך בו בטחון שיש לו למי לפנות גם באמצע הלילה. נכון שזה מעיק, אבל זה לא אומר שאתם הורים לא טובים! הילדה המצטרפת המזרון, בת כמה היא? אם היא מתחת גיל 6 נשמע עדיין סביר בעיני.
הילד שמרביץ- בן כמה הוא?
אל תלקי את עצמך כל כך.... ❤️
עוד מעט בת 9
היא באה אליכם באמצע הלילה לחדר וישנה איתכם על מזרון ? האמת, נשמע לי די חריג. למה היא באה? מהרגל? מחלומות? חרדה מלחמה?
כדאי לשוחח איתה בנחת בצהריים ולשאול אותה למה היא באה? ולהסביר לה שזה כבר לא שייך ושהיא ילדה גדולה. גם הילד בן 4 אם זה רק מהרגל, לדבר איתו בצהריים שהוא גדול, שזה לא נעים, להבטיח לו משהו אם כל הלילה ישן במיטה... פתק טוב לגננת.
לק"י
שאלתם אותה למה היא באה?
נראה שמפחדים,
היא עם אוטיזם ברמה גבוהה אז זה גם קשור,
הכוונה בתפקוד טוב.
וטיפול לחרדה?
רק עוזר לה להירדם יותר מהר
אצלנו מה שהכי עזר להתעוררות בלילה זו תרופה לחרדות.
לק"י
קשיים בשינה.
אולי באמת כדאי לברר לגבי מלטונין.
לווסת את עצמה לשינה. וכשהיא מצעוררת באמצע הלילה היא לא מצליחה לעזור לגוף שלה לחזור לישון.
היא מקבלת ריפוי בעיסוק? כי היא זכאית וזה יכול לעזור
כי זה באמת משהו אחר...
אולי פה הפער
תנסו למצוא איש מקצוע שמומחים לילדים על הרצף, זה מצריך גישה אחרת והבנה של המקום שבו הם נמצאים
באמת מתסכל אם מנסים לתקוע מסמר עם מברגה....
בהצלחה!!
לדעתי הדרכת הורים רגילה פחות רלוונטית במקרה כזה, ויכולה לגרום להרבה תסכול
שעובדת עם ילדים על הרצף, אבל עדיין היה קשה ליישם הכל.
ובקטע של השינה עדיין לא מצאנו פיתרון, אולי ננסה לחפש שוב מישהי שמומחית בתחום הזה. תודה
אני מאמינה שהדרכת הורים צריכה להיות תואמת לכך שהילדה על הרצף. מן הסתם הדרכה תהיה שונה ומדוייקת עבורה. חנוך לנער על פי דרכו.
מה שילך עם ילד איקס לא יעבוד עם ילדה וואי...
כדאי לחפש הדרכת הורים שתואמת לילדים על הרצף, אני יודעת שיש הרבה שינויים חשובים.
תתחילי לקרוא על זה
יש את האתר והקבוצת פייסבוק של הורות מחבקת
יש לה אתר יש שם גם מאמרים וגם פודקאסט, לדעתי ממש נותן כלים והבנה לילדים
וגם שיעורי חינוך ילדים של הרבנית דינה ראפ, אבל לא יודעת איפה יש
גם לנו יש ילד בן 4 שבא לישון איתנו וילדה בת 10 שהולכת לישון מאוחר ומאחרת לבי"ס.
תמיד יש על מה לעבוד, אבל לא הייתי מגדירה את המצב אצלנו כזקוק לטיפול.
יכול להיות שהמיקוד צריך להיות איך לאפשר לך מרחב פרטיות ולא באיך לחנך את הילדים.
3 מתוך 4 נקודות שכתבת נוגעות בזה.
ובד"כ כשיש בעיות מול הילדים הם אחרות ונוגעות להתנהלות במהלך היום ולא הלילה.
לא כתבת כלום על התארגנות בוקר, על האחר"צ ששם בד"כ דברים מתפוצצים.
מה שאומר שאתם עושים את הדברים נכון.
אם את מרגישה שמשהו לא טוב לך, הגיוני שאת מחפשת שינוי, אבל בכנות לא חושבת שהדרכת הורים זה מה שיתן לך את המענה.
עדיף לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה איך לספק את הצרכים שלך בעוד דרכים חוץ לנסות לשנות את ההתנהגות של הילדים כך שיתאימו לצורך שלך.
בת 5 שבאה אלינו למיטה
למען האמת אני גם אשמה .. ישנה איתנו בחדר במיטה נפרדת ביום בהיר העברתי אותה בלי הסברים.. בגלל הריון שהייתה חולה שמתי אותה איתי במיטה ומאז זה לא נגמר . השבוע הבטחתי לה שאם היא לא תבוא לישוןאיתנו אלא תקרא לי שאשב לידה שתקדם שוב במיטה או שתרדם לבד היא תקבל מתנה .. בשבוע זה עבד מהמם קראה לי פעם אחת. כל היום אומרת לה שהיא גדולה ובוגרת .. תנסי אולי זה יעבוד
לגבי גבולות אין לי שמץ.. אני בסירה כמוך בת יחידה שרגע אחד היא פקעת עצבים רגע אחרי חמאה נמסה
היי כולן
אשמח לשמוע ממי שמתמודדת עם משהו דומה
בעלי עם ענייני קשב וריכוז, זה בעיקר משפיע על היכולת שלו להתפקס. הוא קצת מפוזר..
אנחנו אלופים בקביעת מטרות לאותו יום, לשבוע וכו', אבל אני תמיד צריכה להזכיר לו, גם דברים שחשובים לו. הוא לא שוכח בכוונה, הוא פשוט מתקשה לעמוד בעומס. זה היה ככה גם לפני שהגיעו הילדים, אבל זה החמיר מאוד מאז שנהיינו הורים, בגלל שיש ב"ה הרבה מה לעשות כל הזמן..
ניסינו להוריד אפליקציות ייעודיות, לכתוב ביומן וכו', אבל זה לא שיפר יותר מדי כי הוא לא נכנס לשם באופן יזום במהלך היום.
מה שכן עובד ממש טוב זה לוח מחיק בבית, בימי שישי למשל. הבעיה היא שבמהלך השבוע זה לא רלוונטי כל כך.
אני בחודש תשיעי ב"ה ולא נוח לי כל הזמן לתזכר ולבקש, במיוחד בתקופה הזאת שיש הרבה התארגנויות.
אבל אני ממש לא מתזכרת אותו
אני חושבת שזה נחמד אם את מוכנה וזה בא לך בטוב
אבל בסוף, העובדה שהוא צריך להתמודד היא זו שגורמת לו לפתח מיומנויות כאלה ואחרות כדי להספיק מה שהוא צריך וזה כן אומר שצריך לשחרר, אבל בעיניי זה עדיף מאשר לתזכר אותו כמו עוד ילד בבית
הוא מקבל אחריות להתמודד איתה, ולאט לאט הוא יפתח גם תחושת מסוגלות ויצבור הצלחות וזה ילך וישתפר. והכי חשוב - יוצא מהעמדה של ה'ילד'
אולי בתקופה רגישה כזו בחודש תשיעי זה פחות יתאים לך, אבל זו ממש הדרך בעיניי ואצלנו זה עובד
אני לא מאובחנת עם קשב וריכוז אבל קשה לי לזכור משימות, מעופפת קצת וכו.
אז עוזר לי אפליקציות שמקפיצות התראות. גם הקלנדר של גוגל - אני עושה התראה.
וגם אפליקצית any.do היתה מעולה בתקופות מסוימות - ממש נוחה ואפשר להגדיר יותר דברים מגוגל קלנדר.
אז אם תקדישו ביחד זמן בשבוע להכניס אליה מטרות וכל פעם שתהיה משימה הוא יעצור שניה לרשום אותה (תוך כדי רישום יש כפתור בצד של מתי להזכיר) זה עשוי מאד לעזור
אני כבר חודשיים בערך על תזונה ללא גלוטן, דלה בפחמימות (מלבד שבת שאני אוכלת קצת לחם ומתפנקת בעוגה)
עד לפני שבועיים ירדתי 3.5 קילו שזה גם נראה לי איטי ברמות אבל ניחא🙄
לא שיניתי מהתפריט הרבה והוא יחסית מגוון בעיניי
עצות..?
יהיה חייב לשלב ספורט? לא רואה את זה קורה ככ
בשבועות האחרונים אני חולמת חלומות מפחידים ממש בלילות.
ברמת הפרטים הקטנים ממש
שילדתי לידה שקטה
שהייתי נוכחת במגה פיגוע מחריד
אני מתעוררת מבוהלת ולוקח לי כמה דקות לעכל שזה רק חלום והכל בסדר איתי..
מוכרת תופעה כזו בהריון? יש מה לעשות? זה מלחיץ אותי כל פעם מחדש
זה יכול להשפיע
סבלתי מחלומות הזויים ביותר ואני אחת שבכלל לא זוכרת חלומות.
יעודד שאחרי הלידה הפסיק לגמרי?
ומצטרפת להמלצה לצרוך דברים יותר חיוביים ובעז"ה ישפיע גם על תוכן החלומות.
כמו שאמרו - להמנע מחדשות וכל זה
ותקשיבי זה גם קשור למגנזיום ובי12.
שני אגוזי ברזיל ביום (לא יותר כי יש שם חומר רעיל כלשהו אז זה המנון המומלץ) ואמן תראי ישועות ❤️ אצלי מאד עזר
זוועתיים, לדעתי קשור לסדרה מפחידה שראיתי באותה תקופה. זה היה יותר מחלומות, ממש הרגשתי במציאות אחרת והיה מפחידדדד. עכשיו אני בשבוע 12, והשבוע התחילו לי חלומות, ב"ה לא מזעזעים, אבל ברמת אמיתיות ואמינות ממש גבוהה.. זה ממש קטע.
אצלי היו חלומות זוועה שעד היום, יותר מ15 שנה אחרי, אני זוכרת. ולא היה קשור בכלל לחדשות או למה ראיתי ואיפה הייתי.
ברמה שאת ההריונות הבאים גיליתי בגלל חלומות הזויים...
מכירות ביטוח כזה?
אני מחפשת לעשות לבן שלי
למטפלת אין ביטוח כזה..
בשתי חברות ביטוח אומרים לי שעושים רק לקבוצות ולא ליחידים
היא זו שצריכה בתור עסק לבקש את הביטוח, וההורים מעבירים תשלום, או שזה חלק מהמחיר החודשי שהיא מוסיפה, אחרת זה לא עובד
סביר להניח שאם היא עובדת בלי קבלות וכו, היא לא תעשה
זה לא שייך אחד לשני
וגם את התשלום גבו מההורים בנוסף למחיר
מטפלת מדהימה שאין לה ביטוח?
ביררתי עם מטפלת פרטית נוספת וגם היא בלי ביטוח
אלה מטפלות מוכרות כבר שנים
לא ברור מאיפה האומץ.. מבינה מהן שככה זה
מה אומרות?
הביטוח הוא למטפלת
הוא מבטח אותה נגד תביעות
חס וחלילה ילד נופל ושובר רגל- הוא מבוטח
הן בקופת חולים, הן בביטוח לאומי ולהרבה יש ביטוח פרטי
אבל הביטוח או ההורים יכולים לתבוע את המטפלת על רשלנות, הזנחה או וואט אבר
ואם אין לה כסף לשלם- אז כדאי שיהיה לה ביטוח
אני אגדתי את שאר ההורים וביחד הסברנו למטפלת שכדאי לה שיהיה לה ביטוח
הצעתי לה שאנימאעמוד בקשר מול חסרת הביטוח ואגבה את הכסף מההורים - אבל הביטוח הוא על שמה
זה גם מבטח אותה על החזר ימי עבודה חהורים במידה והיא חולה וחא יכולה לעבוד
ואפשר לעשות את זה גם אם עובדים בשחור
(נקודה יותר חשובה בעיני זה הבהרה בחוזה מה עושים אם יש השבתה במשק והמשפחתון לא יכול להיפתח- והיא לא זכאית לכלום מביטוח לאומי. הקורונה והמלחמה לימדו אותנו בדרך הקשה שזה יכול לקרות)
האמת היא גם ככה עושה לי טובה ולא רוצה להתחיל לשגע אותה (יש לה 3 תינוקים ואחרי הרבה התלבטות הסכימה לקחת את שלי כרביעי..)
ילד קיבל שבר ואמא רוצה לתבוע על נגיד לא יודעת
אמממ חבלה לטווח ארוך, לתבוע פיצויים אובדן ימי עבודה פינוי באמבולנס (לא יודעת אם יש תביעות כאלה, סתם מציעה) - אם אין ביטוח לילד אין את מי לתבוע.. מבינה למה אני מתכוונת?
ביטוח בריאות את יכולה לעשות לילד בלי קשר לזה שהוא במשפחתון
ביטוח על השהיה במשפחתון- זה לא ביטוח בריאות
ביטוח בריאות פרטי יש לנו, יש גם משלים בקופה
אם ככה מבינה שזה לא קריטי עבורנו כהורים
אלא יותר עבור המטפלת כדי לבטח את עצמה
סבבוש, תודה על זה
שבמקרה ח"ו ושלא תדע, של נזקים קשים, זה לא משנה כמה ההורים יהיו נחמדים ולא יתבעו אותה, אלא יש דברים שהם בתחום שהמשטרה חוקרת, ואז אם יראו אותה כאשמה ויתבעו אותה, היא תידרש לשלם סכומים גדולים שלא בטוח תוכל לעמוד בהם. וזה לא קשור לבחירת ההורים. שלא תדע ושלא תדעו אתם.
וביטוח למשפחתון פרטי זה לא מאוד יקר וגם לא מאוד מסובך. כן בירוקרטיה מעצבנת אבל לא משהו בשמיים.
למה כדאי לה
וחוצמזה מאוד מקובל שאת העלות הביטוח משלמים ההורים. זה סהכ תשלום חד פעמי שנתי של 450 שקל
ואם עושים ביטוח מורחב יוצר אז 1090
כשזה מתחלק ל4 ילדים זה לא נורא
זה בעייתי מצידה לבקש ביטוח כזה. לא?
זה לא קשור למס הכנסה
כמו במקרה של ביטוח תלמידים למשל
הוא זכאי לטיפול רפואי, ברור, אבל זה לא ביטוח תאונות אישיות
בדיוק בגלל זה הביטוח הוא על המטפלת, כדי שאם יתבעו אותה היא תבקש מהביטוח לשלם.
עבור הביטוח
צריך לתבוע אותה
היא תצטרך לשלם הכל
בעיקרון זה יותר חשוב למטפלת מאשר לילדים
לי יותר חשוב למשל שהמטפלת למדה אפילו קורס בסיסי של עזרה ראשונה
שושנושיויאללה נפרדים מ 3200 בחודש, ב"ה שתמיד תהיה ברכה
תודה לכן על המענה
לא מטפלת ש''עושה לך טובה'' כמו שאמרת.. ועם ביטוח ופיקוח ... בהצלחה מותק
עוד דרגה, ויורד ל2300 אם אני לא טועה
ואיך הגעת ל 2300?
דרגה 12 עולה לי 3800..
טוב כמובן לא מתלוננת סתם כזה מבואסת על הסכום
שלנו דרגה 12 ו-11 הן במחיר של 3396 לתינוק, ודרגה מתחת, דרגה 10, היא כבר במחיר של 2374, שזה הבדל סופר משמעותי!
מעניין ממש שיש הבדל כל-כך משמעותי..
ה ''בעיה'' היא שגם ככה הגדול כבר עבר
