פורום הריון ולידה (עמוד 3261)

שזה שנה. היא ראתה את הרחם. היא חתכה היא סגרה היא יודעת מה המצב שלי. ונכון יש גם גישות... אבל זה ממש חשוב לתת לרחם את ההתאוששות הזאת.... בע"ה החלטות טובות!

לאפשר לידה רגילה אח"כ.
הרופא שלי אמר שכדי ללדת נרתיקית אחרי קיסרי צריך לחכות לפחות 18 חודשים עד הלידה הבאה.
ולכן אמר לי שמספיק לחכות עשרה חודשים...
חמותי סיפרה לי על שכנה שלהם מהעבר שילדה 9 ילדים בהפרש של שנה וחצי גג בין כל אחד- רק בניתוחים! פשוט היא החליטה שמעדיפה יותר ילדים וצפופים- ומוכנה לסבול את הניתוח בשביל זה..
כמובן שיש בזה גישות, ואני שמעתי שהמניעה נועדה לעזור לרחם להחלים, שלא תהיה חלילה קריעת רחם בלידה הבאה (ואז חו"ח סכנת חיים לאמא ובכל מקרה אין אפשרות ללדת עוד בכלל..), ל"ע.
מה שכן, בטוחה שהרפואה "מכסה" את עצמה עם ההנחייה לחכות שנה, ובהרבה מקרים אפשר לחכות פחות.
(כן הייתי מחכה לפחות חצי שנה)
ובעיקר-
כאילו זה תלוי בנו..
ואנחנו ה"מחכים" והמחליטים מתי...
הכל בידי שמיים.

שילדה ב9 ניתוחים!!
זה לא רק בשביל הלידה הנרתיקית!!!!! הגמישות של הרחם באיזשהו שלב (בהריון 5 בערך) יורדץ באופן דרסטי ותדמייני כמו כדור שפעם היה מתוח וחזק וגמיש ועכשיו נראה כמו כדור מפונצ'ר. (מריבוי הניתוחים)



גילוי נאות:


אני בת של אחות חדר ניתוח בבי"ח דתי שיש שם המווווון לידות קיסריות חוזרות (הריונות מתקדמים) ואימי תמיד חוזרת ואומרת שאם הן היו מבינות כמה זה מסוכן לגוף שלהן, וגם אם יצאו מסכנה מיידית, זה מחליש את הגוף מאוד מאוד, הן לא היו עושות את זה. הרפואה ממליצה עד 5 ניתוחים!!! וכן יש פה ושמרתם מאוד לנפשותיכם!!

אני מאוד מקווה שהמחשבה שיש לרוב האנשים לגבי הרפואה וכסתחים שזה לא רק כסתחים.באמת יושבים וחושבים מהנסיון המר והכואב איך להימנע מאובדן ועוגמות נפש אדירות....

גם אני מדיעה מתחום דומה.
ורואה את ההשלכות של המצב - אישה שרוצה ללדת אחד אחרי השני מבלי להתחשב בעצמה ובעובר הבא.
וכן, להיכנס להריון כל כך מהר, מבלי להוריד את המשקל ולמלא את המצברים של ויטמינים ולעלות טיפה את המערכת החיסונית - זה דבר מסוכן לאם ולעובר.

לא רואה שום עניין לשחק בזה, אא"כ את מאד מבוגרת וחוששת שלא תספיקי עוד הריון- ואז יש מקום להתייעץ עם עוד רופא ולהיות במעקב כדי אולי לקצר את הזמן.
אם את רוצה לשמור על עצמך ועל הרחם שלך, ובמיוחד אם את רוצה לידה רגילה בפעם הבאה ובאלו שאחריה, אל תמהרי לשום מקום.
במחילה, יש לך כבר ילד. אם את צעירה יחסית, אני מבינה את הרצון לעוד, הייתי שם (וכמובן שאף אחד לא מבטיח לך שמיד בסוף שנה תיפקדי שוב), אבל לחכות עוד 6 חודשים זה לדעתי יותר מעשה אמונה מלהתחיל לנסות מוקדם- את סומכת על הקב"ה שיודע שאת רוצה עוד ילדים, ובלידות טובות ובריאות, ולכן את מונעת שנה ומתפללת שיעזור לך ויתן לגדל עוד ילדים.

ולגבי השכנה שילדה ב9 ניתוחים- זה יפה לתת את זה כדוגמא *אחרי* שהיא עברה הכל בשלום. אבל אף אחד לא מבטיח שזה יצליח לכל אחת. מספיק פעם אחת שלפני הניתוח יהיו פתאום צירים חזקים ועד שתגיע לבי"ח יגרם נזק בלתי הפיך בגלל שהרחם לא התרפא מספיק, או שיהיה סיבוך בניתוח (זה לא חוויה פשוטה לגוף) כדי לגמור על כל התוכניות היפות לעוד ניתוחים בעתיד בהפרשים קטנים וח"ו גם על החיים עצמם.
בעייני זה בכלל בכלל לא שווה את זה.

שלאחותה נקרע הרחם בלידה,ועד היום שנים אחרי היא מתמודדת עם הנזקים. היה לה נזק רב לאיברים פנימיים

זה לא משחק

זה שהצליח לאחת (והיא הימרה על החיים שלה ושל הילדים שלה),לא מבטיח כלום לאף אחת

אחרי לידה נרתיקית ההמלצה היא למנוע 6 חודשים כדי שהלידות יהיו בהפרש מסוים. הרחם יוכל לחזור לגודלו וחוזקו המקורי.

אחרי לידה קיסרי זה יותר מסובך. אנשים לא קולטים את זה אבל מדובר בניתוח לכל דבר ועיניין. ההמצלה להמנוע לפחות שנה לאחר הניתוח זה אך ורק לטובת האישה, בריאותה הכללי והרחם בפרט.

בנוסף, רציתי להגיד משהו על אלא ש"ילדו 9 צפופים בקיסרי והכל היה בסדר':
1. עד שאת לא הרופא המטפל באישה את אף פעם! אבל אף פעם לא יודעת אם באמת הכל בסדר.
אנשים מסתירים מידע רפואי, במיוחד אם הוא רציני, מהסביבה ולפעמים אפילו מהקרובים אליהם כמו ההורים ואפילו הבעל לא תמיד יודע על הכל.
מניסיון, ראיתי נשים שמסתירות דברים בסיסיים וכל קריטיים בחיי הנישואים שזה מדהים אותי כל פעם מחדש.
אבל זו המציאות.
אז עד שיש לך את התיק הרפואי של השכנה ביד - אל תאמיני לשום דבר!

2. הרופא לא רוצה להרע לך או לפגוע בך. המקסימום שהוא רוצה ממך זה הענות לטיפול.
אם הוא נותן את ההמלצה שלו זה לא סתם בגלל שהוא לא רוצה שיהיו לך ילדים אלא דווקא כי הוא לוקח אותם בחשבון, עם המצב הבריאותי שלך - וממליץ להימנע.

3. הייעוץ פה בפורום הוא אישי. מחוויה אישית של אישה, 2, או 3 או אלף. אבל זה אף פעם לא מגיע במקום ייעוץ רפואי.

בהצלחה

תשתדלי להיות כמה שיותר מאוזנת מבחינת תזונה  וכו

האמת שאני דיי מאוזנת מבחינת אוכל.. מחפשת טיפים שיהיה אפשר להתקרב אליי

אצלי היו רק הזעות לילה בלי ריח אז לא יודעת.

תנסי להשתמש באבן מינרלית (אבן ולא דאודורנט) זה מתאים לכל חלקי הגוף

ויש דאודורנט קרם לבתי השחי ולרגליים אבל הורא לא מונע זיע רק ריח ואסור לשלב אותו עם דאודורנט רגיל אז אולי תחשבי על מה יותר חשוב לך  שמים פעם אחת וזה מונע ריח לשבוע

לא ברמה שאת מתארת, בעיקר בלילה. לא הכרתי את זה קודם בכלל.

ב"ה אצלי היה בלי ריח.

 

לא יודעת לתת טיפים לעזור, מקווה שתמצאי לזה פתרון, חיבוק!

אולי יש משהו מיוחד שאת אוכלת אחרי לידות אולי תוספי תזונה ויטמינים? זה גם משהו שיכול לגרום לריח

שבודה לשתיה מנטרל ריחות. תמרחי בבית שחי אמור לעזור

כשחיפשתי פתרון לבעיה כלשהי שהיתה לי, הפסקתי להשתמש בדאודורנט, בגלל החמרים הרעילים שבו, ולא השתמשתי בטבעי כי עשה לי גירוי בעור.

אז אני כבר תקופה ארוכה מאד, אולי שנה, ללא דאודורנט, ומה שגיליתי זה שריח הזיעה כשהוא לא מתערבב עם הבישום של הדאודורנט הוא ממש ממש סבבה!
יחסית... כן?
מה שגורם לדעתי לריח הנורא זה שילוב הריחות...
אז אולי אל תשתמשי בדאודורנט תקופה...?
צריך אומץ.. זו סוג של גמילה לגוף וגם לתודעה... אבל זה ממש סבבה...
לא יודעת אם הייתי מנסה את זה אם לא היתה לי בעיה רפואית כרונית שמאד רציתי להפטר ממנה... אבל אולי הגעת למצב כזה...

לא יכלתי לשים חולצה באף צבע שהוא לא לבן או שלור וגם אז תלוי איזה בד
וגם אז לא הייתי מרימה ידיים כי רטוב נורא. והריח.. אוי ואבוי. והחלפתי מיליון דאודורנטים
עד שנתקלתי בפתרון הקסם - לשטוף טוב את בית השחי עם מים וסבון ולדאוג שיהיה יבש ואז לשים סודה לשתייה. ככה, as is
ובא לציון גואל וברוך השם כבר שנה לא התקרבתי לדאודורנט ואני קונה חולצות בצבעים אפילו. וזה זול כלכך!

ניסיתי בלי הדאורדוראנט... לדעתי רק מרע את המצב איך אפשר לבדוק אם מה שאוכלת משפיע?? הרי לא אפסיק לאכול כל דבר...
ואנסה את העבודה לשתייה, הלוואי שיעזור!

לא בדקתי את השמועה...
אולי תגגלי...

אם את אוכלת עם הרבה תיבול- פלפל שחור פפריקה כמון וכו
תנסי במשך שבוע להוריד לגמרי הכל רק קצת מלח וזהו. הרבה פעמים זה מאד משפיע על ריח הזעה

תיבול ככה משפיע?

לא סתם אני תמיד אומרת שלכמון יש ריח של זיעה...

היתה תקופה שרציתי לקחת כדורים להגברת חלב אבל אמרו לישהאפילו בזיעה זה מסריח.

 

לפותחת- תשתי הרבה זה מדלל את הזיעה ויש בה פחות ריח.

 

ולמי שסובלת מ'כתמים בחולצות' יש כזה דבר שנקרא עלי זיעה, כמין חתיכת בד שמלבישים בבית השחי והיא סופגת את הזיעה.

תקופה ארוכה אחותי הית משתמשת בזה וממש הציל אותה.

יש כמה סוגים- מבד רב פעמי שלובשים בצורה דומה לחזיה וחד פעמי שמדביקים על החולצה.

יש לי פתרון לנפילה מהמיטה- אני פורסת את השמיכה שלי (זוגית) על המיטה ושוכבת על הקצה שלה, ואז בשארית הגדולה של השמיכה מכסה אותי ואת התינוק (עד מתחת לידיים, לא לכסות את הראש חלילה.) וכך התינוק מוגן מנפילה וגם מתחמם כמו שצריך.

לגבי החשש השני אין לי ככ פתרון וודאי, אני פשוט מניחה את היד מתחת לראש שלו וזה די מונע ממני להתהפך עליו בלילה.

ןשמה לב שאני בתנוחה שנוחה לי ולא אתהפך מתוך שינה בגלל אי נוחות.

כשאת מניקה את צמודה אליה, איך אפשר לשמור על מרחק סביר?

מניקה בשכיבה ושמה את היד מתחת לעורף של היונק. (אם מצליחה, אז גם תומכת בו/בה עם כף היד).
היתרון: מאוד נוח ויעיל להניח בשכיבה, וגם תומך בתינוק-על עצמך את לא מתגלגלת, והוא נשאר על היד.

חיסרון: אפשר בהחלט לקום עם יד רדומה... אבל מעירים אותה והכל בסדר.

עדיף מאשר הספר הראשון של הלוחשת לתינוקות.

הספר הבא זה הלוחשת לפעוטות וזה כבר הדרכה לגילאים הגדולים יותר.
לדעתי הכי משמעותי זה של התינוקות.
ב״פותרת את כל הבעיות״ היא נותנת הרבה אפשרויות ופתרונות שאין בספר הראשון

עוזרת באופן מצוין, מוסבר וכתוב הכי פשוט

ממליצה, משתמשת באופן תמידי ועוזר מאוד מאוד

יש 2 ספרים.
הלוחשת לתינוקות (אולי סודותיה של הלוחשת לתינוקות)
והלוחשת לתינוקות פותרת את כל הבעיות
והספר השלישי הוא הלוחשת לפעוטות

סודותיה של הלוחשת שזה הראשון.
שני זה הלוחשת לתינוקות פותרת את כל הבעיות ושלישי סה הלוחשת לפעוטות.. שלמעשה היא נןתנת טיפים על פעןטות כבר בלוחשת לתינוקות.

כתבתי 2 ואז כתבתי את שלושתם.

התכוונתי שיש לתינוקות 2 ספרים ועוד אחד לפעוטות.
אני קראתי את 2 הספרים של התינוקות ולדעתי הפותרת את הבעיות יותר פרקטי.
בראשון היא רק מפרטת על השיטה שלה.
בשני, היא חוזרת על השיטה, ואז עונה על כל מיני שאלות ומקרים שהגיעו אליה אחרי שהוציאה את הספר הראשון. וזה יותר פרקטי כי נותן מענה למקרים שונים שאפשר להגיע אליהם כשמנסים לפעול לפי השיטה.

שגם הבעל יהיה רתום ומוכן לעבוד לפי הספר אחרת אם לא זה ממש קשה (מניסון) עד שקלט לבד כמה זה טוב ונחוץ..
למשל על שינה בשעה מסויימת

מקווה שאהנה

שווה כל שקל

והאמת אני גם לא מבינה למי יש ולמה... זה עבודות קשות לא מתוגמלות דקה אחרי שאת מסיימת הבית מתלכלך שוב ואין מי שמעריך את זה בכלל.
אם יש לך חשק לקום בבוקר לחבק את
התינוקת שלך ולצאת לטייל/לקניות אז הכל בסדר איתך, פשוט נשחקת קצת. תני לעצמך מנוחה מעבודות הבית קצת

כן ברוך ה' לתינוקת יש כוח...
סתם מדאיג בחוסר חשק
אבל בהחלטת אהבתי את התשובה שלך
את צודקת😁

מלידה ללידה הקצת חשק שעוד היה לי יורד ובעלי עושה יותר יותר או הילדים. (אני הולכת ומשתפרת בלחלק סמכויות ולהפעיל אותם.)

כרגע, למשל, אני בחודש חמישי בתפקידי בבית מסתכם ולמיין כביסה ולדאוג שהמכנה תופעל (הם סוחבים את הסלים למכונה ומפעילים ותולים אחכ. ולמיין כביסה נקיה (לא סומכת על יכולת המיון שלהם..) ובלדאוג לארוחה חמה אחת ביום.
כל השאר - בעלי והילדים.
ועם השנים כבר אין לי נקיפות מצפון...

וואי כמה נכון
צריכה לעבוד באמת על הנקיפות מצפון

אני עוברת 24/7 בלגדל תינוק ברחם, ואח''כ בלהניק אותו (הגמרא אומרת שלוקח לאשה 24 חודשים להתאושש מהלידה, אני בכל הלידות אחרי 24 חודש כבר הייתי אחרי הלידה הבאה..) ודי הרבה זמן עושה את שני הדברים במקביל (כולם נגמלו אצלי מהנקה בערך בסוף השליש הראשון של ההריון הבא..) אז אם נשאר לי כח לעוד משהו זה כבר המון!

היום למשל, חזרתי הביתה ברבע לחמש מהעבודה (עובדת רק יומיים בשבוע, אבל ימים ארוכים..) - הסלון הפוך, המקרר ריק, ערימות של כביסה, חדרים שלא נדע..
אבל חוץ מלהעמיד סיר עם אוכל לארוחת ערב ולעזור לבת שלי בש.ב. לא הצלחתי לזוז מהכורסא.
וזהו. כרגע זה מה יש וזאת עבודת ה' שלי. הבן הגדול שלי התנדב לעשות הערב קניות, עוד מעט בעלי יחזור ויעזור באיפוס הסלון.
ואני תכף מהכורסא אתחיל להזיז את כולם למקלחות ואוכל (הגדולים והבינוניים מקלחים אצלי את הקטנים) ורק אזחל בסוף לחדר הילדים לספר להם סיפור לפני השינה.

ויש ימים שמצליחה יותר.

אבל כל יום מודדת מה אני מסוגלת היום, ולא משקיעה זמן ואנרגיה בנקיפות מצפון על מה שלא..

אני חייבת לדעת, כמה ילדים יש לך?
את נשמעת אמא מדהימה

אנחנו כבר מספר דו ספרתי במשפחה..

סיקרנת אותי
בהצלחה!! נשמע באמת מעורר הערצה בית כ"כ גדול והריונות כ"כ צפופים..

רופא מאוד נחמד, מומחה. אני מכירה אותו בהקשר אחר, אבל יודעת על מישהי שלקחה אותו פרטי אחרי שני קיסריים (בסוף גם בלידה הזו היה קיסרי, ואני מאמינה שהיה צורך, אבל עצם המוכנות לקחת לידה כזו ולנסול טבעי מעידה על הגישה שלו).

משערי צדק

עושה כל מה שאפשר כדי לא ללכת לניתוח

ומצד שני - לא לוקח סיכונים.

מתנהל בצורה רגועה מחושבת ואחראית

תודה לכן.

אם כבר שואלת.. האם יש יתרון לנרות על פני שקפים או להפך? 

מנסיון!!!

קוטלי זרע זה אחוזי מניעה נמוכים.
ומי שזה קריטי לה צריכה למנוע עם משהו שיש לו אחוזים גבוהים יותר.

נכנסת ההנקה מלאה? בלי מחזור? אני רוצה את זה רק כדי להרגיש יותר בטוחה בזה שלא אכנס להריון בקרוב.. זה לתקופה של עד חצי שנה אחרי הלידה..

בכל מקרה, גלוואן כבר לא משווקים.

מלחיץ מאוד😮 יש משו מומלץ למנוע לתקופה כל כך קצרה אבל קריטית?

אז נחפש מה שיש

תודה לך!

לא יודעת אם מקבלת בקופות נוספות..

אם יצא לך שלילי אני מציעה לך לא לצפות כל כך כי חבל על המתח והציפיה .
מקווה בשבילך שיצא חיובי תעדכני

או שחיכית כמה ימים
אם השתן היה מהול מדי

לצערי ):

לפעמים התל"מ זה פשוט התעללות.
אני מראש אומרת לעצמי וגם לאחרים שהתלמ שלי שבועיים אחרי...

חיבוק! בהצלחה!!

שבוע 40
צירים עוד מפסח שגורמים לי לחשוב שכל יום אני יולדת,
ואין לי כחחחחחחח
נמאס לי כבר לסחוב רוצה להיות אחרי
פשוט תסכוללל

אל תשכחו  (את וממצולות) לעדכן שילדתן

 

בעז"ה בעיתו ובזמנו עם תינוק ואמא בריאים ושלמים!

אז אני עם צירים כבר שבועיים וגם אני כשהם טיפה מתחילים לכאוב או שפתאום יש איזשהו סימן של קלקול קיבה וכאלה אני בטוחה שאני עוד כמה שעות יצטרך ללכת ללדת ..במיוחד שמבחינתי אני עוברת הריונות בסיכון שצריך לחזק את הרחם וכו ומבחינתי התאריך שלי היה 37 כמו הראשון..
וזה עוד לא קרה🤔

גם אני עדין סוחבת...

השלמה פנימית ואמיתית - זה יקרה 

תחשבי כמה טוב שילדך לומד עוד יום, ועוד יום... וגם מתחזק...

בעז"ה זה יעזור

 

ושתהיה לך לידה קלה ותינוק בריא!

את הבכורה ילדתי ב-42+2 בזירוז

והשני ב-41 בזירוז...

לא סתם אומרים שהריון זה שמונה חודשים ועוד שנה, לאלו שעוברות את התאריך זה שמונה חודשים ועוד נצח.

להריון הבא החלטתי שפשוט אומר לרופאה תאריך ווסת אחרון שבוע לפני האמיתי, לחסוך לעצמי ולסובבים אותי את השאלות נו מתי כבר? את עוד פה? לא היית אמורה ללדת כבר? תגידי לא נמאס לך?? כןןןן נמאס לי! והשאלות שלכם מוציאות אותי מדעתי!!!!!!

 

כולם אמרו לי תחשבי שהלידה רק עוד חודש וכו'. זה לא עוזר מאמי. כמה שניסיתי, לא עזר.

בהצלחה יקירה.חיבוק ענק 

@ממצולות ילדת??

בשעה טובה!

השיליה מתפתחת יחד עם העובר במהלך ההיריון. בשבוע 8 העובר בגודל של כ 1.5 עד 2 ס״מ. מחובר עם חבל טבור לשליה שהגודל שלה פרופורציונלי לגודל העובר.

מעניין שלא ראו את חבל הטבור באס

אז אני מבינה שהשוקולד כבר זורם אליו חופשי :-p

לכן תינוקות כאלו מתוקים ויש להם מתיקות שכיף להסניף אותם בחודשים הראשונים ....

שק החלמון מתמזג ומשתלב לתוך מערכת העיכול של העובר, מחיקתו המוחלטת עד לשבוע ה -20

הגדולים זה משתנה יש תינוקות שכל האכלה ויש תינוקות פעם ביום או אפילו פחות

אבל חברה אמרה לי שבהנקה נורמלי גם פעם בשבוע ולא צריך להילחץ

אולי זה קשור... הייתי מתייעצת עם גורם רפואי

המלצה שקיבלתי ממוהל כשהיה חשש לצהבת בברית.

זה גרם ליותר יציאות וככל שיש יותר יציאות הצהבת יורדת.

תינוק שיונק בלבד זה תקין לגמרי שבקושי יש יציאות, כיהחלב נספג כמעט כולו בגוף ובקושי יש פסולת. העיקר שהטיטולים רטובים.

הצוואר יצא בין 22-24 דינאמי

זה הגיוני ולא מחייב התקדמות כלשהי בפתיחה וכו'.
תראי מה אומרים לאחר בדיקה פנימית ואולטראסאונד.

בהצלחה

נשארה אותה פתיחה אותה מחיקה...

נראה מה הרופא שלי יגיד שבוע הבא

ב"ה הצירים הולכים ופוחתים ומתרחקים.
אני לגמריי בטטה. לא מזיזה את עצמי (למרות שיש הרבה עבודות מחשב ללימודים..)
מצד אחד בא לי ללדת כבר, מצד שני, ברור שלא מעוניינת בפגית וכל הכרוך בכך...

יש עוד 3 שבועות עד לתחילת תשיעי. בעז'ה..
יש קושי גדול לא לקיים יחסים פרק זמן ככ ארוך..במיוחד שיודעים שגם אחרי הלידה ייקח עוד הרבה זמן.

ברור שלא התכוונה לזה

אין כמו לשמוע (לקרוא...) חוות דעת של הורים שהתנסו בעצמם.

כנראה לא יהיו עליה ביקורות

מה בדיוק את רוצה לדעת?
אם היא חזקה?
אם היא קלה?
איך ההיגוי שלה?
נוחות קיפול?

את כל הדברים האלה ניתן לבדוק בעצמך

או שהוא עוסק ביבוא 'לה

אז ברור שהוא ימליץ עליה

אם כי בחיפוש בתגובות שם ראיתי שהוא גם משווה בינה לבין עגלות אחרות ומודע לזה שהחיסרון הגדול שלה כרגע זה וותק בשוק.

פשוט לא היתה לי דרך לאמת את זה

מנסה על הגב, בתקווה שאולי התינוק החדש יהיה שונה מכולם, ויקרה נס והוא ישן יותר מכמה דקות על הגב, אבל הנס הזה לא קורה ואחרי כמה לילות ללא שינה אני כבר משכיבה על הבטן. ( צמוד אלי).

כמעט מההתחלה.. ישנים הרבה יותר טוב. בהתחלה גם שמה על הצד עטופים, לפעמים זה גם אפשרי וישנים יותר טוב מעל הגב.

מאז שהוא נולד.

על הבטן בהשגחה בלבד.
מרגע שהם מתהפכים לבד, נותנת להם לישון בלילה על הבטן.

היא מסכימה וישנה סבבה אז למה לא..

לפני זה הייתי פחדנית מידי אז בלילה שמתי אותו על הגב

אבל אז נמאס לי לא לישון.

מה שכן, הוא מתהפך מגיל 3 חודשים, ומרים ראש ממש טוב מגיל חודש וחצי בערך. ממש ראיתי שהוא יודע לשחרר לעצמו נתיב נשימה.

עם כל תינוק אני מנסה כמה ימים על הגב. אחד הילדים היה ישן טוב ככה, אבל השאר לא ומהר מאד עברתי לבטן.
זה שיפור משמעותי בשינה לאם ולתינוק.

הייתי מסובבת מרוב עייפות
הוא בן 3 שבועות ולא שורדת כבר את הלילות האלו
ב"ה ישן יפה כמה שעות רצוף, קם לינוק והמשיך לישון...

פוחדת להשכיב על הבטן. לא יודעת אפילו למה......

אבל מתבאסת שאח"כ התינוק מקבל ראש שטוח מעט עם עיגול מקורח...

על הבטן רק כשהיינו לידה (ערים) והשגחנו, אם היה נראה שכואבת לה הבטן או לא היתה רגועה או משהו כזה.

כשהיא למדה להתהפך שני הכיוונים זה כבר נהיה פחות משמעותי.

את הרביעי על הגב, וכשהוא היה מספיק גדול וניסיתי להשכיב על הבטן הוא כבר לא רצה, רק לאחרונה התחיל מעצמו לישון על הבטן, בן 2.3

רק מגיל 7 חודשים הוא גילה את נפלאות השינה על הבטן.
לפני כן הוא לא אהב.

בהנחה שלא תישאר השמיכה, ז"א קצת יותר חם מאשר אם הייתה נשארת מכוסה. מוסיפה שמיכה דקה בשביל ההרגשה.. תכלס יותר כיף לישון מכוסים, אולי היא תגלה את זה יום אחד..

זה מה שאני עושה כרגע, היא ישנה עם כופיית קיץ ובייביגרו ארוך דק (לא מאוד, של נקסט), עם רגליות.

ועדיין כשאני נוגעת בה מרגיש לי שהיא טיפה קרה, אם היא מכוסה היא חמה, אין ספק.

 

תודה על התשובה!

לגמרי הכי כיף לישון מכוסה

קצרים וגרביים קצרצרות, ולא הצליחה לישון כי היא הזיעה ממש... עד שהבאתי לה את המאוורר - ואז תוך דקה היא נרדמה .. מתלבטת

ובאמת שהלילה חם אפילו בירושלים

ומלבישה בהתאם

קשה יותר לצאת מזה כי זה גדול

די מפחיד אותי המחשבה לשים לה שמיכה גדולה שתסתבך איתה או עליה כשהיא ישנה חס וחלילה...
אני חוששת לשווא? זה כבר גיל גדול מספיק?

מעל גיל שנה אני פחות חוששת..

לא יודעת איך קוראים להם

לתפוס את השמיכה בצדדים מתחת למזרון ילך?

אצלי זה היה פיתרון בגיל קטן וגם עזר שהשמיכה לא תעלה על הראש.

 

השמיכה שהתכוונתי אליה בהודעה הקודמת היא:

Buy Sleepy Stars 2.5 Tog Sleep Bag מנקסט ישראל

 

אין מצב לצאת ממנה.

למרות שהבית שלי מיטיבת לכת במיטה, היא כל דקה במקום אחר, לפעמים אני גם מוצאת שהחזירה את עצמה מתחת לשמיכה

 

לגבי השמיכה מנקסט, כן רק אח"כ הבנתי שלזה התכוונת, בהתחלה חשבתי על משהו אחר שזה רק מתלבש מלמעלה.

 

שוב תודה!

אז אני תמיד מלבישה חם יותר, כי יודעת ש99% מהלילה הוא לא מכוסה.
בחורף ממש הלבשתי עבה בלילה בגלל זה.

כרגע אני שמה לו בדיוק כמו שאמרת, גופיה ארוכה דקה ואוברול דק של נקסט. ואני חושבת שאת גרה באזור קריר יותר ממני. אז הייתי מוסיפה עוד משהו.

או מכנסיים דקים.

זה נקרא שק שינה לילדים זה מתלבש כמו גופיה על הכתפיים ולמטה ברגלים זה כמו שמלה רק שסגור עם ריצרצ מסביב ואז היא מכוסה ולא מורידה את השמיכה זה ממש מומלץ

שמיכת קיץ מעולה

עולה 129 וקניתי במבצע בערך 95 אם אני לא טועה

או שמיכה דקה שקנינו פעם באיזה בזאר.

הם במילא לא מתכסים באמת..

אצלנו יותר קר מירושלים בעקרון והילדים שלי (5, 2) עם פיג'מות קיץ ועם שמיכות דקות כהמלצה בלבד, רוב הלילה מכוסים חלקית או בכלל לא. חם... בפרט השבוע.

שמיכה שמורכבת מצד אחד בבד של חיתול טטרה ומצד שני היא טריקו, נעימה נעימה, מלבישה אותו חם גם ככה הוא מוריד ולי חם, רוצה חלון פתוח

אבל היי תשאלי גם את, תחסכי לי כמה שרשורים, שלא אצא החופרת היחידה פה

3 שכבות של שמיכת טטרא, רכה ונעימה ואוורירית

ועלתה 30 שקל במקסטוק

האמת שעכשיו הוא עדיין ישן עם שמיעת פליז דקה(של תינוקות, קיבלתי בירושה אז אין לי מושג כמה עולה..) ולובש שכבה אחת ארוך דק

אנחנו גרים במקום יותר קר מירושלים, וזה לחלוטין מספיק לו.

אין לי מושג, מאמינה שכן.

לפעמים היא לא אוהבת שאני סוגרת את הכתפיות למעלה אז אני משאירה פתוח למעלה ועדיין היא נשארת בפנים

עוף- לתבל איך שאת אוהבת, לשים בשקית קוקי ולשים בתנור
לעוף אפשר להוסיף ירקות ואפשר ירקות גם בנפרד כתוספת פרווה, אני שמה תפוחי אדמה, בטטות, בצל שום, גמבה, עגבניה, סלרי וכל מה שיש לי באותו רגע, מתבלת במלח, פלפל שחור, אורגנו שמן זית ולשקית.

אפשר גם להכין אורז, לשים אותו יחד עם העוף וזה יוצא מוכן, לא ניסיתי אבל טעמתי וזה מעולה...

זה מה שעולה לי כרגע

חזה עוף חתוך למוקפץ
ירקות מוקפצים (גמבה, גזר, פטריות, בצל, קישוא)
בסיס לשקשוקה
דגים מבושלים/מטוגנים
קציצות בשר

אפשר גם לקנות עוף טרי ולהקפיא אותו נקי ומתובל. ככה זאת הכנה ממש קצרה

איך את מתבלת את העוף הטרי?
ומה זה בסיס לשקשוקה?

בסיס לשקשוקה או פסטה - בעיקרון מה שאני עושה זה לבשל עגבניות לרסק מוסיפה שום מלח פפריקה ופלפל אם אם אוכלים אצלכם חריף. זה כמו מטבוחה כזו שאני שומרת אחרכך בקופסאות במקפיא ואחרכך מפשירה מוסיפה רסק עגבניות ומבשלת איתה. מעולה לא רק לתקופה של הריון וחוסך זמן
# בסיס לחמין - אם אתם אוכלים שעועית/ חומוס אז משרה לילה לפני מבשלת לריכוך עם בצל מטוגן ותבלינים ומקפיאה. אחרכך זה רק להוסיף תפוח אדמה וביצה. יוצא מעולה לא מרגישים שהיה קפוא
# מקפיאה גם קציצות בשר מבושלות וחצילים מטוגנים .
# גם חתיכות בשר מבושלות יצא לי להקפיא. גם פה אין הרגשה של אוכל שיצא מהקפיא
# חזה עוף אני מעדיפה לא להקפיא מבושל לא יודעת למה אולי בגלל שההכנה נורא קצרה אז בעיקרון דואגת רק לחתוך אותו או לטחון או במקרה של שניצל גם לתבל עם פירורים והכל ולהקפיא
# קציצות דגים - גם מבושלות וגם רק תערובת
# גם תערובת לפלאפל אפשר להקפיא ולהפשיר

בצק של פיצה (או כל בצק אחר, של פשטידה או משהו כזה)
פשטידות (אפשר בתבנית אינגליש קייק, או במאפינס כדי שלא יצא כמות גדולה)

קציצות טונה.

תפו"א ובטטה לא כדאי.


אפשר לטגן בצל ולהקפיא.
לברור קטניות, להשרות ולהקפיא.

אני חיממתי בתנור. (נשאר מלא מהברית..)

לא כל כך רואה  עניין בלהכין מראש כמות ענקית של אורז ולהקפיא, בגלל שאורז הוא הדבר הכי קל בערך להכין...

אני הייתי מקפיאה כמות של כוס אורז בשקיות, ואז ממש קל להכין ויוצא טרי.

זה די מתחלק לשתיים
או שמשמינים או שיורדים, בכל מקרה רעביםםם

אצלי זה עזר להוריד בין 5-6 קילו כך שאם עליתי בהריון 8 קילו הגוף התאזן יחסית מהר
אבל אם עליתי 15- זה היה פחות אפקטיבי ולקח יותר זמן

אצל הבכור רזיתי ממש בהנקה בשנה הראשונה, אח"כ עליתי קצת (והמשכתי להיניק).
עם השניה זה לא היה ככה...

אבל אחרי הלידה של הבכור הייתי יותר פעילה אז אולי זה בגלל זה.

בהנקה של הבכור רזיתי מלא..
בהנקה של הבאה הזמנתי וכ''כ בניתי על ההנקה כל ההריון שארזה כמו אז.. לא עבד😖

בדיוק השבוע ראיתי תמונה שלי מהימים ההם, וואו כמה הייתי רזה.
בהמשך עליתי ואת ההריון השני התחלתי יותר שמנה וכבר לא הצלחתי להוריד הכל חזרה.
את ההריון הזה התחלתי עוד יותר שמנה. אוף

אצלי לא

בראשון רק עליתי בהנקה.. בשניה נשארתי פחות או יותר אותו דבר..

בראשונה ירדתי המון בהנקה הגעתי למשקל שלא הייתי גם לפני ההריון אף פעם
ובבאות ממש לא
מצליחה לרדת ב"ה אבל לא לרמה ההיא
החזרה למשקל שהייתי בין לידה ראשונה להריון שני נשארה חלום...

רק גורם לי לאכול יותר..

 

ליל טבילה היה קסום.
גם כן הגיע מקושי זוגי,
אחכ פיוס והיה מדהים ברמות שלא חזרו אחכ..
.
אז למה יש לי את היצר הרע הזה. הקושי הפנימי לא לרצות לטבול.

במקרה שלנו כל ערב טבילה היה מלווה בפיצוץ והייתי טובלת בכל זאת כדי לא לדחות אבל עדיין הרגשה מגעילה כמו שאת מתארת
עד שלמדתי 'לתפוס את הרגע לפני' כלומר יכול להיות שהויכוח יגיע אותו יום או בימים סמוכים לכך והייתי נערכת נפשית למצב מפויס וסלחני מתוך הבנה שיש פה באמת הרבה יצר הרע ולא משנה מי צודק - הקטע של לא לקיים את המצווה או לא לרצות לקיים אותה או לקיים את המצוה בעצבות היא חלקו של היצר הרע, ואני לא נותנת לו את זה.
אחר כך היינו מלבנים את הדברים. זוגיות זה ממש פרויקט לכל החיים אבל הרגעים האלה של ליל טבילה הם ממש מנוף להרמה גם לענייין של עבודה עצמית וזה מכריח אותי לעבוד על עצמי לטובת הקשר.
אוסיף כי את אומרת שהשבועיים עוברים גם עליו קשה - כנראה הריחוק משפיע גם עליו ולכן את מרגישה חוסר אהבה מצדו. אולי הוא לא יודע לבטא חיבה במילים כמו שקל לו לעשות זאת דרך מגע.
אתם עובדים על עצמכם והולכים לטיפול אז יש סיבה לאופטימיות. אל תחשבי על אחרכך שיבואו עוד ריבים זה סתם מייאש אותך מראש.

אמנם זה לא התחום הראשי שלי, אבל למדתי גם הדרכת כלות, ומשתפת בעיקר מתוך חוויות אישיות בחיים הפרטיים שלי ובזוגיות שלי.

קודם כל, ממש מעריכה אותך שהלכת בכל זאת לטבול, זה לא פשוט, אבל בכל זאת הסכמת לתת הזדמנות.

הרבה זוגות, אם לא כולם, חווים בעיקר בתחילת הדרך קשיים, מריבות, תסכול מהקשר הזוגי. זה לא סתם, זה לא כי לא הצלחנו, כי אנחנו לא מתאימים, כי אין בניינו אהבה, להפך ממש שומעים ממה שכתבת שיש רצון למפגש ויש תסכול מזה שאין.

זה לא סתם, זה בדווקא כי לזוגיות יש מטרה- מטרה לעלות עוד קומות בבניין האישיות, הקב"ה לא סתם ברא אותנו הפכים, הוא ברא אותנו הפכים וקבע שההפך הזה- זה עזר כנגדו- למולו, דרך כל הסיטואציות שהן לכאורה הפוכות, סותרות, ויוצרות מריבות אפשר להגיע לקרבה גדולה. אבל צריך רצון וצריך כלים, וכלים ניתן לרכוש, ועוד יותר טוב- לרכוש אותם יחד.

לנו באופן אישי השתנו החיים אחרי קורס אימגו שעשינו יחד ולמדנו איך לדבר על מה שעובר עלינו בצורה מקרבת במקום בצורה מרחיקה. ממליצה בחום- אנחנו עשינו אצל יהונתן סגל, אני יודעת שיש עוד טובים.

היום מאוד הולך קורס של תקשורת מקרבת, ממליצה לכם לבדוק גם אותו.

 

תחפשו מה טוב לכם, מה נכון לכם.

מניסיון, לפעמים טיפול מסויים נכון לזמן מסויים, ואם רואים שנתקע, אפשר לנסות משהו אחר.

 

מאחלת לכם הצלחה וברכה.

נשמע שאת פשוט מגינה על עצמך מפגיעה נוספת. קשה מאד לנפש לעמוד בפני פגיעות חוזרות. ולטבול ולהיות מוכנה לאהבה זו פגיעות גדולה שצריך עבורה חוסן וביטחון.
וכרגע נשמע שאין הרבה ביטחון ויציבות באהבה.
מאחלת לך שהטיפול יתקדם ויישא פירות ושהאהבה ביניכם תהיה מורגשת לאורך החודש כולו. כך שתוכלי לטבול מתוך רצון וביטחון.

אצלנו זה קורה גם בלי ליל טבילה (אני בהריון)
סוג של משבר אחרי החגים..
וקורה כל שנה מחדש בתשרי ובניסן..
הוא שוקע עמוק במצוות שלו ושוכח אותי..לא היינו ביחד ואפילו לא ישבנו לשוחח יותר מחודש! (באלול אני כבר מכריזה בדמעות כל שנה ביחד עם תחילת הסליחות שמתגרשים עד אחרי שמחת תורה.. אז אותו דבר בניסן, אפילו בחול המועד הוא לא מצא משבצת לזוגיות.. ואני בקושי סוחבת בין ההריון, הנקיונות, הבישול לחג והילדים..)
מתנה לחג כל פעם מחדש היא מוקש מעורר דמעות.. (ועדיף לא לספר מה היה הפעם כי זו ממש בדיחה עצובה.. שעדיין מעלה לי דמעות רק מלחשוב על זה..) ואפילו שמותרים הוא לא מראה סימני התקרבות במשך יותר מחודש!!! ובכלל לא נראה שמפריע לו שחיים באותו בית כמו שני זרים.. (ברגע של שבירה אמרתי לו שאם לא הייתי יודעת ובטוחה כמה הוא דוס ושומר על עצמו בתחום הייתי בטוחה שיש לו מישהי מהצד.. כמובן שהוא ממש נפגע.. אבל זה עזר לו להבין שהוא הגזים)

אז גם אצלי השבוע הגיע רגע שבירה, ובכיתי ועשיתי קצת בלאגן.. ואז כמובן שהוא פתאום בקטע של להתפייס, וכמובן שמבחינתו הפיוס מתחיל במיטה ומבחינתי ממש ההפך.. קודם משולחים ורק אחרי יש חיבור נפשי מתאים לי מגע..
אבל חייבת לומר שעכשיו, כמה ימים אחרי. ופתאום הוא מתחיל להשקיע ו''לפצות'' על כל התקופה.. ואני ממש חייבת להתגבר על הרצון להתחשבן על כל התקופה, ולזרום עם הקצב שלו.. ופתאום היתה שבת מעולה ביחד כמו שלא היה חודשים רבים, וביוזמתו, והערב רוצה שנצא.. ואצלי בלב עדיין משהו פגוע ויש לי צורך בשיחה רצינית ובהתנצלות מצידו, אבל מבינה בשכל שמה שנכון זה לזרום איתו ולבנות מכאן ולהבא ולא להמשיך לחפור במה שהיה ובמי אשם..

אז מאחלת לך שבאמת יהיה היפוך בליל טבילה ושממנו תצליחו לשקם ולהיבנות.. ''חכמת נשים בנתה ביתה''. עוקבת אחריך בפורום כבר הרבה זמן, גם לפני שנה פלוס כשהיית כאן יותר, ומאוד מעריכה אותך ואת האישיות שלך ובטוחה שיש לך את הכוחות להרים את הקשר ולהיבנות מתוך הקושי. אחרי שתרימו את הביחד, תוכחו לשוחח בנחת על הקושי שקשור לבית החדש ולצורך שלך בשינוי...
בהצלחה רבה.. סומכת עליך..

ובאופן טבעי, מפילה את הכעס על מי שנמצא זמין לידך.
(כולנו לפעמים חוטאים בזה - פורקים כעסים על מי שנוח, לאו דווקא הוא האשם...)

את מרבה לשתף ולכתוב על החיים שלך. אנו לא יודעים את נקודת המבט שלו על החיים והזוגיות שלכם.

אנו יודעים שאת ממש לא מרוצה ממקום המגורים שלכם. סיימתם לבנות בית - אך את מצה לעוף מהמקום.

נידה ושמירת טהרת המשפחה נופלת בעיקר על האישה. כל אי הנוחות סביב המחזור החודשי, הבדיקות בשבעה נקיים, הטבילה והמבוכה - על האישה.
נכון ששני בני הזוג סובלים מההרחקה בימים האסורים - אך בעוד לגבר ״רק״ זה ״העונש״ בתקופת הנידה, על האישה מוטלים עוד כמה וכמה חובות בתקופה זו.
אמצעי מניעה - על האישה. (היתה לך בעיה עם בנובהרינג לאחרונה, והגבתי לך).

נשים רוצות להרגיש נחשקות.
אוהבות לקבל מחמאות וביטויי חיבה ואהבה.

המוח הגברי עובד אחרת.
הוא לא מבין מדוע הוא צריך לבטא במילים שהוא מתגעגע לחזור ולהיות איתך ביחד.
כי הוא גבר, הוא חושב על המעשה - ולא על ביטויי הרגש שהכרחיים כדי להרגיש נאהבת.

הוא לא מחזר אחריך !
וצריך להזכיר לו שתקופת החיזורים לא הסתיימה ברגע שהתחתנתם.



מה לעשות כדי לצאת מהפלונטר?

את התסכול על מעבר דירה, קצת מסובך וקצת יקר, לפתור בזמן הקרוב.

אבל את היחס הרגשי כלפיך, את ההבנה מה אישה רוצה ומצפה - לדעתי אפשר לקדם.
הוא איש ספר, יכול למצוא את הזמן והחשק לקרוא ספרים על זוגיות?

הייתי ממליצה לרכוש מספר ספרים בנושא שיפור הזוגיות, ספרים שמציגים את הזווית הנשית ואת הזווית הגברית בנישואים, ושניכם ביחד תקדישו זמן ללמוד מהספרים הללו.