פורום הריון ולידה (עמוד 343)

(בלעדי) צוות דרייבפליקס Qbzn בחורים_טובים_2.mp4 

התאוששות קלה והמון נחת!!

מקווה שעבר בשלום ואת מרגישה טוב.

בריאות ונחת!!

באמת לא מעכלים חחחח

ופתאום הם גדלים ולא מעכלים שהם כבר נולדו וגם גדלו😅

המון נחת והתאוששות קלה!

היה ככה לפני ההריון..

אז עזר לי קפה שוקולד ולשכב הרבה זמן 

עכשיו הלחץ דם נמוך אבל לא עושה לי סחרחורות.

את שותה מספיק?

אולי זה השלב של ההריון כי עד עכשיו לא היה לי את זה. לא הריון ראשון.

תמיד נזהרת לא להכנס לחנויות שצריך לעמוד בתור.

אבל היום כבר נלחצתי שממש יציאה קצרה עם הילדים גמרה אותי

בבטן.

ולעניין ההלכתי ממליצה להתייעץ עם רב.

זמן שיותר עדיף לעשות אותה? כלומר כמה שיותר מאוחר או כמה שיותר מוקדם?

לא עושה אותה אז לא יודעת להגיד אבל מקפיצה😀

בין שבוע 16 ל 18. לא בטוחה.

לא נראה לי משנה מתי התוך הטווח.

אני ממש הרגשתי רע אח"כ, עדיף שלא.

אבל בד"כ בהריון יש לי לחץ דם נמוך אז אולי לכן זה השפיע עלי כ"כ מהר.

אם את הולכת במסגרת כלשהי ולא בא לך להפסיד- תכנסי לפרקי זמן קצרים ותשתי מלא בין לבין.

אז אם זה רק להכנס לכמה דקות וזהו אז כבר לא שווה לנו..

אם כי זה הניסיון האישי שלי, אולי יש אחרות שניסו ועבר להן בטוב..

בדכ אבל בשבועות מתקדמים מרגישה טוב אז נכנסתי באיזה שבוע 20 ומשהו והיה לי בסדר גמור כמובן לשתות הרבה

שמתחת 38 מעלות זה בסדר אחרי שליש ראשון אבל לא רוצה להתחייב

באופן אישי פחדתי לקחת סיכון ולא נכנסתי גם לפחות.

(בהריון של התאומות שלי)

אני הרפיתי לחלוטין מכל עבודות הבית.

נעזרתי בכל מי שרק יכולתי.

אמא שלי הגיעה פעם בשבוע לגהץ ולהיות קצת עם הילדים

בעלי התגייס ב100% לעבודות הבית ולבישול- והוא הכי לא כזה... לא עשה את זה מעולם.

לי המליצו לא להרבות בנסיעות כך שהשחרור הכי זוגי שהיה לנו היתה שבת ששלחנו את כל הילדים להורים, בעלי קנה את כל האוכל לשבת- בלי להתקמצן

ערך מהמם שולחן

ופשוט עשינו שבת בית מלון בבית.... זה היה מושלם.

הבילויים הכי רציניים שלנו באותה תקופה, היו נסיעה שבועית/דו שבועית לבית החולים וחזרה ישירות הביתה

היה לנו רופא מיוחד שליווה אותנו בהריון, והוא היה זרקור של אמונה. חיזק אותנו בכל ביקור מחדש.

זה נתן לנו הרבה כח ותקווה.

קחי חיבוק גדול. כבר לא נשאר לך הרבה מדי זמן.

תזכרי שכל יום שהבייבי בבטן, הוא גדל ומתחזק.

כל יום שהוא בבטן את מעניקה לו חיים טובים יותר

וגם לכם....

א"א להשוות בין תינוק שנולד בשבוע 32 לשבוע 32+5

כל יום נוסף הוא מתנה.

ולהיות במעקב צמוד צמוד לפי הוראות הרופאים.

ולזכור שאבא שבשמים רואה אותך, יודע מה קורה איתך והוא הכי אוהב אותך!!!!

ויהיה לכם רק טוב ועוד יותר טוב

והנקודה עם כל יום שעובר, ממש ככה. תודה.

ומעריכה שהגבת אמן ואמן!

נזכרתי בעוד משהו חשוב- 

להתחזק באמירת אשר יצר מתוך הכתוב.

שמעתי מהרב זילברשטיין שאנשים מחפשים כל מיני סגולות ועצות

ולא שמים לב שיש בידיהם את התרופה הטובה ביותר לכל המחלות והבעיות

לומר אשר יצא בכוונה.

הוא אמר שכדאי לקחת על עצמינו לפחות 3 פעמים ביום לומר מהכתוב.

אני לומדת את הספר בשנה וחצי האחרונה ושינה לי את החיים. ההסתכלות ועוד הרבה ניסים!

עוד משו שהייתי בודקת זה מזוזות ותפילין. 

מזוזות מהודרות ממש שומרות עלינו.. ובאופן טבעי זה משרה רוגע...

בפן הגשמי חשוב להזיז את עצמך בזמנים קבועים לשיפור זרימת הדם וזה יוצר רוגע בגוף. אכילה מאוזנת תרגול נשימות. שיחה עם חברה טובה ומערך תמיכה

לי באופן אישי כל הדברים האלה עזרו לי מאוד !

בהצלחה עם בשורות טובו  

לדבר עם נשים שמתמודדות עם אותה בעיה או דומה 

להבין את הבעיה ומה ההשלכות, ידע זה כח

לקבל ברכה מרב 

להתפלל 

להבין שזה לא בידיים שלי

לקבל שלפעמים קשה ומפחיד וזה חלק מהמסע וכל רגש הוא לגיטימי

מאחלת לך בידיים מלאות ובקלות 

והשאלה שלך ממש העלתה לי דמעות בעיניים, להיזכר בחוסר אונים הזה, בחרדה, בדאגה.. חכמות וחזקות ממני יענו לך, אני פשוט חשבתי על לעבור רק את אותו יום, ולהודות להשם על כל יום שעובר, להסתכל על הצדדים החיוביים (לא חייבים ללכת. למפגשים משפחתיים שלא מתחשק, לא לאירועים, לא לאסיפות הורים.. ) ולחשוב שהמטרה חשובה, ןבסוף יהיה טוב בעז"ה

גם אם יש גדר!

אצלי זה לא היה סימפי,

ככל הנראה כאבים סיאטיים.
בבקרים בד"כ קמתי בסדר (אם ישנתי עם כרית גבוהה בין הרגלים, ואם הצלחתי לישון חח..)
הגיע ממש לכאבים שסבלתי מכל תזוזה.

זה התחיל מההריון השני ובכל הריון "התקדם", הגיע מוקדם יותר.. בהריון האחרון התחיל לי בתחילת שליש שני. נורא..

הדבר היחיד שעזר לי - אוסטאופתיה. 

אחרי שניים שלושה טיפולים ממש ממש השתפר.לא נעלם לגמרי אבל ממש נסבל. שבעבורי זה היה שינוי עצום!
הלכתי למישהי פרטית בירושלים. זה יקר....
בהריון הקודם הלכתי דרך הקופה שזה הרבה יותר זול. זה גם הקל מעט לתחושתי, אבל הרבה הרבה פחות. עדיין הכאבים ליוו אותי כל הזמן אבל בעצמה נמוכה יותר.

שמעתי גם שאיזון אגן יכול לעזור, אקוובלירו או משהו כזה, לא מכירה ולא ניסיתי
תרגישי טוב !

ומה עושים באוסטאופתיה?

תגגלי קצת ותראי אם זה נראה לך תואם פחות או יותר את הכאבים שלך.

לי הרופאת נשים והאוסטאופטיות אבחנו ...

יעידו אחרת. 

נשמע של @-יהודית- לא היה בין ההריונות. נכון? 

זה מעודד...

כלומר, אצלי מגיע בהתפרצויות. יש תקופות טובות ויש פחות.

גם כן עם אותם כאבים 😬 הלוואי ויעזור 

ואגב, לפותחת,  לי לא עזר אקוויליבריו לכאבים האלה. 

משתמשת בטנס ביומיום וזה קצת עוזר. 

ללכת לפיזיותרפיה...

אני גם סובלת מאוד

לי עזר מאוד

אבל רק בפרטי

של הקופה כמעט לא עזר

בכולל ולא עשה צבא, אני חושבת שאי אפשר.

אם הוא עשה צבא, למיטב ידיעתי זה נחשב כלימודים ואז יש זכאות לדרגה. 

העבירו לי את ההודעה הזאת

אלא אם יש לו פטור מאיזו סיבה ואז זה לא משנה

רק אם הבעל עשה צבא, או שיש לו פטור, או שהוא מעל גיל 27.

אני לא יודעת אם שנה הבאה זה ימשיך אותו הדבר או שיהיה שינוי.

אם זה השיקול, את יכולה לרשום עכשיו ובהמשך להחליט אם להמשיך ברישום או לא.

ועדיין לפני גיוס- אבל עתיד להתגייס בשנים הקרובות (כלומר, אין לו פטור אלא כל שנה מגיל 18 הוא דוחה את הגיוס).

ברזל, B12, בלוטת התריס.

אלה 3 דברים שחסר בהם גורם ישירות לעייפות, ונפוץ שבהריון יש חסר.

זה הרגשה שאין כח לעשות כלום

TSH

זה גורם לעייפות?

כלומר, תת פעילות בלוטת התריס זה משהו שקורה לפעמים לנשים בהריון (אגב, גם אחרי לידה) ויכול אח"כ לחזר למצב תקין.

אבל בזמן ההריון חייבים לטפל בזה.

TSH  זה בעצם החומר שהמוח שולח לבלוטה כדי להפעיל אותה, וכשיש הרבה ממנו זה סימן שהבלוטה לא מתפקדת כמו שצריך. 

החסר הוא בהורמונים T3 T4, 

וכשיש תת פעילות אז יש חולשה ועייפות חבל על הזמן.

אגב.

לי היו כמה וכמה גלים כאלה של תת פעילות בהריונות האחרונים ועכשיו זה כנראה נהיה מצב קבוע. אני מטופלת ע"י תוספים מסוימים, בע"ה מקווה שזה יעזור לבלוטה הנחמדה שלי לחזור לעצמה.

t3 ו t4 תקינים ב"ה

כמובן אתייעץ גם עם הרופאה

אבל את יודעת מה זה אומר?

אבל אם ההורמונים תקינים אז אולי זה בסדר. כדאי לשאול את הרופאה.

דודה שלי כבר מעל חצי שנה מנסה לאזן (כמובן בעזרת רופאים) את הבלוטה שלה ללא הצלחה

והיא פשוט סמרטוט, כואב לראות את זה.

אולי מפה תבוא הישועה

אי אפשר לעשות העתק הדבק. צריך מישהו שיודע שיתן מינון בצורה מדויקת.

אז יש חלק של סור מרע- המנעות מאכילת כל משפחת המצליבים- כרוב, כרובית, וכו' חרדל וגם סויה. אלו מאכלים גויטרוגנים, שמה שהם עושים - הם נקשרים לרצפטורים שאמורים לקלוט יוד (שזה חומר שהבלוטה חייבת) וככה מונעים מהיוד להיקלט. אז זה קודם כל.

עשה טוב- 1. להגביר צריכה של יוד (זה קשה...אצות ים וכאלה..) או לקחת תוסף יוד. (אני קניתי תוסף מסוים באי-הרב, שהוא ללא ריח בכלל והוא גם ממש לא יקר). אני לוקחת 600 מ"ג יוד ביום

2. לקחת ויטמין D - המינון תלוי בתוצאות בדיקות הדם שלה. אני לוקחת 5000 יחב"ל ביום, שזה המיונן הכי גבוה כמעט שנותנים.

3. לקחת תוסף סלניום או לחילופין לאכול 2-3 אגוזי ברזיל כל יום (אני אישית מעדיפה ת'אגוזים)

4. לתמיכה בכל התהליך הזה- יש צמחי מרפא שמאימים אותם למטופל. בהתחלה אמרו לי לקחת פטריית ריי-שי אבל אני רגישה לפטריות אז בסוף אני לוקחת תמצית אשווגנדה (ויתניה) שהיא נותנת תמיכה לתהליכים הורמונליים בגוף. (אגב, את ההשפעה שלה ראיתי ממש מהר. כי בגלל תת הפעילות של הבלוטה המחזור שלי התחיל להשתגע, וכבר במחזור שאחרי שהחלתי לקחת את האשווגנדה היה שיפור משמעותי מאוד)

אבל חוץ מכל זה- למה היא מרגישה כ"כ רע? הרופא לא רשם לה אלטרוקסין? בדר"כ הרופאים מיד אומרים לקחת. 

אני גמורה בתחילת הריון וקשה לי שעושה הרבה פחוצ מהרגיל שלי, אבל מנסה לקבל גם בהבנה שהכוחות של הגוף פשןט מושקעים במשהו אחר כרגע. 

החולשה משתלטת עליי, וגם העייפות- נרדמת בכל מצב.

זה בדכ עובר לי לקראת השליש השני

אני כרגע בתחילת הרעיון עם בדיקות דם מעולות ומרגישה זוועה. לא עושה בבית כמעט כלום חוץ מלהיות עם הילדים ולקפל כביסה לפעמים, פשוט לא מסוגלת.

מה שכן, דיברנו על זה עוד לפני ההריון בצורה הכי ברורה שיש, שאם אנחנו רוצים הריון אני חייבת את הגיבוי שלו בבית כי אני באמת ברע. 

ממליצה לך לדבר עם בעלך ולשקף לו שאת מרגישה חלשה, שאת לא יכולה בתחילת הריון לעמוד בקצב חיים הרגיל שלך. שזה נורמלי וקורה אצל רוב הנשים. נשמע שהוא לא מספיק מודע לכמה הגוף עובד קשה בשלב הזה.  

שוקולד 

אבל נראה לי שחבילת שוקולד איכולים תעשה את העבודה

או קופסת שיצורים של אננס/טונה, משהו כזה

או לוותר על יין ולהוסיף משהו שקשור לשתיה או למנה אחרונה כמו נגיד פיצוחים או שוקולד.

ממני

חברת האגודה להפסקת הלחץ מסביבי למשלוחי המנות

גם נראה מתאים 

יכול להיות סוג של שוקולד

אולי קופסת קפה קטנה

אולי גליליות

והוספתי גרנולה ביתי עם יוגורט ו2-3 אזני המן

פיצוחים, בשקית נייר/צלופן/בקבוקון קטן מהכל ב1 וכד'

זה מהמם

שלוקח שתי שניות לפרק אותו.. 

אל תשכחי שפורים השנה ביום שישי! אין זמן לכלום ואי אפשר להכנס לשבת עם ערמת משלוחי מנות על השולחן. 

ואגב- אני לא זוכרת מבחינה הלכתית אם משקה נחשב למנה במשלוח (כי צריך 2 מנות. אבל תכלס צריך רק משלוח אחד שיעמוד בקריטריון ההלכתי.. כל השאר זה סתם תוספת)

לא יודעת אם לכל הדעות, אבל יודעת שיש דעות משקה חשוב כן נחשב כמנה במשלוח מנות (בעלי עכשיו אמר שמשנ"ב פסק שזה כן נחשב כמנה).

מביאה פרחים לשבת ען עוגת ויין/ליקר

זה נראה לי משמח ויפה

הרבה זמן. 🫢

זר פשוט יעלה 20 שח

אם מוסיפים ליד זה עוד 2 דברים(כי אחרת זה לא משלוח מנות כשר)

אז בכלל

איך את מחברת הכול ? כאילו בתוך איזה סלסלה ?

קצת בלחץ מזה שהתאריך קרוב לפסח, לא ממש יודעת איך לתכנן את עצמי לקראת זה... (ובפעם הרופא לא המליץ על זירוז, בניגוד לשלושת הלידות האחרונות שלי. אז בעיקרון זה טוב, אבל כשזה קרוב לפסח זה מוסיף לחץ וחוסר ידיעה).

משתדלת להרפות ולהאמין שהקב"ה יכוון שיהיה בזמן טוב ומתאים, בשעה טובה, והעיקר - בבריאות....

בעז"ה גם אצלך❤️

ב"ה הדולה שלי המהממת הרגיעה אותי ממש! 

שהכל יהיה בסדר ואנחנו נעשה ליל הסדר כדת וכדין ולא יהיה לנו חמץ בבית בפסח והכל יהיה בסדר... אחרי השיחה איתה מפלס הלחץ שלי ירד ממש... וזהו מאז לא חשבתי על זה יותר... רק כשאחד הילדים מגיע אליי לחדר עם איזה חמץ כלשהו אני ישר שולחת למטבח. וזה גם ככה כל השנה אבל עכשיו אני חושבת על פסח... 

אבל י לי עוד כמה שבועות😅

מרגיש כמו נצח!

לנסות להנות מכל רגע ולדעת שכל זמן ועת יש לו את החשיבות שלו... מדברת מנסיוני האישי שאני תמיד רוצה שהזמן יעבור... 

את צריכה שמירה?

או שזה המלצה כללית ?

יש סיבה רפואית?

אם יש הנחיה לשמירה

אם יש דימומים(גם המטומה ..אפילו שהרופאים אומרים שאין צורך לנוח)

קיצור צוואר

שיליה נמוכה חשש להפרדות קדומים

או כל סיבה רפואית אחרת לחשוש להריון-

אז שמירה זה שמירה

לשכב או לשבת( לפי ההנחיה)

לא לעשות כלום מכלום

להביא נערה שתעזור עם הילדים ובעבודות בית פשוטות

חד פעמי אוכל כמה שיותר מוכן או סנדביצ'ים וכו

מינימום של רף בהכל

וכן זה אפשרי ואין ברירה 

אם זה המלצה כללית בלי סיבה רפואית- אז על פניו אפשר להתנבל רגיל 

רק לא להרים מדי כבד ולהיות קשובה לכוחות

והכי קשוח שהכנות לפסח כלולות בזה, ומזה קשה להשיג פה מנקות. בגדול מתכננת להתנחל אצל ההורים אבל חול המועד בבית, נראה איך עושים את זה.

אבל הארתן את עיני ממש. תודה.

 יש בהחלט דברים שאוריד מעצמי, יש דברים שאעשה בישיבה או בהילוך איטי.

זאת בעיה כללית.. אבל אם את גרה בקהילה אפשר למצוא דמות מתאימה לשתף אותה במורכבות ואולי יהיה להם פתרון..

כמו שאצלינו היו נערות שלא בעניין לנקות בדרך כלל אבל למגוייסות הגיעו בשמחה.

יצאנו לנו משהו דומה.

צריך לרכז את החמץ מכל המדפים, להעביר ניגוב במדפים שמתפזר בהם חמץ (לא צריך להגיע לחורים ולסדקים.. לא צריך להוציא כלים מהארון)

זה חצי שעה עבודה.

כיריים עוד חצי שעה, תנור סוגרים כמו שהוא. רק בודקים שאין שאריות ממש (למה שיהיה.. אבל בית עם ילדים)

מקרר+ מקפיא שעתיים- שלוש.

מיקרוגל- רבע שעה.

שיש+ כיורים+ פינישים במטבח עוד שעה.

עוברים עם פנס היטב על כל הארונות בבית של הילדים לוודא שאין איזה משלוח מנות מוחבא.

שטיפה יסודית של הבית (ניקיון שירותים למשל זה נחוץ לשגרה אבל לא חמץ..)

לא לשכוח עגלות תינוק ותיקים שמשתמשים בהם בחג.

אפילו לא חובה לשטוף מתחת למגירות הארון אם לא מתכוונים להוציא את המגירות במהלך החג. (אצלנו כן ביקשתי מבעלי לעשות אבל זה לא חובה אם עייף)

אם מתחילים כשהילדים ישנים בליל בדיקת חמץ, אפשר לסיים ב 3-4 לפנות בוקר ולעשות בדיקת חמץ כשהבית כשר לפסח.

רכבים לעשות לפני, אם צריך להעביר למיקור חוץ. יש מכוני שטיפה או נערים שמנקים רכבים כולל כסאות רכב והכל.

אפשר להתחיל את הבית לפני, אבל לדעתי זה סתם מכניס ללחץ מיותר. גם ככה הילדים בחופש ותצטרכי מלא עזרה בלשמור על הילדים. אין טעם להכניס גם לחץ נקיונות.

סורי אבל אני לא רואה אופציה אחרת. 

אני אוהבת את האימרה של רויטל ויטלזון : מתחילתם בהכי נמוך ולאט לאט מנמיכים. 

אוכל- קנוי ככל הניתן/הבעל מבשל

כלים- רק חד"פ ופעם בשבוע הבעל/העוזרת שוטפים

כביסה- יום כביסה פעם בשבוע ע"י הבעל לפני הנחיות שלך . מכונה מייבש מכונה מייבש וישר לסלסלאות לא מקפלים כביסה וודאי שלא מגהצים

 ניקיון- עוזרת פעם בשבוע/שבועיים

סדר- שיטת הארגזים-לתת לילדים להרים ולמיין

משקיעים את הזמן בלהיות עם הילדים במנוחה. רגל על רגל במיטה/על הספה כשהם לידך

רק בריאות והרבה כוח! 

ולהביא עזרה חיצונית.

דווקא לגבי הכביסה אני לא מסכימה איתך..

כשהייתי בשמירה זה היה הדבר הכי מתוחזק אצלי כי אפשר לעשות את זה בישיבה.

הייתי מקפלת הכל, שמה בסל, בעלי היה מעביר לחדר הרלוונטי ואז בנחת הייתי מכניסה את הבגדים..

אני בגישה שכל אחת ומה שהיא מסוגלת. כתבתי את המינימום שבית צריך כדי לתפקד בעיני. מעבר לזה כל דבר מבורך. אמא שלי למשל הייתה מבשלת על כסא גבוה במטבח בשמירה.   

ואגב, לא תמיד להכניס לארון בגדים זה "בנחת" ולא תמיד יש סבלנות... 

שמרגישה מושבתת לגמרי וחסרת מעש ויעילות,ומרגישה תסכול מכל מה שהיא צריכה לשחרר ומרגישה שמכריחים אותה באיזושהי מידה בניגוד לרצונה (כמובן שרוצה לשמור על ההריון, אבל כשיש הוראות חיצוניות שמכתיבות איך זה מקשה..) יכולה בקלות ליפול לדכדוך ולדיכאון.

ולכן כן היה חשוב לי לציין שיש אפשרות למצוא פתרונות לחלק מהדברים לעשות במנוחה.

לכן הכתיבה של המינימום כאילו זה מה שהיא צריכה לעשות וכל דבר מעבר זה כבר יותר מדי, זה לא נכון בעיני, וזאת הסיבה שהגבתי לך. יש דברים שלכל הדעות צריך להימנע מהם. ויש דברים שאפשר יותר לזרום איתם ולסגל שיטה, כמו שגם את אמרת שאמא שלך הייתה מבשלת בישיבה.

גם הפותחת לא ציינה עדיין מה הגורם לשמירה לא דומה דימום לקיצור צוואר דינאמי או לא דינאמי..

בלהיות עם הילדים בנוכחות כשנחים על הספה..

יש מסגרת חצי מהיום ואני אחרי שבועיים של  שמירה כבר השתגעתי משעמום.. הייתי חייבת לעשות משהו, והכי חשוב לי היה המסוגלות לעשות משהו אפילו קטן עם המצב הנוראי שהבית היה בו...

ולגבי לשים את הבגדים בנחת, נכון. לא תמיד זה בנחת. אבל שוב יש פה עניין סובייקטיבי...

ובכלל הכוונה שלי הייתה בנחת *שלי* כלומר שזה היה יכול להישאר מקופל בגיגית כמה זמן עד שהכנסתי למקום.

ל׳שב ואל תעשה׳ בעיניי

את יכולה לקחת 2 ביחד 

לפחות הרופאה *שלי* ייעצה לי לקחת

אולי לשים לה בסלסלה 

איך עושים סקוטית?

השמלה האדומה המשובצת תתפוס כבר את על ההצגה 

ברט אדום/ שחור, שרשרת פנינים, כפפות, תיק קטן , שקית בד (אפשר שיהיה עליה כיתוב בצרפתית נגיד " paris") שמציץ ממנה באגט,נעלי בובה אדומות 

בבקשה תנסי להיעזר בסביבה שלך. אני בטוחה שיש סביבך אנשים טובים שישנו לעזור אם ידעו איך.

מציעה לא לחשוב על זה ככה.

תחשבי שיש לו פרוייקט בעבודה או משהו..

הוא יצא הביתה חלק מהתקופה הזו.

תתכננו יום נישואים ויומולדת עם תאריך גמיש 

(כלומר לחשוב על תוכנית)

פסח זה לא כמו חגי תשרי שהילדים מחורפנים מחג-שבת- חג- שבת..

הולך להיות ארוך שבת ומוצש ליל הסדר, אם יש מקום שנוח לך להיות בו יומיים תנסי לתאם מראש. מקסימום אם בעלך יצא הוא יצטרף אליכם, כל השאר פחות עמוס כי שביעי של פסח זה בשבת וזהו זה נגמר.

ההכנות לפסח זה ברדק אבל תעשי מינימום מה שחייב במיוחד אם לא תהיו ליל הסדר ושביעי של פסח בבית. שזה הכי טוב.

רק מקרר, כיריים. 

כלי פסח תפתחי על שולחן כלשהו, בד"כ צריך יותר מחבתות, כלי חיתוך וכו לחול המועד, פחות סירים וכלי הגשה (אפשר חדפ)

מה שאומר שלא צריך לפנות ארונות כלי חמץ.

אוטו להכניס לניקוי בתשלום.

חדרים של הילדים רק לעבור על הארונות ושטיפת רצפה וזהו.

לא להתחיל לנקות משחקים ומדפים וכו.

יש לכם טונות זכויות בשמיים!

חיבוק גדול ❤️

הרבה הצלחה!

אין לי עצות או משהו.. אבל לא יכולתי שלא להגיב בכלל..

איזה כיף! חודש אדר שמח!

חודש אדר הוא החודש שלי

ובעז"ה בזכותו תבוא על הרשעים מארה

אחרי שינה כה ארוכה

מישהו צריך לדאוג לח״י ילדיי

ושלא נדבר על כל הפיצולים

מאוד קשה לי להיות בד בבד כמה אנשים

אתן יותר ממוזמנת לתת יד לכבוד קדושתי הנעלה בפתיחת שרשורים ובתיוגים, כפי המינון שנראה לכן מתאים

רק מזכירה שבחתימה של הרבנית

מופיע עדיין תקנון ברוח פורימית

רק שהוא כבר מזמן לא מעודכן

כי שנתיים שעברו מאז שנכתב, זה כבר הרבה זמן...

עוד מעט אתקן

אני בדיוק באמצע לעשות פן

לק"י

האם את שיערך את מגלה??👸

או אולי חס וחסה לפי האימוג'י

את שיערי הקדוש מראה רק לאדמו"רי!!

לצחוק כמה שיותר... אבל מי ירים אותי מהרצפה?

אך השמיעי קול ואבוא במהרה

הנה את! כמה התגעגעתי אלייך ציפיתי 

לצחוק לחדווה ולכל מה שאת מביאה 

שיהיה לנו חודש שמח ואיתך נתבדח

אני כל כך עייפה שחרוזיי בטעם לוואי

מצד שני, טוב שאת כאן

קצת לסדר את הבלאגן

ברוכה הבאה רבנית יקרה

מחכה שאותנו תרימי לתקרה