מה אפשר לעשות?
צריך לראות רופא?
ב"ה מדובר רק בצינון ולא מעבר
מה אפשר לעשות?
צריך לראות רופא?
ב"ה מדובר רק בצינון ולא מעבר
להשפריץ מי מלח לאף,
להגביה את המיטה
מותר בגיל הזה מי מלח?
איך אפשר להגביה את המיטה בצורה בטיחותית?
יש תכשירים יעודיים שיותר קל להשפריץ אותם, נראה לי זה מותר מגיל שבועיים. (מה שמיועד לתינוקות).
או מי מלח בבקבוקון כזה. אני שמה עם מזרק קטן שלקחתי מהאחריות במרפאה.
להגביה את המיטה אפשר לשים קלסר מתתחת למזרן.
בשבוע 9. עייפה.. עם בחילות לאורך רוב היום. בחילות קשות יותר וקשות פחות.
אין תיאבון. אין כוח לעשות כלוםםם. פשוט כלום. ברמה של להפעיל מכונת כביסה אני ממש מתאמצת.
כאילו מרגישה שאולי הכנסתי את עצמי למקום כזה כבר של חוסר עשייה בשבועות אחרונים ואני נגררת אליו ולא יוצאת ממנו. אבל ממש קשה לי!!
אפילו קפה לא מסוגלת לשתות זה גורם לי לבחילה רק הריח של זה עושה לי רע (ולפני זה היה אחד הדברים שהכי אוהבת ונותנים לי כוח ונותנים לי את 'הרגע שלי' ביום.
בקרוב מתחילה מקום עבודה חדש. מאוד חוששת איך אתפקד. וכמה לא נעים לי להגיד אחרי 3 חודשים שאני בהריון ויוצאת לחלד. ובכלל איך אצליח להיות באמת טובה כשאני ככה?
עם ילדים קטנים בבית ומשתדלת לעשות את המיטב עבורם ולשמור על שגרה בריאה.
אבל החוסר התקדמות הזה.. שיש לי מיליון דברים על הראש. מלחיץ אותי!! כל הריון נותן כל כך הרבה אור ושמחה אבל בתור 'אני' העצמי שלי אני מרגישה שאני יותר הולכת אחורה (ולא מתלוננת מלאת תודה על המתנות שהשם נותן זה ככ לא מובן מאליו!!!!) אבל שוב, אני מרגישה שה'אני' שלי נתקע. הולך אחורה. נעצר. לא מתקדם לשום מקום. הקריירה נעצרת. הגוף שוב משתנה. אני משתנה.. אני נדחקת לפינה.. לא רואה איך להכניס את עצמי יותר..איך לדחוף את עצמי לעשייה גם בבית. משהו במוטיבציה פשוט צנח.. לא יודעת אם בגלל הבחילות והחולשה כל היום או כי ככה בכללי הפכתי לכזו מאז ההריון.. הדבר היחיד שבאמת מחזיק אותי שאני ככה בגלל הבחילות זה שקצת עובר לי אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי ולשמחה שלי. ואז הבחילות חוזרות ואני נכנסת לתוך מערה כזו של חלישות וכאב וחוסר מעש וחששות...
עצות יעזרו אני כבר ממש מתוסכלת..
לי שבועות 4-10 היו מזעזעים עם חוסר תפקוד קיצוני
וב"ה בשבוע 10 היה שיפור מאוד משמעותי
צל של עצמי
עצובה עצבנית וחלשה
אומרת לעצמי כל הזמן שמה עשיתי לעצמי ולמה נכנסתי לזה
ויחד עם זה יודעת בשכל שזה זמני וזה יחלוף...
אין לי עצות חוץ מהזדהות ולחכות בסבלנות שזה יעבור
שאני מבטיחה לך שתשכחי את הקושי הזה,עכשו קשה להאמין
אבל מוזמנת לכתוב לי בעוד שנה
בינתיים שולחת לך חיבוק
ובשעה טובה!!
תקחי עזרה חיצונית. נשמע ככ קשוח!!!!
חיבוק גדולללל
אבל זה יעבור!!!!!!
ובע"ה בסוף תקבלי מתנה ענקית!!!
ולגבי המחשבות העמוקות- עזבי, זה לא הזמן
עכשיו רק להתרכז בלעבור את הכאן ועכשיו
כשרע פיזית הכל נראה שחור וזה לא הזמן לחשוב מחשבות עמוקות כאלה...
אומרת בשם אמא חכמה שכתבה את זה פעם @אם מאושרת
שולחת לך הרבה כוח!!
בלילה. הרמתי משהו והוא נתקע בקיר ונתקע בי חזק.
היו לי כאבים וממש חששתי וקמתי בבוקר עם דימום חום כהה. ולא מרגישה בחילות!!!!! שהשם יעזור לי. מרגישה שאולי התלוננתי יותר מדי.
עדיין מרגישה את הכאב של המכה. מה עושים במצב כזה??? ללכת לבדוק דופק? לחכות?
בוקר ראשון בלי כמעט בחילות ואני פשוט מפחדת!!!
ללכת להבדק ברפואה דחופה בקופת חולים..
יכול להיות שהדימום לא קשור להריון וזה בגלל המכה 
המיקום תלוי במיקום של השיליה , אבל בשבוע 9 העובר עדיין מאוד קטן ומוגן מאוד.
זה שאין בחילות זה לא אומר שום דבר!
הייתי הולכת להיבדק כדי להירגע וגם בגלל הדימום.
ותוציאי לך מהראש שזה בגלל שהתלוננת,
מותר להתלונן.
זאת באמת תקופה מאוד מאוד קשה.
ותוך כדי התלונה שלך גם הודית לד' על ההריון.
תלכי להיבדק ותעדכני אותנו שהכל בסדר.
תלכי כמובן להיבדק, אבל הלוואי שבעז"ה יהיו בשורות טובות!
בעז"ה שהכל יעבור בשלום!
אבל ההורמונים של ההריון שגורמים לבחילות לא נעלמים ברגע... כך שזה נראה לי יותר הרגשה פסיכולוגית...
וזה בעיר אחרת ופשוט אין לי כוח ללחץ הזה ולמתח הזה.. מחכה לבחילות שיגיעו.
מרגישה שעשיתי את זה לעצמי עם הגישה שלי. @דיאן ד. זהו שמרגישה שזה לא בסדר להתלונן בטח לא על זה ושזאת כפיות טובה.. במקום לשמוח על הבחילות רק התלוננתי. יש לי ממש כאבים ואני רועדת מפחד. לא רוצה לעשות בדיקות מפחדת ממש רוצה רק לחכות ולראות שאני מרגישה יותר טוב..
ממליצה בכל זאת להיבדק. מאמינה שזה ירגיע אותך.
ובחילות זה לא מדד, לאף כיוון...
בהצלחה!
צריכה בדחיפות
פתיחה 2 מחיקה 70
רצו להשאיר אותי לילה ורק מחר פיצוצין
רוצה משהו אולי לעשות לפני אמן שיהיה נס
יש לכן רעיון???
יש לך איך למצוא מישהי שיכולה להדריך אותך?
אומרים שגם שאיבה במשאבת חלב יכולה ליצור את אותו אפקט, אבל לא ניסיתי.
(בכל אופן, אולי באמת לא כדאי לעשות את זה לבד. בזמנו היה נשמע לי מהדולה שהיא נותנת לי לעשות את זה כי הייתי במצב חירום יחסי...)
שמעתי את הביטוי הזה כמו שהוא
עשיתי מה שהבנתי
עבד באופן מופלא
תזוזי מלא (נראלי, מקווה שלא מטעה)
שיש לך תנאים לקבל אפידורל לפני פיטוצין
ואז זו לידה חלומית אפס כאב
לידה קודמת לא הספקתי
אבל אמרו לי רק באמצע/סוף הפיצוצין יתנו לי
אני ינסה לבקש
הלוואי שיאשרו
אם את גם ככה הולכת לזירוז. יכולה לקבל אפידורל עוד לפני הזירוז
וצפויה בעז"ה לידה חלומית 
או שתמצאי מישהו שיבוא
גם אקווילבריו ממש עזר לי
פוחדת שיהיה סתם צירים כואבים בלי להגביר את הפתיחה אבל אולי זה שווה
הלוואי
יש ביוטיוב סרטון של אביה רייכנר של רפלקסולוגיה לעצמך לזירוז, ולהגביר את האפקטיביות של הצירים. זה דברים ממש פשוטים.
וגם-
סיבובי אגן, תנוחה של כריעה
כדי לבסס את הראש של העובר באגן
בהצלחהההה בעז'ה
תבשרי טוב
❤️
הראש ממוקמם מהמם לפי האולטרסאונד היום ב״ה!!
אני ינסה את מה שאמרת!
הלואייי
קשה לראות באולטרסאונד
זאת אומרת
יכול להיות שהאולטרסאונד מראה משהו טוב אבל עדיין זה לא מספיק
תתקנו אותי אם אני טועה
גוגי גוגייאללה חייבת כבר להיות אחרי
מקווה ממש ממשש
מה בעינכן עדיף - לידה שמגיעה בהפתעה, כשאת לא "על זה" ומצפה שזה יקרה כל שניה, או, לידה שמגיעה בתוך תקופה (ימים/שבועות) שכל שניה את כזה - אולי זה צירים? אולי זה ירידת מים? ומחכה כל שניה שמשהו יתחיל..?
אילו לידות אצלכן היו יותר קלות ומהירות?
מה עוזר לכן תודעתית בסוף תשיעי /תחילת עשירי;) כדי להיות בתודעה רגועה, דרוכה אך שלווה לקראת הלידה?
מה יכול להסיח את הדעת / להכין ללידה אבל לא להלחיץ?
הכותבת: מי שילדה פעם קודמת בשבוע 42;)
זו בכלל לא שאלה. לידה בהפתעה היא פשוט מסוכנת אז לא משנה מה החוויה היא בוודאי פחות עדיפה.
סורי על הייבוש, כי בתור מי שהייתה על קוצים ובכתה ורבה עם כל העולם בעקבות ציפייה דרוכה,
זה לא בר השוואה לסיכון בלידה לא צפויה (ילדתי באמבולנס)
אולי אפשר למצוא ניסוח אחר לשאלה כדי שיהיה מה לדון בה בנטרול פרמטר בטיחות הלידה 😉
עשית את הסוויצ' הזה?
כשאת בפנאן ופתאום מתפתחת לידה ולא מספיקים להגיע לבי"ח זה מסוכן, גם אם בסוף הכל עובר בשלום כמו רוב הגדול של הלידות בהפתעה.
שתי הלידות שלי היו מפתיעות
אחת ב37 ולא חשבתי בכלל... ירידת מים
והשנייה בזק, בלי צירון אחד לפני. כמעט ילדתי בדרך
באותו רגע ירד לי האסימון. וב"ה הייתי עם בעלי
אבל האמת היא שהייתי במוד של זרימה מתחילת תשיעי.. זה באמת יכול לקרות בכל רגע הרי
ברור שחלילה לא חשבתי אפילו על תרחיש של לידה בהפתעה עם סיכון..
מתקנת!!!
הנקודה היא האם בימים שלפני הלידה להיות דרוכה או כזה בזרימה, לא לחשוב על זה
יש הורמונים שמשתחררים במצבים של התכנסות ורוגע וזרימה. ונעצרים במצבי סטרס.
אז רוגע מקדם לידה.
אבל לא צריך להגיע למצב של לידה בהפתעה.
אפשר להרפות ולהסיח את הדעת, ובכל זאת שיתפתחו צירים בהדרגה. יש משהו טוב בזה שהתהליך נבנה לאט ובהתחלה לא ממש כואב, והריגוש עולה.. זו חוויה מדהימה.
לידה ראשונה הייתי כל החודש בציפיה דרוכה, ערב אחד החלטתי שיש טעות בספירה ובכלל יש עוד זמן..
לפנות בוקר התחילו לי צירים, קפצתי מהמיטה בכל ציר וחזרתי לישון עד הציר הבא.. היה לי כ"כ ברור שזה כלום שניסיתי לשלוח את בעלי לעבודה. הוא התעקש לקחת אותי למרפאה לפני.. האחות ראתה אותי והעיפה אותי למיון🫣
בילדים הבאים היו הפתעות, גם בשבועות מוקדמים ולא צפויים, אבל בגדול הצלחתי לסחוב עד התאריך יעד שלי, ולא יום אחד נוסף..
אף פעם לא עברתי את התאריך.
לידה ראשונה- הייתי במעקבים בגלל עובר קטן. הכיוון היה זירוז בשבוע 38.
בפועל, כמה ימים לפני זה היו ירידות בדופק ושלחו למיון.
במיון התחילו זירוז, וילדתי למחרת.
לידה שנייה- גם מעקבים.
בשבוע 39 היו ירידות בדופק ושלחו למיון.
באותו יום גם היו קצת צירים, אבל עוד לא של לידה.
בזמן שהייתי במיון הצירים התגברו, ובעזרה של סטריפינג התפתחה לידה.
לידה שלישית- בשבוע 38 התחילו צירים.
לא חזקים ולא סדירים.
אחרי יום וחצי היה לי תור לרופא וגיליתי שאני בפתיחה 5.
ישר נסעתי לבית חולים, ודי מהר ילדתי.
לידה רביעית- היפרדות שילייה בשבוע 34.
לידה בניתוח חירום בהול.
בקיצור, לא כל כך עוזרת לך.
הלידה הראשונה שלי....
בדיוק היייתי בשבוע 37, התארגנתי לשבת, הכנות קניות וכו ביום חמישי.... היינו שבת בבית, לא חשבתי שאלד במקרה....
פתאום שישי בערב ירידת מים, בלי שום ציפייה והכנה מראש.... לא תיארתי לעצמי....
הלידה הרביעית שלי....
בדיוק הגעתי לתאריך המשוער, שאף פעם לא הגעתי אליו.... תמיד ילדתי לפני.... אז כל החודש אני בתחושות של: "אולי זה ירידת מים..., אולי לא" "אולי צירים...." ממש יום ביומו.... ברמה שכל יומיים הייתי בבי"ח.... כי היו צירים, והיו כל מיני עניינים שבגינם נשלחתי לבי"ח...
מצד אחד לא מעדיפה ללדת ממש מוקדם בשבוע 37-38.... באלי קצת לסחוב יותר כדי "להרוויח" סוג של חופש והכנה לפני הלידה... כי בשבועות אלו אני כבר מוציאה מחלה וזה דיי מתקבל. סופסוף אישה בחודש תשיעי, לא מצפים שהיא תעבוד עד שבוע 40.... אצלנו..
אבל מצד שני, מעדיפה כן ללדת בשבוע 38-39, כי כאילו את לא דרוכה כל הזמן... את יכולה להמשיך את החיים בשבועות אלו כאילו הכל רגיל.....
ובסופו של דבר,
מי שואל אותנו בכללל 😅 התאריך שהוא אמור לצאת לאוויר העולם כבר נקבע
להכניס לראש מהתחלה שהתאריך שלי הןא בשבוע 42
ככה הגוף שלי עןבד.
ממילא הייתי בכוננות אבל זה יותר רגוע ובטוווח הכלה שזה לא מגיע
כמובן שלא רוצה לידת בזק וללדת בבית או באמבולנס
אבל לגמרי מסכימה שהלידה תפתיע אותי כשאני נוסעת לשבת לחמותי או יוצאת לאיזה סידורים.
שונאת את הדריכות לפני הלידה והמחשבות שזה כן צירים זה לא צירים
כל כך כל כך מתיש.
ממני שלידה אחת ילדה ב- 41+3 ולידה שניה ב- 40+0 אבל עם שבועיים של צירים קודם ויצאה לה הנשמה...
ואני תמיד מספרת לעצמי שאני אלד שבוע אחרי התאריך אבל את הצירים זה לא עניין.
ממש רוצה לקנות ואשמח לשמוע ממישהי שעובד לה איזה חברה ודגם קנתה והאם יש השפעה טוב!
תודה מראש!!!
1. זה כואב?
2. תוך כמה זמן רואה תוצאות?
3. בכללי איך התחושה?
4. (אפשר מיד אחרי לידה בהנקה?)
1. כאב ממש נסבל
2.שיפור רואים תוך 3 חודשים תוצאות משמעותיות תוך חצי שנה בערך
3. סבבה שווה את זה לדעתי
4. אפשר מיד אחרי לידה בהנקה? אפשר אבל לא כל כך יעיל כי האשה עדיין הורמונלית מה שפוגע בתהליך
נראלי מחזלשת לבנתיים
בעיקר בגלל המחיר חשכו עיניי
ובגלל ההורמונים של ההנקה..
באלף ושלוש מאות שקלים
אבל זה היה מזמן
ממליצה על בראון 7
תוצאות ממש ניכרות
זה מיועד גם לפנים
הריון והנקה אין לי מושג
שמתאים לפנים חוץ מאיזור העיניים
והתוצאות באמת פצצה
חבל שאני לא מקבלת שם אחוזים
😂יעל מהדרוםאחרונההבנתי שבראון עובד יותר מהר..
אבל הוא סבבה לגמרי!
לי קשה לראות שינויים, כי אפעם לא התעמקתי בזה, אבל בעלי אמר שברור שרואים שינוי 🙈
ברגליים רואה.
חברות שלי מהעבודה אמרו שתוך שני טיפולים של בראון ממש נהיו קרחות
אלסטיות לורידים ברגליים? ומה צריך לעשות בשביל זה?
צריך לקבוע לרופא לכלי דם נניח? יש לי מאוחדת שיא אם זה משנה...
לא במאוחדת.
ביקשתי הפניה מהרופאת נשים, או אולי אפילו מהרופאת משפחה כבר לא זוכרת. ועשיתי את זה במכון שעובד עם הקופה.
יש רשימת מכונים אורתופדיים שעובדים עם הקופה ושם רוכשים בהנחה עם הפניה.
ניתן לבקש הפניה מרופא משפחה/ נשים.
צריך לשים לב מה בדיוק כתוב בהפניה- גרב/ גרביון, איזו רמת לחץ וכו’. ממליצה להתייעץ עם המכון בו את קונה והם ינחו מה לבקש בהפניה.
לא הכי קשור אבל זכור לי שהיה שרשור בנושא ואני לא מוצאת אותו
בעלי מקבל דמי אבטלה ונקרא למילואים עכשיו.
למישהי יש נסיון עם זה ויודעת איך זה עובד?
זה על חשבון ימי אבטלה או מאריך לו את התקופה של הזכאות?
ומבחינת תשלומים זה כמו דמי אבטלה או השכר שלו? יש הבדל אם הוא עושה ימים בודדים (כאילו נגיד יום כן יום לא, אבל לא על צו פתוח) או צו פתוח?
יש משהו שחשוב שנדע?
כי כל שקל קריטי כרגע
אז התינוקת התחילה ללכת למטפלת
שאבתי לה
קיבלה יפה מאוד את הבקבוק אתמול אחד והיום אחד
תכלס מאז שהיא חזרה היום מהמטפלת היא לא יונקת נורמלי
אוכלת קצת ומתעצבנת... כל פעם קצת ומתחילה לבכות
מה אני עושה???
זה יכול להיות חלק מההסתגלות למסגרת.
אולי היא מפתחת העדפת בקבוק.
לדעתי, תנסי להמשיך להניק ותראי אם זה משתפר.
זה יותר בידיים של המטפלת כמובן...
חשוב לתת בקבוק עם פטמה הכי קטנה שיש, וכדאי סוג שמאלץ אותם לפתוח פה גדול כמו בהנקה
וכשמאכילים לתת כשהתינוקת כמעט יושבת והבקבוק לא "נשפך" לפה אלא די שוכב
(עדיף לגגל האכלה תומכת הנקה יש תמונות)
לא תמיד קל לשכנע את המטפלת זה קצת לא נעים לחלק הוראות אבל זה הכי מדמה הנקה מבחינת הקצב וזה חשוב כדי לשמר את ההנקה
אם זה ימשיך שווה להתייעץ עם יועצת הנקה
בהצלחה!
כנראה כאבה לה הבטן...
אחר כך היא עשתה בטיטול ואז אכלה טוב
יש לה בקבוק של מאם מידה 1 זה טוב?
בהצלחה רבה רבה
והיא כנראה גם התגעגעה
ממש תקפידי על זה.כמו שכתבו כאן, הזווית של הבקבוק בצורה כזאת שהחלב לא נשפך לפה שלה אוטומטית אלא נשאב מכוח המציצה שלה, כל פעם רק חצי פטמה צריכה להיות מלאה בחלב.
זה ממש חשוב
לפני קפיצה למסקנות..
יכול להיות שמשהו מציק לה? אולי התחלה של שיניים?
השגרה שלה השתבשה, היא לא מכירה משהו אחר. הגיוני שתגיב בעצבנות. סבלנות וחיבוקים. תמשיכי להציע לה ובע"ה היא תתאזן מחדש.
אז האפרוחית חוגגת חודשיים😍
החצי במילואים, אז יש לי ערב ריק🥴
וחשבתי שזו הזדמנות מצויינת לכתוב את סיפור הלידה שלי!
אואטינג לגמרי, אז אם מישהי מזהה אשמח לדעת🙏 אפשר גם דרך המנהלות.
פעם ראשונה שעברתי את התאריך...
ובמיוחד שתשיעי היה באוגוסט, אז כל יום הוא כמו 10 ימים בחודש רגיל.. הייתי כבר עם הלשון בחוץ🥵
בבוקר הלכתי למעקב הריון עודף. הכל תקין ב"ה. אין שום נתונים לכך שהלידה קרובה 🥴
בערב היה לנו אירוע משפחתי, ידענו עליו הרבה זמן מראש, אבל גם היה ברור לנו שלא נגיע, כי בטוח כבר נהיה עם תינוק קטן ולא שייך לסוע. אחרי המעקב, כשהבנו שהבייבי עוד לא מתכנן לצאת, החלטנו לסוע🥳 מצאנו בייביסיטר לילדים ונסענו.
בדרך היו לי קצת צירים, אבל תכלס הם היו כל התשיעי ולא קידמו כולם (יומיים לפני לא הייתה פתיחה בכלל!!) אז לא התייחסתי אליהם.
באירוע לא היה כלום🤷 יכולתי להנות בשקט🥳
בשעה 22.00 עלינו על הרכב לכיוון הבית ואז פתאום התחילו צירים כואבים אבל סבירים, בממוצע כל 6 דקות ציר של 40 שניות. וזה המשיך לאורך כל הדרך (מרחק של שעה נסיעה) בעלי רצה שנמשיך לבית חולים, אני רציתי מקלחת🙈
הגענו הביתה, שיחררנו את הבייבסיטר והתחלתי להתארגן למקלחת.. אבל די כאב לי ופחדתי להתקלח אז וויתרתי עליה..
10 דקות אח"כ החזרנו שוב את הבייבסיטר ונסענו.
בעלי עוד התלבט אם להתעכב בכמה דקות כדי לעבור בבית הכנסת לקחת התפילין, אז אמרתי לו שברור שאפשר, מה יזיז לנו כבר עיכוב של 5 דקות (תזכרו את זה🙈).
היה לי חשוב לסוע לבית חולים שנמצא קצת יותר רחוק, כי חברה שלי מיילדת שם והיא הייתה במשמרת באותו ערב. מתחילים נסיעה של 40 דקות, אני רגועה, מתזמנת. מתקשרים לאחות של בעלי שבתכנון צריכה לבוא לשמור על הילדים. מעדכנים אותה, אבל גם אומרים לה שלא תצא עדיין, קודם נגיע למיון ונראה מה איתנו, אולי בכלל נחזור🤷 באמצע הדרך התדירות עוד קצת עולה והכאב גם עולה. אבל עדיין אני לא ממש בטוחה שאני לקראת לידה.
פתאום מרגישה קצת טיפטוף של ירידת מים, ואחרי כמה צירים קצת יותר כואבים פתאום ירידת מים משמעותית🤦 כבר ברור לי שאני לקראת לידה וודאית והקפצנו את אחות של בעלי.
עוברים די קרוב לבית חולים אחר, שאני ממש ממש ממש לא רוצה ללדת בו... התלבטות של שנייה מה לעשות, ומחליטים להמשיך.
רבע שעה לפני ההגעה אני מרגישה כבר ממש רע. צירים חזקים, אני מפוחדת מאוד!! מתקשרת לחברה שלי המיילדת, היא שומעת אותי ומבקשת שאם אני כבר מרגישה צורך ללחוץ אז שנעצור בצד, נזמין אמבולנס ושהיא בינתיים תדריך אותנו בטלפון. אני לא מסכימה לעצור בשום פנים ואופן.. ובעלי ממש מתחיל לטוס לבית חולים.
5 דקות לפני ההגעה, רמזור אדום. אני אומרת לבעלי שייסע באדום🤦 מזל שהוא עדיין היה קצת מפוקס ולא סיכן אותנו, מתקשרת לחברה והיא כבר מוציאה צוות שייחכה לי בחניה.. 2 דקות לפני מרגישה צורך ללחוץ.. צורחת לבעלי שאני רוצה ללחוץ ותוך כדי אומרת לעצמי "לא ללחוץ!! לא ללחוץ!"
מגיעים לחנייה, ישר שמים אותי על כיסא רוצים לחדר לידה. אני עוד מבקשת בדרך שיכינו לי אפידורל 😅 המיילדת החמודה אומרת "טוב בסדר, נבדוק אותך ונראה🤣"
מצליחים לשים אותי על המיטה, בודקת אותי כדי לבשר שהראש כבר בחוץ😮😮😮😮
הייתי בסטרס מטורף, אמרתי להם שאני לא מוכנה ללידה, לא רגועה בכלל, היו שם כמה מיילדות מתוקות, שאלו אותי מה אני צריכה כדי להרגע, אמרתי להן שאני צריכה זמן🤷 הן אמרו שזמן כבר אין לי כ"כ, אבל שעוד שנייה התינוק יהיה בחוץ. ובאמת שתי לחיצות וב-00.05 הנסיכה בחוץ❤️❤️❤️
אח"כ, פתחו לי וריד, פתחנו תיק וסופסוף החלפתי בגדים😅 (לא נוח ללדת עם בגדים שהיית איתם יום שלם)
יילדתי כבר כמה לידות בלי אפידורל, אבל בזכות זה שהייתי כ"כ בסטרס וכ"כ מפוחדת בקושי הרגשתי את הכאב (באופן יחסי כן??) וכשהבנתי שאני כבר בידיים טובות, ברגעים האחרונים הצלחתי קצת להרגע ולנסות להתחבר ללידה וזה היה מדהים. פעם ראשונה שממש הרגשתי כל שלב ביציאה של הבייבי.
הגוף שלי לא קלט עדיין שיילדתי, אז ההתאוששות הייתה קלה מאוד, ב"ה!!
לבעלי לקח יותר זמן להתאושש מהחוויה🤫
מסכן, מסתבר שכל ציר תפסתי לו חזק בשרוול וממש חנקתי אותו, תוך כדי שהוא מנסה לסוע כמה שיותר מהר ובצורה בטוחה ושהוא בלחץ בטירוף שלא אלד לו ברכב🙈😅
אז אם לסכם את כל הלידה בקצרה, אפשר לבחור בשני משפטים:
*שעתיים מהרגע שהתחילו צירים ועד שהיא נולדה, מתוכם העברתי שעה וארבעים ברכב בנסיעה😬😬
*או, 5 דקות מהרגע שהגענו לבית החולים עד הגברת הייתה בחוץ.
לא יודעת כבר איזה משפט עדיף, אין ספק שזו הייתה חוויה מיוחדת במינה❤️
רק מלקרוא אותך!!!
איזה סיפור טירוף!!
ממש לוקח זמן לעכל שילדת אחרי חויה כזו..
את פשוט אלופה וגיבורה שהעברת ככה את כל הצירים באוטו בדרך ושהצלחת להתאפק עד שהגעת...
הרבה נחת מהקטנה
כל הקריאה חייכתי , פשוט מיוחדת
נשמע שהיתה לך חוויה טובה , ואת ממש אלופה!!! 🏆🏆🏆
מזל טוב , שתזכו לגדל אותה בנחת ושמחה..
איזה גיבורה אתתת בין הסיפורים המדהימים שקראתי!!
שיהיה לך המון נחת מהנסיכה
אמאלה ואבאלה!
העיקר שיצאת עם חוויה (נשמע שסה"כ די חיובית)
וכמובן שאת והבייבי בסדר.
המון מזל טוב והרבה נחת!!
שנזכה
והמון בריאות לך ונחת מהקטנה 🤗🤗🤗
איזה סיפור מותח ומרתק
ממש מרגש!
צחקתי בקול שחנקת אותו עם השרוול... לא הבנתי איך נחנקים משרוול 🤣
ובע''ה שהיתה התאוששות טובה, דווקא בלידת בזק (פחות מ3 שעות) זה עלול להיות מסוכן והתאוששות קשה מאוד. תודה לה' על הניסים!
הכי הצחיק אותי שתפסת בעלך בשרוול ושידעת את זה רק בדיעבד... יואו...
תגדלו אותה בנחת!
לא החלטתי אם עדיף ככה שנייה בום טראח
או להגיע ושלוח שעות😅
מזל טוב ומלא נחת!!
מזל טוב!!
מטורף!
אז בנוסף לקושי הרגשי והטכני של סבב שלישי של מילואים וחגים לבד עם הילדים כשאבא לא בבית, נוסף האתגר של טהרה תוך כדי.. יוצא שאנחנו אסורים כשהוא יוצא הביתה, מותרים כשהוא לא נמצא וזה מאתגר כל כך 😭
אני עם התקן לא הורמונלי, כי הורמונים עושים לי רע ממש, ומתלבטת האם שווה לי לקחת פרימולוט נור כדי להאריך את ימי הטהרה, או שיעשה לי בלאגנים בגוף.. חוששת גם טכנית מדימומים וגם משינויי מצב רוח.
האם יש מישהי שלקחה את הפרימולוט כשהיה לה התקן לא הורמונלי והיה בסדר? מומלץ?
אשמח לעזרתכן ועידודיכן, כי המצב כבר בלתי נסבל..
לא אמור להגיע ככ מהר הכתמות....
אולי זה מהאיחור בשבת..?
בכל אופן תמשיכי לקחת כרגיל. אם זה מהאיחור אולי זה עוד יסתדר!
והייתי מתייעצת עם מכון פועה או נשמת. אולי אפילו כדאי לנסות להוסיף עוד כדור באמצע היום. תדברי איתם.. וחיבוקקקקקקקקקק
ואני מקבלת מחזור כל חודש כמו שעון מיד ממתי שמסתיים הדימום אחרי הלידה, גם בהנקה מלאה לגמרי בלי מוצץ.
אבל זה שההנקה מונעת לי הריון, זה כבר מבאס אותי נורא. מספיקה הנקה אחת ביום כדי שאני לא אצליח להיקלט.
יודעת שיש נשים שהיו שמחות להתחלף איתי, אבל אותי הדילמה כל פעם של אם להפסיק הנקה כשזה עוד טוב לתינוק ולי כדי שיהיה אפשר לפנות מקום לילד הבא, משבשת אותי כל פעם מחדש. אשמח לתובנות בנושא למי שיש❤️
מנסה לחזק ולא להחליש..
זה מדהים ההיכרות שלך וההשלמה עם מה שיש...
אני חושבת שדווקא המצב הזה המיוחד אצלך שמצד אחד יש לך מחזור סדיר ותקופות ברורות של מותרים אסורים ויחד עם זאת מניעת הריון, זה מצב מאוד מיוחד ולא רגיל (?) כי באמת אצל רוב הנשים מציאות של טומאה וטהרה מגיעה יחד עם ציפיה חודשית להיכנס להריון. ויש כאן קריאה מאד משמעותית להתבונן על הסדר הזה שיש בחיים שלכם של תקופה ארוכה ורציפה של שבועיים שבועיים
עוד משהו שחשבתי עליו..
זה העניין עם הרווח בין הילדים.
כי לעומת מי שכן נכנסת בהנקה, אצלך גם נראה שיש קריאה פנימית מאד חזקה לסדר ולהפרדה הזאת- את במודע יודעת אצלך ששלב מסויים צריך להסתיים כדי ששלב אחר יתחיל.
וזה מאד מאד מיוחד בעיניי..
הגוף שלך קורא לסדר חיים שכנראה כרגע מדוייק לכם? נכון לכם?
לא עוקבת אחרי כמה ילדים יש לך.. אבל אולי יהיו בהמשך החיים גם הפתעות
בהצלחה רבה רבה
שאת צריכה לדאוג לילד הקיים.
הילד הבא בתור הוא לא וודאי, גם לא וודאי מתי הוא יגיע בע''ה. את עכשיו דואגת למי שפה, ואם הוא זקוק להנקה ביום, אז את ממשיכה לתת לו את זה גם אם זה ''רק'' הנקה אחת.
אם את בגיל מבוגר זה כבר עניין אחר, אבל בגדול, בנחת, ילד ילד והזמן שלו.
רוב הנשים לא נכנסות להריון בזמן הנקה, בלי קשר לשאלה אם ההנקה מונעת להם מחזור/ הריון.
כלומר בתכנון ילודה זה לא כזה נפוץ לרצות להיכנס להריון בזמן הנקה, וגם כשכן אז ההנקה נגמרת די מהר, גג עד סוף שליש ראשון.
מי שממשיכה הלאה אחרי שליש ראשון זה די נדיר.
אז בכל מקרה כנראה שהשאלה הזאת של מתי נכון להפסיק הנקה הייתה פוגשת אותך גם בסיטואציה אחרת.
כלומר זה לא רק שנשים אחרות היו שמחות להתחלף איתך,
יש מצב שאת בעצמך היית רוצה להתחלף איתך אם היית חווה את הסיטואציה האחרת.
ומניעה ע"י הנקה כ"כ חלקית, בהחלט אפשר להסתכל על זה כמתנה לתקופה שעדיין לא רוצים הריון נוסף.
חוץ מזה שאני חושבת שכל החלטה על הפסקת הנקה היא החלטה קשה ולא משנה מה הסיבה.
אפילו להחליט להפסיק בגלל כאבים שההנקה גורמת, היא ההחלטה מכאיבה.
כלומר אצלך המחשבות על הפסקת הנקה מגיעות עם הרצון להריון הבא, אבל גם בילד האחרון לא תניקי אותו עד החתונה, אז מתי שפסיקי, זה יהיה קשה.
אולי תחליטי להפסיק את ההנקה באותו שלב כמו ש"ח הגדולים יותר.
אי אפשר לדעת.
כרגע את רק רואה שאם לא הבעיה להיכנס להריון היית רוצה להמשיך להניק.
אוקי אז היית ממשיכה ו..
מתישהו בכל מקרה היית צריכה להפסיק את ההנקה.
רק שכרגע את לא רואה את זה ככה.
זה ההגיגים שלי בנושא..
אני החלטתי שאני מניקה בצורה מלאה עד גיל שנה, ואח"כ מורידה בלילות ולאט לאט במשך היום.
בילד הראשון ברגע בהתחלתי להפחית כבר חזר הביוץ, בילדים הבאים לקח יותר זמן.. באחרון לא חזר הביוץ עד טיפת החלב האחרונה.. ועדיין יש לי כווץ' בלב כי אני ממש רוצה להמשיך להניק, אבל אני כבר לא צעירה ורוצים משפחה ברוכה בעז"ה אז נראלי שעד גיל שנה- שנה וכמה חודשים זה מספיק מכובד .
עם הדיבורים שאני שומעת פה בפורום ומסביבי מרגישה חסרת אחריות כשאני משתמשת בשקפים כדי למנוע בהנקה, ואז מפסיקה למנוע ומבינה שגם השקפים האלו היו מיותרים..
אני מתנהלת בדיוק כמוך, ועדיין מרגישה כל פעם שהייתי שמחה להמשיך עוד אם זה לא היה בא על חשבון.
(אני אפילו "מתביישת" לגלות שאני לא מונעת, כי אין למה..)
וזה ממש מבאס שאי אפשר להניק עוד ועוד, כי רוצים עוד ילד. זה דיסוננס מאוד קשה.
בתור אחת שגם מקבלת מחזור סדיר ישר אחרי הלידה עם הנקה מלאה🥵
מהניסיון שלי:
אחרי הלידה הראשונה לא נקלטתי למרות שקיבלתי מחזור מסודר והנקתי רק פעם/פעמיים ביום. הלכתי לרופאת פוריות והיא אמרה שרק אחרי שאסיים לגמרי להניק, אחכה 3 חודשים ואם לא אקלט לבוא שוב. חודש אחרי שהפסקתי כבר ב"ה נקלטתי❤️
אחרי הלידה השניה בניתי על זה שההנקה כנראה מונעת לי, ומסתבר שממש לא 🙈 נכנסתי להריון מפתיע תוך כדי הנקה מלאה...
קיצר, יש לך עוד תקווה.
ולא יודעת אם תתחברי, אז תרגישי חופשי לשים בצד.
הנקה זו ברכה, וילדים זו ברכה.
אולי זה מקום לשהות בתוך הברכה של עכשיו, ולא לחשוב על הברכה הבאה שבה תזכי.
להעביר את האמונה לבורא עולם שמה שראוי שיקרה, יקרה.
ואת בינתיים זוכה להנות מברכת ההנקה וכשיגיע הזמן הקב"ה גם יפתח בע"ה את ברכת הילדים
איזו כיפה אתן קונות?
גדולה רגילה לא מתאימה וקטנה נופלת...🤪
אבל הוא עוד לא בן שלוש אז חא שמים קבוע כרגע
אפשר לחבר בסיכות
בתור מי ששוכחת את זה בכל פעם מחדש 
פשוט לבן שלי יש תלתלים... מלא מלא מלא...
והוא רצה כיפה סרוגה פיצית פיצית, רק בשביל הקטע שמתי לו על הראש... דמיינו את הסיטואציה 🤣
אצלי הם מגיל שנתיים.
הגדול ראה ילדים אחרים, הקטן ראה את הגדול ורצה גם.
לקראת גיל 3 קנינו כיפות כבר קבוע בגדול
מגיל 5 בערך אנחנו כבר ממש מקפידים שלא יסתובב סתם בלי כיפה ובטח לא יאכל בלי כיפה.
יש עדיפות לכיפה גדולה שלא צריך סיכות אבל זה לא קשור לסוג השיער
לא יודעת אם הוא ממש מתולתל, היו לו בקבוקים מהממים אבל לא רעמה פרועה, לפני החלאק'ה שמנו עם סיכות, בגן היה בלי כיפה, בבית כל הזמן הייתי מחזירה לו. מהחלאקה הוא עם כיפות סרוגות גדולות כמו בתמונה ששלחו ועם כיפות סרוגות שאני סרגתי, קטנות יותר אבל מתאימות בדיוק לראש שלו. בלי סיכות ומחזיק יופי.
הוא עוד קטן, בן שנה ו8, ממש אוהב את הכיפה שלו אבל היא לא מחזיקה דקה על הראש.
אני עושה לו קוקו לסדר את הרעמה, ולשים כיפה על קוקו פשוט לא עובד.
ובלי כל השיער בעיניים..
לא מצאתי פתרון
אני שבועיים אחרי לידה. בימים הראשונים היה דימום די חזק, כצפוי, ואח"כ הוא התמעט. בהתחלה הפך לחום כזה ואז היו יומיים בלי דימום בכלל
אבל עכשיו בימים האחרונים הוא שוב התחזק והוא אדום כהה כזה. אני לא יודעת כמה פדים לכאורה אני ממלאה כי אני לובשת תחתוני מחזור רב פעמיים, אבל אני כן מרגישה שהם מתמלאים בכמות יותר גדולה מהרגיל (נגיד החלפתי עכשיו תחתון אחרי לילה אחד בלבד כשבד"כ, גם בימים שאחרי הימים הראשונים מהלידה, אני מחליפה אחרי יממה שלמה)
קצת התאמצתי יותר בימים האלה (יצאתי מהבית לראשונה מאז השחרור מביה"ח), אבל לא יותר מדי (לא סחבתי דברים בעיקרון ולא הלכתי מרחקים ארוכים)
יש סיבה לדאגה או שזה נורמלי?
(זאת לא לידה ראשונה, אבל אני לא בטוחה שאני זוכרת מהלידות הקודמות.. כן מרגיש לי שזה קצת יותר ממה שהיה אבל לא בטוחה)
ובמיוחד אחרי שיש הפסקה כזו אז שוב חוזר דימום בכמות גבוהה
כדאי אולי כן לשים פדים ולראות את כמות הדימום ובאיזו תדירות מחליפה
שבועיים אחרי לידה - כמות גדולה זה עדיין תקין, ואם החזיק לך לילה שלם זה לא נשמע לי מוגזם בכלל.
אני חושבת שדימום הוא בעייתי בשלב הזה אם יש לו ריח מסריח או גושים גדולים.
אבל מנוחה ושכיבה מאוד משפיעות על הדימום ועל הריפוי של הרחם. כנראה בגלל המאמץ הדימום התחזק.
אולי באמת אשים פדים כדי לבדןק כל כמה זמן הם מתמלאים (אני פשוט שונאת את הריח ולראות את האדום הזה
)
זה פשוט מלחיץ אותי כי בגוגל כתוב שהצבע של ההפרשות אמור להבהיר עם הזמן וזה לא קרה אצלי
ובאמת גם לא זוכרת נראה לי את הצבע הזה והכמות מלידות קודמות..
בכל אופן, מה נחשב מאמץ? ללכת למפגשים משפחתיים (עם אוטו צמוד הלוך חזור שלא אני נוהגת) ולשבת רוב הזמן זה גם נחשב מאמץ? זה פשוט בפני עצמו יכול לעזור לי להחלמה הנפשית...
בד"כ לוקח יותר זמן עד שהדימום מפסיק.
לא חושבת שלצאת קצת נחשב שאת לא נחה...
אבל בשלב הזה הוא כבר אמור להיות מועט בעיקרון, ולא להתגבר פתאום..
רק מחזקת
ויעל כתבה לך שזה תקין, אז את יכולה להיות רגועה;)
וכהה
ולכן במקומך לא הייתי מתאמצת כדי לבדוק את הכמות,
וגם לא משנה תוכניות כי אולי מנוחה תקצר את הדימום,
אלא עושה מה שנוח ומתחשק לי - כי כמו שאמרת ההחלמה הנפשית לא פחות חשובה,
והמאמץ נשמע סביר לגמרי.
גם אני לא רק שוכבת במיטה 6 שבועות
כי זה יחרפן אותי
לא הייתי הולכת לטיול סנפלינג אבל למה לא מפגש משפחתי?? עושה טוב:בלב
תודה גם לשאר!
שמתי בכ"ז פד רגיל היום (פד שמיועד לספיגת לילה), והייתי איתו מהבוקר עד עכשיו ורק עכשיו הייתי צריכה להחליף. אז זה אומר שבאמת המצב בסדר, נכון? (למרות שבשירותים יוצא די הרבה וגם מטפטף ומלכלך..)
מתי זה אמור להיגמר? שונאת את האדום הזה
אולי קצת פחות ממקודם אבל עדין אדום כהה כזה ולא נראה הפסק באופק😔
בלידה הקודמת כבר כן הצלחתי לעשות הפסק בשלב הזה וממש ממש בניתי על זה שגם עכשיו יהיה ככה ועכשיו קשה לי רגשית עם זה שזה לא הולך
(בלידות לפני כן לקח איזה שבוע שבועיים עד שעשיתי הפסק)
פשוט מפחדת שמשו לא תקין ואני מפספסת😕
אז אני אנסה להרגע..
תודה גם למגיבות האחרות @קל"ת @פרח חדש
(היום הדימום היה נראה לי חום, אז אמרתי אולי ננסה לעשות הפסק.. מפה ולשם כבר עבר זמן שקיעה😕 צריך להתרגל מחדש לשעון חורף..)
אני מנסה להרפות אבל זה ממש קשה לי
אני תמיד לא מרגישה שהתאוששתי מהלידה לפני שאני טובלת ואח"כ זה פשןט עוזר לי להחלים, נפשית.. חוץ מזה שאני פשוט שונאת לראות את הדם הזה
מקווה בשבילך שתצליחי מהר להיטהר
אבל תזכרי שבשביל זה הגוף צריך להחלים פיזית. כל עוד את מדממת, זה אומר שהרחם עדיין בתהליך החלמה. אז תני את כל הכבוד לגוף שלך שעבד עובד קשה בשנה האחרונה 😉 תנוחי מלא, תשתי הרבה מים תשתדלי לאכול טוב
זה יעבור בעז"ה
אמרתי לו שחשבתי לעשות הפסק היום והוא אמר שחבל להלחיץ את עצמי מוקדם מדי ושעדיף לתת לגוף להתאושש בקצב שלו
ואז הסברתי לו שזה *בשביל* שאני ירגיש שהתאוששתי
אז הוא אמר שגם הוא צריך עוד זמן להתאושש (אמר שבקושי הספיק לעכל את ההריון עם כל העומס של השנה האחרונה וכבר ילדתי)
פייר? קצת נעלבתי😕 כאילו הוא לא צריך את הטהרה בשביל להתאושש בעצמו.. (טוב נו, זה לא הוא שצריך לשים כיסוי ראש גם בלילה ולהניק תמיד בצורה מכוסה😏)
אוף, תעזרו לי לפרשן אותו לטובה🙏
גם הגברים צריכים להתאושש מזה
בעלי אמר לי שפטים כאלו דומים גם 6 שבועות אחרי לידה.
לדעתי זה גם סוג של דרך להתמודד עם הקושי הזה
כי מה הוא יכול לעשות כדי שיהיה אחרת? תכלס זה ממש הוריד לי אבן מהלב עושה לי את ההתמודדות יותר קלה לדעת שהוא לא בלחץ.
אחרי הלידה האחרונה טבלתי 12 שבועות אחרי הלידה בגלל בעיות עם ההתקן (כאמור הדימום הפסיק ארבע שבועות אחרי אבל ההתקן אח''כ הפריע)
אז אני לא אגיד לך שלא היו רגעים מתסכלים וקשים, אבל המסקנה שלי היתה שרק בגלל שבעלי לא הראה לי שהוא לחוץ
אז עברתי את התקופה הזאת יחסית בטוב
הייתי מחוברת לתינוק כאילו הוא עדיין עם חבל הטבור,
והיה כל כך טוב נפשית החיבור הזה שלא הרגשתי חוסר במגע אחר.
אמרתי לו שנפגעתי והוא הסביר את עצמו והתנצל
ועכשיו הכל טוב ב'ה
אבל עדין אני מרגישה שזה לא יהיה שלם עד אחרי הטבילה..
(לא יודעת, עם כל האהבה שלי לתינוק ולשאר הילדים זה לא מספיק ממלא אותי.. אני צריכה לא רק מגע אלא גם מישהו להשען עליו כזה..)
אם כי אני בעד כן לנסות לשנות קצת את הגישה לזה
כדי להנות מההווה
ולהרגיש יותר רוגע נפשי בתקופה הזאת
שהיא לא קלה בכמה מישורים
3 שבועות זה זמן מאד קצר אחרי לידה לעשות הפסק.
אצלי למיטב זיכרוני הגיע לחודש ויותר
נשים מדממות גם 6 שבועות
וזה תקין
הרחם צריכה להחלים.
מבינה את הרצון להיטהר כבר
אבל להיכנס לסטרס מזה לא יעזור.
אני בתקופה הזאת מתמקדת במנוחה, טיפול והנאה מהתינוק.
אחרי הלידה האחרונה הייתי מאוד רגועה
ופתאום אחרי 4 שבועות הייתי נקיה לגמרי. שזה נדיר אצלי ממש.
הרגשתי שההרפיה, מנוחה והרוגע ממש השפיעו על זה.
ובכל זאת אני אומרת את זה... אני הייתי מאוד רגועה אחרי הלידה ובכלל לא ניסיתי לבדוק עד חודש מהלידה כי היה נראה לי עדיין מוכתם אז לא ניסיתי להכנס יותר מידי, ואז מישהי הלחיצה אותי ואמרה לי מה למה את לא בודקת, אפילו אם לא נראה נקי תלכו לרב כל יום מחדש עד שבסוף זה יהיה מותר וככה כולם עושים, אני כבר בשלב שלך טבלתי וכו', ונכנסתי לסטרס מטורף בדיקות כל יום עד שפצעתי את עצמי... בסוף הצלחתי לעשות הפסק כמה ימים אחר כך והתחיל מחזור יומיים לפני הטבילה... שורה תחתונה טבלתי רק אחרי כמעט חודשיים ועם המון לחץ בשבועות האחרונים... ואז דיברנו על זה עם איזה רב והוא ייעץ לנו בפעם הבאה בכלל לא לנסות כלום עד שישה שבועות אחרי הלידה... נכון שזה יכול לפעמים להיות דפוק כי כן מתנקים קודם, אבל בדרך כלל לא, ולי לא התאים כל הלחץ הזה, ארבעה שבועות עם הפסקים כל יום וללכת אלף פעמים לבודקות טהרה וזה לא נגמר...
סתם נקודה למחשבה וכל אחת צריכה לעשות מה שמתאים לה רק מעלה את זה כי לפעמים התסכול והעצבים מזיקים הרבה יותר לזוגיות גם אם כן מצליחים בסוף להיות ביחד יותר מהר.... 😐
הכי חשוב להיות קשובות לעצמנו
ולשים לב מה באמת יעשה הכי טוב
ככל שאני נחה יותר אני מצליחה לטבול מהר יותר.
תנסי לנוח. זה טוב בכל מקרה ועזר לי הרבה יותר מאשר כל ההצעות האחרות שהציעו לי לקיצור הדימום.
אני חודש אחרי לידה, אחרי תקופה של דימום אדום כהה (שקצת פחת לאחרונה אבל עדיין יש) היום התחיל לי דימום אדום בהיר כזה, אולי זה אפילו צבע של פצע.. (אבל לא נגעתי באיזור שם ואני בכלל אחרי קיסרי)
זה יכול להיות קשור לזה שהתחלתי לשאוב בשביל מאגרי חלב? או שזה משהו שכן מדאיג? (סליחה על ההיפוכונדריות🙈)
אבל מתי את הולכת לביקורת אחרי לידה?
אולי הרופאה תוכל להגיד לך אם תקין
לפי דעתי ומנסיוני זה נורמלי
אבל לא רוצה לקחת אחריות..
כי זה מעודד התכווצות של הרחם וכנראה שאיבה חזקה יותר מהנקה
אז כל עוד הרחם עדיין קצת מדממת ולא החלימה לגמרי יכול להיות שזה משפיע
אבל לא בטוח זה גם נורמלי שזה קורה בלי קשר
אצלי באחת הלידות התחיל דימום ממש כמו ווסת 6 שבועות אחרי לידה
ואחרי זה היה שקט לפחות חצי שנה עד שחזר המחזור
היה לי אחרי אחת הלידות.
בערך חמישה שבועות אחרי לידה, חשבתי שזה סוף הדימום כבר, באולטרסאונד הרופא ראה שיש עוד נוזלים ברחם, ואכן הם יצאו אחרי כמה ימים
במידה ויהיה דימום, האם זה יאסור
אני לא יודעת לענות על עם יש דימום בעקבות ההוצאה אעם שהיה לי התקן, כי אחת הסיבות שהוצאתי אותו היה דימום ארוווךךךך
כי מיישרים את צוואר הרחם מכנית
תבררי מראש מה הפסיקה אצלכם אני מכירה שמחשיבים את הדימום כדם פצע (ובאמת לא אמור לדמם כל כך בהוצאה)
הבוקר נסגרה עלי מעלית ממש חזק באופן כואב ואגרסיבי ומעכה אותי משני הצדדים.
ב"ה הבטן לא נפגעה אבל החלטתי ללכת להבדק בכל זאת ליתר ביטחון.
אקדים ואומר שאני שונאת בדיקות רפואיות, ותמיד בעלי בא איתי ואז אני יותר רגועה, ובטח בזמנים שקרה משהו מלחיץ.
אממה, הוא בעזה כבר חודשיים, ואני פה לבד 😥
אז מילא להתמודד עם השגרה כל יום, עוד איכשהו.
אבל ללכת לבריאות האישה לבד?!
קיצר, מאז שהתקשרתי למוקד התחילו לעלות לי דמעות ובקושי הצלחתי לדבר.
יושבת מול האחות מיון- בוכה
נכנסת לא"ס- בוכה
נכנסת לרופאה- בוכה
פשוט לא הצלחתי להסביר מה קרה לי מרוב שבכיתי.
מביך ברמות!
ושלושתן היו כאלה מדהימות!!
האחות ישר קלטה אותי, שאלה בעדינות מה קרה, הקשיבה לי. פירגנה לי. הרגיעה.
הטכנאית א"ס שבהתחלה חשבתי שהיא רוסיה קשוחה שיתפה אותי שגם הבן שלה במילואים מלא זמן בצפון, ובעלה נלחם בעזה בתחילת המלחמה. ויצאה להביא לי כוס מים.
הרופאה היתה כזאת מתוקה ופירגנה שאני גיבורה ואלופה והרגיעה שהכל בסדר.
ב"ה אלף פעמים שהכל תקין עם העובר,
ועוד אלף פעמים על כאלה אנשים טובים שיש בעולם!
וב"ה שהכול בסדר!
גם אני ב"ה בהריון עם בעל במילואים, זה ממש קשה! שולחת חיבוק של הזדהות!!
חיבוק יקרה, נשמע קשוח...
♥️
איזה כייף שיש כאלה אנשים טובים וכייף להיתקל בהם.
וב"ה שהכל בסדר איתך ועם העובר, נשמעת חוויה מלחיצה וכואבת.
ואני לא כזו בכיינית 😉
זה מטלטל ומלחיץ ועוד להיות לבד
ובכלל בהריון לא צריך הרבה סיבות לבכות
ב"ה שעבר בטוב
תרגישי טוב
היי,
וותיקה כאן - כבר לר בהריון הרבה זמן אז פצלשתי כי שחכתי את הסיסמה שלי!
התחלתי מחזור אתמול אחרי פרימולוטנור למשך חודש
הבוקר כשישבתי הרגשתי כמות גדולה ומשהו ענק יוצא לי לפד
כשבדקתי ראיתי גוש גדול של מה שנראה כמו שקית בצבע דם שחור שבתוכו וראים מבחוץ זה נראה כמו משהו מהגוף שלי -קצת כמו שלייה למי שמכירה
מישהי מכירה תופעה כזאת? ומה זה אומר? האם אני צריכה להיבדק ע"H רופאת נשים?
קרה לי גם אחרי פרימולוט נור.
היה מפחיד וגם כאב כמו צירים לפני שיצא.
לא חשבתי להיבדק אז, אין לי מושג עד לרגע זה אם זה היה התחלה של הריון או לא.
אני בסדר ב"ה
וחיבוק
היה לי כאבי מחזור חזקים ממש וחשבתי לעצמי שזה כנראה בגלל הפרימולוטנור
יש לך מושג מה זה אומר - זה משגע אותי לדעת ממה זה נהיה
נבהלתי ממש מזה
אומרים שקורונה משפיעה על הקרישיות בדם
יצאו לי גושים ענקיים ומלחיצים ממש
בעקרון נורמלי שיהיו קרישי דם
אם זה הרבה או שהם גדולים מאוד כדאי להתיעץ עם רופאה
ברונזהואולי גם מאז יש תובנות חדשות...
שואב שוטף... המלצות?
יש המון ברשת...
בובוט, רוברוק, דרימי, טינקו...
מה מומלץ?
של [@156404|שושנושי].. נראלי בכל שרשור כזה תייגו אותה😅
זה אחד האחרונים נראלי.. שואב-שוטף אלחוטי מומלץ🙏🙏 - הריון ולידה
היי לכן,
יולדת שילדה את הרביעי שלה..
במה לדעתכן היא הכי צריכה עזרה?
היא מסתדרת מבחינת לקחת ולהחזיר ילדים למסגרות..
כביסות- היא אוהבת לעשות לבד..
אז אני חשבתי אוכל..
אשמח אם יש לכן רעיונות בעוד תחומים..
מה יכול להיות לי קל לבשל ולה- כיף לקבל..?
לא עולה לי כלום..
תודה!
מרק זה כיף תמיד וזה קל
פסטה בולונז זה גם קל אבל זה בשר וזה יקר אז זה גם שיקול
אם פרווה אז להכין פסטה טובה עם נקניקיות או שניצל תירס שכבר הכנת ואפשר ישר לאכול
עוף בתנור עם אורז או פתיתים (כזה שהם באותה תבנית הכל וזה שנייה ולתנור ומוכן)
מבחינתי זה הכי קשה... (גם האיסוף של הילדים)
בכל אופן, מבחינת אוכל - מרק וסלט זה בדרך כלל טעים ומזין ויחסית קל להכנה.
אני אחרי לידה יש לי בור בבטן
ואני רעבה רעבה רעבה
וכמובן בלי טיפת כח להכין.
אני קיבלתי ארוחות בוקר מהארגון השכונתי פה
ארוחות פשוטות: לחמניה, סלט, חביתה.
היה מאוד מפנק
ואמא שלי ואחותי שלחו לי קצת ארוחות צהריים: מנה בשרית/ דג + תוספת.
זה היה מעולה!!
אולי גם להציע לשמור על הגדולים שלה אחה"צ.
לי זה מה שהיה הכי עוזר
אפילו לאפס אותו בערב- כלים, צעצועים וטאטוא
אולי לקחת קצת התינוק לשעה שעתיים
תמיד מציעים עזרה עם שאר הילדים אבל אני תמיד אחרי לידות מרגישה שגם ככה הם די 'מוזנחים ' בתקופה הזאת ואני דווקא כן אשמח להיות איתם אז אם מישהו היה לוקח לי קצת את התינוק ומפנה לי זמן בשבילם זה היה ממש עוזר
כשלי הציעו לשמור על התינוק אחרי לידה (וגם פעם אחת לא אחרי לידה כשהייתה לנו חתונה במשפחה) - התחלחלתי מהרעיון... הרי התינוק יונק ואמור להיות צמוד אליי כל הזמן... (אולי עכשיו, כשהתינוקת הנוכחית שלי כרגע לא רק יונקת, הייתי פחות מתחלחלת
)
בקיצור, צריך להכיר מקרוב איך היולדת הספציפית מרגישה לגבי זה...
מרק ירקות גדול לאיזה יומיים ילך מאוד טוב עכשיו
שניצלים? אורז? ממולאים למיניהם?
או ארוחת בוקר/ערב מפנקת רק בשבילה
תשאלי מה הכי בא לה. אוכל לבית ולילדים או פינוק בשבילה
לקחת לה את הילדים אחר הצהריים שתוכל לנוח?
עוגה/שייק/גרנולה עם יוגורט
לי זה חימם את הלב מלבד הרעב אחרי הלידה
ואיזו מהממת את!
פשוט להזמין אפילו חלק מהם..לשעה שתוכל להתאוורר קצת
ארוחת ערב לילדים זה חסד גדוללל
לשלוח את הגדולה שלך אם יש לך לעזור לה בשעת מקלחות או הרדמות-רק שתחזיק את התינוק אפילו
שמחתי כשהביאו לי ארוחת בוקר מפנקת ופשוטה עבורי
היתי שמחה אם היו מציעים לי שיקחו לי את הקטן בבוקר לאפילו חצי שעה רק להתלבש-להתקלח-לאכול נורמלי
(אם זאת שכנה צמודה כמובן)
ואצלי בעיקר עוזר עזרה עם הילדים
כמה שיותר לרווח את הבית..
ארוחת צהרים מהמם גם
אבל לוודא מבין אופציות שמתאימות לך- מה אוהבים אצלה
נגיד- מה יותר הולך אצלכם- קציצות ואורז או קוסקוס ומרק?(סתם דוגמא)
ארוחת בוקר-
לחתוך ירקות
טחינה/מתבל גבינה
לחמניה/פיתה
או שקשוקה
ולשים לקינוח עוגיה או שוקולד
או לפנק בבקבוק קטן מיץ תפוזים וכדומה
זה מבחינתי הכייי מפנק
מרקים לערב ! מושלם לחורף
רק לוודא מה אוהבים
פוקצ'ות
פיצה
טורטיות עם מילוי כלשהו
פנקייק
צהרים
קוסקוס ומרק עוף- ירקות
כדורי בשר ואורז
עוף בתנור עם תפו''א
שניצלים ואטריות או פירה
דגים בתנור
סלט חסה עם ירקות, ואגוזים, וגבינה ולחם מיוחד.
זה היה לי ממש כיף לקבל ועזר לי להתחיל בוקר טוב
ממש מפנק
וקל להכין..
את יכולה לצרף חבילת שקדי מרק /קרוטונים
ירקות חתוכים
ואני אוהבת שמביאים גם משהו רק ליולדת, שתתפנק כשהילדים ישנים או לא בסביבה - עוגה שווה או עוגיות, מיץ מפנק..
אחרי שנה של נסיונות להרות, רוצים להתקדם שלב אחד קדימה בבירורים (פרופיל הורמונלי תקין. ביוץ בזמן. ווסת סדירה)אבל לפני שנכנסים לבירורים יותר מעמיקים רוצה לנסות את הרפואה האלטרנטיבית
דיקור/שיאצו/רפסולוגיה
מישהי ניסתה אחד מאלה ועזר לה?
יעזור לי מאוד לשמוע 🌱
גם כשהולכים לרופא פוריות, לפני שמתחילים איזשהוא טיפול יש הרבה בדיקות וזה יכול לקחת כמה חודשים,
לכן ממליצה על רפואה אלטרנטיבית במקביל...
אני הייתי וממליצה על שרה סהלו, היא עושה עיסוי רחם אתיופי
(אני בסוף נעזרתי ברפואה הרגילה, אבל היא זוכה לעזור להרבה נשים)
חיבוק והלואי שיהיה בקרוב בקלות ובשמחה!
יכולה לספר לך על עצמי שהיו הריונות שנכנסתי להריון עם רפואה אלטררנטיבית,דיקור רפקסולוגיה ושיטת אביבה,
והריון של אייוי אף היה לי גם..וכל מה שעשיתי טבעי לא עזר, בסוף היה צריך התערבות,לכן ממליצה לך גם וגם,או לנסות טבעי ולקחת בחשבון שזה יכול לקחת זמן וסבלנות❤️ בהצלחה רבה יקרה
לא זכור לי שקרה לי עם הגדולים שלי. הם ישבו על הטוסיק יציב ורק אחר כך בעוד מנחים.
מה אפשר לעשות או למי לפנות?
זה תקין?
הוא מתיישב לבד?
כשמושיבים אותו רגיל, הוא יושב יציב?
לא נראה לי שזה בעייתי.
רק אם הוא נשאר ככה תקופה ולא מתקדם, אז אולי כדאי לבדוק.