ספורטליין וויפר
ג'ואי טוריסט
בוגבו בי
היתרון בבוגבו בי זה שזה איכותי יותר
לא צריכה דוקא קלילות לש טיולון קטן אבל כן שלא יהיה כבד
וחשוב לי בעיקר שיהיה קל יציב ועמיד ולא ישבר תוך רגע ונוח לניוד
כולם יד שניה
ככה משצד המחיר הבוגבו יוצא לי טיפה יקר מהוויפר אבל משתלם
מתלהבת ממנו בכלל. ככ הרבה שיבחו את הדגם הזה. היא קלה, קלה מידי שאם יש אבן קטנה /מדרכה פיצית את חייבת להרים גלגל אחורנית כדי לא להתהפך איתה קדימה.
ממש מפחדת ללכת איתה בחוץ בגלל החוסר יציבות שלה.
מצד שני משהי אחרת שמכירה כן מרוצה מהויפר
טןב אחרה לעוד תגובות מנסיון🙏 תודה
אבל, יש מלא שממש מרוצות. כך שזה מאוד אינדוידואלי
יש לי וייפר וסהכ אני אוהבת. קלילה ומתקפלת קטן ובקלות.
אבל זה נכון שהגלגלים קטנים וכל אבן קטנה ובור עלולים להפוך אותנו אם לא נזהרים. זה מבאס כי אני חוששת לתת לילדים לדחוף את העגלה או אפילו לצאת עם הקטן לסיבוב (הגדולים שלי באיזור גיל 10).
ואני גרה בעיר, לא ליד אתר בנייה.
מתברר שהיא יותר יקרה וקצת מסובך לנו להגיע לםש בקרוב
יש טיולון אחר שאתן ממליצות שכן יציב ולא מתהפך?
או שכולם כאלה
בדרך לשמש ילד שביעי.....
(בתקווה שתשרוד עד הלידה חח)
וזה משמש אצלנו גם כאמבטיה וגם כטיולון, בחמש שנים האחרונות העגלה בשימוש יומיומי רצוף.
נפש חיה.פה לקצתחזקה מאוד, שילדה יציבה ממש
לא קלילה כמו היויו (לא מכירה את האחרות שכתבת)
אבל לא כבדה בכלל
נוסעת חלקק
זה לא טיולון קליל זה טיולון של עגלה משולבת זה שונה יותר מאסיבי
הוא מעולה וחזק
אבל לדעתי לגיל שנה פלוס הייתי קונה משהו אחר קליל יותר
פשוט מחפשת מידע ולא מכירה אותן בכלל
והבוגבו קצת יקרה לי ורחוקה יותר להביא...
אבל למי יש הגדרה למחזור שמופיע כמה שעות בודדות לפני שהוא מגיע הביתה??😭😭
בגדול, חיכיתי למחזור הזה, כי הוא כבר ממש איחר ועוד קצת יותר משבועיים יש לנו משהו שממש ממש ממש היה חשוב לי שלא נהיה אסורים. וכבר התחלתי להילחץ...
אבל הבוקר כשלא היה כלום, שמחתי שאם כבר איחר כ"כ אז לפחות היום כשהוא חוזר נהיה מותרים❤️ ועכשיו נכנסתי לשירותים ואין התלבטות בכלל.
וקשה לי!! כ"כ קשה לי כשהוא מגיע ואני לא יכולה לקבל חיבוק. בפעם הקודמת לא הצלחנו, נפלנו, לא עד הסוף, אבל כן היה חיבוק, הרגשתי צורך לא אנושי (והנורא בעיני, שלא הרגשתי רע עם זה שנפלנו) אני רואה אותו מחבק את הילדים ואני כ"כ מקנאה. אני כ"כ צריכה את החיבוק הזה. לא יודעת אם היום אחזיק מעמד. וגם תהיה לו עוד יציאה בזמן שאנחנו אסורים, עוד ניסיון קשה.
וגם, שוב אין סיכוי שהוא ייצא למקווה. ושוב לחזור למיטה ריקה.
זה נשמע לי הדבר הכי קשה עלי אדמותתתת
איזה כואב והזוי באמת אין לזה הגדרה
מקווה שה' אשלח לכם כוחות ורק תצמחו מזה
בס"ד
שיש!!!!
ה' ישמור אתכם אהובים ויקרים.
תודה על כל מה שאתם עושים למען כולנו.
תהיו חזקים.
חיבוק ענק.
מציאות קשה מנשוא.
🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼
כבר חודש שלישי שהבדיקות מראות פס כמה ימים לפני האיחור, אבל הוא לא מתקהה. זה אומר שהן לא טובות? פשוטות של אלי אקספרס כזה. בהריונות הקודמים צדקו כשהראו חיובי.
שלושה ימים בערך לפני איחור ובעקבות בחילות בדקתי מסקרנות, וכמעט בטוחה שיש פס. קיצור, לא מפתחת תקוות כי חודשים קודמים סתם התאכזבתי.
כי נראה שאת מחפשת את הפס במקום הלא נכון.
איפה שאת מסתכלת זה החיבור בין המקל לפלסטיק זה כנראה יוצר איזה השתקפות של פס
אבל את צריכה להסתכל יותר פנימה, ממש קרוב לפס הקיים.
שם לא רואים שום פס עכשיו והתשובה שלילית כרגע.
(אחרי טיפולים....)
12 ימים אחרי ביוץ
יצאה שלילי
וזאת היתה בדיקה שרשום עליה רגישות מוגברת ארבע ימים לפני האיחור עם שתן של בוקר
למחרת בדיקת דם- בטא 88
וב"ה המשיך לעלות
הלוואי הלאה בעז"ה
אז אולי בדקת מידיי מוקדם?
להיות 😅
לא רואים אותו כנראה בתמונות...
מניחה שתקול. תודה לכולן על ההתייחסות.
הספציפית הזאת
הייתי קונה אחרת לבנתיים.ומזמינה טובות(המליצו לי כאן על גמח 'בזמנו' שמוכר בזול והיו לי ממש טובות ואמינות
כי אם כן אז זה כמו שאני אומרת
זה לא פס שמראה הריון או לא. זה סתם החלק שמתחבר בפנים בין המקל המשטח בדיקה.
או שכן, אבל זה לא ורוד.
זה מקום החיבור.
גיליתי שאני בהריון ביום שבעלי יצא למילואים שבוע שעבר
מאז הוא עוד לא חזר הביתה
וקשוח לי עם הילדים ממש..
שואלים אותי מה שלומי ועולים לי דמעות..
ביקשתי מהילדים לעזור לי לסדר את החדר, הם לא הקשיבו, דמעות..
מרגישה שנגמר לי הכוח.
ורק התחלנו את המילואים ורק תחילת ההיריון. אפילו עוד לא הגיעו הבחילות מרוב שזה התחלתי ממש...
אולי תשלחו לי כוח?
אז בטח עם בעל במילואים או בסיטואציה שהילדים לא מקשיבים...
חיבוק גדול!!
ומזל טוב!
שעה טובה להביא עוד ילד לעם ישראל
ואני שבוע 8 ובוכה כבר 8 שבועות
הריון זה דבר מציף... בטח שאת לבד
קחי טישיו ותחגגי לך קצת,
ואת גיבורה ואלופה ומהממת...
עשיתי פעם אחרונה ב2021 (אחרי העדכון שהיה במרץ) ומאז לא עשיתי. בעדכון שהיה ב2023 הייתה רק מחלה אחת רלוונטית אלינו.
הבנתי שהייתה לא מזמן רפורמה ענקית ועכשיו הכניסו המון בדיקות חדשות לסל והם נותנים לעשות רק עם הבעל. אניבשבוע 9+ עוד רגע 10 והרופא אמר שאפשר לעשות רק עד שבוע 12. זה גם מלחיץ אותי כי לוקח זמן לתשובות להגיע ואם ח"ו יהיה ממצא אז מעדיפה כמובן לגלות כמה שיותר מוקדם. כועסת על עצמי שלא עשינו לפני ההריון כי עכשיו הוא במילואים ולא מצליחה לקבוע שהוא בבית ואמרו לי שאי אפשר לעשות בלעדיו, אלא אם אני מביאה אישור תרומת זרע ושאני אם יחידנית ככה אמרה לי איזו ערביה במוקד שהיה לי מאוד נחמד להסביר לה שיש לי בעל הוא פשוט במילואים אז הוא באמת לא יכול לבוא איתי.
מה לעשות? לעשות בשבוע 11? לוותר?
עשינו דור ישרים לפני החתונה וכאמור השלמנו בדיקות נוספות כולל תסמונת איקס שביר ועוד כמה דרך הקופה בסוף 2021 בואכה 2022.
מישהי יודעת איזה בדיקות נוספו?
כמה זה קריטי לדעתכן?
אני ממש מודאגת ומרגישה חסרת אחריות. בכללי לא מצליחה לאחוז את ההריון הזה עם כל העומס. בטעות אכלתי כמה כדורי שוקולד שרק אחכ גיליתי שהיה בהם יין באחוז די גבוה. שכחתי לקנות מיץ ענבים ונתקעתי בשבת רק עם יין שהיה בבית אז קידשתי עליו ושתיתי רק שלוק (יש לי רק קטנטנים אז לא רלוונטי שהם יקדשו) בטעות לקחתי לפני שגיליתי על ההריון תרופה שאסור בהריון, עכשיו מגלה ששכחתי לחדש בדיקות גנטיות.
פשוט עפיפון בלי חוט, העומס של המילואים ביחד עם בשגרה האינטסיבית פשוט אמאל'ה.
וזה ההריון הכי מתוכנן ורצוי בעולם!!! חיכינו לו!!! אז למה אני כל כך לא מאופסת? אוף. פשוט קשוח. מקווה שלא עשיתי נזק.
לפני כמה שנים גם ככה לא היית עושה את הבדיקות האלה..
בעיניי לא קריטי אם את כבר בהיריון (מידע שאני בהיריון החלטתי שזה לא רלוונטי מבחינתי)
שקיפות יוצא לי ב13+0
סקירה מוקדמת ב14+6
זה ממש נורא? מתלבטת אם עדיף להתפשר על רופא בשביל תאריך טוב יותר
ל"י
ובקשר לסקר גנטי- אני כל פעם אומרת שנעשה, וזה נדחה ונדחה.
אז לעשות בשבוע 11 נשמע לי סבבה לגמרי.
אני עשיתי אחרי, בכללית...
בלי סיבה של מילואין
אם עשיתם בדיקות גנטיות בעבר, זה אומר שכבר בדקו לכם את הבדיקות היותר קריטיות (מחלות שהשכיחות לנשאות גבוהה יחסית - 1/60 או יותר, ושהביטוי שלהן חמור).
אני לא יודעת בדיוק מה הוסיפו. אבל יודעת מה היו הקריטריונים פעם.
מה שהוסיפו עכשיו זה דברים שלא נכנסו פעם, שזה אומר שאו שהם פחות חמורים, או שהשכיחות נמוכה יותר.
אז כן כדאי לבדוק, אבל זה לא נשמע לי כזה קריטי ברמה שחייבים לבדוק לפני שבוע 12. הרי אם היית בהריון בשנה שעברה, אף אחד לא היה דואג מזה שלא בדקת את המחלות הנוספות שאז עוד לא היו בסל...
טוב, לא עד כדי כך
אבל כבר 3 שנים איתו מצליחה להוריד ולקפל מיד!!!
אין לי ערימות לא צריכה גיגיות וזה אושר!
אני עם שישה ילדים בלעה"ר כך שיש כביסות…
המתקן הזה פורס לי את הכביסה מול העיניים
אני מראש תולה שורות לפי סוג הבגד וכשמתייבש גוררת אותו ליד השידה (שלי עם גלגלים) ובשניה שולפת ומקפלת בעמידה לפי סוג בגד, איכשהוא זה נהיה קל ומהיר אחרי ששנים בכיתי שנמאס לי שאין לי ספות והערימות בכל פינה
חוצמיזה שהוא לגובה וזה לא תופס מקום וכיף לגרור אותו פנימה אם יש גשם וכדו.
אני קניתי 3 קומות עם גלגלים
5-10 דקות נשמע מרחק סביר?
הרוב שולחות למעון ליד הבית, ככה שאין לי למה להשוות..
אשמח לפרופורציות בנושא, והאם זה סיבה לשלול בעיניכן..🙏
שולחת למקומות טיפה יותר רחוקים (בשכונה אבל במעחק של קצת יותר מ10 דק)..
אבל חשוב לראות שבאמת זה ביכולות ולא מכניס למידי הרבה לחץ ובלאגן כי אז לא בטוח ששווה..
אני10אלא אם כן זה סיבוב. שנוסעים וצריכים לחזור את הדרך.
את התינוקת שלי אני שלחתי למטפלת בשכונה אחרת כי זה מה שמצאתי שהתאים לי
בכלל לא הפריע לי.
אם את נוסעת באוטובוסים אז באמת נשמע לי יותר מורכב.
שזה רחוק?
אצלינו רק בתוך השכונה זה בקלות 5-10 דקות
והשנה אני נוסעת גם יותר
מבחינתי הכי חשוב שיהיה מקום טוב
המרחק פחות מתחשבת
ב''ה יש רכב ומסתדרים אבל גם שלא היה, נסעתי חצי שעה באוטובוס...
שולחת גם ליותר רחוק מזה.
כשיש כמה ילדים לאסוף/לפזר אז כן אשתדל שזה יהיה מסלול סביר אבל אם יש מטפלת ממש טובה שלא קרובה לשאר הילדים אשלח לשם.
הדבר היחיד שפוסל אצלי זה אם המרחק + שעות הפעילות של הגן גורם לזה שלא אספיק לאסוף/אאלץ להקדים משמעותית את היציאה מהעבודה.
מאתגר אבל שווה. את זה לדעתי
עם רכב
זה בעצם יותר 10 דק
תלוי בדרך
אני שנה הבאה בשביל מסגרות טובות לילדים הולכת לחצות את השכונה מצד לצד באיסופים.. כל ילד בצד אחר של השכונה ולאחת בכלל יש הסעה מהשכונה אחרת
ואני לא ברכב בדכ..
*סמיילית*מטפלת מהממת ורגועה, עם שעות נוחות וימי חופש סבבה לגמרי. לגמרי שווה את זה. אבל אני תמיד עם הרכב, אם הייתי תלויה בתחב"צ לא יודעת מה הייתי עושה.
תחשבי שאת נוסעת 10 דות
והילד שלך שם 8-9 שעות זה הרבה...מגיע לו הכי טוב.
בעיני 5-10 דק זה סביר אם יש לך את היכולת לספוג את הזמן הזה בבוקר..
אבל בגדול ממש סביר בעיני
לק"י
האם זה בדרך לעבודה/ לשאר המסגרות (אם יש עוד ילדים).
הריון ראשון, שבוע 12 ופשוט מרגישה קורסת
לומדת מקצוע מאודד קשה, הלימודים היו סוחטים גם לפני
עובדת במקביל
מרגישה שלא מצליחה לתפקד, אין לי שום מושג איך אני אעבור את המבחנים הסמסטר
עצות?
אבל לי היה יותר קל בהריון מאשר אחרי לידה😅
השתדלתי הרבה לשבת ללמוד עם חברות וזה איפס אותי..
היה לי ככה בהריון הראשון כל השליש הראשון לא הצלחתי להביא את עצמי ללמוד נורמלי (כולל מלא מועדי ב' שהייתי צריכה לעשות בסמסטר הזה) לפחות את כבר בסוף השליש הראשון אצלי זה השתפר משמעותית אחרי. יש לך בחילות/הקאות? ניסית לקחת בונג'סטה?
לעבוד במקביל זה בכלל קשה עד בלתי אפשרי אולי לקצץ בזה אם זה אפשרי..
לוקחת בונגסטה רק בערב כי אם לוקחת גם בבוקר בכלל נרדמת בכל מקום
בינתיים מתמודדת עם הבחילות וההקאות בתקווה שיעבור
כבר לא בהריון אבל עדיין אוכלת את הפירות של ההריון....
זה קשההה
דבר ראשון תקחי בי12 זה משפיע על הריכוז
דבר שני ההתחלה של ההיריון נוראית ההמשך יותר טוב
ופשוט לקרוע את עצמך אין לי פתרון
אני לצערי לא עברתי מבחנים ועכשיו אני משלימה מלאא וזה נורא ואיום
אין לי עצות. לצערי. להיעזר במה שאפשר...
בהצלחה!
לפני שנתיים, הורדתי הילוך בעבודה דבר ראשון ובחרתי להתרכז בלימודים..
ב"ה ההורים משני הצדדים תמכו ועזרו ועדיין עוזרים.
שנצים כשצריך, אולי לחשוב על להוריד קורסים..
שבד"כ מייצרים אותם ומתברר שזה בחברון.. לא יהודי כמובן..
ואם מישהי מתעניינת יש כאלו רק לא מעור של קטלינה
שיש לקטלינה (יש,להם אתר) יש,את את צ'יף סנדלים-
אבל הם יחסית יקרים
עברתי על השרשור של @לפניו ברננה!
ולא מצאתי משהו שהיה נשמע משכנע ממש..
השרשור הזה:
למה לא?
כי שכחתי לקבוע תור ועכשיו נראלי לא אמצא
וכי פעם שעברה זה היה איזה 40 דק וגינאלי ולא כ"כ כיף לי הסיטואציה הזו
בעלי בא ממשפחה מאוד מאוד שונה משלי.
אבא שלי סוג קצת שתלטן ודעתן ובעלי הפוך ממנו לגמרי ...
הקטע הוא שלבעלי ממש קשה לכבד אותו
כשההורים שלי מגיעים לרוב הוא ימצא משהו כדי להתחמק משהותם
לדוגמה הן קפצו קודם להביא כמה דברים לילדים,הוא היה באמצע עבודה
אבל עובד בסוג שיכול לקום מדי פעם להפסיק ואבא שלי בדקות המועטות ישב לבד
ואני ואמא שלי עם הילדים.
הצעתי לאבא שלי לבוא לשבת בכורסה לדבר איתנו קצת. אז הוא אמר בקול 'עם מי אני אדבר,
עם הקיר?'
כאב לי ממש כי אני יודעת שלבעלי קשה איתם קצת וזה לא באמת מובן למה..
הם הורים חמים ונותנים לנו ולילדים כל כך הרבה!!
כואב לי נורא, הם לא צעירים ומרגיש לי שהוא לא מבין שצריך גם לכבד אותם.
את ההורים שלו הוא היחיד בערך שמכבד בבית שלהם,יש לו כיבוד הורים מושלם (אפילו בקיצוני).
אז למה את ההורים שלי לא, למה הם צריכים תמיד לצאת מהבית שלי בהרגשה של לא רצויים 😐
יש לו תמיד תלונות מוזרות עליהם וכמה שאנחנו מנסים לדבר על זה, הוא כן מביע הבנה
ונכונות להמשך אבל זה תמיד חוזר על עצמו ההרגשה והמסר שמעביר להם בלי מילים
אבל את רושמת שאבא שלך שתלטן ודעתן . זה פחות נחמד.
אולי מעבירים עליו ביקורת? אולי מרגיש מותקף?
שוחחתם על הסיבות להתנהגות?
דווקא עם החתנים והכלות להיות בטוב
אולי הוא משדר את זה ממש חזק
בדרכ לא מעיר.. אבל לי הרבה לידו
אם להורים שלו הוא יכול להתמסר, ואם הוא היחיד אז כנראה לא בקלות - נשמע לי שצריך משהו חריף כדי להוציא ממנו התנהגות של התעלמות הפגנתית כזאת.
יכול להיות שאבא שלך מבטל אותו, בביקורת או בדיבורים?
או יכול להיות שבגלל שהם כל כך הפוכים, ואבא שלך הוא האבא שלך, ובעלך הגבר שלך, אולי הוא מרגיש שאבא שלך מבטל את הגבריות שלו כי הוא הרבה יותר דעתן ורועש מבעלך?
הם ממש הפוכים
אבל עדיין.. מה יהיה עם הפגיעה בהורים
אני לא מעזה לומר מילה לבעלי על כך.. ואם כן ממש בעדינות
אם זו הדינמיקה בדרך כלל, הגיוני בעיני שבעלך מנסה להתחמק ממפגש, דווקא כדי לשמור על השלום ולא להתקע בתוך איזה ריב.
מה שכן, כן הייתי מנסה לפתוח את זה עם בעלך, לא מצד 'חבל שאתה לא מכבד את ההורים שלי', אלא יותר מכיוון 'ראיתי שקשה לך עם אבא שלי, יש משהו שאנחנו יכולים לשנות בהתנהלות שלנו כדי שזה יזרום יותר טוב?'
שממש קשה לשנות אנשים מבוגרים וזה אכן כך
מעבר להכלה של זה שהם כך עם כל הקושי
גם בעלי בא מבית עם הורים קשים מכיוון אחר .. ואני ממש שורדת את זה
עזבו רגע את העומס הנפשי.
טכנית - זה עמוס.
היום חזרנו מרופא שלי (בעיר אחרת)
מחר אנחנו נוסעים לרופא של הילד
רק עכשיו הקטן נרדם
ומסביבי ערימות בלאגן
כלים של ארוחת ערב
עוד לא אכלתי בעצמי
כביסה (שצריך לכבס בגלל פספוסים)
סדר שצריך לעשות (כי מחר מגיע לכאן איזשהו רהיט וצריך לפנות מקום)
עמוס לי
תעיש את המינימום
העיקר לשמור על הכוחות❤️❤️
בגדים של פספוס יכולים לחכות על אדן החלון למחר
כלים כנל
וסדר- גם, מינימום ממש..
דבר ראשון להתקלח ולאכול
משנה ממש את התחושה!!
לק"י
יש הרבה דברים שאני לא מספיקה, גם בלי מילואים.
אז עם....
לא מפסיקה לישוןןןןן
עייפה כל הזמן
מה עושים?
זה לא באמת עוזר לישון
ישנתי כל החג בערך ובכל זאת לא הצלחתי לקום ועכשיו עדיין עייפה
יש סיבה לעייפות?
לק"י
זה עייפות לא רגילה.
בדיקת דם עשית כבר?
האמת שהייתי אצל הרופאה ולא אמרה לי
שלחה אותי רק למעקב חוזר עוד שבועיים כי משהו לא מסתדר לה עם הגודל שלו וזהו
וגם לקחת מולטי ויטמין.
אבל זה היה די מזמן
ואני לוקחת חומצה פולית, עם עוד כמה ויטמינים, אם זו הכוונה
עוזר לעייפות וגם טוב לעובר..
קניתי של אלטמן
זה כדור ליום
אז יוצא כמו שקל ליום, לא הרבה..
ויטמין
ממש הרים אותי
בנוסף, לקחת בנפרד ברזל עם ויטמין סי
וגם בי12 חסר להרבה נשים בלי שהן מודעות לזה..
ממליצה לקחת בי12 מסוג מתילקובאלמין 1000 מקג למציצה מתחת הלשון כמה ימים ולראות אם יש שיפור
גם בבדיקות דם לא רואים חוסר
ואם יש עודף הוא מופרש בשתן
לק"י
מה שכן, כן ממליצה פעם ב... לעשות בדיקת דם שכוללת בי12, פריטין ועוד מאגרים שיש.
לפעמים המאגרים קרובים למינימום, ולמרות שיש רופאים שלא ימליצו לקחת תוספים, אני הבנתי שכן מומלץ. ובטח שלא יקרה מזה שום דבר רע. מקסימום מתקרבים למקסימום, כי לפעמים יש טווח רחב שנמצא בנורמה (אני חושבת שמישהי פה בפורום כתבה שהיא שאלה המטולוג והוא אמר לה לקחת).
בי12 נראה בטווח גם כשחסר בגוף
ורופאים שפגשתי אמרו לי שהם לא מבינים למה אני לוקחת
אבל עובדתית בלי אני נגמרת
ואני מעל המקסימום בטווח
לק"י
אם המאגרים מתחת לטווח או במינימום זה מסביר למה את מרגישה ככה, גם כשהבי12 כן בטווח.
קודם..
בדקתי, אני לא זוכרת בדיוק..
לא היה חריג, אבל כן נמוך בתוך הטווח
אני איתך! נרדמת בכל מקום
אמרו שאחרי השליש הראשון זה משתפר
הקטע שהרופאה אמרה שזה נראה לה קטן מידי
אז צריכה להגיע שוב לבדיקה וכנראה שאני לא בשבוע שחשבתי
אז עוד זמן לשליש ראשון 🫠
אבל היי
איזו זכות עצומה!
כמה חיכיתי לזמן הזה
עם כל העייפות
והבכייייי שלא נגמר
והתחושות המשונות
וב"ה שזה מנסיבות טובות, כמו שאמרת!!
(כמובן שעדיין מותר להתלונן, אבל את כתבת, אז חיזקתי אותך).
והייתי ממש בטוב עם לקבל מחזור והכל בסדר
אבל וואלה עכשיו כבר אני מפתחת ציפיות😅
וחבל לי
חבל לי להתבאס
לא רוצה להיגרר שוב לבור הזה של חייבת הריון החודש
זה היה לפני ההריון הנוכחי וזה היה ממש גרוע לנפש שלי ולזוגיות שלנו
אני לא חושבת על זה כל היום
אבל כן כל יום
ולא בודקת מליון פעם כי נמאס וכי אין לי באמת אינדיקציה ללדעת מתי יש טעם לבדוק
פשוט אני מרגישה קצת כמו בהריון שאת יודעת שלא יגיע מחזור והולכת לשירותים בלי חשש להסתכל ולא מתבאסת אם לא יוצא להיות יחד הרבה ימים כי יש לנו זמן, מכירות?
כשבתכלס אני כן אמורה לקבל
אממה אני כבר חודש וחצי אמורה לקבל
שקשורות להריון.
וזה בהחלט מעיק לפעמים.
עכשיו שאני אחרי לידה ומונעת מבחירה, מרגישה מין חופש כזה וקלילות
שאני בטוחה שלא הייתי מרגישה ככה אילו לא הייתי מונעת
גם אם לא לחוץ לי הריון דווקא עכשיו.
לכן, אני חושבת שאת צריכה לקבל את עצמך ככה.
להבין שזה כרגע המורכבות שלך.
ספק הריון ספק לא.
זה יהיה המצב שלך בתקופה הקרובה.
יתכן ומהר מאוד זה יהפוך להריון וזהו. תעברי לשלב הבא
חחשות של התחלה 
... מחשבות סביב זה...
זהו, אי אפשר לגמרי לנהל את הכל ושהכל יהיה מושלם.
בחרתם לא למנוע
את עדיין מניקה
אז זאת המציאות וב''ה שום דבר לא רציני ומורכב.
סתם אנחנו שנינו כזה מתנדנדים כי אצל הגדולה קיבלתי בהנקה גם מלאה
ופה גם בהתחלה כן
ועכשיו כבר בקושי הנקה שתיים בלילה
אז כזה נו מה קורה גוף חמוד תשתף פעולה😂
אבל את צודקת
'רק להאמיןןן בלי לדעת 🎵'
סוג של להנות מחוסר הודאות.
לנשום עמוק לתוך זה, ולדעת שאין לי מושג מה קורה, וזה בסדר.
וכן, זה טבעי שהראש מלא במחשבות סביב זה. זה באמת מאוד מותח.
אמ
אני י ראיתי בסיטואציות כאלה שלפעמים להכנס לתוך זה, להרגיש חזק את אי הודאות, יכול להיות סוג של שחרור פנימי ואמונה שהכל מכוון לטוב.
לא קשור כ"כ לפורום.. אבל לא מוצאת המלצות
מחפשת נוירולוג ילדים, קשב וריכוז.
לגיל 6.
מכבי או פרטי..
אשמח להמלצות.
תודה!!
מקבל בירושלים, במרכז הרפואי וולפסון. התרשמתי מאד לטובה מהפגישה הראשונה שהייתה לנו. הגעתי אליו אחרי ששמעתי עליו הרבה טוב. מה שכן אין לו הסדר עם מכבי… בהצלחה!😘
אם כן אז ממליצה ממש על דר שרייבר, מקבל במודיעין עילית.
קוראת פה הרבה וכותבת פעם ב.. אבל לא זוכרת את הסיסמא אז פתחתי חדש.
שבועיים אחרי ביוץ התחיל לי דימום שחשבתי שהוא התחלה של מחזור אבל מאוד שונה ממה שאני רגילה כי הוא נמשך כבר יותר משבוע וחלש חלש... ברמה שבעלי שאל רב ולא נאסרנו אפילו. תור לרופאת נשים יהיה עוד הרבה זמן אז אולי עד אז יהיה למישהי פה איזה רעיון לתופעה המוזרה הזאת? אציין שזה מחזור שני מאז הלידה אבל הלידה היתה לפני הרבה זמן (הנקה מונעת לי), המחזור הראשון היה רגיל ואני לא זוכרת דבר כזה מלידות קודמות.
אז יכול להיות שזה שיבוש מההנקה. בהחלט יכול לקרות גם אחרי מחזור אחד רגיל.
מבינה שאת לא מונעת לפי שלא ציינת שום דבר?
כי לפעמים גם אמצעי מניעה יכולים לגרום לשיבושים.
בכל מקרה לא נשמע מדאיג.
תבדקי גם הריון- אבל תזהרי לא להאסר אז עדיף לחכות שיגמר הדימום
צאחר ואת רק במחזור שני אחרי הלידה נשמע הגיוני תכלס
אני כבר לא מניקה וללא מניעה.
מסיבות שלא אפרט לא נראה לי שזה הריון אבל הלוואי... אבדוק
יכולים להיות גם סתם שיבושים הורמונאליים מהנקה, אבל יכול להיות גם הריון...
יצא פס חלש חלש חלש!
אבל מה זה אומר בעצם?? אני שבוע אחרי איחור אז לכאורה אמורה להיות כבר פס ברור לא? אני די בטוחה שזיהיתי ביוץ.
מצד שני- השתמשתי בבדיקה מעפנה מעלי אקספרס אז אולי בגלל זה יצא חלש?
לא יודעת למה אני כותבת פה.. אני אעשה בדיקת דם פשוט... אולי כדי לקבל קצת עידוד שיש סיכוי שזה התחלה של הריון תקין...
ובינתיים הדימום ממשיך..
אם ככה זה קצת מחשיד מצד אחד, וזה יחד עם הדימום החלש שיש לך
מצד שני לא הייתי מסיקה מסקנות מבדיקות ביתיות
(אישית כשהיה לי משהו כזה אז התברר כהריון כימי)
אצלי בכל אופן...
את לא מונעת הגיוני הריון...הנקה לא תמיד מונעת...
אבל הכי בטוח תעשי בדיקת דם ותדעי.
וגם אם זה שלילי, לא נורא, תמשיכי להניק בנחת וזה עוד יגיע בזמן הכי נכון לך.
זה צירים מדומים??
בהריון הקודם לא הרגשתי כלום רק את הגיהנום של הזירוז
36+2
ולכן יש מעט התכווצויות מפעם לפעם, ממש תקין בשלב הזה
יכול להיות שהם כן יתקדמו ללידה? הם כן כואבים
וגם לחץ לכיוון הישבן, איך יודעים אם זה העובר או שזה כן ציר?
אני רוצה ללדת כבר כל כך
אבל דווקא היום אין לי סידור וזה יהיה ממש מסובך
ונמאס לי מהכאבים האלו
שתצא כבר
קדימה
ולא הבנתי מה זה העובר או ציר
אם זה מגיע בגלים אני חושבת שזה בכל מקרה צירים
השאלה אם זה צירים שמקדמים ללידה או לא... לא ככה?
חיבוק ושיעבור בקלות במועד הכי טוב!!!
לי בשתי הלידות היו צירים רק בבטן...
והלחץ- תלוי אם זה מגיע בגלים או לא. אם זה קבוע כנראה שזה לא צירים...
שיהיה בשעה טובה❤️
ב"ה אני כבר שבוע 11+
השבוע הלכתי למעקב בעקבות ההנחיה מהמיון..
ההמטומה בגודל 5.80×4 ס"מ הבנתי שהיא לא גדולה ולא קטנה..
יש דופק, תנועות, השליה בסדר, ההמטומה נמצאת ליד השק..
הרופא תורן היה קצר וענייני.. "יש לך המטומה, ברגע שיהיה לל דימום טרי תבואי וזהו" שאלתי בכוונה אם יש הנחיות מסוימות? רציתי לשמוע מה הוא יגיד והוא אמר לא, ובהצלחה.. ממש "מרגיע"
בכל אופן הטכנאית הייתה ממש חמודה ואמרה לי שאנוח והכל יהיה בסדר...
כרגע אני עדין עם הפרשות חומות ואתמול היה לי גוש קטן של קריש חום.. והיום היה לי קצת יותר גדול אבל נמתח פחות בצורת גוש.. כמו נרתיק של חרוב קטן כזה (סליחה על התיאור) האם זה תקין ומצריך לגשת לבדיקה?
הרי אין באמת מה לעשות
עדיף שתנוחי בבית
הוא בעצמו אמר לך לבוא רק אם יש דימום טרי
בדר''כ מנחים להבדק אם יש שינוי או החמרה
אם יתחיל פתאם דימום מוגבר יותר אז להבדק
אבל אם זה ממשיך פחות או יותר באותו האופן כמו עכשיו אז אין צורך לרוץ על כל פיפס
ומניחה שכן קבעו לך מעקב כל שבוע-שבועיים
ואם אין משהו חריג באמצע זה מספיק
מנסיון רב...
וממליצה כרגיל על מנוחה מוחלטת
כמו קיפול כביסה וכד'...
הוא רופא שהיה תורן אחרי השקיפות יש לי תור לרופאה שלי מאמינה שהיא תתין לי יותר פרטים. היא מאוד נחמדה ומכילה.
עייפתי. וזהו, אין פואנטה..
חושבת על להכין קצת אוכל, לארגן תיק ולנסוע עם הבנות לשבת ונהיה לי כבד במוח..
ואם נודה על האמת- זה לא קשור למילואים, פשוט עייפות שנפלה פתאום😮💨
וזה עוד בלי השלב המעצבן שמגיע איחור++ ואין מחזור אבל גם בדיקות הריון שליליות..
פווווו
מסכנות הילדות ומסכנה אני😑
אמרתי להם שמחר נחפש מישהו אחר שיקח אותם לגן והיו פה דרמות שלמות אז כנראה שאוותר..
לקחת יום חופש מהעבודה..
להזמין פיצה לארוחת הערב..
רגעי מנוחה קטנים.. שולחת המון כוחות ובהצלחה!!
אבל עם 2 הקטנות אבל אולי באמת אחפש מטפלת לבוקר אחד ואנסה להתאפס😀
תודה על ההבנה! זה היה הכי חסר לי כרגע🙃 גם @יעל מהדרום
לק"י
שיש ימים שמישהו אחר ייקח אותן.
בפועל, כשהבנות שלי רוצות שאני אקח אותן ולא בעלי, אני מתקשה לעמוד על זה🙊
אמל"ק- אין לי איפה לשים את הקטן שנה הבאה😔
מרגישה קצת חסרת אונים. אשמח לשמוע את דעתכן!
אני עובדת בעבודת החלומות שלי. ממש אוהבת את העבודה, את התנאים, את האנשים שקשורים בעבודה. אני נמצאת בה כבר שלוש שנים, שנה הבאה אמורה לקבל קידום כלשהו משמעותי מאוד.
אממ... אין לי מסגרת לקטן. הוא יהיה בן שנה.
השנה היה אצל מטפלת פרטית והיא הייתה מדהימה! בניתי על זה שהוא יהיה שם שנה הבאה, לפני יומיים היא הודיעה לי שהיא לא מקבלת ילדים שנה הבאה.
ואין לי פיתרון אחר. בדקתי כמה מטפלות, כולן מלאות. יש כמה מעונות תמ"ת בשכונות לידנו אבל מאמינה שגם שם הכל מלא בשלב הזה. וגם לא רוצה לשים במעון תמ"ת.
לא רוצה לשים אותו במקום שאני לא סומכת עליו ב100%, ותכלס עכשיו עין לי כלום גם לא 80%. בשלב הזה של השנה הכל מלא כבר😥
מבחינה כלכלית אנחנו לא נקרוס אם לא אעבוד (גם ככה את כל המשכורת שלי אנחנו מעבירים ישר לחיסכון, אז כן יירדו קצת החסכונות, אבל לא נורא) אבל בעיקר לא רוצה לא לעבוד. מפחדת שאם לא אהיה שנה הבאה הקידום ייתקע ולא אקבל אותו גם עוד שנתיים. זה תפקיד די מבוקש ואם לא אעבוד ייכניסו מישהו אחר במקומי ואני אפסיד.
ברור שהילד שלי מקום ראשון. אבל מבאס אותי שאין לי פתרון. לא יודעת מה לעשות.
יש מעונות טובים( היינו במקום כזה), יש מטפלות טובות, מציעה להרשם ברשימות המתנה של כמה מקומות. יש נשים שלא מוצאות עבודה ומבטלות רישום.
לפעמים פותחים מקומות חדשים. אולי צמצאיממקום שיצריך מעט נסיעה בבוקר, אבל מאמינה שאפשר למצא.
הוא כבר גדול יחסית ונשמע שיהיה לך טוב שיהיה במסגרת ואת תעבדי
להבין מה מהם הוא מעון טוב ולהיכנס לרשימת המתנה
מעון תמת הוא מפוקח. עם נהלים ברורים. יש מעונות טובים
בהצלחה
אין מצב שלא תמצאי
אם י שלך כזאת עבודה((מה? תגלי לנו❤️)
לא היתי מוותרת עליה
בטח כשמדובר בתינוק בן שנה
ולא בקטנטן
אם לך זה יהיה ברור
את תעיש התשדלות בהתאם
תפני לכל המעונות
לכל המטפלות
אולי לכאלה יותר רחוקות
ובסוף תמצאי
כי ככה זה ..כשכוצים ממש מוצאים
יש משהו באנרגיות ומה משדרים לסביבה כשנחושים בסוף מסתדרים.
אם כי מבינה שזה רק יומיים לתוך האירוע ולכן תחושת חוסר אונים שזה גם בסדר בשלב הזה.
אבל עוד כמה ימים צריך לקחת את זה כפרויקט ולהשקיע בחיפוש ובבירורים.
תמשיכי לחפש
יש מטפלות שיחליטו לפתוח ממש קרוב לתחילת השנה
לפעמים יש מטפלות שעכשיו בחל"ד ואחרי החגים יחליטו לפתוח
ואפשר לחשוב מחוץ לקופסא
למשל, אם את עובדת בעיר אחרת אולי לשים את התינוק אצל מטפלת בעיר שאת עובדת בה?
את במילא נוסעת לשם בכל בוקר...
וממש אל תוותרי על העבודה
את תישארי בבית עם כל כך הרבה תסכול שזה פשוט לא פיתרון.
להתחיל לעשות טלפונים למקומות ולשאול אם יש מקום
ללכת לראות, להתרשם ולרשום במקום שמוצא חן בעיניך. את מכניסה את הילד ובודקת אותם תוך כדי....
גם אני הכנסתי בלי המלצות, עכשיו שמתי תינוקת בת 5 חודשים כדי לחזור לעבוד.
לפני פסח דיברתי עם המנהלת במעון שרציתי והבנתי שיש מקום ולהתקשר אחרי פסח, בינתיים נתפס.
ביקשתי המלצות למטפלות/ מעונות משכנות, חברות והתחלתי לחפש. ממש קשה בסוף שנה
הכניסו אותי לקבוצת ווצאפ והגעתי לאיזהו מעון חדש שנפתח ורשמתי אותה
לשנה הבאה מקווה בע"ה לקבל את התמת שנרשמתי אליו
גם תמת לפעמים יש מקום. להתקשר ולבדוק
סה"כ הרבה ממקרי ההתעללות שהתפרסמו היו אצל מטפלות עם המלצות ורשימות המתנה. אי אפשר לדעת, צריך לבדוק את המקום כשהילד נכנס, לבוא להציץ, להקשיב מבחוץ, לראות איך הילד מגיב
מסגרת.
ואצל שתיהן הסתדרתי בסוף.
אצל הגדולה מצאתי מטפלת פרטית מהממת ואצל הקטנה הכנסתי לתמת וממש לא הייתי מרוצה ואחרי חודש המטפלת של הגדולה (הגדולה כבר לא הייתה אצלה) אמרה לי שהתפנה לה מקום.
בסוף בסוף- מוצאים פתרון. לפעמים הורים רשומים לכמה מקומות ובסוף מבטלים את המקומות המיותרים, לפעמים במעונות תמת מוצאים עוד מטפלת ופותחים עוד קבוצה, לפעמים מישהי שחשבה לקחת מעט ילדים מחליטה לקחת עוד אחד או שניים.
בקיצור, צריך פשוט לחפש ולברר ולהאמין שבסוף את תמצאי את המקום.
שבסוף בטוח תמצאי.
מצד אחד- אני ממש מבינה את הלחץ שלך. הייתי שם וזה קשה ממש.
מצד שני, אני רוצה להרגיע שמי שנחוש- מוצא בסוף. וגם מקומות טובים ממש.
יש אנשים שרק עכשיו מחליטים לעבור דירה (בתקופה האחרונה אני שומעת על מלא כאלה). יש כאלה שרשמו ובסוף לא מוצאים עבודה. יש כאלו שרשמו בכמה מקומות.
תדאגי שכל מקום רלוונטי ידע שאת מחכה ברשימת המתנה ברגע שיתפנה מקום. שימי להם שלט מול העיניים. תציקי למנהלות. תעשי את ההשתדלות שלך, והקב"ה ידאג לבן שלך למקום מושלם, כמו שהוא נתן לך עבודה מושלמת .
ולדאוג שהרבה אנשים ידעו שאת מחפשת (מהקהילה, מכרים מהאיזור) וככה יש יותר סיכוי שתמצאי.
ולגבי מעון תמת- הנסיך שלי במעון תמת ואני הרבה הרבה יותר מרוצה מאשר עם הגדולה שהייתה בסוג של מעון- משפחתון פרטי (וגם יותר מהמעון תמת שהגדולה הייתה בו שנה שעברה), יש רבה מעונות תמת טובים עם צוות מקסים שממש אכפת לו.
ממליצה להתקשר למנהלות של מעונות תמת/ משפחתונים ולבקש שאם מתפנה מקום יפנו אלייך. ככה אני מצאתי מקום השנה ובאמת אני מרגישה שהילד שלי במקום מושלם.
