פורום הריון ולידה (עמוד 347)

להוציא את הטבעת או לא זה תלוי בפסיקה שלך. 

בכל מקרה אם את מוציאה רק ל5 דק זה לא משנה כלום מבחינת הגוף. 

זה דווקא מקצר את המחזור (כמו גלולות). 

קחי בחשבון שיכול להיות שהמחזור יתחיל כמה ימים אחרי שהוצאת את הטבעת. בכל מקרה גם אם שבוע לאחר ההוצאה עדיין יש לך דימום עדיין צריך להחזיר את הטבעת. אפשרי להוציא את הטבעת ולשטוף אותה במים *קרים*. 

ואם את לא מרגישה את הטבעת זה נהדר, רק חשוב שיהיה בעומק שתגיעי אליו עם האצבע כדי להוציא. 

מחזור קבוע יומיים וחצי לאחר הוצאת הטבעת. בהפסק ובבדיקות הייתי מוציאה את הטבעת ומחזירה, וכמובן גם במקווה. כשמתרגלים זה ממש בקלות, לא אמור לגרום לדימום למיטב ידיעתי 

לא ידוע לי על דרך לבטל את זה

הרוב זה ממומן ומידי פעם זה כתבה אז כנראה שזה חלק מהדרך של האתר להרויח כסף ואין איך לבטל?

יש לי איקס לסגור את זה אבל זה חוזר בכל מעבר דף

שאני סקרנית אז אני מהר מהר קוראת עוד לפני שלוחצת על האיקס😅

וגם כל כמו שכתבת, כל ריפרוש מחדש זה עולה וגם משתנה

שזה דפדפן שחוסם פרסומות וזו חוויה אחרת

בערוץ לפני כמה זמן הוסיפו התראה בתחתית המסך שאני משתמשת בדפדפן חוסם פרסומות. אבל זו התראה קבועה ולא כ"כ גדולה, ככה שזה שווה את זה... 

לא מכירה, אנסה

נשמע כמו פתרון מעולה בשבילי. תודה!

יש בדפדפן הזה את כל האפשרויות שיש בדפדפנים אחרים?

"החסרון" היחיד זה כשאת מבצעת חיפוש אז הוא לא ישר מציע לך אפשרויות

עדיין קופצות פרסומות

אצלי זה נראה ככה עם הבאנר

אני הורדתי את הבטא, אולי זה משנה?

ואז תראו אם החסימה דולקת

ממש תודה לך

אגב, תבדקי שמנוע החיפוש מוגדר לגוגל. 

ועוד אגב, עכשיו מצאתי שאפשר להגדיר שיוצעו הצעות בזמן החיפוש

מורידים אפליקציה?

אפשר להתקין גם במחשב 

אבל הדפדפן שכבת שבעים הציעה ממש נחמד

כל פעם מחדש צריך

וגם- כלי עבודה, קפלות, מכוניות, חרוזים גדולים.. ומשחקים שצריך מבוגר איתו- זיכרון, לוטו ראשון..

מגלשה קטנה, סוס נדנדה, בריכת כדורים... (מקווה שיש לכם מקום לכל אלה)

אפשר גם חול קינטי, עדיף בתוך תבנית או משהו כזה כדי שלא יתפזר. ולתת לו להתעסק בבר-בצק.

אולי גם משחק כמו הך פטיש.

והכי חשוב - להסתיר את כל מה שהוא אוהב לשחק אבל *את* לא אוהבת🙈 (ממני, אמא לבת שלוש אנרגטית, שגילתה אתמול שיש לנו גואש בבית לאחר שאחד האחים שלה יצר בזה - ומאז הספיקה לצבוע את עצמה פעמיים בצבע שחור ובצבע חום ואת הרצפה בצבע נחושת מוזהב🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️)

🤐

אנחנו כל הזמן אומרים שהיא מזכירה בשובבות היצירתית שלה את התאומים שלנו - אלא שהם היו שניים שביחד הצליחו להגיע לרמת שובבות שלא הכרנו. היא רק אחת - ומצליחה להגיע לרמה הזו...🤦‍♀️🥴😅

מעסיק אותו פאזלים מותאמים לגיל

משחק טבעות של שילב 

ברבצק 

משחק זיכרון התחלנו בשבת האחרונה וגם מאוד אהב

קליקס בונה בינתיים שטיחים או שאנחנו בונים בשבילו פריטים יותר מעניינים

כל המשחקים הם איתנו ביחד

הוא לא משחק כמעט לבד (מתוך בחירה, אנחנו רוצים ונהנים לשחק איתו. טוב, הוא גם לא ממש בקטע לשחק לבד ואני מבינה אותו)

גם סוס נפוח כשה שקופצים עליו ומחזיקים בקרניים לא יודעת מה השם של זה.

אוהבים גם תחפושות- כובעים כתר גלימה טלית.

מכוניות בשלל גדלים וסוגים מתוכם אוטובוס ומכונית משטרה הכי מעסיקים. יש לנו גם מוסך קטן וכמה אנשים.

אני מרשה לקפוץ על הספה גם חח 

אם לא אז הפתרון לשחק עם האחים..

ואם כן- משחקי דמיון צריך לפתח וללמד. יכול להיות ששווה לשבת איתו ולשחק איתומבלבנות בית, גן חוות, גינה, עכשיו האיש הולך לפה והוא הולך לכאן ואז נפגשים והולכים למוסך וכו וכו

שיעשה מוסך לבימבה )אצלנו חםצים מגוונים משמשים ככלי עבודה, לאו דווקא ייעודיים

אבל גם ארגז כלי עבודה שווה הוא ממש נחמד (אם תרצי המלצה אחפש לך קישור חמה שקנינו)

האחרון שלנו שתופס- אם הוא תחושתי/אוהב משחקי תחושה כמו בצק- אז חבילת מלח גס בתבנית תנור, עם כוס, כף, קופסא כוס מדידה, משפך או מה שיש לך במטבח. יכול להעסיק להרבה זמן. היתרון הוא שזה אכיל (סוג של...) וגם אם נופל על הרצפה לא מסוכן לקטנים.. 

לגבי משחק עם האחים - לא תמיד זה עובד... אולי אצלנו יש פשוט הפרש יחסית גדול בינה לבין זו שמעליה, אז תחומי העניין שלהן שונים. רק לפעמים הן ממש משחקות ביחד, בבובות או במשחק קופסה. לרוב הבת הגדולה יותק עסוקה בלברוח מבת השלוש... והאחים האחרים עסוקים בלכעוס עליה שהיא מפרקת להם... (דווקא האח הגדול מעסיק אותה יפה בגל מיני משחקי פעלולים, אבל הוא חוזר מאוחר)

זה גרגרים גדולים, לא נדבק לנעליים ולכל דבר וקל לטאטוא..

ואם בר אז מתכון על הדרך שממנו המשחק התחיל-

מלח גס בתבנית תנור ועליו תפוחי אדמה שלמים ולתנור בחום גבוה. יוצא טעם כמו של תפוא ממדורה רק בלי עשן... 

ואז נשארת תבנית מלח לשחק

אפשר אפילו להוסיף צבע מאכל או קצת קצף אמבט

נותנת להם לשחק עם מסננת וכוס  ומשפך וסקוצ' וחיות או כל דבר מעניין אחר ..מהמטבח או מהמשחקים..

זה העסיק מלא..

ברצפה במקלחת ככה שזה ממש לא היה לי מלכלך 

איתו. הוא בעיקר מציק להם. 

הכיוון של הכלי עבודה מוסך וכו' מתחברת אליו. תודה

אצלי קופסגות או שקיות פסגור, עם שרוך, תמיד מעסוק שעות. סלולאות, קופסאו  קטנות, גדולות, כל מה שאפשר לארוז בו דברים, להכניס ולהוציא.

וגם ארגזי קרטון גדולים

לא מצליחה לכתוב עוד השתגעה המקלדת

כלי עבודה

מצליחים להעסיק אותו. הבת שלי לפעמים כן נהנית גם ממשחקים כאלה. לפעמים היא יכולה לשחק שעות בפליימוביל או בעגלה ובובות!

אז אולי זה קשור לזה שהיא בת (אם כי פליימוביל אהוב אצלנו יותר אצל הבנים), אבל עדיין כדאי לנסות.

אם ערכה של פליימוביל זה יקר לך בשביל התנסות, אפשר להכין לבד משהו מקרטונים ומדמויות פשוטות שקונים בשקלים בודדים/מכינים מפלסטלינה.

בדיוק הכנתי לבת שלי את זה:

אפשר לעשות את זה בתוך קופסת נעליים, ועל הדרך גם ללמד דברים כמו סדר יום... (יש שם שולחן אוכל, אמבטיה ומיטה, וכמובן נתתי לה לקשט)

מתעסק. (יש לנו) 

אולי כשמישו יושב איתו אז יותר משחק(שלושה ילדי יסודי מעליו שעסוקים בשלהם והקטן שמתחתיו עוד לא פרטנר 😄)

אולי אם אשב איתו זה יעזור להמשך שישחק לעצמו

ואחר כך היא כבר עפה לבד עם הדמיון שלה ("להתראות, אני הולך לגן!" "שלום, אני הולך לגן!"😅)

אבל לא תמידיש לי כוח וזמן...

אין עליכן ועל המרחב פה

תלכי לרופא לבדיקה אחרי לידה, אם הדימום ממשיך מעבר ל 6-7 שבועות הוא ישלח לאולטרסאונד לבדיקה

נגיד לזרימת דם רפלקסולוגיה ודיקור ממש טובים

אפשר מברשות שיניים אם לא יוצא יקר

שוקלד צ'יפס לבן

בסופו של דבר, עקרונית לכל הילדים בגן תיפול השן הראשונה מתישהו - תחשבי שכולם יחגגו את זה בהבאת משהו לגן, וזה בנוסף לימי ההולדת שיש כל כמה זמן, וקבלת שבת בגן, ומסיבות ראש חודש - יוצא שהילדים מקבלים כבר יותר מדי דברים (בין אם זה ממתקים ובין אם זה פרסים), וזה עלול לשבש אותם...

ומצד שני - אם רק הבת שלך תחגוג את זה ושאר הילדים לא, זה עלול לעורר את קנאתם ולגרום להם לדרוש חגיגות שההורים שלהם לא תכננו, או אם מדובר בילדים שכבר נפלה השן הראשונה שלהם - הם עלולים לקנא אפילו בלי שתהיה להם אפשרות לחגוג גם...

בקיצור, לדעתי לא מומלץ.

סליחה על הייבוש

אבל בקרב המשפחה לגמרי אפשר לחגוג את זה, ולהפוך את זה לנקודת ציון שתיחגג אצל כל הילדים - מתנה קטנה, דיבור על בגרות (אולי בעיקר בקשר של אחריות על צחצוח שיניים...), צילום תמונה (שאפשר לשלוח לסבא וסבתא), ובכלל לעשות מזה כיף

תיהנו!

ידעתי איך זה יתקבל....

בתור אמא לילדת גן שבדיוק עכשיו נפלה לה שן ראשונה

ולתאומה שלה עדיין לא וכולה אחוזת קנאה אחת גדולה.

זה באמת ארוע מתוק שמתרגשים ממנו בבית

(וסבתא נותנת שקל )

רק זה היה חסר לי לחשוב עכשיו על 2 סוגי הפתעות שונות לכבוד השן שנפלה

מספיק אני משתגעת מילדת האותיות, אמא של שבת, ילדת השבוע ועוד.

והעיקר

רק בריאות ומלא נחת

ואל תשכחי לצלם אותה עם השן החסרה למזכרת

לא זוכרת כבר איך זה היה אם התאומים שלי, אבל בדיוק חשבתי על זה שאם לאחד מהם יתחלף הקול הרבה לפני שלשני יתחלף - זה גם עלול ליצור קנאה מסוג מסוים...

ולקטן ממנה בא' כן..

זה נורמלי עשוד לא נפל לה? י ש מה לעשות?

ששן ראשונה נפלה לה בסוף ד'. אבל זה מיוחד

רק אצל התאומות צמחו מוקדם ולאחת מהן התחיל ליפול.

אל תדאגי

בסוף כל השיניים מתחלפות

ואם את ממש דואגת, לכי לביקורת במרפאת שיניים

על הבת שלי שבגיל 6 (גן חובה), כי אני זוכרת שלקודמים כבר נפלה שן ראשונה בגיל הזה.

אבל בינתיים נראה לי שאין מה להילחץ...לא יודעת לגבי הבת שלך.

אצלי היא בת 5 וקצת.. 

אני עובדת עם ילדים בכיתות א ב 

לרובם נופל לקראת סוף א .. לא קבלתי ילד בכיתה א שנפלה לו שן באופן טבעי.. רק כאלה שעקרו להם יזום .. ואצל הבת שלי יצאו השיניים יחסית מאוחר .. לקראת גיל שנה בערך 

לכן אני תוהה איך זה קורה 

הרופא אומר שתקין 

אם מתחילה לצמוח שן קבועה מתחת לשן החלב. במקרה כזה מגודל מסוים של השן צריך וכדאי לעקור (משפיע גם על יישור שיניים בהמשך).  

אצלנו בגן כל מי שנפלה לו שן ראשונה קיבל הפתעה קטנה מהגננת ולי נפלה שן רק בחופש בין גן חובה לכיתה א'.. איך התבאסתי שלא קיבלתי את ההפתעה הזאת

מה חלקתם? אשמח לרעיון 

אבל החברות תמיד מחלקות טופים/מציצה לרגל לידה

גם בגילאים גדולים יותר.-בית ספר יסודי וכד'

אוותר על החגיגה בגן 🩷 לא חשבתי על זה האמת 

בדרכ אני לא חוגגת לה ימי הולדת בגן.. וגם לא אלה עםחברים שמצריך הפעלה מיוחדת ווכו 

רק איתנו בלונים ועוגה אז חשבתי בזה לפנק בטח לקראת התרחבות המשפחה 🙏🏻 תודה שהערתן את המחשבה שלי🙏🏻🙏🏻🙏🏻 

בגן

מביאים משהו קטן - חבילת ופלים וכדומה. (בימינו עקרונית אסור להביא סוכריות לגנים)

הקודם...

על כל עזרה קטנה בגן היא מצ'פרת במציצה.

היום היא אמרה לי שהתאומות כבר אומרות לה שהן לא אוכלות אז היא נאלצה לחפש תחליפים

וקנתה וופלים ועדשים

בצהרון בגנים כמעט כל סוף יום 

בבית ספר ובגן גם הרבב

ימי שישי אין למי להכין אוכל. חוזרים שבעים ממתקי קבלת שבת 

הבת שלי הייתה בגן שהיה ממש מושלם מהבחינה הזו - אפילו אמא של שבת הביאה מצרכים להכנת חלות, והגננות היו מכינות חלות עם הילדות וזה מה שהן היו מקבלות במקום ממתק.

אבל זה באמת קשה יותר... שמחה שלפחות בשאר הגנים אצלנו עניין הסוכריות נאכף.

כל פעם שעברנו דירה ראיתי את ההבדלים😆 בחלק מקובל מליון ממתקים ובלי תשומת לב לסכנות חנק, ובחלק גנים ממש בריאים ומודעים ברמה שאסור לאמא של שבת להביא ממתקים ובמקרים חריגים מחלקים פופיסים... (אגב, מעניין אם זה קשור, בגנים היותר חרדיים שהיינו היו יותר ממתקים יחסית לגנים דת"ל).

אזור (לא עברנו אזור בכלל מאז שיש לנו ילדים בגן).

ודווקא הגננת בגן הבריא היא חרדית (אבל כן יש משהו בחלוקה שעשית)

אין מה "לסדר" פה, אלא למצוא דרכים להקל עלייך. ההמלצה שלי היא להיניק בשכיבה מתוך חצי שינה (מיטה מתחברת היא האידאלית בשביל זה). אם את ממש לא מסוגלת, אז אפשר לגייס את הבעל שייתן בקבוק (תמ"ל/שאוב) באחת הקימות בלילה.

כמובן, מדובר בכך שהיא קמה לינוק וחוזרת לישון. אם היא קמה ובוכה ולא נרגעת או קמה ונהיית עירנית ורוצה שישחקו איתה - אז זה משהו אחר, וכן יש מה 'לטפל' פה.

(התינוקת שלי, באופן נדיר לחלוטין, כן הייתה ישנה לילה שלם עד לא מזמן, מ-11 או 12 עד 6. כשהיא הייתה פיצית זה אפילו היה קשה יותר, כי הייתי צריכה ממש להעיר אותה כדי לינוק כי היא הייתה פחות משלושה קילו... לאחרונה היא התחילה להתעורר פעם-פעמיים בלילה כדי לינוק, ולמרות שזה קצת מבאס אותי - בעיקר בגלל העובדה שקרב היום שבו היא תצטרך לעבור חדר ויהיה קשה יותר לקום אליה - אני מזכירה לעצמי שזה רגיל ותקין...)

1. אנחנו במילואים... וגם בשגרה האיש עמוס בטירוף ולא יכול להיות פנוי לעזור איתה 

2. כשאני מניקה בשכיבה- אני נרדמת וישנה גרוע... חוששת עליה... בקיצור לא הכי נוח לי

תודה רבה על המענה

אבל לא רואה דרך אחרת חוץ מאשר לעבור את החודשים הקרובים איכשהו ולחכות שתגיע לגיל שבו אפשר לישון לילה...

בעיקרון הגוף אמור להתרגל לשינה המקוטעת ולהפיק ממנה את העירנות הנדרשת. את לוקחת ויטמינים וכו'? אולי בעצם העייפות נובעת ממחסור בהם?

ומיטה מתחברת יש לך? כי גם אם את מתעוררת כדי להיניק אותה, לפחות אפשר להניח אותה בקלות בלי לקום מהמיטה, וזה עוזר לעייפות... 

ביומיום אני בסדר וערנית אבל יש לי כמה נסיעות ארוכות הכרחיות ואני ממש לא רוצה לנהוג עייפה... (מסובך לי התחבצ כי חייבת לחזור עד הצהריים לילדים)

בקיצור טוב אולי באמת נשימה עמוקה ויעבור.. לא צריכה מתחברת- יש לידי מיטה ענקית ריקה 🤦‍♀️ (שוב- מילואים)

כנראה צריכה להשלים עם זה שככה זה... 

להירדם ב8 ולקום כל 3 שעות זה חלום לילדה בת 4 חודשים, זה לגמרי גיל שיכולים להירדם רק ב11.

אני חושבת שזה לא הזמן להוריד הנקות, זה גיל שעדיין אוכלים בלילה.

אם קשה לך (זה באמת קשה) אפשר לשלב טמרנה ואז בעלך יקום. 

אוף.. אני פשוט עייפההההה

תודה על המענה!!

שלה הייתה נשמעת לא רעה, לא הייתי מנסה לשנות כרגע, למרות שזה באמת מבאס לקום כל כך הרבה. 

כרגע אולי תנסי להאכיל טוב בערב, ולחזור לשגרה של הנקה כל שלוש שעות בלילה - אם הוא מתעוררת אחרי שעה באמת את יכולה לנסות לתת רק מוצץ, אבל אחרי שלוש שעות בקבוק/הנקה. תנסי את זה יומיים שלושה ותראי אם אתם מצליחות לחזור ללוז של האכלה כל שלוש שעות. 

לגבי 'שיפור' המצב הקיים, מהאכלה כל שלוש שעות לפחות האכלות בלילה, נשמע לי שבגיל הזה זה שינוי פחות הגיוני, דרסטי מדי. מה שכן, את יכולה אולי לנסות לדלג רק האכלה אחת, נניח על זו של שתיים בלילה, ואולי היא תסכים 'ללמוד' לישון רצוף את החלק האמצעי של הלילה ויהיו לך יותר שעות שינה רצופות. 

עוד מעט כבר תוכלי להתחיל לתת דייסה בערב, אולי זה גם יעזור קצת. 

אגב, בייעוץ שינה עם תינוק גדול יותר שהיה מתעורר הרבה בלילה, היועצת הנחתה אותי להגדיל *בהדרגה* את המרווח בין ההאכלות, נניח לתת בקבוק רק כל שלוש שעות( היה מתעורר יותר) ואחר כך רק כל ארבע שעות, וכן הלאה, ואם מתעורר לפני שהגיע זמן ההאכלה הבאה להרדים בלי האכלה. זה היה בגיל גדול יותר. בגיל שלה נראה לי שהשינוי באמת צריך להיות מאוד הדרגתי, הגיוני שהיא באמת רעבה. 

באמת קפיצה קצת דרמטית. תודה, לוקחת לתשומת ליבי מה שכתבת. ❤️

הן היו ישנות אחרי הנקה אמנם אך קמות כל שעה וחצי...

מה שלא ניסיתי לא עזר

עד שהייתי מביאה להם בקבוק מטרנה כתוספת לפני השינה ואז סופסוף קמתי רק כל 3 שעות

אולי היא באמת רעבה?

המחשבה שלי זה שאם היא רעבה אז לצה היא לא צורחת? היא יודעת לצרוח.... ופה היא כאילו ממשיכה לישון עוד זמן... אבל אנסה לרווח יותר בנחת באמת. תודה!,

מההתלהבות לא נתתי לאף אחד לגעת ולטפל בה

הייתי (ועדין אמא משוגעת

היא הסכימה לקחת מטרנה רק בגיל שנה וחודשיים

הייתי מנסה אולי להביא טעימות אם מותר ולתת לאכול לפני השנת לילה

בהצלחה!!!!!

אז בזמנו הייתה הנחיה שאפשר להתחיל טעימות מגיל 4 חודשים

אח"כ זה השתנה ל-6 חודשים

לק"י

בגיל חצי שנה זה רק ארוחות, וגם אז סביר להניח שלא מיד היא תאכל ארוחות משביעות. וארוחת ערב נראה לי הרבה פעמים מתבססת אחרונה.

זה רק אקסטרה

לא תחליף

אבל קמו לא מעט...

וכדאי להסתכל בכללי הבטיחות של שינה מש'ותפת של האיגוד האמריקאי

כללים במיטה המשותפת: 

1. שינה על מזרן קשה ולא רך. 

2. חשוב לדאוג שהמיטה בהם אתם ישנים צמודה לקיר. ודאו כל לילה שאין רווח בו ניתן ליפול דרכו או איבר יכל להיתפס בו. 

3.  המעיטו בכריות ושמיכות כבדות. ודאו שהסדין מתוח. זאת למניעת חנק. שימי לב לא "לזרוק" על התינוק באמצע הלילה את השמיכה שלך- שנו עם שמיכות דקות והתלבשו חם. 

4. אבל- אל תלבישו את התינוק יתר על המידה, הקרבה אליך אמא, מחממת אותו. 

5. התינוק צריך לישון בין האמא לקיר ולא בין שני ההורים. 

6. ללא ילדים נוספים וללא בעלי חיים.

7. אספו שיער ארוך. 

8. התינוק ישן על הגב, ללא עיטוף וכמובן ללא כיסוי ראש. 

9. לא משאירים תינוק ללא השגחה במיטת ההורים. 

אני חושבת שזה אלה

כבר 5 חודשים שאני קמה בלילה כל שעה וחצי- שעתיים כדי להניק. כלומר מהרגע שהוא נולד כי הוא בן 5 חודשים 😂 המוח כבר לא מתפקד אבל זה מה יש. כשהוא פתאום ישן 3 שעות ברצף אני מבסוטה של החיים

זכור לי שהגיל הזה מהווה מעבר וקפיצת גדילה ומה שהיה לפני משתבש עד שמקבלים הרגלי שינה יציבים יותר בטווח של עד גיל שנה לרוב.

מה שכן כדאי לנסות בערג להציע יוצר הנקות יש ילדים שבשלב הזה מתחילים בעקב הנקות צבר עד שנרדמים ללילה שזה יכול להיות גם 4-5 שעות רצוף.

אישית לא היה לי ילדים שישנו רצוף בגיל הזה אבל יודעת שזה קיים. 

לי יש חשש עם להציע מוצץ אם יש סיכוי שצריך הנקה כי זה יכול לשבש את המנגנון של הרעב. אולי סתם חרדה שלי. 

וזה בהחלט קשוח לקום כל 3 שעות אבל יש יותר גרוע אם זה מנחם ונשמע מאתגר ממש עם המילואים אולי יש לך אפשרות להכנס לישון מוקדם יותר.

כמה טיפים ששווה ניסוי שגרת ערב אחרי ערות של שעתיים בסביבות 4-6 5-7 מקלחת והאכלות צבר עד שנרדמת לנסות להציע הנקה ולא לתת מוצץ בערב.

טיפ נוסף לשמור במהלך היום על הסדר מקווה שלא מטעה הנקודה היא שאם ישן אחרי יש החלפה האכלה משחק וחוזר חלילה שינה האכלה משחק ככה מתרגלים שהילד ישן אחרי פעילות ולא אחרי אוכל.

נראה לי שיש גיל שהאוכל גם אחרי השינה וגם לפני

כן אני מנסה את מה שכתבת... תודה לך!

אישית לא מצליחה להניק בשכיבה ופוחדת ממש להרדם עם הילד במיטה.

מה שעשיתי בתקופות של עייפות הנחתי כרית הנקה במיטה צמוד לקיר אם יש כמו מסגרת שמונעת מהילד להתגלגל וככה לא צריכה לקום לפחות להניח בלול.

אז היא מתעוררת...

היא גם עייפה אז היא נרדמת חזרה ומתעוררת שוב מרעב

בגיל הזה לא מורידים עדיין הנקות לילה...

והנקה בשכיבה עוזרת בטירוף!!!

אני בבוקר לא זוכרת כמה פעמים קמתי ובטח שלא באיזה שעה... אני פשוט נותנת לה מתוך שינה וממשיכה לישון

באיזשהו שלב קולטת שהיא התנתקה אז מחזירה אותה למתחברת

אבל ממש מתוך נימנום לא מתעוררת לגמרי ואז קל לחזור לישון 

לק"י

כדי.

אבל זה עדיין יותר נוח להניק בשכיבה ולנוח, ולא לקום כל רגע.

גם לא נוח לי להניק ממש בשכיבה

אז מניקה בתנוחה של משהו בין ישיבה לשכיבה

כבר התרגלתי ולא ככ מפריע לי לקום אליו (כמובן כשזה בגבול הסביר.. כל 3 שעות בערך..)

ובגיל הזה זה בסדר גמור 

אם היא קמה למה מוצץ ולא הנקה?

אם הם קמים כדאי להאכיל 

ואז אם היא התרגלה לישון עם הנקה- היא תחפש הנקה כדי להרדם מחדש

כנ"ל עם המוצץ

אז הגיוני שקמה כל שעה וצריכה מוצץ כדי להרדם מחדש...

הפתרון הוא ללמד אותה  להרדם במיטה שלה עצמאית. 

קל לומר כמובן קשה מאוד לבצע...

ממליצה על הפודקאסט "שינה זה לחלשים" יש שם פרק על משבר גיל 4 חודשים

אצלי קבוע נרדמים לי בהנקה.....

 אבל כשלא - הם נרדמים לבד עם מוצץ די בקלות 

אבל לרוב כשהם קצת גדלים זה משתבש

מכירה חברות שעשו תהליך מסודר עם יועצת הנקה והצליחו לגמרי להרגיל לזה. כמובן לא "לתת לו לבכות" אלא תהליך אחראי והדרגתי

בסוף 4 חודשים זה ממש אחרי לידה... 

לדעתי זה לא גיל שלגמול מהנקות לילה... 

היא פשוט רעבה.... 

עד גיל שנה הם זקוקים לזה... 

חיבוק חם על העייפות אני במצב כמוך. 

אולי תחשבו איך אפשר שבעלך יעזור בזה גם... 

אבל אני ב"ה בכל הילדים הנקתי בלילות לפי דרישה עד גיל שנה... זה מה שהם צריכים

אצלי 3 שעות בגיל הזה זה חלוםםם

איפה.. קמים הרבה יותר

אבל זה רגיל היא פשוט רעבה

לא תריך בעיני כלום חוץ מלהניק

אם היא לוקחת בקבוק- אז בקבוק לפעמים זה גם בסדר

אבל פשוט קצת סבלנות

תכלס ככה זה תינוקות

נכון שיש כאלה מושלמים שישנים רצוףאבל ביננו הם נדירים

זה לא הנורמל...

בהתחלה ממש אין יום ואין לילה אז כל 3 שעות זה הגיוני אבל בגיל כזה הם כבר בנויים לאכול יותר ביום ופחות בלילה

אם יש יותר הנקות בלילה מאשר ביום זה כנראה לא צורך במזון אלא בעזרה להרדם חזרה

ויש תינוקות שמסוגלים לישון גם 7-8 שעות בגיל הזה בלי לאכול 

(לא אומרת שכל תינוק יכול לוותר לגמרי על אכילה בלילה. הגיוני שיש כאלה שצריכים. אבל לא כל שעתיים)

אם הם יונקים בלילה יותר מביום. אבל יש כאלה שיונקים כל שעה וחצי/ שעתיים גם ביום 🙈

הקטן שלי עכשיו נגיד עם לשון קשורה ועד החודש האחרון ינק כל שעה וחצי/ שעתיים לאורך כל היום וכל הלילה, כי היה לו קשה לינוק כמות משביעה ברצף. עכשיו ב"ה אוכל יותר טוב ופותח פער של 3 שעות או יותר לפעמים. 

בקיצור לא תמיד זה עניין של לדעת לחזור לישון

לנסות כמה שפחות לקבע הרגלים לא טובים...

תשקלי לשלב תמ"ל

שלי בת חודשיים על תמ"ל ובזמן האחרון אוכלת כל 5 שעות. זה ממש הקלה לעומת קודם וככה גם בעלך יכול להאכיל מדי פעם בלילה

הסבסוד לצהרונים הוא דרך העירייה בדרכ, לפי המדרג הסוציואקונומי של העיר

או שאת מתכוונת למשו אחר..?

סבסוד להורים בתשלום כמו הסבסוד במעונות

מסתבר שלמרות שבסימולטור אין צהרון ומפנים אתכם למשרד החינוך, בהגשת הבקשה עצמה באתר משרד העבודה יש אפשרות לבחור צהרון🙄🙃

פעם ראשונה ששומעת על זה

האשכול הסוציו אקונומי של העיריה, אבל אפשר לבקש סבסוד כמו שמבקשים על מעון. אני לא בטוחה אם זה תקף בכל צהרון או רק באלה שמלכתחילה לא מסובסדים בכלל (בגלל אשכול גבוה), אבל בכל מקרה כשמגישים אז נכנסים לאתר של משרד העבודה ומגישים את מה שצריך ופשוט מסמנים צהרון. 

לא מצאתי טבלת הנחות אז לא יודעת לומר לגבי כמה הנחה כל דרגה מקבלת. 

ולגבי אם אתם בכלל יכולים להגיש - ממליצה לך לדבר עם מנהלת המתנס או מנהלת הצהרון. או פשוט להכנס לאתר משרד העבודה ולנסות להגיש. כשמתחילים אז ממלאים ישוב וזה נותן לך רשימת צהרונים מוכרים, מניחה שכל מה שברשימה רלוונטי.. ורק אם לא יופיע ברשימה תצטרכי לברר יותר

כל הריון הוא שונה

הגיוני בשלב הזה?

מרגישה כל הזמן רעבה..

שכחתי כבר מהריונות קודגים מה קורה  🤭

והצורך הזה בעקבותיהן להכניס כל הזמן לפה משהו שירגיע אותן... אבל אולי זה רק אני

שישים אותה במנשא עד שתגיעי,

רפואה שלמה!

במיוחד אם קיבלה בעבר ואז למשך הרבה זמן לא.

ממש מבאס

קשה כשהם מסתבכים עם האכילה כשהם כאלה קטנים

אבל לפני שנותנים שוב מטרנה להתיעץ עם גורם רפואי

ולשים לב לסימנים עכשיו כדי להבין אם זו תגובה אלרגית באמת

לא פעם אחת

והכל היה בסדר

אפילו לא הייתה כל כך רעבה

אכלה רגיל

למרות שלפני כן כמעט לא אכלה מלא זמן

אני גם אומרת לבעלי שאם אני מתעוררת אחרי שנרדמתי (יכול להיות גם רבע שעה), הלכה לי השינה.

ואיזה שעמום ותסכול זה באמצע הלילה!!!

באחד ההריונות הייתי נעזרת בכדור טבעי, אבל לוקח לו זמן להשפיע, אז עכשיו אני מתעצלת לקחת אותו...

אין לי פתרון בשבילך, רק השתתפות בתסכול הזה ובעייפות הפסיכית הזו.

את מצליחה לנוח באמצע היום?

אולי שווה לך לשאול את הרופאת נשים אם יש לך מה לעשות עם זה?

של מילואים ארוכים

אז מה אני לא אשן בכלל וזהו???😭😭

אני עם התינוק...אז כשהוא נרדם בבוקר אני מנסה אבל שוב מסובך לי להרדם ..אז לרוב נרדמת לרבע שעה וזהו...

בלילה נרדמת רק בשעה מאוחרת

אבל אז כן נרדמת בסדר

ו

תודה ממש על ההבנה.. באמת מחפשת פתרון כלשהו כי זה כבר מוגזם

לדעתי גם רופאת משפחה תעזור.

אני כן מנמנמת בבוקר, לפעמים הרבע שעה- 20 דקות האלו זה ההצלה שלי למשך היום.

קשוח ממש בלי שינה..!

וזה באמת ממש מוקדם, כי יש עוד הרבה זמן עד ללידה... וגם אח"כ לא ממש ישנים. אני מתעייפת רק מלחשוב על זה

עוד מעט שבוע 16, וביליתי הלילה שעתיים ערה מתוסכלת ובוהה בתקרה. ודווקא הפעם אף אחד לא העיר אותי, קמתי סתם ככה.. איזה סיוט. בהריון הקודם זה גם היה ככה, אבל לא זכרתי שזה מתחיל כל כך מוקדם 

גם אצלי היה ככה אבל בשלישי האחרון

לא מעכשיו

לא מתאים לי

בעייפות פסיכית אבל כל פעם שהתעוררתי לא הצלחתי לחזור לישון.

וכנראה שהיה מדובר בחוסר של איזה ויטמין. לא זוכרת איזה.. זוכרת ששהמליצו לי פה לאכול 2 אגוזי ברזיל ביום (אסור יותר, זה לא בריא) וזה ממש שיפר את המצב.

חוסר בבי 12 ובברזל גורם לנדודי שינה.

זכור לי גם משהו עם מגנזיום

אני לא זוכרת איזו וריאציה אבל אפשר לשאול בחנות טבע

יש תוסף תזונה שנקרא גוד נייט או משהו כזה (נראה לי של סופהרב)

ובכללי בהריון הגיוני שחסר מגנזיום אז כדאי לקחת

ולשתות תה קמומיל לפני השינה

אז הייתי תמיד מכניסה טבעת חדשה ביום של ההפסק, וככה במקווה כבר הייתי מוגנת

הבנתי ששמים ביום הראשון של הווסת

ולא משנה באיזה שעה

וכשעושים הפסקה- לשים חדשה אחרי שבוע. כי ככה זה משתלב יותר נכון עם ההורמונים של הגוף

מבחינת טהרה ונוחות באמת יותר קל לשים אחרי הפסק

 (שימי לב שיש דעות שחובה להוציא בבדיקות ראשון ושביעי ובטבילה ויש דעות שלא. בהפסק לרוב הדעות שאני מכירה צריך אבל שווה לברר בכל מקרה. וכמובן כשמוציאה אז רק בחושך וישר לשטוף במים את הטבעת והיד היטב שלא לראות דם)

ועוד דבר - לי הרופא אמר שלא לחבר טבעות בפעם הראשונה. 

לשים את המדבקה ביום הראשון של המחזור כרגיל

עובד כמו קסם

באיזה שמן השתמשת?

אשמח בכל אופן להמלצות שכתבת למטה, למקרה וזה מה שהרופא יאבחן שכבר יהיה לי... 

הכי טוב לשאול רופא

לדעתי זה התפשט מדי לכן אני חוששת לאטופיק.

לפותחת היקרה- ממש חשוב אבחנה של רופא עור כי לא כל רופאי הילדים מבינים בזה.

אם זה אכן אטופיק, יש לי רשימת המלצות אם תהיי מעוניינת

אצלנו כמה סובלים מזה :/

אם יש לקטן שלי איזור קטן בלחי שיש בו אדום וקילופים מידי פעם זה גם יכול להיות אטופיק?

הכי חשוב זה המניעה.

כבר מצרפת את הקובץ. תקראי שם.

טוב הלכתי לקרוא

השמן באמת מנקה?

והקרם לחות הזה יקררר וואו, יש איזה הנחה בקופה? את מכירה אולי משהו אחר למקרה שזה ממש בקטנה שיכול גם להועיל?

זה באמת יקר. בסופר פארם יש על זה לפעמים 25% הנחה

בלאומית יש גם בד"כ הנחה ללאומית זהב כ20%

הקרם לחות מספיק להמון המון זמן.

השמן באמת הולך אצלי בסטוקים. אבל זה שווה את הבריאות והשלווה של הילד.

ולפותחת..גם לקטנה שלי האחרונה שנולדה היה משהו פסיכי וזה היה הורמונלי...

לצערי לא יודעת להשוות ולהגיד לך אם זה כמו אצלך.

מה שבטוח זה התפשט לה גם לצוואר. אחרי חודש וחצי עבר בבום. מתי שפשוט הפסיק לי הדימום...

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן. לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

ויש מצב שזה גם ככה התפרץ לה בגלל שמיכת צמר? 

רק מים 

העור כל כך עדין שלא צריך כלום בחודשים הראשונים 

מקסימום פעם בכמה ימים מעט שמן אמבט וזהו.

לתת לחות לעור עם קרם

נראה שזה מהסבון לדעתי וכדאי לראות רופא

רפואה שלמה 

לבת שלי היו בדיוק כאלה פצעים

התמונה החזירה אותי אחורה... היה ממש קשה

רופאת הילדים נתנה משפחות עם סטרואידים, זה לא היה מעשי, כי צריך כמה חפיסות ולא הגיוני למרוח את כל הגוף

קניתי משחה אצל מטפלת טבעית (בירושלים, אם רלוונטי לך תפני באישי)

ואחרי כמה ימים עבר לחלוטין!

וב"ה לא חזר בכלל!!! זו היתה התפרצות חד פעמית ב"ה

לבן שלי היה ככה 

שמתי לו שמן קלנדולה כל יום אחרי המקלחת

וזה עבר תוך כמה ימים

תנסי, אפשר גם שמם שקדים עם טיפת לבנדר

מצרפת תמונה אולי מישהי תדע מה זה. הסתכלתי על תמונות של פריחות באתר של כללית וזה  דומה לשנית. בקיצור לא ברור. והרופא דרך האפליקציה אמר (תמונות מאתמול) שזה מילאריה- כלומר פצעים רגילים של תינוקות. 

מנסה לקבוע תור פיזי 

בגיל הזה, לחלקם ממש על כל הגוף, בדיוק כמו אצלה. 

הכי עזר- קרם פנים של סבוקלם, עם הפקק הורוד, אחרי פעמיים שמרחתי כבר היה שיפור ממש משמעותי.

למרוח על כל הגוף, אחרי מקלחת ובבוקר. העביר ממש מהר..

גם כשבכלל לא היה חום... והיום היא נראית תודה להשם הרבה הרבה יותר טוב.

תודה לעוזרות והמרגיעות 🙏

גיל חודש יותר מ10 דקות.

ובגיל הזה זמני השינה והערנות נשמעים לי ממש תואמי גיל. אצלי בכ"א הוא ישן הרבה פחות.

בקיצור

מלא נחת

הארוחות שהן לא מגיעות כמעט למרווחים של 3 שעות? גם אצלך היה ככה?

תודה על התגובה!

ממש צפוף, כמעט אף פעם לא 3 שעות בכזה גיל. מרווחים בין שעה וחצי לשעתיים וחצי.

אני לא חושבת שיש לו יותר משעתיים בין ההנקות. לפעמים זה כל שעה ולפעמים שעה וחצי.

פשוט מתי שבא לו.

את הילדים הראשונות הנקתי בדבקות כל שעתיים/שלוש על השעון (בהתאם למשקל הלידה)

גיליתי שבהנקה נענית התינוקות הרבה יותר רגועים

ואני נהנית

כשאחזור בעז"ה לעבודה מסתבר שבהאכלה מבקבוק אולי כן יהיה יותר רווחים. זה תלוי במטפלת....

פעילות לחצי שעה ויוצר?? מרשיםםם בגיל הזה אולי 10 דקות רבע שעה 

הנקה יכולה לקחת גם 1פ דקות 

ולגבי שינה- אולי תנסי לדלג על מנוחה לפעמים להאריך כל תנוצה אבל פחות פעמים ביום

אולי קדור לחלונות שינה..תקראי על זה

אני מבינה שסתם חששתי חחח😅

איזה כיף ב''ה

כי תמיד אחרי אחסון ממושך נראה לי הגיוני לכבס

תנסי עם בגד שניים ועדכני 

לשעה שמתאימה לי.

לא ניסיתי, אבל זה מה שנשמע לי הגיוני

לא מניסיון, ולא מהתייעצות רפואית, אבל הייתי מעדיפה סיכון כזה של פעם אחת מינון כפול במיוחד שיש הרבה שעות הפרש, מאשר להיגרר עם העברת השעה בהדרגה כשאכן מדובר בהרבה שעות הפרש.

אם מדובר ב4-6 שעות,

אפשר יום אחד ליטול בהפרש של חצי מהזמן, וביום למחרת כבר לקחת בשעה הרגילה, 

ולהשתמש במניעה נוספת מקומית או להתנזר למשך שבוע.

יש סיכון מסויים לדימום לא סדיר, אבל נראה לי זה סיכון סביר בהתחשב במצב.

בכל אופן הייתי מעדיפה פתרון מיידי ולא מדורג,

כנראה עניין של אופי.  

לקחת בצהריים אז אני לוקחת כשאני זוכרת כשעה אחרי אולי יותר פעם יצאנו אפילו לקחתי בלילה... זה אומר שהמניעה לא עובדת שמעתי שעד 12שעות אפשר לקחת וזה עובד

זה רק עלול לעשות כתמים

ותמיד אצלי אחרי השבועות הראשונים

הכל נהיה רגיל

ןוגם אם אשחכח גלולה או אשנה את השעה

לא יקרה כלום

שום דימום ושום כלום

לוקחת בערב .... זה יכול לזוז כמה שעות קדימה או אחורה. מעולם לא נרשמו בעיות. 

אבל- אני לא רופאה.... 

זה לא עושה כתמים אם מאחרים בשעות?

די מהר הפסקתי לנסות. בעיקר כי עליי ראיתי שאין השלכות. 

בסברה שלי  - אם תחליטי להחליף לשעה קבועה אחרת לא מיד תיווצר בעיה.

אבל כאמור אני ממש לא רופאה... 

יצאו בהמלצה גורפת לא לצרוך חדשות בימים האלו.

זה ממש בחירה אישית למה להיחשף וכמה.

תשמרי על עצמך.

לגבי תחושות אשמה, מניחה שכולם מרגישים את זה ברמה כזו או אחרת,

וגם לזה יש לפסיכולוגיה מה לומר ולהמליץ.

הכי חשוב זה הגדרת המטרה:  

האם אניתן בוחרת להיחשף ולכאוב או שהמטרה שלי לשמור על הנפש ולהירפא?

זה לא הרמטי אבל יש לנו כח ושליטה על זה.

כמו שיש לי שחיטה על צריכת תכנים בכל נושא.

כמו שתכנים לא צנעים מחוץ לתחום שלי, גם נושאים אקטואלים שפוגעים בי הם גם מחוץ לתחום ככל הניתן.

עוד משהו שעוזר, זה להסתכל על האירועים בזום אאוט.

העולם הפרוגרס מאוד אוהב לחפש את הרגש, האנושיות בכל אירוע, לרדת לפרטים גרפיים ומזעזעים וזה לא מאוזן.

צריך להסתכל על דברים כמכלול.

עמ"י עובר דברים קשים, אבל גם הרבה טוב. יש הרבה שכול אבל גם הרבה המשכיות, תחיה ותקומה.

למה זה לא פותח מהדורות?

יש לנו בחירה איזה תוכן לצרוך.

יש קבוצות של חדשות טובות. אפשר לצרוך איזון משם.

אין הדבר תלוי אלא בי, והמעט שאפשר לעשות זה לחזק את המורל של עצמי, ושל הסובבים אותי ובע"ה שישפיע בעוד מעגלים.

לגבי שמחת תורה שלא ידענו, עשינו את מה שהקב"ה מצפה מאיתנו. לא לשמוע חדשות בעיצומו של חג. 

אנחנו לא נביאים, תמיד הבחירה היא לפי הידוע לנו.

אנחנו לא גופי המודיעין שהתפקיד שלהם הוא "לדעת"

ואם הם לא ידעו זה כישלון 

אנחנו אזרחים יהודים מאמינים שפועלים לפי דרך התורה.

כשיש כוננות גבוהה פועלים לפי צורכי הביטחון גם בשבתות וחגים.

אבל כשאין כוננות פועלים לפי מצוות החג.

אני לא חושבת שצריך להצטער על זה. באותו רגע בחרנו נכון לפי הידוע לנו.

(מה גם שאנחנו לא יודעים באמת מה היה אילו.

עד היום לא לגמרי יודעים מה קרה ואיך.

היו גם לצערנו המון תקריות של דוצים בגלל כל הבלאגן.

לא בטוח שעוד אזרחים עם נשק שיורדים דרומה בצורה לא מאורגנת בהכרח היו משנים את התמונה לטובה, לעולם לא נדע)

התכוונתי לא ידענו - שהרגשתי שאילו ידעתי היינו קורעים את השמיים בתפילות

ואולי בגלל זה לא ידענו ...

או לתת צדקה? אני חושבת שכן לתת לעצמך זמן קצוב להתפרק ולבכות. כמו בשבעה. 

לגבי לא ידעת? מה זה היה עוזר? אנחנו כן ידענו כי גייסו על הבוקר כמה אנשים בבית כנסת. ובצהריים שכן חילוני שלנו גם שיתף אותנו במה שהוא יודע. יצא שהיה מן מתח באוויר. את יודעת שקורה משהו מאוד לא טוב אבל באמת יודעת מה . ופחד גם. כי אולי ערבים באזור גם יתקפו. 

אני חושבת שכולנו שבורים ביום כזה, אבל נשמע שזה יושב אצלך כבר הרבה זמן.

בגלל שאת מתארת קושי תפקודי בעקבות זה ממליצה לך לפנות למרכז חוסן.

תוכלי אולי לקבל קצת כלים להתמודד עם מה שאת מרגישה.

מצרפת לך קישור:

רשימת מוקדי הטיפול ומרכזי החוסן - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי

בחרתי לא לראות האמת, להתנתק ככל הניתן, לשמור על הנפש,  ועדיין עומדות לי דמעות בעיניים מהבוקר

גם שמעתי חלק מההספד של האבא וזה בכלל גמר אותי

עם כאבי ראש על גבול המיגרנה.. 

מדמיינת את החוסר אונים של משפחות שלימות במשך שעות

ולא מקבלים מענה משום מקום

איך האבא מספר על ההחלטה האחרונה שקיבלו יחד שם בתוך הממד 

אמאלה.. אני כותבת ורועדת.

וקמתי היום לתינוק שלי

והוא בגיל של כפיר להבדיל.. יש כאלו שאף אומרים שהוא מזכיר אותו 

 אוף איך מממשיכים הלאה?!

( גם קשקשים זה סוג של פטריה הרי, למיטב הבנתי לפחות) או יובש בקרקפת או גם וגם. 

לכן הייתי ממליצה על 'מסכה' לקרקפת שעשויה משמן כלשהו שמסתדר לך לשים עם הראש (זית, קוקוס, קיק, אולי גם שמן שקדים לא יודעת) ולערבב בזה כמה טיפות של שמן עץ התה, שהוא אנטי פטרייתי, ואפשר גם שמן לוונדר, שמרגיע, ו/או שמן רוזמרין. 

למרוח על כל הקרקפת, ולחכות קצת ואחר כך לחפוף. 

לא מכירה את השמפו שציינת ואם הוא טיפולי אולי אין צורך, אבל אפשר גם לערבב בשמפו את השמנים האתריים הנ"ל. ולסיים את החפיפה עם מרכך טוב ולערבב בו את השמנים האתריים, ובכוונה למרוח גם על הקרקפת( למרות שאומרים שלא טוב למרוח מרכך על שורשי השערות), לחכות קצת ואז לשטוף בעדינות. 

זה מטפל ביובש ובפטריה ואם זו הבעיה זה עוזר. 

רופא עור באמת יכול לרשום שמפו טיפולי, אולי גם דברים חזקים יותר, אם את לא מצליחה להשיג תור קרוב אולי שווה לשאול רופא משפחה, אולי יש דברים שגם הוא יכול לתת, לא ניסיתי. 

לעונת המעבר. שווה לנסות לבדוק אם תרופה נגד אלרגיה מעלימה את הגירוד 

אנסה באמת לעשות את מה שאמרת עם השמנים.

לגבי אלרגיה, זה תמיד חורף, קיץ אני מרגישה העור שלי כאילו השתנה איםה שיש לי משהו צמוד על הגוף גם נהיה לי שם גירודים כאלה וחוסר נעימות מה שעוזר לי לעור הגוף זה משחה של פטריה וגם לפעמים משחה של תינוקות באמת , אז אולי כמו שכתבת לי זה פטריה גם בראש

אנסה את כל הכיוונים

קראתי פעם איפשהו שאחרי לידה שינויים הורמונליים יכולים לגרום לגרד בראש.לי גם היה באחת הלידות ממש גרד