אלא לקבוע קווים כלליים ולראות לפי הסיטואציה.
לא דומה כיתה א' לכיתה ו'
לא דומה שעון קיץ לשעון חורף ולא דומה ביטוח בשביל החברה, להזמנה בשביל לעזור להורי החבר.
בכל אופן, אצלנו:
שעתיים- שעתיים וחצי. שזה מ4 שאוספים מהמסגרות עד 18 או 18:30.
אם זה לצורך עזרה אז עד 19:30 וכולל גם ארוחת ערב.
חייבים לתאם מראש, עד כיתה ג' מתאמים בינינו ההורים ישירות. חייבים לתאם איתנו כי אנחנו מביאים.
וגם לא תמיד יש מייד מבוגר בבית, וכשיש חבר חייבים השגחת מבוגר. (אם אין חבר, לפעמים הם נשארים שעה- שעתיים בהשגחת אח גדול)
אין א לנו את הנושא של חברים בעייתים.
יש כל מיני סגנונות ואנחנו מכירים את כולם. אין מישהו מחוץ לגבולות המותר, אז לא רלוונטי.
מבחינת מה עושים, משחקים בבית. קלפים, משחקי קופסה, פליימוביל, דפי עבודה, דפי יצירה.
אין דבר כזה לראות מחשב לא אצלנו ולא כשמזמינים אותם.
בקיץ לפעמים יוצאים לפארק, אבל לרוב כל המטרה זה לבלות ולהכיר את המשחקים בבית אחד של השני.
לא מתערבת בכלל בשיח. מעולם לא הרגשתי צורך. אצל ילדי גן, כן לפעמים צריך מעט תיווך.
לא מעירה כמעט לילדים. לפעמים שואלת מתוך הבנת הסיטואציה למשל מי משחק בד"כ עם אותו חבר, כל מיני נורות אדומות שנדלקו לי ומבררת את המצב החברתי, ואם צריך מדברת עם הילד שלי על קבלת השונה.
אבל זה לא נאמר כתוכחה על התנהגות ספציפית אלא על דינמיקה (לפעמים מזמינים מספר חברים אז קולטים דברים)
לא מבקשת לסדר את החדר, לרוב נמצאים בסלון, הילדים מעצמם בד"כ עושים סדר כללי. וגם אם לא, לא מנסה להרשים ושיחשבו שמוזיאון אצלנו.
מה שכן, אני מנקה את השירותים. זה הזדמנות בשבילי לחבר בין הניקיון באמצ"ש שאין לו זמן מוגדר, לבין החבר שבא לבקר.
לא שאלת, אבל מוסיפה התייחסות לאוכל. מביאה משהו לנשנש (פירות, ביסקוויטים) ומצפה למחווה דומה כשאני שולחת את הילדים.
ההורה המזמין אוסף מהמסגרות וההורה השולח בא לקחת את הילד שלו בתום האירוח.
הרבה פעמים מזמינים חברים בתור עזרה הדדית כשההורים מסיימים לעבוד מאוחר או כל מיני אילוצים,
אז ההתנהלות טיפה שונה. למשל כוללת ארוחת ערב. עושה את זה בשמחה מתי שצריך.
בגדול הילדים שלי חברותיים אז אין בעיה פשוט אומרת להם בבוקר היום x בא אלינו, אמא שלו ביקשה והילדים שמחים להזדמנות.