פורום הריון ולידה (עמוד 363)

ולהגיד שזה נשמע מתסכל נורא

והכי מתסכל שלא תמיד מבינים את זה מסביבך

טוב שמי שעובדת איתך נמצאת באותו צד ומבינה את האתגר...

מקווה שבאמת תוכלי להימנע מלעבוד איתה יותר

אני מקבלת ההחלטות..

אז מבחינתי זה פשוט לא אופציה יותר.

וזה לא פיטורין כי היא הייתה על בסיס יומי.

ממש קשה לי להירגע ולהיכנס למצב שינה

בעלי אמר לי פעם משהו שהרגיע אותי

התבאסתי לעבוד עם מישהי שממש קשה איתה

והוא אמר לי - גם זה משמיים,

מלמעלה רוצים שתלמדי משהו מהסיבוב הזה...

רז גם אם נראה לנו שזה סתם סבל בעצם אפשר להסתכל על זה כקורס על משהו ... לומדים מזה משהו חשוב וזה לא "סתם"...

מקווה מנש שכבר נרדמת ומאחורייך💜💜

והאמת שגם לא קראתי את הפוסט המקורי אז מקווה שאני מדייקת בכלל....

חיבוק ענק בכל מקרה!!!!!!!!!

היה לילה קשוח

וואי איזה מכביד...

אוף....

חיבוקקקקקק

הלילה הקשוח היה גם בהמשך אחרי שנרדמתי בערך ב14...

בגלל ילדה חולה שהתעוררה ובעל שלא הרגיש טוב וזה הכניס אותי קצת לחרדות.. עכשיו אני יותר בטוב ב"ה.

ששת ימי המעשה

נשתדל

לעשות

עשייה שגוררת עשייה

נציב לנו מטרה אחת, ברת ביצוע.

ואם נשאל את עצמינו "מה לעשות?"

נענה - "לעשות!"

קודם כל להתחיל

מדבר קטן

לאט לאט

צעד צעד

לכיוון אליו אנו מכוונים.

וכאשר נהיה בהשתדלות ובעשייה אנו מקדמים בנו ידינו את הקירבה לאושר שלנו.

עשייה מהנה ❤️🌟

שבת וינפש

ה' תן לי את כוח המנוחה

את כוח ההישענות עליך

את כוח השיחרור

את כוח הקבלה וההשלמה שבתוך האמונה והתקווה וההשתדלות.

תן לי את ההבנה ואיתה השלווה שהכל הכל רק מאיתך ובידך

תן לי את כוח ההרפייה

"הרפו ודעו כי טוב ה'"

אני נשענת - ואתה שם תמיד.

אנא ה' הושיע נא

את כל עמך ישראל

כי אין לנו על מי להישען אלא עליך

עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו 🕎

נר שמיני

זאת חנוכה

אך הפעם הזאת אלוקים - גם אם נראה שהכל אבוד, הושיענו.

שלח לנו ניסים

מעל הטבע

כדי שלא נטבע

פתח לנו את ים סוף הפרטי והכללי

ושכל האויבים יוטבעו בתוכו, ואנו נצא לחיים טובים ארוכים ולשלום.

אבינו מלכנו שמע קולנו חוננו ועננו

וביום קדוש ומסוגל זה שמע את זעקת בניך ובנותיך, עמך ישראל אשר אהבת

שמע נא גם זעקת אלו שכבר בלי כוח לזעוק,

שלח נא לנו ישועה שלמה וגאולה שלמה בקרוב. בטוב גלוי ואור עצום אור גנוז שרק אתה יכול להאיר לנו.

(ושיתוף קטן בפרסום הנס - וזאת חנוכה תש"ע. לפני 15 שנים. זכינו להיוושע בנס הפרטי שלנו. התבשרנו לאחר 3 שנים של ציפייה שהנס הפרטי שלנו מתחיל להיווצר, הנס שנולדה באלול באותה השנה. בתנו הבכורה, כשמה כן היא - הודיה. כל כולה תודה לקב"ה.)

ואילו פינו מלא שירה כים

מודים אנו לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על כל הטובות הנפלאות החסדים שאתה גומל עמנו יום יום שעה שעה.

והיום במיוחד אנו רוצים

להלל ולהודות

להודות ולהלל

ה' יתברך תודה על הכל ❤️

חג שמח לכל אחת ואחת,

שתזכו לראות בחוש ישועות עצומות וגאולת עולם בכל תחום ותחום יקרות 🙏❤️

זאת חנוכה שמח ומלא אור!

גם לך יקרה ❤️ 

ולכל עם ישראל 🙏

חיבוק גדול

הלוואי ותמצאו דרך לשבור את המעגל ורגע לנשום את הביחד. אולי טיול? נופש?.סדרת פגישות קצרה ממוקדת עם יועץ או מטפל בשביל לדבר בלב פתוח עם כלים מקצועיים?

בהצלחה אהובה

לא קל! ❤️ איזה מעצבן זה לריב

אצלינו בתקופה כזאת:

מסתבר שהפגיעות הם פרשנויות שלנו מוטעות שכבר נהפכו להרגל ונהפכים לערימת חוסר הבנה וריבים.

חייבים לצאת מהבית

לדבר לדבר לדבר

להסביר

לבכות

להתעצבן

להבהיר שוב

להגיד שוב אני אוהבת אותך וחשוב לי הקשר ולכן....

לא להתייאש אחות!!!!

בסוף ..

בסוף מוצאים מהחדר את כל הטינופת

ורואים רצפה נקיה.

בהצלחה אהובה!!!

הרי מתחת לכל הריבים האינסופיים והמתישים והטעונים האלה שמרוקנים אתכם, יש שורש עמוק של חוסר.

מה חסר לך בעצם?

מה הטריגר להתפרצות? לא חייב שזה קשור לחוסר עצמו אגב ישירות

ואיך מדברים על זה בצורה ממוקדת שתקדם אתכם בלי לגלוש להאשמות אינסופיות. לא מה שהוא עשה וכמה זה נורא ואיזה בנאדם הוא ואיזה בנזוג הוא ואיזה אבא הוא, ואמא שלו ודודה שלו.., מה את. מה את מרגישה עכשיו.

את יכולה להרגיש מוצפת מקושי, ובו זמנית לרצות חיבוק

את יכולה לכעוס נורא, ובו זמנית לרצות להרגיש אהובה ושיראו אותך ושישים לב למה שחשוב לך בפרטים הקטנים

תתמקדי רגע ותתחברי לרצונות שלך. אפשר אפילו לרשום את זה קודם לפני שמדברים

ואפשר גם להחליט שנחים כמה ימים כדי לצבור כח ותעצומות נפש ולדבר על זה ממקום פחות טעון

וצריך להיות קשובים גם לצד השני

שולחת חיבוק❤️

על עצמי אני יודעת שכשאני עייפה אני נהיית מחשושה...

לא משפיע עלי טוב משום כיוון.

והמזג אוויר הזה גם קצת מדכא. קר וחשוך והכל סגור..

נשאר עוד יום אחד לחג, תתפללי על זה שתהני ממנו ושתרגישי את האור והשמחה.

את אלופה בלעלות מתהומות ולהתקדם מהם.

השראה לגמרי.

אז רק סומכת עלייך 

אישה מופלאה שאת.

לא מכירות בחיים האמיתיים אבל מהקריאה של התגובות שלך כאן בפורום נשמע שאת אישיות מיוחדת ומאירה. עם מסע חיים מעניין ומתבונן.

יש תקופות כאלה ובטח חנוכה... כתוב בספר יצירה שהמליך ה' את האות ס' בשינה, וזה כסלו. הנה הנה הוא מתחלף הלילה לטבת...

הלוואי ותרגישי בעצמך התחדשות והארה גדולה ושהתהומות יצמיחו בך אוצרות.

לכי לך להתבודד

אמן וה' יאיר לך.

חיבוק אחות וירטואלית ❤️

אז הגיע הזמן שנרים לך את מהממת חכמה ואמא מדהימה כולם מגיעים לתקופות וזמנים עם פחות אנרגיה לגיטימי נורמאלי

אני במצבך הייתי עושה מה שטוב לי (אוכלת סופגניה עולה לישון למרות שתיכננו לחגוג וכו)

לפעמים זה באמת רק עייפות/ מזג אוויר/ עומס, ולפעמים יש שם משהו עמוק יותר.

נשמע שאת צריכה קצת זמן לעצמך, מקווה שיוקל לך❤️

הלוואי ותמצאי מהר את הדרך חזרה אל האור והאושר,

תתפללי על זה בהדלקה.

אולי את זקוקה לקצת חופש? חשוב לקחת קצת הפסקות בחיים ולהתמלא מחדש בדברים שאוהבים ❤️‍🩹

נכנסה בי המועקה

אני רוצה להיות יותר נוכחת בכאן ועכשיו במה שחשוב לי, ולא ככ הלך לי. החופש הנכיח את זה.

נהניתי ממנו מאוד, ואז החזרה לשגרה..

המבורכת מאוד, אבל עמוסה

קצת תפסת מרובה לא תפסת

כל כך מכירה את זה.

אוף, קורה לי המון בזמן האחרון...

כאילו הכל טוב לי, יש לי בית, בעל, ילדים, בריאות... אז מה הבעיות שלי להיות שמחה ונעימה? כאילו מה??

ופשוט מתלבשת עליי באסה כזאת ולא רוצה לרדת ממני.

את יודעת מה עוזר לי? תפילה והתבודדות. תולה כביסה במרפסת, ככה בפשטות ומסתכלת לשמים ופשוט משחררת קיטור על הכל, הכל. ממש מרגישה שיורד ממני משקל מהלב.

חיבוק גדול לך💓

שלפעמים הסתכלות על היש ואימון מנטלי של התבוננות חיובית מאוד עוזרים, ולפעמים זה נפש שכואבת למרות..

חיבוק גם לך❤️

דבר ראשון דכדוך חורף זה הגיוני ממש...

💗

תבדקי בי 12!!!

זה ממש גורם לתחושות כאלה 💗

יש לי עוד חוסרים שלא משלימים את עצמם לצערי למרות שאני לוקחת.. לא יודעת מה הסיפור עם זה

זה לפעמים איזה שהיא השכמה מבפנים שמשנו לא טוב חנשמה, לנפש והיא נבקשת משהו אחר. ....

ורוצה שיקשיבו לה...

מין בירור כזה שמתעורר הרבה פעמים בחגים..

אבל זה לא קל.. בכלל לא...

אז תחבקי ותפנקי את עצמך!

ואולי בכלל טעיתי בכיוון.... אז חוץ מזה שולחת לך קפה ועוגיות ווירטואליות- מגיע לך פינוק על המאמצים בשביל הילדים ובכלל.....

חיבוק!

מקווה שיות רטוב!

שיהיה לך יום מלא אור!

ותודה לכל מי שכתבה לי אתמול.. קראתי ולא היה למ כח להגיב אפילו😑

אבל קראתי את כולכן וחיממתן לי את הלב ממש, אין כמו המרחב הזה פה

לא רוצה להגיב לכל הודעה כדי לא לפוצץ את השרשור, אבל אני ממש מודה על כל עצה וכיוון וחיבוק ❤️❤️❤️

היום קצת יותר טוב.. ב״ה

אני אחרי ימים עמוסים פיזית ורגשית, וזה כנראה משפיע על הנפש

זה עשה לי טוב

❤️

תמיד לפני האור יש חושך גדול יותר

מזדהה ממש!

קשה וכבד לי בלב בזמן האחרון

כ"כ מגיע לך טוב

התפללתי עלייך בנרות החנוכה ושולחת חיבוק גדול והמון כוחות ❤️

מעולה שעליתם על זה מוקדם!

אצלנו לקח זמן לרופאה להבין מה זה ובינתיים זה גדל. היא נתנה כל מיני משחות שכמובן לא עשו כלום ובסוף הרופאה בטיפת חלב עלתה על הבעיה והפנתה לטיפול מתאים.

טיפלנו תרופתית עד גיל 3.

אני מאמינה שכל מקרה וזמן ההשפעה שלו, אצלנו זה עצר את הגדילה של ההמנגיומה. היא עדיין קיימת אבל קטנה לעומת מה שהייתה יכולה להיות בלי טיפול. (וניסינו כמה פעמים להפסיק את הטיפןל בהנחייה רפואית כמובן וראינו שזה גדל אז חזרנו)

לפי מה שאמרו לי, זה יקטן ואולי ייעלם עם השנים.

איזה כואב ז\ה שעברת פעמיים הפלה

חיבוק (רוצה לצרף לב אדום אבל לא יודעת איך מצרפים פה..)

ההפלה הקודמת הייתה לפני כמה שנים ויש לי כבר ילדה מעלפת מאז שפיצתה על זה

בעיקר חוששת שאולי זה אומר שנציטוטק לא עבד טוב

מקפיצה לעצמי

עם ציטוטק?

אמרו לך מתי לחזור לבדיקה  אם צריך? בדכ צריך לחזור אחרי כמה ימים לראות שהכל יצא ..

ויתכן הפחתה ואז שוב דימום משמעותי אחרי זה . הכל הגיוני...

חיבוק על האובדן.בשורות טובות!

ואני יכולה רק שבוע וחצי אחרי.. מקווה שזה יהיה בסדר

נכון גם אני חשבתי שאולי זה יחזור

תודה

הייתי מחכה למחר לראות מה קורה 

וחיבוק על חויה לא קל 

נפל לבד טבעי

שבוע 5

שעתיים כאבים.

דימומים גם לא מטורפים.

ואז ירד בהדרגה

אחרי שבוע הפסק

פעם קודמת בגרידה (לפני 6 שנים)

ועם אחת לפני שנים רבות בציטוטק

גם היה כמוך בערך.

בכא ההוראה היא לבדוק בא.ס אם לא נשארו שאריות.

וכמובן ירידת בטא

גם אני ילדתי את שתי הילדיפ שלי בלי אפידורל

מיד אחכ עשו לי זריקה בשביל לתפור אותי

וכן, היה סופר כואב לקחתי גז צחוק

אני לא זוכרת שום דבר כזה בשום מצב

אולי נמחק לי מהזיכרון אבל נשמע חוויה נוראית

לי אחרי הלידה בלי האפידורל הזריקו פיטוצין שהשיליה תצא

לגבי התפרים

שטפו כמה פעמים עם מים חמימים

ריססו מאלחש

ואז הזריקו הרדמה מקומית

הרגשתי את התפרים וזה היה לא נעים אבל לא משהו שמתתי

היא אמרה שהיא לוקחת נייר וסוג של סופגת שאריות של דם לראות שאין קרעים. ואז ברוך השם ראתה שאין צורך

אבל זה היה מטורף. התפתלתי על המיטה מכאבים. לפני מס דקות יצא משם תינוק והיא נוגעת ככה עם נייר 😱😱😱 שאני עומדת לפני לידה עכשיו וחושבת לעצמי איך אני אעבור את זה שובבב.. ממש מפחיד אותי.

אולי באמת לשאול אם יש אפציה של שטיפה? איך בעצם שטפו? שפכו מים עלייך? 

לא עם נייר יבש אלא משהו רטוב אולי כמו חיתול בד כזה..וגם ניקתה קצת את ההפרשות וגם בדקה שאין קרעים

ממש בעדינות וממש לא כאב לי

ככה שא- אולי כן היה עדיין סדקים או כמה חתכים קטנים או שהשתמשה בנייר גס וזה באמת כואב או שלא עשתה בעדינות

אבל אין צורך לפחד ללדת בגלל זה כי זה ממ שלא חוויה שאמורה לחזור על עצמה

אני לא שמתי לב בדיוק, כן היתה התעסקות מסוימת באזור והיא תמיד בודקת אם צריך תפירה אבל לא עם נייר וזה אף פעם לא כאב בכזו רמה.

אני די בטוחה ששטפו במים ונגבו עם איזה בד

כשכן היה צריך לתפור שמו זריקה לאלחוש (לא נעים בכלל אבל לא כואב)

לפעמים היא ביקשה רשות לגעת כדי לבדוק אבל גם זה לא כאבים כאלה פשוט זה לא נעים האזור רגיש בטירוף

כמובן הכוונה בלידה בלי אפידורל

אם את מתכוונת ללדת באותו מקום שווה לבוא לפני כן לפגישה כזו בחדר לידה ולעשות תיאום ציפיות מה בדיוק את צריכה לבקש וכמובן לכתוב על דף כדי שהמלווים שלך יוכלו להזכיר את זה

שפם שעברה היה כך טכך וישוב לך שהפעם ייזכרו..

ממש השמע חי מטזר שהיא ניגבה עם נייר

נוגעים שם בדרך כלל רק עם רפידות כאלה רטובות...

חוץ מזה אמורים להסביר ולשאול לפני כל דבר אם זה בסדר מבחינתך...

לא זוכרת דבר כזה. גם בפעם שילדתי עם, אמנם לא הרגשתי כלום, אבל לא זוכרת שבדקו ככה בכלל. זה לא נשמע משהו בנוהל, אולי ספציפית אז היה משהו שבגללו היא רצתה לבדוק ככה

את יכולה פשוט לספר על זה בפעם הבאה ולבקש שלא יעשו את זה ככה כדי להרגיש רגועה

נשמע ממש ממש כואב 

אני גם ילדתי בלי ולא חוויתי את זה 

התפרים כן כאבו לי קצת, לא הרגשתי משהו מעבר לכאב של התפירה

היה לי בלידה אחת שבה היה שפשוף שהתלבטו האם צריך לתפור או לא.

בחסדי ה לא היה צורך, אבל הבדיקה הזו זה זוועה שאין לתאר.

ממה שהגיבו לך נראה שזה פחות נפוץ, אולי זה הפרוטוקול רק בחלק מהמקומות.לא יודעת להגיד למה לפעמים כן ולפעמים לא.

כשילדתי על הגב באמת זה היה שורף הרגשתי שהחשיפה לאוויר הרבה זמן גורמת ליובש ואז באמת כשהיא מעבירה מגבון מיוחד רטוב במים חמימים.. אבל לא נייר..

אז זה באמת שורף..

וכשילדתי על הברכיים הנרתיק לא היה ככה חשוף הרבה זמן באוויר ופחות הרגשתי עד בכלל לא שורף או כואב..

האם את רואה סימני בגרות נוספים?

איך הגובה ומבנה הגוף שלו?

בעיקרון הסיבה לעכב התבגרות מינית היא כדי לאפשר לגוף להתפתח מספיק קודם.

אם יש לך חשש לבעיה פיזית כדאי לקחת לרופא ילדים בהקדם כי ככל שעובר הזמן פחות יטפלו.

ואולי המענה צריך להיות מבחינה נפשית/ רגשית.

קודם כל להבין מה עובר עליו מהחינה נפשית וגופנית,

ואז לשים לב לרגישות של השוני מול החברים

(גם פיזית שונה מהם להם יש גוף של ילדים ולו יש גוף של נער, וגם נפשית הם יתנהגו באופן תינוקי לעומתו ותחומי העניין שלהם יהיו שונים)

סביר להניח שעוד שנה שנתיים החברים ידביקו את הפער והכל יהיה בסדר.

(אין לי רקע מקצועי אלא משתפת כאמא)

אני לא רואב עוד הבדלים או שינויים... .מבחינת מבנה גוף נראה ממש כמו בני גילו

אני רק תוהה לעצמי האם יציאה של זרע בלילה בגיל הזה זה בגבול התקין? הוא בן 10

אני עצמי קיבלתי מחזור בסביבות 13 או 14 זה מרגיש לי ממש מוקדם

שזה קרי לילה

טבעי ותואם גיל..

קרי לילה זה בעצם התרקונות טבעית של הגוף מעודף זרע שקיים בו. אין לזה שום קשר בגיל הזה בד״כ למחשבות או התנהגות שקשורה למיניות.

אז פשוט להסביר ולנרמל (חשוב מאוד כי יש ילדים שממש מתביישים וחושבים שבורח להם פיפי.. חבל על זה)

נעזרתי בו הרבה והוא ממש מוצלח.. ממליצה מטוד אם מישהי מתלבטת

בנתיים הבן שלי רק בכיתה א' אבל כשאצטרך אני בטוח אקנה בל"נ...

הילדים שלי ממש אוהבים.

את הספר של הבן לא קראתי קודם אבל שאלתי אם הוא קרא ועזר לו, וענה שכן ושטוב שקניתי לו.

הבת חופרת לי על הנושא בעזרת הספר חח

אז טוב שיש לה בעזרת מה להנגיש שאלות ולדבר על הדברים.

סביבות גיל 10 נתתי להם.

אבל אפשר לקנות ולקרוא בעצמך ואז לחכות ולתת כשאת מרגישה שכבר צריך ומתאים.

לפעמים ילד מפתיע עם איזה אמירה או שמתפתחת שיחה אגבית ואת רואה שהילד מתחיל להתעניין

אני מנסה להבין עד כמה זה מוקדם

כי אם זה סביר הייתי רוצה להניח לזה

גובה משקל תזונה רקע רפואי כללי. רקע של ההורים.

זה לא משהו חריג.

את יכולה לבקש בדיקה ללא בדיקה גופנית של איבר המין.

ואולי רק ציון הגיל יספיק לרופא לקבל החלטה.

לא שאני חושבת שצריך לקחת לרופא, רק מציינת שאפשר להתייעץ בלי לגרום לילד מבוכה.

רופאים מכירים את זה.

אלא אם כן את רואה התפתחות חיצונית חריגה (כגון זקן..)

קרי לילה בגיל הזה תחילת שיערות ערווה זה נורמלי ותקין

אחרים.

ילד שמבשיל מינית ללא התפתחות מספקת של הגוף (גובה, מבנה רחב) יכול להיות שבהמשך הגדילה תיעצר ולכן צריך להיות סנכרון בין הדברים. ובמקרה הצורך מעכבים התפתחות כדי לאפשר לגוף לגדול עוד.

לכן לדעתי זה לא מספיק לענות על סימן אחד האם תקין או לא, כי זה אמור להיות ביחס לנתונים אחרים אבל אין לי רקע רפואי, רק זה מה שהבנתי מהרופא בזמנו.

במידה ויש התפתחות מוקדמת באופן כללי וודאי לגשת לבדוק 

וזה בסדר

אמנם קצת מפתיע כי הרגשת שהוא רק ילד ופתאום הוא מתחיל תהליכים שבסופם יש התבגרות

אבל הוא רק בהתחלה ואם קיווי אומרת שזה לא קשור למיניות אפילו אז זה ממש מרגיע

שיכול להיות בשלב הזה, הראשוני ממש של התפתחות הזרע, זה קישוי של האיבר. זה בלתי רצוני, ולא קשור בכלל למחשבות מיניות

פשוט השריר מתפתח וסוג של ״מתאמן״

זה יכול להופיע סתם כך במשך היום בלי קשר לכלום

אז חשוב גם לנרמל וגם לתת עיצות פרקטיות להמנע ממבוכה נניח לשבת ליד שולחן כמה דקות עד שירגע, או אם החולצה בפנים להוציא

או לשנות גזרה למכנס וכדו

כי בגנטיקה גם שלי וגם של בעלי זה ממש לא היה בגיל הזה.

להפך בעלי מאוחר בסטטיסטיקה

ןאני רק בגיל 13.5 קיבלתי מחזור

רואים את זה בצורה ממש מובהקת...

לא ברור למה זה קשור

או ההורמונים שיש באוכל

או דברים במים

או השפעות אחרות..

אם זה עופות, בקר וביצים. בכלל זה גם החלב

ריסוסים של הירקות והפירות

המים מזוהמים יותר.

אכילה בכלי פלסטיק

כל זה ועוד משפיע על המערכת ההורמונלית 

בגדול הגיל המומצע אצל בנים זה גיל 11

זאת אומרת שבגיל 11 הם עדיין נראים כלפי חוץ ילדים אבל הזרע כבר מתחיל להיווצר ולכן יש גם קרי לילה

גיל עשר זה טיפונת מוקדם ביחס למומצע אבל לגמרי לגמרי תקין. יכול לקחת עוד כמה שנים עד צמיחת זקן ושינוי קול וכל שאר הסימנים שרואים חיצונית

אני נמצאת בקבוצת ווצאפ ענקית עם 2 יועצןת הנקה שנותנות מענה מדהים!!

את יכולה לשאול שם

אני לא מכירה ולא נפגשתי עם שתי היועצות אף פעם

(וגם לא כותבתה הרבה. בקבוצה) אבל הם נותנות יחס סופר נעים ומקצועי

אם תרצי להצטרף אשלח לך מס של המנהלת בפרטי

זה מתאים בעיקר אם כל ארוחה זה צד אחד, אז שמים בצד השני והיא לא ממש שואבת אלא רק באמצעות וואקום.

בד"כ לא יוצאת מנה אבל מיום שלם כבר יצא לך בטח

במיוחד אם במילא מטפטף אז הכוס לפחות אוספת אותם.

לי אגב יצאו מכוס טפטופים מנות ממש יפות.

משתמשת בכוס של לנסינו.

זה כן יגביר קצת לזמן השאיבה עצמה אבל לא ישבש את שאר היום.

אם את ממש חוששת שזה יגביר אפשר גם יום כן יום לא תלוי כמה זמן יש לך לייצר את המאגר...

לק"י

אבל יכול להיות גם אסטמה של העור. לא חושבת שזה מתפתח רק בגיל גדול יותר.

ליובש דוקא מקלחות פחות מומלצות.

למרות שלבן שלי התחיל יובש די רציני, אבל הוא אוהב אמבטיות. אז אני נותנת לו. התחלתי למרוח אקווזום/ בשם אחר, מקווה שיעזור מהר.

ב"ה עם טיפול יומיומי למניעה, היום הוא כבר גדול וכמעט אין התפרצויות.

לקטנטן שלי אני מורחת קרם לחות של לה רוש פוזה מגיל חודש בערך- כשהתחילו לו הפצעים...
אני שמה גם בראש כי נהיה לו קשקשים מגעילים.

ב"ה זה ממש מונע את כל התופעות הבלתי רצויות ונעימות.

בזמנו הרוקחת אמרה לי להשתמש בשמן מגיל לידה כדי למנוע. במיוחד אם יש לנו במשפחה עוד עם עור רגיש.

מעניין חנסות

לגדולה בהתפרצות גם ככה היה סטרואידים וברגיל מוסטחה הספיק

זה וזה עזר, הייתי כבר מליונרית

אני אישית מאד מאד ממליצה על השמן רחצה והקרם שלהם.

יש בנות שאמרו פה שהיה להם יותר טוב מוסטלה וכד'.

לק"י

אבל לבן שלי שמתי לאחרונה את הקרם שלהם, וזה כנראה שרף לו.

אסור לשים על עור מגורה?

אני אנצלש לשאול מה אפשר לשים?

מוסטלה לא ישרוף? איזה?

בד"כ שמה בפנטן במצב הזה אבל נראה לי לא בריא וגם לא כזה יעיל 

לק"י

אבל לא יודעת כמה זה עזר. נראה לי שחלקית לפחות.

עכשיו זה כבר "רק" יובש, ועברנו לאקווזום ודומיו. מקווה שיעזור.

בתקופות קשות שמתי את הסלסטופיה פורטה שלהם

ורגיל את הרגיל

ממש מרוצה

שבמקומות ששורף לו אני מנחיה את היד לכמה שניות וזה מרגיע.

היום כשהוא כבר גדול הוא יודע שזה שורף לכמה שניות אבל לטווח הארוך זה מאד טוב לו.

אני מקלחת מידי פעם רק עם מים בגיל הזה . מקסימום שמן אמבט. משתדלת לשים שמן שקדים על העור מידי פעם 

מישהי המליצה לי עליו וגם אני ממליצה.

כל פעם שיש התפרצות של האסתמה של העור- מורחת וזה פשוט בולם את זה ולפעמים גומר את זה (עד לפעם הבאה)

ראיתי שזה יכול קצת לשרוף אז אני מורחת להם כשהם ישנים ואז הם לא מרגישים. למרוח לפחות פעם ביום.

העיקר הבנאדם והחיבור ביניכן.

מנסיון של היכרות עם הרבה אנשי מקצוע בתחום הזה..

איך לבחור? להתפלל חזק על זה שתבחרי נכון ושיהיה חיבור טוב ומקדם..

טכנית- שיהיה כמה שיותר נגיש עבורך ושההגעה לא תהווה אתגר.

ולדעת שגם אם לא הולך טוב, להיות קשובה לעצמך ואפשר לעבור למטפלת אחרת. מבאס אבל אפשרי..

שה' ינחה אותך בדרך הכי הכי מתאימה וטובה לך!

תשאלי עליה שאלות

מה הסגנון שלה,איך היא? נעימה נחמדה אמפתית קורקטית?

יש לה חכמת חיים? נסיון?

היא מקדמת? יש תחושה של התקדמות?

יש לה שיטה?

איך היה למי שהמליץ החוויה אצלה

משם תמשיכי. 

יעזור להסביר לו שאם הוא לא יקח, הוא יצטרך בווריד?

מה זה דורש ממך? 

שבועיים. רק נזכר בתרופה ומתחיל לצרוח.

מה דורש ממני מה? לתת בווריד? אנחנו גרים במרחק הליכה מבי"ח, זו לא טרחה. רק לא רוצה לאמלל אותו סתם.

אפשר לערבב בתוך קצת קולה או מיץ

אפשר בתוך מעדן (כל כפית להוסיף קצת הזמרק

אפשר להוציא את האבקה מהכדור ולערבב כנל..

אפשר גם להשכיב על המיטה להביא קצת ''בכח''

תוך בדיוק 5 שניות אתם אחרי (אולי את מזדעזעת מהרעיון של להביא בכח, מנגד בפתיחת וריד גם תצטרכי להפעיל כח..)

הבן שלי גם היה מתנגד בעבר,

בהתחלה ממש רבנו איתו (אחרי שלא הצלחנו ב דרך אחרת)

אחרי כמה פעמים בודדות הבין שהוא מקבל בטוב או ברע והתחיל לקחת בטוב

שהוא התחיל לשתף יותר פעולה ברגע שעשינו מזא ומתן שלם, עם מלא סבלנות

ממש טקס של כמה דקות עד שהסכים לקחת

אחרי יום - יומיים הוא הגיע מיוזמתו לקבל

לקבל בוריד זה יותר נורא.... הוא ישתולל לכם גם שם?

נשמע שזה יהיה סיוט יותר לעומת הפה. כי זה בערך רבע שעה שתצטרכו להחזיק אותו עם היד שכל התרופה תכנס......

מה לגבי להציע לו הפתעה אחרי שישתה את האטניביוטיקה?

שוקולד/גומי/כל דבר שהוא אוהב?

שלוש זה כבר מספיק גדול כדי להסכים לעשות משהו בשביל דבר שהוא רוצה...

הוא חייב אנטיביוטיקה. זה ברור.

לנסות בכל דרך שהיא יקח בפה ואם לא אז לפעמים יש אפשרות לקבל בטרם.

למיון לא באים בשביל לקבל אנטיביוטיקה וללכת.

במקרים מסוימים שילדים לא מוכנים לקחת בפה בשום אופן, מאשפזים אותם והם מקבלים בוריד

(אני מתכוונת, את לא יכולה לבוא למיון רק בשביל לקבל אנטיביוטיקה, את תצטרכי לעבור את כל הפרוצדורה)..

בהצלחה רבה רבה!!🤗

עם בת פחות משנתיים שהיתה כבר פעמיים עם דלקת ריאות.

בסבב הראשון היה ממש סיוט.

פעם אחת הצלחתי לערבב לה עם מיץ ענבים (כל פעם קצת בתוך הכוס, מעורבב עם קצת מיץ ענבים, ואחרי שהיא שתתה וביקשה עוד אז הכנתי עוד מנה של תערובת. אבל בפעם הבאה היא כנראה הרגישה בטעם של התרופה וכבר לא הסכימה לשתות יותר מיץ).

בשאר הפעמים שנתתי לה זה היה די בכוח. בעלי החזיק אותה, אני ניסיתי לפתוח לה את הפה (על ידי לחיצה על הלחיים משני הצדדים) ולהזריק פנימה, כל פעם טיפה כדי לאפשר לה לבלוע, אחרת היא ירקה הכל. לפעמים פשוט חיכיתי לרגעים שהיא פתחה את הפה מספיק תוך כדי בכי והזרקתי עוד טיפה פנימה. כל פעם לקחה לפחות 5 דקות, לפעמים גם יותר.

ניסיתי לשחד, להסביר, ועוד, אבל היא היתה קטנה מידי (היא היתה אז בערך בת שנה וחצי).

הסבב השני היה יותר לאחרונה. כשהיא כבר גדולה יותר ומבינה יותר.

שתי הפעמים הראשונות שנתתי לה היה סיוט כמו בסבב הקודם. היא בכתה ונתתי לה בכוח. תוך כדי הסברתי לה כל הזמן כמה שזה יעזור לה להרגיש יותר טוב, וגם נתתי לה בסוף (ואולי גם תוך כדי) שוקולד צ'יפס וצימוקים.

מהפעם השלישית היא כבר שיתפה פעולה, פתחה מעצמה את הפה וחיכתה לשוקולד צ'יפס וצימוקים (הכנתי לה ערימה על השולחן לידה, לפעמים היא גם אכלה תוך כדי, בין הזרקה להזרקה, אז חיכיתי קצת ואחרי שהיא סיימה היא כבר פתחה מעצמה את הפה לעוד). אז עשינו ממש חגיגה גדולה מכמה שהיא גדולה ומבינה ועוזרת לאמא וככה גם היא מרגישה יותר טוב, וסיפרנו למטפלת שגם התלהבה ממנה ועשתה מזה חגיגה.

והפעמים הבאות המשיך להיות ככה בשיתוף פעולה, עד שלקראת הסוף היא כבר חיכתה לתרופה וביקשה בעצמה. אולי אפילו התרגלה לטעם ואהבה אותו בפני עצמו, לא יודעת...

מקווה ממש שתצליחו למצוא את הדרך גם עם הבן שלכם. אולי משהו מהדברים שעזרו לנו יוכל לעזור גם לכם...

רפואה שלמה!❤️

להזריק כל פעם טיפה לכיוון לחי ימין או שמאל, לא ישר כי זה גורם לרפלקס הקאה.

ואז לעשות פו בעדינות על הפה שלו

זה גורם לרפלקס בליעה.

ושוב עד שמסיימים את הכמות

אני יודעת שהתיאור הזה לא נשמע טוב

אבל זה מנסיון של תרופה שהיינו חייבים לתת פעם לילד. אין ברירה. 

זה תפקידנו כהורים לדאוג לבריאותם... 

ואם לא מצליחים בשום דרך אחרת כן אז בכח

..

עם חיבוק ענק לפני ואחרי והסברים כמובן...

אם לא עוזר אז מסבירה שניתן בכח וגם מסבירה איך (אבא יתפוס אותך ואני אצטרך לפתוח לך את הפה וזה לא יהיה נעים לך ולנו)

ןאז בעזרת בעלי נותנת כל פעם קצת ועושה פו (רוח) על הפנים שלו, זה גןרם לבלוע את הרוק וממילא את התרופה

החליפו לנו לאנטיביטיקה חזקה נממש שלוקחים רק 3 ימים פעם ביום ואיכשהו התמודדנו עם זה

כי הוא לא מסכים סירופ בכלל...

לא משנה כמה ניסינו להסביר, להבטיח, יוטיוב, לא משנה מה עשינו- לא הסכימה.. כמעט תמיד היינו צריכים להביא לה בכוח, לפעמים לקראת סוף המנה היא כן הייתה משתפת פעולה, אבל לא תמיד.

הקטע הוא, שהיא הבינה שזה עוזר לה ושזה לא כ"כ נורא, והיא גם לא רצתה בכוח, אבל יש לה איזה חסם התרופות דרך הפה. עכשיו היא בת 4, ועדיין שיש לה חום היא לא מסכימה למדוד חום או לקבל משהו להורדת חום דרך הפה, מעדיפה נרות..

ונביא לו.

אבל הוא אמר שלא יודעים עד כמה התרופה יעילה ככה, אז צריך להמשיך לעקוב.

והוא עדיין שמע ממש דלקת רצינית, אז כנראה באמת לא נכנס כלום מהסירופ...

אפשר לשים את זה בתוך מיץ או משהו כזה, ממש שידוע לי זה לא פוגע ביעילות התרופה.

אצלנו הבן שלי לא אכלן/ שתיין גדול, אז לא יכולתי לבנות על זה שיסיים את כל המיץ שהאנטיביוטיקה מהולה בתוכו ויקבל את כל המנה.

אז השכבתי אותו על כרית מוגבהת מול סיפור/ שיר (אפשר גם עם סרטון אם את מרשה) ונתתי כל פעם חצי מ"ל לאט לאט עד שבלע הכל. אפשר גם להבטיח לו אח''כ משהו שהוא אוהב... ממתק או משחק או מה שמקובל עלייך. העיקר שיסיים את האנטיביוטיקה.

בוריד הוא גם עלול להתנגד וזה לא פיקניק בכלל... הייתי עושה הכל כדי שיקח את התרופה.

להסביר על החשיבות

לשאול מה יעזור לו

הפתעה שקונים בצכולת מיד אחרי?

פרס גדול אחרי פעמיים שבולע מחנות הפתעות?

אחרי שיצליח פעם פעמיים כבר יתרגל לטעם..

ואפשר מול סרטון...

וגם בכוח, כל פעם קצת עם צופר בסוף עד שיחכה לצ'ופר ויוותר על הצרחות... יבין שזה בכל מקרה קורה עדיף בטוב....

רפואה שלימהההה

זה סיוט....

ביום יומיים הראשונים שלהם הם ישנים רוב הזמן

גם כמעט ולא צריכים אוכל

הם "מתעוררים" מהחידה בערך 48 שעות אחרי הלידה

זה יכול להיות קושי ביציאות

וגם סתם צורך במגע ועיטוף

יש לך עזרה? כי זה באמת קשה מאוד השלב הזה שאת צריכה להתאושש מהלידה והתינוק דורש 24 שעות בלי קשר ליום ולילה

החשד הראשון שלי בתקופה כזאת הוא קור - חימום יתר מסוכן מאד לתינוקות, ועם זאת חשוב שלא יתקררו מדי כי בחודש הראשון אין ויסות חום עצמי, אז תשימי לב שזה או חדר מחומם או בגדים חמים ולא שניהם.  

אבל לפעמים גם כשהכל מחומם במידה הנכונה הסדין קר להם. תנסי סדין פליז או פלנל.

חוץ מזה את יכולה לנסות לשים רעש לבן או אולי היא פשוט רעבה עוד קצת/יש לה גרפס להוציא

כמו שכתבו לך... בימים הראשונים אוכלים מעט וישנים המון ואז בבית מתחיל האתגר האמיתי. וואייי ההתחלה כל כך קשוחההה ❤️

א. בהצלחה וחיבוק גדול והרבה מזל טוב!!!

ב. להעזר כמה שאפשר. שיהיה מי שמחזיק אותה בין ההנקות כדי שתוכלי לישון .

ג. עיטוף... אצלי מציל, חד משמעית.

ד. לנשום ולזכור השלב הזה עוברררר

לי זה היה הפוך עם אחת התינוקות - בבית החולים היא הייתה בכיינית ולא רגועה, וכשהגענו הביתה היא נרגעה לגמרי.

אני מסבירה את זה בהרגשות שהיו לי - בבית החולים היה לי ממש לא טוב, וזה כנראה השפיע עליה, ובבית סוף סוף הרגשתי נחת וכך גם היא. (וגם בבית יכולתי להיניק אותה בשכיבה במיטה, מה שבבית החולים אסרו עליי, וזה גם עזר לרוגע של שתינו)

יכול להיות שגם אצלך זה ככה, רק הפוך? שבבית החולים הייתה לך יותר נחת ובבית את מרגישה לחץ?

אם כן, כדאי לנסות לבדוק מה יכול להפיג לך את הלחץ. יש לך עזרה? ארוחות טובות?

חוץ מזה זו גם יכולה להיות קפיצת גדילה או התחלה של גזים...

ניסינו לחשןב מה השתנה.

נראה לי שהדבר העיקרי זה השיפוע של השינה. שם העריסה היתה כל הזמן בשיפוע, אולי יש לה ריפלקס...

מאז הלילה היא נרגעה ב"ה

נראה לי שזה פשוט הבדל בין היומיים הראשונים להמשך....

בהצלחה ♥️

אני שמתי לב שכל שינוי גורם להם להיות בכיינים ולא נינוחים

במיוחד נסיעות.

ולעניין השיפוע בעריסה, תקפלי מגבת ושימי מתחת למזרן

זה יעשה לה יותר טוב

הרבה נחת, גידול קל והחלמה והתאוששות מהירה ונעימה.

נראלי קשור למספר הימים..

זכור לי גם התנהגות כזו...

בהצלחה גדולה!!!!

אם קרוב ל3 קילו, לא הייתי מעירה.

עדיף שיקומו רעבים ויאכלו טוב.

אם פחות מזה, אז כדאי להקפיד על זמני הארוחות עד שתגיע קרוב ל3 קילו.

(הנחייה הרשמית היא לעבור את ה3 קילו)

א. באמת תלוי משקל כמו שכתבה מעליי

ב. אני אישית הייתי הולכת לישון בכיףף בלילה אם לא מרגיש לך שאת בנחת תעירי אחרי 4/5 שעות

ג. זה שלב שאת צריכה לוודא שהיא חוזרת למשקל הלידה וממשיכה לעלות - ישמש לך כמדד

ד. כנל טיטולים מלאים

ה. יש שרשור הטיפים הגדול להנקה נעוץ בתחילת הפורום אז תסתכלי שם ממליצה

אם היא מעל 3 קילו ואוכלת טוב בשאר היום אפשר בשקט לתת לה ולך לישון.

אבל צריך לשים לב שבמשך היום היא משלימה את זה ואוכלת יותר צפוף...

הטיפ שלי להנקה הוא להקשיב לתינוקת, לתת לה כמה ומתי שהיא מבקשת (בהתחלה זה שעבוד אבל בעז"ה ישתפר)

ולעקוב אחרי המשקל

מזל טוב!

אני הייתי שוטפת רגיל. 3 דק במי סבון ואחכ לשטוף

אבל בעצם הייתי קודם בודקת באתר של כושרות 

הילכתית.

נדרש להשרות בסבון ולשטוף לאחר מכן. 

אם לזה את מתכוונת

יש גישות ששטיפה כזו מספיקה.

למקפידים צריך לבדוק עלה עלה מול האור

אני לא יודעת בוודאות אבל אני מנחשת שהם גם משתמשים באיזשהו סבון לשטיפה אז מניחה שאין טעם להשרות בסבון אבל לא יודעת

אני מחליפה כמה פעמים ביום

אבל יש מה לעשות כדי שלא תהיה כמות כזאת?

לק"י

לא זוכרת מה. אולי משהו לשים באזור.

אבל לא השתמשתי (לא חושבת שהיו לי כמויות כמו שאת מתארת).

האמת שלפי דעתי במקרה שלי זה קצת בריחת שתן

כי אחרי שחזרתי להתעמל ולעשות גם תרגילים בבית לחיזוק רצפת האגן, המצב השתפר מאוד.

מעבר לזה, להקפיד על בגדים מכותנה. אני משתמשת רק מגנים רב פעמיים לצורך העניין.

כאילו הבן שלי בעיקרון.. הוא היה ממש בטטה 😂

הבת שלי הסכימה לישון רק על הבטן

אבל זאת לא אוהבת בכלל! קמה אחרי 5 דקות...

אנסה על הצד מחר תודה!

בת 7 שבועות

יום יומיים ועבר לה

מקווה שלא יחזור🙏🏻

תנשמי עמוק וזה יעבור לה בעזה

קשוח ממש ממש ממש

תנסי לבנתיים מנשא/טרמפולינה וכאלה

הבת שלי בת 5 חודשים שזה גדול מהבת שלך בהמוןןןןןןן באמת

ואני משכיבה אוצה לישון שעה ורבע-וחצי אחרי שמתעוררת. לפעמים יוצא קצת יותר וזה יכול להיות בסדר,  אבל כשעוברים את הזמן להשכבה רגועה ומגיעים לעייפות יתר קשה להם מאד להירדם.

התעוררות אחרי 40 דקות מכל פרק שינה,  ובטח פחות מ40 דקות,  ממה שאני ראיתי אצל הילדים שלי  (אם זה לא מחום או משהו חיצוני אחר) זה תמיד בגלל שאני מפספס איתם בלו"ז שלהם.  תינוק עייף מדי מתקשה מאז לישון שינה טובה.

תנסי להסתכל בשעון כשקמה בבוקר ולהשכיב אותה אחרי 40 דקות בדיוק (את יכולה לחפש קצת בגוגל מה פרק זמן הערות בגיל הזה. אצלי זה היה 40 דקות)

בהצלחה !!!

כלומר, אני רק לא יודעת להגיד כמה זמן אם כ"כ הרבה מתוכו הוא הנקה.

שווה לעקוב לבדוק אם מקצרים קצת את הזמן אם עוזר לה להירדם.ף, כי ההתעוררויות האלה זה ממש סימן לעייפות יתר

הכל אופן מקווה שהסתדר בינתיים

שתינוקות שתלויים בהורים כדי להירדם אז לא יצליחו להרדים את עצמם בין מחזורי שינה...

ובאמת אני מרדימה אותה רק על הידיים...

יש גישות שאומרות שאפשר להרגיל כבר בגיל הזה להרדמות עצמאית, והאמת שאצל חלק מהילדים שלי עבדתי על הרגלי שינה בגיל הזה וזה עבד אבל רק לכמה שבועות.

ויש גישות שאומרות שלא כדאי לנסות לפני גיל 5 חו' כי הורמון המלטונין לא מופרש בכמות מספקת.

עד גיל שלושה חודשים זה נחשב טרימסטר רביעי של ההריון.

בשלב הזה כל כמה שבועות דפוס השינה משתנה, ככה שזה לא אומר יותר מידי...

לק"י

אם זה קשה לך, אז תחפשי דרכים נוספות.

הם גם ככה משתנים על הזמן.

אם זה אחרי 20-30 דקות אז זה כנראה רפלקס מורו-שהידיים זזות וזה מעיר אותם. יכול לעזור לזה עיטור.

אחרי 40 דקות זה כנראה סוף מחזור שינה והיא לא יודעת לעבור בים מחזורי שינה לבד....

הפיתרון שלי בגיל הזה- להרדים ולתת לישון במנשא. ככה אני יכולה לאכול/ לקרוא/ לגלוש תוך כדי.

יש ילדים שישנים ככה יותר טוב.

ראיתי שעיטוף את כבר עושה.

לגבי מינשא בדקת שאת קושרת נכון? כי זה לא אמור לכאוב בטח לא במשקל כזה פיצי אולי אחרי יום שלם עם מינשא.

ממני שאלף דברים התפקששו לה היוםםם

חליפה צהובה א- בואי אני אתקן לך את התנור שהתקלקל, עליי

חליפה צהובה ב- אקפל לך את הרי הכביסה וגם אכניס לארונות, ברור

חליפה ג- שיר השיאים- לכי לישון אני שומר פה על הילדים בלי מסכים אפילו!!!

❤️❤️❤️

קיצור התחברתי 

אני צריכה דחוף איזה מושיע כזה

אבל אני רוצה להוסיף, שהאנשים האלה שעוזרים ברחוב, עושים טוב על הלב.

את מניקה?

אם כן יש משחה בשם אובסטין שפותרת את הבעיה

צריך מרשם רופא

זה משחה לסיכוך?

כי המקום ברוך ה׳ מסוכך טוב טבעי…

צריך למרוח על הפתח ולא להכניס עם המוליך כמו בהנחיות

גם אם לא היו תפרים עדיין המקום נמתח

ממליצה ללכת לשיקום את פיזיותרפיסטית טובה

הרקמה כנראה פגועה

בדיוק כתבתי עלזה בשרשור אחר כאן

לנסות לארוז כמה שיותר מוקדם, ולהשאיר ציוד מינימלי כמו בערב פסח.

להכין מזוודה עם בגדים והכל ליומיים שלושה עד שתפרקו את הארגזים.

והמון סיעתא דשמיא!!

1. זה הזמן למיין ולהוציא החוצה מה שלא באמת צריך.

אם זה בגדים שכבר קטנים, לדלל משחקים, כלי מטבח שלא משתמשים בהם וכו'..

כמה שיותר- יותר טוב.

2. להתחיל לארוז דברים שלא משתמשים ולא תשתמשו בתקופה הקרובה. לדוגמא- כלי פסח, בגדים של העונה ההפוכה מעכשיו וכו'..

3. לכתוב בפירוט על כל ארגז מה יש בו, ולסמן בצבע לפי חדרים. ככה המובילים יוכלו לשים את כל הארגזים בצבע מסוים בחדר מסוים שתגידו להם.

4. להשאיר ציוד מינימלי ליום-יומיים האחרונים + תיק עם חפצים חיוניים ליום-יומיים של המעבר דירה ואחריו.

שיהיה לכם מה ללבוש ולאכול ושמפו ומגבת בלי להתחיל לנבור בכל הארגזים.

אני ארגנתי בתיק שלקחנו עלינו מצעים+מגבות+שמפו+בגדים ליום המחרת שיהיה ישר לשים בבית החדש.

בהצלחה

הייתי אורזת הכל ועושה את המיון בבית החדש כשפותחת את הארגזים. אם יש זמן, אז כן למיין להפטר מחפצים מיותרים כמה שיותר.

שמעתי טיפ חמוד לעשות מדבקות על ארגעים, נגיד ארזים לחדר הורים מדבקות אדומות, ארגעים לילדים מדבקות ירוקות וכו'.

עשית לי חשק לעשות מעבר! חחחחח

הדבר שהכי עזר לנו...

במקום בייביסיטריות, גם אם לא נעים לך שיארזו לך את הארון האישי, עדיין ספריה, כלי מטבח, מגבות, בגדי ילדים, צעצועים ופיציפקעס הן יכולות לתקתק לך.

שלושה שבועות הספיקו לנו.

•להתחיל מהמקומות הלא שימושיים בבית- ארונות של מסמכים, ציוד חגים, מחסן... אנחנו עשינו גם סינון רציני וזה מאןד מקל בפירוק.

•בימים האחרונים לקחת בייביסיטר או עזרה אחרת עם הילדים- אלו הימים שבהם אורזים הרבה דברים שאי אפשר לארוז לפני ועוזר לעבוד ברצף.

•להקציב כסף לאוכל מוכן ליומיים לפני ויומיים אחרי.

•כמו שאמרו- לסמן ארגזים לפי חדרים בצבעים. עוזר מאוד- המובילים ידעו בעצמם איזה צבע לאיזה חדר וזה חסך הרבה. קנינו מן מסקנטייפים קטנים צבעוניים ואיתם סימנו.

•לכתוב מה יש בכל ארגז- גם דברים קטנים. לא עשינו את זה וזה היה לי ממש חסר...

•כמו שאמרו, מזוודות או תיקים ליומיים-שלושה הראשונים.

•לקנות נשנושים לזמן של ההובלה- פירות חטיפים שתיה, מה שמתאים. לכם ולמובילים.

בהצלחה♡

אין דרך לייפות את זה🤷‍♀️

תתחילי ממה שלא שימושי עכשיו ותכתבי על כל ארגז מה הוא מכיל

בשבוע האחרון הייתי מצמצמת גם כלים לטובת חדפ ובגדים לילדים ככל הניתן

אבל האמת שנאה לי הרבה יותר פשוט לשלם על זה אם זה אפשרי