האחרון היה בערך במשקל הזה.

התכנון היה ללדת בסביבות שבוע 36-37.

בפועל ילדתי לפני, אבל מסיבה אחרת.

מתי עשית את האולטראסאונד הקודם?

היא היתה קטנה עוד לפני, או שזה נהיה פתאום?

הנחו אותך לעשות מעקבים של מוניטור וזרימות?

מוזר ששינו את התאריך, אם זה אחרי החזרה.

יכול להיות שלפעמים עובר נקלט בזמן מסוים, אבל לוקח לו כמה ימים עד שהוא מתפתח.

מוזמנת לשאול עוד.

כן אני כרגע באשפוז לצוגך מעקב ניטור וזרימות

רואים גם פעילות רחמית

אני לקראת אלקיטיבי 4

נתנו לי תאריך אבל אמרו שקרוב לוודאי שאלד לפני

מה הסיכוי ללדת לפני הזמן? אם תמשיך להתפתח אבל עדיין משקל נמוך זה קריטריון מצדיק לידה מוקדמת?

על סמך מה קובעים בעצם אם צריך ליילד מוקדם?🤷‍♀️

וכן ההחלט מוזר אוף

תודה על הסבלנות שיגעתי אותך!!!😅

במקרה של עובר מאוד קטן, חוששים שמשהו מפריע לו לגדול ושפתאום יהיו בעיות בדופק או בזרימות.

לכן מעדיפים ליילד מוקדם, ולתת לו לגדול בחוץ.

מצד שני, לא רוצים ליילד יותר מידיי מוקדם.

אז מחכים עד לזמן שבו זה כבר בסדר ללדת, אבל לא מושכים מעבר

שבינתיים עושים מעקבים, כדי שאם יהיה צורך אז יילדו.

אצל הגדולה שלי, חשבו לשלוח לזירוז בשבוע 38. בפועל כמה ימים לפני היו ירידות בדופק, אז כבר התחילו זירוז.

וזה תלוי גם עד כמה העובר קטן.

יצדיק סיבה ללידה מוקדמת?

בשלב שזה כבר בסדר ללדת, במיוחד אם קיבלת הבשלת ריאות, יכול להיות שיעדיפו שהיא תהיה בחוץ. או ישאירו לאשפוז להשגחה יותר צמודה.

אמנם לא ילדתי בזמן, אבל גם לי אמרו שכנראה אצטרך צלסטון, והייתי במעקב צפוף מאוד משבוע 30 (אחוזון 7.7) ועד לשבוע 38 (אחוזון 3), בסוף זרזו בשבוע 38 בגלל מיעוט מים...

לא נתנו לי צלסטון כי לא ראו סיבה, הוא המשיך להתפתח וכל המדדים היו תקינים ב''ה.

חשוב להיות במעקב, ולהיות עם היד על הדופק, כדי לוודא שאין שום בעיה ושהתינוק לא מפסיק לגדול לגמרי או שיש בעיה בזרימות של השלייה או במוח.

כן אני במעקב צמוד כרגע

מקווה שלא יידרש אשפוז ממושך ושאשתחרר אחרי המנה השניה של הצלסטון

שיחקנו בין האחוזונים 1-3+-

כשקרה מקרה דומה שוב לא נתנו צלסטון ולא התייחסו כמעט אבל זה היה אחוזון קצת יותר גבוה סביב 7-8

לא נראלי ש 1400 בשבוע שלך זה אחוזון 3

לי היה 1800בשבוע 36 והיה אחוזון 3 חושבת.

בכל מקרה, נהוג לאשפז היום מאחוזון 3 ומטה. גם לי היו קטנים כל ההריון (4 ילדים) , בכולם אושפזתי להשגחה חוץ מהאחרונה שדישדשה בין אחוזון 4-6 תקופה ארוכה בסוף יילדו בגלל האטות (וטוב שעשינו מעקבים צמודים)

זה מתיש, ארוך, מייגע, מחא חששות, הפחדות מצד הרופאים אבל בסוף זה משתלם, ילד בריא ושלם ואמא בריאה ☺️

מקובל ליילד בסביבות שבוע 38 היום בעוברים קטנים  

רק מוזר ששינו לך תאריך עכשיו בייחוד שזה ivf , לכן אני עשיתי מעקב או"ס צמוד משבוע 5 לערך שלא יהיה מצב בהמשך שיגידו שגיל ההריון לא נכון

הכי גדולה שלי נולדה בשבוע 36+4 (גם מבחינת השבוע וגם המשקל) ונולדה 2260 , מתוקה ומהממת 🤗

אני גם קיבלתי צלסטון וטוב שכך, לעוברים קטנים זה יתרון

לידה קלה בידיים מלאות!!

לא יודעת לגבי החישוב מחדש,

אבל לי הסבירו שבאחוזונים נמוכים מעדיפים לילד מוקדם כי פוחדים שהעובר לא גדל מספיק טוב ברחם מכל מיני סיבות.

אני הייתי במעקב צמוד של א"ס ומוניטור כל יומיים-שלושה משבוע 35 (שאז היא הגיעה לפחות מאחוזון 3 ונבהלו פתאום מהגודל, למרות שהיא היתה קטנה עוד הרבה קודם) וזירזו אותי בשבוע 37 (אפילו שהא"ס היו תקינים). כל הרופאים אמרו לזרז ב37, היה אחד שחשב שאפשר למשוך ל38 אבל דעתו לא התקבלה. בגלל ששמעתי את זה מהרבה רופאים קיבלתי את זה, למרות שכולם באותו בי"ח אז אולי זאת המדיניות שם, לא חקרתי...

למרות שהיו שאמרו לי שיאשפזו - בפועל זה לא קרה.

ב"ה נולדה בריאה ושלימה, רק קצת קטנה (2300)

היה מתיש המעקב וההלחצות של הרופאים שאולי זה מעיד על בעיות קשות ומתיש עכשו ההאכלה מסביב לשעון כדי שתעלה במשקל, אבל בעז"ה מקווה מאוד שזה יישאר מאחורינו. אפשר להיוולד קטנים ולגדול מצוין.

בהצלחה, בטוב ובידיים מלאות!

שיעבור לך בקלות הגידול נשמע לא פשוט!! אבל ב"ה שהחלק הקשה מאחורייך

הצלחת להניק? כמה נולדה?

אצלי זה מתווסף לתיק מורכב של ניתוחים וסיבוכי ניתוח וראו פעילות רחמית לכן חששו מכל המכלול יחד והחליטו לאשפז בעיקר בשביל הצלסטון

ב"ה היא נולדה 2300, לומדת לינוק עם הזמן. היום היא בת שבועיים, מתקרבת בחזרה למשקל לידה.

אני לומדת שזה מסע שדורש המון אמונה וביטחון (וההרפתקאות שלנו לא נגמרו עם הלידה...) הרגשתי שכל סיבוך בדרך רק מזכיר לי כמה אני קטנה בסיפור הזה.

לא פשוט עם הרופאים המלחיצים. אני הזכרתי לעצמי הרבה שהם רוצים לכסות את עצמם ולכן סוקרים את כל האפשרויות.

ערער אותי מאוד בשבוע 35 שרופא מומחה שאל אותי 3 פעמים בשיחה של כמה דקות האם אשקול הפסקת הריון. אבל הוא עושה את זה בעיקר בשביל עצמו...

אם יש לכם רופא שאתם סומכים עליו זה ממש יכול לעזור, בעיניי שווה גם כסף ומאמץ.

עוד דבר שעודד אותי מאוד זה לשמוע סיפורים מסביב על כל מיני לחצים וסיבוכים שאנשים סביבי עברו והיום מדובר בילדים ומבוגרים רגילים ובריאים. אני מאחלת לעצמי שכל הבלגן הזה ישאר זיכרון רחוק.

וכמובן תפילות, בסוף הכל זה הקב"ה, לא אנחנו ולא הרופאים עם כל ההשערות שלהם.

מאחלת ומתפללת שהכל יתבהר אצלך לטוב גלוי ופשוט! 

חיבוק גדול על המסע מתפללת שתהיי מאחוריו ותצאי ממנו מחוזקת ומחזקת!

גם אני מרגישה ככה מהרופאים וזה החצי נחמה

בעיקר שאני בעצמי נולדתי פחות מקילו ולא נתנו לי שום סיכוי והנה אני בריאה ושלמה וכבר לא פצפונת

משאירים אותי לעוד בדיקות

רצו שאעשה בדיקת מי שפיר סירבתי!!!

אני בת 31 סך הכל וילדים בריאים בבית

וואו עם הנבואות זעם שלהם התחילו לדבר על מומים ותסמונות

לא יודעת מה מלחיץ אותי יותר המומים או גם העובדה שייתכן מאוד ואלד פצפונת שתדרוש תקופה מאתגרת איתה..

הריון מאוד יקר וילדה שחיכיתי לה כ"כ הרבה

מחפשת אוויר לנשימה

הריון מורכב, מיועד לקיסרי, עם הערכות משקל מאוד נמוכות.

קיסרי מתוכנן היה לשבוע 36, צלסטון קיבלתי בלי קשר להערכת משקל.

אשפוזים היו גם בלי ההערכות משקל..

בשבוע 35 רצו כבר להכניס אותי לניתוח, הערכת משקל היתה 1.750. בהתייעצות עם הרופא שלי החלטתי לא להסכים, ולדחות עוד קצת.

נולד בסוף כעבור ארבעה ימים, בשבוע 36, במשקל 2.570

טעו בגדול..

שמחתי מאוד שלא נכנעתי ללחץ של הרופאים לעשות מלא בדיקות ולחץ בשבועות האחרונים לפני הלידה.

וואו אם ככה..

אני בכל מקרה גם עם תיק מורכב וזה בערך הדובדבן לכן הם יותר לחוצים

זו היתה הנקודת אור שלי. היה לי רופא שסמכתי עליו לחלוטין, והייתי בקשר צמוד איתו. היה זמין לי בכל שעות היממה, היה בקשר עם הרופאים במחלקה במהלך האישפוז, מעורב מאוד בכל הטיפול והשיקולים.

ההערכות משקל בכל השבועות האחרונים של ההריון, משבוע 30 בערך, היתה נמוכה. ההריון היה מאוד סיכוני, הייתי 3 פעמים בחדר לידה משבוע 30-35, וניסים עצרו את הלידה.

הרופא שלי היה מאוד החלטי בזה שאני לא גדולה, הילדים האחרים שלי לא נולדו גדולים, הגיוני לאור הסיבוכים שהעובר קצת קטן ביחס לנורמה שלי, וזה בסדר..

תחפשי רופא שאת יכול לבטוח בו, ולדעת שמה שהוא יגיד את תעשי. זה נותן הרבה שקט..

אומרות יכול להעיד?

מחכה לביקור רופא מחר אבל עד אז לחוצה

לקחו עוד שתן אמרו שאם עדיין ייצא לא טוב ישימו קטטר😵

זה ממש תלוי מי בודק ואיך, לי היו פעמים שהיה גבולי במרפאה ובאותו יום במיון היה בסדר

בכל מקרה עם זרימות לרוב לרוב לא מיילדים ככ מהר, פשוט עוקבים

לגבי השתן- לא יודעת להגיד לך. אבל למה קטטר?

חיבוק ענקייי❤️ הייתי שם ממש לפני רגע , מלא מלא הפחדות של הרופאים שהסתיים בתינוקת מהממת בריאה! 

מקווה רק שיתנו לי להשתחרר ולהמשיך מעקב במרפאה

קטטר כדי לקחת תרהית ישירות מהשלפוחית

תודה אהובה!!❤

בעז''ה שיהיו בשורות טובות🙏

מה שהכי חשוב זה מעקב רפואי ומעקב תנועות

אצלי באחת הבדיקות היו זרימות לא תקינות, ואח''כ הסתדר ולא היו שוב בעיות. אבל לא לקחת סיכון ולבדוק.

תעדכני❤️

משום מה לא ילדו אותי מוקדם למרות שהייתה קטנטה לאורך כל ההריון

נולדה במועד במשקל 2400, והייתי צריכה לריב עם כל העולם כדי להניק אותה ולא לתת תמ"ל

ההתפתחות המוטורית שלה הייתה קצת מעוכבת כי לא היה לה כוח וגם המעבר למוצקים היה מאתגר ממש.

היום התינוקת שלי בת 16, בכיתה יא, לאורך כל השנים היא ההיתה נמוכה יחסית ורזה מאוד, יש לה גיל עצמות שקטן בשלוש שנים מגילה והיא שוקלת היום כמוילדה ממוצעת בת 10, אבל בגובה היא כנעט כמוני ואני נמוכה אבל לא מאוד.

היא ילדה נבונה ומדהימה ב"ה, ויש לה את הקצב שלה בגדילה והתפתחות

לקחו מלא בדיקות דם.. מותשת מהמנוחה (יותר נכון מהבדידות )

החוסר הוודאות

הפחד מהלא נודע

הידיעה שזה רק השלב הראשוני במסע הקרוב (ניתוח קשה לפניי והגידול אם תצא קטנה אני מכינה את עצמי שלא יהיה קל)

יש לי נטייה קלה לנפילה לדכאון ואני מחזיקה בשיניים לא ליפול לשם

עם התינוק האחרון נפלתי חזק לדכאון אחרי לידה כשהסתבך איתו והיינו מאושפזים איתו הרבה על בעיות נשימה (על אף שדווקא יצא ממש גדול וגם קיבל צלסטון בהריון)

והאהובים בבית שלא מבינים איפה אמא נעלמה

מתחיל להיות לי קשה

לא קל להיות רחוקה מהילדים ומהמשפחה. להרגיש בודדה עם מלא חששות ודאגה לפיצי שבבטן.

בתקווה שהבדיקות יצאו תקינות ותשתחררי מהר הביתה

אם תרצי להעביר לי את שמך לתפילה בשמחה אתפלל עלייך.

אם תרצי לשלוח שם בפרטי.

בעז"ה בשורות טובות❤️

תפנקי את עצמך בדברים שעושים לך טוב

להזמין אוכל שאת אוהבת סידרה טובה סוג של בית החלמה לפני לידה

ממש מרגישים אותך מבעד למילים❤️❤️❤️

אשפוז בבית חולים זה ממש לא נעים!!!

ממשתחושת בדידות וחוסר אונים...

ועוד עם הדאגה ליקרים שבבית...

ממש מאתגר...

אבל יחד עם זה-

בע'ה הכל יסתדר לטובה!!!

הבדיקות יצאו תקינות

והלידה תהיה בזמנה, בע'ה!!

בינתיים תראי מערכונים

כמה שיותר לצחוק

אפשר לנסות לשלוח דש לילדים שבבית

בצורת מכתבים מאמא, אולי לקנות מתנות קטנות,

תנסי לשחרר לגביהם, לא לדאוג אלא לסמוך עליהם שיגדלו מזה🥰🥰

לעשות רשימות של הדברעם שאת רוצה לארגן ללידה

פלייליסט ללידה

לנסות כמה שאםשר להיות בעשייה תול כמובן מנוחה..

אם מתאים לך

לשלוח הודעות למגוייסות לשאול מה שלומן..

רק אן עושה לך טוב להעביר את המוח להצעסק בדברים אחרים...

איתך בלב❤️❤️❤️

ב'הצלחה גדולה בע'ה!!!

עברתי את זה גם לפני הלידה האחרונה.. (הלחץ מהרופאים... מעקב צמוד.. זרימות גבוליות מאוד ואשפוז קצר) ממש מרגישה אותך.

ניסיתי לנצל את הזמן להכנה ללידה, מנוחה.

עזר לי מאוד לכתוב את הפחדים. החששות. געגועים..

ובעיקר - ב"ה הצלחתי לקחת את הקושי למקום של להתחזק באמונה. ככה הגעתי ללידה אם אמונה גדולה שהדרך שבה תהיה הלידה היא לגמרי משמיים ולא תלויה בי (ניתוח/זירוז). רגועה ונינוחה.

עזר לי גם להזכיר לעצמי שהקושי הוא ב"ה לאוצר. מתנה.

שולחת חיבוק גדול גדול!

לא מצליחה להכיל את הדבר הזה

מה פתאום בעיה בזרימות

אני בחורה צעירה אין מחלות רקע על פניו הכל בסדר

ברור שהכל זה ה' והכל לטובה

אבל קשה לי

אבל העובר מבסוט והרופא אומר שהוא בכלל לא מודע שהוא קטן מתנהג כמו בחור בשבוע 40 חח

מה יהיה עם הזרימות אני ממש בחרדות כבר מההשלכות שלהם כלפי המשך ההריון וכלפי העובר בפרט

הכי חשוב שהעובר מרגיש טוב לא? איתי באשפוז לפני לידה הייתה משהי בשבוע 34 מאושפזת משבוע 29 בגלל זרימות אז כן אפשר לסחוב

את גם בשבוע סבבה יחסית לא? 

עד 36 לפחות אלא אם כן יש החמרה אז יילדו לפני

כרגע אני 33

כן זה מאוד חשוב שהוא מרגיש טוב ב"ה אבל הלחץ הזה לוקח ממני הרבה הרבה כוחות

אל תזרקו עגבניות אבל חתמתי אחרי שבוע + סירוב אשפוז.. האמת שהרופא כן ראה לנכון לשחרר כי היה שיפור בזרימות אבל הרופאה שהיתה ביום שהייתי אמורה להשתחרר החליטה שאין שחרור עם תוצאות כאלו אז סירבתי.. כעת במעקב כמה פעמים בשבוע.. כל מעקב שומעת את ההלחצות שלהם וקשה לי נפשית כבר

"ויתרו " לי על אשפוז נוסף אחרי המעקב האחרון כי לא הייתי מעוניינת וראו שהזרימות ב"ה חזרו להיות בסדר.. אבל במעקב הבא אם ימליצו שוב על אשפוז כבר לא אסרב כי גם הרופאה במרפאה ממש יצאה עליי אחרי הבדיקה שעשתה לי..

רוצה להיות אחרי הלידה כבר

עובר שוקל 1800..

כ"כ חריג?

כי ידעתי שאני אמורה ללדת ב34 -

בשבוע 34 עובר אמור לשקול סביב 2.200... אצלי אחת נולדה בשבוע הזה 1.650 וזה באמת קטנטן. ב"ה לא היו לה שום בעיות אחרות חוץ מזה והיא אפילו לא נזקקה לתמיכה נשימתית והיא מהממת 😍 עדיין קטנה ביחס לאחרים (חודשיים וחצי אחרי הלידה) אבל ערנית וחיונית

נולדה מוקדם בגלל המשקל?

אבל אצלי היה עובר יחיד, והוא היה מונשם.

הלידה לא היתה מתוכננת, ולא קיבלתי זריקה להבשלת ריאות.

ב"ה כיום הוא בן יותר משנה, עדיין פצפון בגודל,  אבל מתפתח בסדר.

תחשבי שאם את מגיעה לשבוע 36-37, שאז זאת כבר לידה בזמן, הוא בקושי יהיה 2 ק"ג.

ואם תלדי לפני, כי הזרימות לא תקינות, הוא יהיה אפילו יותר קטן.

מאושפזת כבר מעל שבועיים.. עוברית קטנה היתה בשבוע 35 1800 (נחשב קטן??(

זרימות עד הבוקר לא היו תקינות והיום בנס שוב התייצבו

הקטע שלא רוצים ליילד לפני 37/8

אלא אם כן תהיה החמרה בזרימות או מוניטור לא תקין או עצירה של הגדילה וב"ה אנחנו לא שם

אמרה אני עדיין פה ומרגישה שזהווו מים עד נפש הגיעו

מתגעגעת לילדים שלי

רוצה לבית

לא מסוגלת עוד

אבל מפחדת לחתום סירוב ואין צפי לשחרור

רק מחכים כרגע להערכת משקל נוספת

בבקשה תחזקו תתנו לי אור במצב הזה 

על בעיה..

זה מה שהיה מחזיק אותי.. בעז"ה לא נשאר לך עוד הרבה.. תנסי לחשוב מה את יכולה לעשות שיעזור לך, לקנות צ'ופרים? יצירות שיסיכו את דעתך? ביקורים של המשפחה?

אני מבינה שזה בפחות רוגע נפשי.. אבל זה שהילדים יודעים שאת לא נמצאת כי את הולכת להביא אחות קטנה, זה איזשהיא הכנה

וואו, זה כ''כ קשה!!!

וזה גם כ''כ חשוב להיות במעקב, במיוחד שיש מידי פעם זרימות לא תקינות. ככה במקרה של בעיה יצליחו לעלות על זה בזמן.

בית חולים יכול להיות מאוד מאוד מעייף.

אם מותר לך לצאת מהמחלקה ולטייל, אז אולי תעשי קצת סיבובים? אפשר להזמין בגדים מחו''ל, לכתוב מכתבים לילדים, או יומן...

זה באמת קשוח!

אבל תזכרי שזה לזמן מוגבל. בעז''ה בקרוב היא כבר תהיה אצלך בידיים, מתוקה וחמודה!

כל הכבוד שחזרת לאשפוז אחכ כמו שהרופאים המליצו לך.

זה קשה, זה קשוח, את סביב בדיקות, מוניטורים ארוכים, הלחצות בלי סוף של הרופאים, זה לא פשוט!! אך יחד עם זאת תזכרי שאת ממש בישורת האחרונה ותיכף את מסיימת.

אותי כן זירזו בשבוע 36 בגלל לידה שקטה בעבר , אז יש את האופציה הזאת. רק קחי בחשבון שכנראה תצטרכו פגיה וכו'

יכול להיות שהיא תהיה במשקל מספיק, תאכל כמו שצריך והכל יהיה תקין.

אבל אצל תינוקות קטנים שנולדים מוקדם יש סיכוי גם לקשיים.

ככל שתצליחי למשוך יותר, הסיכוי לפגייה יורד.

וגם אם תצטרכו, בעז"ה זה יהיה לזמן קצר.

הגדולה שלי נולדה בשבוע 37, במשקל 2260.

היא הייתה כמה ימים בפגייה בגלל קושי נשימתי. רק להשגחה.

אבל אין מה להשוות את זה לקטן שלי שנולד בשבוע 34 במשקל 1660.

הוא היה בפגייה הרבה יותר זמן, והיה צריך הרבה יותר התערבויות.

(אחיין שלי נולד 3 קג והיה בפגייה בגלל קושי נשימתי)

באופן כללי אם *הכל תקין* - במשקל לידה מעל 2 קילו לא צריך פגייה

בחלק מבתי החולים. יש בשיבא אני יודעת..זה לא פגיה ולא תינוקיה רגילה. ביניים עם יותר השגחה יום- יומיים ראשונים ואז מעבירים לתינוקיה הרגילה או לביות מלא. שלי נודלה 2260 בשבןע 36+ והייתה בביניים בימים הראשונים אחכ בתינוקייה- היינו סהכ שבוע.

לעןמת זאת הבן שנולד 2070 היה כן בפגיה בגלל קושי באכילה- היינו שבועים. נולד יום לפני 36

אז הכל יכול להיות זה תלוי בתינוק. בגדול מעל 2 קילו ומעל שבוע 36 אין צורך בפגיה

שבוע 37 משקל 1.880, פיצית ובפגייה..אני אחרי ניתוח ועוד לא קמתי לראות או להחזיק את הקטנטונת מלבד שניה בהוצאה שלה

 מתפללת שנעבור את זה מהר ונוכל להתחיל להסניף ולהנות ממנה ..מי שחוותה אשמח לטיפים ולחיזוקים

התאוששות קלה ומהירה לך ולקטנטונת.

בעז"ה היא תגדל כמו שצריך ותעזבו את הפגייה מהר.

אם את עדיין לא יכולה ללכת אליה, את יכולה להתחיל לשאוב (בשלב הזה עדיף לסחוט), ושיתנו לה.

אבל אם לא זורם לך, אפשר גם לא.

ותראי אחר כך אם היא מצליחה לינוק.

החלמה קלה, לך ולקטנה

שתהיה התאוששות קלה ונעימה, הסתגלות טובה לעולם והתפתחות בריאה ונינוחה

המון בהצלחה

שיעבור בקלות ובטוב, התאוששות מהירה והמון בריאות ונחת!

התאוששות קלה! לך ולקטנטונת...❤️

עוד תרוו ממנה מלא מלא נחת.

ממליצה לך להתחיל לשאוב כמה שיותר מהר.

בהתחלה מספיק ממש 1-2 מ"ג של קולסטרום- לסחוט ולהביא לה במזרק

את יכולה לעשות את זה במיטה....

אח"כ, כשתוכלי כבר לקום, 

תבקשי הדרכה מהאחיות בפגיה- הן גם יביאו לך חלקים למשאבה

ויסבירו לך מה ואיך לעשות.

הקולוסטרום חשוב במיוחד לקטנטנים.

ב"ה שהיא הגיעה למשקל הזה. בעז"ה תוך שבועיים-שלושה אתם כבר בבית.

אותנו הוציאו אפילו לפני 1.900 מהפגיה

ואין כמו לגדל קטנטנים, אמנם ההאכלות יותר מורכבות

אבל הם נשארים ניו בורן מלא זמן וזה כיףףףף

החלמה מהירה יקרה

התאוששות טובה וקלה

ושכל הבלגנים והקשיים יגמרו וישארו זיכרון רחוק!

תני לעצמך להתאושש, והנסיכה מחכה לך ומקבלת מה שהיא צריכה❤️

בעז''ה הרבה בריאות, והתאוששות קלה לך ולה!

התאוששות קלה ומהירה! גם אני ילדתי את האחרונה בקיסרי חירום- קמתי מהר מהמיטה למרות הקושי וב"ה תוך כשבוע הרגשתי כבר טוב

מלא מזל טוב 🙏

אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים החכמים שאמרו קודמותיה, רק - שעם כל הרצון להנקה, שימי לב גם לכוחות שלך, שאיבה מסביב לשעון זה דבר מאוד תובעני. תנסי במסגרת יכולותיך, ובעזרת השם תצליחי להניק גם אם היא תקבל מטרנה חלק מהזמן. היא גדולה יחסית לפגיה אז כנראה שתצאו מהר והתקופה הזו תראה כמו חלום רחוק❤️

קודם כל המון המון מזל טוב!! עם כל הקושי, כיף שאת אחרי, ואפשר לשמור עליה מפה.

אני ממש מצטרפת חדשה שאת צריכה לשמור על הכוח שלך, להחלמה מהניתוח וגם לאחים וכמובן בשביל הקטנה, אז שימי לב אם חשוב לך בכלל, שהמאמץ על ההנקה, עם שאיבות וכו' לא חורג הרבה מהכוחות שלך. וגם, גם אם מאד חשובה לך ההנקה וחלב אם, אם כרגע את לא מצליחה לשאוב/להניק או לה אין כוח לינוק וכו', זה לא נורא שהכי תקבל מטרנה! הכי חשוב שהיא תצליח לגדול ולהתחזק, בעז"ה היא תצליח יותר בהמשך, כשיהיה גדולה וחזקה יותר.. אבל בשביל זה היא צריכה לעשות ולהתחזק וזה ממש בסדר אם תתקבל גם (או רק או בעיקר) מטרנה!!

המון המון מזל טוב וכוחות ובהצלחה!

אתן מדהימות!!!אנחנו מתרגלים למצב החדש ונרגשים מאוד מהנסיכה הקטנה 😍🥰

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.