פורום הריון ולידה (עמוד 3642)

אולי זה יעזור ואם זה פטרייה אז אולי משחת אגיסטן תעזור, לי הייתה פטרייה בהריון ואישרו לי נרות ומשחה אז תבדקי, ואם לא אז אולי קרם גוף לאקזמה, יש כזה מיוחד לתינוקות אז בטוח זה לא מסוכן

צריך מרשם רופא לאגיסטן?, זה משחה לפטריה שמיועדת לאותו מקום דווקא?
מה לבקש מהרוקח?,

זה חלק מהמקצוע של רופא נשים.
גם אם מביך אותך נראה לי יותר סיוט לסחוב את זה בלי טיפול...

המשחה טבע קוטן. תבדקי אם היא מותרת בהריון. עוזרת מאוד לסוגי גירודים כאלה. אני אישית השתמשתי בהריון למקום הזה. עזר לי אחרי כמה מריחות.

אצלי הצרבות רק מאמצע ההריון בערך

אני לוקחת לנטון, יעיל מאוד, צריך מרשם.

מהרופא מרשם ללנטון (זה דומה לאומברדקס וכאלה) ביעוץ טרטולוגי אמרו לי שזו תרופה מאוד בטוחה לכל אורך ההריון

מותר בהריון

שניהם מותרים בהריון.

גם טאמס ורני אפשריים- לי הם לא עוזרים.

אחרי כל מה שאת אוכלת תאכלי עוד 2-3 שקדים טבעיים לא קלויים וללא מלח. ללעוס אותם כמה דקות לא לאכול מהר. זה כבר עוזר למניעה. גם כשמתחילה צרבת קלה לאכול עוד כמה שקדים עוזר מאד.
מה שנשאר אחרי זה זה כבר תרופות
אבל תנסי לראות אם יש סוגי אוכל שגורמים לצרבת אצלי למשל כל דבר מתוק גרם לצרבת וכשהורדתי מתוקים כמעט נעלמה
תרגישי טוב!

כנראה זה מתקרב

משהי גם העלתה פה בדיקות של החברה הזו של כמה ימים רצופים וממש קשה להבין אם זה חיובי או שלילי

הראשון בערך,

 וב4-5 שבועות הראשונים היו לי כאבי גב כאילו שריר תפוס .

אוי ובאיזהשו שלב התחילו לי גזים של החיים , הבטן שלי לא מפסיקה לעשות רעש עד עכשיו.

וזהו בערך, עכשיו אני בשבוע 17 ב"ה , סכ"ה אין תלונות

ממש התפתלתי מכאבים.. לא יודעת עד היום מה גרם לי ללכת לקנות בדיקת הריון, ברוך השם הבדיקה הייתה חיובית.
ובכלל שבועיים אחרי בחילות בלעעעע כל ההריונות שלי השליש הראשון פשוט סיוטי עם הבחילות וההקאות

ביום שהייתי אמורה לקבל התחילו לי כאבי בטן חזקים אבל המחזור לא הגיע, וביומיים שאחר כך הייתי חייבת מלא לשירותים..
אח"כ כבר איכשהו הרגשתי שזה זה

מצבי רוח דכאוניים
עייפותתתת
צורך מוגבר להתפנות

שיש לי דלקת בדרכי השתן. כל רגע פיפי..
הריון שני (שנגמר באמצע) עצבנות מטורפת
הריון שלישי לא היה כלום

ובכולם היו לי כאבי מחזור והייתי בטוחה שאני אקבל עוד רגע..

תעשי שוב בדיקה.. אם באמצת את באיחוש של מחזור בדיקה ביתית אמורה לגלות אבל תמיד יכול להיות ביוץ מאוחר

האם את עוקבת אחרי ביוץ? כי מחזור ארוך קל מאוד לפספס 

אם יש ביוץ מאוחר אז לא רואים בבדיקת הריון? מה עוד יכול להיות סיבה לאיחור במחזור?

ובכלל למה לאחרונה יוצא שאני מקבלת כל 35 יום?

ועכשיו בכלל מאחר..

כתמים יכולים להיות ככה בתחילת הריון?

אם עד מחר לא אקבל נראה לך שזה הריון?

אני עוקבת אחרי הביוץ..

שלושה או ארבעה ימים אחרי הטבילה

בסהכ לפני 19 ימים

היה באמת לפני 19 יום (ד"א לפי מה בדקת?) היית אמורה כבר לגלות הריון

לפעמים עצם הציפייה יכולה לגרום לאיחור מחזור ולכתמים תחכי עד מחר אם לא תקבלי תעשי שוב בדיקה

יכולים לקרות תמיד כתוצאה משינויים הורמונליים (הנקה, הפלה ל"ע, לידה), מתח נפשי, שינוי בתזונה, שינוי בשעות השינה. הכל משפיע. לרוב, היום לנשים אין מחזור מאוד סדיר... גם אם יש תקופה של זמנים קבועים זה יכול להשתנות מאוד בקלות בלי גורם משמעותי ודרסטי.

לכן אין מה להתרגש בכלל מהשינוי. באופן כללי כדאי לעזור לגוף להישאר באיזון הורמונלי, להימנע משינויים קיצוניים.. ברור שאם עד לפני שלושה חודשים ישנת 7 שעות בלילה ופתאום שינית ל4 שעות בלילה- רצוי שתחזרי ככל האפשר למה שהיה פעם ולא שתישארי במעט שעות שינה כדי לא לגרום לשינוי... מקווה שהובנתי. זו היתה דוג'.

שתיית מים מרובה עוזרת לאיזון הורמונלי מאוד.

לא ציינת כמה זמן אתם ממתינים להריון.

עקרונית גם הכתמות ממושכות לפני התחלת המחזור גם יכולים לקרות משינויים הורמונלים ולכן אין מה להתרגש גם מזה. מבאס מאוד מאוד, מנסיון אישי, אבל זה המצב... הגוף שלנו מאותת לנו מה שעובר עליו.

לכן מה שהכי הייתי ממליצה זה להאמין ולהתפלל שתיפקדו בע"ה אבל כשיגיע מתי שיגיע, עם כמה שפחות לחץ על זה. אפילו שמאוד רוצים, אבל הגוף אומר את שלו. מסתייגת במקרה שאתם מנסים להיפרד מעל שנה... או אם אתם מעל גיל 35 אז מעל חצי שנה.

בע"ה בשורות טובות בקרוב.

אני ממש רוצה להיות בהריון יכול להיות שזה משפיע על הגוף.

תודה על הפירוט והתגובה המושקעת.

מעצבן אותי החוסר ודאות זה לא מחזור ולא הריון אני משתגעת

הרב שלנו הדריך אותנו לעקוב אחרי הביוץ

ולגבי הכתמים קורה וכן סתם איחור

אני בדקתי במקלון ביוץ וזה היה נראה לי לפני 19 יום בערך..

ועשיתי גם הבוקר בדיקת הריון ויצא שלילי..

ואם אחכה למחר ולא אקבל מחזור?

לפעמים יש בעיות ממש פשוטות שמגלים בבדיקת דם

אנחנו צעירים

יכול להיות מהרבה סיבות שניתנות לטיפול 

הרבה זוגול לא מצליחים בשנה הראשונה והכל בסדר אבל שווה לעשות בדיקות דם כלליות והורמונליות

כולה עברה שנה זה יכול להיות עיכוב מלחץ בלבד

של נסיונות זו הנחיה כללית של רופאים לפעמים אין שום בעיה אבל כדאי ללכת לרופא ולעשות בדיקות

מסכימה מאה אחוז.
את חווית "כולה שנה" של המתנה?

ובכ"ז ההנחיה היא אחרי שנה להתחיל בירור אצל רופא פוריות.... לא יודעת מה את עשית ושכל אחד יעשה מה שטוב לו. אבל לציין את ההנחיה במקום הרלוונטי לא נראה לי מלחית אלא מיידע מידע שיא הרלוונטי....

את הבדיקה מבצעים אחרי האיחור במחזור

שמשרד הבריאות הודיע שמסתובב מחלת חצבת וצריך לחסן את כל הלא מחוסנים

 

החצבת לא מסתובבת, ואפשר להירגע - אין התפרצות מגיפה.

אם הכוונה לשני מקרי החצבת באיתמר, אז מה שהיה זה קמפיין מתוזמר היטב של משרד הבריאות שרוכב על הדה לגיטימציה לישוב איתמר.

ניסוי כלים כדי לבחון את תגובת הציבור במטרה לכפות את חובת החיסונים על פי חוק.

שיקרו שיש שישה מקרים, בסוף מסתבר שמדובר בשני מקרים בלבד.

 

בישראל על פי הדוחות האפידמיולוגים יש בכל שנה 54 חולי חצבת, והמס' הזה לא השתנה.

אפס אחוזי תמותה.

 

אל תדאגי - אם היו יותר מקרים מאלו, משרד הבריאות היה יוצא מגידרו כדי לפרסם אותם באמצעי התקשורת.

 

 

של שנה

איזה רקע

לא קיבלתי עדין מחזור אני צריכה לקבל עוד 10 ימים ולפני זה שכבתי עם חבר שלי יומים לפני ביוץ אני אמורה לקבל כל 33ימים אני סופרת את הימים כבר חצי שנה אז בגלל זה אני יודעת שאחרי 33 ימים אני אמורה לקבל ואני לא בהריון לפי מה שבנתיים אני יודעת כי יש זמן עד הקבלת מחזור וההפרשות לבנות ממש ובחיים זה לא היה לי ברמה שרואים אותם ממש על התחתון והם לא גושייםצכרלה פשוט לבן ומתוסף לזה שאני כבר כמעט שבוע אוכלת הרבה ולא מרגישה תחושבת שובע בכלל וכמו כאבי בטן לפני מחזור אבל לא בדיוק אותה הרגשה כאבים חזקים

יכול להיות שזה הפרשות של הזרע

את משתמשת באמצעי מניעה כלשהם? בלי קשר להפרשות בגלל שאר הדברים שכתבת אולי את בהריון?

ופטריה בדרך כלל שיש לי מגרת ומריחה רע אבל לא מגרד לי ואין ריח רע
אני לא משתמשת באמצעי מנעיה

אני לא משתמשת באמצעי מניעה

ופטריה בדרך כלל שיש לי מגרת ומריחה רע אבל לא מגרד לי ואין ריח רע

הפרשות לבנות יכולות להיות גם סתם אם זה לא יעבור תפני לרופא

וכן אני רוצה הריון מבן זוג שלי עד מתי לחכות עם לא יעבור

יכול לקרות משינויים הורמונליים

ומקווה שזה הריון אני נורא היה מאושרת עםצזה היה מימנוו ועכשיו

ממה שהבנתי יחסית עמוס בחגים בשעצ
מצד שני תמיד אפשר להתקשר לברר... ויש מצב שהייתי מעדיפה להיות במקום דתי ועם אוירת חג למרות קצת עומס (תלוי איפה העומס ובהנחה שלא תישני במסדרון או משהו..)

הוא יודע הכי טוב מה קורה בנושא הזה.
אם חשוב לך עי"כ מבחינת ההיצע שלהם, והאופציה היא שע"צ, אז לא הייתי מוותרת על עי"כ. במיוחד בדברים שבעי"כ זה מובן מאליו ובשע"צ הם רודפים אחריהם מאחור.

לכהנים

ולניאדו.. אבל זה רחוק..

כמעט ולא שמעתי עליו ומחיפוש בפורום יש דעות סותרות לגבי אווירה... (מבחינת נראות ונוחות וכדו')

נעים שם לרוב מבחינת מקום קטן וצוות מאוחד וזמינות אפידורל היא מהירה

סך הכל בית חולים קטן

 

לא הכי חדש שם במחלקה חיצונית  החדר לידה כן משופץ עם אמבטיה ואיבזרים בכל חדר

נולדה 2.400 פיצקית עם ראש בגודל אגס

כל העקומות היו נמוכות ועכשיו היא בת 4 וחצי תכף 5 והיא מצוין!!

לא הלכתי לשום ייעוץ, מעקבים התפתחותיים וכו' ששלחו אותי. הקב"ה עשה את שלו בקצב שלו

נולדה 2.400 פיצקית עם ראש בגודל אגס

כל העקומות היו נמוכות ועכשיו היא בת 4 וחצי תכף 5 והיא מצוין!!

לא הלכתי לשום ייעוץ, מעקבים התפתחותיים וכו' ששלחו אותי. הקב"ה עשה את שלו בקצב שלו

אני לא מכירה. מכירה כאלו שהיו במעקב אצל אנדרוקרינולוג , חלק צמחו לאט אבל מצוין וחלק היו צריכים הורמונים בשלב כלשהו וגם צמחו מצויי אחר כך.
ממליצה למצוא אנדרוקרינוחוג טוב , אני מאד ממליצה על דר הארי הירש מירושלים רופא אחראי מקסים ומאד זהיר ולא ממהר לתרופות.
המעקב מרגיע אותך בתור אמא ועוזר לך לקבל החלטות נכונות. זה פעם החצי שנה מדידה ובדיקה גופנית רגילה ואת מקבלת את כל המידע והרגעה.
לדעתי אם ילד מאד נמוך ולא האחוזונים זה חוסר אחריות לא ללכת למעקב ולבדוק.
בבדיקה ראשונית מודדים אותך ואת הבעל, שואלים הסטוריה משפחתית ושולחים לבדיקות דם שגרתיות כמו לשלול צליאק וצילום כף יד.
שום דבר מזה לא מסוכן ולא מלחיץ וזה חד פעמי. אחר כל באים למעקב לפי המלצה כאמור בדרך כלל פעם בחצי שנה.
בעיני זה מאד חשוב לכל הפחות פעם אחת.
ואני יכולה לעודד ולומר שיש ילדים מהנמוכים שצמחו לאט ונשארו נמוכים ובכל זאת מוצלחים מאד- למשל אני ;)

אבל ממליצה לא להיות שאננה. הבת שלי הייתה כזאת וחשבנו שזה "גנים" והתגלה משהו רפואי..
הייתם אצל גסטרו?

הגדולה בת כמעט 5 שוקלת 14 בערך בן ה3 וקצת שוקל 12 וקצת ובן הכמעט שנתיים שוקל 13.
שלושתם היו מתחת לעקומות, הקטן בגיל חצי שנה התחיל להדביק פערים ונהיה שמנמן מתוק. הגדולים עדיין רזים, נכנסו לתחתית הגרף אחרי גיל שנה ומאז בתחתית או קצת מתחת.
חכמים מתוקים ושובבים😍

אמנם נולד כמעט שלוש קילו אבל לא עלה טוב במשקל ויצא לחלוטין מהעקומות. ב"ה עלה לאט לאט במשקל והתאזן לחלוטין.

אני בתוך הסיפור עדיין,
עם ילד בן שנתיים,
נאבקים על כל גרם.
לאחר כל בדיקה אפשרית
מהבדיקות דם פשוטות, ועד לאולטראסאונד מח.

מבחינתי כל עוד הילד שמח, פעיל, מתקדם בשאר המישורים, ובמעקב-
אז הכל תקין. (פעם לא היה רגוע ולכן התחלנו מעקב).
2 נקודות מרכזיות:
1. לא להיות שאננה, כן לבדוק מה שאפשר.
2. לא להיות בלחץ. מנסיון- זה משפיע על הילד והורס הכל.

יש ילדים קטנים. זה קורה.
תהיי בנחת, זה קשה אבל חשוב.
איתך לגמרי!!
מוזמנת לפנות באישי אם צריכה עזרה או טיפים,
עברתי הרבה...
בהצלחה!!

נולדה במשקל ממש טוב, ובערך מגיל שנה התחילה לשבור עקומות והגיע מתחת לכל העקומות.
עשינו המון בדיקות ולא מצאו כלום.
היום בת 13, תמיד היתה ילדה רזה. עכשיו היא עדיין רזה , אבל צמחה המון לגובה השנה, כבר לא מהנמוכות בכיתה. והיא ממש בסדר, עם התפתחות תקינה לגיל ב"ה.

מגיל ארבעה חודשים עד שמונה חודשים כמעט לא עלה במשקל
עשינו בדיקות והיה לה וירוס שפוגע בתפקודי כבד, דומה למונו. בגלל זה התיאבון היה מאוד ירוד.
אבל בכל שאר התחומים ההתפתחות היתה תקינה.
מאז נשארה קטנה ורזה.
היום כמעט שש שוקלת 13 ק"ג. זה ממש מעט אבל היא ילדה חכמה, אנרגטית, פעילה.
אנחנו במעקב אבל חוץ מהמשקל הכל בסדר ב"ה.

( ומעניין שהרוב פה מספרות על בנות)
נולדה ממוצעת ובסביבות גיל שנה ירדה מאוד במשקל והגיעה למצות למקומות.
כיום בת 4 ילדה מקסימה וחכמה מאוד, ממוצעת במשקל ובגובה אפילו קצת מעל הממוצע, ב"ה.

וכל האחים שלי גם.. ואנחנו מפותחים כמו שצריך ואפילו חלק מהאחיינים שלי ככה והרופא ילדים כבר לאלא מופתע שהם נולדים פיצקיים ויש להם איחור גדילה לפי, צילום כף יד..
אם בכל זאת תרצי להיות רגועה תלכי למעקב אצל אינדקרינולוג מומחה

או שומרת על העקומה שלה??

גם עודדתן וגם נתתן כיוונים לבדיקה.

(ההקשר ילד בן כמה חודשים שנולד קטן ולא ככ מגיע לעקומות אבל נראה שמתפתח בהתאם לגיל)

אם יש לו עקומה של גדילה משלו והוא מתפתח וחיוני ורגוע אז כנראה שהכל בסדר. אפשר לשלול ריפלוקס ואלרגיות צליאק ואנמיה אם זה ירגיע אתכם אבל לא הייתי נלחצת...

כי לפעמים נותנים מנה של חיסון סביל.
החיסון הרגיל פחות יעיל בגילאים האלה.
מקווה שדווח למשרד הבריאות על הילדה הזו, כי בעצם כל מי שהיה בחתונה איתה הוא בסכנת הדבקות במידה ולא חוסן כמו שצריך.

ואם הוא חלילה נדבק וחלה, במקרה כזה ממש אסור לחסן.

מנה של אימונוגלובולין... ( אין לי מושג מה זה)

לא היה מגע עם האחיינית
רוב החתונה הוא ישן בעגלה במקום מרוחק
הוא יונק מלא
אין שום סימן ב"ה

שאם נכנס אדם חולה חצבת לחדר ויוצא כולם בסכנת הדבקה.
אנחנו לא חיסנו בן שנתיים מסיבות שלנו אם כי המשפט שלה גורם לי ללחוץ על בעלי לבצע את החיסון.
תתיעצי עם גורם רפואי.

תשובה שנתןMor Sagmon שעומד בראש עמותת חסון למתן מידע על חיסונים, לגבי תינוקת בת 3 חודשים.

 

לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות (עמ' 139), מתחת לגיל 6 חודשים, יש לשקול מתן אימונוגלובולינים (זה החיסון הסביל) במינון 0.25 מ"ל/ק"ג, במיוחד לילדים לאמהות שלא חלו או לא חוסנו נגד חצבת.

יש להתעדכן איזה תכשיר זמין כעת. הכי טוב שתבררי ותאמרי לנו בדיוק מי היצרן ומה שם המוצר, כך נוכל לברר יותר ספציפית. אם יתנו לך את עלון היצרן המקורי באנגלית - זה הכי טוב.

בהחלט יש מצב שאת העברת נוגנדים לבן שלך, לאחר חשיפה שלך בעבר (מחלה או חיסון). ניתן לבצע בדיקה לנוכחות נוגדנים, גם אצלך וגם אצל הפעוט.

בנוסף, מאחר ומדובר בנוגדנים, את יכולה לקבל את ההחלטה עם הופעת התסמינים הראשונים של חצבת ואימות מעבדה שזה חצבת, ולא למהר לתת עכשיו "על כל צרה", כי הסיכוי שיידבק דווקא מהשכנים אינו כזה גבוה.

כפי שכתבו, ויטמין A מאד יעיל בחיזוק הגוף בהתמודדות עם חצבת. תמצאי דרך להעניק לפעוט ויטמין A באמצעות מזונות עשירים בויטמין זה (בעיקר מזון מן החי), אותם תאכל אשה המיניקה, ושתניק אותו (אני מבין שאת לא מניקה).
...
תקופת ההדבקה: מארבעה ימים לפני ועד ארבעה ימים אחרי הופעת הפריחה על העור, כלומר, אפשר שה [האחיינית שלך] כבר לא מדבקת בכל מקרה.

כמו כן,אני מבין שזה מפחיד מאד, במיוחד אם פקידי משרד הבריאות מדברים איתך, אבל מדובר במחלת ילדות, בד"כ לא קשה העוברת ללא סיבוכים. כולנו (כולל הפעוט שלך) חשופים לסיכונים הרבה יותר גדולים, לרבות מחלות זיהומיות כנגדן כלל אין חיסונים, עם סיכון גבוה הרבה יותר לתחלואה והסתבכות מאשר חצבת.

קראי כאן יותר פרטים על המחלה והסיכונים.

בריאות לכולם!

עמותה למתן מידע על חיסונים - עמותה למתן מידע על חיסוניםנהל

10

מדובר על הוירוס הכי מדבק שידוע לאנושות היום...
הוא מאוד עמיד, מספיק שהאמא של הילדה נגעה במשהו שאתם נגעתם בו אח''כ וזה כבר יכול לדבק.
ויש נשאות של הוירוס למשך 10 ימים עד התחלת סימנים.
בכל מקרה אם תרצו לבצע חיסון סביל יש עד 6 ימים לאחר החשיפה. כדאי להזדרז במידה ואת רוצה.

במיוחד שאת החיסון הזה מבצעים רק בבי"ח.
נשמע לי שיותר מסוכן לו להיות בבי"ח עם כל המחלות שמסתובבות שם מאשר לקבל את החיסון כאשר החשש ממש רחוק..

האם יש להמנע מלקחת תינוק בן חודש וחצי לארוע משפחתי? יש לנו מחר אירוע משפחתי תכננתי ללכת, פתאום נכנס לי חשש אולי זה לא נכון לקחת אותו למקום כזה הומה אדם וסגור ( לא גן אירועים)
ועוד שמחר בבוקר יש לנו את החיסון של גיל חודש, קשור?

האם יש מקום לחשש לדעתכן?

בגלל הרעש הנורא וההמוניות. הוא ממש קטנצ'יק...
בלי שום קשר לחיסון.

למקומות שיש שם הרבה אנשים.

הם מאד רגישים וכל  חום גורר הקפצה למיון בשביל מה צריך את זה? 

לגבי החיסון, אם התכוונת לתופעות לוואי בגיל חודש אין.

קצת לא נעים כי אישרנו הגעה וסתאם כי היה בא לי לצאת ולפגוש משפחה.
אבל באמת חוששת מההמוניות ובטח כל אחד רק ירצה להרים ולגעת - מתכוונת למשפחה הקרובה.
אז באמת ניראלי אוותר.
לגבי החיסון התכוונתי שאולי הם יותר חלשים בגלל החיסון?

לעבור לרצח מלא/כוסמין
ולהשרוץ קטניות. פחות מתסיס בבטן

לא עזר לי להוריד מוצרי חלב (אולי הפחית קצת אבל לא לגמרי), אולי הייתי צריכה להוריד גם קמח.
אפשר לנסות לשתות תה שומר ותה ג'ינג'ר, עוזר להרגיע את הבטן ומערכת העיכול. גם קמומיל.
לשתות הרבה מים בין הארוחות, לא בזמן האוכל.
לאכול ארוחות קטנות.

ואי אפשר להסתגר בבית ולא להסתובב בין אנשים...

באחת מהן איחרנו את שעת השינה ובשאר חיכינו שיעבור...
עבר ⁦️⁩

אז מדליקה לו את האור ושמה לו צעצועים רכים- בובות וכו במיטה.
אם רואה שיש סיכוי כולשהוא לנימנום, שמה לו בובה אחת ואור מכובה

אולי מוציא שיניים אולי תולעים

אולי הוא לא אוכל מספיק לפני השינה, מה הוא אוכל בדר"כ?

קודם כל- זו תקופה וזה עובר !! נראה לי שלכל ילד זה קורה מתישהו...

אם הוא מוכן להישאר במיטה שלו עם צעצועים/ ספרים הכי טוב.

אם לא- ממליצה להוציא אותו אבל בלי אטרקציות בחוץ זה אומר שמשאירים חצי חשוך עם כמה משחקים,

אני הייתי יוצאת איתם לסלון ולוקחת שמיכה וכרית להמשיך לנוח על הספה

כשהמשכים התורן משחק על הרצפה ומדי פעם מושך לי בזנב..( סליחה, בשמיכה)

קודם כל - אני חושבת שזאת אחת מההשקעות המשתלמות! יכול לשפר פלאים את איכות החיים והשינה שלכם...

 

במקרה שלנו - היא שמעה את שעות השינה שלו, והגיעה למסקנה שהוא מתעורר כי הוא ישן פחות מדי (!)

כלומר התבלבלו לו המחזורי שינה.

היא המליצה לי להשכיב אותו יותר מוקדם, ובנוסף - במשך כמה ימים-

להעיר אותו כמה שעות לפני השעה שהוא קם (נגיד בשלוש שלוש וחצי) - ככה בקטנה, שטיפה יתעורר, יחזור לישון - ואז יחזור לשינה ויקום נורמלי.

 

נשמע מוזר, מבעס ליישם - אבל זה מה שעזר לנו, ללא ספק. הילד התחיל לאחר את שעת הקימה שלו... היה שווה את הכמה ימים של הסתגלות (את הקטע של להעיר אותו עשיתי ממש קצת, אולי שלוש פעמים)

בהצלחה

אפילו בפרטי...

לא סתם חז"ל אמרו שלאישה לוקח 24 חודשים לחזור לעצמה אחרי הלידה.

בנתיים תאכלי טוב. תשתי טוב. תשני טוב.

אם את מניקה- אז אפילו לשקול לתת בקבוק באמצע הלילה ע'י בעלך, ושאת תוכלי לישון ברצף כמה שעות, זה ממש עושה את ההבדל.
למצוא מישהי שתוכל לצאת עם התינוק לטיול של שעה בחוץ אחה'צ ואת תלכי לנוח.
לקנות אוכל מזין וטוב. לשתות המון מים.
וגם לעשות דברים שאת אוהבת. להצליח לעשות דברים שוברי שגרה מידי פעם שיחזירו לך חיות. אפילו להרשם לאיזה חוג ספורט בשביל לצאת להתאוורר ולהרגיש טוב עם הגוף. מה גם שפעילות גופנית משפיעה לטובה על המצב רוח ומשחררת חומרים חיוביים שעוזרים לגוף להתעורר ולהתחזק

אם לא, מומלץ כן לקחת.

 

מצליחה לישון ולאכול בצורה מסודרת?

אני מניקה מעט יחסית. אבל קמה בלילה לתת בקבוק כי בעלי עובד בשעות מעצבנות אז אני מרחמת עליו וקמה בעצמי...
שנאתי פרנטל בהריון אבל זה רעיון טוב, אולי לא אקיא עכשיו אחרי שאקח את זה
תודה לכן!

כי זה לא משהו שבודקים בבדיקת דם רגילה , צריך לבקש. וערכים בטווח הנורמה אך נמוכים יכולים מאד להשפיע.

חוץ מזה את צריכה ללמוד לישון כשהתינוק ישן. לא להתקלח ולא להתחיל לסדר ולעשות כביסות. התינוק ישן- לכי לישון. לוקח זמן להפנים את זה אבל השינה שלך חשובה יותר מתחזוקת הבית.

צודקת.
תודה על העצות!

לפעמים המאגרים מאד נמוכים וההמוגלובין תקין.

וזה גורם לחולשה רצינית.

לתת לו להתמודד? מסכן הוא בן שנה וחצי הוא קטן וזקוק לך
תארי לך מה הוא מרגיש שעושים לו את זה , הייתי מבהירה להם שאם הם לא משחקים איתו יפה שלא ישחקו איתו בכלל
אולי זה נשמע קצת קיצוני אבל לא אוהבת שמתנהגים ככה , אני מניחה שהם אוהבים אותו וזה נעשה בגדר צחוק , אבל פה נראה שהוא הצחוק

ברור שאני בסביבה ומגיבה מיד, אני לא משאירה אותו רגע בלי השגחה שלי (שובב שובב עם רעיונות מקוריים במיוחד....)
"לתת לו להתמודד" התכוונתי בקטע טוב כמובן, אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב..
זה לא שהוא הצחוק, הוא צוחק ביחד איתם ומבסוט מהצומי..
רק שלפעמים הם נסחפים...
)בדרך כלל בלפעמים הזה אני פשוט לוקחת אותו לחדר שקט וסגור ושם אנחנו שרים בשקט עד שכולם מתגנבים בשקט לאט לאט ונהנים מאיזה סיפור רגוע...)

שהוא ילד קטן, הוא לא מבין את הצחוקים שלהם, והוא נפגע ונעלב. לכן לא עושים לו כאלה דברים. אם הם ממשיכים, אז לומר להם בתוקף: לא! אני לא מרשה לעשות לפלוני ככה!
אני מאמינה שאם אין להם בעיות התנהגות הם יבינו ויפסיקו.
ולא צריך להיות הדודה הרעה, לא צריך לכעוס (אבל אם אחרי הסבר כזה הם ממשיכים, כן הייתי כועסת ומראה להם את זה, אולי אפילו לוקחת אותו אליי וכשהם רוצים להתקרב לומר להם:אתה לא יכול לשחק איתו כי אתה לא יודע איך, והוא נעלב ממך), אני הרבה פעמים אמרתי לאחיינים שלי: אצלי בבית לא עושים ככה, ואם אני כן רואה שהם עושים אני מזכירה להם: בבקשה תרד מהספה, אני לא מרשה לעמוד עליה. לא נוצרו בעיות תקשורת בינינו בעקבות כך.

אני לא צריכה להיות בסטרס שבת שלמה בגלל אחיינים מופרעים. וגם לא רוצה לחנך אותם

יותר לאנשים אחרים, ופחות להורים, ואז זה תהליך ארוך יותר....

והיא מציקה הרבה לבת שלי.
ולא מתאים לי להכנס לזה מולה.
פעם אחת הלשנתי להורים שלה והיא חטפה.
מאז מספיק שאני מתחילה ךצעוק את השם של אמא שלה והיא מפסיקה באותו רגע.

קודם כל תודה על התגובה!
העניין הוא שהוא לא בדיוק "נפגע ונעלב" זה יותר אני שעונה להגדרה הזאת...
הוא שיהיה בריא נהנה מהצומי, רק שלפעמים מגיעים למצבים בהם מבחינתי זה מוגזם וצריך להתערב.
אין להם בעיות התנהגות והם בוגרים ומתוקים.
אהבתי את הרעיון של "אצלי בבית לא עושים כך וכך"

אם הוא נהנה, ורק לך זה מפריע, תעזבי.
אם הוא סובל, היתי שמה להם גבולות.

אז לדעתי את יכולה לקחת אותם ולהסביר להם את העיקרון שבדיחה מצחיקה בפעם הראשונה, אבל כשחוזרים עליה היא כבר לא כ"כ מצחיקה, בפעם הבאה, היא בכלל לא מצחיקה, ובפעמים הבאות היא כבר מעיקה... :
וככה גם עם הבן שלי, אתם יכולים להגיש לו משחק, וכשהוא בא לקחת אותו אתם מהר מזיזים את היד, והוא לא מצליח, ואז הוא צוחק ונהנה והכל בסדר. אבל זה בסדר פעם אחת. אם הוא רוצה את המשחק ואתם כל פעם מרמים אותו, אז הוא כבר מתאכזב ונעלב. ואני בטוחה שאתם לא רוצים לפגוע בו...

אם זה קרש טוב ובריא ואחותך/גיסתך תזרום עם זה שאת מעירה להם.
תעשי את זה את.
זה לא חיב להיות בצורה מאד כעסנית או מפחידה אלא בצורה נחרצת ותקיפה.
אין שום סיבה שילדך יסבול בגללם.
אם הקשר בינכם פחות קרוב היתי אומרת להורים וברגע שקורה מקרה להגיד להורים שידברו איתו וכו..
לי אישית יש הרבה אחינים חלקם יותר בקשר חלקם פחות.
לרוב אני לא מערבת את ההורים אלא מנסה להסתדר איתם בעצמי.
ונותנת להם הרגשה שכיף לי שמשחקים עם הילד אבל לא בצורה כזו ומסבירה איך לשחק..

אח שלי הוא הקטן בבית והוא ואחותי שלפניו אוהבים את הבת שלי מאוד אבל לא מבינים מה מתאים לגיל ומה לא בסדר. לכן אני באזור וכשאני רואה שהולך לקרות משהו אני מסבירה לו יפה: אני יודעת שאתה לא יודע כי לא היתה לך הזדמנות ללמוד מה מתאים אבל זה לא מתאים. אתה מפחיד אותה ובשבילה זה לא מתיחה אלא פחד כי היא לא מבינה בדיחות. ילדים קטנים לא מבינים בדיחות וודאי לא תינוקות.

להניח שהם פשוט לא יודעים, לא מבינים שהוא לא ברמה שלהם. הם באים בטוב, אבל צריכים מבוגר שינחה אותם מה הדרכים הטובות לשעשע תינוק.

את האחיינית בת ה5 כל מיני דברים שאני לא אוהבת...

הם לא עושות את זה בכוונה אבל הן מדברות אליה ואחת אל השניה בצורה ממש מכוערת בעיני והילדה לומדת..

נגיד קוראות אחת לשניה בכל מיני שמות גנאי- פוסטמה, מפגרת וכו. ואומרות לבת שלי שתקרא לדודה ככה..

או שהן אומרות לבת שלי- רוצה לבוא איתנו לקניון היום??(בכלל לא יודעת מה זה קניון..) , תגידי פלונית איך אני נראית? הצבע הזה מתאים לי? הבגד יפה עלי?? ויש לי עוד מלא דוגמאות...

 

יש לכן עצה איך להגיב? הערתי להן בעדינות כמה פעמים אבל זה לא עוזר...

 

קצת מורכב שם העניינים.. לבעלי חשוב מאד בקשר עם המשפחה..

זה אמנם לא המקום שלך לחנך אותן לדבר נורמלי אבל מכאן וללמד את הבת שלך לדבר ככה . אין מצב. אני אישית הייתי אומרת להן שאני לא מסכימה שילמדו את הבת שלי מילים כאלה

היתי פועלת בשני כיוונים:
1. לבקש מבעלי(, או אם הוא לא רוצה , לעשות זאת בעצמי) לדבר איתן על עניין המילים הלא יפות , ולא לדבר בעדינות . להבהיר באופן חד משמעי שלא מדברים כך ליד הבת שלך. אולי אפילו שבעלך ידבר עם הוריו, גם הן ילדות/ נערות ויש להן הורים שישימו גבולות.
2.להסביר לבת שלך שיש מילים שאת בשום אופן לא מרשה לה לומר, גם אם הן מדברות כך. עצוב לנו שכך הן מדברות, אנחנו לא מדברים ככה, לא היתי מנתקת קשר על זה. קשר משפחתי.י הוא משהו רחב ומשמעותי בחיים והן רק נערות מתבגרות , הן יגדלו וסיכוי גדול שהבת שלך תרוויח מקשר עם דודות( גם אם כרגע הן בגיל הטיפש עשרה)

לגבי שאר הדברים שציינת, קניון, העיסוק במראה שלהן, לא נראה לי כ"כ נורא.
תסבירי לילדה בפשטות מה זה קניון( מקום גדול עם חנויות) וזהו. מאוד טבעי שנערות עסוקות במראה שלהן. ובבית שיש בו גדולים וקטנים, ילדה בת חמש בהחלט רואה את אחותה מתעסקת במראה החיצוני.
מילים לא יפות לעומת זאת, זה הרבה יותר חמור .

לק"י

גם מילים לא יפות הילדים שומעים בכל מיני מקומות
הם צריכים ללמוד שלא אומרים אותן.

מכירה את ההתמודדות הזו.
בצורה נעימה, אך אסרטיבית. 
וגם אפשר להציע להן מה כן. כלומר, לשחק כן. ללמד אותה צבעים, אותיות, מספרים.

בהצלחה

הייתי מחלקת את לשתי קטגוריות - זה של המילים הלא מתאימות כמו פוסטמה וזה של התנהגות לא ראויה אבל לא גרועה - כמו איך אני נראית וכל זה

בקשר למילים הלא יפות הייתי מותחת קו אדום. אומרת לנערות עצמן- בצורה תקיפה מאד , מכבדת אבל תקיפה וממש לא עדינה, שאם הן אומרות מילים כאלו ליד הילדה שלי קל וחומר אומרות לה לומר כאלו מילים אז הן לא תראינה הרבה את האחיינית שלהן. בנקודה הזו גם הייתי מותחת קו אדום מול הבעל. משפחה זה חשוב מאד אבל לא על חשבון ערכים כאלו.

במקביל לדבר עם הבת על זה שיש אנשים שאומרים מילים לא יפות וזה ממש חבל, ובשום אופן בבית שלנו לא מדברים ככה ולא חוזרים על מילים כאלו.

 

שאר הדברים של - תראי מה קניתי בואי לקניוןאיך אני יפה ושטויות כאלו, זה לא משהו שהייתי מנתקת קשר בשום צורה, (כן מנסה לצמצם) אבל כן מדברת על זה אחר כך עם הילדה, ומנתחת איתה מה כן ולא מעריכים בהתנהגות בזו. אפשר גם להתייעץ עם מנחי הורים יש הרבה מצבים כאלו לצערינו של משפחה שרוצים מצד אחד להית בקשר ומצד שני הם לא מחנכים כמונו.

 

אני מבינה שזה קשה לבעלך אבל האם הוא מעריך את הצורה שאחיות שלו מתנהגות? האם דיברת איתו על העובדה שהילדה לומדת לחקות אותן ומה הוא חושב שהוא ירגיש אם היא תתנהג כמוהן? לפעמים גברים לא מבינים מספיק עד שאומרים להם דברים בצורה מאד בוטה.

 

בעלי היה מפנק את הילדות בממתקים בלי חשבון וכמה שלא אמרתי לו שזה משמין וכו הוא התקשה מאד להפסיק. יום אחד פגשנו אחיינית שלי שהיא ילדה ממש שמנה, והוא אמר משהו על זה, ואז אמרתי לו -אם לא תפסיק לתת להן כל היום ממתקים עוד כמה שנים הילדה שלך תיראה בדיוק ככה! הוא הזדעזע מזה וזה ממש עזר. 

גברים....

עד כמה אני צריכה לנסות לעצור את זה... את האמת שלהורים שלהן אין כל כך השפעה עליהן לצערי... אז אני מניחה שאנחנו נגיד להן פעם הבאה שנהיה שם וזה יקרה.. מבאס קצת להיות הגיסה הרעה אבל אין ברירה ואני מניחה שאם אני לא אעשה את זה בגיל הזה זה רק ילך ויחמיר..

תודה לכולן..

וכל אמא תרצה להלחם ולהתעקש על החינוך של הבת שלה.
הן יבינו את זה כשיגדלו.
ובינתיים כדאי לכבד אותן, אבל להתעקש שימנעו מההתנהגויות האלה.

לכי תדעי אולי הן יבינו גם שלא מדברים ככה

ואומרת.זאת מילה ממש לא יפה.אנחנו לא מדברים ככה אצלנו בבית

אם זה המרחב שלהן (במיוחד בבית שלהן) זכותן לדבר ולהתנהג כרצונן, הן לא צריכות ולא סביר לבקש זאת שישנו את כל ההתנהגות כשאתם בסביבה.
אפשר לבקש התחשבות- לנו לא נעים א, ב, ג (לצמצם רשימה למינימום הכרחי)
אם לא אכפת לכן להימנע מכך לכולם יהיה נעים יותר.

לגבי הבת שלך, את יכולה לומר שאת לא מרשה לה ללכת למקומות כמו קניון וכו' וזהו.
אם הן דודות מסורות שיקחו למקומות שאת מרשה.

לדעתי זאת הגישה.
כינויים אחת לשניה- אל תתערבי ביניהן. את יכולה לומר "איזה מילים של שבת" (כינוי למילים לא ראויות) ככה הבת שלך מיד תדע להבחין בין טוב לרע.
אומרות לבת שלך להשתמש במילים האלו- לזה לא להסכים.

ואני מבינה שחשוב לך ההיבט הרוחני של הילדה שלך, אז רק להרגיע אותך ילדים גדלים ומבינים מצויין את ההבדל בין החינוך בבית לעולם שהם נחשפים אליו בחוץ.

לא הבנתי את הבעיה. בעניין קניון זה יכול להאמר גם כמשחק אם זה חלק מעולמן..נראה שכן. אם את חושבות שבאמת שואלות אז להסביר להם שלא ישאלו אותה סתם. אם את לא רוצה שישאלו אותה גם לא במשחק תגידי להן. בעניין המילים הן חייבות ללמוד לדעתי שכך לא מדברים! את זה הייתי מפסיקה! זה הכי מציק לי.

באמת ילדים בני חמש שש לא מבינים שילדים בני שנה וחצי הם לא בגיל שלהם ואין להם כלים להבין.
בהחלט טוב להסביר ככה

אם הילד נהנה שחררי..
אם זה מגיע לאלימות כלשהי, אפילו קצת את יכולה לעצור אותן.
אני מכירה ילדים שבין האחים הם עולים אחד על השני, מושכים וכו, ואז הקטן צוחק ונהנה כי זה מה שהוא רגיל וזו השפה וזה לא ברמה שמכאיבה לו יותר מידי כנראה (תלוי ילד)..
אבל לדעתי נכון יותר לעצור דברים שיש בהם אגרסיביות או פגיעה פיזית גם אם הילד לא סובל, כי זה מה שהוא לומד לעשות גם כן...

אם תומרי להם פעם אחת ( כשזה קורה) בתקיפות אך עם המון אהבה, שאם הם עושים לו את זה קצת והוא נהנה אז זה בסדר אבל כל עוד זה גובר, גם אם הוא צוחק זה לא בהכרך נעים לו אז עדיף לא לעשות לו את זה אלא לשחק איתו בכבוד אז הם יבינו.
וגם לפעמים כשאוהבים מישו ומנסים להצקרב אליומולשחק איתו(יוצר בגיל הקטן) אז לע יודעים איך להביע את זה אז זה יוצא להם כמו שאת מתארת כאשר הם רק מחםשים דרך לשחק אילט ולהתקשר איתו.
לכן הייתי מציעה לך להעיר כמו שכתבתי, אבל לא להגיד רק מה לא, אלא אחרי שמעירים יפה אומרים להם מה כן ומציעים להם דרך טובה לשחק ביחד, מציבים להם את המציאות של הדרך הנכונה לשחק יחד.

סליחה שלא עונה באופן אישי..
קראתי הכל!
השבת הזאת עברה מצויין, עשינו משחק "היכרות מחדש" וכל אחד סיפר איך הוא אוהב לשחק וכו'
ואז דיבבתי את הילד שלי כאילו הוא מספר מה הוא אוהב ומה לא נעים לו (והוספתי גם משל עצמי כאמא)
המסר הופנם.
היה ממש נחמד!
גם האחיינית השובבה והמתוקה קלטה את העיקרון וזרמה.
כולם נהנו ולא היו חריגות מוגזמות..
תודה לכן!

כל הכבוד!
שמחה לשמוע שעבר בטוב

יש נשים שמרגישות קודם, תלוי אם הם רזות או שמנות ומיקום השליה קדמית או אחורית.

אני לא בטוחה, זה מרגיש מוזר , אני בשבוע 16 +2  והריון ראשון , ואני רזה , שליה אחורית

השאלה אם זה יכול להיות זה?

מה את מרגישה?, מעין שריר קופץ, בועות?

איפה את מרגישה את התזוזות?

איזה כיף!!, תהני

(יכול להיות גם הדופק שלך)

דבר ראשון הייתי לוקחת לרופא ובודקת אם יש משהו באוזניים

 

 

לא חוזר לישון הכוונה שמח, רגוע ועירני או עצבני, בוכה ונודניק?

אם בוכה ונודניק הייתי נותנת פעם אחת אקמול ובודקת אם זה משפיע, אם האקמול מרגיע אותו סימן שמשהו כואב לו

היינו אצל הרופאה.. ב״ה אין לו משהו שהיא מצליחה לראות. הוא גם מאוד חיוני, אבל כל פעם לקצת זמן...

בלילה הוא מתעורר פשוט אחרי האוכל במקום לחזור לישון.. בלי בכי.. מסתכל ובוחן כל מה שסביבו

יועצת שינה לתינוקות. יש לה סרטונים חינמיים עם המון הסברים וטיפים

אולי תמצאי משהו שמתאים לכם

יכול להיות שהוא פשוט לא צריך שינה של 10 שעות ברציפות