פורום הריון ולידה (עמוד 3659)

מותר אקמול ואופטלגין.


לפני שבוע יצא מחקר שקשר אוטיזם לזה שהאמא לקחה אקמול.

לצערי אני לקחתי בשבוע 7 אקמול כל השבוע ופעמיים ביופ כי סבלתי מכאבים של התרחבות הרחם

אז מה אעשההה השםםםם

חוצמזה אולי בקבוק חם יעזור

ניסיתי הכל
בקבוק חם מקלחות חמות באיזור המותן
לקחתי עד כה 2 אקמול
אני ממש אובדת עצות והרופאים לא יודעים מה לעשות עימי
ממתינה במיון שעות... מקווה לישועה🙏🙏🙏

תכתבי לי בפרטי אם זה מגיע מזה...

לאחר 20 שעות במיון
כנראה שכן
לאחר חשד לאבנים וחול אך ברוך השם בסוף לא
ובדקו בדיקת דם
הרופא אמר כנראה העסק מתרחב שם
ותקשיבי זה כאבי תופת לא מאחלת לאף אחת

זה מגיע ההתקפים.. זה כאבים היסטריים!!!
אין מה לעשות חוץ ממשככי כאבים מאוד חזקים .

אבל להרגיע.. זה עובר(-;
לקראת חודש שמיני. הפסיקו הכאבים..

תהיי חזקה! חשתי זאת על בשרי!

ולא על משהו חד פעמי. אם את כל-כך סובלת אני חושבת שהייתי לוקחת כדור אחד.



אני מודה שהשבוע סבלתי מכאבי ראש שבמצב אחר כבר מזמן הייתי לוקחת אקמול, אבל מהחשש העדפתי להתגבר בלי...

והבת שלי בת 3 שבועות בלבד

שאלות נפוצות על סיכונים בהיריון, משרד הבריאות

וב"ה הכל היה בסדר. זה היה לפני שיצא המחקר.
כואב לך אל תסבלי. קחי אקמול פעם אחת. לאמא לא טוב גם העובר מושפע מזה. ואני באמת משתדלת לא לשתות בכלל משככי כאבים אפילו אחרי הלידה הקשה העדפתי לסבול אבל קצת פרופורציות. אם צריך באמת באמת תקחי.

לפי ההנחיות שקיבלתי מהרופאה שלי:
מותר אקמול ואם הוא לא עוזר אז אפשר גם אופטלגין

אדוויל, אדקס ונורופן עדיף להימנע, אם ממש זקוקים אז בשליש שני בלבד.

יש כל מיני מחקרים סותרים, אני קראתי מחקר שמצביע על קשר בין בעיות לילד לבין כאבים בלתי נשלטים בהריון, שהשפיעו על המצב הנפשי של האמא..

שהיא התקשרה בעצמה למכון הטרטולוגי, ואופטלגין בטיפות זה בסדר אם יש כאבים חזקים... יותר טוב מאופטלגין כדורים

רק בצד שמאל.. הסתבר שזה היה אבנים בכלליות.. זה כאב פסיכי ולא נורמאלי! בתחילת ההריון נתנו לי אנטיביוטיקה ובסוף ההריון כבר יילדו אותי בזירוז כי חשבו שהאבן חוסמת. אז עשו פרוצדורה ניתוחית בהרדמה מלאה כדי לעקוף את האבן ורק חודשיים אחרי הלידה אני אלך לרסק את האבנים. לקחתי אקמול אופטלגין בשפע. במחלקה של ההיריון בסיכון שהייתי מאושפזת בה חילקו אופטלגין כל 6 שעות. תבדקי את זה אבל. אבנים בכלליות זה לא צחוק בכלל

מרגישים  המלצות לטיפול בתינוק בשבועות הראשונים לחייו , משרד הבריאות

לק"י

מזגן לא תמיד מגיע למעלות שכתובות בו.

ואין לי ניסיון עם ילדי קיץ. הבת שלי כבר ענקית (בת חמישה חודשים).
אבל מניחה שלא הייתי מקררת בשביל תינוק בקור שהוא קר מידי למבוגרים.
ואני סובלת מחום לאחרונה...

היום הלבשתי אותה שכבה אחת והרחקתי מהמזגן .. נראה לי שגם להם חם!

עם מזגן - כמו שכתבו.
(צריך שכבה אחת יותר ממבוגר. אני הולכת עם שכבה אחת כי אני בחורה צנועה, אבל לו יכולתי הייתי מסתובבת היום עירומה)

כבר אין צורך ב 2 שכבות.
אפשר לבדוק אם קר לתינוק ע"י שנוגעים באף שלו ומרגישים אם הוא קר.
אם המזגן על 28 מעלות מבחינתי זה כאילו הוא לא דלוק, הייתי מלבישה קצר, ובודקת שלא קר לתינוק

אם חם מדיי או מזיע אז חם לו ואם קר אז קר לו מדיי

בשישי כבר העברתי אותו לשכבה אחת ארוכה. בבית אני שמה 25 מעלות ומרחיקה אותו מהאוויר הישיר שיוצא מהמזגן. אני כל הזמן עוקבת אם הוא חם או קר, קר הוא לא היה בכלל עד עכשיו בעיקר חם אם אני רואה שחם לו אני מקלחת אותו זה מרגיע אותו מייד או מורידה לו בגדים בחדר שלא פועל בו מזגן ונותת לו להיות קצת בלי בגדים.

 

 

רק שחמותי לא תשמע את כל זה כבר קיבלתי על הראש כשראתה שבשבת היה עם שכבה אחת (40 מעלות חום כן?!)

לשים לב גם תינוקות וגם ילדים קטנים שלא רגילים להיות חשופים לשמש להלביש דק אבל ארוך
הבגד מגן על העור שלא ישרף.
לא לחשוף יותר מדי לשמש.
בבית לפי הרגשה.

אם יש מזגן ארוך דק

ובדרך כלל לא שמה אותה מול מזגן

נולד בתקופה הזו בערך.
הוא לא הפסיק להזיע עם 2 שכבות, אז היה ברור לי שצריך להוריד.
פשוט להיות עם שמיכה צמודה למקרה שיש מזגן בסביבה.

אה, ותמיד הלבשתי ארוך. לא טוב שיהיו חשופים בגיל הזה.

פשוט דואגים שלא יהיו בשמש. (אני מכסה בחיתול בד)
יש תינוקות שמעלים חום אם חם להם.

ורוב הזמן הוא בבית ויש מזגן

שמתי מד חום ממש ליד העריסה של התינוק ואני עובדת לפי הטבלה הזאת.
השק שינה שמתואר שם הוא כמו שמיכה דקה. זה מאוד נוח כי אין חשש לחנק. 0.5 זה הכי דק שיש.

קר מאשר חם. קור זה אי נוחות אבל חום ממש מסכן אותם.

אפשר להצטנן וכו.. לא?

אלא הנגיפים שעפים באוויר
פלוס מערכת חיסון שעובדת קצת פחות טוב

בשביל לשים שתי שכבות את צריכה בערך 22 מעלות..
שלי עכשיו בין שלושה וחצי שבועות, שכבה אחת ושמיכה אם צריך.
מאז שהורדתי לו את השכבה השניה הוא הרבה יותר רגוע.
וכמעט שלא מדליקה את המזגן.

אתמול הורדתי לו שכבה ואת המעלות ל27
ו נראה שיותר נעים לו.
הבעיה שלי היא שאני סובלת מקור וב27 מעלות אני מרגישה שלא נעים לי עם הרוח אז באופן אוטומטי אני מוסיפה לו שמיכה כי אני חושבת שגם לו קר.

ולכן קשה לי לדעת מתי לו קר או חם..
ובכללי בבית שלנו חם מאוד מצד אחד, מצד שני אני לא רוצה לפתוח מזגן כדי שלא תהיה עליו הרוח הקרה...

אם לא חם לך, למה לקרר?
תרגישי את הבטן/גב שלו. ותעשי מעקב שלא חם/קר לו.
אם גם עם קצר נראה לך שחם לו הייתי שוקלת להפעיל קירור..

רק שבעלי ושאר הילדים מטפטפים ומתלוננים שמידי חם. אני יודעת שלי קר בצורה קיצונית.
בכל מקרה עם שכבה אחת ארוכה נראה שנעים לו.

לק"י

בנושא התינוק (גם ככה יש תינוקות שיותר סובלים מחום ויש פחות).

אז מקררים לפי הצורך של בני הבית, ומלבישים את התינוק בארוך דק, ושמיכה קלה לפי הצורך.
כדאי גם כובע דק.

וללכת לאולטרסאונד בשבו 7 או 8..

שיהיה  בשעה טובה ובקלות!

עם האולטרסאונד, לא?
שכחתי כבר🙃
ותודה!

הגיוני שזה הריון צעיר ממש.
רק שכדאי לוודא שזה אכן כך

ויצא 171.80..זה טוב נכון?
יש לי תור לרופא נשים עוד 3 שבועות, זה מוקדם מידי?
הכל אחר לי הפעם, בהריון הראשון בכלל לא התעסקתי עם הבטא..

לרופא כדאי ללכת בשבוע 8 פחות או יותר

צריכה לעכל ולשחרר את כל הדאגות..

שהידרותרפיה זה דבר מדהים!
לא יודעת לגבי טורטיקוליס אבל כן לגבי טונוס מוגבר. ממש מרגיע ומרפה.
לא יודעת על השפעה לטווח ארוך (פגשתי את זה בסיטואציה אחרת לגמרי שלא ניתן להסיק ממנה מסקנות)

בשבוע כ"כ ראשוני הגיוני שלא ראו טוב בבטני והגיוני שהשתן הפריע.
ולגיטימי שיהיה ביוץ מאוחר ולכן שק הריון קטן
לכן אח"כ קובעים גיל הריון חדש לפי א"ס.
לי היה שינוי של כמעט חודש (הנקתי והווסת הייתה כל חודשיים לפעמים יותר ולכן היה פער כ"כ גדול)


לבא למעקב- תשאלי את הרופאת נשים שלך, נראה לי הכוונה לא"ס לראות שההריון ממשיך להתפתח.


המשך הריון קל, תקין וביידים מלאות!

איך יתכן שגיליתי בבדיקה ביתית על ההריון בשבוע 5. מה שאומר שלפי הא.ס אתמול הייתי בשבוע 3??

 

אני מבינה שיש לבוא למעקב אבל לאן??

 

 

אם כן, זה מספיק. תחזרי אליה בעוד שבוע+ לדעתי.

התור שלי אליה נקבע מלפני הרבה זמן והוא נקבע ליום ראשון הקרוב.

 

וזו ההתלבטות שלי אם ללכת כבר ביום ראשון או לחכות שבוע לפחות 

ואז בעצם למי ללכת?? כי לא יהיה לי תור אליה ככ מהר.

את יכולה להגיד שזו ההוראה שקיבלת מרופא במוקד.
כמעט תמיד משאירים תורים פנויים למקרי חירום.

על מה ששאלת ספציפית.

תכיני לך מראש את כל השאלות, אפילו כתובות
ותשאלי הכל
תבררי הכל אצלה כדי להפחית את הלחץ כמה שניתן.

זה לא באמת יעזור להגיד שלא תדאגי ומה שיהיה יהיה, כי את תדאגי...
אבל אני מכירה (גם מעצמי וגם מאחרות) סיפורים כאלה שהסתיימו בידיים מלאות וגם כאלה שנגמרו בהפלה של הריון צעיר מאוד.

אני מציעה לחכות לפחות שבוע עד הבדיקה הבאה, כדי לחסוך לך לבוא שוב ושוב. כמובן אם בינתיים יש שינוי כלשהו/דימום משמעותי כדאי להגיע קודם, אבל זה לא שיש מה לעשות בשלב הזה...

שלהם לא מספיק איכותי ואז גם אם את באמת בשבוע 7 לא יראו דופק מאולטרסאונד בטני  או שבאמת הריון יותר צעיר ממה שאת חושבת גם ההפרשות מתאימות לשבוע צעיר יותר

בשורות טובות!

כדאי לך רופאה... אני אישית יותר סומכת על גברים אבל אפילו הרופא שלי הציע לי הפניה לטכנאית שיהיה לי יותר נעים. פעם אחת לקחתי והודיתי ופעם אחרת סרבתי ואמרתי לו שאין לי כח לחכות ואין לי זמן ללכת עוד פעם אז הוא עשה.

אין פה מישהי עם סיפור דומה שהסתיים טוב ויכולה לעודד??

 

דימומים וכתמים
ושק הריון ריק או רק עם שק חלמון
גם מתאים לשבוע 5 למרות שחשבתי שיותר

ב''ה המתוק בן שנתיים וחצי

לק"י

היו לי הפרשות חומות בתחילת שני ההריונות.
בהריון השני הגעתי לרופאה בפעם הראשונה, ובעקבות האולטרסאונד היא החזירה לי את תאריך הוסת 9 ימים אחורה (וגם שלחה לטכנאית, שראתה אותו דבר בדיוק).
והרופאה אמרה לי שרואים שהדופק טרי ממש (לככן אם הייתי מגיעה שבוע קודם, כנראה שלא היו רואים דופק).

אני לא זוכרת מתי הגעתי לרופאה, אבל מניחה שסביב שבוע 8 לפי הוסת.
ובחשבון שעשיתי לפי תאריך הוסת החדש שחישבו לי, גילינו את ההריון בשבוע 4.

אולי זה יכול לתת לי לפחות הרגשה טובה לבינתיים.

אז לפי זה האם בכלל יש מה ללכת לרופאה ביום ראשון?? (פשוט יש לי תור שנקבע ממזמן לתאריך הזה)

 

או לחכות לעוד שבוע??

 

תודה רבה

מקווה ככ לטוב

ממש לחוצה אז אשמח לעוד תגובות. בעיקר אם קרה למישהי. תודהרבה!

יש לך בדיקת הריון זמינה?
אם כן, הייתיבודקת לראות אם יש קצת בטא, ואז הבדיקה תהיה חיובית וזה כנראה זה.
אני אישית פחות הייתי נלחצת מזה נראה לי, אבל אם את לא רגועהתנסי להתקשר למוקד אחיות להתייעץ.

שמחזור ראשון אחרי הלידה יכול להיות הרבה יותר חזק ממה שרגילים

אבל את מדברת על דימום חזק שפתאום התחיל בסוף המחזור

 

נראה לי שעדיף שתתקשרי למוקד ותשאלי אם לבוא.

מרגיש לי קצת לא אחראי לא לבדוק את זה

לא לך ולא לעובר.

תנסי אולי פרוסה עם ריבה, אולי אבטיח קר, תלכי לסופר ותעמדי מול דברים ותנסי לראות מה בא לך

וגם אם לא בא לך פשוט מדי פעם חצי קרקר בשביל לספק לגוף אנרגיה וגם יעזור לך עם הכאבי בטן

אני בערך שבוע שמונה.. מחפשת רעיונות לדברים בלי הרבה טעם..

כשאין תיאבון אולי שייק פירות מרק ירקות 

ותחושה של רצון להקיא.. אבל לא מקיאה.. בדיוק אוכלת מרק

צריך לאכול בכוח אפילו שלא בא..

אין בו הרבה טעם ואפשר לכרסם אותו ולשבוע קצת... גם גזר.
מנסה לחשוב מה עוד...
כשממש לא מצליחה לאכול שום דבר אז אני שותה. מיץ, תה, שוקו, העיקר שיהיה משהו בבטן. והסוכר מעלה קצת את האנרגיה לזמן קצר

בייגלה
קרקרים למיניהם
דוריטוס טבעי
פריכיות אורז
תן צאפ טבעי
קוסקוס בלי כלום



על זה חייתי כמה חודשים⁦️⁩

לי הדבר היחיד שהצלחתי להכניס זה ארטיק קרח

לאכול בביסים קטנים.
למשל, ירקות חתוכים, פרות חתוכים.
אם ממש קשה אז לעשות משהו תוך כדי זה.. לקרוא, לראות משהו.

מניסיוני, גם עם בחילות מזעזעות הצלחתי להכניס ככה משהו לפה. הביסים הראשונים קשים וממש לא מתחשק אבל בד"כ אח"כ למרות הבחילות משהו נכנס ואפילו לפעמים יש קצת תאבון. זה ממש חשוב בהריון.

ואצלי ממש עזר להוריד מוצרי חלב לחלוטין

אנחנו משתמשים בסימיקול
אני לא יכולה לומר שהוא לא בוכה מגזים בכלל אבל כן עוזר.

בהצלחה ממי זה מעייף ככ ואין ככ איך לעזור לקטנים האלו.

נמר על העץ, רגליים לבטן, עיסוי בבטן
ולהקפיד מאוד על הוצאת גרעפסים..
אני גם לא אוכלת חלבי, וחריף ורואה ממש שינוי (ובצל ושום וכרוב חיים)

מי אמר לך שבבדיקת דם יצא שאין הריון?, רופא?, מה היתה התוצאה?

בדרך כלל בדיקות ביתיות שמראות חיובי הן אמינות.
בדיקת דם היא הכי ודאית, אולי כדאי לעשות שוב ולגשת להבדק.
עדכני אותנו...

ממש מבאס

בעיקרון בדיקת דם אמינה ואם זה לא אז זה לא

מאחלת לך בשורות טובות במהרה!

אבל 6 שבועות לא לקבל (ועדיין לא קיבלתי) - חשבתי שכדאי לבדוק

וכל הבוקר הייתי בהיי, עד שקיבלתי את תוצאות בדיקת הדם

קראתי בכמה מקומות שלפעמים בדיקות הריון יוצאות חיוביות בזמן הביוץ  למרות שזה נשמע מוזר כל כך.

או שבאמת היה הריון כימי. לי היו שתיים והיום אני בהריון אז אל יאוש 

הפוך אף פעם לא שמעתי

בזמן הביוץ ולפניו ההורמון עולה מאוד! הרבה יותר גבוה מאשר הריון!

עכשיו מסקנות:

1. אם אני בהריון ובדיקת ביוץ יוצאת שלילית, זה לא אמור שאני לא בהריון אלא שההריון עדיין לא גדול. בדיקת הריון כן תזהה אותו. אם בדיקת ביוץ חיובית כנראה שההריון כבר גדול יחסית.

2. אם אני לא בהריון ובדיקת הריון זהתה הריון יכול להיות שהביוץ מתקרב ולכן ההורמון עולה. יכול להיות שבאותו שלב בדיקת ביוץ לא תזהה ביוץ כי עדיין מוקדם יחסית והביוץ לא יהיה היום.

תעדכני אותנו מה שלומך..
אם בא לך כמובן.. חיבוק

ואעדכן

בדיקה ביתית חיובית אחרי כמה ימים בדיקת דם שלילית

הבטא התחילה לעלות קצת וירדה...

אבל באותו יום זה מוזר

עשיתי בדיקה ביתית, יצאה חיובי.
בגלל שלמחרת הייתי אמורה לטוס מעבר לים, הזדרזתי לעשות בדיקת דם, ואת התוצאות תכננתי לבדוק במחשב.
כאשר בדקתי במחשב, התוצאה הייתה שלילית וזה היה מוזר, כי הבדיקות הנוספות שעשיתי היו חיוביות.
אחר כך התברר שבדרך כלל הרופא עובר על הבדיקות לפני שמעלים תוצאות למחשב, ובגלל שלא הייתי זמינה, לא הצליחו להשיג אותי ולכן לא עדכנו תוצאה חיובית באתר...

בקיצור, לדעתי תעשי בדיקת דם נוספת ותראי מה יהיה.
בהצלחה, ובשורות טובות!

ללכת לכירורג/ית כלי דם (או פלביולוג, זה אותו דבר)

שיגיד לך המלצות מדויקות,

סתם כך ללכת ולקנות - חבל

אם יש לך היסטוריה, אז כנראה יש לך סיבה להכנס להיסטריה...

אני לא נכנסתי להיסטריה מספיק מהר,

ותוך כמה ימים התפשטו לי ורידים בטירוף לכל הכיוונים - ממש מכה על חטא!

כי מאז שאני עושה מה שהרופאה אמרה לי לעשות, זה נעצר

ולכאורה יכלתי לעצור את זה קודם כשזה היה בהתחלה.

לכי בהקדם!!!!

ובהצלחה ממש, זה סיוט... אני נשרפת עם החימום הזה, 

אבל פשוט אין ברירה.

ומגיע שלב שזה גם כואב, כך שאת מעדיפה את הסיוט של החום על פני הסיוט של הכאב.

אמנם חם
אבל גרביים אלסטיות מונעות החמרה של המצב
וזה בהחלט שווה!

חשבתי שאני סתם היסטרית כי עברתי שלוש הריונות בלי כלום. אבל לאור ההיסטוריה המשפחתית ומה שאת אומרת אולי באמת כדאי שאלחץ יותר.

הולכת לחפש תור

תודה!

אחרי שלושה הריונות 'בלי כלום' לכאורה,

(רק שפתאום נזכרתי שהיה כבר ממתישהו כתם כחלחל על הירך, והתעלמתי ממנו.

חבל.)

עכשיו בהריון הזה, פתאום הכתם התמים הפך לוריד בולט,

יחיד, בודד, במעלה הירך.. ופשוט התעלמתי ממנו

ובתוך שבוע - יום אחרי יום אחרי יום,

פרץ ימה וקדמה צפונה ונגבה... פשוט קשה להסביר את המהירות שזה התפשט,

וזה ממש מצער אותי כי יכלתי אולי למנוע את המצב החמור כרגע.

(עכשיו זה כבר עבר את גבול הברך לכיוון מטה..) 

מן הסתם יהיה לך קשה להשיג תור, אבל תנסי להתקשר כל יום ולשאול אם מישהו בטל

תמיד מישהו מבטל.

חבל על הזמן שיעבור

בהצלחה!!!!

אוף. אנסה להשיג הפניה כמה שיותר מהר.

אני רואה מתחת לברך רדת קטנה של ורידים אדום קצת בולט. אחרי שהרמתי רגליים למעלה זה דהה קצת. 

תודה רבה!

תקחי הפנייה מרופא נשים ותקני גרביים אלסטיות.

זה לא מטפל אלא מונע החמרה ועוזר לדם לזרום טוב ברגליים.

ורידים זה לא רק לא יפה וכואב, זו גם יכולה להיות סכנת חיים.

יכולים להיווצר קרישים.

לא נראה לי שרופא כלי דם יכול לעזור לך מידי הרבה בהריון.

ולפני שאת הולכת תעשי דופלר לרגלים, בלי זה הוא במילא לא יכול לעשות כלום וגם כך לא מטפלים בהריון.

ולא התבקשתי לעשות דופלר, רק לאחר הלידה (אולי זה בעייתי בהריון? לא יודעת)

וכאמור, רופאת נשים לא ידעה מה לומר... והיא נחשבת לרופאה טובה דווקא

בהריון לא מטפלים - לא בניתוח, לא בזריקות וכד',

אבל כן יש דברים אחרים שאפשר לעשות כדי למנוע החמרה 

וכן יש דברים שעוזרים להחלמה יותר טובה אחרי הלידה - ועושים אותם בהריון..

בעיני עדיף ללכת למומחה לדבר ולא סתם 'לקנות גרביים'

למרות שזה מן הסתם יותר טוב מכלום.

ואתייעץ איתה על הדרך. נראה מה יגידו לי.

תודות!

מה שלומך בכללי?
הצלחת למצוא מישהו יותר מבין לדבר איתו?
חושבת עליך הרבה

ובבוקר תשאלי את הרופאה לגבי קיצור שעות עבודה. אם יש לך ימי מחלה תוכלי לקבל על חשבונן את השעות החסרות. אם אין לך גם שווה לשקול כי באמת חם מאד. בבית את יכולה להרים את הרגל.
תרגישי טוב.

אני קיבלתי מחזור יום אחרי הטבילה, וכעבור חודש וחצי קיבלתי כבר קבוע, אבל הבנתי מהרופאה שיש מצב שזה חד פעמי..

לפעמים זה קורה.

בכל מקרה, אם חשוב לך המניעה, אל תסמכי על ההנקה.

לא מונעת בודאות. יש נשים שגם ככה מקבלות מחזור רגיל כל חודש. לא מחייב שזה מחזור כרגע, וגם אם כן לא מחייב שימשיך לך ברצף (כמו שכתבו לך למעלה), אבל בהחלט יכול להיות. גם אם זה דימום מועט/כתמים, באמת יכול להשתנות אחרי לידה ואולי 'יחזור לעצמו' בהמשך.

חודשיים אחרי לידה, אחר כך לא חזר

איזה דרך יש לבדוק אם זה מחזור או סתם הפרשות מהלידה?

תודה!!!!!!!!!!!!!

אבל למה זה כ"כ משנה?

לא כדאי לסמוך על זה. כי הרבה פעמים לפני הווסת יש ביוץ.. ואז יהיה מאוחר מידי אם נקלטים בדיוק..

אם ימשיך כמו אופי של מחזור
למשך הימים של המחזור ויחזור בחודשים הבאים כנראה מחזור

וייתכן שזה מהלידה לי המון פעמים הפסיק לשבועיים וחזר בערך 7+ מה שבועות אחרי לידה לכמה ימים וזהו
ואצלי זה לא היה מחזור בטוח

באמצעות שיטת המודעות לפוריות.

גיליתי את זה לגמרי במקרה, כשהיה לי מצב ממש דומה (רק שאצלי זה חזר לפני הטבילה, עם פחות ימים נקיים), ובמקרה הייתי אצל הרופאת משפחה מסיבה אחרת ואגב הדברים הזכרתי שחזר לי הדימום ואני לא יודעת אם זה מחזור, אז היא אמרה שאפשר לבדוק את זה בבדיקת דם אם עושים אותה מיד בימים הראשונים של הדימום. היא נתנה לי הפניה לבדיקת דם שבודקת רמות של כמה הורמונים, וכשהגיעו התוצאות חזרתי אליה והיא אמרה שלפי רמות ההורמונים זה בטוח לא מחזור (ובאמת אחר יותר משנה לא קיבלתי).

די בקלות
אטון 3

איזה סייבקס יש לך?

בלי שום בעיה. אטון 1.

התכבס יופי במכונה

אם זכרוני אינו מטעה אותנו.

אז איך אפשר לא לפספס את הביוץ בטוח?

רק למי שיס מחזור סדיר

לדעתי מקלוני בדיקת שתן הכי טוב וזה גם מגלה יום יומיים לפני הביוץ

יש של תשובה כנה גם לא יקר וגם מצויין

ומישוש צוואר הרחם.

הכי טוב להירשם לסדנא טובה של מודעות לפוריות.

באופן עקרוני הטבעת בהחלט יכולה לקצר דימום,
מוזר לי שכל כך מהר.
אצלי הדימום בדרך כלל שבעה ימים והטבעת מקצרת לחמישה.

אחד הרופאים טען שההתקן נכנס מעט והתיישב על הצלקת של הקיסרי..
כרגע אחרי בדיקות מקיפות יותר נראה שנוצרו לי הידבקויות באזור של הצלקת וזה גרם לרגישות וכאבים מההתקן

אבל אם את רוצה ואין לך תופעות לואי מהברזל תקחי כי בלידה מעבדים דם.

 

בקשר לבצקות יש לי חברה שהיה לה וזה עבר ברגע להלידה התחילה

לראות אם ירד. ואם מתחיל לרדת אז לקחת.

לא רואה צורך לקחת תוסף.

לקחתי של סולגאר. 2 כדורים ביום. (היו שבועות שלא לקחתי כל יום)
זה נכון שהוא מצויין, אבל לדעתי כל עוד זה לא מעל הרף העליון, כדאי להעלות. כי אף פעם אי אפשר לדעת לכמה יירד ההמוגלובין בלידה.

בדיוק הרגע כתבתי לעוד מישהי למעלה בהקשר הזה..

גם עם זה יש לי נסיון לצערי,

מהריון להריון זה מחמיר

וגם לי רופאת הנשים אמרה ש'אין מה לעשות',

חבל שלא ידעתי ללכת כבר אז לכירורגית כלי דם (או פלביולוג/ית)

שמבינה 'קצת' יותר בתחום הזה,

קניתי בהמלצתה חגורה שמחזיקה את הורידים בפנים,

דבר שהרופאה שלי די זלזלה בו ואמרה ש'שמעה שזה לא עוזר כלום',

ובתכלס זה עוזר מאד - לי לפחות,

בנוסף קבלתי הוראות של גרביונים וגרביים - 

אמנם נהיו לי גם ורידים ברגל, 

אבל באופן כללי הכירורגית שהלכתי אליה אמרה ש'הכל מגיע מלמטה'

זאת אומרת שגם גרביים עוזרות למצב למעלה, אם הבנתי נכון

מניחה שזה משתנה מאחת לאחת...

ויש גם הוראות 'התנהגות' שונות - אני יכולה לומר לך בגדול:
לשתות 3 ליטר מים ביום למיטב זכרוני,

אחרי 7 שעות עם החגורה/גרביים - לשכב שעה במנוחה,

ודווקא לא ממש להרים רגליים למעלה - גג בגובה של כרית, כי אחרת זה פוגע בגב

ועוד כמה דברים

בקיצור המון הצלחה וממליצה לך ללכת לאיש מקצוע המתאים.

אמנם המוגלובין גבוה,
אבל זה לא המדד היחיד.
יש פריטין, ויש עוד. וכדאי לשים לב מה המצב בכל המדדים הקשורים לברזל.
בנוסף ברזל יכול להתחיל פתאום לרדת בהריון. אצלי המוגלובין ב"ה גבוה בדרך כלל, אבל אם אני לא לוקחת ברזל בהריון קורה שפתאום יש ירידה, וכשהוא רגיל להמוגלובין גבוה קשה לו מאוד לתפקד כשיורד

למה לחכות שזה יירד ואז לקחת?

זה הזמן שזה מתחיל לרדת בצורה דרסטית, לא כדאי לך להגיע עם נמוך ללידה, כי זה יורד גם בלידה ואני ראיתי הבדל עצום בהתאוששות אחרי לידות כשההמוגולבין היה גבוה/נמוך.

למה לחכות שזה יירד ואז לקחת?

זה הזמן שזה מתחיל לרדת בצורה דרסטית, לא כדאי לך להגיע עם נמוך ללידה, כי זה יורד גם בלידה ואני ראיתי הבדל עצום בהתאוששות אחרי לידות כשההמוגולבין היה גבוה/נמוך.

אצלי גם היה ברזל סביר בטוח הנורמה, ובכל זאת התחלתי לקחת בהמלצת הרופא,

בבדיקה האחרונה שעשיתי יצא נמוך

לא רוצה לחשוב כמה נמוך היה עלול להיות אם לא הייתי לוקחת מראש תוסף...

עזרתן,
רק בריאות ובשורות טובות בעז"ה!

אחות טיפת חלב הביאה לי זה קיים כבר כמה שנים

יש לך את אותה כפית מהאחות או שאת קונה מאיפה שהוא?

https://www.materna.co.il/אירועים-והטבות/כפית-30

ויש גם מאריך כפית-

https://www.materna.co.il/אירועים-והטבות/מאריך-כפית

זה גם לא חייב להיות מדוייק במילימטר

במיוחד אם זאת תזונה בלעדית.

לא צוחק. שקלתי

אם שמת גרם אחד פחות או יותר זה שינוי של 10 אחוז

(לא יודע כמה זה עקרוני אבל צריך לקחת את זה בחשבון)

מאתר משרד הבריאות:

" הכנה נאותה של תמ"ל, תוך הקפדה על מיהול לפי הנחיות היצרן ושמירה על כללי היגיינה נאותים, עשוייה למנוע תחלואה בקרב תינוקות הניזונים מתמ"ל"

לא הייתי לוקחת סיכון.

ז"א בבית שנעים וממוזג

אפשר לשמור במקרר 24 שעות.
ואחרי האכלה עד שעה.

סט כלים יפה לפסח

כי לי באופן אישי אין, ואנחנו אוכלים בפסח בפלסטיקים, וזה מבאס אותי. אם לגברת המדוברת יש, זה כמובן לא רלוונטי. אבל על אותו עיקרון אפשר לבדוק אם יש במטבח שלה משהו אחר שחסר לה. למשל, אולי נשברו לה כמה קערות הגשה והיא מבואסת על זה? אולי חסרות כוסות זכוכית? רוב הכלים היפים באמת הם גם שבירים, כך שסביר שכל כמה שנים חסר באיזו שהיא גיזרה.

 

טבעת "נישואין" חדשה, במקום זאת שאבדה לי לפני שנים רבות

אבל זה אולי מתאים יותר ליום נישואין.

 

 

ומה שממש לא הייתי רוצה - זה עוד ספר. רק לא זה.

בעיקר כי - איפה אני אשים אותו? הארונות כורעים תחת העומס. יש לי ספרים שעומדים מאחורי אחרים כי לא נשאר להם מקום נורמלי. כמובן שכשהם שם ולא רואים אותם שוכחים מקיומם לגמרי ואין להם שום משמעות. אני מניחה שהמצב דומה אצל הרבה משפחות ותיקות.

וגם - איזה ספר? בין הכלים לכביסות יש לי כוחות לקרוא רק דברים קלילים ביותר, שלא מתאימים לקנות ולהציב קבוע בסלון. בשביל יש ספרייה / עיתונים / אינטרנט. על המדף מחכים לי כמה וכמה ספרי עיון נפלאים ומשמעותיים ויקרים, שהבטחתי לעצמי שאפנה אליהם כשהילדים יגדלו. לא צריכה עוד אחד כזה שיעמוד שם ויגרד לי את המצפון. ולגבי ספרי שירים ותמונות וכיו"ב - זו הייתה המתנה האידיאלית בשבילי כשהייתי בת 17, אבל אני כבר לא אחזור להיות בת 17.

 

או נופש זוגי, שובר למסעדה וכו'... תלוי מה התקציב. אני למשל לא הייתי רוצה סט כלים לפסח, כי אין לי מה לעשות איתו, בשבתות ובארוחות גדולות אנחנו אוכלים רק בחד פעמי, שיהיה כמה שיותר קל.

אני לא הייתי רוצה רובוט...

 

אם יש דרך לרחרח אצל הגברת למה היא מייחלת, זה הכי טוב.

תמשוך אותה לשיחה על פינוקים למיניהם, על מה שלדעתה תמיד טוב שיהיה בבית, על בילויים מועדפים (-:

שאם את רוצה באמת לשמח את צריכה לגשש מה תאהב מקבלת המתנה

 

אם קורה מדי פעם שהיא מזכירה דברים שחסר לה או שהיה בא לה שיהיה לה או משהו שהיא מאד נהנתה ממנו - תחרטי אותם בזכרונך ולכבוד היומולדת תשלפי אחד מהם מהזכרון

ושתקנה מה שהיא רוצה

כרטיס מתנה לא נותן לי שום תועלת, הוא רק מגביל אותי לחנויות מסוימות ופרק זמן מסוים

 

לקנות מה שאני רוצה אני יכולה מתי שאני רוצה ואיפה שאני רוצה

הרי מתנה זה לא באמת הכסף, זה המחווה, המחשבה, הרצון הטוב שעומד מאחוריה. כרטיס מתנה לא עושה לי את זה..

 

כמו שאמרתי - אינדוודואלי 

 

 

כמו שובר לארוחת בוקר זוגית במסעדה טובה
או משהו אישי- כמו כרטיסים להרצאה או הופעה.
אני אישית יש דברים שאני רוצה לראות/ לעשות ומתעצלת/מתקמצנת.
אציין כי אני לא בת 40 אבל גיל זה לא פקטור פה אמא זה אמא וזמן פנוי תמיד חסר ולא יודעים כמה הוא חסר עד שלא מנצלים אותו.

 

מעתיקה לפה קטע מפוסט שכתבתי לפני כמה שנים:

 

כשהייתי אמא צעירה ולא הבנתי איך זה שאני כמעט לא מצליחה לשאוב, אמא שלי נתנה לי הסבר פשוט: "אף משאבה לעולם לא תוכל להפעיל ואקום חזק כמו התינוק שלך". זה התיישב על דעתי ונרגעתי. בשנים שעברו למדתי שלמרות שהתשובה הזאת נכונה, ההסבר הוא הרבה מעבר לכך, הרבה מעבר לשאלות מכניות. הגוף שלנו הוא לא בקבוק, ובכלל מוזר מראש לצפות שהוא יפעל לפי כללי מכניקה פשוטים! המהנדס החכם מכל ברא אותו בתכנון מדויק כך שידע להגיב נכון למגע של שפתי תינוק (ואם יש עוד עור חשוף של תינוק שנוגע בעור חשוף של אמא, נגיד בטן בבטן, העסק פועל עוד יותר טוב), לריח של התינוק (הרי חוש הריח מתחדד בהריון לא סתם בשביל שנסבול מהאפטרשייב של הבעל), לפעיות הקטנות של התינוק, כמובן למראה של התינוק ועוד ועוד – כל החושים פועלים כאן ביחד! ונותנים בדיוק את הדחיפה שצריך למערכת ההורמונלית, נותנים למוח את האיתות שזהו זה, זה הדבר הנכון, בשבילו הגענו עד הלום – לתינוק הזה צריך לשחרר חלב! והמוח נותן את הפקודה לצינורות הרלוונטיים.

והמשאבה מהי? סתם חתיכת סיליקון ופלסטיק! למה שהגוף ירצה לשחרר אליה את הנוזל היקר הזה, שהקדיש משאבים כה רבים להכנתו? מבחינת המוח המשאבה יכולה להתפרש כשודד שבא לגזול מהתינוק את מזונו!

אז בעיניי ההסתכלות היא הפוכה – העובדה שיש נשים שמצליחות, אחרי תקופה מסוימת של התמדה ובתנאים אופטימליים ככל האפשר, לשאוב כמויות מספקות לתינוק שלהן – היא היא הנס והפלא! ודאי וודאי שהיא לא דבר שאפשר לצפות לו שיקרה ככה סתם, באופן מובן מאליו, ברגע שרוצים "לבדוק" (ואז ממילא גם הגוף בסטרס, מה שרק מקשה על שחרור).

 

מאחת לשניה, משאיבה לשאיבה. תלוי אם את לפני הנקה או אחרי,ואפילו ראיתי הבדלים בכמויות כששאבתי בבוקר לעומת הצהריים או הערב.
כל תינוק צורך כמויות אחרות ולדעתי אין מה לערוך השוואות...

תחשבי שאפילו אצל אותה אישה באותה לידה הכמויות יכולות להשתנות לפי סוג משאבה, זמן שאיבה וכו'. כמות טובה היא כזו שתאפשר לך לצבור כמה שתצטרכי להמשך, כלומר להגיע לתחילת עבודה עם מאגר. טוב שבדקת עכשיו - אם את רואה שיוצא ממש מעט את יכולה לנסות לשאוב בשעות שונות ביום (למשל בבוקר בדרך כלל יש יותר, או בלילה אם היא פותחת פערים) ואם זה לא משאבה שהשתמשת בה פעמים קודמות - אם הכמויות עדיין יוצאות קטנות - יכול להיות שהמשאבה לא מתאימה לך, או אפילו רק ה'קאפ' הספציפי לא מותאם לגוף שלך.

אם בכל זאת מעניין אותך - לי ב"ה יש שפע של חלב אז בשאיבה בזמן הנכון אני יכולה לשאוב גם יותר מ120 מצד אחד. ולרוב לא פחות מ60 (שזה אחרי הנקה מאותו צד שבו הנקתי). מכירה כאלה שיכולות יותר וכמובן כאלה שיוצא להן פחות...
בהצלחה!

אבל, וזה אבל חשוב. שאיבה היא לא אינידאקציה לכמות החלב שיש לך. ולכן כל עוד הבת שלך עולה במשקל כמו שצריך, אין מה להתרגש מזה. אם את רוצה להתחיל לשאוב כדי לייצר סטוק חלב, מומלץ לעשות את זה בשעה קבועה כדי שהגוף מתרגל ויתחיל לייצר יותר חלב בהתאם לדרישה הזו. לשתות המון מים לפני, ולשים את התינוקת לידך, או סרטונים שלה.

שונאת את זה ולא יוצא לי כמעט כלום.

 

אבל הנקתי ילדון גדול ובריא בלי שום תוספת תמ"ל, כך שברור לי שהצלחה בשאיבה היא לא מדד ל"כמה יש".

תינוקי בן 4 שבועות
אתמול בלילה אחרי 3.5 שעות מהאכלה הקודמת אולי 4 שעות בזמן שבעלי האכיל אותו מבקבוק אני שאבתי ( כי סיקרן אותי כמה יש יצא לי מ2 הצדדים אחרי סחיטה רצינית 100 מ"ל ( וגם נחתי לפני איזה 40 דק)

הבוקר אחרי שינק פעמיים פעם אחת ממש טוב ופעם שניה פחות ועבר עוד שעה ומשהו מההנקה האחרונה יצא לי משתי הצדדים ביחד עוד 60.

אבל לא ניראלי שאני מהשופעות חלב צד אחד הוא חמוד ונותן והצד השני כל פעם איזה 20 מ"ל.
הבחורון גם לא רוצה לינוק ממנו כי הזרם שם חלש ממש ( יוצא רק מחור אחד לפעמים 2 -:אני מבינה אותו לגמריי שלא בא לו להתאמץ בצד הזה)

ועכשיו לניצול
יכול להיות מצב שאצלי יילך יותר טוב בשאיבה מאשר בהנקה?
חוץ מבבוקר ממש שהוא אוכל ישירןת ממני ואני מרגישה שהוא יונק טוב ושבע ולא נרדם כל שאר הארוחות במהלך היום הוא נרדם עליי מלא ואני מרגישה שהארוחות לא מספיק איכותיות ושהוא שבע כמו שצריך. ואז שאני מנתקת אותו מהשד הוא מחפש שוב וחוזר חלילה. במקרים האלו לרוב בסוף הארוחה אני מוסיפה בקבוק ואז שואבת..
מה אתן אומרות יש דבר כזה?

את כותבת שצד אחד לא מניב. בדקתם אולי אם יש לו נטיה של הראש לצד מסוים?
לא חושבת שיש מצב כלשהו ששאיבה מניבה יותר מהנקה. זה באמת גיל קשה שהם פשוט יושבים על החזה כל יום ויונקים. אני בשלב מסוים למדתי לשחרר ולא להסתכל יותר על השעון, פשוט ישבתי איתה והנקתי שעות. זה באמת גרם להגברה ביצור החלב ולעליה שלה במשקל, בהמשך גם לקיצור זמני ההנקה.
אגב, זה שהוא מחפש שוב לא בהכרח מעיד על רעב. הנקה בשבילם בגיל הזה זה מעבר למזון. זה נחמה, חום, קרבה, מקום בטוח אחרי יציאה מ9 חודשי חמימות בבטן שלך. כשהוא יונק עליך זה מרגיע אותו ונותן לו לשמוע שוב את דפיקות הלב שלך.
למה את מוסיפה בקבוק בסוף הארוחה?

לתינוק עדיף מאוד הנקה ישירה מכמה סיבות:

# מבחינה חיסונית זה הרבה הרבה יותר עושה את העבודה כשיש מגע ישיר.

# יש בחלב כמה חומרים מעולים שלא מחזיקים מעמד מחוץ לגוף.

# בהנקה הוא מקבל קודם נוזלים ואחרי כמה דקות יותר שומנים, בשאיבה הוא מקבל נוזל הומוגני.

# בהנקה יש אימון חשוב ללסת, שמשמעותי לטווח ארוך גם לבריאות השיניים.

ועוד...

 

אבל מול כל השיקולים האלה עומדת שלוות הנפש שלך. ואם את רגועה יותר בשאיבה יש מצב שזה בכ"ז יהיה עדיף לו, בשיקול כולל.

אבל אם יש לך אפשרות לעשות כמו שכתבה באורות, להציע שוב ושוב הנקה ולהיות שלווה עם זה שככה הכי טוב והכי בריא לו - זה יהיה ממש ממש עדיף בשבילו.

אשתדל ליישם מה שאת ובאורות רשמתן

הוא משתמש עם הראש בשני הצדדים יפה ב"ה.
לא ניראלי שזו הבעיה.
מנסיון שלי עם שאר הילדים אף אחד מהם לא אהב את הצד הזה הם ממש מתעצבנים ממנו.
אני חושבת שבגלל ההבדל הגדול בין 2 הצדדים כאמור. צד אחד הפטמה גדולה ויש הרבה חורים החלב יוצא בקצב מהיר וזה ניראלי מתאים לאופי של הילדים שלי - ככה אני מרגישה יש להם רעב חריף- אל תצחקי באמת
והצד השני הפטמה קטנה משמעותית יש רק 2 חורים והקצב איטי. לי בשאיבה לוקח מלא מלא זמן עד שיוצא 20 מל שבצד השני כבר מתמלא הרבה יותר.
אשרייך שאת מצליחה לא להסתכל בשעון ולשבת ברוגע כל היום איתם עלייך הלוואי עליי זה כנראה לא אני.
אני מוסיפה בקבוק כי אני רואה שהוא עוד רעב אחרי שאני מוסיפה את הבקבוק הןא נרגע ומצליח לישון כמו שצריך.
אני כן רוצה בעז"ה להגיע רק להנקה בלעדית כי זה חשוב וטוב ואני יודעת מה המעלות בהנקה- חוץ מזה שזה סוחט לי את הכוחות של גם הנקה וגם שאיבה.
בעז"ה מקווה גם להצליח

תודה על תשובתך

אם רוצים לחזק את הצד החלש, הדרך היא להתחיל ממנו בכל הנקה.

רק אם בא לך, אם את רוצה לשנות את זה 

אפשר לגרום שיהיו יותר חורים יש דבר כזה?
או רק להגדיל כמויות?

מספר הנקבוביות קבוע, והן רבות מספור בכל אחד מהצדדים. כמו שיש בעור בלי סוף נקבוביות לזיעה - אותו רעיון.

אבל כשהשד מייצר מעט חלב, החלב מבצבץ רק מחלק קטן מהנקבוביות. כשהוא מייצר יותר (וזה מה שהטריק הזה בא לעשות) - החלב מבצבץ מיותר נקבוביות.

מקווה שמובן, אם לא - תשאלי שוב בכיף.

מבחינה פיזיולוגית יש אותו מספר בשני הצדדים. פשוט כל "חור" הוא פתח יציאה לבלוטת חלב אחרת, וכנראה שחלק אצלך בצד החלש לא מייצרות מספיק. אגב, ניסית לראות אם בשאיבה ידנית זה אותו דבר? אני ראיתי שאצלי בשאיבה תמיד היה יוצא חלב מפתחים מסוימים, וכשלחצתי ידנית, פתאום יצאו מחורים נוספים.

בצד הפחות שופע יש לי בלוטות חלב על העטרה שהן מוציאות חלב בלחיצה.
אני ינסה ידנית.
סליחה על כל השאלות הלידה הקודמת הייתה לפני הרבה שנים מרגיש לי כמו ילד ראשון

גם אצלי שד אחד מניב משמעותית פחות מהשני. אצל רוב הנשים זה ככה. אבל אצלי הצד הזה הוא גם היה צד שהיא מלכתחילה לא ינקה ממנו באופן יעיל כי היה לה קיצור של השרירים בצוואר בצד הזה, טיפול פיזיותרפיה פתר את זה.
זה ממש לא היה לי ככה מההתחלה. בחודש הראשון ממש מדדתי זמנים של הנקה וזמן בין הנקה להנקה. הייתי מתוסכלת והייתי חייבת להוסיף תמ'ל בסוף של ההנקות כי היא היתה רעבה. אחרי חודש כבר פחות כאבו לי ההנקות, והחלטתי שאני משחררת. ישבתי וראיתי מלא סדרות שאני אוהבת, על הספה, עם נשנושים ושתיה מוכנה לידי. ועשיתי את זה כזמן מנוחה, אפילו שהיא ישנה עלי ובכלל לא ינקה חלק מהזמן.
זה מאוד מתיש הנקה ושאיבה(זה מה שנאלצתי לעשות רוב החודש הראשון) ולכן נכנסתי לראבק של, די, לא שואבת יותר סתם! מניקה כשאפשר במקום לשאוב. הרבה יותר כיף להניק מבחינתי מאשר לשאוב. במיוחד עם כל הסטריליזציה שהיה צריך לעשות כל פעם וההסתבכות.
זה השלב הקשה..בעזה בקרוב תעלו על דרך המלך ועם רפואת הגוף מהלידה גם תבוא יותר נחת מההנקה.

מעודד לשמוע שזה מסתדר אני לא מאמינה איך כבר שכחתי שזה אפשרי בילד הקודם רק הנקתי אבל זה היה בגלל שהוא לא רצה בכלל בכלל בקבוק אז לא הייתה לי ברירה. אבל הצד הפחות שופע לא היה יותר טוב אז גם אז רוב ההנקה התבססה על צד אחד.

מענין אותי אחרי שטיפלתם בשרירים של הקטנה הצד הפחות שופע הסתדר או שהסתדרת עם צד אחד?

עדיין הוא קצת פחות מניב, אבל הגעתי ממצב שלא יצא לי כמעט כלום ושהיא ממש שנאה לינוק משם למצב שהיא יונקת ממנו באופן שווה

אם אני מתחילה לו בשד הזה בכל הנקה. הוא מבחינתנו נרדם עליו ומוצץ מציצות לא אפקטיביות כמה זמן את מציעה לי לשים אותו בצד זה עד שאני יעביר אותו לצד השני?

סתם..זה בעייתי כי כמו שאמרתי באמת אין כללים של זמן..

בגיל חודשיים לי יצא בערך 80.

אח"כ עולה ל120

עכשיו הוא בן 4 חודשים ויוצא לי 150 לפחות...

אני הייתי שואבת ממש מעט, 120 גג, לילדה בת חצי שנה. והיא היתה שבעה מזה לגמרי ושקלה כמו דוב קטן.

החלב במקרר היה נפרד אחרי כמה שעות ופשוט ראו איך שזה יחס חצי חצי, היו רואים בבקבוק חצי צהוב וחצי לבן, כלומר חצי ממה ששאבתי היה כמו "שמנת 38" 

כך שאם התינוק שבע ממה ששאבת ועולה יפה במשקל אז הכמות לא חשובה בכלל.

אם זה קצבי וקבוע כל כמה דקות כדאי להיבדק. (בעיקר כי לא יודעים איך זה מתנהל אצלך ספציפית..)

בשעה טובה! בקלות! ובשמחה!

נראה לי שקוראים לזה בראקסטון היקס, צירים מדומים. הבטן מתקשה ממש כמו אבן ומשתחררת.

לא תמיד הם כואבים בהתחלה.

תעקבי כל כמה זמן זה אם זה סדיר אז זה כנראה צירים אמיתיים ואת כנראה קרובה ללידה.

זה יכול לקחת גם כמה ימים

תתחילי לטפטפ את הבית...

בכל מקרה לא הגיוני בתחילת שבוע 3 כי אז רק מתרחשת ההפריה וההורמון שמזהה הבדיקה הביתית מתחיל לעלות רק כ 10 ימים אח"כ והבדיקה בד"כ מזהה 14 יום אחרי

אבל זה מה שאני לא מבינה- הקצב גדילה באו''ס הוא עקבי ותקין...אז יכל להיות שבכל ה3 בדיקות שעשיתי יש טעות של שבוע אחורה?
כאילו לפי ההגיון אני חייבת להיות עכשיו בשבוע 10 ולא בשבוע 9
אבל כל הבדיקות הראו אחרת. בעקביות.
וזה לא שהעובר לא מתפתח -כי עובדה שבכל בדיקה הוא התפתח בדיוק לפי השבוע שנקבע באו''ס הראשון

קיצר...איך זה יכל להיות?

יכול להיות שהבדיקות שעשית פשוט מראות פס סתם נתקלתי בכאלו

בדקתי גם כל השבוע לפני ובחודשים קודמים ומעולם לא היה פס אפילו לא השקוף ביותר

וגם זה לא הגיוני למרות שסתם היה פס -הרי הוא התחזק מיום ליום ואכן העיד על הריון...

בסוף שבוע 2..
כך שאת מדברת על סוף שבוע 3 ולא התחלה.שזה בעצם שבוע אחרי העיבור.
וזה קורה לנשים שהבדיקה אצלן רגישה מאוד.

רק 5-10 ימים אחרי הביוץ העובר משתרש ברחם ומתחיל וההורמון הריון מתחיל לעלות..
תחילת שבוע 3 זה אומר בערך 3 ימים אחרי הביוץ..לא הגיוני.
אולי טעית בחישוב ימי הביוץ שלך.והרופאה גם היא לא דייקה

שבוע 2+0 זה אומר שעברו בדיוק שבועיים מהמחזור. שבוע 3+0 זה 7 ימים מהביוץ ולכן הגיוני (אם כי די מוקדם) לראות תשובה חיובית

חשבתי שסופרים אחרת..
מעניין יש לי כמה ילדים וככה חשבתי תמיד..
תודה על החידוש

כי האו''ס בכיף יכל לטעות בכמה ימים- אז אם לפי מה שאמרת הבדיקה זיהתה שבוע מהביוץ-אז גם ייתכן שיותר

תודה

כל החישוב שבועות הוא רק לפי האו''ס

והן היו מאד אמינות

גילו הריון כמעט שבוע לפני האיחור

אבל אצלי זה כאילו שבוע 3 לפי האו''ס

או שהרופאה שלי לא מודדת מדוייק

שבוע אחרי ההפריה שזה שבוע 3

שבוע 1 ושבוע 2 זה למעשה השבוע של המחזור והשבוע של השבעת נקיים. כי הספירה היא מהיום הראשון של המחזור האחרון. שזה מדד שלא מתאים להרבה נשים ולכן בא"ס ראשון הרבה פעמים מתקנים את גיל ההריון

נו..
אז סוף שבוע 3 זה שבוע אחרי הביוץ..כי הביוץ מתרחש בערך ביום ה14 לצחזור שזה סוף שבוע 2.
סוף שבוע 4 צריך להגיע מחזור ואם ההריון נקלא אז משם זה נחשב כאיחור
(הכל בהנחה שזמני הביוץ מדוייקים)

בדיוק שבוע מתחילת המחזור

אני ממש בטוחה בזה..
עשיתי כבר ב2 הריונות בדיקת הריון שבוע אחרי הביוץ והיה לי פס שקוף שבקושי ראו..
יום למחרת בבדיקת דם יצא הורמון נמוך ממש..30 בערך..
לפי האולטרסאונד ב2 המקים הבדיקה זיהתה הריון תוך שבוע מהביוץ.

אני לא יכולה לקבוע בוודאות אבל ככה לי זה היה נראה..