היי יקרות,
הקטנה שלי בת שנה וחצי, לא בגן, איתי בבית, לצערי היא ישנה בלול כי הדירה שלנו די קטנה ואין טיפת מקום למיטה..
הבעיה היא שבכל פעם שהיא בלול היא ישר מורידה את הסדין זה ממש אטרקציה בשבילה.. יוצא שהיא פשוט יושנת על מזרן חשוף .. גם צהריים גם לילה.. וזה ממש מבאס...
ככה העברנו את הקיץ, אבל עכשיו בחורף אני מודאגת כי בטח המזרן יתקרר ציק צק..
לא מבינה איך לא המציאו סדין למזרן עם ריצרץ..אם יש למישהי רעיונות אשמח מאד...
לפרוס שמיכה על המזרן גם לא עוזר היא פשוט מעיפה את זה..תודה מראש לכן🙏🏻❤️
של גומיה שמחוברת בשתי הקצוות לקליפסים ומחברים לסדין מתחת למזרן כדי למתוח אותו. אולי אם תשימי כזה מתחת למזרן יהיה לה קשה יותר להוריד?
בטח אפשר להזמין כזה בעלי אקספרס
יש גם ציפות קטנות לשמיכות של תינוקות, בגודל של מזרן של לול בערך.
קניתי פעם בחנות מצעים
זה חוט גומי עם תופסנים מ2 הצדדים, את שמה מתחת לסדין ואז מאד קשה להוציא
לחילופין אולי תצפי את כל המזרן בציפה של שמיכה
4 חודשים אחרי לידה.. לפני בערך חודשיים שמתי התקן לא הורמונלי
מאז מידי פעם יש כתמים בקטנה, בעיקר בניגוב..
קשור להתקן?
🤦
ואם כן יש מה לעשות עם זה?
תודה🤍
יש מה לעשות, לא להסתכל בניגוב 
מעצבן אבל זה באמת הפתרון.
.
או כמעט לא משפיע או כל מיני כאלה
בחיים לא היו לי כתמים סתם ככה.
עקרונית את צודקת אבל חוששת שזה יתגבר למעבר לניגוב.
וגם ככה אנחנו לא נוהגים שזה אוסר אז לא באמת קריטי סתם מלחיץ כל פעם מחדש..
כל המניעה הזאת פשוט סיוטית
מניחה שגם התכווצויות כאלה/כאבי מחזור פעם ב זה גם בגלל ההתקן הזה
אוף
ועדיין מבין האפשרויות לדעתי התקן זה הכי טוב.
בלי הורמונים
לא צריך לזכור לקחת
פשוט יושב שם ועושה את פעולתו
אבל מסכימה שמניעה באופן כללי זה דבר מעצבן מאוד.
אני עוד לא איתו מספיק זמן כדי לדעת
אבל גם אם כן- זה הרע במיעוטו, זה לא טוב..
זה כל המעצבן.
אני בכלל בלי ווסת
מניקה?
אולי זה בכלל קשור לזה
שאני מניקה,
ואף פעם לא היו לי כתמים. (או כאבי מחזור סתם באמצע החיים)
וגם הפעם עד שהתקנתי לא היה כלום וזה מאז ההתקן.. לכן חושבת שממנו😕
גם ההנקה גורמת כתמים כאלה.
תלמדי היטב מבחינת ההלכה איך לא להאסר ופשוט מתרגלים...
יש גישות שמאוד מקלות בכתמים במצב שיש התקן, שווה לברר מה הפסיקה זה מוריד לחץ
בשינים
בחיים לא עשיתי
ומסתבר שתמיד יש פעם ראשונה
הלכתי לביקורת למכבי והרופא טען שיש לי 2 סתימות קטנות
קבעתי תור
עכשיו אני נבהלת
מישהי עשתה םעם סתימות במכבי?
הם טובים ?
כואב?
כדי ללכת פרטי?
לא צריך מומחה...
לא כיף אבל לא נורא.
תלוי גם איפה בפה. שן בינה זה לא נעים, לא לך ולא לרופא שצריך לחטט בעומק הפה , שיניים אחרות לא נעים רק ההרדמה, שאחרי הטיפול את מרגישה שחצי פה רדום . תמיד אני מפחדת לרייר.
זה באמת לא נורא. אין ממה לחשוש...
אצלי כבר בת חמש עם 11 חורים ואני מאוד מקפידה לצחצח להם כל יום.
לי מליון סתימות וטיפולים בעבר הווה ועתיד...
אם זה סתימות קטנות אז ממש לא נורא. רק ההרדמה קצת כואבת, אבל זה חצי דקה.
בשינים
ואני מתה מפחד!!!
מכבי ידעו לעשות את העבודה?
מנסיוני רופאים בקופת חולים תמיד מוצאים חורים שהרופאים הפרטיים אומרים שממש לא צריך לעשות סתימות.
ברמה שפעם רופא של הקופה אמר לי שיש לי 6 חורים, והרופא הפרטי (שהוא רופא מעולה!) אמר שיש חור אחד בלבד.
אנחנו מטופלים בקופת חולים (של כללית). אבל כמה פעמים כשלא הייתי בטוחה בהמלצות שקיבלנו בקופת חולים הלכתי לרופא פרטי שאני מאוד סומכת עליו (שטיפל במשפחה שלנו מילדות), ותמיד ההמלצות שלו היו כמו מה שקיבלתי בקופה.
אז כנראה שזה תלוי ברופא שמגיעים אליו.
לאמא שלי גם היתה חויה דומה לשלך בקופת חולים (גם מכבי) ולכן כל השנים הלכנו לרופא פרטי.
סתימות זה באמת דבר יחסית סבבה ולא מצריך לטעמי רופא פרטי ויקר יותר.
וגם אם יש סתימות קטנות כדאי לטפל! לחורים אין נטיה להעלם מעצמם אלא רק להתפתח למשהו מאיים יותר
בהצלחה ורק בריאות!
זה טיפול ארוך??
תצחקו אבל באמת שאין לי סתימות בכלל
אז מבחינתי זה דבר ממש מאיים ומלחיץ ההתעסקות בשינים.
ובאמת דוקא בגלל שיש לי לא בא לי שיעשו לי סתם חלטורות בשינים
וגם בדרכ לא כואב. נניח חצי שעה לכל סתימה? משהו כזה.
באמת ממליצה על פרטי, הייתי בכמה רופאי שיניים של כללית (כולל סתימות) ואצל רופא פרטי וזה היה שונה משמעותית, גם בהרגשה של איכות הטיפול שקיבלתי.
סתימות זה הכי פשוט שיש...
כבר בגן חובה היה לי...
לא מכירה את מכבי אבל לא נראלי שצריך פרטי בשביל זה
נשואים 6 שנים לפני חודשיים ילדתי בת שלישית (בן בגיל 5 ובת בת 3)
לפני כשנתיים עברנו משבר אמון ביחסים, הוא דיבר עם אחיו על משבר שהיה לי אחרי הלידה ושיקר לי בכמה נושאים, היינו אצל מטפל כמה מפגשים והפסקנו כי זה לא הוביל לשינוי.
מאז המצב בייננו לא טוב מינוס, יש לי כעס עליו, הוא מודה שעשה טעות, מנסה לגשר אבל אני נשארת בעלבון, כמה שמנסה למחול יותר בשביל עצמי מרגישה שזה לא עד הסוף בלב שלם.
הוא מאוד עוזר לי בבית ועם הילדים.
מה שקרה לנו זה שהגענו למצב של שותפים לדירה ולא זוג נשוי, אנחנו בקושי מקיימים יחסים (ממוצע של שלושה חודשים) היו לנו שחשוב לילות טבילה שלא שכבנו 3 מתוכם היינו בריב והשלישי הוא נרדם. בי זה ממש פוגע אני מרגישה לא אהובה ולא רצויה, זה לא הסיבה היחידה להרגשה שלי, אנחנו לא מטפחים את הזוגיות, לא קונים אחד לשני דברים אפילו לא חוגגים את יום הנישואים, היה לו לפני שבוע יומולדת אני לא מצליחה לתת לו להעניק, אותו דבר במצבים אישיים משהו קרה אני לא מתמסרת אליו מרגישה שזה נובע מפחד להיפגע שוב. חשוב לציין שגם אני הלכתי לטיפול רגשי לבד אבל שום דבר לא משתנה. הוא יצא מגידרו בליל טבילה ויעשה בשבילי ואני ישאר אדישה. אני יודעת שאם זה היה הפוך לא הייתי נשארת לשניה נשואה למישהי כמוני.
עד כדי כך אני רעה? נצלנית? חסרת מידות?
מרגישה שכל דבר קטן מעמידה במבחן האם באמת אני חשובה לו
מבולבלת וחסרת אונים
מרגיש שאין לי מה לעשות או למי לפנות.
אני רוצה לאהוב וחוסמת את עצמי
אמרתי לו שאני חושבת שכדאי לו מישהי שתאהב אותו ותעניק לו
הוא דיי חסר ביטחון לעומתי לא ידע לגשת לפייס אותי ולכן אין שום קירבה ביננו.
מה אתן עושות עם כאבי רגליים?
זה מגיעה לעשות לעצמי מסאז׳ ובכלי רוב היום לא נמצא
מה עושים?
סובלת ממש!!
וטיפול שלה שיפר בכלל את כל מצב הכאבים
המיטה שלהם?
לכל אחד חוט עם אטבים זה מכוער?
זה הכי זול מבחינתי..
כמה לוחות שעם לכל אחד זה כבר הוצאה...
אנחנו היינו תולים על הארון בגדים ופעם בשבוע מחליפים
על המקרר או על הדלת
אבל אפשר לוח מודעות עם אטביםץאולי באליאקספרס תמצאי משהו זול ראיתי שם מסגרות לציורי ילדים ואפשר בקלות כל פעם להחליף
אסתכל שם..
למרות שבאמת אין לי כוח ככ לקניות..
שמנו ברגים לחוט אבל אולי בהמשך נוכל לישם עליהם משהו כזה..
תודה על הרעיון!!
צבענו ביחד בגואש, והדבקנו אטבי עץ.
ואז אני שמה על זה את היצירות, אבל זה קצת קטן (היצירות גם קטנות, אני עושה איתו בבית, אנחנו בחופשת מלחמה)
ואיזה אמא משקיענית שעושה יצירות!!
אני רק נותנת להם לשחק כשאנחנו בבית😉
אנחנו יכולים להעביר ככה שעה עם גואש ודבק וטושים...
והאמת שאנחנו עם אזעקות כבר תקופה , אז אני נהנית מלהיות איתו בבית ולא בלחץ שהוא במעון ואיך יהיה להם באזעקה
זה היה הכי מהמם שאפשר… אבל מתישהו אחד הילדים החליט שהוא לא אוהב את החוט ומאז באמת פחות תולים בחדר שלהם. רק על המקרר, דלת ומדף ייעודי ליצירות בסלון.
בס״ד
ובחוט כפרי כזה. הציורים עצמם עושים אתכם היופי בעיניי…😃 בהצלחה!🩷
משואה איגרא
תהילה אלמלייח
ולא יודעת מחירים... פשוט תסתמסי איתה (כי אני התייעצתי איתה כמה שאלות בודדות בווצאפ, וראיתי את הסגנון שלה בקבוצהשהגיעה בתור אשת מקצוע שעוזרת....)
בכללי מנסיון שלקחתי יועצות אחרות בעבר (כבר עשו הסבה), שיחת יעוץ זה בין 250-450 וליווי זה 1500 פלוס נראה לי
של משואה תכף אעלה
אבל בהריונות אני חוששת מהחומץ תפוחים, למרות שזה טבעי אז למה לא בעצם ..
אבל אני מרגיעה את המקום עם קרח, וישנה בלי תחתונים כי לרוב זה כתוצאה מהתחתוניות או התחתונים
וזה לא עוזר. לא משתמשת בתחתוניות בכלל
האמת שלא מצליחה בלי לחם וסוכר ..
לקטן יש פצעי הנקה הרבה יותר צפופים ממה שאני מכירה אצל הגדולים ממש כמעט כל הפרצוף שלו כולל האוזניים מלא בנקודות קטנות.
הגיוני? או שכנראה זה משהו אחר?
שגם הראש מלא.
ולא זה לא הקשקשים האלה....
ג לבן שלי יש
שאלתי בביקורת של גיל חודש את הרופא ילדים - אמר שזה תקין
היה לי יום אחד שלא הספקתי לקלח אותו
ובבוקר שאחרי ראיתי פתאום מלא מלא מלא חדשים
מאז מקפידה לקלח כל יום ויש רק כמה בודדים
וגם זה לא תמיד
אז אם את לא מקלחת כל יום, אולי גם אצלך זו הסיבה..
כן לא הצלחתי לצרף
טוב אז ננסה להקפיד על מקלחת
למרות שלא אוהבת לקלח הרבה שהם קטנים מסיבות בריאותיות אחרות
אבל אולי העור שלו יותר צריך....
תודה
למה לא כדאי לקלח?
אני יודעת על הורמוקס של ההתחלה
בהתחלה באמת קילחתי הרבה פחות
כיום אני פשוט עושה את זה תוך כדי מקלחת של הגדול
קטני ממש נהנה במקלחת אז מתקתקת תוך כדי..
:-*אנונימית בהו"לאני מתכוונת לזה שיש להם משהו מהמי שפיר שמגן על העור..
וראיתי שאצלי משפיע עליהם מקלחות צפופות
לא ידעתי שזה קשור להנקה
רק זכרתי שלכל התינוקות אצלנו היה אז לא דאגתי
אבחנתי.
הייתי היום אצל רופא פוריות
מממש נחמד (המלצות בפרטי) והתרשמתי ממנו שיש לו מענה טוב
המליץ על צילןם רחם שאולי יעלה על חסימה כלשהיא
ובכא הרבה פעמים צילום הרחם לכשעצמו פותח את האזור ומעלה את הסיכוים להקלט
הבנתי שזו בדיקה לא נעימה
ממה שקראתי צריך לעשות אחרי המחזור ולפני הביוץ ויש מצב שאוסר
אז מה עושים? עדיף אם כן ממש בימים הראשונים של הנקיים?
הצלחתי להשיג תור שיצא ביום שהייתי אמורה לעשות הפסק
אז ההפסק נדחה ביום
ועדיין הספקתי את הביוץ של אותו חודש.
אם כן, אענה לך מניסיוני…
האמת שדיממתי עוד לפני, אז לא יודעת להגיד לך על דימום, מה שכן - לי כמעט ולא כאב. ויותר מזה, פגשתי שם מכרה שעשתה לצורך פוריות, והיא אפילו נהנתה מהבדיקה (לראות על המסך את הרחם מבפנים וכו)
אני באופן אישי עצמתי עיניים.
לגבי אם אסור או לא - כדאי לשאול רב
הופתעתי כשהרופאה אמרה שנגמרה הבדיקה.
כדאי להתייעץ עם רב/ מכון פוע"ה לגבי הבדיקות ומה אוסר..
בהצלחה!
עשיתי בפרטי.
ביום ה6-7 למחזור, ובאותו יום התחלתי שבעה נקיים.
לא היה דימום, אולי כמה טיפות בודדות
את צריכה להבין בדיוק.
יש הסטרוסקופיה שזה סיב שנכנס עם נוזל סטרילי לבדוק את חלל הרחם עם מצלמה בפנים.
ויש צילום רחם שבודק שהכל פתוח גם לחצוצרות וגם לזה יש שני סוגים אחד רגיל שמזריקים יוד ומצלמים עם רנטגן ואחד שלא עושים בכל מקום וצריך לבקש במיוחד שמזריקים מים ומסתכלים עם אולטרסאונד- הידרוסונוגרפיה. יתרון - פחות כואב, בלי יוד, בלי קרינה. חיסרון- אם יש חסימה קשה סיכוי קטן שזה לא יצליח לפתוח כמו היוד.
אישית עשיתי הסטרוסקופיה והידרוסונוגרפיה. אצלי יש מורכבות כלשהי אז אני לא מדד לכאב. בגדול שניהם נסבלים על הצילום עם היוד אומרים שכואב יותר.
יש כאלה שלא כואב להם
ויש כאלה שזה גיהנום
לי היה גיהנוםםםם ואפחד לא אמר לי על זהה
אני עשיתי ומאוד חששתי מהבדיקה וגם הובכתי מהסיטואציה.
אז עשיתי בהרדמה מלאה בבית חולים
עשיתי אחרי שנגמר הדימום והתחלתי 7 נקיים רק אחרי הבדיקה, זכור לי שהיה קצת דימום אחרי והרגשה של תחילת מחזור..
אחרי יום או יומיים התחלתי לספור
ביומיים וחצי לפני הלידה ישנתי במצטבר כשלוש שעות... אתמול עוד הייתי באדרנלין של אחרי הלידה, אבל עכשיו אני בנפילת מתח רצינית...
ובכל זאת אני לא מצלילה כמעט לישון כי:
חם לי נורא (וזה שהמזרן עשוי מעין גומי כזה לא מועיל לי אלא מוסיף לזעה),
יש קצת רעשים במחלקה (אמנם כרגע לבד בחדר ב"ה, אחרי שהיום השתחררה יולדת שהתינוק שלה בכה הרבה, אבל שומעים גם מחוץ לחדר...)
התינוקת מבקשת לינוק המון... (אני שמחה שהיא מצליחה סוף סוף להתחבר יחסית בקלות, אבל עדיין...) בבית יכולתי להיניק אותה בשכיבה ולהשאיר אותה במיטה שלי או לדחוף אותה לעריסה לידי, אבל כאן אי אפשר...
חוץ מזה יש גם קצת את הכאבים שמקים למצוא תנוחה טובה...
אני כותבת ומרגישה שהראש שלי נשמט... רק שהתינוקת לא חלילה תישמט...
אחרי לידה אפשר לישון רק בבית.
חבל שלא עוברים לעריסות מתחברות גם במחלקת יולדות.
ושיהיה בשעה טובה! כיף שאת כבר אחרי!
התאוששות קלה והסתגלות מהירה לנסיכה הקטנה!
אני הייתי מרימה את המיטה עד לגובה העריסה
ומצמידה אותן אחת חשניה.
נכון נשארה דופן בנינו אבל זה הקל
(זה היה לתחילת הלילה... אחרי הנקה ראשונה הוא כבר נשאר אצלי במיטה)
אבל זה עזר רק שלא הייתי צריכה לקום ממש כדי להוציא ולהחזיר אותה
זה לא ממש עזר לישון...
ישנתי רק בבית
וגם אז לקום כל 3 שעות להאכיל...
שמתי אותה בתינוקיה ואמרתי להם לתת לה פעם אחת תמ"ל כדי שאני אחזור לשפיות
זה לא הפריע להנקה ואני הייתי חייבת את זה- בלידה הייתי ערה 48 שעות ברצף...
אגב, אקמול מאוד מרגיע ומרפה
אולי תקחי שני כדורים לפני שאת צוללת לשינה (כשבמקביל משהו אחר משגיח על התינוקת)
בגלל זה אמרתי להם לתת תמל בתינוקיה בלילה ולפחות לישון קצת.
ובמשך היום להשלים שעות
את ממש אחרי וזה הגיוני , בין לבין תנוחי גם
קרה הנס והיא ישנה עכשיו כשעתיים רצוף, אז גם אני הצלחתי לישון... (לא הכי בנוחות, בגלל החום)
אני בביות וגם לא רוצה לוותר על ההנקה, אז לא בא בחשבון לבקש את עזרת האחיות. (מספיק הרגשתי לא נעים שהאחות קילחה אותה היום...) מה גם שבעצם הפינוק של הליווי הצמוד כבר היה לי אתמול...
הלוואי ואוכל להשתחרר מהר הביתה, אבל לא נראה לי...
עכשיו אני בכלל שואלת את עצמי איך אתקלח הלילה - אמנם זו מחלקת ביות, אבל האמבטיה קטנה מכדי להכניס בקלות את העריסה לתוכה...
ועוד נלחמת על ההנקה!
ממש בהצלחה! הלוואי שאיזה אחות טובת לב תסכים לשמור עליה בזמן שתתקלחי
אני הייתי בהר הצופים והם אמרו שאפשר לשים בתינוקיה למשך זמן קצר כמו ארוחה או מקלחת או אולי בדלפק קבלה לא זוכרת
מזל טוב ותרגישי טוב!
אלה הימים הכי קשוחים... שונאת את הימים בבית חולים אי אפשר לנוח שם כמו שצריך...
וגם בהתחלה הם חייבים לינוק המון ובמיוחד בלילה כדי להביא את החלב
ומצד שני שלא תעמיס על עצמה יותר מדי.
חוץ מזה שאני לא רוצה שהיא תראה אותי יותר מדי בחולשתי - גם ככה היא רגישה...
אחיותיי וגיסותיי - רובן עם ילדים קטנים בעצמן וחלקן גם נשות מגויסים...
נראה איך נעבור את הלילה הזה...
ליד הדלת של החדר יש את השלט של המזגן את יכולה לשלוט בו!
בטח שאת לבד תתפנקי!!!
וכן מבאס הקטע של המקלחת גם אותי זה הגביל
לנו אמרו שאםשר להוריד עד תחושת טמפרטורה של 22 מעלות
קנינו גם לבית מד
וזה פשוט מציל חיים
אצל הגדול הזינו מחום
הפעם סופסוף נעים -) קריר
בד"כ זה אפשרי.
ותבקשי מהאחיות ביביסיטר לזמן שאת מתקלחת
מאמינה שהן יעשו את זה באהבה
אם אין מקום מיועד במקלחת, כנראה זה לגיטימי ומקובל לבקש מהאחיות, לא?
ומזל טוב גדול! מרגש!
בחיים לא חשבתי להכניס את התינוק למקלחת זה נראה לי ממש חונק, מסריח (זה גם שירותים ) ומלא אדים... וגם .... סתם מוזר לי להכניס דבר כל כך טהור למקום טמא...
ולא היה לי מי שישמור על התינוק, פשוט נכנסתי למקלחת זריזה, בלי לחפוף... הקשבתי טוב שלא בוכה... גם ככה הבכי לא עולה בבת אחת, לוקח איזה שתי דקות שעולים רמה בבכי 😆
כשהשתחררתי בעלי היה איתו כשהתקלחתי, אבל חוץ מזה הייתי חייבת להתקלח....
אין ברירה שמישהו ישמור עליה ואת תשני
אין אופציה אחרת להתרענן...
בהצלחה!!!
יש לי כל כמה זמן (היה ממש מלא בין 12 ל2 ועכשיושוב כמה)
כמו כזה כאב מאוד חזק אבל ממש של שברירון שנייה בגב
או בנרתיק ניראלי או בטן כזה למטה ממש
כאב שאני משתנקת אבל ממש עובר ברגע
זה עשה לי קונוטציה של כזה:😮
חח
שבוע 33 וחצי
עוברית פעילה מאןד מאוד ברוך ה׳ ותנועות רגיל אבל יכול להיות תנועות שמשפיעות על הגב?? אולי לוחצת שם על איזה עצב?..
קרה לי כמה פעמים שחשבתי שזה מהלב אבל כנראה הקיבה לחצה אבל לא קשור להתקררות אז לא יודעת..
אם את אחת שסובלת מצרבות, נפיחות וכו אז יכול להיות מזה..
גם כשאני סוגרת את הכתפיים אז כואב לי ממש
כאילו שריר החזה נתפס מההתקררות.. מנסה לחשוב על כל האופציות כי זה כואב ממש😔
בנתיים הנחתי שם כרית חמה, עסיתי את המקום, וכלום
מרגיש כאילו העיסויים אפילו מחמירים את הכאב
זה כאב כמו שיש מכה יבשה כחולה ולוחצים עליה .
כשלוקחים נשימה?
קורה לי לפעמים לא קשור להריון
עוזר לשכב ישר על הגב
חשבתי שמדובר בדלקת בסימפונות.. יכול להיות?
המקרר???
וואי, זה בלתי נסבל! אני לא יכולה לפתוח אותו, ולא להיכנס למטבח אחרי שפתחו אותו!!!
וחיבוק זה סבל נוראי ריחות בהריון
סתם סודה לשתייה או בתוך מים?
ותשימי הרבה אפילו כמה קערות שיהיה ביטוח😉ואם זה לא עוזר תחפשי ברשת יש עוד פתרונות לא זוכרת אותם כרגע
אורז מקולקל או טחינה מקולקלת מריחים מזעזע...
אם נשאר לך מימי הקורונה, שימי מסכה ותעשי חיפוש...
הייתי הולכת לחדר וסוגרת את הדלת כשבעלי היה מוציא משהו מהמקרר..
..
גם סבלתי מזה ממש. לא האמנתי כשעבר לי אחרי הלידה שכל זה היה בגלל ההריון.
ההצעה שלי היא לרכז את כל הפתרונות שיש, וכל שלושה ימים להחליף פתרון, כי אחרת כל פתרון ההשפעה שלו מתפוגגת אחרי כמה ימים.
פתרונות נוספים מלבד סודה לשתיה:
למרוח משחת שיניים על הדפנות הפנימיות של המקרר.
יש תכשיר ייעודי לספיחת ריחות של יעקבי.
בהצלחה ממש!
תבדקי
טלפון או לדבר עם מישהו וככה פחות היה לי קשה.
אבל בתור אחת ששיש נקי היה מגעיל אותה, אין לי אלא רק חיבוק.
אז אני טובלת היום. ואני לא מוגנת🥴
הפסקתי לאחרונה גלולות של הנקה (התינוק כמעט בן שנה הפסקתי שאיבות אז התחילו לי דימומים.) יש לי תור להתקנת התקן בעוד שבועיים. מה עושים בנתיים?
לפי הבדיקות ביוץ נראה שאני מבייצת ממש בקרוב. אולי אפילו היום. פליז אשמח לשמוע מה הייתן עושות במצבי🙏
מקווה שיהיה להם פתרון יצירתי…
ולגבי יחסים לאחר מכן (עד ההתקנה/מניעה אחרת) אני אישית לא הייתי מקיימת, אבל זו בחירה שלך בין סיכוי להיריון לבין השבועיים האלו… ממש תלוי במצב האישי שלך…
לרכישה בבתי המרקחת
לא ברמת היעילות המשתווה לגלולות או התקן, אך בשימוש נכון המניעה עובדת.
לשים טיפה שמן על האצבע בהכנסת השקף, מונע הדבקות האצבע לשקף.
(זו מניעה מוכרת ונפוצה. טובה לשימוש במקרה כזה ״דחוף״… לפני שמתארגנים על מניעה קבועה.)
תנסי הרבה פעמים יש ביטולים.
האמת? את לא מוגנת.
שקפים זה חרטה.
את לא מוגנת, במיוחד שבדקת ואת מבייצת היום/בימים הקרובים מה שמגביר את סיכויי ההיקלטות.
נשמע שאין ברירה אלא להמנע כמה ימים ולקבוע תור בהקדם.
אם הריון הוא לא אופציה הייתי מתנזרת עד שיש מניעה
ואז מנסה להקדים את התור
התקן הורמונלי פועל 2-3 ימים אחרי הנצקנה
התקן נחושת- פועל בדיעבד גם 3-5 ימים לפני ההתקנה (אבל לא הייתי בונה על זה... תמיד יכול להיות בלת"ם ובסוף התור יכול להתבטל ואז יש סיכוי להריון)
מנעתי בעבר עם שקפים. זה החזיק לי חצי שנה עד שנכנסתי להריון אבל באמת הייתי במקום אחר בחיים...
להקדים את התור להתקן זה בעייתי לי כי אם זה יאסור אותנו אז מה אני מרוויחה? עדיף להתנזר וזהו לא? וגם הבנתי שעדיף להתקין בזמן מחזור. כמה זה קריטי מניסיונכן?
עשיתי עכשיו בדיקת ביוץ והפס ממש נחלש
מנסיוני האישי (וזה לא יתאים לכל זוג), יש משהו מיוחד במגע שלא מתקדם ליחסים מלאים. אתם יכולים להתנסות (בגבולות המניעה ובגבולות ההלכתיים שלכם), זה יכול להיות מגע מיני, ויכול להיות פשוט מגע אוהב… בעיניי יש בזה משהו מיוחד וזה סוג טיפה אחר של הנאה, שהרבה פעמים לא יוצא לנו לחוות.
עוד אופציה זה לפתח שיח על האינטימיות ביניכם. להכיר קצת יותר את הרצונות והצרכים של השני, אולי גם זה יביא לתוספת נחמדה בהמשך… פשוט שיח זוגי על זה (בעווני אני לא מספיק עושה את זה, אבל ממש יכול להיות שאצלכם הנושא אפוי לגמרי)
והכי חשוב לבחור תמיד לפי מה שמתאים לך, לו ולזוגיות שלכם❤️
מיניות היא אלף דברים חוץ מביאה. וזה ממש זמן מהמם להתאמן על אהבה עם כל הגוף והמניות בלי הביאה. זה דבר מעולה להגברת החשק, לבטחון זוגי, וגם לפעמים שבהם ביאה לא מתאפשרת מסיבות נפשיות, או רפואיות. זה מוסיף כל כך הרבה לזוגיות.
מה שכן שווה לדבר על זה מראש. שזה חד וחלק ככה ולא לוקחים סיכונים. שלא תגיעו למצב שבו יש שכנוע או וויתור גדול כי הוא מגורה מדי...
ב24 שעות הקרובות
אולי אפשר לחכות 3-5 ימים ואז את כבר "לא בסכנה" להכנס להריון
כי צריך ליישר את צוואר הרחם
ואם לשיטתכם עצם ההתקנה לא אוסרת אז דווקא טוב להתקין אחרי טבילה יותר קל להתיר את הכתמים
מה שכן בד"כ יומיים שלושה אחרי התקנה לא יהיה מתאים לקיים יחסים כי יכול להיות כאבים ודימומים קחו בחשבון
מצד שני ממש לפני התקנה זה יחסית בסדר,יש סיכון קטן אבל בגדול ההתקן מונע השתרשות ולכן מונע גם יומיים שלושה אחורה
באמצע הריון ופשוט אין חשק, זירו. כלום
לפעמים חושבת על זה שכבר עבר הרבה זמן.. או בקטע רגשי אבל אין חשק מיני
לפני כן גם לא הייתי 100 אבל היה משהו..
מה עושים? יכול להיות ויטמינים או משהו כזה?
הגוף עובר ככ הרבה שינויים, פיזיים והורמונליים
כל כולו מגוייס למשימה אחת וחשובה מאוד.
אז מקבלת את זה שככה מרגישים בתקופה הזאת (או יותר נכון להגיד, לא מרגישים כלום ביחס לזה בהריון)
בתקופה הזאת אנחנו משקיעים בדרכים אחרות. יציאות זוגיות, טיולים נחמדים, צפיה בסרטים ביחד
מפעם לפעם נותנת את זה לבעלי כי יודעת שזה חשוב לו, אבל לא מנסה ללחוץ על הכפתורים כי אולי הפעם זה יעבוד. רק משתדלים שיהיה לי נעים ולא כואב ולא מציק.
בסוף הכל עובר, יש תינוק בעז"ה
התינוק גדל והכל חוזר למסלול
זה אגב אחת הסיבות שאני חייבת הפסקה בין ההריונות. כי זה באמת משפיע על הזוגיות והאינטימיות
ואם אהיה ברצף בהריון ולידה שנים ארוכות זה כבר בהחלט יכול להיות משמעותי לזוגיות.
בהריון הראשון פשוט ויץרתי לעצמי ובעךי לי
אבל זה היה כל כך כלכך רע זה קשוח לזוגיות וממש הורס.
ואז שמעתי שיעורים בנושא והבנתי שאם אין אני יעשה חשק וישקיע בזה לא משנה כמה זה יעלה
אז שמעתי שיעורים וטיפים יש את ליאורה נוקנבוים יש לאפרת צור ולרבנית נעמי שפירא
יכול להיות שגם לריקי שפירא יש דברים בנושא
וקניתי דברים שעזרו לי וכל פעם התחכמתי ועוררתי את עצמי בשיתוף של בעלי שילך ויקנה ויעשה כל מיני דהרים
וזה עזר!!!
ממש!!!
והציל אותנו
ורק בנה ועשה יותר טוב
אבל לא לוותר
וחשוב עוד יותר לא לעשות בכח אם אין חשק כי זה רק יעשה טראומה אלא לעורר ולעשות את החשק
ולפעמים העייפות לא מתבטאת בבדיקות דם.
אז לישון טוב ולהשלים שעות שינה זה קודם כל.
לחשוב על דברים שמשמחים אותך משם הרבה פעמים זה זורם..במצב רוח מרומם פתאום החשק מתעורר..
לפעמים זה אוכל טעים, ריחות, אווירה, מוזיקה, בגדים תחתונים יפים נרות, לבקש לעשות מסאג'..לא להתבייש לבקש את כל המשחק המקדים הזה
יש גם ריחות שמעוררות חשק . פעם הייתי עושה תערובות של שמנים אתרים בעצמי. זה מדהים כמה שזה משפיע. היום אני קונה מוכן של ערוגות.
מצד אחד להתאמץ לעורר חשק ולהגיע לרצון וזה אפשרי. לשמור על אווירה נעימה וקרובה, מחוות קטנות כך הלב מלכתחילה במקום יותר פתוח וכבר מצליחים להגיע לקירבה יותר טובה גם בהריון.
לשים לב ולדייק מה פותח אותנו לרצון, איזה מגע יותר נעים, שהגוף לא עייף מדי ופנוי לקירבה בשמחה.
להיות בהקשבה לגוף אולי צריך יותר זמן לפני, פנאי, נחת.
לפני הקירבה הפיזית לוודא שהקירבה הרגשית והנפשית טובה.
בד"כ הכל בשמחה והקרבה הפיזית נעימה אז גם להזכיר לעצמי שבשכל ברור שזה רצוי, רק צריך להתקדם.
זה קצת כמו לבחור להתאמץ בשביל משהו ממש שווה. נניח להכין ארוחה מושקעת - בדרך צריך להקדיש זמן וכוח אבל מהתוצאה ממש מתפנקים. אז מראש צריך תזכורת שזה שווה את המאמץ.
לפעמים זה לא כמו שוקולד, רק לקחת ומיד להנות מטעם מתוק. אפשר אולי לומר שבד"כ נשים צריכות יותר את המסביב כדי להגיע לקרבה מענגת.
מצד שני להקשיב לקושי ולהוריד מעט ציפייה מעצמך לעמוד בסטנדרט הרגיל. גם לזה יש מקום. אחרי הכל בד"כ בהריון מותרים לתקופה ארוכה ואין לחץ של שבועיים שבועיים.
לתאם ציפיות ולשמוע את הצד של בן הזוג מה מבחינתו משמח אותו ולהשתדל להתכוונן יותר לשם ממקום מתחשב ואוהב. לא מתוך ריצוי, מתוך רצון ואהבה.
ככה בפועל תשמר שגרה טובה גם מבחינה זוגית וגם מבחינת המאמץ שזה דורש.
ממש חשוב לזכור שבזוגיות טובה יש רצון לקרבה מענגת ושמחה ושווה להקדיש לזה את הכוחות ולכוונן את עצמנו לשם.
בהריון יש הרבה הצפה רגשית ולהיות באינטימיות צריך פניות נפשית
זה אומר לעצור וליצור רגעים מרגיעים עם עצמך קודם וליזום אינטימיות סטרילית בלי הסחות דעת זמן שאת גם במחשבה לא מוסחת לעניינים אחרים
תקין??
כבר ממש השתפר...הדימום הגיע לחום ופתאם דימום..
אני אחרי לידה רביעית.
כבר לא זוכרת מה אמור להיות..
מניקה מלא אם זה משנה
תודה על העזרה.
מתייגת את ...
זה גם מאוד מושפע ממאמץ...
אנחנו גרים באזור שבו אין לימודים כרגע עקב המלחמה..
בעלי מלמד בביהס מהבית דרך הזום, בלמידה מרחוק.. היום הודיעו לו שמחר, במקום שהוא מלמד, חוזרים ללמידה בביהס.
אבל פה במקום שבו אנו גרים עדיין עפי פיקוד העורף אסור להתקהל, מסגרות חינוכיות וכו...
האם עליו לצאת לנסיעה ארוכה של כמעט שעה וחצי למקום עבודתו ולעבור דרך קו האש, או שאין לחייב אותו?
מישהי יודעת?
לא מצאתי תשובה
דבר ראשון חיבוק וכוחות לכל המציאות המאתגרת...
דבר שני, אם הוא חושש לנסוע ויש אזעקות הגיוני שלא ייסע ללמד...
אם זה בגלל שהילדים לא לומדים זה פחות יתקבל מן הסתם...
הוא לא יהיה אסיר של החיזבאללה ויישאר בבית...
הוא לא מפחד..
אבל כל הנסיעה הארוכה בתחבורה הציבורית באזור שכל הזמן יש בו התראות, וזה לא לפי שעות מסוימות... מלחיץ אותי
מבחינת הילדים שבבית, פחות קריטי... אני איתם.. עובדת גם בזום ואיתם
ואת החשש
אבל האמת שבסוף יש פה תלמידים וגם להם יש הורים... ובסוף אם יש שם לימודים כנראה זה אפשרי לנהל שגרה שם גם אם מאתגרת
וגם באזורים שאין לימודים אנשים חיים ועובדים ויוצאים
אבל באמת זה נסיעה לא קצרה ובתחבורה ציבורית ..ומתפעלת שנוסע ככה כל יום בכללי אגב איזו מסירות
לא היתי חושבת שאפשר לכלוא מישהו בבית..
וגם מה עם כל התלמידים
לא יודעת
אם החיים ממשיכים אז מנחשת שהיינו מתנהלים רגיל ..למרות החשש כי סה''כ ב''ה הנפגעים הם באמת בכמות מזערית יחסית לכמות הטילים
תודה לה' על הניסים
כשהכל התחיל,
סגרו הכל פה בצפון לכמה חודשים כאשר בקושי היו טילים וכו באזור זה..
והיום כשהכל החמיר בצפון, פיקוד העורף עוד מעדכן כל יומיים הערכת מצב שלפיה הולכים.. נראה לי קצת מנותקים.... כל אזור הצפון מופגז יש מקומות יותר, יש פחות, אבל מאוד מסוכן כל המצב... צריכים שיירגע כמה ימים לגמרי ואז לשחרר מקומות..
שדווקא הנסיון לימד על זה שהסכנה המוחשית היא לא מאוד גדולה
ושכשמדובר במצב מתמשך אז השאיפה היא שגרה כמה שניתן
ועובדה שזה לא שגרה בהל מחיר .. איפה שכרגע מאוד חם אין מסגרות..
כל מקום שיש דקה ומעלה של התגוננות-ממה שידוע לי חזרו, בהתאם ליכולת להגיע למרחב מוגן, זה לא אומר שאין טילים, ובטח שבכבישים יש לא מעט ....
אני כן הייתי בודקת מול הבית ספר מה האופציות, אולי אפילו מול ההסתדרות/ארגון המורים. אם לא כל התלמידים חוזרים בו זמנית אולי הוא יכול להמשיך בזום?
אי אפשר עכשיו חודשים לא לצאת מהבית
אז בונים איזה מערך שיקולים מתוך המציאות...
אין מציאות סטרילית מסכנה
אבל יוצרים הגדרות מחודשות מה ממש לא מה לעיתים רחוקות מה לעיתים קרובות
וכו
ככה אני לפחות מתנהלת
אחרת החיים יוקפאו
וגם לזה יש מחירים
לא עניתי לה מה לעשות
החלטה משותפת שלהם
בגלל שאני מקבלת מחזור כל חודש ולא מעוניינים בקרוב בהריון נשמח למצוא פתרון (שאולי לא קיים .........) לפחות לקבל מחזור לא ממש כל חודש.
פריימולוט נור זה חזק מידי בשביל המטרה הזו. מחפשת משהו עדין/ טבעי שיאריך את ההפלגה כמה שאפשר
הכי טוב גלולות למניעה במקרה כזה. פרימולט הוא לא משהו לקחת קבוע וגלולות ניתן לחבר חפיסות ולהאריך את הזמן ללא מחזור. כל אחת לפי הגוף שלה, אבל יהיו לכם בין חודשיים עד 6 חודשים כל פעם
יש כל מיני סוגים
כמו גלולות משולבות.
טבעת נובהרינג וכו
לכל אחד יתרונות וחסרונות
המשותף לכולם שניתן לחבר חפיסות ובכך להאריך את תקופת הטהרה (לא מקבלים מחזור)
אני מניקה אז נובהרינג ומשולבות לא מתאימים לי
יותר בכיוון של ציון פארם ושיטות שמצאתן @מדברה כעדן. יכולה לפרט כמה עולות ומה הן דורשות?
כל דבר טבעי או גלולות מאוד מאוד מאוד עדינות בשביל לעכב ביוץ ישמחו אותי
זה גם מונע מחזור..
אם חשבת על פרימולט נור מניחה שאין לך בעיה עם הורמונים
כותבת די ארוך אז אפשר בשורה התחתונה:
מחפשת לשמוע מנשים שהתנסו שם ויכולות לומר.
אני אחרי לידה, בהתמודדות נפשית... הפנו אותי למרפאה של כללית אצלנו שנותנת סיוע רגשי לנשים במעגל הפוריות.
כבר יצרו איתי קשר מהמרפאה לתישאול ראשוני אבל כל פעם אני מחכה שיצרו איתי קשר ואם פספסתי את השיחה שלהם אני מסתבכת כי הם לא מנסים שוב... וזה מעיק עליי שזה ככה כי רוצה שיעזרו לי כבר...
מתלבטת אם ללכת לטיפול דרך המרפאה הזאת או בכלל לחפש פרטי.
היתרון שהיה נשמע לי הוא שאמרו לי שיפגשו אותי שני אנשי מקצוע יחד לשיחת היכרות וינסו איתי לחשוב איזה טיפול מתאים לי ויעזור לי. -חשבתי שזה טוב שלא סתם אנסה משהו ואצטרך להתגלגל עם זה...
מעבר לזה כמובן זה העניין הכספי שהוא בטח משמעותי. אבל בתכלס אני לא באמת יודעת מה העלות דרך הקופה וכמה זה מוגבל מבחינת מס' הטיפולים.
החיסרון- אין לי מושג מי המטפלים שם. ניחוש שלי הוא שהם לא דתיים ואני חוששת שארגיש שמטפלת לא דתייה לא מספיק מבינה אותי או את הדברים שאני חווה...
מחפשת לשמוע מנשים שהתנסו על החוויה שלהן, מידע טכני וגם המלצה או אי-המלצה.
(יש אצלנו גם מרכז חוסן שבטח מקצועיים ומתאימים מהרבה היבטים אבל אני לא יודעת איך זה מבחינת מס' הטיפולים ולא רוצה להתחיל ולעצור באמצע וגם לא יודעת בכלל על מה הדברים יושבים, אם זה סביב הלידה או שסביב המצב הביטחוני והמלחמה וכל מה שהיא מביאה... אז בכלל מתביישת לפנות ולשאול אותם)
הלוואי שתהיה מי שקראה עד כאן ותענה. אני לא כ"כ יודעת מה לעשות...
יש להם רשימת מטפלים.ות
ואת יכולה לחפש לפי האזור שלך
ואז נגיד לחפש כל אחת מה ההתמחות שלה ספציפית ואם מתאים לך
בזמנו זה היה משהו כמו חמישים או מאה שח לטיפול
תבררי
נראלי מאתיים לפגישה ראשונה
ואז כל פגישה שלושים
ויש הגבלה על כמות פגישות
ואז תהיה לך יותר בחירה למי את הולכת, אם חשוב לך למשל מישהי דתיה וכו'
זה עולה בסביבות 160 לפגישה, ובדרך כלל לא עושים בעיות עם לתת סדרה נוספת כשצריך (אם אני לא טועה כל סדרה זה כ15 פגישות)
והרבה תפילות על התאמה, בסוף הכימיה זה הדבר הכי חשוב..
בהצלחה!
באיזור המרכז, קיבלה טיפול מעולה ובאופן מפתיע גם מהיר ולהרבה זמן. לא אצל מישהי דתיה.
אני הייתי מנסה דרך הקופ״ח/מרפאת חוץ, ואם לא עובד אז הולכת לפרטי…
מה שכן - חשוב מאוד מאוד לטפל. גם אם יש מלחמה ושכול ולהרבה אנשים יש צרות - את חשובה ויקרה מאוד וחשוב שתהיי שמחה ומסופקת מהחיים, עם חוסן נפשי ויציבות. (כמובן לא יודעת מה מצבך, אומרת באופן כללי…)
את מדהימה שאת מוצאת את הכוחות לחפש טיפול, אני יודעת כמה זה יכול להיות קשה כשהמצב הנפשי לא בשיאו…
היא עושה במרפאה בבי״ח בהסדר עם כללית. להבנתי - העלות היא אגרה רבעונית על פגישה עם רופא מומחה (פחות מ40 ש״ח אם זכרוני אינו מטעני), ואם אני לא טועה יש גם עלות על להוציא טופס 17 כל פעם. בכל מקרה אני אופתע אם זה מגיע ל100 ש״ח בחודש (שזה שווה ערך נניח ל10-15 דק עם פסיכולוגית פרטית, סתם לשם ההשוואה…), כך שזה אכן הרבה יותר זול…
אבל היא איכשהו נפלה טוב על המערכת, יש כאלו שנופלות בין הכיסאות או נקלעות לתורים ארוכים והרבה ביורוקרטיה… עניין של מזל קצת…
שיהיו בריאים המתבגרים שלי.
בן ובת... לא נחמדים למי שלא נראה להם טוב בעין
זה חנון זאתי מוזרה זה ככה זאת ככה.
כבר 2 אימהות התקשרו אלי לגבי הבת שלי שהיא ועוד כמה בנות חבורה שלא אומרת שלום ולא נעימה לבת שלהן.
והבן שלי בכלל. כל מי שלא אוהב כדורגל וקצת "חנון אשכנזי" להגדרתו הוא ממש קר ולא נעים אליו
2 הגדולים שלי יצאו בלי עין הרע עם ביטחון. בחיים לא העברתי להם תחושה של עליונות והתנשאות מעל אנשים. הפוך אני מכבדת ונעימה לכל בן אדם טובה ורחמנית. אני גם המון מדברת איתם על זה מילדות. ובכל זאת הם פשוט מתנשאים מעל אחרים וחושבים את עצמם. הגדולה שלי אומרת על עצמה שהיא מושלמת ויפה... האמת אני בהלם מההתנהגות הזאת. לא מבינה מאיפה זה הגיע?! נכון אתם בגיל ההתבגרות... ובטח זה יתאזן ובמקרה הטוב יעבור. אבל חינכתי אותם עד היום לערכים אחרים. מאיפה זה בא? הגאווה וההתנשאות והעליונות הזאת מעל אחרים??
השלישית שלי גם מהמקובלות (נקרא לזה ככה) והיא גם היתה נוראית לבנות "חנוניות" לטענתה מהכיתה. אבל ההבדל שהיע מאוד רגישה ושעשיתי לה שיחה רצינית על זה וסיפרתי לה מה ההשלכות על לעשות חרמות ולהתייחס בבריונות לחלשות היא לקחה לתשומת ליבה וחזרה מבית ספר יום אחד ואמרה לי שהיא כבר לא משתתפת בחרמות האלה וביחס רע לשונה. היא גם מצד שני לא התחברה איתם אבל גם לא רעה אליהם אז לפחות יש התקדמות. אם אמשיך עם שאר ילדי. אז יש עוד אחד בבית ספר שגם הוא מדבר על חנונים ועל מקובלים ולא מוכן להתקרב לחנונים. אני באמת לא מבינה מה זה הקטע הזה... אני די אובדת עיצות. אנחנו משפחה תורנית. אין טלויזיה בבית. הם לא חשופים לתכנים או משהו בעייתי אחר. ערוץ מאיר זה מה שאנחנו מרשים להם לראות.
קיצר אשמח לתובנות... ממש קשה לי לשמוע שככה הם מתנהגים ואין לי מושג (אחרי שניסיתי) להוציא אותם מההתנהגות הזאת כלפי הסביבה
חבורה? פונים גם אליהן או דווקא אליך? האם בת שלך סוג של מלכה או סוג של משרתת של מלכה? מי באמת מחליט האם להגיד שלום או לא?
זה נשמע שבכיתות של הילדים שלך יש הפרדה ברורה בין מקובלים לחנונים, ואסור להתבלט ולצאת מהקבוצה.
מה מורים עושים בעניין? מציבים גבולות, עושים גיבוש חברתי?
מה רמה של לימודי קודש, שעות מחנך?
האם אתם כמשפחה אומרים שלום למשפחות שונות מכם? לא בקטע של חסד או שמא יתאבדו , סתם בלי קשר. או שאתם בקשר רק עם משפחות יותר מקובלות?
מה תחביבים של ילדים, אם הם לא קוראים ספרים ולא צופים בכלום חוץ מערוץ מאיר בגיל 15, במה הם כן מתמלאים?
