פורום הריון ולידה (עמוד 372)

ובדקתי שוב ליתר ביטחון....

כשנכנסים לשלם יש מקום לערער, כתבתי שהסכום נמוך מ-75 דולר, תוך יומיים שחררו לי את זה.

מרתיח ממש, נראה כאילו עובדים בשיטת ה’’מצליח’’...

לק"י

שלאור המסמכים שצירפתי, הערעור נדחה!!

שלחתי להם צילום מסך של המייל מנקסט עם הסכום הסופי.

זוכרת מה שלחת להם?

שלחתי אישור תשלום מפייפאל נראלי. לא קבלה מסודרת.

ושלי עוד היה ממש קרוב ל-75 דולר אז גם כתבתי שגם ביום ההזמנה וגם ביום שזה הגיע לארץ זה לא עבר את הרף החייב במס.

תנסי להתקשר אולי בראשון בבוקר.

וקיבלתי מייל שזה הועבר וזה בבדיקה.

לק"י

לא זכרתי את העניין הזה. מאיזה סכום באמת לא משלמים?

אז אני לא אוסיף גם 56 שקלים מתנה בשבילם.

אבל תנסי לערער

ב. תוודאי שההודעה שקיבלת היא אמינה, יש גם הונאות מסוגים כאלו

אז נקווה לטוב.

ניסיתי קודם לצלצל למספר שמופיע במסמך תשובה, אבל נחשי מה? המספר אינו פעיל |ידפרצוף|

שלחתי שוב ערעור

אמרו שם שעכשיו הם מנסים ככהנ בשיטת מצליח לקחת מס, גם על חבילות שלא חייבות ומלא נתקעות במכס.

מעצבנים.

כשאני שמתי הייתי כבר נקיה לגמרי מדימום של הלידה.

אחרי ההתקנה לא היה לי בכלל דימום כמה ימים, אבל פתאום התחילו דימומים באים והולכים. יותר סוג של כתמים גדולים

להיזהר לא להסתכל אחרי שירותים ובניגוב

ללבוש צבעוני כל הזמן

ועם הזמן זה עובר בדכ

עד עכשיו הייתי אם נובהרינג

ונמאס לי ממנו לגמרי

מרגישה שהורס לי את הזוגיות.....

מקבלת אם זה מחזור?

תודה רבה לך!

אני מניקה

אבל שמתי אותו בגלל שבדכ אני מקבלת מחזור בהנקה ורציתי ממש להימנע מזה

ומצד שני לא להיות מפוצצת הורמונים כמו עם סרזט ודומיו

בינתיים ב"ה לא קיבלתי איתו מחזור

והיה לי ביוץ כך שביקרון היה אמור להיות לי מחזור 

בערך שליש מהכמות

חוץ מזה שהוא ישירות ברחם

ולא עובר את מערכת העיכול 

לי אחרי ההתקנה היו כאבי מחזור חזקים

לא לתכנן על כלום לאותו יום

יום אחרי כבר הרגשתי מצוין ב''ה

ברמת הדימום, עדיין יש כתמים לא אוסרים.. 

מקבלת פרטי

או דרך קופת חולים?

ואשמח להמלצות נוספות

היא לוקחת 900 או 1000 - לא כולל התקן. את ההתקן את קונה בבית מרקחת של בית חולים פרטי או בקופה (שם בבית מרקחת אמרה שאין התקן הורמונלי - לכן מה שהייתי צריכה לעשות זה ללכת לתמר שלם, לקבל מרשם לחזור לקופה לקנות ולחזור אליה. היה לי מידי מסובך)

בנוסף - שאלתי את המזכירה מה כתוב על החשבונית כי יש לי ביטוח פרטי (ביטוח פרטי מכסה הרבה יותר מהקופה) אמרה לי שוב ושוב שכתוב הכנסת התקן ולא ייעוץ אצל רופא לדוגמה..

נקודה אחרונה - בלאומית יש רשימה של רופאים מומחים אליהם אפשר ללכת - תמר שלם לא מופיעה ברשימה ככה שגם מהקופה לא הייתי יכולה לקבל החזר.. 

בלאומית המזכירה אמרה שאין

מקווה שטעתה וכן יש 

אצל רופאה בת"א רמת החייל. מדהימה, לא הרגשתי בכלל בכלל

אחכ היו כאבי מחזור ולמחרת זהו. 7 חודשים הייתי עם דימומים/מחזורים קלים/כתמים, היום 9 חודשים בערך אחרי אין כלום למעט כתמים לא אוסרים אחת ל..

הייתי כמה חודשים עם סרזט, אח''כ שנה עם גלולות משולבות ומהם עברתי ישר למירנה כבר אצלי עמוק ברחם 3.5 שנים.

הרופאה שלי המליצה להמשיך עוד חודש עם הגלולות במקביל להתקן כדי להפחית את הסיכויים לדימומי הסתגלות.

בנוסף, הייתי אחרי כמה חודשים שחיברתי חבילות ככה שרירית הרחם היתה דקה.

התוצאה היתה כמה ימים של כתמים שבאו והלכו בימים הראשונים, ואחכ כל חודש במקום מחזור כמה ימים של כתמים קלים. אחרי חצי שנה בערך נראלי כבר שקט.

כיום פעם בחצי שנה ואפילו יותר יש לי כמה ימים של כתמים קלים.

אחרי ההתקנה היה לי כמה שעות כאבי מחזור, וכתבתי שכמה ימים היו קצת כתמים. מבחינת היומיום אני המשכתי כרגיל.

שיהיה בהצלחה

אין לי בשבילך המלצה לרופא כי אני לא במכבי

הרופא הכי עדין ומקצועי שפגשתי

הייתי אצלו היום

ואכן היה ממש עדין ומקצועי

בקושי הרגשתי את ההתקנה

עשה את זה כ"כ מהר...

זה היה האתגר הכי גדול בשבילי בכל הגידול שלהם.

מבינה אותך הכי בעולם.

וכן- אני הייתי קונה עוד 2/3 בקבוקים ושוטפת פעם ביום

אבל אז זה משימה גדולה בלילה. זה מצחיק כי אין לי בעיה בגדול לשטוף כלים. אבל בקבוקים - זה ממש קשה לי!

אני רק עכשיו התחלתי להשתמש בבקבוקים באופן קבוע.  עד עכשיו הייתי על הנקה מלאה.

שטפתי כוס טפטופים ומשאבה כפולה + סטרילציה כל ערב והיה לי יותר קל..

מתעסקת וכותבת פה שטויות קטנוניות, אני יודעת..

כ"כ שמחה שיש לי בקבוקים לשטוף.

ב"ה על כל יום🙏❤️

אולי בכל זאת אצליח למצוא משהו לא יקר מידי. נשתמש באוסף שוברים שהצטברו..

איזה 10 בקבוקים של נובי, ב10 לאחד, ולפני זה גם היה לנו 6 בקבוקים אז יש לנו מלאא וזה כל כך נוח ומשמעותי! אני לא מרגישה עבד שלהם.

זה כן דורש כל ערב לעשות בבום אחד כמה בקבוקים, ככה דואגת שיש לי מספיק נקיים ליום למחרת וזהו.

שימי לב שאם את משאירה בכיור אז כדי שלא יהיו מגעילים כדאי לרוקן משאריות ולהשאיר בכיור מושרה בטיפה מים

של צלחת גדולה, קטנה, סכום, כוס וקערה...

ברמת הביצוע- ביום שישי סטנדרטי (זוג+ילד) נפעיל אותו בערך 3 פעמים, יש שם מקום לשני סירים גדולים בו זמנית ועוד כל מיני תוספות מסביב...

בעיניי למשפחה של עד 5 נפשות זה נהדר

זה כנראה ממש תלוי הרגלים,

אני מפעילה מדיח אחד (רגיל, רחב) ביום שישי...

(בד"כ אני מפעילה שניים, הראשון בבוקר עם הכלים מיום חמישי 🙈)

ולא מדיחה כלום ביד. לפעמים כלי שניים לפני שבת כי מתחשק לי כיור פנוי בכניסת שבת.

אם אצטרך להכניס גם אותם, זה יהיה עוד מדיח😅

אבל אני ממילא לא אוהבת את הניקיון שלהם שם

שבגלל זה אני מניקה את כולם עד גיל שנתיים🤣

אם את רוצה פשוט לקנות עוד בקבוקים אז לגמרי אמזון זה המקום!מוכרים של שלישיות למשל במחירים ממש טובים.שווה לך גם לבדוק בksp

אם יכולתי הייתי ממשיכה עם ההנקות. לא רק בגלל הבקבוקים אבל בהחלט גם 😉

לצערי צריכה להוריד משמעותית ואולי להפסיק לגמרי..

אבל תכלס הסתדרתי עם פחות

הדיל ברייקר שלי היה מייבש בקבוקים מפלסטיק שנראה כמו עץ כזה, שטיפה אחרי האוכל ישר במים וסבון ותלייה עליו, ממש אהבתי אותו

כזה....

זה נראה ממש מגניב אבל מניחה שדורש התקנה.

שולחת לך חיבוק ומקפיצה על הדרך

את עם מניעה? /לקחת פרימולוט לאחרונה?

בדקת הריון?

ולשאלתך- קובעים תור לפי הדימום האחרון

עונה גם ל @אנונימית כרגע.

לא לקחתי כלום בתקופה האחרונה, אבל הייתי עם שפעת, אולי זו הסיבה?

לא בדקתי הריון, מחכה לו מאוד, אז מחזיקה את עצמי לא לבדוק בלי סיבה מובהקת.

בדיוק בעלי אמר שאולי זו הפלה אבל לי זה נשמע לא הגיוני.

תודה, אז אקבע לפי זה בתקווה שלא אצטרך לשנות.

ואני כן חושבת שכדאי לעשות בדיקת הריון.

דימום לא בזמן הנכון זה סיבה מספיק מובהקת.

אני למודת דימומים שלא בזמנם, תמיד השאלה הראשונה כל פעם שבאתי להבדק היה אם עשיתי בדיקת הריון.

יכול להיות שהתנוחה של ההנקה כואבת לה? ואז אולי יש גם משהו באוזניים...

סיוט! רפואה שלמה!

אולי יעזור גם לך... בהצלחה אחות

איזה. סיוט זה תינוק מצונןןן

מותר לבכות ולהתפרק על זה אבל אחרי ההתאוששות לכי ותספרי לעצמך (אפשר גם לנו😉) במה אצ כל כך טובה, מה יש לך שאנשים אוהבים אותך

בטוח יש ובגדול!

קודם כל חיבוק גדול!

המסקנה שהגעת אליה היא כואבת, אבל---

אופטימית מאד!

כי הדבר היחיד בעולם הזה שאת יכולה לשנות זה אותך!

אם היה לך רע בגלל מישהו אחר, אז המצב היה יותר קשה.

עכשיו, כשאת יודעת שזה שלך, 

עם כל הכאב והקושי,

יש לך אפשרות לעבוד!!

אנשים עושים שינויים מדהימים בחיים שלהם, ואני בטוחה שגם את יכולה!

חשבת ללכת לטיפול/ אימון?

לא כל מנהל נולד מנהל

בחברות שאני עבדתי בהם תמיד נתנו למנהלים קורסים שיעזרו להם להיות מנהלים טובים יותר.

לדוגמא: ניהול שיחות קשות, מתן משוב, מיומנויות ניהול וכדו'.

אל תתקעי בזה שזה האופי שלך ואין מה לעשות.

פשוט תלמדי איך עושים את זה.

אני חושבת שמנהלים שזה אופי שלהם יכולים להיות דורסניים ולא נעימים,

ומנהלים שמלמדים את עצמם מיומנויות של ניהול אבל מגיעים עם אופי רך יותר וקשוב הם יהיו מנהלים הרבה יותר טובים.

התנהלות ללא ריצוי זה שחרור חד משמעית

אני חייבת להגיד שתמצית סנטאורי בפרחי באך עובדת בול על זה.

אני לקחתי אותה לזמן קצר, והבאתי אותה גם לנשים שהכרתי שחוו ריצוי ואוו... זה מדהים לראות את השינוי כצופה מן הצד.

מומלץ.

אצלי חלק מהילדים יותר זרמו עם מאמ או טומיטיפי.

אבל התינוקת הכי סרבנית שלי הסכימה רק בקבוק של לנסינו וזה היה פשוט הצלה, ושמעתי על עוד שסיפרו אותו דבר. יכול להיות שקשה להשיג אותו עכשיו אז כנראה שלא כדאי להתאמץ בשבילו על ההתחלה, אבל תזכרי אם תראי שקשה להרגיל אותה בהמשך😉

נגיש במחיר סביר שיש לך להשיג בקלות. מקסימום לא תאהב תעברי ליקירים יותר

אני בבכורה שלי השתמשתי בהייגן כי זו הייתה המשאבה שלי והיא התרגלה לזה ואז הייתי חייבת את כל המוצרים שלהם- פטמות, בקבוקים גדולים יותר , שעולים הון

וגם אפשר לקנות רק בשילב / אונליין.

פרקטי ממליצה על מאמ / אוונט

תודה בנות על ההצעות נשמע טוב

ממש מקווה שיהיה בשורות טובות והיא תסכים

אח"כ כשהיה רגיל כבר לא שינה לו סוג הבקבוק.

הבלוג הזה נתן לי טיפים שעזרו

התינוק לא לוקח בקבוק- מה עושים? — מירי פבזנר

כמעט הייאשנו לגמרי ונשים כאן המליצו לי על לנסינו

ניסנו והצליח

הייתה כזאת הקלה

הפטמה הכי קטנה

ולהקפיד שיאכילו לא בשכיבה אלא בצורה תומכת הנקה

המיומנות ליניקה מבקבוק נרכשת מי יותר זמן מי פחות

אבל סוג הבקבוק לא משמעותי אני משתמשת בפשוטים

בהתחלה רק נושכים כי לא יודעים מה לעשות עם זה.. לנסות שוב ושוב עד שהם קולטים שיוצא מזה נוזל ששותים אותו

ורק בהאכלה תומכת הנקה כי זה מה שהם מכירים מההנקה זרימה הכי קטנה

אפשר בפטמות גדולות בהמשך כשאכלים משהו יותר סמיך בבקבוק אבל לשתיה פטמה הקטנה

בבקבוק כמו של לנסינו אין ברירה אלא לפתוח פה. גם קשה לנשוך את הפטמה

זה הרבה יותר דומה להנקה

זה בעיקר חשוב אם רוצים גם להמשיך להניק וגם בקבוק אחרת אולי יתרגל גם לפטמה קטנה ופשוטה אבל בהנקה יש סיכוי שלא ישתף פעולה

אני הרגלתי לבקבוקים ותוך כדי גם הנקתי לא ראיתי שינוי ממשי בגילאים היותר בוגרים (6+ חודשים)

בגילאים הקטנים אני נוטה להסכים עם מה שכתבת

מה שכן הם איכותיים בטירוף (הפלסטיק של הבקבוק עצמו למשל לא תופס טעם מהמדיח וכו, את הפטמות מומלץ לשטוף ביד) ומחזיקים הרבה זמן…

אבל באמת אולי כדאי לנסות חברה יחסית זולה מהסופר פארם ואם לא עובד להתקדם לזה

פיטמה מותאמת לשילוב הנקה,

ולהאכיל בצורה תומכת הנקה.

אם גם אחרי - פיסורה

אם רק בזמן - טחורים

מדובר בשני טיפולים שונים, בשתי משחות שונות. לכן חשוב להפריד ביניהם.

בתור התחלה תדאגי לשתות המון מים

ולאכול תזונה בריאה יותר עשירה בסיבים תזונתיים (בעבר מישהי כתבה כאן פירוט על סוגי מאכלים, מקווה שתקרא ותקפיץ)

מעבר לזה, כדאי לבקש מרופא משפחה מרשם למשחה מתאימה

יש גם משחה בלי מרשם שעזרה לי בעבר בשם פרוקטו. היא מיועדת לטחורים. הרופא לא אישר לי לקחת את זה בזמן הנקה.

אם המצב חמור יותר אפשר לפנות ישירות לרופא המטפל בזה שכחתי מה שם ההתמחות

אחרי אולי טיפה אי נוחות ועובר

אבקש מהרופאה

אופ איך אני שנאת שהגןף משתגע…

אני אוהבת שהוא עובד מסןדר😅

שתיה

יציאות רכות רכות- הרבה ירקות, טריים, מבושלים,אפוים, עדשים וכאלה, להתרחק מקמח לבן, אורז לבן, בננה..

חיטוי: מקלחות, אמבטיות, משחות לחיטוי (חשוב מאוד נקיון המקום)

וזה עובר!!!

רפואה שלימה!!!!

וללכת לשירותים רק כשממש צריך ולא ללחוץ

וללכת לפרוקטולוג- לא בדיקה הכי כיפית אבל לא נורא..

עדיין במשכב לידה אז מניחה שזה למה

מאז הלידה לא חזר לי העסק למוטב…

מתלבטת אם לקחת נר גליצרין או נומרלקס (ככה רוראים לזה?…)

מושי יודעת קצת? מסתדר לנ להגיע היום לפארם ולא רוצה לחכות עם זה..

חוקן קטן להקלה מיידית

ואבקה כזו שמערבים במים לשתות פעם ביום

זה אמור היא אמרה להגדיל את הנפח ולגרום למעיים לזוז מהר יותר

בעזרת ה׳ שיהיה בזה ברכה ויעזור…

בכלל לא באלי מקווה כשאני ככהמרגישה כזו מגעילה😶‍🌫️

לי אחרי הלידה נתנו בבית חולים שמן פרפין וזה עזר מאוד למציאות רכות.

כי מרגישה שעכשיו צריכה שיחרור

ושמתי באמת מה שהיא נתנה לי

אבל אני מפחדת מהכאבים😫

יש משו למרוח שם שפחות יכאב? עד שאבקש מרופאת משפחה משחה?

לא מאמינה שזה אניייי

אופפפפ

אני כלכך לא בשביל הדברים האלהההה

ראשית, אם זה אכן פיסורה אז המשחה המתאימה זה אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא

מכילה ניפדיפין. גם מרפאה את הפיסורה וגם מכווצת את הטחורים.

לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

7. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

חיבוק גדול גדול

זה לא מחלה, ולא מסוכן אבל הכאב יכול להטריף את הדעת ולהשבית לגמרי!!!

לעצרי יש לי עצירות כבר כמעט חודש (כן הצלחתי להתרוקן פעם ביום אבל ממש לא כמו שהגוף שלי תמיד וגם במאמץ הרבה פעמים)

ככה שכל מקום שאני קוראת שכדי להבריא את זה צריך יציאות רכות- רק עושה לי דיכאון🥺

הכנסתי את החוקן שהרוקחת נתנה לי לפני כמעט שעה ועדיין כלום זה ממש מלחיץ אותי…

ואני מפחדת להשתחרר כי סה כואב לי

ואין לי גם עם מי להתייעץ כו למי לדבר כי זה מרגיש לי ממש לא נעים (גם עם בעלי. אני מרגישה שזה נושא אישי מידי וקצת מגעיל כדי לדבר עליו עם בעל)

וזה כלכך לא אניייי וכלכך לא כיף לייי

ואני אוכלת את עצמי שלא כבר בבית יולדות ביקשתי משו לעצירוצ וזהו

אופ אופ אופ

באמת אקבל עליי בלי נדר אשר יצא מהכתוב

זה כלכך לא פשוט לי דברים מוזרים😣

היתה לי עצירות נוראית... פשוט סיוט

שלושה דברים שעזרו לי ממש.

- לעשות סיבובי אגן

- לעשות תנוחת כריעה עשר פעמים, לשבת לקום.. בעלי אמר לי שזה עצה של הרמב״ם. זה עזר לי מאדדד

- לשכב על המיטה ולעשות תנועת פיתול - רגליים כפופות לצד אחד והידיים לצד השני, ואז להיפך.

לי אישית עזר ושחרר.

אה וגם לשים רגליים על שרפרף בזמן ההתפנות גם הקל עליי.

חיבוק נשמה יקרה תרגישי טוב!,

זה דבר טבעי מאד שקורה אחרי לידות. ואת זקוקה לתמיכה, גם פיזית וגם נפשית.

אני כבר כמעט 8 שבועות אחרי לידה ומערכת העיכול שלי גם עדיין לא חזרה למצב תקין

ופועל יוצא מכך שהטחורים והפיסורה (שאצלי היא כבר כרונית לצערי) לא משתפרים.

אני חושבת שזה גם בגלל שאני יותר שוכבת ופחות עושה פעילות גופנית.

פעילות גופנית מניעה את המעיים לפעולה תקינה.

מקווה בשבילך שיעבור לך יותר מהר ממני בעז"ה

אז הייתי אצל רופאה משפחה היא בדקה וראתה קצת פיסורה

נתנה מרשם למשחה ולריכוך יציאות

בנתיים זה עוזר

בעזה שלא נצטרך גם אני גם את פרוקטולוג

וגם למה לך להכנס לסרטים בגלל זה?

מבינה מאד את הקושי העצום בהמתנה

הייתי שם...

אבל זה סתם לפתח תקוות...

מתי אמרו לך לעשות בטא?

אני אחרי מלא כשלונות

ולא מסוגלת לחכות 

במצב שלך כנראה רק בטא כל יומיים משבועיים אחרי ההחזרה

כי אז אם יש הכפלה תקינה סימן שנקלט

בהצלחה ובשורות טובות ❤️

מנסה לחפש עבודה אחרת במקביל.

מצב ההייטק לא מזהיר לכן לא הייתי משקיעה אנרגיה רק בזה אלא לאט לאט...

גם ככה מבחינת וותק את לא וותיקה גם אצלכם

ככה שאין סיכון יתר בעבודה חדשה

ובהייטק יש כל מיני סוגי עבודות.

ממליצה על עבודות בחברות ביטוח ובנקים ומשרדי ממשלה

מקומות יציבים בלי לחץ מצד אחד. שזה לדעתי הצד החשוב אצל אמא.

מצד שני המשכורת כנראה יותר קטנה.

בכא כדי לבדוק.

אולי תקבעי איתם פגישה

תתארי את התחושות שלך ככה בכנות

ותשתפי שתשמחי לחשוב יחד איתם איך ניתן להערך ולתכנן נכון את ההתנהלות כדי שהעומס ב'פיק' יהיה יותר אפשרי...

לא כדרישה

כשיתוף כנה שרוצה לשבת ולחשוב יחד ...

שייך?

לא חייבים לעבוד בעבודה עם דרישות כאלו, יש מספיק עבודות עם שעות נורמליות.

תבדקי אם התועלת של העבודה שווה לך את המחיר שאת משלמת

וואו כמה שזה חשוב, לדעת לתקשר את המצב.

אתם עובדים אג'ייל? יש לך הערכת זמנים של משימות?

יש לכם 1:1 עם המנהל ואם כן כל כמה זמן?

לא ממליצה ללכת לחפש בחוץ, השוק באמת קשה ואת לא באמת תדעי אם תיפלי שוב על מקום כזה.

קחי לעצמך את זה כהזדמנות. בדיוק כמו שעשית שינוי (מדהים!!! וואו כמה שאני מבינה ומעריכה) בהקשר של היכולות שלך, אז גם לעמוד על שלך זה לימוד מאוד חשוב לחיים בכלל ובהייטק בפרט.

בגדול נשמע שזה לא בריא גם למקום עבודה עצמו.

בסוף זה שוחק את העובדים.

איפה המנהל מוצר? מנהל פרויקט? יש לך דיבור איתם?

תמיד כשמשחררים גירסה יש יותר לחץ, אצלנו זה פעם בשבועיים בדר"כ לדברים קטנים אבל כל כמה זמן יש גם מיילסטון גדול יותר שדורש יותר, אבל ממש לא כמו שאת מתארת.

מותר לך להגיד סליחה חברים היעד לא ריאלי, תראו איך אפשר להתגמש איתו

אם בד''כ את עובדת חרוצה ואחראית ומוערכת אין סיבה שלא יקשיבו לך

באמת מעורר הערכה והתפעלות.

1. זה חוקי בכלל לעבוד מעל 12 שעות ביום? אני לא בהייטק אבל אצלנו כל פעם שמישהו עובד מעל 12 שעות מדווחים על זה לכל העולם ואשתו. נראה לי שהחברה מקבלת קנס או סנקציה כלשהי שאמורה להרתיע אותה.

2. כולם אצלכם עובדים 14 שעות כל יום בתקופת העומס?

במקומך הייתי מחליטה שאני מתחברת בערב רק פעמיים בשבוע. מצד אחד זה מראה שאת לא ״שמה פס״ ומצד שני זה קצת יותר שפוי. אם באמת זה יגרום להם לפטר אותך (ולדעתי זה לא) אז סימן שהמקום הזה באמת לא בשבילך.

על התהליך שעשית. נשמע שאת במקום ממש טוב עכשיו וממש כל הכבוד לך שהצלחתי להגיע לשם למרות כל הקשיים.

אבל - נשמע לי מאוד מאוד קשוח מה שאת מתארת לגבי העבודה. גם אני פחות או יותר בתחום דומה ואין סיכוי שהייתי ממשיכה באופן כזה. אני מציעה לך לשבת עם המנהל לשיחה ולשקף לו את המצב. אם אין לך בכלל מחשבה על חיפוש עבודה אחרת אז לפחות בשיתוף וחשיבה איך אפשר לשנות את המצב כי זה לא אפשרי להמשיך ככה.

מניחה שאם מעריכים אותך וזה עולה גם מעובדים נוספים משהו יכול להשתנות לטובה.

את מתמודדת בצורה מעוררת השראה. גם אחרי פינוי משלוש מקומות שונים ( אמא... אנחנו כבר 7 שנים באותו בית, סתם כי שונאים לעבור דירה, ואת עשית את זה 3 פעמים תוך זמן קצר!)
גם אחרי לידה
גם בעל שלא עובד בעבודה מסודרת (שזה כאילו לא נורא כי את עובדת, אבל זה כ"כ משפיע)
וגם מצליחה להוכיח את עצמך בעבודה.

מדהימה! מקווה שאת אומרת את זה לעצמך בוקר וערב.

את נשמעת כ"כ רגישה, אמא טובה שמחפשת לא לאבד את הילדים שלה ואת האימהות שלה בין כל הלחצים מסביב.

אבל יש לך אילוצים.

אתם צריכים את הכסף, ובעבודה כבר מרוצים ממך, לכן קשה לך לרדת מהרף שהצבת.. את רוצה שימשיכו להסתכל עלייך כעובדת מוערכת (ואולי אף מוערצת?)
וזה ממש ממש מובן.

יש הרבה מתח ביום-יום שלך.

היה לי חסר במה שכתבת, איך את רואה את העובדה שבעלך מתפקד בתור אמא. 
הרי יש הרבה משפחות חרדיות שזה הסידור מלכתחילה. 
מה את מרגישה סביב זה? 
את רוצה שזה ישתנה?
את רוצה ללמוד להשלים עם זה?
האם זה מחיר שאת מוכנה לשלם תקופה מסוימת, עד שתתייצבו כלכלית?

אצלנו לדוגמה, בעלי היה אבא של שבת במשך שנה וחצי, כי עבד במקום מאוד מאוד רחוק.

קיבלתי את זה, כי היה לשנינו חשוב שהוא ילך לעבוד שם. אבל ידעתי שזה לתקופה וידעתי שהמחיר שאני משלמת עכשיו- בסוף יקצור את הפירות.

הבעיה היא שההצלחה עבודה הפכה קצת למעין מלכודת דבש-

את רוצה להמשיך ולחוות את ההצלחה הזאת, את ההוקרה שהם מוקירים אותך,

ומצד שני, את לא באמת מסוגלת להמשיך ולוותר ככה על האימהות. אימהות שכל כולה לחץ של הספקים, היא אימהות מוחמצת.

בשביל לצאת מהמלכודת דבש, את צריכה לשבת עם בעלך לחשיבה מחודשת של סדרי עדיפויות.

מה קורה עם העבודה שלו? מה קורה עם הילדים? מה קורה עם האימהות שלך? מה קורה אם בעבודה מסתכלים בעין עקומה שאת רוצה להפחית משרה?

מה קורה עם כל זה?

אתם שניכם מנהיגים את הבית. ונשמע שאת כ"כ מעמיסה על עצמך אחריות, שאת מרגישה כמו עכבר שמסתובב סביב הזנה של עצמו במירוץ שאין לו סוף...

יש לך פרטנר. שבו ותחשבו ביחד מה אתם רוצים למען הבית.

יש פה הרבה צרכים שצריך לנהל, בטח ובטח כשאתם מפונים ואחרי לידה... זה מצב רגיש על מצב רגיש.

מה שכן, זכרי שלפעמים הכרחי לצאת ממקום טוב ולשלם איזה מחיר (בעבדה, בכסף), כדי להגיע למקום טוב אחר (אמא רגועה יותר, עם פניות נפשית- ערך שלא יסולא בפז, אבל היום ממעטים בחשיבותו, וחבל).
 

אני מודעת לזה שזה מלכודת דבש בסופו של דבר כי עם כל כמה שאני מתלוננת בכל פיק כזה, בסוף אחרי פידבק מהמנהלים אתה כאילו אומר וואי איזה כיף שעשיתי את זה וכן אבל בדיוק בגלל זה פתחתי את השרשור כי אני מרגישה שאני משלמת בתקופות האלו מחיר על היותי רעיה ואמא טובה יותר, מצד שני לא יכולה לעזוב את מקום העבודה זה היציבות שלנו לא רק מבחינת משכורת (מניות למשל שכבר מגיעות תוך כמה שנים לכדי הון עצמי לבית שעדיין אין לנו), אנחנו ממש בתחילת הבנייה שלנו מבחינה כלכלית עד לא מזמן הייתי סטודנטית ורק בשנה ומשהו האחרונות עלינו על ה״גל״ הכלכלי אז הרעיון הוא להגיע בע״ה לבית/ קצת השקעות בצד. זה לא שאני סובלת בעבודה ושם רק בשביל הכסף, אני מאוד אוהבת את העבודה ואת האנשים וטוב לי ברוך ה אבל אין לי ספק שאם זה לא היה מקור הפרנסה היציב היחיד- מזמן הייתי מחפשת חברה תובענית פחות. למרות שזה לא ברמת החברה אלא באמת בעיה ספציפית אצלנו בקבוצה של ניהול זמנים ומשימות גרוע.

לגבי בעלי קלעת בנקודה רגישה - אני פשוט רוצה להיות גם וגם וגם ומאוד קשה לי לשחרר, למשל הוא מוציא מהגנים ומבשל בתקופות האלו (ובכללי תמיד מוציא מהגנים) ואני מרגישה שאני מפספסת את המהות שלי שזה הקשבה לילדים ברגע שהם חוזרים בקשב אמיתי- מצד שני אבא שלהם מספק להם את זה מעל ומעבר והכי רגיש בעולם. אבל אולי לפעמים פשוט מרגיש לי שהתחלפו התפקידים- שאולי הלכתי לגבר והוא לאישה בתקופות האלו- וזה מערער אצלי משהו- מרגישה אמא פחות ״שווה״ כי לא מבשלת ולא יוצאת איתם יותר מדי … מזל שיש את הסופ״ש ושבת קודש להשלים פערים כמו שצריך.

לא שאני לא איתם- אני איתם בשעות אחהצ תמיד . כשעובדת שעות נוספות זה תמיד אחרי שהם ישנים, אבל הנוכחות המחשבתית לא אותו דבר עם הילדים והבעל בתקופות האלו.

תודה רבה לך על המילים המחממות ממש שימחת אותי ❤️

את בתחילת הדרך וכדי למצב את עצמך בעבודה מקצועית אז צריכה להתאמץ ולהוכיח את עצמך.

בעלך לא מצליח לפרוץ ואתם זקוקים ליציבות פיננסית.

זה טוב שאת מבינה שהחיים האלו הם לא מלכתחילה,

אבל במצב שלך לא הייתי מורידה רגל מהגז.

יש לך רק שנה ניסיון מתוכה בתחילת הדרך היית חסרת ביטחון, תני לעצמך עוד שנה של לבנות את השם שלך בתעשייה.

כרגע אחרי שנה את עדיין ג'וניורית.

וכן ג'וניורים טוחנים.

תציבי לעצמך יעד של עוד שנה מהיום להצליח לאזן את הסיטואציה.

כמו שהשקעת 4 שנים בלימודים מפרכים, ככה צריך להשקיע את השנים הראשונות בללמוד את המקצוע בפרקטיקה ולבנות את השם שלך בתחום.

יש מקצועות שבהגדרה יש בהם תקופת התמחות, ויש מקצועות שזה אמנם לא מוגדר ככה אבל ככה זה בפועל.

חוץ מזה, העניין עם בעלך חייב להתקדם.

אתם לא תצליחו לאזן את המצב בבית אחרת. אבל זה כבר עניין שלו.

את אומרת שגם לו לא טוב ההיפוך תפקידים (לא שאני מאמינה שיש שר החוץ ושר הפנים)

אז מה הוא עושה בקשר לזה?

האם חזרה לצפון תסייע לו מהבחינה הזאת?

אם כן אז שווה לחשוב על זה לקראת החופש הגדול.

לבינתיים תחזיקי מעמד, תחילת עבודה בהייטק זה קשוח אבל זה משתלם בהמשך.

עוד יגיעו זמנים שירדפו אחרייך ואת זאת שתובילי את המשא ומתן על התנאים. כרגע זה הזמן לבנות את עצמך.

את אומרת שזה היה מקרה חריג של פיק שנמשך שבועיים וחצי. בואי תראי מה הלאה.

אגב יכול להיות שיהיה לך יותר קל נפשית לא כל יום לעשות את ההפסקה הזו לילדים, לילדים זה לא יהיה כ"כ נורא כל עוד הם עם אבא, אם זה יקל עלייך נפשית קחי את זה בחשבון.

זה יפנה לך חלק מהערבים קצת יותר להרפות ולישון מוקדם יותר.

בהצלחה!!

אני מציעה שתקחי דף ועל עמוד אחד תרשמי את כל הפחדים שלך מהשינוי שתעשי, את הפגיעה במצב הכלכלי, את זה שהמנהלים יכעסו אלייך, את כל מה שתאבדי אם תעשי את השינוי.

ובדף אחר תרשמי את כל מה שאת מאבדת אם את נשארת במצב הקיים. אולי הקשר עם הילדים? כי הילדות שלהם לא תחזור. אולי הפוטנציאל של בעלך לגדול?אולח את הבריאות הנפשית? וכו'...

אח"כ תסתכלי על שני הדפים וזה יעזור לך לקבל החלטה לפעול לכאן או לכאן.

פעם היה ממש ילד טוב, משכיבה, מכסה, מוצץ, נשארת לידו כדי שלא יעמד ונרדם. עכשיו זה גם סיוט, כל פעם משהו אחר, לפעמים הנקה, לפעמים עגלה, לפעמים בקבוק, לפעמים בכי... לפעמים כמו פעם

מה שאצלי סיים את התקופה סיוט הזאת זה להניק בשכיבה ופשוט להירדם איתו

אבל אז בייביי לחיי זוגיות ולמרחב האישי

אז לא יודעת מה עשיתי פה ;)

רק לפני חודשיים העברתי אותו חדר, עד אז הוא היה מתחיל את הלילה במיטה שלו ומסיים במיטה שלי.

בהתחלה בחדר ילדים היה ממש סבבה, אמנם לקום כמה פעמים אבל כל פעם די קצרה.

בלילה האחרון באמת הבאתי אותו אלי בהנקה השלישית, אבל זה לא פיתרון טוב כרגע רק כשאין ברירה.

כאילו אני כתבתי את ההודעות שלך

חיבוק

מבאס להעביר אותו מהנקה למטרנה במיוחד שכביכול בגיל שנה הוא כבר אמור להסתדר בלי, אבל זה שווה את השפיות שלנו

במקביל עושה תהליך של הרדמות עצמאית בתחילת הלילה.

אבל לא תמיד זה פתרון קסם. עם אחת באמת התחילה לישון רצוף מיד ועם אחת לקח עוד כמה חודשיפ טובים עד שהפסיקה לקום

אשמח לשמוע איפה יש לקנות?

יש לאמא שלי המון מהסדרה

אבל היא לא מוכרת😜

לגבי צניעות

למה שיהיו שם בעיות?

לי זכור שאין

אבל אולי יש בעוד מקומות

שצריך למצוא מטיל זהב, היה ממש נחמד. אבל לא זוכרת איך קוראים לזה.

ואיזה כיף לכם! תהנו!

אחד בשטנר שזה מפחיד בעיני אבל היה ממש טוב מבחינת החידות אם אתם בקטע אז סבבה זה על תקלה בפארק שעשועים שצריך לפתור

והשני היינו בחדר בריחה ליד 'תמול שלשום' המסעדה

זה היה יותר מתון חח לא אקסטרים אבל סבבה

היינו בו (וגם בממלכה במבחן - שכחתי לכתוב בהודעה הפותחת)

איך נקרא חדר הבריחה ליד תמול שלשום?

לא זוכרת איך קוראים לו. לא יודעת אם הוא עוד קיים...

כן נהנינו, אבל הוא היחיד שהיינו בו אז לא יודעת להשוות לעומת אחרים.

בדרך חברון. כתוב לדעתי שכל החדרים שם מותאמים לדתיים

נהננו ממש

אבל סיפור הרקע של החדרים לא מוצא חן בעיניי... פשע ושודים...

תודה!

אבל גם קצת מפחיד. במרכז העיר

קוראים לו 5959

אני פשוט מרגישה שיש השפעה על הנפש אפילו לסיפור רקע שאיתו נכנסים לחדר בריחה... לא הייתי רוצה להרגיש חלק מחבורת פשע, גם אם זה רק בדמיון ורק לשעה בחיי...

(גם הקטע שהחדר מפחיד פחות נחמד לי, למרות שאני לא בהיריון עכשיו או משהו, אז לכאורה לא נורא שאפחד קצת) 

האמת שבקטע של הדברים המפחידים,

גם אני הייתי מעדיפה דברים פחות קריפים

אבל עד היום לא ממש מצאתי כזה דבר

חדר בריחה שהוא לא מפחיד 🤔

הלוואי שתמצאי!

דווקא היינו בחדרי בריחה לא מפחידים - בקתה ביער ברעננה וגם חדר בריחה בקיבוץ הגושרים. גם תעלומה במשרדי הפארק לא *מאוד* מפחיד (יש בו קטעים שכן). וממלכה במבחן עקרונית לא מפחיד (יש בו קטעים שמנסים להיות מפחידים אבל לא מצליחים😅)

בקיצור, אני עדיין מקווה 😊

היה אחלה חדר בריחה של הארי פוטר בנתניה, ממש שווה.

בירושלים היינו בחדר בריחה של סטארגייט, זאת איזושהי סדרה שבעלי ראה, אני לא ראיתי ולא הפריע לי להנאה... זה מן שילוב של חייזרים ומצרים קדומים, גם לא מפחיד ומאתגר!

מלא חידות של מצרים הקדומה, זכור לי ממש מעניין.

שני החדרים היינו שם ממש מזמן, לא יודעת אם עדיין קיימים

אגב

פיטריה

התחלתי לשים לו ביום שישי וכבר יש שיפור ניכר

למרות מה שהרופאים אמרו

כי לפעמים התפרחת מגיעה כתוצאה מהחומציות של השלשול, וצריך לטפל קודם בשלשול.

כנראה שזה כבר לא מזה.. 

אבל אם את אומרת שכבר ניסיתם

אז לא יודעת...

לנסות לאוויר אם אפשר מדי פעם..

שיהיה בבית עם גרביים ארוכות שמגיעות עד לירכיים וסוודר

או אולי בלילה שיישן  על ערימת מגבות ובלי טיטול...

פשןט איוורור זה הכי משמעותי.. כמו בשפשפת אצלנו המבוגרים...

נסייתים להחליף חברת טיטולים?

משחת צינקוד

ואוורור בלי סוף למרות שזה סיוט

רק ככה זה עובר

כל כך כואב לראות את העור שלהם ככה

מניסיון כואב של הילדים שלי עם העור הכי רגיש שיש

לפעמים יש אוכל שלא טוב לילד וכשהוא יוצא אז זה בעצם "שורף" את העור- היה לי את זה עם קציצות בשר שפשוט קלטתי שכשהוא אוכל אותן יש נהיה לו ממש אדום 

שמה בקציצות פלפל חריף

יש לי תחושה שזה היה קשור..

לפעמים הדברים האלה לא עוזרים מנסיון

תבקשי מהרופא פוליקוטן זה משחת קסם עם מרשם רק זה עזר לבן שלי אחרי אנספור משחות כולל שטיפה במים כל החתלה ואיוורור ללא טיטול...מה לא ניסיתי

בסוף זו המשחה שהביאה ישועה 

נתחיל עם האגיסטן

אם לא יעזור נבקש את זה

האמת שאני לא מבינה למה הרופאים לא רשמו את זה כבר כשראיתם שהטיפול באינוטיול לא עוזר( אינוטיול זה קרם יעיל *מאוד*, כל כך יעיל שאם אין הטבה משמעותית אחרי יומיים טיפול גג שלושה , זה סימן שצריך להוסיף עוד משהו)

לבת שלי כתינוקת היה מצב רפואי שגרם לה לשלשולים מרובים עד גיל שנה וחצי בערך, נראה לי שעשיתי התמחות בתפרחת חיתולים 🫣

עד הסוף היה משחה בשם זינקרים

עשוי משמן דגים

יום אחד שמתי לו והפלא ופלא הכל נעלם

אבל זה לא תרופה

ההפרשות כמו קוטג?

וגם את מקבלת אנטיביוטיקה, זה יכול לגרום לזה

תנסי לשים נרות אגיסטן, או תלכי לרופאה לעשות משטח

של הפרשות עם פטריה

אחת הפעמים שהיה לי התקן היו לי המון הפרשות איתו

וזה גם גרם לפטריה

ואת לוקחת אנטיביוטיקה אז בכלל זה יכול לעשות פטריה

לק"י

כך שמספיק שזז למקום אחר ולא תרגישי אותו.

לכן מתחילים מעקב תנועות רק בשבוע 25 או אחרי.

זה הגיוני גם כמה וכמה ימים?

התחלתי להרגיש בשבוע 20 ולגמרי היו פעמים שלא הרגשתי כמה ימים..

זה התחיל להיות קבוע רק בשבוע 25 בערך, ומורגש מאוד רק בשבוע 30

אני גם עם שלייה קדמית, וגם IVF ככה שמבינה את הלחץ מכל חשש קטן

בשבוע 19 הוא קטן ועוד יש לו המון מקום ברחם, מספיק שינוי תנוחה שלו כדי שלא תרגישי..  

בעז"ה שימשיך בבריאות בטוב ובידיים מלאות! 

ותודה שתמיד עוצרת לקרוא♥︎

(כי בפגישה עצמה היה בחור עדין חח).

וכן החיים עצמם פעמים מפתיעים יותר מכל תסריט

אמא שלי היתה מסבירה לנו כמה לא נחמד להיות חולה ואם מישהי התלוננה טבביקשה להשאר היא 'ריחמה' עליה בקול ואמרה משהו כמו- איזה באסה, זלדה חולה, איזה מבאס להשאר ככה במיטה כל היום ואין תאבון וכו.. ובאמת אם היינו נשארות בבית כשהתלוננו סתם זה מה שהיינו עושות, בערך רק במיטה ואוכל הכי רגיל וזה הוציא לנו את כל החשק..

מצד שני, אמא שלי ממש עודדה אותנו לבחור יום פעם בחודש שנשאר איתה בבית..

מעניין מה היא היתה עושה

מנסה לחשוב...אבל יש מצב שאצלי הם עדיין היו רוצים בית חח

שהם רוצים יחס.

תקחי כמה זמן ביום שאת יושבת איתה ועושה משהו נחמד,

לבשל, לאפות, לצייר ועוד..

גם לי זה קורה עם הילדים ולדעתי זה מה שיעזור.

אני מודיעה שרק אם יש חום אני באה

מיד כי ילד אומר כואב לי משהו אני רוצה הביתה

אלא שתעקוב קצת..לראות אם הז רק לרגע או גם בהפסקה הוא יושב או אם הוא חם..

גם לי קרה גמה םעמים כאלה שהתקשרה הבת לשי ומורה אפילו לא התעניינה כלום אוטומט חייגה ובטח תוציאו את האמא מהעבודה או מהתכנונים רק כי הילד אומר לרגע שכואב לו משהו

אם באמת הילד נראה חולה או אם הוא ככה מהבוקר ולא רק לרגע אז ברור ואני אגיע

אבל מזדהה ממש עם מה שכתבתן

שצריך איכ'הו להגביל את זה

ומצד נשי לזהות אם י שצורך רגשיי -וליזום זמן איכות לבד מבחירה

עוד קצת ולראות אם זה עובר.

בדרך כלל גם המורות מכירות תלונות שווא של תלמידות.

את יכולה לדבר עם המורה, שתתקשר רק אם זה נראה רציני.

או שאם הילדה מתקשרת, ואת לא חושבת שזה מוצדק, אז להגיד לה להישאר בלי מצפון. מקסימום היא תתקשר שוב, אם זה אמיתי.

אוהבים להישאר בבית בזמן מחלה כי משעמם להם

אני איתם בבית וכל הזמן אומרת להם

'את חולה לכי לישון את חייבת לנוח' אין משחקים, אין פינוקים כשחולים נחים

והם לא אוהבים.. אז מעדיפים ללכת למסגרות

אבל אני כן אומרת שאני כן סבלתי מכאבי בטן כילדה וזה לא היה ניכר לעין גם לא בבדיקות ורק אחרי שנים רבות מצאתי את הסיבה.. אז לא הייתי לפעמים מזלזלת לפעמים גם זה נראה שהכל כביכול בסדר ושום דבר לא בסדר

הייתי עושה את זה מדי פעם, ואז אמא שלי אמרה לי, אז בואי נלך לרופא, כשהיינו כבר בקופת חולים, חטפתי רגליים קרות, כי מה אני אגיד לרופא?, אני לא באמת חולה, ואז אמרתי לאמא שלי, אני כבר מרגישה טוב, בואי נלך הביתה.....

חושבת שאם זה אפשרי לך פעם ב זה כן משהו חשוב

גם כדי לתת לילד תחושה שמאמינים לו וסומכים עליו

וגם כי גם אם ילד רוצה פעם ב להשאר ולהתפנק לבד עם אמא - לא נורא

בתור ילד להרגיש שהוא צריך "להוכיח" את מחלתו זה גם לא תחושה נעימה, גם את לא רוצה שכשתגידי לבוס אני לא מרגישה טוב הוא יתחיל לבדוק לך מדדים...

ולפעמים באמת יש כאבים קלים או משהו בקטנה שהוא לא מחלה אבל זה לא שאין כלום

כמובן

שאם זה בתדירות גבוהה כמו אחת לשבועיים אז להציב גבולות, ואולי כן להבין יותר מה עומד מאחורי זה

אבל אולי אם פעם ב תתני להם בלי ויכוחים זה ילך ויפחת

ולמחרת התקשרה ש'וב

לכן בעצם שאלתי כי התפלאתי שזה לא החזיק אפילו יום

אני בעיקר אנסה להתקרב לתחושות 'לה ולהשקיע בה זמן איכות..לראות מה יש מאחורי זה

אבל סתם עניין אותי איך להתנהל להבא גם לא קשור רק אליה

שלנו יש כאבי בטן בכל פעם שהוא חושש ממשהו. מלווה בדמעות, התקפלויות. ממש קשה להבין האם זה כאב של חולי או שלא.

אבל הבנו שזה לא שהוא אומר סתם, באמת כואב לו. אבל מחלה זה לו.

אז יחד איתו דיברנו על ההבדל בין כאב בטן שמגיע מהבטן (מחלה), לכאב בטן שמגיע מהלב או הראש (בגלל משהו שאנחנו מרגישים או חושבים).

וזה לא שלא כואב, אבל זה סוגים שונים של כאב.

על מחלה נשארים בבית, אם חוששים ממשהו, הדרך היא להתגבר ולמצוא פתרון לחשש, ולא להישאר בבית.

אז אני יודעת שאצלנו זה קצת קיצוני. אבל העיקרון זהה. לדבר על ממה נובע הכאב, וללמוד להגיד את הרצון (אני רוצה להיות איתך בבית אמא), ולא את הביטוי (כואב לי הראש אז בואי לקחת אותי).

היום היא כבר ב ת 3 חודשים, לא הייתה מוכנה לקחת מוצץ, המליצו לי על מוצץ לסרבנים אצלי הוא היה קטן יותר ממוצץ של mam 

וממש התעקשתי איתה על המוצץ והיום ברוך ה' היא לא יכולה בלעדיו...

ממליצה לך ממש לנסות ולא להתייאש

בגיל הקטן צריך עדינות עם המוצץ, הוא באמת גדול ורפלקס ההקאה חזק

אני מלטפת את השפתיים עם המוצץ עד שהוא פותח פה ומכניס בעצמו

ואז להחזיק כמה שניות עד שהוא קולט ותופס 

גם תינוקי שלי יונק מצוין, רגוע בסה''כ

אבל זה עוזר לי לפעמים אפילו מציל אותי

הוא התרגל למוצץ רק בגיל חודש, רק אז הבנתי כמה מדובר בהצלת חיים כפשוטו ממש.

עד המוצץ הוא היה נרדם רק בהנקה - זה היה לי הכי משמעותי

ויש עוד סיבות ללמה כן..

יש לי אחיין שלא רצה מוצץ, גיסתי זרמה איתו

התלהבה שחוסכת גמילה

בפועל הילד דבוק לשמיכת פרווה ענקית שחורה מגעילה שהילד מסתובב איתה כל היום

החפץ מעבר שלו זה השמיכה - כמה פשוט זה שיש חפץ מעבר קטן יותר..

בקיצור לענייננו

אני לא מכירה את מוצץ אוונט

אני ניסיתי עם תינוקי שלנו ביבס, נוק והוא בסוף הסכים רק את של מאמ

בהצלחה!

מוצץ מיוחד ליילודים, קל משקל במיוחד והפטמה שלו קצרה יותר. הסרבנים אצלי הסכימו רק אותו ואחרי שהתרגלו אליו כבר הסכימו גם לאחר.

KSP

מוצץ לסרבנים המקורי תוצרת ארה"ב ישרות מהיבואן לצרכן - חנות היבואן בבה יבוא ושיווק מוצרי תינוקות

הבאתי לה ביבס ןעשתה רפלקס של הקאה

וחשבתי שאני כבר מתייאשת..

הלכתי לפני שבועיים לחיסונים של גיל חודש סתם כך שיתפתי את האחות בטיפת חלב שסיוט לי שלא לוקחת מוצץ אז היא אמרה לי להחליף חברה לאוונט

ןגם הסבירה לי לנסות בשלב שהיא לא רעבה מידי ואז אני פותחת לה בעדינות את הפה ומכניסה כלפי החך, מחזיקה כמה דקות ועוזבת (אוף מרגישה שלא מסבירה כל כך טוב)

הלם אבל זה עבד!

מאז לוקחת חופשי, ופשוט חיים אחרים לפעמים עדיין עושה את רפלקס ההקאה אבל אני מחזיקה קצת והיא לוקחת

מה שכן, ראיתי שאני מניקה אותה בשכיבה היא לא מסכימה בשום אופן לקחת מוצץ, כנראה מריחה את החלב

אז קודם כל הגדול שלי רק מאמ ובאמת אנחנו אוהבים אותם;)

עודדתן אותי לדעת שזה לא רק אצלנו ואני אאזור קצת סבלנות, אגיד את הטיפים לבעלי כי הוא בעיקר חדור המוטיבציה 

המטפלת גם מאוד שמחה

כי הבאתי לה סטוק ולא התקמצנתי 😅

אני בערך משבועיים אחרי הלידה התחלתי בהדרגה לעשות כביסה (קיפול כביסה, הכנסת מכונה ותלייה בעלי עשה)

התחלתי בהדרגה להכין ארוחות

אבל ממש בקטנה

בזמן הזה בעיקר נחתי ישנתי הנקתי את תינוקי

הייתי איתו.

אחהצ ישבתי עם הגדול על הספה לסיפורים

לא התאמצתי מעבר לזה

אה, גם לקחתי את הגדול למעון כל בוקר כי לא היה מי שייקח אותו

לא משנה מה את מחליטה לעשות - תראי להיות סופר קשובה לעצמך

אם לא נוח לך, משהו לא נעים

מתחילים מחושים מוזרים - תעצרי ותנוחי

תאמיני לי שכולם לא יברח לך

נחת כל ההריון, לא יקרה כלום אז תמשיכי את המנוחה עד גיל חודש

וואו כל מה שכתבת אני עושה כבר מהרגע שחזרתי מבית החולים

אבל תודה לה' לא הרגשתי שהגוף מאותת לי לנוח

חשבתי שזה בסדר כי זה לא כבד או מעמיס על הרחם..

באמת משכב לידה כמו שזה- לשכב ולא לבצע מטלות בכלל? רק מה שקשור לתינוק?

צריך לראות מה לך עושה טוב

אם לך באופן אישי הלשכב לשכב הזה רק יכניס לדררוך זה לא נכון

מצד שני גם לא להעמיס ולרוץ כאילו כלום

ההגדרה של זה (לא באופן מקצועי, רק אישי) זה להתאושש וזמן לקבל פינוק לעצמך ואם לך חלק מההתאוששות זה לשים מכונה - תהני!

רק כל הזמן לראות ולשים לב לאיתותיי הגוף

מזל טוב ןשיהיה לך התאוששות שהכי טובה בשבילך!

אם עושה לך טוב לצאת מהבית לסיבוב קצר, אז חשוב לעשות גם מה שעושה טוב לנפש, בלי להעמיס על הגוף. לחזור קצת לפני שאת מתחילה להתעייף, כי אחר כך התשישות מגיעה בבום.

אבל להכניס מכונה ממש לא, אלא אם כן מישהו אחר סוחב את הסל בשבילך ואת יושבת על הרצפה ומכניסה את הבגדים אחד אחד בלי להתכופף ולהתאמץ. חשוב מאוד לא לסחוב דברים כבדים במשך המשכב לידה, זה קריטי כדי לא לפגוע ברצפת האגן.

אני מנסה להעביר מגבות למייבש לדוגמה

אז אני עושה בנגלות כי מגבות רטובות זה באמת כבד

אבל אף פעם לא יודעת להעריך מתי זה כבד סביר ומתי כבד שאני צריכה להוריד עוד מהכמות שאני מעמיסה

נכון שזמן קצר אחרי הלידה מרגישים אדרנלין כזה ושאת רוצה כבר לחזור לעצמך ולעשות מלא דברים שלא יכולת לעשות לפני, להשתלט על הבית, לצאת לקניות, להכין ארוחות, להשלים את כל מה שהחסרת בהשקעה בבית ובמשפחה כשלא היה לך כח לזה?

אמנם יש את הדחף הזה, אבל עכשיו זה לא הזמן. עכשיו את צריכה לדאוג לעצמך ולתינוק ולנוח לנוח לנוח. והקסם הוא שכמה שתחכי יותר, פרץ האנרגיה הזה ישאר ליותר זמן. אם "תבזבזי" אותו עכשיו, הוא יגמר מהר, כי לא באמת יש לך כח לעשות הרבה דברים. כמה שתנוחי יותר ותתאפקי לא לעשות כמעט כלום, פרץ האנרגיה הזה יישאר ותוכלי להשתמש בו אחרי שתתחזקי קצת אחרי 6 שבועות, והוא יהיה הרבה יותר יעיל ויישאר ליותר זמן.

זה ככה על קצה המזלג... סתם היה לי מעניין לגלות שכולן חוות את ההרגשה הזו אחרי לידה ולא רק אני וגם הופתעתי שזה משהו שאפשר "לשמור", ושאם זה לא יבוא לידי ביטוי עכשיו זה יישאר לאחר כך. (כי בדרך כלל אנחנו חושבות "עכשיו יש לי כח אז אני רוצה לנצל אותו כי אני לא יודעת מה יהיה אחר כך")

לשטוף כלים ולעמוד הרבה זמן. לקרצף חזק מידי. לעשות שטיפה זה מאמץ. לטאטא בקטנה בסדר. לא להרים את גיגית הכביסה. לא לעמוד רצוף יותר מדקות ספורות בלי לשבת. לא להתרוצץ . לא להתרוצץ בחנויות. לא לעשות באותו יום הרבה דברים. לא להתכופף הרבה . לדאוג שאת צוחקת ושמחה ולא עמוסה מידי.  

לא להכין הרבה אוכל. הכל במינימום האפשרי,

להעזר המון

לא להיות פעילה מידי . הכל לעשות בנחת לא במהירות

בעיקר בעיקר לתת לגוף הרפייה ומנוחה כי זה חובה גמורה

לדוגמא אני תליתי כביסה בישיבה מה שיכולתי.

כלים עשיתי אבל עם הפסקות וכדו'

אני חושבת שגם הגוף מאותת ואם חלילה תעשי מידי הגוף שולח סימנים

הרבה מזל טוב 

וכזה פירוט רציתי, ממש תודה!

עכשיו אדע איפה לנוח יותר ומה לשנות.

כי עד עכשיו הכל עשיתי רגיל🙈

הכי חשוב זה לא להרים כבד.

הכלל הוא שהכי כבד שמותר לך להרים זה עד המשקל של התינוק שלך. זה ממש חשוב כדי לאפשר לרצפת האגן להתאושש ולהחלים כמו שצריך.

גם עם התינוק עדיף לא לעמוד יותר מידי, עד כמה שאפשר.. וכשאת מרימה אותו - אז לא להרים שום דבר נוסף.

וגם דברים שלא יותר כבדים מהתינוק, צריך לשים לב לא להרים יותר מידי, וגם לשים לב לאופן שמרימים - ככל שהיד יותר רחוקה מהגוף זה דורש יותר מאמץ. כשאת מרימה תינוק שצמוד אלייך, זה לגמרי אחרת מאשר להרים קומקום עם 2 ליטר מים ולשפוך לתוך הסיר, כשהיד יותר רחוקה מהגוף, גם אם הקומקום שוקל פחות מהתינוק.

אז ממש להימנע  ממשקלים כבדים, וגם מה שלא יותר כבד מהתינוק - להפחית ולשים לב להרים בצורה מותאמת.

חוץ מזה - עדיף כמה שיותר לשכב או לשבת (שכיבה עדיפה על ישיבה). כן חשוב גם לקום ולהסתובב חלק מהזמן (כדי למנוע היווצרות קרישים), אבל בגדול להרבות במנוחה.

מה שאת רגילה לעשות בעמידה - תנסי לעשות בישיבה, מה שאת רגילה לעשות בישיבה - תנסי לעשות בשכיבה (לא כל דבר אפשר, אבל בגדול זה הכיוון).

מעתיקה לך משהו שאני קראתי שלימד אותי הרבה על המשכב לידה (על החשיבות שלו, וגם הכוונה איך להתנהל בפועל).

מתוך פוסט על מנשאים בבלוג הורות בחסד (פוסט אורח של מרפאה בעיסוק):

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית.

אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה:

א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק.

ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב.

ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר.

ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ.

ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה).

כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

באנגלית זה נשמע יותר טוב 😉

העתקתי מכאן, פשוט הןוסט ארוך ומדבר על עוד הרבה דברים אז העתקתי את החלק הרלוונטי

אם תיטיב שאת: פוסט אורח | הורות בחסד

ויש לה עוד פוסט חשוב על חשיבות המשכב לידה, ממליצה לקרוא גם (כדאי גם לתת לבעל לקרוא...)

משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד

יותר מפורט ומובן מזה לא יכולתי לבקש!

עכשיו לפחות אני יודעת איך להתנהל, מה מותר ומה אסור, ולא בערך..

תודה רבה רבה לך, שה' ישמור אותך💗🙏