פורום הריון ולידה (עמוד 386)

ארונות של עמודה אחת, ואז אפשר לפזר אותם בפינות החדר ולא לתפוס קיר שלם.

אפשר גם להשתמש במגרות/קופסאות אחסון מתחת למיטה בשביל גרביים ולבנים וכאלה, אם יש לכם מקום מתחת למיטה.

לבגדים מקופלים ולמגירות מספיק עומק 40

עומק 60 לארון נגזר מהעומק של התליה שזה הרוחב שנוח לבגדים התלויים

ואז נוצר המדפים העמוקים בארון או מגירות עמוקות שמאחורה את שמה דברים לא בשימוש וכו'

קיצר המלצתי

בחדר שינה שלכם

ארון עומק 40

תליה את יכולה לשים כלפי מקדימה כמו שיש באיקאה

או תליה בנפרד בחדר של הילדה עומק 60, ואז רק 2 או 3 דלתות מה שיזרום לך

מעל

ורק את התליה לשים בארון אצל הילדה?

או ארון 2 דלתוצ ולידו באותו העיצוב שידת מגירות ארוכה?

רוצה להעלות תוכנית של הבית ונראה איפה אפשר עוד אכסון?

קחי בחשבון שגם צריך אכסון למצעים, מגבות, מפות

תודה על ההצעות ממש תורם לי.

אני מתכוונת לדחוף אחסון איפה שאפשר, מתחת למיטה, ארונות.

כסא שהוא הדום

כל מיני רעיונות כאלה

כי אין לי גם מחסן

לא הכרחי בעיניי, להפך, בלאגן מיותר.

חורף / קיץ לאחסן בקופסאות מתחת למיטה בהתאמה.

גם אצל אחותי אין ארון בחדר שינה והוא הרבה יותר מסודר ככה

אם זה מתאפשר.

אני מההתחלה אף פעם לא שמתי ארון אצלי בחדר.

אוהבת שהחדר שינה מסודר ונקי.

לא ריאלי כשהילדים גדלים

הייתי בודקת איך לסדר את החדר שיהיה יפה ונעים כשהארון בחדר שלכם

או כמו שהציעו לך ארון קטן לתליה ושידת מגרות גדולה

נשמע לי גם יפה ולא תופס יותר מידי

אני אישית לא הייתי מסתדרת עם ארון אחד בלבד לכולם (אפשרי עם תינוקת, אבל לא לטווח הארוך)

ובמגירות לאחסן בגדים כאילו?

נשמע לא נוח

הרבה יותר נח

שמים הכל במאונך ורואים את כל מה שיש

וזה חא מתבלגן מהר

(מכנסיים, חולצות טריקו, חצאיות. לבנים... בעצם כל מה שלא צריך תליה)

את המטפחות שלי אני מקפלת כך 

דווקא מאחסנת את הבגדים שלי במגירות, אבל התלייה זה מאסט מבחינתי.

אז במקרה שלך אולי מה שהייתי עושה: שידת מגירות מקפלת בפנים בשיטת קונמארי ואת הבגדים לתלייה ומעילים בחדר של הילדים. ובחדר שינה אולי מתקן תלייה כדי להכין לעצמי בגדים מראש. 

את מחפשת משהו שתואם לסגנון חרדי, לא?

שמלה ארוכה מספיק

צוואר סגור

שרוול ארוך

יש בירמיהו מלא מלא חנויות בסגנון של גאולה

אבל יש שם מבחר מטורף

מחיר כמובן בהתאם

שמלות עד 300-400 תוכלי למצוא בג'וני (ירמיהו פינת שמגר)

כך החנויות האחרות יקרות יותר

יש את meli by fame (יגמיהו פינת מנחת יצחק), שם קצת יותר יקר

יש גם חנות ליד meli את החנות מילה - מחירים הרבה יותר זולים (יש אתר, תסתכלי..)

בקיצור לדעתי שווה לך לנסות 

שעונה על הדרישות שלך.

ראיתי גם אצל זוהר אריאל, אבל קצת פתוחות ואני לא יודעת אם יש לה חנות, נראה לי שהבגדים שלה מופיעים רק בירידים וכאלו.

יש את אמא אהבה, שזה מותג להריון והנקה, יש להם מלא שמלות מתאימות, גם להם אני חושבת שאין חנות, אבל לא בטוחה.

ראיתי פרסומים על כל מיני ירידים לקראת החגים, אולי המעצבות האלו מגיעות לשם.

ונזכרתי עכשיו שראיתי שמלה אחת במיני אלנבי ועוד אחת בזויה עם כפתורים. וגם, אם רלוונטי לך, אני מניקה עם סרפן (מורידה את הכתפיות) ואז זה מעלה את המבחר הרלוונטי.

אסתכל

תודה 

זה גם נכנס לאופנה עכשיו בציבור החרדי

וממש נוח להנקה 

שיש לה כפתורים או מעטפה יכולה להתאים...

אבל שנה שעברה.

חוץ מהמידה כמובן, אולי בגיל 10 הייתי במידות כאלו....

לדעתי תמצאי שם הרבה שמלות שמותאמות להנקה.

לחרדים יש הרבה חנויות מעניינות, לפעמים מקסי מעניינות עם שרוול ארוך ופתח צוואר סגור, ויש גם להם גם סגנון חולצה חצאית תואמת. 

יש את ליצ'י בקניון רמות

ויש גם את מילה גם בקניון רמות- יש מצב עדיין יש להם את המבצע של 70% על קולקציה קודמת. יש להם גם מידות קטנות. 

יש גם בננה שיש להם הרבה סגנונות (אני פחות אוהבת אבל יש להם מבחר) 

יש בירושלים מכירה בהיכל הפיס ארנה מחר 

D&Y

בננה

מילה

מזל חזוט

את כל הנ''ל

(עונה גם לך @לב אוהב שאת מהממת שככה מנסה לחשוב בשבילי) .והייתי גם בגאולה .

זה גם עניין של טעם בסוף

גם אין הרבה מקסי

וחולצות שיתאימו בול לחצאית אני גם לא מוצאת..

ועוד במידה שלי

🫥

כלומר - לא 1.80 ומעלה

הכל אמור להיות מקסי

כי זה בדיוק האופנה בציבור החרדי

תוהה באיזה חנויות בגאולה היית שלא מצאת

ממש מעניין

בעל אופן אני הייתי בירמיהו אתמול יש מלא מלא מקסי

אם זה הסגנון שלך..

לדוגמה אני קניתי חצאית מקסי קפלים מאוד מאוד צפופים בד סאטן צבעונית

שמה אותה עם סריג שחור

נעל ניוד או שחורה תלוי בצבע הגרב

וזהו - בגד לחג מתאים להנקה

החצאית עלתה 270..

הולך גם בירמיהו

יש מלא טווין סט של חולצה וחצאית

נגיד חולצה מכופתרת סאטן עם חצאית תואמת בדיוק אותו בד

שוב, עניין של סגנון אבל אם את מתחברת ירמיהו מפוצץ בדברים האלה

שוב, יחסית יקר שם

שיקול שלך אם לנסות..

של זוהר אריאל ויש גם בקמיליון

בדקת?

סי סטייל גם היה כמה חגיגיות

גולברי

C.B

לדעתי יש בממילא ובטח גם בקניונים..

לא חנויות של דתיות אבל יש שם מציאות לפעמים. במיוחד למידות קטנות כמונו. מנגו סגנון יותר נקי , קאלה קצת סגנון וינטג' בוהו כזה.

מצרפת את השמלות מקסי של cala. תראי אם מתחברת לסגנון..

שמלות מקסי לאירוע קיץ - שמלות ארוכות צנועות - שמלות ארוכות לקיץ - Cala Fashion

דבש עם כורכום , לא הכי טעים אבל עוזר

נזלת זה רק לדאוג שיקנח כל הזמן ולא יכניס פנימה, ולנצל את השמש לפני שהיא בורחת לנו

חשוב מאד להמשיך לקחת קלקסן, תפני לרופא שלך

בהצלחה 

השגתי ב"ה קלקסן דרך הגמח תרופות, אמנם מאוחר בלילה אבל ב"ה השגתי! תודה שהזכרתן לי שיש דבר כזה!

לא נבדקתי מעבר לכך, לא חושבת שיש צורך.

ושאלה- עכשיו אני צריכה לקחת רק עד היום (היום העשירי) או להשלים את היום הנוסף שלא לקחתי בו?

שלי שהתפרץ לה קריש דם ברגל לאחר הלידה

זה מצב מסכן חיים

כדאי שתתיעצי למען השקט שלך

רק בריאות!!

הרגל כבר לא כואבת. לא חושבת שיש מה לשאול, אבל גם אין לי איך..

איך אמורים להתייעץ עם רופא נשים? חוץ מללכת למוקד, שזה לא הגיוני לי כרגע לנסוע שעה לכל כיוון עם תינוק קטן רק כדי להתייעץ.

אני מתחילה קודם כל מהרופאת משפחה. אפשר לקבוע אפילו תור טלפוני. רק לתאר לה את המצב ולשאול אותה אם לדעתה זה מצריך בירור מעבר.

לא יודעת אם זה חובה במצבך. אבל בעיני לא מזיק לשמוע חוות דעת של מישהו שיש לו קצת יותר ידע רפואי.

כמובן זה תלוי אם יש רופאה שאפשר לסמוך עליה, שלא שולחת סתם לבדיקות כדי להפגין על עצמה מתביעות.

קודם כל רופא ולא רופאה, שזה כבר באסה כי הרבה שאלות פחות נעים לי לשאול.

וגם לא בטוחה בכלל כמה אני סומכת עליו.

אין אופציה אחרת, הוא הרופא היחיד.

זה ממש חסר לי העניין הזה, שאין זמינות של רופא נשים שאפשר לשאול אותו! זה תחום שנתקעים איתו כל כך הרבה פעמים, ואין את מי לשאול.

שכדאי לקבוע זמן רגוע לדבר על זה כי אם מדברים על זה בחדר זה באמת מכבה ומרחיק ואז מפסידים הכל. ואם קובעים זמן את כן מתייחסת לרצון שלו, ומראה שאכפת לך ולא רק אומרת לא. וכשכן מדברים- לנסות להבין את השני ולראות איך אפשר לגוון או לבוא לקראתו בדברים אחרים, הכוונה להסביר- זה ספציפית אני לא רוצה, וחשוב לי שנהיה ביחד באמת עם כל הלב ובשמחה, לכן אני עומדת על הרצון שלי, וגם חשוב לי ששנינו נשמח בזה לכן שנחשוב ביחד מה כן אפשר

שאני הייתי מתבאסת עליו בחזרה

זה לא סבבה להעמיד אותך בסיטואציה כזו, בזמן של אינטימיות. זה זמן רגיש ולדעתי אם הוא יודע שאת לא מעונינת ודיברתם על זה - תגידי לו שאת מרגישה שהוא לא קשוב לך וזה פוגע בך.

לעשות משו שלא רוצים זה יותר פוגע מלא לעשות משהו שרוצים לדעתי. בטח באישות.

והלחץ שלו בטוח לא עושה לך עוד חשק

שהוא מבחינתו לא מתכוון לפגוע אבל איכשהו זה מרחיק אותי ואז כשאני אומרת זה מרחיק אותו וזה גלגל..

לפני תקופה לא ארוכה פתחתי איתו נושא רגיש ומרגישה שזה יושב על זה.. הוא דואג לי ומשתדל כל כך וכמה שהסברתי זה כאיחו לא עובר. מתפללת ל-ה שנצמח מזה ונעבור את התקופה המאתגרת הזו בקלות..

זה בסדר שיש פערים, זה לא חייב להרחיק, אפשר לרצות/ לא לרצות לנסות, אפשר להגיד ׳לא׳ בכל פעם שזה לא מתאים, גם אם זה תמיד.

זה יכול להיות סוג של שיח מקרב ולא מרחיק, סירוב לא חייב להיות משהו רע, גם בקשה חוזרת שלא נענת שוב ושוב יכולה להיות שיח תקין וחיובי, כל עוד הוא נעשה בנינוחות, בכבוד ובכנות.

בזמן שקט ורגוע, בלי קשר ליחסים (למשל בדייט בפארק...)

להסביר היטב כל אחד את הצד שלו.

הגיוני שלא תצאו עם הסכמות (בעיניי גם לא כדאי להגיע למן "הסכמות" ופשרות שרק ירחיקו, וכל אחד צריך להשאר נאמן לעצמו בתחום הזה)

אבל לפחות שזה יהיה על השולחן בפתיחות ובנעימות.

בנוסף להעלות את הנושא של מה זה גורם שמעלים את זה תו"כ אינטימיות.

כמה זה מרחיק, ויוצר תחושה של אנטי, וכמה שרוצים שהמיקוד יהיה על החיוב ולא על השלילה.

אני חושבת שההפרדה בין הדיבורים ה"תיאורטיים" לבין המעשים היא חשובה.

להשאיר את המרחב האינטימי נקי מ"דיבורים על" והלוואי ש" ולהנות מהרגע

אבל לא להזניח אלא לדבר בנפרד

של יחסים והרגשתי שמבין אותי אבל בסוף בשעה של תסכול כנראה כביכול השתמש בזה נגדי..

אמרתי לו משהו שרוצה שנצא לדייט ובתגובה הוא שאל אותי מה עוד אני רוצה לפתוח איתו.. ואז אחכ בזמן אינטימי אמרתי לו משהו שלא נעים לי שכל פעם מחדש אני צריכה להגיד לו על העניין המסויים ואני אשמח שזה לא יעלה בזמן שאנחנו יחד ואם הוא רוצה לדבר על זה אפשר בזמן אחר והוא נעלב ואני התרחקתי כתגובה למה שהעלה ואז זה בעצם מעיין גלגל. אחכ כן דיברנו והיתה שיחה בונה ואני גם מבינה ומקבל שגם לי יש כאן עבודה מול עצמי( לא לוותר על מה שחשוב לי אבל כן להשתפר בכל מיני דברים אחרים שלא אפרט כאן) אבל הלחץ כביכול שלו מקשה עלי וגם נניח אתמול כן רציתי לבוא לקראתו במשהו מסויים אבל הדיבור שלו לא אפשר לי. ואז הכל התחרבש.. אגב גם זה שהוא עם יותר חשק ממני לרוב ברור שמשפיע. בקיצור מאמינה שבשיח נכון יהיה טוב

קודם כל ברור שזה מכבה ופוגע וסוגר, להזכיר את זה בסיטואציות אינטימיות. זה לא חכם ולא יפה.

אבל אם לנסות רגע להסתכל על הצד שלו, זה נשמע כמו מישהו שבהחלט מנסה להבין אותך, ועדיין נשאר מתוסכל.

אם אני אנסה למצוא דימוי, זה כמו ילד שהיה אמור לטוס לחו"ל עם ההורים והטיסה התבטלה מאיזושהי סיבה. הילד מבין שככה זה ואין מה לעשות אבל עדיין צובט לו בלב והוא מידי פעם זורק הערות של: עכשיו היינו אמורים להיות פה ועכשיו יכולנו לבלות שם.. לא ממקום של להכאיב להורים אלא מתסכול ואכזבה שלו. ומותר לו, לא? גם אם הטיסה התבטלה מסיבה מוצדקת והוא מבין את זה עדיין מותר להתאכזב. אני במקום ההורים שלו לא הייתי גוערת בו כשמזכיר את העניין אלא מנסה למצוא סוג של פיצוי או משהו אחר שישמח.

באופן כללי במערכות יחסים (גם בין אחים או חברים) הרבה פעמים יש קונפליקט שאחד רוצה משהו והשני רוצה אחרת. אני אומרת לילדים שלי שחייבים למצוא פתרון ששני הצדדים מרוצים. זה שאחד קיבל כל מה שרצה והוא שמח והשני לא קיבל כלום והוא עצוב  זה לא פתרון טוב בעיני, גם אם המריבה הסתיימה.

אני לא יודעת מה בדיוק הסיטואציה אצלכם, זה נשמע כמו משהו רגיש ואולי קשה למצוא פתרון ביניים אבל גם הפתרון הנוכחי בו הוא נשאר מתוסכל לא נשמע תקין, ועובדה שהנושא לא נעלם. מבחינתך אמרת לא והעניין נגמר אבל מבחינתו לא, הוא נשאר מתוסכל וקשה לו להשלים עם זה. אני חושבת שאת צריכה להבין שבסיטואציה הנוכחית להסביר את עצמך שוב ושוב לא באמת מרגיע או פותר את העניין מבחינתו. הוא רוצה להבין אותך אבל לא באמת מרוצה מהפתרון. בעיני, תצטרכו להמשיך ללבן את זה ולא רק שהוא יבין אותך, גם שאת תביני אותו ובסופו של דבר תמצאו יחד פתרון ביניים יצירתי שיהיה מקובל על שניכם וישאיר את העניין מאחוריכם. 

ובשמחתם"

אני לא מסכימה עם הדוגמה שהבאת, אני רואה את המקרה שבו אף אחד לא הבטיח טיסה לילד והוא בוכה שלא לוקחים אותו- יותר מתאים להיות מָשָל למה שהפותחת מתארת. זה יפה שיש לאיש פנטזיות, זה בסדר גמור שהוא משתף את האשה שלו שהן קיימות והוא ישמח שיתמלאו אי פעם, וזהו. עכשיו זה תהליך שלה עם עצמה להבשיל עם זה ולהציע את זה או להפתיע עם זה כשמתאים לה, או להבין שזה לא משהו שהיא מסוגלת לראות את עצמה נוהגת ככה בשנים הקרובות והוא יצטרך לקבל את זה. אני אגב מאמינה שככל שהוא יניח לזה ולא יזכיר מידי פעם ככה הסיכוי עולה שהיא תרצה מתישהו להיענות. ואם לא אז לא.

כמובן, וזה יותר לפותחת @אני זה א אני מסכימה שחשוב למצוא זמנים נייטרלים במסגרת של יציאה או דייט בבית או סתם שיחה נינוחה בלי הגדרה מסוימת, שבהם אפשר לפתוח את הנושא, להסביר את עצמך ואם צריך אז שוב ושוב, לפרט מה *גורם לך להרגיש* כשהוא עושה x או אומר x ומתי *ואיך כן* היית רוצה שהוא ישתף אותך בכזה סוג של שיתוף. וגם למצוא מקומות של הזדהות איתו, כלומר תחשבי לעצמך על משהו שמאוד מעורר אותך ומקרב בזמן האינטימי שהוא יגיד עליו 'לא מתאים לי'- מה היית מרגישה. אז בעיני זו לא השוואה באמת מקבילה, אבל את בודאי יכולה ככה להזדהות עם ההרגשה ולהבין אותה. בנוסף, לבטא את ההזדהות הזו מולו מן הסתם יתן לו הרגשה יותר חזקה שאת רואה אותו בעניין הזה, ואף על פי כן קשה לך, ואולי יהיה לו יותר קל ככה לקבל שכרגע לא מתאים ודי.

ועוד משהו, לא סתם יש בספרי ההלכה עניין של דיבור בשעת תשמיש, ואם זה מעורר פעם אחר פעם ריחוק, אז אולי יש מקום בינכם להמעיט בזה.

אגב, אני בעצמי גם הייתי נמנעת מדברים שלא התאימו לי בזמן אינטימי (וכנראה עדיין בכל מיני סיטואציות), וזה בהחלט תחום דינמי ומתפתח ולפעמים כשרוצים חידוש יש הרגשה שזה דוקא מתאים ומוסיף לנסות משהו חדש ואפילו שהיה עד עכשיו באופן ידוע מחוץ לתמונה, אז יש סיכוי שזה ישתנה יום אחד. ועדיין אני ממש איתך בעניין שאם זה לא מתאים לך אז לא.

לא חושבת חלילה שהפותחת צריכה לעשות דברים שהיא לא מרגישה בנוח איתם רק כדי לרצות. אחרת זה שוב מביא למקום של קונפליקט שפתרנו לכאורה עם אחד שמרוצה ואחת שמרגישה רע.

רק רציתי להדגיש את זה שהיא חושבת שהיא אמרה לא והעניין נפתר, אבל מבחינתו זה לא נפתר ולכן צריך להמשיך לנסות למצוא פתרון. מה הפתרון? אני לא יודעת לענות, זה ביניהם וצריך יצירתיות אבל איך שזה נשמע, זה לא שחור ולבן, או שהיא מסכימה או שהיא לא, כי בשני המקרים הפתרון לא מקובל על שני הצדדים.

היא יפה מרשימה נוחה לאמא ולילד

אבל כן גדולה וכבדה

נסיעה באוטובוס - תסתכלי באוטובוס עכשיו תראי כמה מקום פוקס לוקח מול יויו למשל או בוגבו בי6...

בימים עמוסים שתרצי לעלות ולהידחף לא בטוח שתמיד יהיה מספיק מקום לכרכרה 😉

ברור שיש לפוקס פלוסים

עונה פשוט על מה ששאלת

החלטות טובות! 

מאווודד אוהבת אותה ומרוצה

גם במראה מהממת, גם נוחה מאוד לילד

גם נוסעת כמו מרצדס על המדרכה עם כל המכשולים שם

אבל מסייגת שאני ותחבורה ציבורית מכירים רק היכרות של שלום שלום פעם בחודש חחח

אז יכול להיות שלאשת תחבצ עדיף עגלה קלה וקטנה יותר

ממליצה גם. העלתה את הברזל יותר טוב מכל מה שניסיתי...

ואם קונים בבית מרקחת של הקופה זה יותר זול (אם אני זוכרת נכון זה עלה 60 לחבילה של 30 שקיות אבקה)

הוא מעולה, בזכותו התחלתי את שני ההריונות שלי עם ברזל טוב. יש לזה טעם קצת תפוזי. פשוט שופכים את תכולת השקית על הלשון ובולעים.

לגבי המחיר-זה די יקר, אבל בבית מרקחת של הקופה מן הסתם זה יותר זול (אני קונה בבית מרקחת של כללית וזה יוצא 60 לחבילה). לפעמים יש אתרים שניתן להזמין מהם במחיר זול יותר, אבל לרוב זה משתלם בכמויות יחסית גדולות. פעם הזמנתי 6 מארזים, בערך ב - 40 ש''ח לאחד, כולל משלוח עד הבית 

לא עושה עצירות

חוץ מזה צריך להקפיד על תזונה עם ירקות ופירות ודגנים מלאים ונוזלים

יש גם ברזל ספאטון אולי יעזור לך

יש פרנטל עם תוספת ברזל גם אולי טוב

חוץ מהברזל עצמו

מה אפשר לאכול בתזונה שמועיל לזה?

נשמע ממש קשוח. את כבר בשבוע 37, כנראה יש לך גג שבוע עד שתלדי, או בזירוז או ניתוח.

אני במקומך הייתי יושבת מול לוח שנה ומחליטה מה הטווח של ימים שבו הכי נוח לי ללדת, הולכת לרופא/בי"ח בהתאם.

מניחה שהמצב כזה תגיעי לבית חולים, תתלוני על צרים/ירידה בתנועות/ כל דבר שהוא כבר יזרזו אותך.

אז קחי את המצב לחיוב שיש לך איזושהי שליטה על מתי תלדי.

ראש השנה- יסתדרו. כולם. ימצא מי שיבשל, מקסימום יהיה אוכל פשוט. לא ישארו רעבים.

אם יש לך כוח תתחילי להכין- אני התחלתי להכין סימנים ולהקפיא, והדבר הבא מבחינתי זה מנות עיקריות להכין ולהקפיא. סלטים תמיד אפשר לקנות ותוספות זה לא שטויות להכין..

עברתי כמה קיסריים, אפקטיביים יותר או פחות, גם סמוך לחגים, והיכולת לקבוע מראש את יום הלידה תמיד שחקה לטובתי.

זה יוצא באמת ימים עמוסים, תראי מתי יוצא הכי הגיוני להכניס ברית ולידה ואשפוז...

בשעה טובה!! 

גם בזירוז או בניתוח, יכול להיות שהכל יתעכב בלי סוף, ויכול לרוץ. זה מלמעלה, וזה מכוון, ולתינוק תמיד נולד ברגע שבו היא צריך להיוולד, לא לפני ולא אחרי, לא משנה באיזו דרך הוא נולד.

יש לי ילד שנולד בקיסרי אלקטיבי, וחיכיתי מלא שעות שיתפנה חדר ניתוח כי נכנסו ניתוחי חירום, ולי כבר התחילו צירים משוגעים. בסוף הוא נולד 5 דקות אחרי שקיעה.

ברור שזה התאריך שבו הוא היה צריך להיוולד ולכן היו כל העיקובים, שלא תלויים בי בכלל.

אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו, אבל הקב"ה מחליט מתי בדיוק הנשמה הזו צריכה לרדת לעולם.

אמנם לא כדאי לדחוף לזירוז אם הוא לא נדרש אבל נראה לפי הנתונים שבמקרה שלך הוא כן נדרש...

האמת הייתי מנסה אם יש אופציה אפילו היום/ מחר להתייעץ עם רופאה ואולי להתחיל תהליך של זירוז

בהצלחה רבה!

בנתיים עדיין בהמתנה.

הרופאה עדיין לא ענתה לפניה שלי באתר משלשום. ניסיתי עכשיו לשלוח פניה לרופא נוסף

מיואשת וחושבת שלא תהיה ברירה אלא לחכות ליום חמישי. מתבאסת להשלח לזרוז לקראת שבת או בערב ר''ה, כשבעצם זה יכל להמנע אם רק היה לי מענה.

שלא לדבר על הברית בר''ה/שבת.

בפעמים הקודמות כשהמשקל היה גבולי כן עשו שוב אולטראסאונד בבית חולים כדי לקבל החלטה. הלחץ הכי גדול שלי הוא שאני הולכת לקראת ניתוח בעיניים פקוחות ולא יכולה למנוע את זה.

מנסה להעסיק את עצמי בקניות וכו' ללידה ולחג אבל אניממש קצרה מכל המתח הזה. 

לבית חולים שאת סומכת עליו ומתכננת ללדת שם .לדלג על התור בחמישי

סוג של ביקורת ועל הדרך לשמוע מה המדיניות שלהם לגבי המשקל

גם אם זה יוצא היום השמיני, אחרי לידה בניתוח לא עושים ברית בחג או בשבת אלא דוחים ליום חול שאחרי.

כמובן תוודאו עם רב, אני לא פוסקת פה. אבל זה מה שאני יודעת.

(אחותי ילדה שבוע לפני יו"ט ראשון של פסח בקיסרי, והברית היתה בא' דחוה"מ בגלל הקיסרי). 

רק ציינתי את זה כי כתבת שאת חוששת על ברית בשבת/ר"ה, וכתבת גם על אפשרות לניתוח.

בעז"ה שיהיה בזמן הנכון לתינוק, בקלות ובבריאות...❤️

מה שמשנה זה לא הרופאה בקופת חולים

זה הרופאים במיון

אני במקומך הייתי נוסעת על הבוקר באחד הימים למיון

כשיש רופאחם מקצועיים

ומתייעצת עם הרופאים בבית חולים שבו את מתכננת ללדת.

הרופאה בקופח יכולה לחשוב כל מיני דברים אבל בפועל דעתה לא מזיזה בכלללללללל לרופאים שלוקחים עליך אחריות בבית חולים.

משלימה עם זה שמחכה למחר על הבוקר להוציא מהרופאה את כל הניירת של המעקב (אין לי כלום חוץ מאולטראסאונד ובדיקות דם) ונראה מה היא תגיד( אם זה דחוף בסופ''ש או שאפשר לחכות למוצ''ש)

בנתיים עושה קניות, אופה, מבשלת ומקפיאה וגם הולכת לקוסמטיקאית. מרגישה שסוף סוףמצליחה  קצת להוציא את עצמי מהמתח והאי ודאות לטובת עשיה.

נקווה לטוב בעז''ה. תודה על הטיפים והתמיכה.

באופן כללי בתי החולים בירושלים יותר פתוחים ללידה רגילה

ממליצה להתייעץ עם רופאת נשים דתייה, שתנסה למצוא בשבילך פתרון.

את יכולה אצל ד"ר חנה קטן - יש לה תורים טלפוניים ויש לה החזרים מחלק מהקופות. (המחיר הראשוני יקר למדי. בעיניי הוא שווה בשביל מקרים כאלה, רבל כל אחת ושיקוליה...)

קרה לי שהבדיקה הביתית הייתה שלילית אבל בדיקת דם חייבת לזהות...

אם היא יצאה שלילית אז את לא בהריון

חיבוק! בעזרת ה' בקרוב!

ממש התלבטתי בגלל זה.

התפללתי והבנתי שלי יותר הגיוני החרדה מהדרך מאשר בלתי פוסקת

שהגענו למקום הרגוע הבנתי עד כמה זה היה נכון

האזעקות ךא במטר בלתי פוסק

סביר להניח שלא תיתקלו באזעקה באמצע והרוגע באמת משמעותי

כך שתדעי מה הקטעים המלחיצים

וכמובן לנסות להימנע מהם ולהשתמש בדרכים חלופיות.. זה מה שאנחנו עושים (דרומית)

וימשך עוד תקופה ארוכה

גם אנחנו ברחנו מהדרום בתחילת המלחמה

הדרך היתה זוועתית, היו אזעקות ולא יכולנו לעצור מחשש לחדירת מחבלים אבל זה עשה טוב שהתרחקנו משם

ובשעות הבוקר למשל כן יש פחות אזעקות, אז כן הייתי מנסה לכוון את השעות...

אבל אני ממש מבינה אותך, הנסיעות מפחידות אותי הרבה יותר מאשר לרוץ מדיי פעם למקלט, אני לא מסכימה עם הקביעה שעדיף חרדה בנסיעה מאשר חרדה מתמדת, זאת בחירה מאוד אינדיבידואלית ואת צריכה לראות מה מתאים לך. ולנסות לייצר כמה שיותר שליטה בסיטואציה, למשל לבחור מראש מסלול שיש בו סיכוי נמוך יותר לאזעקה גם אם זה מאריך את הדרך, כי באמת אם אתם עכשיו בחרדה-יש מצב שבימים הקרובים זה עוד יחמיר. ויש מצב שלא, רוב התחזיות השחורות לגבי המלחמה עם לבנון לא התממשו, הם לרוב לא מצליחים לירות מספיק טילים בו זמנית כדי להתעלות מעל כיםת ברזל

אני מהדרום ועברנו את כל הסרט הזה 

אז מעכשיו חוסכת לך

שימי צדקה 

שאי תפילה 

ועופו משם למקום יותר רגוע שיש לכם

ותודי לעצמך אחרכך

חשבתי שזה לא אחראי לנסוע והרגעתן מאוד

רק שיבוא כבר המשיח שכל כך מחכים לו🙏

ניסיון של צרבות יש לי יותר בסוף ההריון..

הפעם לוקחת אופרמדקס (ככה אומרים?)

ממש מקל..

ואני אחת שנגד כדורים;) פעם קודמת לא לקחתי

ליבי איתך

זה ממש קשה

טעם של גועל בפה

אין לי הסבר אפילו לקולה יש טעם לא טעים ואני ממש אוהבת בדרכ 😭

לגבי הנשיכות- קורה. כמו שציינת בעצמך. אבל הייתי מצפה שהמטפלות ינסו להיות על זה ולמנוע עד כמה שאפשר. ואם קרה, וכנראה יקרה, אז לכל הפחות לטפל בילד הננשך, למרוח לו משהו מרגיע, לתת לו את הצומי ולדווח להורה בסוף היום.

לגבי הצמדות אליך- אנחנו גם בסרט הזה. עכשיו מתחיל לעבור נראה לי. הלכתי גם להדרכת הורים. דברים שיכולים לעזור, כשחוזרת מהמעון לתת לה ארוחה (ממש. לא פרי) אפשר בשרי אם יש שאריות מארוחת צהריים. או לחם. הם חוזרים רעבים בגיל הזה ואז אחה"צ קשוח...

אפשר גם לקלח, גם אמבטיה ארוכה. זה מרגיע, מעסיק אותם ומוציא אותם להמשך היום יותר נינוחים.

לאתגר במשחקים חדשים. אם יש לך ילדים גדולים בבית, חפשי במשחקים שהיו שלהם משהו שהיא לא מכירה ותני לה להנות מהמיוחד: כלים, מכוניות, רכבת על מסילה, בובות עם ציוד עגלה מיטה וכו,

לשקף ולדברר את הרגשות שלה- את רוצה עכשיו רק את אמא ואת עצובה שאמא לא יכולה עכשיו להחליף לך טיטול? אמא מאוד רוצה לשחק איתך אבל אמא צריכה לתלות כביסה, רוצה לעזור לי?

וכן נכנס הטיפ הבא- לנסות לשתף אותה במטלות הבית שאת עושה (אצלנו לא עבד. הוא לא מוכן בכלל)

חוויות עם אבא- טיול אחה"צ לגינה למשל. גם חוויה, גם זמן איכות עם אבא, גם משחררת אותך ונותנת לך לנשום וגם לא רואה אותה מול העיניים שאז קשה לה בלעדיך.

והטיפ האחרון, מהמדריכת הורים, לא לנסות ישר למצוא פתרונות (למרות שזה ממש קשה!). אלא קודם כל לחשוב מה היא רוצה להגיד לך? מה היא מרגישה שגורם לה להתנהג כך? להרגיש את הרגשות שלה.

זה ככה מה שעלה לי לבינתיים

הרבה נקודות

מסכימה שזה חלק מהתפתחות נורמלית אבל כן תשימי לב שזה לא קורה יותר מדי, וגם - שהמטפלות מספרות לך, מעדכנות, שאת רואה שהן מבינות שגם שזה טבעי עדיין אמורים לטפל בזה, להבין מה הן עושות, ושהן דואגות שהמצב ישתנה.

ממש חשוב, ובכל מקרה - תהיי עוד יותר קשובה לאיך שהילדה. אם היא הולכת בשמחה, אם היא חוזרת בשמחה, אם משהו משתנה בהתנהגות שלה באופן כללי וכו

האמת נשמע לי הרבה. לא זכור לי שאף אחד מילדיי היה חוזר עם כל כך הרבה נשיכות- את מתארת ארבע נשיכות בשלושה ימים (אם הבנתי נכון). וגם כשהיו חוזרים עם נשיכה פעם ב-, הרבה פעמים היו מדווחים לי וגם אומרים מה עשו כדי להרגיע את הכאב (לרוב אלוורה).

לדעתי כדאי לדבר עם המטפלת או מנהלת המעון ולשמוע איך הם מתמודדים עם זה.

איזה כיף!

אבל לקראת ווסת זה תופעה מאוד הגיונית

שההתקן במקום.

אז אם יש כאבים מיוחדים הייתי הולכת...

אולי ינחם אותך

כשהתקנתי פעם שניה התקן לא הורמונלי (כן עשיתי את זה שוב למרות הכאבים שהיו לי בפעם הראשונה... העדפתי כאב פיזי על פני ההשפעות של הגלולות)- לא היו שום כאבים בכלל בכלל!

אז יש תקווה להמשך

כל הזמן וכאבי ווסת חזקים מאד.

של מדי פעם כמו דקירות קטנטנות כאלו ברחם. לא כאב חד אבל תחושה חלשה מציקה

אין סיבה אמיתית, פשוט תשאירי אותם..

ב. אפשר לקנות מיטת חבר (ממליצה מאוד יד 2), ולצפות את המזרן במגן מזרן נגד נוזלים. אצלינו גם יש הטבות, והמזרון ממש לא נהרס כי הוא מוגן. כן אומרת שלי היה יותר נח להחליף מצעים מהרטבות לילה כשהיה במיטת מעבר..

מה שעובד במיטת מעבר יכול לעבוד גם על מיטה גדולה

לא הייתי קונה במילא מיטה עם מזרון קבוע (כמו ספפה)

ואני חוזרת וממליצה על ברולי של איזינייט

זה לא איזה חיידק נדיר או מפחיד במיוחד. הסיבה היחידה שהשם שלו מוכר היא שאם הוא נמצא ב*נרתיק* סמוך ללידה, חוששים המדבקה של העובר בזמן מעבר בתעלת הלידה. למיטב זכרוני (אני אחות אבל חדשה יחסית במקצוע) אין משהו דרמטי בgbs בשתן.

בכל מקרה, הדבר הכי טוב לעשות הוא תור טלפוני לרופא לקבל הסברים, הרגעות ומרשם אם צריך ❤️