פתחתי ניק חדש בגלל רגישות הנושא...
אני בחודש תשיעי
כבר מחודש חמישי בערך ממש קשה לי שבעלי נוגע בי. חוסר חשק לכל הקשר המיני. וגם לסתם מגע.
בהריונות קודמים לא היה לי את זה
והבעיה שזה הולך ומחריף.
המגע נהיה לי יותר ויותר לא נעים לפעמים עד כדי כאב.
בעלי הכי חמוד ורגיש בעולם ומבין את הקושי ולא נוגע במקומות שיותר רגישים גם כשאנחנו ביחד- אבל זה עדיין לא עוזר
גם החיבור עצמו לא נעים לי בכלל בכלל. וזה באמת הולך ונהיה גרוע משבוע לשבוע.
אני כל ערב מתפללת שהוא לא ירצה.
ופשוט לא נעים לי ממנו. רוצה שיהיה לו טוב אבל לא מסוגלת
השבוע ממש חשבתי שזה בניתוק גמור מהנפש והרצון שלי. מבטיחה לכן שהמילה אונס עברה לי בראשץ אפילו שבאמת הוא כל כך עדין ושואל ורוצה שיהיה לי נעים.
אני זורמת כי לא רוצה לפגוע בו (גם ככה המינון של הקרבה ירד מאד מאד בחודשים האלה בגלל זה)- אבל בפועל סובלת ממש מהרגע שזה מתחיל עד שזה נגמר.. תמיד מתפללת שהילדים יתעוררו פתאום ומשהו יעצור את זה. או נכנסת מהר למיטה ועושה את עצמי ישנה..
אני בוכה מזה בלי סוף ולא יודעת מה לעשות.
הקשר ביננו באמת טוב ב"ה. והוא מהמם
ועדיין שנינו סובלים. אשמח לעצות אם יש..
ומרגישים אשמה בגלל זה. בהריון זה נראה לי קורה בגלל שילוב של הורמונים מטורפים וזמן כל כך ארוך שמותרים. 