נמחק לי כל מה שרשמתי.. ארשום בקצרה (אנסה)
הייתי במוקד היום עקב הפרשה ורודה חומה לאחר בדיקה הכל תקין ב״ה אין מקור וכנראה שזה הפרשה של פטריה כי יש לי פטריה. הרופאה אמרה להימנע מיחסים והליכה ממושכת 18-19 מ״מ 40 אורך צואר סגור . מבאס אנחנו בקושי ומקיימים יחסים כבר שבוע שלא קיימנו מבאס גם בשביל בעלי.. הרופאה שמטפלת בי אמרה לפני חןדש בערך שהיא לא רואה קשר ונכון להימנע מיחסים בגלל שליה נמוכה וזה דבר שעולה בהמשך..
אשמח להתייעצות שלכן.. מה כדאי לעשות שהשליה תעלה
ועד כמה צריך להימנע מיחסים
אם הרופאה אמרה שנכון להמנע מיחסים אז לדעתי זה חשוב, אבל הייתי דואגת לחדד את ההמלצה שלה, כדאי לגמרי או להפחית? עד מתי? אולי הייתי מתייעצת עם רופא מומחה נוסף
אין משהו שאת יכולה לעשות כדי שהשיליה תעלה, היא עולה בדרכ לבד כשהרחם מתחיל לגדול, השיליה עולה כלפי מעלה ביחד איתו
גדלה לי כמו חתיכת עור על הפיטמה
פעם היתה קטנה ועכשיו יותר ארוכה
אני מניקה
והתינוק לא כל כך אוהב לינוק משם אולי בגלל זה
צריך ללכת לכירורג?
בעבר אמרו לי שזה תקין אבל מאז השתנה המראה
קרה למישהי?
איך התמודדתן עם זה מבחינה נפשית ומבחינה רוחנית? הצלחתן להרגיש יום כיפור?
וגם - מצחיק לשאול את זה - איך מתמודדים עם קידוש ביום כיפור? ברגיל אני לא מסוגלת לעשות לעצמי קידוש כי כמות גדולה של מיץ ענבים עושה לי בחילה, אבל עכשיו לא יהיה מי שיוציא אותי ידי חובה...
פעמיים יצא לי
אחרי הלידה של בת ה4
הייתי שבועיים אחרי לידה ןמניקה
והרב התיר לי שאוכל ואשתה לשיעורים
בפעם השניה
יום כיפור חודש אחרי לידה ומניקה
כנ"ל אמר שאשתה לשיעורים ( אבל הכל.. יוגורטים מרק וכו( ואולי גם אוכל לשיעורים אני כבר לא זוכרת
בכל מקרה
מבחינה רוחנית
זה היה לי די ברור שזה התפקיד שלי
שהבאתי חיים לעולם
ושאני ממשיכה להזין תינוקת קטנה ושאני צריכה להמשיך להתאושש מהלידה
וזה הכל מאיתו וזה רצונו
גם הצום וגם האכילה ושתייה כשצריך.
תוכ הנקות ושינה
קצת מתפללת ומתחברת ליום הקדוש
אורתופד המליץ לצאת לשמירה עד הלידה. כרגע אני בתחילת שביעי. בגלל כאבים ברגל שמחמירים ובמיוחד בפעילות מחמירים עוד יותר ולדברי הרופא אין מה לעשות חוץ ממנוחה. אופן העבודה שלי פיזי ועל הרגליים רוב היום.. כך שכל יום עבודה מתיש בשבילי וחוזרת ישר למיטה כל הצהרים..
אני לא בסיכון אחר כלשהו בהריון אבל כן פחות משנה אחרי לידה שקטה בחודש שישי.
הרופא נשים צריך עכשיו למלא בקשה לביטוח לאומי. האורתופד לא היה אופטימי שיאשרו.
יש כאן בעלות נסיון? יש סיכוי שמאשרים לי שמירה?
ולצערי זה לא נשמע אחד מאלו.
קשוח ממש, חיבוק! הריון ועבודה זה קשה לכ’’כ הרבה נשים!
קודם כל, מצטערת ממש לשמוע על הלידה השקטה, ובעזרת ה' שהלידה והבייבי יהיו פיצוי על הטראומה והחוויה..
ואני מאמינה שביטוח לאומי מעודכן על הלידה השקטה שחווית , אם קיבלת דמי לידה בעקבותיה..
ואז אולי יהיו יותר רגישים גם אם במקרה רגיל לא היו מאשרים
כי לפני שמקבלים שמירה צריך להיות תקופה בבית עם ימי מחלה.
הם לא מוחזרים אם השמירה לא מאושרת.
לפני 3 שנים
ממה שאני יודעת
לא משנה אם יש יתרה או לא
רקלתשוהנהסיבה לאישור היא תעסוקתית
יש סעיף כזה בטפסים לשמירה, שאם את לא יכולה לעבוד לפי ההנחיות הרפואיות, המעסיק חותם שאין לו אופציה להעסיק אותך לפי המגבלות
תודה לכולן על המענה.
בעיקרון אם אני לוקחת עכשיו 30 ימי מחלה, החגים גם נחשבים? יהיו הרבה ימי חופש ממילא..
החלטתי בינתיים לא לספר כלום בעבודה שלי (לא בצדק, המנהלת קצת שומרת לי טינה, שלקחתי חופשת לידה מלאה לפני פחות משנה ומבאס אותה שעוד מעט אני יוצאת שוב. אני מבינה את זה מכל מיני הערות ודרישות שלה) אז אני מעדיפה למשוך כמה שאצליח. וקבעתי תור לאוסטאופתית אולי היא תעזור..
אמשיך עם הגשת הבקשה כי זה ממילא לוקח זמן, ואם אגיע למצב שאני ממש לא יכולה לעבוד יותר אתחיל לקחת ימי מחלה. ומקסימום אם לאציאשרו וממש אהיה חייבת אצא לחופשת לידה מוקדמת..
אשמח לקבל תשובות לגבי הימי מחלה.. אם זה 30 ימי עבודה בפועל או 30 יום ממתי שלקחתי יום מחלה ראשון?
השאלה אם הרופאה תיתן לי הפניה לבדיקה גם אם לא יהיה עדיין איחור במחזור?
עוד פרטים כמו מתי היה מחזור וכו'.
מצד שני, אולי בכל זאת כדי לך לחכות כמה ימים ולעשות. בדיקת דם רק אחרי ראש השנה.
בהצלחה
אם באמת יש הריון.
השאלה לגבי בדיקה לפני האיחור היא בעיקר עד כמה זה מעלה ציפיות, ועלול להביא לאכזבה אם בסוף יהיה שלילי. אבל זו שאלה אישית בשבילך...
מבחינת הבטא - בעיקרון כבר יהיה אפשר לראות התחלה של עליה, יכול להיות גם שיראו בטא נמוך וירצו לבדוק שוב לראות הכפלה (וזו גם שאלה - אם את רוצה להיכנס לזה או שזה ילחיץ אותך).
בכא גבולי מאוד!!
עם כל המתח הייתי מחכה
בלי קשר שבחיים לא שאלו אותי שאלות שביקשתי בדיקת בטא
תזכורת לעצמי בלילה של אלול.
הבית הפוך מאוד עדיין, אחרי חודש וחצי שאנחנו בדירה החדשה.
צריכה לקבוע כל מיני תורים חשובים לי ולילדים... דחוף.
מחפשת עבודה ועוד לא מצאתי, בעיקר את עצמי.
אולי שוב למדתי משהו לא נכון? או במקום הלא נכון?
מגלה כמה אני לא הרגלתי את הפוצונים לכל מיני הרגלים חינוכיים ובריאותיים.
מנסה לא להשוות לאחותי התאומה היקרה והמדהימה...
מתעסקת במוצר חדש שעיצבתי, מנסה לשווק לקראת השנה החדשה.
אולי כרגיל אני מתעסקת בשטויות במקום בעיקר?
או שזו באמת הזדמנות למקפצה ל״עסק״ שאני מנסה להרים?
הולכת להתחיל בלשטוף כלים
לשטוף את המחשבות
לרענן את הכלים והכוחות שה׳ נתן לי במסע הזה.
אני אחרי זה צריכה לנוח חצי שעה ובשכיבה 😄
אלול זה כ"כ הזמן של מחשבות ותשרי זה בע"ה זמן לשינוי ולהרגלים חדשים
אמן!!!
יש לך סטנדרט כזה גבוה..
אנחנו כבר שנה בדירה חדשה ולא הכל מסודר..
תורים - פשוט תקחי רשימה על דף של מה שצריך ותקדישי שעה שזה הדבר היחיד שאת עושה.
זה ממש קשה ליפול עם זה.
כל כך מזדהה עם ההתלבטויות התעסוקתיות הבלתי נגמרות. אפשר לדבר איתך על זה בפרטי? כי בעיניי יש לך הכשרה בתחום הכי מושלם וכיפי לעבוד בו.. אני כל הזמן מתלבטת אם לעבור לזה.
תודה על העצה, איישם.
ולגבי מקצוע - לאיזה מהם התכוונת? אני למדתי הוראת אמנות, עיצוב גרפי ועכשיו אמנות משקמת - וכרגע לא עובדת....
מוזמנת לאישי בשמחה.
בדרך כלל זה מעלה לי קצת את הדופמין להצליח לעשות עוד קצת ועוד קצת
חיבוק.
מהממת.
מחשבות אלוליות
ב"ה אני בחודש שמיני
לאחרונה בכל פעם שבעלי ואני מקיימים יחסי אישות מיד שנגמר ממש ממש ממש כואב לי באיזור הנרתיק
כמו מכה כואבת וחדה
ברמה שלפעמים קשה לי לשבת ואחרי בערך 10-15 דקות זה עובר
קרה למישהי? נשמע לכן תקין?
מציינת שאני משתמשת בחומר סיכה של ספורלינה ובשום שלב בערב לא כואב לי רק אחרי
מתחיל להציק ממש😖😖
ברונזהעוז
איתן
נצח
שחר
עמיחי
צור
כל שם שתוסיפי לו ישראל חיים עמי
בעיקר אם נהרגו צעירים.. הרב אמר לנו שזה סכנה לילד
פה ראיתי את הרב שמואל אליהו, שאומר שלא לתת על שם חייל שנהרג וגם לא שם שני, והוא אומר זאת בשם אביו הרב מרדכי אליהו זצ"ל
חיים
צור
צורי
דוד
ישעי
מעוז
איתן
שחר ישראל
מבשר שלום
אור חדש
יגאל
טוהר
שגב
מרום
לא כל כך.
אולי כי היום יש כבר מלא שמות מיוחדים..
בעיני מהמם רציתי לקרוא ככה.
אני מסביבה שלא מרימים גבות על שמות😂
אני יודעת שזה נשמע ציפייה מוגזמת והוא רק בן 5
אבל זה ממש מוציא אותי מאיזון.
בעלי ואני ההפך הגמור, לוקחים אחריות גם על מה שלא קשור אלינו 😉 (כנראה בגלל זה הוא ככה).
הכל אשמת כל העולם ולא אשמתו, ברמה שהוא גוזר לעצמו ציפורניים ואם יוצא קצר מידי הוא אומר שהמספריים גזרו יותר מידי ולכן כואב לו🙄
אני חושבת שקשה לו עם טעויות והוא גם לוחם צדק כזה והשילוב הזה יוצר את ההתנהגות הזאת.
חוצמזה הוא ילד מדהים וחכם ואנחנו אוהבים אותו מאוד ומפדבקים ומעודדים והוא יודע שהוא וואו.
סתם הייתי חייבת לכתוב את זה
אפשר להתחיל ב:כובע שמשלחזק ולהחמיא על דברים שקשורים אליו. לא מחמאות כלליות כמו חמוד ומתוק ואלוף. אלא: ראיתי שהרמת את כל הצעצועים מהרצפה, כל הכבוד. זכרת להחזיר את הקופסא למקום, הראית אחריות. תודה שהבאת לתינוקת מוצץ כשהיא בכתה, אתה אח טוב ומסור.
כשמחברים בצורה מפורטת למעשים ופעולות שהוא אחראי עליהן, זה אמור לעזור לו להבין שיש קשר ותוצאות לפעולות שעושה או לא עושה וגם לדרך שבה עושה אותן.
אנחנו ממש על זה.
היינו הרבה ב-כל הכבוד, מעולה, תותח ולאט לאט השיח שלנו משתנה בדיוק למה שכתבת.
אז אני שמחה לשמוע שאנחנו בכיוון
לפעמים הורים מצפים מהבכור להיות מבוגר קטן, ואנחנו שוכחים שיש הבדל קטן ביננו -
אנחנו בני 20-40 והוא בן .... 5 !
זה בדיוק הגיל להיות אגואיסט, לחשוב על עצמו, לא לקחת אחריות, לדמיין.... הכל טוב.
זה שהוא מאשים את המספריים זה דרך שלו להתמודד עם תסכולים, זה בסדר גמור. (רגע, איך הוא גוזר לבד בגיל 5?! 🤣 אלוף!)
אפשר לעזור לו למצוא מילים שיגרמו לו להרגיש בסדר גם אם לא יצא מושלם-
- זה יצא עקום כי המספריים דפוקות!
- רצית שיצא לך מדויק? גם אני כשהייתי ילדה יצא לי ככה עקום, אבל לאט לאט כשגדלתי הצלחתי עוד קצת ועוד קצת ועכשיו אני כבר מצליחה. אבל גם היום, אפילו שאני כבר אמא גדולה לפעמים יוצא לי עקום, נכון זה מצחיק?
אחותי
זה הגיל
הכל טוב ❤️❤️❤️
איזה ממי הוא, אמאל'ה
(אין על התירוצים... חחחח המספריים אשמים. גדול)
הוא נשמע ילד מתוק בטירוף
שחררי...
❤️
בע'ה יעבור לו בטח עם כאלה הורים שלוקחים אחריות, בסוף דוגמא אישית הכי מלמדת
אל תדאגייייי
שכשהוא מאשים חפצים אפשר להשתמש בקצת הומור כדי לרכך את הענין. "אוי ואבוי למספריים שגזרו לך יותר מידי, אני תכף אלך אליהן ואגיד להן שבשום פנים ואופן אני לא מרשה להן להתנהג ככה"! ואז זה קצת מצחיק אותו וגם הוא מבין הרי שהוא זה שגזר יותר מידי ומשפט כזה מצחיק בעצם מראה לו ששניכם יודעים שזה בגללו אבל לא עושים מזה ענין כי זה משעשע להאשים את המספריים..
כמו שכתבו, בהחלט תואם גיל,
כדי להתפתח בריא, קודם צריך חוסן פנימי חזק, קודם להכיר בערך עצמי ושכולם חייבים לי, אח"כ הקשר שלי לסביבה נבנה נדבך על גבי נדבך.
אז זה ממש טבעי ונורמלי.
וזה שהוא נותן לכם קונטרה כי אתם לוקחים על עצמכם יותר מדי, זה גם חיובי בסה"כ.
אגב בגיל גדול יותר, גם אם הוא ימשיך להאשים את הסביבה, השדר לדעתי צריך להיות מה אני יכול לעשות בסיטואציה הזאת, ולא לחפש מי אשם.
כלומר גם אם המספריים לא טובות, מה אני יכול לעשות במצב הנתון. אם אני יודע שהמספריים לא טובות כי הן חדות מדי וגוזרות עמוק מדי, אני צריך מראש לכוון לגזור פחות.
ככה גם אם כל העולם אשם בזה שקר לי במזגן, אני לא מתווכחת עח הנקודה הזאת, אלא מפנה את הזרקור על מה בשליטתי, אני יכול ללבוש סוודר.
תודה! לוקחת לי
אהבתי את הדוגמה עם המזגן, חידד לי את הנקודה.
אבל מסכימה שזה חריג, ורוב הילדים בגיל הזה יתקשו בכך.
בכל אופן, ברור שהוא ימציא "תירוצים" למה לא גזר טוב, כי זה באמת קשה בגיל הזה! וזה באמת גיל שקשה לעמוד מאחורי המעשים שלך, וזה גם ממש לא מתבקש...
הוא ממציא תירוצים גם למכות שהוא קיבל בגלל שהוא הרביץ נגיד.
ספציפית הדוגמה עם המספריים הרגישה לי שמעבירה את הנקודה כמו שצריך
הוא ילד סופר עצמאי ואני בסדר עם זה שהוא גוזר...
אם יאשים את עצמו ירד לו הבטחון העצמי
ככה הוא מפנה החוצה וממציא שזה המספרים והוא מרגיש עם עצמו טוב
הוא ילד וקטן
ולאט לאט ההבנה והאחריות והבגרות גדלות
אם זה מופנה כלפי ילדים אחרים או כלפיך
אז גם
לא מתרגשת
מבינה שהז טקטיקה להתמודד רגשית כשקשה להם הם מוצאים מוצא
אפשר לשקף לו מה הוא מרגיש ברגע כהז
לתת לזה אמפטיה והבנה מצד אחד
ומצד שני להסביר מה כן כדאי לעשות איך כן כדאי להתמודד
ולהתמיד בזה שוב ושוב עד שיוטמע
זה לא קסם
אבל הם קולטים
1. נשמע שאולי זה מפעיל אצלכם משהו, וזה טבעי. אולי התקוממות, אולי חשש ממה יהיה איתו ומי הוא יגדל להיות,
אולי מזכיר לכם דפוס בוגר ומאתגר של מישהו מהמשפחה, או נוגע
בנקודה הפנימית שלכם של לקיחת אחריות תמיד תמיד.
אז אם זה המצב, קודם כל להבין אם ואיפה זה מפריע לי אישית.
למה? מ2 סיבות:
א. כי זו אחת הסיבות שה' שלח לנו את המצב הזה, להיות במודעות ונקיון בעצמנו
ב. כדי שנוכל להגיד בטוב לילדים שלנו במצבים כאלה, חשוב שנהיה במקום נקי ומתוך כך נוכל
לומר דברים שאנחנו בוחרים בהם בצורה נקיה, ולא בכעס, ביקורתיות וכו
2. בין אם סעיף 1 נכון ובין אם לא, הזדמנות נהדרת ללמד אותו
איך להתמודד עם קושי בלי להשליך אותו על הסביבה.
לדוגמא הוא גזר במספריים יותר מדי
להגיד, איי, זה ממש כואב כשגוזרים יותר מדי. באמת לא נעים.
אם הוא נתקל בארון והאשים אותו, כנל. זה באמת נראה שקיבלת מכה כואבת כשהתנגשת בארון.
אם הוא מאשים חבר שבגללו נניח קרה לו משהו, שוב להתייחס להרגשה (עצוב, מאכזב, כואב, מעליב) ולסיטואציה עצמה (כשלא קיבלת את הדבר הזה, כשקיבלת מכה, וכן הלאה).
בעצם האשמה מגיעה כשיש לנו קושי להסתכל פנימה למה שכואב בנו, ולכן אנחנו מנסים להשליך את הכאב דרך האשמה של מישהו אחר, שגם נותנת אשליה של שליטה
(הרבה פעמים בבסיס הכאב יש תחושה של כשלון ושל חוסר אונים ולכן השליטה נותנת לו מענה).
ככל שתלמדו אותו שזה בסדר לכאוב, ואפילו לעשות טעות, וזה לא נעים,
אבל מחבקים את זה וזה עובר, כך הוא גם יוכל להמשיך כך.
א-ל מסתתר
אני מפחדת
אני מרגישה שמנה
פילה
פרה
ענקית
עצומה
אני מרגישה לא ראויה
אני לא ראויה
אני מרגישה חסרת משמעת עצמית
לא מסוגלת לשלוט בעצמי
כל היום אוכלת
עוד משהו מתוק
עוד שוקולד
מה עם גלידה
חייבת
סם החיים
רע לי
לא מגיע לי בגדים יפים
לא מגיע לי לצאת עם חברות
מי תרצה להיות חברה שלי?
לא מגיע לי לצאת בערב ובעלי ישמור על הילדים
בא לי להקיא
ממני
אני פוחדת שהוא יקלוט פתאום
כמה אני שמנה
אמאלה
מה יהיה
בא לי להקיא
וזה לא נגמר
אני לא מצליחה להפסיק
קונה בגדים
ושוב הם קטנים
ואני בכלל מידה 36
תמיד הייתי
איזה מפחיד זה
אלוקים
ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך.
אבא אוהב אותך ככה! איך שאת!
מאחלת לך שתמצאי את הדרך לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך השלמה והמושלמת.
חיבוק ממני!
כתבת בצורה משמעותית ונוגעת תחושות קשות
הלוואי ותרגישי את אהבת ה' אלייך בכל מצב, למי שאת בעומק
ואת אהבת עצמך אלייך,כמו שאת
ואת אהבת בעלך אלייך ללא תנאי.
את ראויה לזה.
אני יודעת שאמרו שהם רמאים והכל,
אבל הציעו לי מתנה 3 פריטים בחינם לרגל כך שהורדתי את האפליקציה (איך אני אוהבת מתנות...יואו... סינוור)
כמו תמימה מטופשת בחרתי לי מתנות, כשאני אומרת לעצמי, מקסימום זה לא יגיע, לא שמתי אשראי, הכל טוב.
אבל עכשיו אני לא מוצאת את ההזמנה עם המתנות... לא מייל ולא הודעה באפילקציה. מעצבן.
ש מצב שעבדו עליי? משהי פעם קיבלה באמת מתנה או שזה חרטטת בכלל?
אבל ברגע שבחרתי מתנות שמתי לב שפתאום כל פריט בסל יצא הרבה יותר יקר
תשווי כל הזמן באפליקציה מול המחיר באתר
תשלומי עם פיפפאל ולא אשראי
מעבר לזה,
לא ממש יודעת להגיד לאן הסל נעלם
פשוט תמחקי את האפליקציה ותורידי מחדש
בטח יציע שוב מתנות (אבל - קריטי לבצע השוואה!!!!!!!!)
כן, שמתי לב למחירים.
בפרסומות שתי שקל למגב, פתאום הוא עולה 159... חחח הזויים
העדפתי לקנות באתר ולוותר עליהם..
או שרק כתבתי שאני מוותרת על המתנות והמשכתי באפליקציה?
וואי אני לא זוכרת
אבדוק תכף במחשב בבית ואשלח קישור
תמיד גם מקבלים את כל הקופונים בגלגל
וחייב לקנות מייד מייד מייד אחרת המבצע לא בתוקף
יצא לי לקנות משהו נחמד ב90%
מובייל כזה חמוד ב9 שח 😅
קיצר אל תתרגשי הם מניפולטיביים ברמות
מעצבן אבל לפעמים שווה 🤷♀️
הקדמה קצרה וחשובה למה אני שואלת את השאלה הזו בכזה שלב:
בשתי הלידות הראשונות בשלב הזה-כמעט שלושה שבועות אחרי לידה הייתי אחרי טבילה.
אני לוקחת צמחי מרפא לזה וזה עבד יופי.
עכשיו בלידה הזו היו מלא קרישי דם בלידה והמיילדת אמרה לי להיות " על זה" לשים לב שאין קרישים גדולים והדימום לא מוגבר.
הדימום בפירוש היה הרבה יותר מוגבר משאר הלידות שירדתי בפעם הראושנה מהמיטה ממש טפטפתי שביל. פאדיחות של החיים ואחות שמשדרת איסטניסטיות לא ידעתי מה לעשות מול השלוליות שנוצרו.
בהמשך היה גם קריש גדול ממה שאני מכירה.
האחיות והרופאות במחלקה לא התרגשו בדקו ואמרו שהכל בסדר.
עכשיו אני עוד עם דימום מה שלא רגילה בשלב הזה.ובצירוף עם שאר הנתונים שלא רגילה אליהם חוששת.
אבל אולי זה סתם ופשוט יש כזה דבר שיש פעמים שיש יותר דימום והגוף מתנהג שונה ממה שמכירים?
והדימום ממשיך כרגיל.
משתדלת לנוח ולא להתאמץ כי כן רואה קשר...
נקווה שייגמר לפני שיגיע התור לרופא תודה כל ההתעניינות
שולחים חיבוקים!!!!
איך אתן???
אני לא נושמת רק מקריאת החדשות, מבינה מה אתן עוברות.
בתפילה שהפעם נכנס בהם חזק מההתחלה וזה יגמר מהר ולא יסחב כמו בדרום.
פעם ראשונה שהיה אצלינו באופן רציני מתחילת המלחמה, ולא מבינה איך יש כאלה שעוברים את זה יותר
אני עוד לא התאוששתי מהלילה, מפחדת מכל טיפת רעש שזה אולי אזעקה
שהמלחמה הזאת תיגמר כבר...
והאמת, שיותר רגועה עכשיו, עלינו יורים גם בשגרה-אז לפחות עכשיו אין מסגרות ואני יכולה להיות עם הילד בבית...
שברגיל אנישם לא מבינים כלום מהשגרה של הצפון מתחילת המלחמה
ולא איך זה משפיע על החיים ביום יום גם אם אין אזעקות כל חום
פשוט זה שזה שם וזה אופציה של כל רגע
וכל חיסול מעלה דריכות
והירוטים ברקע תמידית והמטוסים ועשן שריפות
וזה ככה כל הזמן
עכשיו רק קצת יותר זה הכל
ועכשיו אני קוראת את כל הפוסטים של כל תושבי הגליל התחתון וכו
ו..אני מצד אחד מזדהה וצבינה
ומצד שני
וואי איפה כולם כ-ל הזמן
טוב שנזכרתם לשים לב שככה אנישם חיים יום יום
ברור שלא מפנה את זה כלפי אף אחד איישת
סתם פשוט זה מעצבן שזה ככה
ומעצבן הכל
כל השנה הזאת
מחכה שיתקפו כבר ויראו להם מה זה
ומחכה
שיהיה נס ולא
כדי שבעלי ישאר איתי
כמה הזוי ככה אמיתי
סליחה קצת פרקתי
והלוואי וחיל האוויר יעשה לבד את העבודה ושתיפול עליהם אימה ופחד
ובע"ה יחזור השקט בכל גבולינו ובעלך יישאר אתכם!!
הרבה כוחות ❤️
חושבת עליכם תמיד ועל כל מי שמתמודד עם המלחמה הזו בכל מקום ובכל סיטואציה ובכל תפקיד.
לה חיכיתי, כי כל עוד רק אנחנו היינו במצב הזה לאף אחד לא היה אכפת, ועכשיו סוף סוף הדברים יתחילו לזוז לאנשהו!
ובע''ה תהיה לנו את היכולת לייצר הרתעה אמיתית בלי שעוד חיילים יצטרכו להכנס לאדמת לבנון. ואני באמת מאמינה שיש לזה סיכוי -הראינו בלבנון יכולות גבוהות ומודיעים יותר מדויק מאשר בעזה
אבל באמת לא שמחה שזה פוגע בשאר האזורים בארץ
וסליחה שכתבתי מקודם כאילו זה מעצבן אותי שאנשים משתפים בלילה הקשה שעבר עליהם
ממש לא התכוונתי לאף אחד מהם
סתם פשוט מציאות הזויה יש פה
ומרגישה שבטעות חושבים שאנחנו כל יכולים
לי פשוט כבר נמאס
ובא חיים נורמליים
מאוד מבינה את התסכול הזה!
ותחשבי מה יגידו תושבי שדרות, שככה כבר 20 שנה.
מי מתייחס? מי מסתכל עליהם?
פתאום כשנפלו טילים במרכז וכו' כולם התעוררו...
אין מה להגיד, זה באמת מעצבן.
חיבוק גדול!!
ואגב הערצתי הכנה💗
על בכלל
ועל השנה הזאת בכלל
באמת
רק אומרת את התחושות של אנשי העוטף מן הסתם
(,אבל כן היתה תקופה שגרתי באזור לפני למעלה מעשור, אמנם תקופה רגועה יחסית אבל התחושה שאת כל הזמן בכוננות , זה מתח לא נורמאלי, ותמיד בסוף האזעקה מגיעה בהפתעה...)
שולחת לך כוחות על טיל עד לצפון... ☄️
בעיקר קשה החוסר וודאות ושאין צפי לסיום המצב, גם אנחנו מתפללים לנס!!
בבקשה תמליצו על המקום. לא שמעתי רע. אבל גם לא כל כך שמעתי משהו . מישהי היתה לאחרונה ויכולה להרגיע אותי שאהנה שם?
תודה
נהניתי מהכל!!
האוכל טעים ממש ובשפע.
חדר יפה ומטופח ממש כמו בית מלון.
יועצת הנקה מהממת שעזרה לי מאוד מאוד (ואפילו נתנה לי את המספר האישי שלה להמשך התייעצות!)
מסייגת שעשיתי שם ביות מלא, אז לא יודעת להגיד לגבי התינוקיה שם.
תהני ומזל טוב!
נהניתי מאוד מאוד
התינוקי היה איתי כל הזמן
הבאתי לתינוקיה להחלפת טיטול בגדים ואמבטיה
זה רמה של בית מלון
אוכל בשפע רב
יש גם כל מיני סדנאות נחמדות
וסתם נחמד גם לצאת קצת לנשום אויר של ירושלים (בתור תושבת המרכז זה להיט 😅)
נהניתי שם מכל רגע
מפנק רגוע ושקט
ברמה של בית מלון
ביכורים ממה ששמעתי אחלה מקום
יש משהו מאוד נחמד בטלזסטון
מקום כזה עם אוירה של פעם
מאוד רגוע שקט ומפנק
מסויימת?
איפה בדיוק זה נמצא?
גם בימים וגם בסכום
בעיקרון הקופה מכסה רק חדרים משותפים
אם את רוצה חדר פרטי
אז את צריכה להוסיף עוד כמה מאות שקלים ללילה
בתור אחת שלא שמה בתינוקיה אז אין ברירה רק חדר יחיד
אני ממש נואשת
שבוע 32, אני רק תחילת שמיני!!
הראש נראה לי ממש ממש למטה
בימים האחרונים אני חייבת כל שניה לשירותים! ושלא נדבר על דליפות השתן בשיעול, כשקמה מהמיטה וכו.
ממש קשה לי עם זה, זה התחיל גם להפריע לי עם בעלי:/
אני רק בת 24!! אחרי הלידה הקודמת עשיתי עבודה יפה! פיזיו + פילאטיס, הצלחתי להגיע לרמה טובה ואז ב"ה בדיוק נכנסתי להריון
יש ימים שהכל סבבה ורק כשאני בדרך לשירותים אני מרגישה עומס לא נורמלי על השלפוחית
אבל בימים האחרונים זה כבר ממש בלתי נסבל
ברגע שאני מרוקנת , 5 דק אחכ כבר יכולה להרגיש שוב מפוצצת.
הקושי בעיקר נפשי, טכנית אני יכולה להסתובב גם עם טיטול
אני ממש ממש מרגישה אותו למטה!!!!
לידה שעברה הגעתי והראש היה מוכן למטה אז יופי זה מחמיא לי שהילדים שלי מגיעים מוכנים אבל אני ככ סובלת..
והפואנטה היא שאין לי כח ללכת שוב לפיזיו עכשיו לפני הלידה. ממש מתיש נפשית.
לא יודעת מה אני רוצה מאתכן אולי רק חיבוק או עצות טובות והזדהות מניסיון..
אולי ההתמקמות של העובר לא כל כך טובה?
לדעתי כדאי לנסות איזון אגן או משהו כזה, יש לך עוד הרבה לסחוב בעז"ה
בבריאות ובקלות!
הרבה פעמים מגיע יחד עם עיסוי או טיפול במים.
ממליצה על בת שבע אייזנר מ "צלול" את יכולה להתייעץ איתה מה בדיוק
שעוד רגע יוצא. לאחר בדיקת רופא התברר שהוא לא בקצה ולא קרוב לשם אפילו🙈זותומרת הראש למטה מבחינת תנוחה אבל לא קרוב ללידה בכלל. פשוט השרירים שלי למטה ככ חלשים אז זה הרגיש לוחץ יותר ממה שהעובר לחץ בכלל.
אז אולי תרגילים כלשהם יעזור לך לסחוב יותר בקלות. אבל אנלא יודעת כמה אפשר לחזק שם בהריון
תרגישי טוב!
ואי איך לא באליי
אבל למה שיהיה קשור?
אין דימום או כל חשש אחרי לתקינות ההריון
עשיתי השבוע אולטרסאונד הערכת משקל והכל היה תקין ב"ה, היא בודקת צוואר נכון?
בסקירה מאוחרת בוודאות בדק צוואר והיה מעולה
לא תמיד אפשר בכלל לראות
אבל בהערכת משקל לא זכור לי, רק בסקירות
סיימתי להניק
אבל זה לא שהתלהבה על ההנהלה בזמן האחרון עשתה טובה כזה אז כבר נמאס עליי.
גם בעלי לא הבין את הקטע אז העדפתי לסיים מאשר כל הזמן להתעצבן.
בקריטריונים היא לא מתלהבת על שתיה מכניסה בקבוק טיפה מים ויורקת אותם בשפריץ גדול גם מיץ בכמה טעמים ניסינו. (מנסים לתת לה בכל אופציה - בקבוק מעדן, בקבוק רגיל כוס ועוד(
וגם מטרנה עושה טובה שותה כמה לגימות כממש בא לה.
והיא ממש במצב של לא עושה כמעט שתן בטיטול.
הלילה כל הזמן היתה עם בחילות כאילו היא מקיאה ולא הקיאה
זה קורה לה.
בעלי פוחד שהיא מיובשת
ונתן לה כמה מזרקים לשתות בכח של מיץ
השאלה מה עושים בכללי עם תנוקת שלא מוכנה לשתות בשוטף ברגיל.
זה באסה להיות במצב של חצי מיובש
מה הסיכוי שהפעם זה יהיה שונה ולא יכאב לי בשבועיים שלוש הראשונים?
קניתי את הרפידות הנקה המיוחדות.(נורסיקר) שאמרתן לקנןת. הצד המודפס כלפי החזיה והצד הלא מודפס כלפי החזה?
הבנתי נכון?
ולכמה זמן אתן שומרות אותן?
הן רב פעמיות?
באמת בנות פה ראו שסה הציל אותן מהכאב ?
אמן שגם אצלי..
כמעט תמיד בהתחלה אצלי כואב....
;(
ותזכירו לי. מתי עובר הכאב של הקטטר ששמו לי באפידורל? ומתי עובר הכאבים של הכיווצי בטן?
הצילוו.. מרגישה כמו חיה פצועה...
שיגמר אמן. ברוך ה' לידה מס... אין תפרים אבל עדיין הכאבים והריגישויות קיימות... מחכה לבשורות טובות מהגוף שלי... אמן
אני לא סוכרת כבר לגבי איך שמים את הרפידות אבל זה הציל אותי ממשש
ונראה לי השתמשתי ברפידה לבערך יומיים
אולי זכור לך מההריון, ברוב שלבי ההריון אסור נורופן
הכי הכי הכי טוב זה על אף הדליפות להיות בלי חזיה זה מציל את הפטמות... הן מתייבשות מהאויר בין ההנקות ומתאחות
לא חשבתי לשים מראש, שמתי רק כשהתחיל הכאב.
הצד הלא מודפס על הפטמה
נרסיקר שמים בלי שום משחה או משהו, רק את הרפידות וזהו
אני השתמשתי בהן עד שמיצו את עצמן
כשהיה חלק שכבר עשה את שלו אז שמתי על הפצע חלק אחר מהרפידה (אם לדוגמא היה דם או חתיכות מהפצע על ה רפידה אז שמתי את המד הנקי על הפצע) עד שלא נשאר חלקים לשים ;)
מקווה לא תהגיע לכאב בלתי נסבל.
הייתי חייבת לשים מראש והבנתי שאסור עם המשחה לנולין. אז העדפתי לשים אותם ולא לשים משחה. ננסה ונתפלל לטוב. אמן
אבל במקביל תבדקי מה גורם לכאב, אולי הוא לא תופס טוב?
ואם כבר יש פצעים אז לי עזרה תנוחת פוטבול (ככה זה נקרא?) שהילד נמצא מתחת לבית השחי
את הפטמות
זה מציל
איך אפשר?
זה להיות עירומה בחלק העליון באיזור שמשי...
חחח איפה אני אמצא מקום כזה ריק מאנשים?
יש שיטה ללבוש רק גופיית חצי ובגד משוחרר מעל בבית ככה שאת מאווררת
וכשצריכה לצאת לדחוף בתוך הגופיה את הריפוד של החזייה או רפידות וזהו, ככה הכי פחות חנוק.
אני בשלב הזה כשאני יכולה להיות לבד עם הבייבי נגיד בבקרים וכו נשארת בחדר בלי חולצה ובלי כלום, ומורחת שמן קוקוס (שמה מגבת מתחתי כי זה מלכלך)
וככה משאירה פתוח כמה שיותר, זה עוזר ממש
מזל טוב גדול!!
כל כך מבינה את התחושה של חיה פצועה .... אאוצ' ..
זה כ''כ קשה להיות שניה אחרי לידה.
חיבוק גדול!! תני לעצמך את כל מה שמגיע לך❤️
הכאבים בהנקה זה באמת תלוי גם בסוג העור, וביובש. אני חושבת שנרקיסר עוזר אם יש פצעים וסדקים, אבל סתם ככה הוא לא נראה לי אמור להועיל. בכל אופן כשהוא רטוב הוא כבר לא אפקטיבי.
בהריון
כמה זמן אחרי הסרת הטבעת התפתחו צירים?
אני שמה לב שאני לא אוכלת בשר כמעט בכלל
אולי פעם בשבועיים, אולי
בשבת אוכלת דג וסלטים, יותר מזה אני כבר שבעה
ואני דואגת לb12 שלי, אבל גם רוצה להמנע מלקחת כדור פעם ביום כי אני נוטלת יותר כדורים מאוכל😅
)מתואמתובהיריון הזה זו הפעם הראשונה שהיה לי מחסור קשה ב-B12... (ברוב ההריונות לא היה חסר לי בכלל. הייתה עוד פעם או פעמיים בחיים שהייתי צריכה לקחת כדורים)
יש דברים אחרים שמכילים B12, תגגלי...
מקפידה לאכול ביצה ביום
מוצרי חלב אני פחות אוהבת
דגים רק בשבת כי זו מצווה (אוכלת בקושי חצי דג)
עוף אני בכלל לא אוהבת .
מה היית אוכלת בהריונות שהb12 היה תקין?
אם בי12 זה כמו ברזל מבחינת מאכלים, אז יש בסלק, עלים ירוקים ולא זוכרת במה עוד.....
בטחינה, עלים ירוקים, שיבולת שועל, סלק
לא זוכרת מה עוד, נראה לי אולי גם אגוזי מלך
אבל b12 זה באמת יותר מורכב לצמחונים,
וטבעונים חייבים תוסף
אני לא אוכלת גם עוף ודגים.
באמת בהיריון הזה אני כמעט לא אוכלת ביצים כי יחסית מגעיל אותי, אז אולי בגלל זה ירד לי.
או שזה פשוט בגלל הגיל ומספר ההיריון...
שנינו מגיעים עם שני ילדים בני 4 תכף
אני שואלת נשים שנהוג אצלם להביא הרבה למשפחה
800 לפחות.
אם אתם לחוצים כלכלית 600, לא הייתי יורדת מזה.
ומקסימום 1000
ומוסיפה,
אם זה מהצד שלך, תוכלי להתייעץ עם אמא שלך,
אם זה הצד של בעלך, תני לו להחליט.
מזה ל 4 אנשים.
1,000 זה הרף הממוצע והסביר.
בחתונה שלי על ארבעה אנשים קיבלתי גם 1,500 ש"ח מדודים קרובים.
אחים של ההורים
זה לא משפחה גרעינית...
אחיינית שלי פתאום קלטתי שאנחנו ה"דודים"
ובחתונה שלנו הדודים ממש פינקו
ופתאום הפכנו להיות בצד הדני
1000 נשמע לי מפנק מספיק
