הי, ממש אשמח לשמוע את דעתכן לגבי שם לבת.
אני מחפשת שם עם צליל חמוד וגם משמעות יפה, ועם חיבור למקורות.
נגיד אני אוהבת גם את השם גלי וגם קצת נויה אבל חסרה לי משמעות וחיבור למקורות.
איך השם אורי? הלידה אמורה להיות בחודש אדר, ונגיד נקרא שם מלא אורה , שזה מתאים לפסוק ליהודים הייתה אורה ושמחה... (ושם חיבה אורי), מה אומרות?? זאת גם משמעות יפה שמתאימה לחודש וגם שם חמוד. זה יהיה חריג לדעתכן בחינוך חרדי? לא רוצה שירימו גבה...
ואם יש הצעות נוספות אשמח לשמוע.
לי יש קרובי משפחה חרדים שקראו לבת שלהם הלני. בעיניי זה שם מהמם
אוף אני חייבת מניעה
וממש מפחדת מההתקנה
בדיקה של ספקטרום לא נעימה לי אז לא רוצה לחשוב איך זה התקן…
והרופאה אמרה שחלילה אם ההתקן עושה חור ברחם ועובר לבטן יהיה צריך לעשות ניתוח כדי להוציא אמאלה
מי שעשתה התקן נובה טי איך היה לכן? אין משכך כאבים לזה משהו?
באזור ירושלים, זה די דחוף, אם יש לכן המלצות אשמח לקבל, ובאופן כללי איך יודעים למי ללכת, מחפשת כבר הרבה זמן ולא הולכת כי לא יודעת את מי לשאול
אבל יש לך שמות אפשריים של מטפלות אז אפשר ללכת לפגישה ראשונה ותראי כמה יש כימיה, דיבור, הבנה הדדית, קבלה של מה שאת אומרת.
כבר בעבר
אני יודעת שהיא עושה גם טיפול אישי, יש לה תואר בתחום טיפולי (חושבת תואר שני בפסיכולוגיה, אבל לא זוכרת במדויק). לוקחת 350-400 לפגישה. אנחנו היינו מרוצים.
מקבלת בכניסה לעיר, קריית משה, ממש במקביל לרחוב גבעת שאול
התקשרתי לקו הייעוץ הרגשי של מכון פועה והם קישרו אותי למישהי שגרה באזור שלי.
ב''ה היה ממש מוצלח
למישהי בלי קשר אליהם?
"יועצת רגשית שלהם" יש להם קו של יעוץ רגשי שפתוח כל ערב ומתנדבות בו מטפלות רגשיות ממגוון תחומים.
אז כן, היא למדה את הקורס שלהן ומתנדבת בקו פעם בשבוע, אבל בלי קשר אליהם היא מטפלת רגשית עם תואר שני וכו'...
אני לבד עם הילדים בחג בעז"ה
מה אפשר להכין מעכשיו ולהקפיא ושיהיה נורמלי בחג???
אני לא מבינה בזה כלום
ובניתי על להזמין הכל מקייטרינג אבל זה ממש ממש יקר
אני פשוט מכינה בעיקר סלטיפ מבושלים
אז יש לי ילדה בת 12 שבשנה האחרונה כמעט לא גבהה
היא ממש נהיתה נמוכה לגילה
עשינו ב. דם והכל תקין ב"ה
מבחינה גנטית אני ובעלי גבוהים אבל המשפחות יש הרבה נמוכים ממש הייתי רוצה לנסות לעשות משהו שהיא תגבה לפני שתקבל מחזור
מבחינת אוכל היא באמת לא אוכלת הרבה ואין לי כל כך מה לעשות עם זה
למישהי יש המלצות מה לעשות
שמעתי על מישהי בקרית ספר שמביאה לעשות תרגילים שמגביהים
אשמח לשמוע עוד דברים חוץ מזה
מומלצת אנדו' רופאה אישה כי גם בודקים את ההתפתחות הפיזית שלה.
זה גיל קצת מאוחר לבדיקה,אבל עדיין כדאי ללכת כדי להבין מה האופציות שלכם.
לגבי תזונה, אני כן חושבת שיש מה לעשות, יש לי סרבן רציני שעשינו תהליך עם דיאטנית,תהליך מותאם אצל מומחית, וקודם כל הכל היה בליווי של בדיקות דם והתפתחות, ובדיקה שהוא צורך את כל מה שהוא זקוק לו. (השלמת החוסרים נעשית ע"י תזונה שמתאימה לו/ויטמינים ספציפים שצריך).
שבוע 30
עייפה ברמותתת כבר תקופה
שבוע שעבר בדקתי, פריטין 5.9…
התחלתי לקחת ברזל פעמיים ביום
אבל האם יש משהו לעשות בינתיים עד שיעלה?
מרגישה שאין לי כח לעשות כלום
פשוט גמורה
לי היה פריטין 7 וברזל 13 בהריןן ולא הייתי חלשה בכלל
המוגלובין 11
לי היה המוגלובין 12 ופרטין 2 והייתי סמרטוט, מסוחררת על הזמן
אחרי שלקחתי עירויים זה השתפר ב"ה
ולפותחת - ממש ממליצה על עירוי ברזל - הציל אותי
בהריון אחרי שבוע 12-13 אני ממש פורחת ומקבלת כוחות שאפילו ברגיל אין לי
אין לי הסבר לזה.. והפריטין שלי תמיד מאוד נמוך מתחת לרף התחתון
ההמוגלובין לעומת זאת גבוהה מאוד
לא בהריון זה מגיע ל16 לפעמים
עכשיו אני עם 15.5
אני בשלב הזה בהיריונות פשוט חצי בן אדם..
ברגיל אפילו עם המוגלובין 14 ואני צמחונית
אני יודעת שלפריטין יש השפעה למשל על השיער
הוא גורם לנשירה מטורפת
ואני באמת מאוד סובלת מזה
השיער שלי דליל מאוד מאוד ואחרי לידה בכלל מזעזע
אבל אני לא בטוחה שזה בלבד עושה חולשה ועייפות
אפשר עקרונית לבקש עירוי ברזל (לא בטוח שיסכימו), ועקרונית זה אמור להעלות מהר יותר את הברזל (לי אישית זה לא מאוד עזר).
אגב, B12 בדקו לך? (לי מחסור בזה גרם לחולשה נוראית, זריקות הועילו)
וכן, לפעמים זו תקוםה קשה שבה אי אפשר לעשות כמעט כלום...
11, Iron לא בדקו
בי12 אני יודעת שחסר ומשתדלת לקחת (עכשיו יותר מקפידה. קשה לי להתמיד עם תרופות). אני צמחונית..
בהיריון הקודם ביקשתי עירוי ברזל והרופא ממש לא שש לתת
ואיזה ברזל את לוקחת? צריך לעשות ניסוי וטעייה כדי לראות איזה ברזל נספג אצלך טוב...
אני לא יודעת
נראה לי שבדקתי לפני ההיריון
זו בדיקה יקרה, לא אוהבים לתת אותה.. פשוט עד עכשיו לא התמדתי..
לוקחת ברזל באבקה של אלטמן
מסוג מתילקובאלמין
אצלי הברזל לא נספג אם אני לא לוקחת
ואם יש עודף בי12 זה פשוט מופרש בשתן
אז פשוט לקחת ולראות אם עוזר
תול יום יומיים תראי השפעה בע"ה
לא לוקחת בי 12 הברזל לא נספג? אצלי למשל יש בבדיקות מספחק בי 12 ולוקחת רק ברזל של אלומן ואת מחשישה אותי.... 🫣
תכלס פשוט לקנות ולנסות
זה פשוט מבטס להוסיף עוד משנו לקחת.
אז איזה חברות את לוקחת? של הבי12 והברזל? יודעת שזה משתנה מאשה לאשה... עדין...
ברזל ממש משתנה
לפעמים פולקס של הקופה
ולפעמים מאייהרב, כדור ירוק, שמתעכל טוב הרבה יותר
אבל הייתי ממש צריכה לבכות לרופא שיתן. והפריטין היה לי אפילו יותר נמוך.
אצלי הכל נמוך
ברזל פריטין b12, הכל
אני לוקחת תוספים וזה ממש עוזר
לקחתי של אקוסאפ בנוזל וגם כדורים וגם אבקה
בהתחלה אמר שאני יכולה לנסות אצל רופא משפחה, אבל הוא לא היה זמין אז לחצתי עליו ממש
אמרתי לו שאני בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים, ומהנסיון שלי זה בגלל הפריטין הנמוך. ואז אישר.
תנסי לפנות לרופא משפחה שלך.
למה הרופאים לא נותנים?
לא נוגע אלי כרגע ברוך השם, אני פשוט סקרנית אם יש סיבה רפואית או כלכלית או פרוצדורית?
ולא משתלם להם. קיבלתי עירוי פרינג'קט שהוא מאוד יקר ובקופה עולה יחסית מעט, בערך 200
אצלי הרופא אמר שאני עוד לא נחשבת אנמית והסביר משהו על סיכון אבל האמת שלא זוכרת מה.. התעקשתי איתו ואמרתי לו שבמאגרי ברזל ממש נמוכים
וטוב שהתעקשת
לא נתנו לך הפניה לעירוי?
זה מציל.
אבל האמת הייתי מתעקשת על זה.
לי פרטין 2 והמוגלובין 11+ ולקחתי 3 פרנגיקס
הרופא היה ממש בעד
נגיש בתחבצ
נגיש בתחב''צ ושקט לא הולך ביחד.
כי הנגישים הם המועדפים על בני נוער...
אם את מעדיפה את הנגישות לכי לכינר (או דוגה אם אתם כל המשפחה יחד).
אם השקט- אני אוהבת את סוסיתא.
ומאוד מטופח!
לפי המבצעים.
או מהדרין רגילה או מהדרין אקבטרה קייר.
אצל אחת מטרנה רגילה אצל אחת רק מטרנה גולד ואצל אחת אקסטרה קייר.
סימילאק לא היה טוב להם אצלי, וגם לא נוטרילון.
אני מחליטה מה להביא לפי הקושי ביציאות.
מי שבקלות- רגיל
וכן הלאה
מאמינה שאם לא היה טוב הייתי מנסה סוגים שונים עד שאחד יהיה טוב
היי עשיתי בדיקה ביתית כ4 ימים לפני העיכוב(סנסו טסט)
בהתחלה לא יצא כלום..אחר כך יצא התחלה של פס או משהו שנראה כמו התחלה אבל הפס נעלם שוב אחרי כמה דקות
מישהי חוותה כזה דבר?אני כמובן אעשה בדיקה חוזרת אבל הלחץ והסקרנות חזק ממני
ולעשות עם שתן של בוקר.
בהצלחה ובשורות טובות.
הגעתי לבית מרקחת לרכוש תרופות כרוניות לבן שלי
מדובר בתרופות מצילות חיים.
שאלתי אותו האם ישאת התרופה הזו והזו?
הוא ענה שאין מרשם ואז עשיתי פרצוף כזה של הלם ואוף שלא זכרתי לבקש חידוש
ואז הסתכל עליי בעצבים וחיקה אותי עם גלגול עיניים וניפוח של הלחיים. אני אישה מלאה. הוא לא סתם ניפח את הלחיים
וזה פגי בי ברמות שאין לתאר אז שאלתי למה הוא מתנהג ככה שזה לא בסדר
אז הוא ענה ראית את התגובה שלך? אז אמרתי לו שבכלל לא התכוונתי אליו
יצאתי בוכה
מתלבטת ממש האם להתלונן
הוא רוקח דתי
אם יש לך כוחות
אני מתבאסת שלא התלוננתי על מקרה אחר שהיה לי שפגע בי מאוד.
אני כל כך כועסת
זה לא דבר תקין בכלל
בעיניי זה כל כך לא שפוי אפילו אז ישר הייתי חושבת שמשהו שם לא ממש תקין בפנים.
הייתי בוכה בדיוק כמוך
חוצפה של אנשים
לא משנה בכלל הסיטואציה או מה ההקשר, לחקות אדם בפניו זה, סליחה על המילה, מפגר ממש
מצטערת שחווית את זה🫂
עצוב שיש אנשים כאלה
לבן שלך🫂🫂🫂
כל ההריון הזה מסתכם בטוסטים, פיצות, שניצל תירס, מלוואח ומגנום לפחות פעם בשבוע..
הריון קודם חייתי על פירות, ירקות, חלבונים, ממושמעת לתפריט בריא ומאוזן
😥
תזונה מזעזעת יש לי
מתנחמת בתוספים שלוקחת אבל מבינה את ייסורי המצפון
יזרום לי דווקא הקורפלקס או השניצל תירס.
אצלך זה גם ככה?
פסטה, פיצה, חטיף, ממתק, כל דבר שהוא גאנק.. לא בא לי שום דבר שהוא בריא
קיצונית
אוכלת אורגני וקמח מלא. ודבש במקום סוכר
גאנק אפילו לא נכנס הביתה. רק פירות ירקות קטניות אגוזים וכו
הכי קיצוני שיש
וההריון הזה השתבשתי לגמרי, לא מזהה את עצמי
עלית הרבה במשקל בינתיים?
עד לפני חודש בערך הקאתי וחייתי על כעכים וארטיק קרח. אז דווקא ירדתי במשקל. כי גם זה לא נשאר בגוף
אבל החודש הזה אכלתי המון שטויות "כפיצוי" והבטן תפחה כפול 3 אז מפחדת כרגע להישקל 🙈🙈
אחרי שהגוף נמצא במצב של סטרס, הקאות ותת תזונה, הוא מנסה לפצות עכשיו עם דחף לפחמימות ומתוק. אולי אני ממציאה, אבל נשמע לי הגיוני 😅
בכל אופן מה שהוא באמת צריך זה כמובן פירות ירקות וחלבונים (וגם פחמימות, אבל במידה) אז אם תצליחי כן להקפיד על ארוחות מאוזנות, הרבה חלבונים וסלטים, תרגישי איך שהדחף למתוק יורד
את העניין תודה
ומקווה שבהמשל אצליח לאזן עם אוכל בריא קצת יותר
אח"כ חודש שלם יצאת מאיזון, זה טבעי והכי אנושי שיש
ועכשיו את כותבת את השרשור כי משהו מרגיש לך לא מאוזן.
מעודדת אותך לנסות לחזור לתלם,
הגוף זקוק לאוכל נורמלי
תנסי לאט לאט תתחילי מלהוסיף ירקות ופירות לתפריט היומי
תמשיכי בלהוסיף ביצים, דגים, בשרי.
מגנום פעם בשבוע זה סבבה, לא צריך ללכת על הקיצון חזרה, כן להתחיל קצת יותר לחזור לאיזון כלשהו.
נניח ארוחת צהריים נורמלית, בערב טוסט זה בסדר גמור.
תקפידי לקחת מולטיויטמין כל עוד את לא אוכלת מסודר, וכדאי מאוד לשלב קצת ספורט.
זה בריא גם לנפש וגם לגוף.
חשוב להגיד שאמנם לרדת במשקל אפשר גם אחרי ההריון, זה לא מה שמטריד פה, אלא הגוף סובל מתזונה לא נכונה בהיבטים לא רק של משקל וככל שהגוף מתבגר יותר קשה להחזור לתלם והלוואי ומישהו היה משקף לי את זה בהריון היה חוסך חלק מהנזקים אחרי.
הרבה בריאות!
עליה במשקל ותזונה לא בריאה יכולה להשפיע על הגודל של העובר, סיבוכים בלידה וכו', זה ממש לא רק משקל עודף ש'נתמודד איתו אח"כ'.
שמעתי את זה מרופאה מוסמכת עם המון ניסיון.
לא אומרת שזה קל..... אני בהריונות חייבת טילונים, שוקולד, מתוקים וכו'..... אבל כן מנסה להכניס קצת חלבון ירקות ופעילות גופנית כמה שיותר. אי אפשר מאה אחוז בריא אבל תזונה שמתבססת רק על ג'אנק פוד היא ממש לא מומלצת.
אז אני מאןד מקפידה על ויטמינים- מולטי ויטמין, סידן, ויטמין די, ברזל ופעם ב.. גם אומגה 3. לפחות זה
אבל אין ספק שחייב לאכול בריא, לא בשביל החיטוב אלא בשביל להיות חזקה בהריון ואחרי הלידה, והכי חשוב בשביל העובר
תודה על ההבהרה והתגובת התעוררות
אצלי הריונות של בנים חשק אדיר לבריא רואה סלט חסה ומבקשת ביס חחח,
כל השוקוקלדים בטעם של מרגרינה.
עוגות הכול מרגיש לי יבש ודוחה,
הריונות של בנות רק ג'אנק פוד....
אבל את צודקת, בהריון עם בת הייתי עם דודות מוזרות של צורוס עם שוקולד. פעם בשבוע לפחות הלכתי למסעדה מסוימת שיש לה צורוס
בבת השניה אכלתי סופגניות, 3 ביום (נקלטתי לקראת חנוכה) ולציטוס ולמנה חמה
מעניין אם זה מקרי
אני נשואה טרייה יחסית. במקצועי אני עובדת עם ילדים ומאוד מאוד אוהבת ילדים ואת העבודה שלי.
אבל...
יש לי פחד... כל פעם שאני חושבת שאולי נקלטתי (איחור במחזור וכו'), אז לצד השמחה וההתרגשות מתחילים לצוף לי פחדים.
פחדים מבחינה כלכלית וגם אירגונית והסתגלותית.
אני עובדת בעבודה מאוד דורשת. מפרנסת יחידה כי בעלי הוא סטודנט בלימודים אינטסיבים וקשים.
זו היתה החלטה של שנינו. אני העדפתי שהוא יתרכז בלימודים ויעבור בהצלחה את השנתיים הבאות.
אבל אם יהיה ילד, אני חושבת איך נסתדר כלכלית? בקושי עכשיו אנחנו מחשבים כל שקל לפני שמוציאים.
אני חוששת שנקרוס.
אין לי אפשרות לבקש עזרה מההורים. ההורים של בעלי לא בעלי יכולת. וההורים שלי דווקא כן, אבל יש מחיר לעזרה שלהם, הם מתערבים לנו ובאים בטענות על בעלי בכל פתח הזדמנות. אם אבקש מהם עזרה, זה עלול להיות במחיר הזוגיות שלי עם בעלי (מניסיון!).
אני עובדת בכמה מקומות עבודה, ובמקביל עדיין מתקשה להתנהל עם כל מטלות הבית, העבודה, הפנאי. למעשה מאז שהתחתנתי כמעט ואין לי פנאי. עדין מנסה לג'נגל בין כל התפקידים שיש לי.
איך אסתדר עם תינוק קטן?
גם פה, לא תהיה לי עזרה מאמא/חמה מכל מיני סיבות, שלא אפרט....
אני מאוד רוצה ילדים ואוהבת ילדים, אבל בלי כל המחוייבות שנלוויות. זה מלחיץ אותי....
בבקשה תנו לי עצות, בלי לשפוט...
יש לי עוד שעה וחצי תור לסקירה מוקדמת.
4 בנות בבית ובן יחיד
ציפייה לא הגיונית לבן ברמה שהלב שלי דופק לקראת הבדיקה.
ברור שאני מחכה לראות שהבריאות בסדר בעז"ה
אבל ממש כועסת על עצמי שזה כל כך מעסיק אותי
למה אני לא מצליחה לקחת את זה בפרופורציות?
אני כל כך רוצה בן ותכל'ס בהיגיון אומרת לעצמי שרוב הסיכויים שזאת עןד בת כי ככה אצלנו...
אוףףףף
מאוכזבת מעצמי ומהציפייה הלא פרופורציונלית.
איך נרגעים? ומגיעים לבדיקה שפויה?
לק"י
אבל אולי להגיד תהילים, לנשום עמוק, להתעסק בדברים...
בשעה טובה! ושמה שזה יהיה, שיתקבל בברכה!!
תני לעצמך להרגיש את זה, וגם ךהתאכזב אם זה מה שתרגישי.
בעה עד הלידה יש זמן ותתחברי לתינוק/ת ולמין שיהיה. מותר בינתיים להרגיש אבל אם חלום לא מתגשם
אז ביקשתי מהרופא מיד כשנכנסתי לא לגלות לי את מין העובר. רציתי להתמודד לבד אם תהיה אכזבה
בסיום הסקירה ביקשתי שירשום על פתק לבעלי
ויצאנו מהבדיקה.
אבל בעלי לא יכל להחזיק את השמחה וגילה לי שזה בן!
תודה ה'
אני עוד מפחדת שלא יהיו טעויותתתתתת🙈
ובע"ה שיהיה בריא ומתוק!!!
שימשיך בבריאות ובידיים מלאות 🧡
המשך הריון קל תקין ובידיים מלאות
מלא נחת מכולם
אמנם אצלי זה לא בכזה יחס
אבל היה הריון שממש רציתי בן.. לא משנה למה
גם אצלי רוב בנות.
ולפני הבדיקה אמרתי לעצמי שאם זה בת אז הדבר הראשון שאני עושה ביציאה מהרופאה חוץ מלומר תודה שהכל תקין-
זה להזמין בשיין כמה שמלות יפות ומתוקות לתינוקות שבא לי!(טוב לא כל מה שבא לי אבל לפרגן לעצמי)
ותאמיני לי זה מצחיק אבל זה עזר ממש
משהו במתיקות של הבגדי בנות. הקטנטנים והיפים כל כך..ולדמיים עוד גורה קטנה וורודהצכזאת
פשוט עמעם את האכזבה ועשה לי ממצשחשק להכיר אותה
ו..היה שווה!! אימאלה היא החיים לשי באמת בחיים לא זוכרת כזה חיבור לאף אחד
. בטח כן היה אבל באמת אחרי הלידה הלב נפתח בלי קשר לבן או בת.
גם אם לא קיבלת בשמחה אל תלקי את עצמל
בחורף גם אוברול דק /עבה מעל
תלוי בקור ובגיל...
שיהיה בעשה טובה!!
נראה לי שכבה אחת דק ארוך, ושמיכה אם צריך.
בהמשך יכול יותר להתקרר, ואז אפשר להוסיף עוד שכבה.
זה תלוי גם איפה גרים.
אצלנו כרגע יש מזגן על קור אז הייתי מלבישה שתי שכבות ארוכות דקות, בלי מזגן הלבשתי גם לניו בורן גופיה קצרה ובלי מכנסיים.
עוד חודש חודשיים יהיו גם ימים חמים וגם ימים קרירים וצריך פשוט לשים לב לטמפרטורה בבית, אי אפשר להגיד מראש מה להלביש...
מתוכנן לבן שלי ניתוח בעוד כמה שבועות בשערי צדק ויש לי תינוק יונק בן חודשיים שכרגע מסרב לקבל בקבוקים. האם יעשו לי בעיות להכניס את התינוק איתנו (אני ובעלי) לחדר המתנה לפני הניתוח וגם בסיום הניתוח לחדר התאוששות? מישהי יודעת?
אם השהות שם היא לא בשבילו...
וכבר קרה לנו שהבן שלי היה מאושפז (רק שלושה ימים ב"ה) ובעלי היה איתו כל הזמן מלבד כמה שעות, שבהן השארתי את היונק בלעדיי (אבל הוא היה כבר בן שמונה חודשים, אז לא היה צמוד אליי לגמרי)...
הכי טוב שרק בעלך ילך לניתוח. גם תחשבי עלייך - את לא הרבה זמן אחרי לידה, וזה עלול להתיש אותך...
של הבת שלי
רק בעלי היה איתה ואני באתי לבקר
הלכתי יחד עם בעלי
השתדלנו להיות בפינה כמה שיותר
נתנו להיכנס איתה לחדר התאוששות
היינו בעין כרם..
ואמא יהיו, אחרי כמה דקות בקשו שרק אמא/אבא ישארו.
לא חושבת שיתנו לתינוק קטן וגם לא חושבת שכדאי שתינוק בגיל כזה ייכנס לחדר התאוששות
לחדר הכנה לניתוח, אולי יסכימו להכניס, כשהיינו עם הבן שלי לפני כחודשיים, הכניסו שם אפילו כלב...
אין מצב שלא אהיה איתו לפני/אחרי הניתוח, מספיק הוא מאוכזב שלא אשן איתו שם בלילות.
כנראה שאשלח את בעלי להיות עם היונק בחוץ או אולי נחפש איזה דודה פנויה לשמור עליו. מקווה שאצליח לתזמן את ההנקות כמו שצריך.
ועוד שאלות על שערי צדק:
יש בתוך הבית חולים מקום עם קצת גינה לצאת אליו? ושלא מעשנים שם?
בית ספר מושלם. מאד נחמד לבלות שם על הילדים, גם בין המחלקה הכירורגית לרגילה יש לובי גדול עם ספות ואקווריום
גיל שנה ולא ליוויתי אותו..
רק בעלי הלך
עם תינוק בן 3 חודשים שרק ינק.
דאגתי שכל הזמן יהיה עוד מישהו שיהיה איתו בחוץ וכשיצאתי להניק התחלפנו.
היו כמה ימים משוגעים ממש ממש, אבל זה היה שווה את זה.
(בגיל 7 חודשים, כשאני עברתי בדיקות בבי"ח, לקחתי איתי צמוד).
הבאתי את ההורים שלי איתי
בעלי היה איתי
וההורים שלי עם היונק בחוץ - באזור יותר סטרילי
וכשהיה צריך לינוק- הביאו אותו אלי
אצלך זה קצת שונה
א. את יכולה לצאת טליו
ב. תעשי חושבים אם הנוכחות שלך ממש קריטית
אני כן חושבת שילד שעובר ניתוח זקוק לאמא שלו
תבדקי את את יכולה להביא איתך מישהי שתהיה איתו בקניון ליד/גינה/בית קפה (במלא בתי חולים יש אזור סטרילי)
תהי עם הילד המנותח לפני ובהרדמה ואחכ צטי ליונק
שבעלך יהיה איתו בהתאוששות ויקרא לך ברגע שהוא מתעורר
תהיה איתו עד שמתאפס ותחזירי עם היונק הביתה
כמה שאלות שתעני לעצמך
כמה מענה יכול בעלך לתת למנותח? (לא כי "אבא זה לא אמא" יש לי שני ילדים לאותו אב... אחד היה לגמרי מסתפק באבא שלו ואני המיותרת והשני הפוך... זה תלוי דינמיקה וקשר)
איך את תרגישי להיות רחוקה?
איך יהיה לבעלך להיות בצפסיטואציה הזאת לבד?
וזה היה לה מצוין. בעלי הרבה יותר רגוע ממני, ושה עזר גם לה להרגיש רוגע. (אני הייתי בניתוח של תינוק יונק וגם בניתוח נוסף של אותה בת, אבל גם בעלי היה)
עוד מעט אמור להיות לנו ניתוח לבת אחרת, ואני חושבת ששנינו נגיע, כי באמת בשבילה ספציפית זה מה שנכון. אבל אם לא יסתדר עם הילדים שבבית בעלי יהיה איתה. כאמור, הוא מתמודד טוב ממני בסיטואציות כאלה, ולכן עדיף גם בשביל הילדה שהוא יהיה ולא אני.
כך שזה לא נחרץ שילד שעובר ניתוח זקוק לאמא שלו דווקא
(אבל אכן, צריך לבדוק ספציפית למקרה שלהם מה נכון...)
לצערי זה לא ניתוח ראשון של אותו ילד, אז אני יודעת לקראת מה אנחנו הולכים. החידוש הפעם זה שאצטרך לחלק את תשומת הלב שלי בינו לבין התינוק ומקווה מאוד שהחלק הזה יעבור בשלום.
ונכון שבעלי והילד יכולים להסתדר בלעדיי אבל חשוב לי בכל זאת ללוות אותו לחדר ניתוח עד שנרדם ולהיות לידו כשהוא מתעורר וכואב לו.
אבל אולי באמת אדאג לעוד איש משפחה שיהיה איתנו בסיום הניתוח.
הם כן קצת התפלאו אבל לא הפריע להם. להתאוששות לא נתנו אז מזל ששריינו מראש את אמא שלי ששמרה עליה
לא משהו שרגיל שקורה, בדכ אני מאוד עם סבלנות וגם כשכועסת זה לא ממש צעקות. היום הגזמתי.
הערב קיבלתי וסת
אז אני מבינה שזה פשוט היה הקדמה וכנראה מצב רוח שקשור לזה.
עכשיו אני מלאת רגשות אשמה על הילדים שככה סבלו ממני בגלל משהו שלא קשור אליהם.
אני לא מצליחה להרגע מזה, ומרגישה שאין לי מה לעשות כדי לתקן.
אבל מרגישה שחייבת את זה בשבילם ובשבילי.
מחר אגיד להם שאני ממש מצטערת שככה כעסתי ושהם ילדים טובים ומתוקים. אבל מרגישה שזה לא מספיק כדי לכפר, לא על היחס שלי אליהם ולא על הרגשות אשם שלי.
הם קטנים (הגדול בן 6) ואין לי איך להסביר להם מה קרה.
מה הייתן עושות?
אני לא מצליחה להפסיק לבכות ופשוט ללכת לישון. כל פעם נזכרת איך התנהגתי ומתביישת בעצמי 
אני אגיד שאני מבינה אותך מאוד, ומה שאכתוב לא בא בשביל להקטין את מה שאת מרגישה ❤️
ואחר כך אני גם אכתוב, שזה בסדר בעיניי שהילדים רואים שאנחנו טועים לפעמים. כועסים לפעמים.
לי כאדם מאוד קשה למחול על עצמי כשאני כועסת, ואני תמיד רוצה להיות הכי בסדר בעולם ושאצליח תמיד תמיד לשלוט ברגשות שלי.
ובאמת זה נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלי והעבודה שלי על עצמי ואני יחסית במקום שבו אני מצליחה לשלוט בכעס שלי, בטח כלפי בעלי.
אז מצד אחד, הילדים רואים בית רגוע, רוב הזמן לא כועסים עליהם וזה מצויין נותן ביטחון.
מצד שני, אני רואה שקשה להם מאוד להתמודד עם מקרים שבו יש כעס, או חריגה מנעימות או עדינות. כי הם לא רגילים לזה.
וממש אחד זה משמח, מצד שני, הם במן בועה שלא תואמת להתנהלות בעולם וזה יקשה עליהם בעתיד
אז זה לא אומר שאני כועסת עליהם בכוונה
וכמובן שנגמרץ לי הסבלנות לפעמים
אבל אם יש מקרים שבהם אני מרגישה שכעסתי יותר ממש שלגיטימי בעיניי, אני שמחה גם על ההזדמנות ללמד אותם על טעויות שאנחנו כבני אדם עושים (במקרה הזה טעות שלי), ואיך להתמודד עם זה שמישהו כועס עלינו.
אני כן אגיד, שלא תמיד נכון כהורים להתנצל בעיניי. וצריך לשים לב האם אנחנו עושים את זה כי זה מה שאנחנו חושבים שנכון לילדים, או שזה מה שיעזור לנו עם המצפון.
מה שאני באה להגיד בסופו של דבר, זה שאנחנו בני אדם. ואילו אם לא התכוונו, ואם לא היינו עושים את זה מלכתחילה, טוב שהילדים יכירו אותנו גם כבני אדם. זה יכול ללמד הרבה.
איך להמשיך עם זה מחר - זה שלך. את יכולה להתנצל אם את חושבת שזה משהו באמת חריג. ואת יכולה גם לא. זה ממש תלוי דינמיקה ומקרה.
אבל זה לא צובע הכל ולא צובע את כל האימהות שלך בצבע אחד, ושימי לב לא לשקוע בזה יותר מידי
אצלי זה לגמרי קורה מדי פעם. אם אני מרגישה שזה לא פרופורציונלי אז אני מתנצלת אחר כך. ובכללי זה בדיבור עם הילדים שאני לפעמים צועקת כשלא צריך וזה משהו שאני משתדלת לעבוד עליו.
האנונימית הראשונה כתבה לך מקסים, אני מאד מסכימה איתה.
לא טוב לכעוס על הילדים ובטח שלא להתפרץ עליהם. אבל גם הורה אידאלי עם 100% שליטה (לו יצויר, כן?) זה לא טוב.
אנחנו יצורים של קשר. אנחנו זקוקים לקשר, זה צורך הישרדותי ממדרגה ראשונה - יותר ממזון, יותר ממחסה... לדעת שיש מי שאוהב ודואג לי ופנוי לטפל בי. גם אנחנו, קל וחומר ילדים שתלויים בנו ולא מסוגלים לדאוג לעצמם.
והדבר שהכי מאיים עליהם, הכי מכניס לסטרס ובהלה, זו פרידה - פיזית או רגשית.
לצערנו החיים מלאי פרידות, אי אפשר להימנע מהן. אבל אפשר לגשר עליהן -
לאסוף את הילד לתוך הקשר בחזרה: לתת הרבה חום, קשר עין, מגע, הזמנה לתלות.
להגיד: אני מצטערת שצעקתי עליך, ראיתי שכל כך נבהלת. הייתי עצבנית אתמול בגלל משהו שלא קשור אלייך. אני אוהבת אותך מאד.
שימי לב שהעיסוק באשמה משאיר אותך בתוך עצמך ומרחיק אותך מהילדים. כשאת אשמה את לא פנויה לקשר.
פרידות בלתי נמנעות שאלה הן הזדמנות בשבילך לעזור להם להסתגל לעולם.
כשהם יגדלו והבוס יתפרץ עליהם וףהם יוכלו להגיד לעצמם: "הוא עצבני היום, זה לא בגללי".
יום אחד הם יצעקו על הילדים שלהם ויוכלו להגיד לעצמם: " אני עצבני היום, מחר יהיה טוב יותר".
זה שזה מצב קיצון אצלך זה כבר טוב שזה לא בשגרה.
כשלי זה קרה פעם, התנצלתי והסברתי שהיה לי יום קשה וזה יצא עליהם ולא מגיע להם.
זה באמת הרגשה איומה כשאת מגיעה לקצה וזה יוצא על הילדים, אבל ב"ה שבכל שאר הזמן את אמא מהממת.
שלא תבינו לא נכון, אני כועסת על הילדים. אני גם מרימה ומקשיחה את הקול כשצריך.
אבל אתמול זה באמת היה חריג בכל קנה מידה מבחינתי.
הילדים נבהלו. ראיתי את זה עליהם. ולכן מרגישה את הצורך להתנצל, וגם בגלל שבאמת לא היה שום דבר חריג שהצדיק את זה, הם התנהגו כרגיל. זאת אני שלא הייתי כרגיל, רק שלצערי הבנתי את זה בדיעבד.
ומפחיד אותי שזה יכול להגיע לרמה כזאת. שאני ככה לא מסוגלת לשלוט בעצמי.
באיזשהוא שלב פשוט נכנסתי לחדר וביקשתי מהם לא לבוא אלא לשחק עד שאצא. אבל גם כשיצאתי לא הייתה לי טיפת סבלנות לאף אחד.
אני לא יודעת מה את מכניסה במילה לכפר, אבל בשביל ילד הוא רק צריך לדעת שלא מאשימים אותו סתם ושרואים אותו.
הייתי בארוחת בוקר אומרת להם - חמודים, רציתי לבקש סליחה צעקתי עליכם מאד אתמול וזה לא היה באשמתכם. קרו דברים שהלחיצו אותי ונהייתח כועסת. אתם הייתם בסדר. אני מבקשת סליחה ואשתדל באמת שזה לא יקרה שוב.
מבחינתם זה הכל..
שילד נבהל לפעמים
זה תלוי בתדירות
ובמה שקורה אחרי זה
זו הזדמנות טובה
גם להראות דוגמה אישית לילד
מה עושים כשטועים (מתנצלים/ מודים בטעות)
וגם ללמוד לפעם הבאה
מה הטריגרים לאיבוד שליטה/ איך לזהות אותם בזמן/ איך למנוע/ לצמצם אותם
החיים מביאים את כולם לקצוות
וההתנהלות תלויה
ביכולת להודות וללמוד מטעויות
ליישם ולהיות במגמת שיפור
רוצה ללכת לסדנת ניהול כעסים כמו ש @קמה ש. המליצה כאן פעם..
אני מבינה אותך ממממש
גם כשלי קורה התפרצויות כאלה או טעויות בתגובה שלי אני אוכלת את עצמי
אני אוהבת כנות
בעיני הז חינוכי גם
אומרת להם אחרי זה- אני רוצה לבקש מכם סליחה על שאתמול כעסתי או הגבתי לא יפה
זה בטוח היה לכם ממש לא נעים ואני מצטערת אני לא התכוונתי פשוט היתי עיפה מאוד וטעיתי.
ונותנת חיבוק
האמת הם לרוב לא צריכים הסברים
זה עוהש להם טוב עצם החום והקרבה
וזהו כאן צריך להמשיך הלאה ולא להתחפר
רש''י אומר- איך דרך שאחן בה עקמומיות
בכל דרך שאנינו במזע שלה..וסטח בהורות יש רגעים עקומים יצשטעויות
הכח לשנו
ללמוד מהם ולתקן
ולהמשיך הלאה
זה התמצית והמהות של תשובה
רק עכשיו קיבלתי הפניה (אחרי כמעט 3 שבועות מהלידה) ולא מצליחה לקבוע שום תור שיהיה בפחות משעה וחצי נסיעה מאיתנו
ואין לי כוח לעוד הרפתקאות, הספיקה לי לידה בחופש הגדול
אבל אם לא זה ממש חבל לא לטפל בזה בזמן
במיוחד אם ידוע רקע אורתופדי משפחתי. אם אין, אני באמת לחלק מהילדים ויתרתי כשלא הסתדר לקבוע בקלות.
לא רק בקופה.
מאמינה שמשתנה לפי הקופה. תבדקי במרפאה שלך
אם מגלים בעיה בגיל קטן, זה טיפול הרבה יותר פשוט מאחר כך.
עם אחד הילדים יצא שלא עשיתי בזמן, וכשהתייעצתי עם אורטופד הוא המליץ לי לעשות גם באיחור.
יש מקומות יותר קרובים, רק שאין תורים, או שאין בכלל מקום קרוב?
אפשר לנסות לקבוע תור יותר מאוחר, שיהיה לך יותר נח להגיע.
או לבדוק אם יש עוד מקומות שיש להם הסדר עם הקופה שלך.
הבנתי שעד 3 חודשים זה סבבה.
באזור גיל 7 חודשים.
צריך לפני, אבל אם מתעכבים זה עדיף מכלום.
כי הקטנטנות כמעט בת חודשיים ועם כל החופש וחוסר בתורים בטיפת חלב, מחרתיים הולכים לראשונה לטיפת חלב ולרופא (נעשה חיסון של גיל חודשיים ונשלים בהזדמנות חיסון של גיל חודש).
אז שמחה לשמוע שעוד אפשרי יהיה לעשות את האולטרסאונד פרקי ירכיים אם נצטרך
אבל כן יכולתי לעשות.
אמרו שאת הבדיקה הזאת אי אפשר מעל חצי שנה. ועשו בדיקה שאין דלקת בירכיים או משהו כזה לא קשור בעליל...
אם את יודעת שבסוכות תהיו אצל משפחה או במקום יותר מרכזי שווה לקבוע מראש תור באזור שתהיו בימים הרלוונטים
מקוה שזה בסדר
קרוב לגיל שנתיים באחד הילדים
אם הרופא מיומן הוא יראה גם בגיל בוגר אבל הטיפול במידה וצריך יכול להיות יותר מורכב בגיל בוגר
אז אם יש נטייה למבנה בעייתי כדאי לנסות כמה שיוצר מוקדם
לא מסובך לקבוע תור..
משבת הבכור שלי עם וירוס שלשולים והקאות, הדביק את כולנו, בעלי סמרטוט במיטה מהבוקר אפילו ברמה שלא קם לשנייה חוץ מלבקש ממני שתייה למיטה, הבת שלי לא מפסיקה לשלשל, הם שותים ואכלו קצת
אורז, מהבוקר הם בטלוויזיה זה שובר אותי אבל לא מסוגלת לצאת איתם לשום מקום, תחושה משביזה שהשעה 17 בערב וכולנו מהבוקר למעט הפוגות קצרות באותה פוזיציה, ודי מיציתי את החופש הזה עם שלושה קטנטנים ובעל בעבודה ומצד שני בוכה מאתמול על זה שהקטן נכנס שבוע הבא למטפלת (כרגע הוא רק על הידיים ואני נוזלת מעייפות)
גם עליי עובר יום מזעזע
שעות היום בטלוויזיה, ושמתי לב שזו הבריחה הקיץ, אני ממש רוצה להוציא את הטלוויזיה מהבית מרגישה שזה המפלט שלי והילדים נדפקים וכן הוצאנו אותם לא מעט אבל עדיין באלי שישחקו זה עם זה כמו בשבת
סוף אוגוסט ואתם חולים. זה לא הזמן..
תעדכני אותם שמה1 לספטמבר הטלויזיה חולה.. עשינו את זה אחרי המלחמה וזה היה מצוין
ממש קשה לטפל בילדים חולים ועוד יותר כשגם אתם לא מרגישים טוב. תזרקי ייסורי מצפון על היום לפח.
אם יש לך מישהו שילך להביא מחנות רכז רימונים טבעי זה אמור לעזור, וכמובן אורז כמו שהבאת להם
לק"י
איך את חושבת לצאת איתם ככה בכלל....
נשמע לי סיוט🤦♀️
תרגישו טוב!!
מחפשת רעיונות לשם שני לא ארוך, קליל ועם משמעות, לבת. השם הראשון תמימה על שם סבתא ורוצה להקליל קצת ולתת לילדה משהו חדש משל עצמה.
הלוואי יהיו לכן רעיונות טובים בשבילייי, כלום לא מסתדר לי עם השם הראשון
מהאנונימי מחשש לאאוטינג אחרי שנקרא בשם.
כם אני רציתי על שם אבא שלי
וכמוך לא רציתי שזה יהיה לפרוטוקול ושייקראו לו בשני השמות
אז אמנם קראתי את זה כשם שני, אבל זה שם שתמיד אנחנו קוראים לו, כך גם הרגלתי את כולם
שזה אמנם שם שני אבל זה לא המלצה זה בא ביחד עם השם הראשון
מחפשת חוף לנשום בו ים, בלי להיכנס לים ובלי שהילדים יראו בו בטעות בחורות עם בגד ים מינימלי...
אם נגיש לרכב אז בכלל מושלם
יש שם גם את חוף גיל וגם את פארק הפיראטים
בשניהם היינו ונהנינו ולא היה חוסר צניעות
ויש חניה
ככה מהניסיון שלנו
של נחל שמתחבר לים. בפעמיים שהייתי שם לא היה שם אף אחד בחוף
לא יודעת איך הגענו לשם אבל זה היה חוף שהגיעו לשם רק משפחות חרדיות כשהיינו שם היה ממש צנוע..
נראה לי זה נקרא חוף הפירטים, או ליד גן הפיראטים.
לא יודעת להתחייב על תמיד, כשהיינו שם היו המון חרדים ולא זכור לי בעיות
אוהבת את השבתמשתפת אולי יועל למישי מכאן...
חשבתי על זה לאחרונה
שפשוט
איזה השגחה שפנינו לטיפול זוגי, (אצל יעל זקש מכאן...)
באמת קיבלנו מזה המון המון כלים והכוונה
שממש מעלים ומקפיצים לנו את התקשורת והזוגיות בכלל
ממש התלבטנו לפני, שנים אפילו, בגלל שהפריע לנו משו שהוא חיצוני לנו ולכאורה קטן... ובסוף גם מאוד עזרה לנו בנושא הזה, וגם בכלל, באופן כללי, קיבלנו המון המון...
באמת שווה את ההשקעה של הכסף והזמן
כסף וזמן באים והולכים אבל ההשקעה הזו שווה כל שקל וכל מאמץ..
ותודה על הפורום שבזכותו הכרתי..
ובע"ה שתהיה ברכה והצלחה לכל בית ובית...
אנחנו גם הלכנו לייעוץ בחודשים האחרונים
רק חבל שלא עשינו את זה כמה שנים קודם..
תודות לתקופת האבטלה שקצת פיקס אותנו 😉
ב"ה תמיד היינו בטוב אבל איזה עניין שהציק ואחרי כמה טיפולים התקדמנו
וזה קידם אותנו בעוד תחומים
וב"ה שמצאנו מטפלת מקסימה ושהייתה זמינה (גם זה לא פשוט היום..)
ממליצה בחום לכל מי שמתלבט!!
כמה מפעים ומרגש לקרוא אותך, זכות עצומה ממש
את ואתם אלופי עולם 👑
שהקב"ה יברך אתכם בכל מכל כל
אין מילים כמה שאת מרגשת 🙏❤️
רק שלבים 2 ו3
תהנו לפני שיעלה המחיר...
ראיתי עכשיו שזה מבצע רשמי באתר, הזמנתי. תודה רבה!
Fool me once, shame on you; fool me twice, shame on me
אני כבר לא אקנה מהחברה הזאת אפילו אם זה יהיה בחינם, אחרי שאכלנו אותה חזק עם הריקול הקודם שלהם, שנבע לא מחוסר מזל אלא מרשלנות.
תרגום המשפט:
תשקר לי פעם אחת, תתבייש לך.
תשקר לי פעמיים, אני זה שצריך להתבייש.
היא מאמינה שעכשיו הם יקפידו יותר
האמת לדעתי לא אחראי מאוד, אבל בעז"ה שהכל יהיה בסדר
אני אתן לפדופיל שהשתחרר מהכלא לשמור על הילד שלי, כי עכשיו אחרי שהוא נתפס הוא בטח יהיה זהיר יותר?
או שאני אתן למישהו שמעולם לא נתפס כי הוא מעולם לא פגע באף אחד?
אחרים
רק מקווה שבאמת יהיה בסדר
הגעתי להחזיר את הקופסאות לרמי לוי, בערך חודש אחרי שהוכרז הריקול.
הבחור בקופה הראשית לא הסכים לקבל ממני כי כבר עבר חודש.
שאלתי אותו אם לדעתו בחודש הזה הפורמולות חזרו להיות בטוחות, הוא ענה שלא.
שאלתי אותו אם זה בלתי סביר שבזמן מלחמה עם איראן אני לא אסע לסופר רחוק מהבית, הוא ענה שלא.
ככה שכנעתי אותו להרים טלפון לבוס,
שאישר לו לתת לי זיכוי...
טוב שהתעקשת
שהם עושים מבצעים רק באונליין, מבצעים םסיכיים
בפועל את מקבלת את ההזמנה בלי המוצרים האלה. משהו כתב שם שהוא עשה משלוח שלם, של 800 שקל רק בגלל המבצעים. קיבל את כל המוצרים היקרים ואת אלה לא.
שיטת מצליח סוג של.. אחפש קישור זה קפץ לי מקודם.
נ.ב. אתן חושבות שחוקית בעייתי לכתוב את הידיעה הזאת? אם כן, אמחק.
הלוואי וזה יקרה נקודתי של אותו אחד. מי מוכנה לעשות הזמנה ולעדכן אם קיבלה את המוצרים האלה? זה יפתור לנו את השאלה
שנראה שבכוונה יש חוסרים על דברים במבצע
מזמינה משהו במבצע, או כמות שבמבצע ואז אין אז מביאים לי משהו אחר יותר יקר או כמות גדולה שסבבה אני אסתדר איתה אבל לא הייתי קונה אותה בלי מבצע בטח לא במחיר הזה
