מבינה שבוש וLG מומלצות.. אבל ככל שאני קוראת על זה כבר מתחילה להתבלבל.. חלק אומרים שלא טוב מכונות גדולות מדי, אבל אנחנו כן רוצים להשתדרג.. וגם איזה דגם של בוש ואיזה דגם של LG מומלציפ? רואה כל כך הרבה דגמים שאני כבר לא יודעת מה אני מחםשת..
וגם- האם ככל שהמוכנה גדולה יותר התכוניות ארוכות יותר? כי אם כן, לא בטוחה שזה בכלל שווה את זה..ודה מראש לעונות
אבל הם עדיין יותר זולים בדכ מהמותגים
אז מעדיפה לפרנס את עצמי😉
כשמגישים בקשה להנחה מגישים תלושים של השנה שעברה, נכון?
אבל אם יש שינוי מהשנה שעברה?
נגיד מישהו היה סטודנט ומתחיל לעבוד או סתם עבר עבודה (והשכר השתנה מהשנה שעברה) או הולך לעבור באמצע שנה
אמורים לעדכן אותם באמצע שנה על השינוי? הם מעודכנים אוטומטית מביטוח לאומי? איך זה עובד?
והתפרסם מה השכר לימוד המלא לכל שכבת גיל במעון וכמה משלמים בכל דרגה ולפי איזה רמת הכנסה לנפש מקבלים כל דרגה?
שינוי שכר לא משנה להם. לטוב ולרע, זה לפי שנה שעברה.
שינוי סטטוס כן משנה. נגיד בחודשים שאחד ההורים באבטלה/חלד לא זכאים ובחודשים שעומדים בדרישות עבודה/לימודים כן זכאים
ברור שזכאים בחל"ד (בתקופה שהיא בתשלום)
ונדמה לי שגם בתקופה שמקבלים דמי אבטלה.
בטוחה ששינוי במשכורת לא משפיע?
אבל אולי זה בהארכה של החלת, אני לא יודעת. או ששינו נהלים מאז.
וגם באבטלה בעבר אני עבדתי ובעלי היה חודש באבטלה ולא היינו זכאים על הזמן הזה.
שוב אולי שינו נהלים אבל מה שאמרו לנו בזמנו זה שהזכאות זה כדי שהורים יצאו לעבוד ואם יש הורה בבית אז אין סבסוד
כנראה כי ראיתי עכשיו שמי שמקבל דמי אבטלה זכאי אם ההורה השני עובד, ולנו לא נתנו בזמנו.
ובעלי היה אברך.
הוא שאישה בחל"ד מטפלת בתינוק
ומובטל אמור לחפש עבודה.
לעומת זאת סתם אדם שלא עובד-לא אמור לקבל סבסוד כי יכול לשמור על הילד בעצמו.
אבל הם חשבו אחרת.
שמחה מאד שזה השתנה
אוףףףףף
אני מקפידה על התזונה ברזל. באמת.
והסוכר שלי בבוקר שוב מתחיל לצאת מאיזון
ואני לא יודעת מה לעשות!!
אני כבר עם כדור גלוקומין בערב, ואני שונאת שונאת תרופות, ולא רוצה שהרופאה תתן לי עוד כל מיני
ויש לי עוד זמן בתוך ההריון הזה אני רק שבוע 28 ואין לדעת לאן אגיע בקצב הזה.
אני באמת מקפידה ממש
יש כל מיני טיפים, אומרים שקצת פעילות גופנית בערב עוזרת, גם לאכול שומן לפני השינה.
כל הכבוד לך שאת מקפידה כל כך על התזונה!!! זה ממש קשוח!
בסוף, כמה שמעצבן לשמוע את זה, תודה לה' שיש היום אפשרות תרופתית לטפל במה שפעם לא היה איך לטפל... בעז"ה תינוק בריא זו המטרה.
אוכלת שומן בערב, אני בליווי צמוד של דיאטנית.
באמת עם הספורט נחלשתי לאחרונה. זה מאוד לא קל לצאת בערב בחופש.
טחינה
אבוקדו
שקדים
ושומן לעיכוב הספיגה.
למשל פרוסת לחם מלא (אחת!) עם גבינת שמנת ומלפפון/עגבניה
עוד פחמימות מורכבות:
בורגול (3 כפות), קינואה (3 כפות), 2 גזר, חצי כוס אפונה.
עוד שומן:
שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזי מלך / מקדמיה/ פקאן.
זה העניין ששומן ככה לבד פחות בא טוב..
פרוסה עם גבינה זה סבבה
גבינת שמנת 25%/ גבינה צהובה וכו'
זו המלצה של דיאטנית.
אפשר פריכית או קרקר עם שכבה עבה של חמאת בוטנים (או שקדיה או טחינה), אפשר חופן שקדים ואגוזים.
אני אכלתי יוגורט + פרי (תפוח למשל) + הרבה שקדים + קצת חמאת אגוזים. (אבל זה כולל גם יוגורט ופרי, לא לכל אחת זה טוב לסוכר)
אנסה תודה
מקפיץ עכשיו?
ושולחת חיבוק זה חתיכת אתגר משמעותי
ובזכות ההקפדה שלך, משך היום מאוזן (נכון?) . אבל סוכר הבוקר מושפע יותר הורמונאלית, ואין ברירה לפעמין אלא לקחת תרופה או אינסולין. זמנית בע"ה, רק להריון .. אבל חשוב לאזן. אז מה שתגיד הרופאה/דיאטנית.
ולמה ששאלה-כן, ככל שהריון מתקדם השינוי הורמונאלי הקשור בסוכר מקשה על האיזון, ולכן נראה שמשון מסוים כבר קשה לשמור איתו על איזון.
זה שאני צריכה טיפול תרופתי מעלה את הסיכון לסוכרת הריון בפעמים הבאות? מעלה את הסיכוי שאשאר עם סוכרת אחרי הלידה?
היא לא זו שמעלה סיכון. עצם העובדה שיש לך סוכרת הריון עלולה להעלות סיכון לסוכרת הריון בהריון הבא ותיאורטית גם לסוכרת. התרופה תסייע באיזון כעת, וזה קריטי לך ולעובר.
השאלה אם זה שהתזונה לא מספיקה לאיזון מעלה את הסיכון אפילו יותר מאשר סכרת שמאוזנת תזונתית בלבד.
תמיד הייתי מאוזנת טוב, במיוחד בבוקר. והפעם הכל היה יחסית מאוזן והבקרים קשים מאוד. לקחתי (בהוראת רופא) אינסולין וזה ממש ממש עזר.
בהצלחה! זה רק תקופה ועובר
זו הפעם הראשונה שיש לי סכרת הריון, בכל ההריונות הקודמים לא הייתה שום בעיה.
היה לעשות הליכה כל ערב לא משנה מה, גם אם הייתי ממש מותשת יצאתי ל20 דקות הליכה, וזה ממש איזן אותי
ועדיין עם בחילות שמקשות עלי לישון ולזוז... אבל את צודקת שצריך
האיזון התרופתי שנצרך עולה.
לגבי הישארות סוכרת הקבועה אחרי הלידה- לא בהכרח שתישאר סוכרת, כן כל הריון סוכרת מגביר סיכויים להישאר איתה גם ביומיום
ומה שהכי משפיע זה אם את מצליחה לאזן את עצמך אחרי ההריון עם שמירה על תזונה וספורט.
בהצלחה! הרבה כוחות
ב"ה שבוע 22
מרכישה טוב חסדי ה'
שמתי לב בשבוע האחרון, שלפעמים כ שאני קמה משכיבה במיטה לעמידה, אז בגב התחתון (אולי אפילו אגן ימין( בצד ימין
יש כאב לכמה דקות.
ועובר
חוץ מזה ב"ה הכל טוב
אולי זה סימפוליזיוס? אפעם לא היה לי. נבהלתי פתאום
יש שם דגשים שחשוב לקרוא כדי למנוע החמרה במצב...
המייל הוא simfi.help@gmail.com
אלא להתגלגל על הצד, ואז לתמוך עם כפות הידיים על המזרון ולקום לישיבה.
שבוע 10, עייפה קיצוניייי
יכול להיות שהחופש והילדים בבית והכל אינטנסיבי וגם ככה קיצוני. אבל אני עייפה ברמה של לקום ולעבור לסלון ולשכב וככה להישאר כל היום. אני עם בונצסטה, מאמינה שזה מוסיף.
כולנו מסכנים מהסיטואציה, מתה לחזור לעצמי ולהיות בן אדם.
יודעת שזה הגיוני ולגיטימי ותקופה שתעבור, צריכה תגובות אדיבות שיעזרו לי לשחרר את המצפון והאשמה. פשוט להיות הכלי להריון הזה...
מבינה אותך זה הכי טבעי בשלב הזה
ולפעמים אצל רוב הנשים בשלישי השני יש יותר כח
אבל בינתיים זה מובן
לק"י
קשה להיות זרוקה בלי אנרגיות.
הלוואי שיעבור לך במהרה!!
גם אצלי זה עבר סיוטי בהתחלה
הייתי סמרטוט כל היום במיטה
לא מתפקדת
נעזרתי הרבה במה ובמי שיכולתי, שחררתי לגמרי מטלות בית וב"ה דברים מסתדרים לאט לאט
זה יעבור
אל תתייסרי
כולם בריאים כולם בבית כל השאר שטויות
קודם כל בשעה טובה ובקלות.
אני בהריון הנוכחי בתחילה ההריון הייתי גמורה ברמות אחרות, כל הזמן הייתי זרוקה על הספה ובלי יכולת לעשות כלום.
אחרי כמה שבועות התחלתי לקחת כל יום 2 כדורי B12 בנוסף למולטי ויטמין להריון.
פשוט הרים אותי.
ממליצה בחום לנסות!
עד עכשיו אני כל יום לוקחת 2 כדורים ומתפקדת "יחסית" סבבה.
ברור שעייפה ומשוועת לישון אבל מצליחה לתפקד.
של איזו חברה לקחת? בהמלצת רופא?
לא נראה לי שיש הבדל בין הסוגים.
לא דיברתי על זה עם שום רופא.
פשוט ניסיתי על דעת עצמי.
שבוע 10
הבית נראה די רע
בגדול תפקוד מתחת לרצוי...
מנסה לשנן לעצמי- הכל בסדר , את בתחילת הריון.
כי אני כל הזמן נאבקת בין האשמה, והכעס העצמי.
האמת לא כ"כ עייפה פשוט מכוצ'צ'ת, מבוחלת (ב"ה על הבונג'סטה! אבל עדיין...) ופשןט לא בא לי לעשות כלום בגדול.
הלחץ שאני חוזרת לעבודה ושם אי אפשר לחפף בכלום!
שה' יעזור לנו, באמת שבתקופה הזאת אני מעריצה כל אישה בהריון , זה כל כך לא מובן מאליו מה שאנחנו עוברות!
כי יש לי חצאית שאני לא מוצאת בשום חנות ואני רוצה לחפש אותה און ליין
חצאיות של החברה הזו
כתוב בתיאור של הפריט. לדעתי היא גם זמינה בווצאפ אם יש לך שאלות.
בייסיק שחורה נעימה מידה גדולה
אבל לא מצאתי באתר לצערי
יכולות לקחת תרופות ותוספי תזונה? צריכה לקחת כדור לחרדות ולא הצלחתי בגלל רגישות חזקה במערכת העיכול
הרופאה אמרה ננסה לעבור לזעפרן שהוא גם יעיל מאוד וידידותי לבטן אבל גם זה, שעתיים אחרי הנטילה אני עם כאבי בטן חזקים ונכנסת לשירותים
מה עושים במצב כזה? בלי כל זה אני מאוזנת וחיה עם זה יחסית בשלום
זה גם יכול לעזור
יש לי רק נסיון עם תוספי תזונה,
לי וגם לילדים.
הרבה מהתוספים עדיף לתת על קיבה מלאה.
לבת שלי למשל יש צורך רפואי בהשלמת ויטמינים, במרשם רופא, בגלל בעיה בספיגה. אם לוקחת את הכדור בלי ארוחה ממש יש לה בחילות וכאבי בטן. אם לוקחת במהלך ארוחת ערב טובה, היא ישנה מצויין בלילה וקמה בלי שום תופעות לוואי. לדעתי גם אם היתה לה אולי בחילה קטנה היא לא מרגישה את זה בלילה.
בכל מקרה במידת האפשר נסי לקחת יחד עם ארוחה טובה. וזערפן ספצפית הבנתי שמומלץ מאוד בערב עוזר גם לשינה טובה.
ומעל לכל זה, לפעמים יש גם הסתגלות לתוסף ואחרי שבוע שבועיים 'מתרגלים' אליו וכבר פחות עושה בעיות.
אולי כל זה לא רלוונטי עם מעי רגיש, לפחות הקפצתי לך
אני לוקחת קלבטן וזה עוזר מקומית.
ת'כלס מה שהכי עזר לי זה גלולות ויזאבל שלקחתי בגלל שיש לי אנדומטריוזיס.
הכוונה לתרופות נוגדות חרדה כי אני כבר לא מסוגלת (לא למניעת הריון).
עושה הליכות לפעמים, אבל ההחמרות הקיצוניות דווקא כשאני לוקחת טיפול תרופתי לחרדה
ניסיתי מס דברים טבעיים, צמחי מרפא, כמה סוגי תרופות ואין כל דבר עושה לי כאבי תופת בבטן ושילשולים
לקחתי גם בלילה למזער נזקים וכן, קמתי מתוך שינה עם כאבי בטן חזקים. אני כולה 3 ימים עם זעפרן (לוקחת על בטן מלאה) וסובלת ממש ממש
ולקחתי את הויזאבל כדי שיעזור לכאבים של האנדו (שכוללים כאבים של מעי רגיש), לא רק בשביל מניעה
פרופסור לאון גרינהאוס.
פרטי, יקר, אבל הוא באמת המומחה למקרים מורכבים.
הניקית ההיא ציינה שזה לא מניסיון אישי.
אם תרצי, אני אפרט בשמה מאיפה היא הכירה אותו.
מכל הפרטיים האלה, כל אחד חושב על משהו אחר ולא על התמונה הכוללת
"אז כמה ימים קשים של תופעות לוואי וזהו" לא, זה ממש לא ככה, זה משבית אותי לגמריי פי 10, עושים ממני בעייתית כאילו הכל בראש וזה לא ככה באמת. כל כדור משבש לי ברמות הזויות את מערכת העיכול
"הכדור הזה לא אמור לעשות לך ככה" אבל אחרי קריאה בעלון /גןגל זה עושה הכי תופעות בבטן, למה להקטין את זה?
וכל אלה הפרטיים אמרו לי...
לק"י
שזו המלצה מקצועית מפסיכיאטרית שהפנתה אליו מקרה מורכב.
וחיבוק ממני. בשורות טובות!
גם מחרדות וגם בעיות עיכול ( GERD )
היא התחילה טיפול תרופתי נגד חרדה ש"ממש לא אמור להשפיע על המערכת" בלה בלה היה לה תופעות נוראיות וכולם אמרו שזה לא קשור לתרופה עד שבסוף סוף הצליחה לחזור לפסיכיאטר להוריד אותה מזה ( היא הגיעה למיון מרב כאבים והתייבשות ואמרו שזה לא קשור )
כרגע היא לא חזרה לתרופה ומנסה שיחות וכל מיני דברים אחרים טבעיים כי היא מפחדת מתופעות לוואי
בקיצור, לא יודעת אם זה מעודד אבל זה ממש לא בראש שלך ומקווה שתמצאי פתרון מהר ( ואשמח אם תשתפי כדי שאוכל להעביר לה )
אם כן, כדאי להעלות מול הרופא את האופציה של FMF.
אצלי אין חום והתסמינים שונים
לק"י
או שאולי למצוא תחליפים מתאימים?
נראה לי שזה נקרא "רוקח קליני".
גוגל בטח ידע להסביר מה זה בדיוק.
התיעצתי עם רוקח בן משפחה, אמר שאם אני רגישה ככ לתרופות שלקחתי שהם נחשבות לתופעות לוואי קלות סביר להניח שהכל ייע עליי כך, המליץ על משהו מסוים לנסות .
אבל אמר שהכי יעיל זה טיפול בשלושת המימדים אצל משהי ספציפית בבני ברק
יש לי נסיון פחות טוב עם הטיפול הזה אבל כנראה שאין לי ברירה
על 3 המימדים זה לא מתוקף לימודי הרוקחות. ממילא הייתי מתייחסת להמלצה שלו כמו של אדם אחר.
אמר שזה המלצה חמה בתור קרוב משפחה וחבר טוב של אבא שלי
ואז אמר לי מה אפשר לנסות. הוא דיבר דוגרי כולם הולכים איתי סחור סחור
אתמול היה לנו אירוע משפחתי, ובמהלך ההתארגנות והאירוע שאבתי והבאתי לתינוק (שבעה שבועות) בקבוק.
בלילה הוא לא ינק בכלל בשונה מהרגיל. הבוקר התעוררתי עם תחושה שאין לי חלב.. ניסיתי לסחוט ביד כמעט לא יוצא. והתינוק לא בקטע לינוק... מתחבר ומחכה שהחלב ישפך אליו כמו בבקבוק.. סוחטת לתוך הפה שלו והוא מוכן למצוץ קצת ואחרי כמה שניות מתעצבן, מה עושים?
לאכול דברים שמגבירים חלב
להיות עור לעור ולנסות להניק הרבה, אפילו אם הוא מתעצבן
להציע לו שוב ושוב
לשתות הרבה ולאכול טוב.
זה יחזור.
כבר המון זמן מתחרבשים עם זה וסוף סוף החלטנו שיאללה קופצים למים.
אז 2 שאלות- מישהי מכירה את ד"ר חן איתי משערי צדק? התחלנו את הפגישת יעוץ איתו ולקחנו אותו בפרטי. לא זוכרת למה... הוא טוב?
ושאלה 2- יש תור בחוה"מ בשעות הצהריים או חודש אח"כ בשעות הערב. זה לא מאוחר? כלומר מתי נשתחרר וכמה זמן היא תצטרך לצום...
וגם לא נורא שזה סוף שבוע? אם קורה משהו בשבת?
מתלבטת אם לא לעשות כבר בציבורי וזהו. בציבורי הניתוח הוא בשעות הבוקר?
כתבתי ממש מבולגן. מקווה שתבינו אותי.
(נ.ב. שונאת ביוקרטיה!!!)
לא מכירה את הרופא, אבל למרות שזה ניתוח קצר ואחרי כמה שעות אתם כבר בבית, מעדיפה את אחה"צ כי אם הניתוח בערב מתלכתחילה והוא נדחה אז הוא עלול להידחות ליום למחרת.
סופ"ש זה הכי נח כי ככה ביום ראשון חוזרים לשיגרה.
צודקת.
לפי מה שזכור לי היה ענייני ואדיב
מן הסתם שכן- אבל בכל זאת אשמח אם מישהי עשתה אצלו.
ותודה לך!
אין לך ממה לחשוש בכלל
אני הייתי שיא הפחדנית ברמה הזויה, כמה בדקתי וכמה חקרתי
עשינו במלחמה שהיה מול איראן בחודש מרץ, תוך שעה מסיום הניתוח היינו בבית, הילד קצת נרדם בבית ואחרי כמה זמן קם קיפץ והיה שמח כרגיל
אכל כבר בחדר התאוששות, הרדמה היא קלילה מאוד טשטוש קראו לזה שם כך שגם ההתעוררות ממש קלה
יש מקומות שעושים בבוקר יש אחהצ, אני תמיד רציתי בוקר ודם קיבלנו בוקר אבל בגלל שזה רק כפתורים אז לא כזה משנה, אם זה היה שקדים/שקד שלישי אז זה כבר משהו אחר לגמרי
שיהיה בהצלחה!!
אמורים להיות בצום אם אני לא טועה 8 שעות
זה אומר שעם הניתוח אחרי צהריים/ערב הילד אמור להיות בצום כל היום
אבל בציבורי עשיתי כבר כמה וכמה פעמים. תמיד היה על הבוקר. אני יודעת שככל שהילד יותר קטן יש לו קדימות לשעה מוקדמת יותר. עשיתי במגוון גילאים ותמיד היה 9 גג..
זה משמעותי כי הילד צריך להיות בצום, הרבה יותר קל צום בלילה כשהילד בכל מקרה ישן.
והאמת שמעניין אותי, למה בעצם לקחת רופא פרטי לזה? רופא פרטי לא עולה הון?? זה ניתוח ממש ממש פשוט..
אנחנו עשינו לבת שלי כפתורים + שקד שלישי יש לה ברקע בעיית קרישה ושמו אותנו לשעה של אחהצ
חפרתי להם בלי סוף ושיגעתי אותם ובבוף העהירו אותנו לשעות הבוקר
כך שלא מחייב. שאנחנו היינו באשפוז לילה ראינו תינוקות מתקבלים בשעות אחהצ לניתוחים גם
אצלינו תמיד היה מוקדם ממש.
לגבי הקדימות אני יודעת את זה בוודאות.. אולי היו מקרים דחופים שנכנסו קודם? או ניתוחים לתינוקות קטנים יותר..
אנחנו עשינו לא מזמן לילדה בת 2.5 שקד שלישי וכפתורים והיינו מיועדים ראשונים ל 8 בבוקר. אחרנו היו עוד כמה ילדים בינהם תינוקות
הופתעתי מאוד למה לא שמו את הקטנים יותר בראש הרשימה
היה על זה שרשור לאחרונה, אבל אני לא מוצאת אותו.
העיתון מתאים למשפחה דתית לאומית תורנית מאוד?
אני מנויה לפנימה והוא מצוין בשבילי, אבל העיתון של הילדים מדי פתוח בשבילנו. אם מגיע גיליון כלשהו לילדים אז לא אמנע מהם לקרוא אותו, אבל לא נעשה מינוי.
עיתון אחד שקראתי לאחרונה.
נראה שהם חותרים להתאים למגוון אוכלסיות. לא ראיתי בו כמעט שום תוכן תורני, ככה שגם חילונים יכולים להרגיש שהוא מתאים להם.
מענין למה מתכוונות אלה שפחות ממליצות , אני מחזיקה מעצמי תורנית מאוד 🤭
אני לא קוראת את כל התוכן כל פעם, אבל מה שכן ראיתי היה בעיני בסדר גמור.
אולי זה נכון שזה מכוון לקהלים מגוונים, אז אין שם תכנים יותר מידי 'דתיים'. אבל בהחלט יש שם הרבה תכנים ערכיים. וזה גם מלווה ב'מדע וטבע' שמקבלים פעם בחודש, שבעיני מוסיף הרבה ידע כללי מעניין, ובכלל אני בעד קריאה שמרחיבה את עולם האופקים, מוסיפה ידע, מעוררת מחשבה.
אולי פחות מתאים למי שנמצא בחברות מאוד סגורות, שבהן עולם התוכן שהילדים נחשפים אליו מצומצם יותר, ולא רוצים את החשיפה דרך העיתון.
אנחנו אמנם כן תורניים (משתדלים לפחות) אבל חלק מחברה פתוחה יותר.
לנו העיתון מתאים, והילדים מאוד אוהבים לקרוא (בגילאי 7-12)
הילדים שלי בחברה סגורה בעיקרון, לא מכירים סרטים וספרים לא של שומרי מצוות, אז חבל לי שהם ייתקלו בזה כך...
לא יודעת אם ההגדרה תורנים תתאים פה, אבל לא רואה בעיית צניעות או תוכן בעיתון.אוהבים אצלנו מאוד, וגם את מדע וטבע.
גם בשרשור הקודם מודה שלא כ"כ הבנתי מה הבעיה בו..
ותמיד אפשר לבטל מינוי.
מעניין גם לי לקרוא
לפנימה ממש לא התחברתי
נותן הרבה ידע עולם
גם לפנימה...
נהנית מזה מאד מאד
ממש אוהבת התוכן מעולה ומגוון
והנושא זה ניהול עוצס והתמוד-ות עם העומס בחיים
מרגישה 'בעבר הדמיון הילדותי לשי היה שאם יהיה קשה או עמוד אז הבעל יוכל לתמוך ונגיד לתת לי לנוח או לקחת אחריות לרגע
וכנ''ל להפך- אם הוא חלש או עייף- אז אני אשמח לפרקן לו מנוחה
והוא באמת עושה את שה ומשתדל
וגם אני(ומודה שזה יותר קשה משנדמה לי בעבר)
אבל הבעיה שיש מלא פעמים דו''צים של זה
שאני נגיד עברתי יום ממש קושח לבד עם הילדים בחופש
והוא עבר יום קשוח בעבודה
ושנינו גמורים
וכך אחד רוצה שהשני ישחרר אותו ויקח חסות
אבל שנינו בלי כח
ולפ זה לא מסיבה חיצונית מובהקת
פשוט מצב רוח שמכווץ ומחליש
או עכשיו כשאני בתחילת הריון ויש לי התקפי חולשה כאלה לא צפויים בלי סיבה חיצונית מוגדרת
נגיד עכשיו אני ביום חלששש ובלי כח
ומהבוקר עם כולם
ומתה לנוח
וניסיתי לסדר שהתינוקת תישן שאוכל לנוח ובסוף לא הצליח התזמון ועד 'באתי לנוח היא קמה
והוא חוזר רק אחה'צ + מהעבודה מיום שיסחוט לו את הכוחות
ואני רק מייחלת שמישהו רק יתן לי לנוח
אם התינוקת ישנה אני יכולה לתת לילדים תעסוקה כלשהי וקצת לנוח
אבל ככה לא
וזהו
פשוט מצאתי את עצמי בוכה כשהם העירו אותי כשהשתוללו
והם ממש נבהלים מאמא בוכה
ומבינה אותם
הם חמודים ומתנהגים באמת נפלא אני שיא הגאה בהם
פשוט נגמר הכח ואני מנסה לא לחכות שיגיע כי יודעת שגם אז אצטרך להיות גיבורה ולהמישך לסחוב
ונכון אין ברירה אז מסתדרים
(עוד רגע סבב חדש אז אל דאגה אני מכירה מה הז לתפקד לבד ..שנאת חיי)
אבל אין לי כח
ובא לי כמו בדמיונות ילדות
שזה יהיה בקלות
קורה לנו הרבה מאוד...
ובכל פעם מנסים לבדוק מי קצת פחות גמור, והוא זה שמטפל בעניינים. (וטוב שיש ילדים גדולים שלפעמים גם הם מתגייסים קצת לעזרה. אני למשל לא כל כך מרגישה טוב היום, והילדים הגדולים שנמצאים בבית הסכימו להיות אחראיים על הקטנות)
באמת שהקושי האמיתי הוא כשהבעל לגמרי לא נמצא בבית, ועל כך הערכתי נתונה לך🫡
או להשיג בייביסיטר כי זה באמת סתם יוצר מרמור של שנינו
מי שבבית חושב שהוא עבד מלא עם הילדים וצריך הפסקה
ומי שחזר, חוזר מותש וצריך הפסקה
שניהם עובדה תכלס
ואין איך לשחק עם זה ככ..
ותכלס זה יוצר צף בתקופות מאתגרות יותר של תחילת הריון וכזה.. זה עובר אח"כ....
חיבוקקקקק
א. גם אני בתקופות עמוסות לא מבינה איך זה לא מספיק מדובר...
לדעתי זה אחת מהרעות החולות של התרבות המערבית
שכל אחד בביתו
החיים השבטיים נתנו לזה מענה...
ב. מאוד עוזר כשאנחנו מספיקים לעשות תיאום ציפיות, ואז קובעים מתי הוא כן יהיה וזה נותן לי אופק, וגם הוא יותר מודע לעומס שעובר עלי ועצם זה ששואל אותי מה שלומי יותר מהרגיל ואיך אני מסתדרת, נותן תחושה של שותפות ומקל עלי מאוד...
ג. ואגב, כשהתינוק לא ישן מספיק ואין את הפס הזה זה לגמרי מוציא מהדעת... ואני חושבת שאת יכולה לתווך להם את זה... שאת מאוד עייפה וממש תכננת לנוח בזמן שאיקס ישנה וקצת להתרכז בכמה דברים שאת מחכה לטפל בהם (עצמך) ולכן את עכשיו גם עייפה וגם מבולבלת... התיווך מקל עלייך ועליהם!
חיבוק ענקקקקק
ועוד 5 ימים מסגרות ויהיה יותר קל השגרה בע"ה!!!!!
אני משתדלת ליצור לעצמי איכשהו את הפסק זמן שאני צריכה. זמן מסך, משהו טעים (לעצמי או לחלק לילדים שיהיו רגועים לכמה דקות) משחקים שאני שומרת למעלה להזדמנויות האלו, קשקושים מהשקל כנ''ל. בפעמים שאני זוכרת המצליחה ליישם את אחת מהשיטות האלו זה עוזר ממש!
המקוריתזה באמת לא קל
זה השנים הכי עמוסות
אבל תתנחמי בזה שזו תקופה שתעבור
תראי מה את יכולה להקל מעלייך בכאן ועכשיו
ותזכרי ששבוע הבא הם כבר במסגרות בעז"ה
♥️
קודם כל ברמה הטכנית אפשר גם להיעזר בדברים חיצוניים.
אוכל מוכן או מוכן חלקית, מכשירי נקיון למיניהם כמו שואב - מדיח - מייבש
עזרה אנושית כמו מנקה או בייביסיטר או אפילו ילדה בכיתה ד שבאה לשחק עם הילדים כשאת בבית ולהקל...
ואם יש צורך לנוח, באמת למצוא בייביסיטר שתשמור קצת ולנוח יכול ממש לעזור ולשפר את המצב, אחרת זה רק גורם להסחב כל היום ולהתרוקן יותר.
המעבר, זה ברמה הזוגית.
בעקרון, איש ואישה הם לא בסימטריה,
היחס ביניהם הוא שונה כמו שכתוב בכתובה- יש צד אחד שהוא הגבר שאחראי לבטחון ולהזנה שלך מכל הסוגים, ויש צד של אישה שהיא נסמכת
וכמובן מתוך הטוב שהיא מתמלאת בו גם שמחה לדאוג לבעלה ולהחזיר אליו אור.
גם ברמה הפיזית אנחנו בנויים באופן שונה. וגם מבחינת היחסים בין איש לאישה יש לנו הדגמה מה האופן והיחס הנכון.
כשמגיעים למצב שהוא "שוויוני" שני הצדדים לא ממש שמחים.
האישה מרוקנת כי אין לה תחושה שיש לה מספיק על מי להשען וממי להתמלא, והיא מוציאה יותר ממה שהיא מסוגלת.
האיש לא בשיא כוחותיו, כי עצם השענות של אישה, בטחון שלה בו וכמיהה אליו הם אלה שנותנים לו את האון והיכולת להשפיע ולתת, וזה גם לא קורה,
ובעצם כולם מותשים ומרוקנים.
אני כותבת את זה כרגע באופן כללי כי אלה דברים עמוקים שההתפרטות שלהם לחיים היא בוודאי מורכבת מהודעה בפורום, אבל נראה שאולי שם שורש הקושי, ושווה לחפש מענה שורשי בכיוון הזה..
שיהיה בע"ה בטוב ובקלות
שומרת את הזמן מסך לשנצ של הילדה, כשהיא ישנה אני מרשה לשאר סרט או תכנית. זה יכול להיות גם שעתיים בהם אני ישנה או נחה ולהם אסור להפריע. ואם מפריעים או לא מסתדרים, לא רואים.
ועוד משהו, אני באמת חושבת שיום קשוח בעבודה לא דומה ליום קשוח עם הילדים ולכן כשאני נמצאת איתם בבית, בזמני חופשה, מלחמה, קורונה וכו, כשבעלי מגיע אני נכנסת לחדר לנוח והוא לגמרי מפרגן את זה כי יודע שזה לא דומה.
יש לי כינים. איכס.
זו פעם שניה בתקופה האחרונה. פעם קודמת לפני חודשיים בערך.
אני עם כיסוי ראש מלא, יש לי בן מסופר ופעוט עם מעט שיער. אני אבדוק לשניהם, אבל בפעם הקודמת לא היו להם.
מאיפה זה יכול להגיע??
כמו שאמרת, לבדוק לילדים רוב הסיכויים שמהם.
אפשרויות אחרות,
אם את עובדת עם ילדים.
או אם נפגשתם עם משפחה/חברים (מתאים יותר לחופש)
שהבנות נהיו בגילאי יסודי כזה זה בא אלי גם. (אליהם קודם ואז אלי)
ומאז אני לא נפטרת מזה לגמרי .
זה און אנד אוף לפי ההדבקות שלהם. וגם עם כיסוי מלא אני.
אבל אני מנקה אותן מלא ובסוף גרים באותו בית.. מגיעות אלי למיטה וכו' וכו'. וזה עובר..
קיבלתי את זה. מעבירה לי קבוע פעם השבוע מסרק סמיך. לפעמים יוצא יןתר לפעמים פחות. דואגת שיהיה בשליטה . מה עוד יכולה לעשות
בתור ילדה סבלתי ממש ולצערי גם עכשיו
לא מצליחה להפטר מזה לגמרי, בעיקר אצל הבנות.
אז לא מצאתי כלום
אחרי שהייתי בטוחה, וכל הלילה התגרדתי נוראות 😝
בפעם הקודמת לפני חודשיים הייתי בטוחה שזה כל דבר אחר חוץ מכינים... לא יודעת כבר מה לחשוב 😂
זה מגרד. קרה לי כמה פעמים שהייתח בטוחחחחה שיש לי
משתמשת בשמפו נגד קשקשים וזה עובר מהר (מצאת נקודות לבנות בסירוק?)
אני החלפתי שמפו וחל שיפור עצום.
עברתי לפנטן
מתגרדת בלי סוף ובסוף אין כלום.
כשיש לילדיי כיניים זה פסיכולוגי אני מרגישה גם.
יש איזה תרופה/שמפו שממש עוזר לזה
אבל צריך מרשם מרופא
ואם את בהריון לוודא שמותר
נקרא קטוקונזול
שככה גיליתי היריון😅
שהגיעו לי כינים..
אני לא בהריון
ולא מרגישה שמזיעה במיוחד
קשקשים יש קצת, אבל קבוע, ומשתמשת בשמפו של הד אנד שולדרס
או כשאני הרבה זמן עם כיסוי בלי לאורר את השיער
יש פשוט אנשים שנדבקים בקלות:-/
סיוט!
אבל לא נתקע כמו אצל הילדים. סירוק שניים. המשכתי כמובן לבדוק בהיסטריה אבל זה נגמר.
פתחתי משתמש חדש בשביל זה כי לא רוצה להיחשף.
אני בשבוע 8 ב"ה הריון שלישי.
הריון ראשון תקין, הריון שני דרמטי מאוד מתחילתו מלא בבעיות עם שמירה הרמטית בחלק גדול ממנו ולידת פג שאחריה גילו בעיית קרישה.
לקח לי די הרבה זמן להירגע, לנשום עמוק ולהחליט שאני רוצה עוד הריון... אני מאוד אוהבת ילדים ותמיד רציתי בית מלא והחלטתי להיות אופטימית ולנסות.... כ"כ שמחתי כשגיליתי שאני בהריון והחלטתי שבהריון הזה אני אעבוד על האמונה וביטחון, ואני לא אפחד מכל דבר, ומה שהיה בהריון קודם לא אומר שיחזור על עצמו ובעז"ה לא יהיו שום תקלות בכלל בכלל. ממש השתדלתי להאמין בזה.... ולמרות הזריקות שאני צריכה לקחת כל יום בהריון ועוד כמה דברים עדיין שמחתי כ"כ ובאמת הייתי אופטימית....
אני אחרי אולטרה סאונד ראשון, כמובן שיליה קדמית בדיוק כמו בהריון הקודם, איך לא.... והמטומות, שתיים. אמנם קטנות ואפילו בקושי התייחסו אליהן (ס"מ כל אחת) אבל עדיין.... זיהיתי את זה לבד על המסך ממש היה לי משהו מוכר עד כאב מהריון קודם ואפילו לא הייתי צריכה לשאול אותה מה זה אבל שאלתי וכן, צדקתי....
ובמקום להיות מאושרת שראו עובר! בתוך הרחם! ודופק! וכל השאר תקין! וההמטומות באמת קטנות ואין לי שום דימום שזה טוב! אני לא יכולה לעמוד בלחץ....
אני ממש ממש מנסה להאמין.
ממש מנסה לא לפחד בכלל.
להיות חזקה כי לבעלי היה ממש קשה כל הפחד והלא נודע בהריון הקודם והוא בעיקר דחף למנוע קצת עד שהחלטנו שיש לנו כוח לעוד אחד.
אני מנסה לא לדבר על הלחץ הזה ולא לחשוב על כלום כל פעם שאני מרגישה עוד דקירה או הולכת לשירותים ובטוחה שהנה עכשיו יקרה משהו....
לא מצליחה...
הבטחתי לעצמי שאני לא אבדוק אונליין כלום ולא אשאל את ג'יפיטי למה אני מרגישה דקירות וכמה זמן לוקח להמטומה להיספג וכמה אחוזים סטטיסטית יש בכל דבר וכו'.... אבל זה לא עוזר... אני לא יכולה להסיח את הדעת ולחשוב על שום דבר ואין לי כוח.... פשוט אין לי כוח....
למה חשבתי שאני יכולה תוך יום אחד להפוך למאמינה ובוטחת כשאף פעם לא הצלחתי להגיע לדרגה הזאת?
מורכב לי נורא למרות שההריון הזה הוא באמת ברכה וכ"כ משמח.....
קודם כל בשעה טובה ובע"ה בקלות ובידיים מלאות.
דבר שני נשמע לי שבאמת עוד יש טראומות גם מההריון הזה, וגם עכשיו הפחד הוא לגיטימי,
ובעיני התחזקות באמונה היא טובה תמיד אבל צריך לראות שהיא לא מגיעה באופן של להדחיק דברים כי אז הם עלולים להתפרץ בצורה פחות טובה.
ומהצד השני, אחרי שמעבדים דברים בעומק, פשוט בהרבה להפוך למאמינה ובוטחת באמת כי האמונה מתיישבת על הלב ולא מעל מלא רגשות מודחקים שמרימים ראש...
שקושי בהריון יצוף בהריון הבא, ויגרום לחרדה.
אם את רואה שהמחשבות החיוביות לא מספיקות, אפשר ללכת לטיפול.
לעבד את החוויה של ההריון הקודם ולקבל תמיכה בהריון הנוכחי.
הריון ראשון תקין.
שני כל ההריון בלאגן המטומות,צירים מוקדמים ובסוף לידת פג משמעותי(פחות משבוע30 לא מפרטת יותר)
ההריון הבא היה חרדה ולחץ,
הכל היה תקין אפילו הסוכר שבדרך כלל גבוה אצלי היה תקין.
בקרשיות הייתי גבולית ולא הזרקתי כלום.
הוא היה הריון קשוח נפשית עם הרבה לחץ וחרדה.
אין לי הרבה מה להמליץ לך בעניין הזה.
חוץ מיזה שהכל עובר בסוף...
להרגע זה הכי קשה. ולשחרר שליטה זה באמת קשוח ושזה לא בידיים שלנו תכלס כי אין שום ברירה אחרת.
עברתי מאז 6 הריונות וכל הריון מחדש זה לחץ וחרדה וחלקם עם אישפוזים ועד שאני לא עוברת את שבוע 30 אני לא רגועה.
ואז אני לא רגועה בגלל דברים אחרים...
ואז יש תינוק ולא רגועים שוב...
בקיצר זה עבודת חיי.
שולחת לך כוחות והמון🫶
והכי חשוב שיהיה בידיים מלאות
מזדהה עם כל מה שכתבת כי אני בן אדם לחוץ גם ככה.....
אני רואה מלא נשים בהריון ופשוט אכולת קנאה, מה הן מצליחות שאני לא? איך הן יכולות להיות רגועות ולהנות מהחיים ככה?
זה כנראה באמת יושב הרבה על הריון קודם שלא עיבדתי מספיק (למי יש זמן לעשות את זה? 🫣) ועכשיו מתנקם בי...
אל תשכחי שהריון זה הורמונלי
וחרדה מושפעת חזק מהורמונים.
במיוחד כשיש סיפור רקע.
את רואה נשים בהריון ואת לא באמת יודעת מה הן עוברות ועם איזה חרדות הן מתמודדות.
או בכלל מה הן באמת עוברות גם פיזית כי לא תמיד רואים.יותר נכון בדרך כלל לא רואים.
ותכלס חרדות זה התמודדות שלא רואים כלפי חוץ.
ואפשר גם לקבל כלים להתמודד עם חרדה
שבדיוק כמוך יכול להיות שמישהי אחרת רואה אותך מבחוץ ולא יודעת מה המורכבות שאת עוברת ויכולה לקנא בך...
או על דברים אחרים שבאמת לך פשוטים ולה מורכבים (ולהפך)
אני הרגשתי בודדה מאוד ושקופה בקשיים משמעותיים שהיו לי, עד שנפל לי האסימון שיש מצב שלהם יש קשיים אחרים ששקופים לי באותה מידה שאני שקופה להם.
אני אומרת את זה באהדה, באמת אני מבינה את תחושה הזו, שזה לא הוגן שרק לי קשה. אבל האמת היא לא בדיוק ככה כנראה.
לא יודעת אם הנקודה הזו משמעותית לך או לא, לי זה עזר לשחרר חלק מהקושי הנפשי.
זה לא מפחית מההתמחדדות עצמה, אבל לפחות לא מוסיף עליה את ההשוואה לאחרים.
אבל אני זוכרת את עצמי בהריון ראשון איזה תמימה ושמחה הייתי.
לא חשבתי שמשהו יכול להסתבך בכלל. לא הייתי לחוצה מהבדיקה החיובית עד הא"ס הראשון כי היה לי ברור שיצא תקין עם דופק, מה, יכול להיות אופציה אחרת בכלל?
אולי דווקא אז הייתי החריגה ועכשיו אני 'נורמלית' אבל אני בטוחה שיש נשים שמצליחות להישאר ברוגע ולא מתעסקות במה יכול לקרות.
לכל אחד זה סביב נושא אחר. לך (ולא רק לך) זה סביב היריון, ולאחרים זה יכול להיות סביב נהיגה, או שיחות עם הבוס, או מיניות, או מיליון דברים אחרים שאת לא תדעי מהם.
למי יש זמן? למי שאין לה זמן להעביר עוד הריון שלם בחרדות...
אני לא חושבת שכל פיפס בחיים מחייב עיבוד, אבל נשמע ממך שההריון הקודם שלך כן מצריך איזשהו עיבוד...
ממליצה ממש ללכת על משהו, אפילו פגישה -שתיים לפרוק את החרדות ולקבל כלים להמשך
שגם לה בהריון השני היו בעיות והיא הייתה מאושפזת בהריון קצת ואז המצב הדרדר והיא ילדה פג, ואז בהריון אחרי זה היא לקחה רופא פרטי והייתה במעקב ממש קפדני ולקחה את הזריקות, באיזה שלב היא יצאה גם לשמירה וב"ה הצליחה לסחוב את ההריון עד שבוע 37. מאחלת גם לך
היו לי כמה הפלות (ו2 ילדים בבית חמסה)
ועכשיו בהריון בשבוע מתקדם
והייתי בחרדות מטורפות בתחילת ההריון שאפילו חשבתי להתחיל טיפול תרופתי
ולפני כל בדיקה אני שבוע לא מרגישה טוב
וקראתי כל מידע שיש באינטרנט למרות שכבר קראתי אותו בהריונות הקודמים
וכל הזמן מדברת עם הצאט
ואפילו שעברתי את השבוע של ההפלות לא נרגעתי
עכשיו קצת יותר רגועה
ופחדתי לספר לכולם מרוב הפחד אז סיפרתי ממש מאוחר
וזה מבאס מאד לעבור הריון ככה.. אבל החלטתי שזה מה יש ואין לי מה להלחם בזה אלא לקבל את זה שהפחד נוכח בהריון ושהוא הולך איתי יד ביד
כשהגעתי לשבוע 8 סיפרתי לאמא שלי שפעמים קודמות שיתפתי אותה ברגע שראיתי שני פסים......
וחמותי עדיין לא יודעת......
זה נראה לי נורמלי הפחד הזה וידעתי מראש שהריון אחרי יהיה לי מורכב אבל חשבתי שאני חזקה מזה..... וזה רודף אותי כל הזמן...
גם אני הייתי תמימה בהריון הראשון
עכשיו מודה על זה שלפחות הריון אחד היה לי תמים
אני כן מנסה להסיח את דעתי ולנסות להאמין שגם אם יהיה קושי חס ושלום ה יתן לי כוחות להתמודד איתו
אבל היו לי לילות שלא הצלחתי לישון, וכל כניסה לשירותים הייתה מלחיצה
והמון מחשבות של פחד
אפילו היה לי סוג של התקף חרדה
ובאמת הייתי על סף כדורים אבל ראיתי שזה מתאזן
ובסדר.. זה כרגע ההתמודדות
ומה שהכי מרגיע אותי שחרדות הם לא מדד לתקינות- אם ההריון הזה צריך לקרות הוא יקרה גם אם אני יאכל סרטים
ואת כל כך נורמלית ובסדר.
ואת נותנת לי להרגיש גם נורמלית, אז תודה לך 
אני אמנם הריון ראשון אבל גם כל כך בחרדות וכל רגע בטוחה שאני שטופת דם...
תחילת הריון המטומה שדיממה ושלושה שבועות הרופא אסר לעשות כלום, ותמיכה עם כדורים ואז התעלפויות, ועירויים ומה לא...
מה שלי עוזר זה פשוט לא לחשוב על ההריון (כמה שאפשר...), עושה דברים שאני אוהבת
הולכת לברכה, נמצאת הרבה עם אנשים שאני אוהבת, זה ממש עוזר להיות בחברת אנשים. ממש מצמצמת את השעות שלי לבד רק ללילה (בעלי גם חוזר הביתה רק בלילה)
לא יודעת כמה הייתי משקיעה אנרגיות ב'להאמין בכח', כלומר, יותר הייתי משקיעה בלעשות לעצמי טוב ודברים שאני אוהבת ולהסיח את הדעת, מאשר לנסות כל הזמן להאמין שיהיה טוב.
תעסיקי את המח בדברים שעושים לך טוב על הלב.
מאחלת לך ולכולן הריון משעמם מאד,
ותינוק בריא בעזרת ה'.
אני גם מנסה להסיח את הדעת אבל זה כ"כ קשה בעיקר כשאני בעבודה (עובדת במשרד קטן מאוד בלי הרבה חברה) והראש שלי מתעסק בזה כל הזמן ברמת כפייתיות.....
גם מורכב הקטע עם בעלי נגיד כי הוא ממש לא ככה הוא פשוט לא מתעסק בזה ולא מבין מה אני כ"כ לחוצה.... כל פעם הוא אומר לי אבל החלטת שאת לא מפחדת הפעם, את לא זוכרת?.... איזה עולם פשוט זה להיות גבר.... 😶
למי שמנוסה
איזה אתר הכי מומלץ מבחינת אפשרויות עריכה , ואיכות הדפסה??
הדרישה שלי זה הדפסה שטוחה, אבל דפים לא עבים כי זה אלבום משפחתי ולא ארוע
עד עכשיו עשיתי בפיקאבוק היתי מאוד מאוצה
אבל עכשיו אני רוצה שטוח ושם השטוח זה עם דפים עבים...
ונראה לי פחות מתאים לאלבום משפחתי גדול...
אשמח לתובנות והמלצות
לא הכי איכותי אבל עונה לנו על הצורך
פתיחה שטוחה
לא יודעת להגיד על העובי של הדפים, הם כן יותר עבים מהדפסה רגילה.
לנו זה מצוין. לא הרגשתי שמפריע.
ואנחנו מדפיסים אלבומים משפחתיים
זה ממש לא דומה לאלבום חתונה.
אנחנו עושים בלופה, איכות טובה
לא אירועים, יותר של טיולים משפחתיים או לבת מצווה וכו
עובי דף נניח של 2 בריסטולים? משהו כזה נראה לי.
ואני לא אוהבת את האלבומים העבים והכבדים של האירועים. זה ממש לא זה. אלא אם את עושה אלבום מאוד ארוך אז אולי הוא כן יהיה כבד. אבל עד 100 עמודים נראה לי זה ממש טוב. כמו ספר דק.
תמיד עשיתי בפיקאבוק
לא שטוח
עכשיו רוצה שטוח
והשטוח הוא עבה במיוחד נראה
נראה לי פחות מתאים
אבל בלופה העיצוב נראה לי מאוד בסיסי ..
בלי יותר מדי אופציות לשינויים
מי התנסתה בקאנבה ואז העבירה ללופה?
אני אוהבת לעצב ולהשקיע, ותמיד כיף לעבוד בקנבה.
העיצוב בלופה ממש בסיסי ומצד שני מאוד אוהבת את איכות ההדפסה שלהם (אני תמיד מדפיסה אלבומים שטוחים- נשמר הרבה יותר טוב עם ילדים מדפדפים...). אז אחרי שסיימתי לעצב בקנבה והגיע מבצע משתלם במיוחד, העתקתי דף דף לתוך התוכנה (לא באתר) ושלחתי להדפסה.
ואז העתקת לתוך לופה?
ולתוכנה של לופה שהורדת על המחשב?
למה לא ישירות לאתר?
התחלתי עם האתר אבל משהו שם עיצבן אותי ועברתי לתוכנה (נראה לי שזה היה בגלל הכריכה שלא הצלחתי לערוך כמו שצריך).
יודעת על איזה תבנית את עומדת?
ולא הבנתי לאיזה תוכנה את מעתיקה, ללופה?
לא יודעת כולם ממליצים על לופה אבל לא החברתח בכלל לא לנוחות ולא למחיר
אני עשיתי לבנתיים רק בפיקאבוק ואחרי 6 אלבומים רוצה לגוןן
עצבתי הרבה בפיקאבוק
אבל עכשיו רוצה שטוח לאלבום משפחתי
והשטוח שם כולל רק דפים עבים במיוחד
שלדעתי מתאים יותר לאלבום ארועי קטן...
לגבי קנבה עכשיו מתחילה לנסות
מבינה שפותחים פרויקט
מגדירים גודל לפי הגודל של האלבום שאת רוצה
(למשל 30*30 סמ, אם רוצים לעצב בכםולות למשל תמונות רוחב אז 30*60)
ומעצבים דפעם
לא הגעתע לסוף
מבינה שאז זה נשמר ומעבירים ללופה
מקוה שלא מפספסת משהו בדרך...
מעצב הכל בקנבה ומעביר ללופה כתמונה.
פנורמי?
במיי אלבום/אלבומי )משהו כזה..( פעם עיצצבתי והיה טוב
אבל גם את יכולה לעצב עמודים בכל תוכנה כמו קנבה פוטושופ וכד ולסגור לפי עמ' ואז לפתוח את זה ישר לתוך התוכנה שלהם כרקע לעמ' ולשלוח להדפסה
גם הממשק שלהם נוח
אשמח לעצותיכן ולשיתוף מנסיונכן:
אנחנו לקראת בר מצוה, וכדי לחסוך בעלויות חשבנו לבשל את האוכל לבד.
מדובר בכ130 אנשים, חלקם ילדים.
האם שייך לבשל לכזו כמות של אנשים במטבח ביתי? (יכולה להעזר במקרר של אחרים, אבל שואלת על התנור, כיריים, כלים). כמובן להתחיל הרבה מראש ולהקפיא.
אשמח לשמוע ממישהי שעשתה משהו כזה-האם מומלץ? סדר גודל של זמן (ניסיתי להתייעץ עם הצ'אט, אבל ההערכות שלו לא נראות לי נכונות), מה כדאי להכין ומה לא, והאם ניתן להגיע שפויים לארוע ככה. (יתכן ותהיה לי עזרה, אבל לא רוצה להתבסס על זה)
כל תובנה תעזור. אפשר גם בפרטי.
העתק: פורום מתכונים
אז לפני מליאנתלפים זמן היה כאן בםורום שרשור על חיסונים נגד חצבת כן או לא וכתבתי את דעתי בצורה שוואלה אני מבואסת על עצמי על הצורה שכתבתי לניקית @לב אוהב בעיקר. יכולתי לכתוב יותר מכבד ואני מתבאסת על עצמי על זה. אז כתבתי באישי אבל בגלל שזה היה בפומבי אז רוצה לבקש ממך סליחה גם כאן בפומבי על הדרך שכתבתי אלייך. אפשר לא להסכים אבל לא הייתי צריכה לכתוב לך בצורה הזאת. אני מבקשת ממך סליחה גם כאן. ומקווה שאשים לב יותר בכללי לדרך שאני כותבת (דווקא מאז נראה לי שיותר משתדלת לשים לב אבל תמיד יש לאן לשאוף).
ולמה רק אני עכשיו אני כותבת? כי תאמת עברתי עם עצמי כל פעם כן או לא אפילו היה סשן עם המטפלת שלי על ההתלבטות והיא דווקא חשבה שלא (בגלל כל מיני סיבות לא משנה עכשיו) אבל זה הפריע לי אז היום החלטתי סוףסוף לךעשות מעשה.. יאללה שולחת מהר ובתקווה שיעשה רק טוב
ולראות את ההתגברות שלך על הקושי ולבוא לבקש ככה בפומבי סליחה...
מקווה ללמוד ממך!
גם לך לב אוהב על הצורה המכבדת שכתבת באותו שירשור
שרוול ארוך ? קצר?
אני גרה במקום שבערב כמעט תמיד קריר.
אומרים שהשנה הקיץ יסתיים מאוחר
מתלבטת ממש מה לקנות - מרגיש לי שעדיין מתאים קיץ אבל אולי עוד חודש מה שקניתי כבר לא יהיה רלוונטי ?
לק"י
אני קונה חלק לפחות קצר, אבל שיתאים בגודל גם לקיץ הבא.
גם ככה לרוב אצלינו יש בגדים שמתאימים להם לשנתיים, למרות שהם גדלים.
גדלו…
לקיץ הבא אין לי סיכוי לקנות
לק"י
לגדול יש בעיקר חולצות טריקו לבנות. אז כן לובש קצת יותר חגיגי.
או שהתכוונת לבגדים בכללי, כי לא מכבסים?
אם הם צריכים בגדים הייתי קונה עוד קצת. אצלינו חם.
אבל למה אין סיכוי לקנות לקיץ הבא? זה בערך חצי שנה אחרי החגים- בפסח.
בני כמה הילדים שלך?
לאותו ילד עצמו ?
אם אני אקנה לגדולה את המידה של שנה הבאה זה יהיה עליה עכשיו שק
אבל כן הבגדים של הגדולה יותר עוברים לזו שאחריה.
בנות 4 ו3
בערך כל חצי שנה צריכה להחליף להן מידה במיוחד בחצאיות מצד האורך
לק"י
ולקפל שרוולים.
ולא יודעת להגיד לגבי הגודל. אולי אני לא מלבישה בגדים מדוייקים בגודל. אבל לרוב יש להם בגדים טובים עוד מהעונה הקודמת, גם בלי להיות שק בשנה הראשונה....
חצי שנה לעונה הבאה.
זאת אומרת לדעתי אם חסר לך בגדי קיץ תקני מה שחסר, תלבישי עד שיתקרר וזה אמור להיות טוב גם לפסח.
אגב אם את מוצאת עכשיו בגדי קיץ שאת אוהבת במבצע כדאי מאוד לקנות עכשיו לקיץ הבא, אם את נתקעת בלי בגדים מתאימים בתחילת עונה זה הרבה יותר יקר.
ומצאתי איזה 2 חולצות ארוכות נחמדות בסייל אז הוספתי
ואם צריך יש קרדיגנים. הזגרת לי להזמין מנקסט עוד אחד
בחג/ שבת הבן שלי הולך עם מכופתרת ארוכה כל השנה (כרצונו) ומכנס ארוך כנל גם ביומיום
ובחגים בדכ מלבישה חולצות קצרות ביום וארוכות בלילה, ומכנסיים כבר ארוכים..
וגם אם חם זה בסדר ארוך
עד גיל שנה-שנתיים (תלוי ילד) ארוך + דואגת שיהיה 2-3 בגדים קצרים, לגדולים יותר קונה שתי בגדים ארוכים והשאר קצרים + סוודר
\
אולי תנסי לעשות השלמות של קצר במחירי סוף עונה?
קניתי לגדול חולצות קצרות, כי נהרסו לו מלא חולצות.
ולקטן קניתי מכנסיים קצרים, שיהיו לו עוד לתקופה של הגמילה.
אולי אני אקנה לו עוד מכנס קצר חגיגי לחגים.
אנחנו גרים באזור חם, וכנראה שיקח זמן עד שיתקרר.
גם אם זה לא יהיה טוב בקיץ הבא, מקסימום יעבור לילדים הבאים.
לבנות אני בכל מקרה מלבישה 3/4 גם בקיץ, אז אין הבדל.
וכמה בגדי גוף ארוכים.
להזמין מהאתר שלהם?
ארונות לילדים
הי, ממש אשמח לשמוע את דעתכן לגבי שם לבת.
אני מחפשת שם עם צליל חמוד וגם משמעות יפה, ועם חיבור למקורות.
נגיד אני אוהבת גם את השם גלי וגם קצת נויה אבל חסרה לי משמעות וחיבור למקורות.
איך השם אורי? הלידה אמורה להיות בחודש אדר, ונגיד נקרא שם מלא אורה , שזה מתאים לפסוק ליהודים הייתה אורה ושמחה... (ושם חיבה אורי), מה אומרות?? זאת גם משמעות יפה שמתאימה לחודש וגם שם חמוד. זה יהיה חריג לדעתכן בחינוך חרדי? לא רוצה שירימו גבה...
ואם יש הצעות נוספות אשמח לשמוע.
לי יש קרובי משפחה חרדים שקראו לבת שלהם הלני. בעיניי זה שם מהמם
