פורום הריון ולידה (עמוד 394)

אם זה מגיל 3, יש את הדובונים/מטבעות בטעם שוקולד שזה חיזוקית לחורף. הייתי תמיד נותנת.

יש גם חיסוקית בסירופ- שלי אהבו את זה גם

מעל גיל שנה יש ויטמין סי של סופרהרבה (אולי גם מתחת לגיל שנה )

וחיבוק חזקקק!! מאחת ש 2 תינוקות חולים ועכשיו גם הבעל הצטרף לחגיגה 😭

פה

אבל די ימי המחלה שלי בסכנה.. ועוד חודש צריכה ללדת ורוצה ילדים חזקים ובריאים בעזרת ה'!

וחידשת לי לגבי המטבעות שוקולד, אני אבדוק

רפואה שלמה גם לכם!

אז לא כל רב יפסוק בלי לראות את המראה בעצמו. אז כדאי להוסיף את הפרמטר הזה לשאלה...

(או שאולי עדיף לעבוד בכיוון של ה"לא נעים" אצל שניכם - אף שאני לגמרי מבינה ומזדהה עם זה...❤️)

לאחר קיום יחסים.

אל תשאלי למה לא שמנו מגבת, ויותר מזה אל תשאלי למה הסדין בצבע לבן

במקרה כזה צריך להביא את הסדין לרב או שזה בטוח אוסר?

אין לי כח לשאלות האלה כבר

לק"י

אולי רק דימום ממשי של מחזור וודאי.

ממליצה לשאול.

בהצלחה עם זה!!!

ויכול להיות שלרב יספיק רק תיאור המקרה...

בהצלחה, יקרה!

הם נחשבים לגישה כמו מכון פועה?

הרבה יותר מקלים?

ואילו סוודרים מהעונה הקודמת!

כבר נראים מבוגרים וישנים

הצבעים  דוהים והסיבים יוצאים מהסריגים

ככה שאני צריכה לקנות מחדש כל שנה

תוכנית? כותנה או סינתטי 

יחד עם בגדי ילדים ושלי צבעוניים

800 סיבובים

30 או 40 מעלות

אני כבר מפחדת לעשות משהו

טי שרטים יפים מפוקס עם כתמים הכתמים לא ירדו

חולצות פולו של מקס מורטי חדשות נקרעו מאחור או שהיה בהן חור

וגיהוץ בכלל הורס אצלי

אשמח לכללים

לגבי בגדי גברים

מה אני לא עושה נכון???

בתכנית של רבע שעה

800 סיבובים

30 מעלות

לבן או צבעוני

משתדלת למלא רק רבע מכונה (ולא מכונה מלאה) כדי שיתנקו טוב.

אם זה סוודרים לא אעשה אותם לבד אלא יכניס איתם בד "כבד" כמו ג'ינס.

איך שהמכונה מסתיימת אני מוציאה לא נותנת לזה לשכב במכונה.

אגב גם לי יש מלא עדינים או בגדים שאני ממש שומרת עליהם.. לרוב אין צורך בתכנית ארוכה לבגדים עדינים.

רגילים.

אמורה להיות לכם במכונת הכביסה תוכנית לסריגים.

או שיהיה כתוב wool, או ציור של כביסה ביד (ציור של כף יד בתוך גיגית מים), או גם וגם כתוב באותו מצב של כפתור התוכניות.

חשוב לזכור כי בגדים העשויים מצמר מצריכים טיפול מיוחד – את חלקם ניתן לכבס במכונת הכביסה ואחרים מחייבים כביסה ביד. לכן, חשוב לקרוא היטב את הוראות הכביסה שעל תווית הבגד.

תוכנית כביסה לסריגים צריכה להיות עדינה במיוחד, הכוללת הפסקות ארוכות יותר (בהן הפריטים מושרים במים פושרים ובתמיסת נוזל הניקוי), על מנת למנוע התכווצות של פריטי הכביסה.

וגם לכבס רק ב 30° וסחיטה הכי עדינה שאפשר.  

כיבוס חולצות טי-שירט מכותנה:

טיפול בכתמים לפני הכביסה עם ספרי מנקה כתמים.  

אני משתמשת בספריי של Vanish.

יש לכביסה לבנה ויש לצבעונית.

כתמים של אוכל שלא מוסרים בטיפול לפני הכביסה, לרוב מתקבעים בכביסה הרגילה ולא יורדים יותר.  

חולצות פולו - בכביסה עדינה

30°. וסחיטה לא חזקה מאוד.  

אמורה להיות לך אפשרות להגדיר את מהירות הכביסה בכפתורים נפרדים מאשר הכפתור של תוכניות הכביסה.

הכוונה להגדיר מהירות כביסה, 400, 600 עד 1200

וגם אפילו ללא סחיטה בכלל רק הוצאת מים.  

שנקרעים זה לאחרונה התחיל?

זו מכונה חדשה וזה קורה?

כי לא נשמע הגיוני שמכונת תקינה קורעת בגדים כנראה תקלה..

לגבי כתמים שלא יורדים בפוקס אני יודעת שהאיכות למשל ממש ירודה והבגדים שלא מתבלים די מהר

עכשיו מפרידה אלף הפרדות לכל בגד בערך חחח

בכללע תסתכלי פשוט על התווית של הבגד על ההוראות כביסה

מלא בגדים מכבסת הפוך..

תכנית עדינה..

בהצלחה ענקית

ולא נורא, לומדים

סריגים לא הם יתכווצו

גם בגדים מחויטים יותר

אולי מכופתרות כן

תלוי בבד

צראי מה כתוב על התווית

שיטה לייבש מהר:

תתלי על קולב כאילו את מכניסה לתליה בארון ותתלי על דלתות הארון/ מקום כלשהו בבית/ על המתלה כביסה- עושה ריח טוב בבית ומתייבש עם פחות קמטים!

ובוחנת אפשרות שהוא אלרגי/רגיש לחלב

בדרך כלל אךרגיה באה לידי ביטוי רק בפעם השניה לחשיפה לדבר שהוא אלרגי אליו (פעם ראשונה יוצר נוגדנים ופעם שניה התגובה האלרגית)

לא מניסיון.. ולא יודעת אם באמת דחוף הלילה.

אולי תתקשרי למוקד אחיות?

וחיבוק לך!

זה גם מתיש וגם מלחיץ 💗💗💗

(אם את חושבת שלא תצליחי להרפות ולישון הלילה הייתי הולכת בכל מקרה)

*507
זה לא מתחבר לי
לא מבינה אם זה בעיה אצלי

ממש ממש יעזור לי!!!

היינו כל הלילה במיון
ב"ה הוא בסדר
ינק יפה במיון ולא הקיא שוב, עשו אולטרסאונד בטן ויצא תקין

לא היה כיף לבלות לילה במיון לבד... אבל ב"ה שהכל בסדר.

כנראה אלרגיה או רגישות לחלב, הרופאה אמרה לא לחשוף יותר לחלב.

אני רואה שענו על העניין הרפואי,

ועדיין התכווצתי לקרוא פעמיים על ההתמודדות הזאת לבד, לבד.

הבדידות והאחריות והצורך לתפקד כל הזמן, זה כ"כ קשה!!

הלוואי ואתם מרגישים יותר טוב ושהצלחת לנוח.

חיבוק!

לק"י

אל תסתמכו רק על רופא משפחה.

נתנו לכם פניסטיל או משהו למקרה שתהיה חשיפה לחלב בטעות?

שניה.

בחשיםה הראשונה הגוף עוד לא מכיר את האלרגן ולא פיתח נגדו תוםעות לוואי

ובחשיפ  שניה הוא כב  מוכן עם כל מה שיש לו 

תזונה של חלבונים ושומנים בריאים.

לא להתפתות לסוכר בגלל שאת צריכה קלוריות

הסוכר הורס את הגוף ולא נותן מראה יפה אלא מראה חולני.

יש ספורט למטרות עיצוב, חיזוק שרירי ליבה, חיזוק שרירים.

זה נותן לגוף מראה מוצק יותר, עגול במקומות הנכונים והכי חשוב- חזק ולא שברירי ונפול.

בסוף את צריכה מאזן קלורי מאוזן, כלומר מה שיוצא צריך להיכנס. אבל לא אוכל גאנק.

את יכולה להתייעץ עם תזונאית ומדריכת ספורט ולבנות תוכנית שתתאים לך.

אולי אם תדעי שזה אפשרי זה יתן לך תקווה, כי זו באמת בעיה פחות מדוברת ואולי יש תחושה פחות לגיטימית

לדבר עליה

אבל אין סיבה להתבייש, בסוף לכולנו מגיע להראות יפות ❤️

והי, איזה כיף שבהריון אהבת את המראה, לפחות זה.

וזה לגיטימי מאוד מאוד

את לא צריכה להתנצל שכתבת את זה

חחח

כי אני קצת משמינה...

זו התפילה שלי בכל הריון שיישאר משהו.

לא עוברת את החמישים בהריון ויורדת לאיזור ה40 מינוס בהנקה. אולי אחרי הלידה הזו השם יפנק אותי להישאר עם כמה קילויים שיתפזרו להם נכון..

שתתחזקי עוד בעזרת השם ותרגישי הכי טוב בעולם! 

להיות רזה ולהיות יפה וחזקה

יופי לא תלוי במשקל או צורת גוף

אלא בהרגשה פנימית ובהתאמת הלבוש לגוף ולטעם

תראי כמה התאמצת לבוא

זה מדהים!

כלכך השקעת ועוד השארת מתנה

פדיחה של חמותך שלא דאגה לך

לא הייתי מגדירה את זה כבייביסיטר שלך. כי הגיוני שלא תרגישי בנוח באירוע מהצד של בעלך..

אצלנו באירוע מהסוג הזה חמותי דואגת לי להכל. אם לא הייתה דואגת לא הייתי הולכת יותר

לדעתי היא חושבת שאני מרגישה יותר בנח ממה שאני באמת.

וחוץ מזה שהיא באמת ניסתה לדאוג לי (וגם לבנות שלה) אבל היא היתה מעופפת בעצמה, כאילו היא מחתנת...

בהפרדה? נשים וגברים? מנסה להבין את הסיטואציה.

לא יודעת אם להתקשר להתנצל, בסוף זו פדיחה שלהם לא לדאוג לך למקום.

אבל יכול להיות שכן היה יפה לעדכן שאתם הולכים, או שבעלך יברר איפה את יושבת (אלא אם כן זה לא אפשרי טכנית)

אחרת הייתי נדבקת לבעלי...

ולא רציתי לעדכן שאני יוצאת, כי לא נעים לי שיסתובבו איתי לחפש לי מקוםם

להיות שאני לא מכירה את הדינמיקה באירועים כאלו. (עונה כי שאלת)

אני לא חושבת שאת צריכה להתקשר להתנצל

אפשר להסביר לחמותך את העניין

כן, חושבת שהיה מתאים להגיד את זה ולא פשוט להיעלם (מבינה את הלא נעים, גם אני כזו, אבל יותר יפה להגיד לפי דעתי)

גם אני הייתי פורשת אם הייתי מרגישה לא הכי בנוח. בכללי אני לא בעד להישאר כשלא כיף לנו 🤷🏻‍♀️, כמובן כל עוד זה לא ממש ממש חשוב לצד השני מאיזושהי סיבה. בשבילי, הולכים לאירוע וזה כבר הרבה, ונשארים את מה שמתאים וזהו… חיבוק על החוויה ועל המחשבות ❤️

כשהייתי נערה והלכתי לחתנות, אם לא היה לי עם מי להיות הייתי מסוגלתלהסתגר בשירותים שעה ואז ללכת... ועשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים.

אז לפחות נחסך ממני ההסתגרות הזו

בס״ד

נגע בי ממש מה שכתבת עכשיו. חיבוק ענק לנערה ההיא ❤️‍🩹, איזה לא קל להרגיש ככה!!!!

אז עוד יותר מחזקת אותך שהלכת!

בעיניי זה מראה על בשלות ועל משהו בריא מאד!

בתור נערה עוד היית ״חדשה״ יותר בעולם הזה

ולא יכולת למצוא אופציה יותר טובה מלהגיע ולחכות בשרותים עד שכל העינוי הזה יעבור.

היום, כשאת כבר עם קצת יותר ניסיון חיים,

עם בית משלך, בעל וילדים,

את מנוסה יותר

וחזקה יותר

כדי לשמור על עצמך!

את מבינה יותר שבחיים עלינו לקחת אחריות על עצמנו,

ועל כך שתהיה לנו תחושה כמה שיותר טובה,

ואת עשית את הדבר הכי נכון שאפשר היה לעשות:

הוצאת את עצמך מסיטואציה שעשתה לך לא טוב.

ראית *את עצמך*

וה״עצמך״ הזה ממש היה זקוק לזה,

שיראו אותה! שידאגו לה!

ועוד יותר לאור זה שבחתונה היו עסוקים מדי ואיכשהו לא חשבו להגיד לך להצטרף.

מה שעשית -

זה ריפוי!!!

זה תיקון!!!!

זה מה שעוד לא ידעת לעשות כשהיית נערה,

ושעשית עכשיו בצורה מצוינת!

(גם אני הייתי יוצאת בלי להגיד להתראות.

לא הייתי פונה כדי להגיד להתראות וגורמת להם ולעצמי לאי נעימות נוספת. ותמיד אפשר להגיד אם ישאלו ״לא הרגשתי ככ טוב״ - זה הרי נכון, לא היה לך טוב כל-כך שם…)

אני ממש מחזקת אותך לחזק בך עוד את השריר הזה!

של להיות קשובה לעצמך,

של לשמור על עצמך,

של להפסיק סיטואציות שלא טוב לך בהן.

זה חשוב ממש ממש בחיים!!!

זה ממש ״אם אין אני לי מי לי״.

ושוב, זה ריפוי ותיקון גדולים….

זה לא אומר שתהיי פחות טובה, אוהבת ובעלת חסדים. זה רק אומר שתהיי יותר מדויקת.

ותחשבי כמה זה זה יעניק גם לילדים שלך,

זה שאמא שלהם יודעת לשמור על עצמה

שהיא קשובה לעצמה

ולצרכים הפנימיים שלה.

זאת מתנה ממש גדולה בחיים.

זה בע״ה עשוי לשמש במצבים של מוגנות,

זה בריא לזוגיות,

זה חשוב במקומות עבודה

ובעצם בכל מערכת יחסים.

חיבוק שוב אהובה 🫂💙

את מהממת

ואת היית 100%!

תודה על מילה!!

מעריכה מאד!

(לב)

מהממת

תודה על זה(:

שמה לב שהכלה של אחותה פרשה מוקדם?

זה נשמע רחוק מידי כדי שהיא תפגע, אבל לא מכירה כמה הקרבה היא כזאת. יכול להיות שזה בראש שלך.

חמותך חמודה שהתנצלה, זה כן מתבקש שהיא תדאג לך ...

והן אחיות ממש קרובות.

יאללה, מקווה שלא יהיה לי מידי פדיחה פעם הבאה שאראה אותם...

הן היו צריכות לדאוג לך. איפה תשבי, אם לא לידן? וזה אירוע בהפרדה, ברור שצריכות לחשוב עלייך.

אני לא חושבת שעשית משהו לא בסדר. 

פדיחה שלהם שלא שמי לב אלייך

פדיחה אם היית צריכה באירוע של הצד של בעלך ללכת ולשאול אם יש מקום ואיפה לשבת

פחות מתאים

חוץ מיזה שהיית שם, זה לא שפרשת מלכתחילה

אז אם לא נעים להם יש להם על מה אבל לך לא אמורה להיות שום תחושה של פדיחה

רק מלמד אותנו איך צריך להתנהג

באמת השתדלת ובאת ונתת מתנה,

לפעמים לא רוצים להשאר מאוחר ואם גם באים מוקדם אז זה ממש בסדר בעיני,

נכון שנהוג להיפרד מבעלי האירוע אבל לפעמים הם באמת עסוקים וצריך כבר ללכת אז לא יוצא,

וחוץ מזה אם זה ארוע במשפחה של בעלך יותר סביר בעיני שהוא זה שישתדל להפרד מבעלי השמחה.

את בעיני ממש בסדר,

אבל חיבוק על החוויה הלא נעימה

ועשיתי בדיוק כמוך...

בעלי היה בגברים

אז םשוט הלכתי להסתובב בחוץ

וחזרתי אחרי שעתיים

ממש מובן

התלישות הזו שאתה לא מוצא עם מי להיות....

כי לא היה לך עם מי לשבת. לא פירטת איך הרגשת,  לי זה קרה בשמחה של ידידים והרגשתי נורא…

הרבה פעמים ראיתי שבעלת השמחה הולכת עם האורחת ודואגת לה למקום

באסה על חמותך והגיסות שלא דאגו לך… ולא התייחסו. חוץ מחמותך אחרי זה.

חושבת שהיית בסדר גמור שהלכת, אולי בפעם הבאה ישימו לב יותר❤️

באמת לא נעם... מקווה שפעם הבאה יהיה טוב יותר...

מקווה שישכחו מזה מהר ולא יעשו עניין...

אז לצאת ממש על ההתחלה ולא להגיד ובטח מסיבה כזאת

מאוד יכל לתת להם תחושה לא נעימה כי בטח התפספס להם בטעות והם לא שמו לב בכלל

אם בעלך לא יכל לנסות לסדר לך מקום איכשהו..נגיד לרמוז לאחיות שלו או משהו כזה בשקט ובכבוד...ונגיד שהחלטת נשכון לך ללכת-

אני לא היתי אומרת שזה בגלל המקום ופשוט אומרת שלום ומזל טוב וסליחה שאתם כבר יוצאים פשוט היה איהז בלת''ם לא צפוי ..או משהו כזה

ומברכת ונותנת חיבוק

ואז כולם מרוצים

ואגב מבינה אותך

יכולה לספר שפעם מזמן בחתונה לש גיסתי גם יצא מסיבות שונות שלא היה לי מקום..לא רק לי האמת..היה איזה פאשלה קטנה..לא משנה

וכל החתונה כמעט בכיתי בקושי אכלתי הרגשתי כזאת בלי מקום..לא שייכת רק סביב הילדים

אז ממש מבינה את התחושה הלא נעימה

במיוחד כשמשקיעים ובאים במיוחד וכו

הסיטואציה נשמעת ממש לא נעימה. איזה קשה זה כשאין מקום ולא מוצאים את עצמנו. זה הרבה מעבר לטכני. זה יכול ממש לערער. אז חיבוק על החוויה.

זה ממש בסדר בעיני שלא נפרדת מבעלי השמחה.

אבל אני חושבת שהיה מתאים יותר להיפרד מחמותך והגיסות (לא חייבים להגיד שזה בגלל המקום, אפשר להמציא משהו) ושזה כן טיפה פוגע להיעלם להן.

נכון, היה ראוי שהן ישימו לב אלייך יותר וייראו שאת מתמקמת אבל פשוט להיעלם זה גם קצת לא מותאם.

וליבי איתך על החוויה הכל כך מבאסת הזו

השקעתם ובאתם מוקדם וחתכתם מוקדם. הכי לגיטימי בעולם. במיוחד כשזה לא משפחה שאת מכירה מהילדות.

מבינה את חוסר הנעימות שיצא בסוף, אבל זה נראה לי הכי טבעי ומתבקש להתנהל ככה.

חמותך אולי לא הרגישה נעים כי בסוף יצאת בלי לאכול, בפעם הבאה היא תשים לב יותר וזה בסדר ככה לומדים.

והיא לא הבייביסיטר שלך אבל היא המארחת שלך במקרה כזה.

בכל מקרה אם את נפגשת איתם את האחרונה שצריכה להרגיש לא נעים.

פשוט תמשיכו הלאה ותלמדו לפעם הבאה כשיש כלה שנכנסת למשפחה, החמות שלה היא כמו המארחת באירועים עם משפחה מורחבת בהפרדה מלאה.

היא לא אמורה "להסתדר" בעצמה.

אגב שתדעי אחי נשוי כמעט 20 שנה ועדיין באירועים משפחתיים אפילו מצומצמים אצל ההורים שלי, אני תמיד בודקת שיש לגיסתי מקום והכל טוב איתה וגם בודקת אם היא צריכה משהו לילדים.

מה לעשות גם אחרי 20 שנה היא עדיין לא תפתח ארונות של אמא שלי כמוני ולא תדחף כסא ביני לבין אחותי.

וזה עוד בבית ההורים שלי, קל וחומר בחוץ.

בקיצור נראה לי הכי לגיטימי שלא מצאת את עצמך בכזב מצב, וכל הכבוד שהשקעת בכלל ללכת לאירוע במשפחה של בעלך שידעתי שהוא בהפרדה מלאה. לא ברור מאליו וממש מכבד!

אבל למה לא ישבת אולי בשולחן אחר .משהו שלאו דווקא לידם?

אני חושבת שהתנהלת יפה ובאצילות

זה לא אנשים שאני מכירה. היית יושבת ליד מישהי מהצד השני בלי להכיר בכלל כשבאת לאירוע מהצד שלך?

אני לא.

מידי מתביישת.

וזה מצחיק, כי כלפי חוץ אני נראית ממש זורמת, אבל כנראה שאני לא מספיק בטוחה בעצמי...

אבל לפעמים זה באמת לא נעים ..

לא רואה בזה בעייה אם אין מקום ליד המשפחה שמכירה

אז מה אם זה חתונה נפרדת. 

ודווקא בגלל שאנחני בשישי

הייתי מנזה לקפוץ למוקד לפני שבת שימדדו לחץ דם וכזה

שתהיי רגועה בשבת

ושם זה שעות בד"כ

עדיף קודם להתייעץ עם אחות

מזרזים עניינים

במיוחד לשומרי שבת

ולקום על הצד, בהדרגה, לא בבת אחת.

בתחילת שבוע הבא תבדקי מה מצב הברזל שלך.

אני לא יודעת אם זה נקרא ללמד, כי לא הרגשתי שלימדתי

אבל מגיל 5 חודשים בערך

עם מוצץ, חיתול, עטופה היטב, אחרי חיבוקים ונשיקות

נותנת לה להיות בלול עם ממש מעט אור ופשוט הולכת

מן הסתם כמה פעמים היא השמיעה קולות, אז חזרתי ועזרתי לה למצוא תנוחה טובה יותר

ושוב.. עד שנרדמה.

רק אחרי גיל שנה אפשר ללמד את הילד להירדם לבד, וגם אז זה עלול להיות קשוח...

לפני כן - יש כאלה שרק מניחים אותם על המיטה והם נרדמים, ויש כאלה שצריכים מלא עזרים בשביל זה (מוצץ, בקבוק, הנקה, חיתול בד או חפץ מעבר אחר, טפיחות על הגב,נענועים בידיים או בעגלה, שירים, טיול בחוץ...). יש גם כאלה שבאמצע (אלה הרוב, לפחות אצלי). וחוץ מזה - זה יכול להשתנות כמה פעמים במהלך השנה הראשונה...

נסו למצוא מה עובד על הילד שלכם, אבל בעיקר להרפות בנפש ולהבין שככה זה תינוק, וכל עוד זה לא שהוא לר רגוע בצורה קיצונית - להשתדל למצוא מה יכול להקל עליכם בנפש מבחינת ההתמודדות...

יש לי ילדה אחת שבגיל קטן היתה נרדמת לבד.

הייתי משכיבה אותה במיטה עם מוצץ וחיתול וזהו.

אחרי כמה חודשים זה עבר לה.

אבל גם בהמשך, יחסית יותר קל להרדים אותה מילדים אחרים. והיא יותר מוכנה לישון לבד, בלי שיושבים לידה.

אבל זה שווה השקעה ומשתלם

אבל בחודש הראשון

זה קרה בטעות

שלושה פיצים אז הייתי טיפה מנדנדת בהתחלה ואז הגדולים היו צריכים משהו אז הייתי ממשיכה ששששש

לאט לאט גיךית שגם אם אניח עם מוצץ הוא פשוט ירדם

גיךוי נאות זה עובד רק אם תפסתי שהוא עייף בזמן

לימדתי לפי הקורס המקוון של נעמה ברודי שמש. ממליצה ממש!

יכולה לפרט את עיקרי השיטה אם את רוצה.

שאצלי חמישה ילדים, ב''ה,

יש ילדים שנרדמו בקלות יחסית ויש ילדים שפשוט לאאאאאא הצלחנווווווו להרדיםםםם

עד היום (כבר ביסודי ולא יודעים מה זה לישון).

אז אם את לא מצליחה אל תאשימי את עצמך, בעיני, זה כמעט ולא תלוי בי, זה מאוד מאוד קשור לאופי התינוק, לטמפרמנט שלו. עם כולם שמתי על הבטן, מקלחת, הנקה טובה, חושך. קצת נידנוד אם צריך, או הרבה נדנוד...חחח... 

יש סרטונים שאפשר לראות

וחשוב גם לא לערבב יותר מדי

טעם של ילדות - עוגת קוקוס ושוקולד של אמא - cookingdreams

המטבח להיום, ויש פה כבר 2 עוגות

אשמור לי לנסות שבוע הבא בלי נדר. תודה!

30 יום בין המילואים לבין הארכת חופשת לידה

(אחרי 3 וחצי חודשים ולפני 6 חודשים)

כל הרעיון םה שזה מענק לאישה שהאריכה חוםשת לידה בגלל המילואים ועכשיו היא בלי הכנסה

על ה3.5 חודשים הראשונים את מקבלת דמי לידה

ההנחה היא למעונות מפוקחים שקיבלו אישור מהמדינה.

תבדקי מול המעון האם יש זכאות לסבסוד, הם אמורים לדעת

של משרד החינוך

כך שאין קשר בין זה לבין הנחה

יש מסגרות פרטיות לגמרי שיש להן סמל...

והנחה היא על בסיס החלטת ההנהלה (שבדרך כלל לא יכולה לאפשר את זה כי מסגרת קטנה היא לא יציבה מבחינה תקציבית)

בכל מקרה תדברי עם המנהלת..

שמקבלים הכרה יותר משמעותית מצד אחד (מניחה שגם תקצוב כלשהו) ומצד שני יותר מחוייבים לחוקים, ללוח חופשות, למחירים...

אבל המשפחתון אצלינו עדיין בתהליך של קבלת הכרה ממשרד החינוך ככה שלא באמת יודעת אם בפועל אחרי שתהיה הכרה אוחי כן נהיה זכאים להנחה.. מעניין לברר את זה 

יש לקנות את זה גם בארץ?

מבינה שהקישור שהבאת הוא מאמזון? לא יודעת להזמין משם

זה קבוצה ממש ידועה רעות תקני לי, אמין

ואמזון קניתי מלא פעמים, הם מאוד אמינים. השירות שלהם טוב (אבל באנגלית..) והשילוח מהיר.

איך מצופה ממך לעזור לאחותך בדיוק במצבך..? את צריכה עזרה גם

לגבי הילדה, שולחת חיבוק. תחושה לא נעימה❤️

ואולי כן לשקול עזרה..? נראה שזה יכול מאוד להקל

מעלייך כדי שיירדו הציפיות

כתבת גם שאת עם דימומים, אז לגמרי לנוח ולשבות ככל הניתן

ברור שהריון מלווה בדימומים רק לנוח,

אגיד את זה נחרץ יותר,

א-ס-ו-ר לך לעזור במצב כזה!!

ונשמרתם לנפשותיכם וחובת ההשתדלות קודמים ללחץ חברתי/ משפחתי עם כל האי נעימות

זה באמת מסובך ולא כיף להתמודד עם זה, אבל אין ברירה.

לא יודעת אם כדאי לספר או לא,

זה שלב ממש רגיש ואישי לספר בשבוע כזה כל הריון מלווה בדימומים, אבל בכל מקרה אין ברירה אלא לנוח.

וחיבוק גדול על כל הבלאגן, מאחלת שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר והריון קל בידיים מלאות בע"ה!

ועכשיו גם מובן כל התשישות וזה שנפלת וקמצ מאוחר,

הגוף שלך זועק מנוחה ואת לא נותנת לו,

הגוף שלך מייצר עכשיו תינוק!

כמובן תקחי ברזל וויטמינים וכל מה שצריך אבל ממש ממש להוריד הילוכים!

מבינה את התסכול של בית עולה על גדותיו אבל זה המצב כרגע, מבטיחה לך זה עובר ושוכחים הכל!!!!

בבקשה אל תקחי את זה קשה, תהיי גאה במה שהגוף שלך עושה עכשיו!

תהיי בחמלה כלפי עצמך, תהני מלישון ב20:00. הגוף שלך עובד 24/7 ועוד מתמודד עם דימומים,

באמת שאת עושה מיליון!!!

ואת תראי תוצאה כזאת מהממת!!

שתהיי גאה בה ותשכחי מכל הקושי שהיה.

מחר תבקשי מבעלך לקלף תפו"א, תחתכי קוביות גדולות, תכניסי לתנור עם חתיכות עוף תוסיפי בארוחה קוסקוס משקית ליד,

כל השאר תקנו חלות סלטים וכל מה שרגילים.

זה ממש הזמן להרפות.

כשהייתי במצב הזה תמיד אמרתי לעצמי מקסימום חלה עם חומוס ופסטרמה זה גם ארוחת שבת!!

נשבעת לך שהיו לנו ארוחות כאלו!

והיום הנסיכה בת 7 עוזרת בעצמה במטבח. זה עובר, הכל עובר, הכל טוב!

כל הקשר אחר לא עולה לי לגבי המילה "מצופה"

ממליצה לך גם 😄

אגב, אף אחד לא צריך לדעת מה מצבך האישי בשביל לתאם ציפיות. זה ממש לא משנה למה.

תשלחי הודעה יפה לאחותך שאת שמחה בשמחתה וזהו.

יודעת שזה לא קל להשתחרר מזה, אבל כשזה קורה זה מרגיש נפלא. מבטיחה לך!

אני חושבת שזה אומר לך שצריך לעשות חושבים

לבחון את סדר היום ולחשוב מה להשאיר, מה לשנות, האם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי להקל

לגבי האיסוף.. זה גם החרדה שלי.ממליצה לעשות שעון קבוע בטלפון כדי לוודא שזה לא קורה..

לגבי בישולים מחר.. שישי קצר ברמות וזה נשמע שאת לא יכולה להתאמץ..

אולי תקטיני למינימום ותקני חלק מהדברים? יש עניין גם שהדברים לא ייעשו בלחץ..

נגיד לבשל אורז + תפוא לשתי הסעודות ולקנות בשי מוכן, ועוגה וחלות? אם ישלכם יכולת ורצון, תהפכו את זה לכיפי ומפנק..

ממליצה גם לשתות הרבה מים לאכול שקדים אגוזים ותמרים

לא ככ משנה מתי לקחת לפי דעתי. 

אבל היועצת הנקה המליצה לי אז כנראה שעוזר.

קונים בחנויות טבע

בכללי ממש ממליצה על מאמא פלו, הוא די יקר וזה מבאס אבל אצלי הרגשתי ממש שזה מועיל

יש להם גם על בסיס מורינגה למי שאסור חילבה 

התריס? גם אסור חילבה?

(מעולם לא הייתי צריכה מגבירי חלב ב"ה, אבל עכשיו מתלבטת אם זה אולי יכול לעזור לי...)

תעשי מה שטוב לך! בלי קשר למעסיקים

קחי גם בחשבון שיש כאלה שלשבת בבית ולחכות ללידה גומר אותם..

ולגבי מה ששאלת מתי יצאתי אז בהריון הראשון יצאת בשבוע 39 סתם כדי לנח וזה ותכלס ילדתי ב40+2

ההריון עכשיו יצאתי ב39+6 וילדתי ב40+4

בבית.. יעשה כמה סידורים וזהו לא משהו

ואני מרגישה טוב ב״ה רק יש לי צירונים בשעות הערב אמרתי אני אבדוק את זה בהמשך אם יתגבר..

מצד שני אין לי כוח לעבוד יש עומס בעבודה והמנהלת מעמיסה עליי לא באלי לצאת לחופש עם לשון בחוץ 

6 לידות

אבל יודעת שזה אפשרי עח ימי מחלה

לא הייתי מסיימת את כח ימי המחלה

כדאי לשמור להמשך

אולי תצאי שבוע לפני התאריך?

בסוף ילדתי לפני..

בכל מקרה, תהיי קשובה לעצמך ולכוחות שלך. זה שיש נשים שסבבה להם לעבוד עד הלידה זה לא אומר שזה מה שנכון לך. סוף הריון זה באמת שלב מתיש.

לידה ראשונה ילדתי בשבוע 42.. אבל מאחרי התאריך כבר לא הגעתי ללימודים ככ

מצד שני זה לגמרי מובן שצריך לנוח ולרוקן את הראש לפני הלידה

תהיי קשובה לעצמך ותנסי להוריד הילוך כמה שאפשר בדברים שכן אפשר , מעכשיו, אפילו שאת לא לוקחת עדיין ימי מחלה

היה פחד אימים, דיבורים על סגר.

ביום שבו הודיעו על סגירת מוסדות לימוד יצאתי לחופש. (לא מורה)

בפועל ישבתי שבועיים בבית

קצת ניקינו לפסח, בעיקר בעלי ניקה ואני רק מה שהייתי מסוגלת. אבל רוב הזמן השתעממתי והייתי מתוסכלת מזה שאני לא יולדת כבר.

בסוף ילדתי ב40+3 ..

מציעה לך לחשוב מה את מתכננת לעשות בחופש בבית.

לדעתי הכי טוב זה פשוט לקחת יום-יומיים-שלוש חופש כמה שאת צריכה בשביל לנוח ואז לחזור לעבוד קצת עד הלידה. 

אפילו ממש קרוב לתשע.

כי רציתי נחת בבית..

בסוף ילדתי כמעט ב42

נראלי פעם הבאה אצא בתאריך.

חודש לפני לא הייתי יוצאת. אולי לקחת יום חופש בשבוע, לנשום קצת.

זה הראשון

שני ושלישי- הלכתי לעבודה ביום חמישי- ילדתי שבת וראשון לפנות בוקר

רביעי וחמישית 41+0

אצל השישית- עד שבוע 38 כי היה לי סכרת הריון והתישו אותי כל הנסיעות והבדיקות...

העבודה שלי היא משרדית- יש לחץ של הגשת דוחות וכאלה לא לחץ פיזי

באמת ממש לא הפריע לי לנוח בבית

יש כל כך הרבה מה לעשות וממש קשה ללכת ולזוז בסוף... ממש הרגשתי כבר לא מסוגלת

כי פשוט לא הייתי מסוגלת להיות שם יום אחד נוסף

בפועל ילדתי בכמעט 41

לידה הבאה כנראה אצא רק ב 39.. 

העהעהעהע שבועיים להיות בעבודה מרגיש לי ים זמן

במיוחד בתקופה של עומס

בהצלחה לי😮‍💨

ורציתי להגיע ללידה רגועה עם כוחות נפש.

וגם היה לי סימפי וכאבי רגליים וגב ממש חזקים.

ב"ה היה מעולה!

לא הרגשתי שאני מבזבזת את הזמן, כי פשוט אגרתי כוחות ללידה! נחתי מלא, סידרתי את הבית, הייתי הרבה עם הילד הגדול, הלכתי לבתי קפה עם עצמי.

ובאמת זה עשה לי ממש הרגשה טובה - שהקשבתי לעצמי, פינקתי את עצמי, ולא סחטתי את הכוחות שלי!

אגב, אני יצאתי לחל"ת ולא לחל"ד אם זה משנה... ולא היו לי בכלל ימי מחלה (כולם התבזבזו לי על בידוד בגלל קורונה).

בין אם זה לידה ראשונה ובין אם זה לידה עשירית.

אצלי כל לידה הקדימה בשבוע..

הריון ראשון יצאתי לחופשה בשבוע 38 וילדתי בשבוע 39.

הריון שני יצאתי לחופשה גם בשבוע 38 וילדתי בול ביום הראשון שהפסקתי לעבוד, כך שיצא ממש מבאס שלא היה לי קצת חופש לפני.

הריון שלישי כבר לא רציתי לקחת סיכון וגם זה היה אוגוסט ואני עובדת עם ילדים בקייטנות בקיץ כך שהיה לי ממש קשה ולכן יצאתי למחלה כבר חודש לפני התאריך. ילדתי בשבוע 37.

בקיצור, תעשי מה שהכי נכון לך ושייתן לך כוחות פיזיים ונפשיים, רק בריאות!!

אם הייתי חוזרת לעבוד אחרי פסח זה היה שבוע 39 אז יצאתי לפני וזה היה שבוע 37. לי היה טוב כי אוהבת לנוח, ניצלתי את הזמן גם קצת לארגן את הבית לקראת - בישול, כביסה של בגדי תינוקות…

כבר לא הייתה לי סבלנות לעבודה משבוע 32 בערך - רק רציתי להתעסק בדברים שקשורים ללידה ולתינוקות… העבודה עצמה לא קשה פיזית אבל נסעתי הרבה זמן כל כיוון וכבר היה לי קשה לשבת הרבה באוטו באותה תנוחה. 

38+4 התאשפזתי

39+1 ילדתי

אם הייתי יולדת אחרי התאריך זה היה יכול להיות כבר ממש מורט עצבים ואם לא היו לי כאבים ממש מהסימפי' וכבד וקשה וכבר הייתי בסיכון וצריכה פעמיים בשבוע מוניטור, אז הייתי משתדלת למשוך יותר כדי לא להשתגע מציפיה בבית... אבל זה מה שהיה בפועל.

מצד שני - תוך כדי האשפוז כתבתי תעודות וחילקתי חדרים לסמינריון ✌️ אז לא הייתי לגמרי לגמרי בחופש  

אז אישית לא הייתי בונה על למשוך עד הסוף.

אם יש לך חודש ימי מחלה הייתי יוצאת ב-38 או לקראת 39.

לשאלתך- בהריון הראשון הייתי ממילא בחופשת סמסטר

ובהריון השני ילדתי במפתיע ב-37 אז יצא שעבדתי ממש עד הרגע האחרון

אני תמיד לא בטוחה לגבי זה
לבקש מהרופאה אישור לשבועיים לפני הלידה?

המעסיק סבבה עם זה? והרופאה?

אם את מקבלת אישור מהרופא שאת צריכה מנוחה בבית אז מחובתם לתת לך.

אצלי בהריון אני תיארתי לרופא שבגלל החוסר המטורף בברזל שהיה לי אז אני כבר בקושי מצליחה לתפקד בעבודה. הוא נתן לי בכיף בלי לפקפק לא היה לו אכפת, אבל אולי בגלל שאנחנו מטופלים אצלו פרטי והוא הכיר אותי כבר מהריונות קודמים..

הן מכירות את זה מצוין ויודעות שבסוף ממש קשה לתפקד וזה לא לקחת חופשה על חשבון המעסיק

לא הוצאתי ישר אישור מחלה

למעסיק רק הודעתי שאני יוצאת למחלה

אחרי הלידה כתבתי באפליקציה לרופא משפחה את הקשיים שהיו לי מרגע שיצאתי למחלה והוא נתן לי אישור מחלה כפי שבקשתי ל4 שבועות

לא מאוד קשה לי, רק להוריד הילוכים...

כולל לקבוע פגישות ומשימות עד הרגע האחרון.

ב''ה תמיד מרגישה סביר וגם בעבודה הנוכחית שלי שהייתי בה ב4 לידות האחרונות לא הייתה לי מחליפה 

ובעיני זה היה טעות..היה עדיף לי לנוח ולסגור פינות (ילדתי ב39)

לידה 2 יצאתי ב37 כדי להספיק לטייל ולהנות לפני  לידה וילדתי ב38🤦‍♀️

לידה 3 כבר הייתי עצמאית אז מ37 לא לקחתי לקוחות

מבינה אותך ממש ומצפה איתך לבשורות טובות מחר,אם חלילה לא ילך החודש ממליצה לקחת את החודש הזה להתאוררות מהטיפולים.

לצאת יותר מהרגיל או אפילו לצאת ללילה לנופש

זה עושה פלאים לנפש וגם משפיע על הגוף

מלא בהצלחה והלוואי ומחר תקבלי תשובה חיובית

כשאת עושה מעקב זקיקים נותנים בד"כ אסטרופם

רשמתי פה פעם ורושמת שוב כדאי מאד להתייעץ עם מכון פועה לגבי רופא פוריות

יתכן ואת הולכת לרופא/ה מעולה ויתכן וכדאי לקבל

מהם הכוונה

שיהיה בקלות 

תודה על ההזדהות... באמת קשה ממש...

הסיפור שלי ארוך..התחלתי חודשים מעקב ראו שאין ביוץ. אח''כ חודש לוטריזול הביוץ היה ביום ב12. ואז אמרה לי לקחת חודש הבא לוטריזול. ביום השביעי ולא בחמישי. באותו חודש הביוץ לא היה ...ובאמצע החודש נתנה לי עוד סבב לוטריזול שתים ביום ואז ביום החמישי דיממתי .. אז זה היה שתי סבבים שלא צלחו. חודש שעבר איקקלומין אחד ביום מהיום השביעי של המחזור היה שתי זקיקים מובילים...אבל ביום ה14 בדיוק קבלתי מחזור. והיום הייתי אמורה להתחיל סבב איקקלומין ובבדיקה המקדימה לסבב יצא רירית 9.... לא ממש הבנתי מהאחות מה קרה ..היה נשמע שכנראה מאוחר לאיקקלומין. בכל אופן הרופאה רוצה לתת צ'אנס שאולי היתה טעות

אסטרופם זה מה שמעקב ביוץ? נראה לי לא נתנה כי בסבב האחרון הביוץ היה ביום ה17...

בקיצור אני מותשת ומאוכזבת ממש קשה ... באמת מתחזקת באמונה שה' מנהל הכל.... וכנראה זה הכי טוב לנו ... מקווה לבשר מחר בשורות טובותתת

מנסיון אישי זה ימים קשים ובעזרת השם תשכחי מהם

ממליצה לקחת את 2 ההמלצות שלי

בהצלחה 

מעדכנת שהיום ב"ה רירית היתה 5.5 מרגישה שזה חיבוק אוהב מה'...והתחלתי טיפול אקוקלומין... בעז"ה מתפללים לעוד ישועות

תודה על האוזן קשבת

פער ללא דימום וכו'....

מאחלת לכם בשורות טובות בקרוב

הרבה הצלחה וסייעתא דשמייא

אקמול ונורופן מותר

אקמולד קולד וכל תרופות המינון למיניהן אסור

בקרוב אצליח

תני לי כוחות🙏🏻🙏🏻🙏🏻

פתאום כייף לגלות שאני לא סתם שם בדוי ואשכרה בנות פה זוכרות אותי

חחחחחח השתפכתי פה😅🙈 אפשר להאשים גם עכשיו את ההורמונים וחוסר שינה?!

לא רוצה לייאש אבל אני כבר שבועיים וחצי על תזונה ממש בריאה ועדיין הולכת ותופחת

מעצבן ממש!

בעלי לעומת זאת התחיל ביחד איתי את השינוי, בשבוע הראשון ירד 3 קילו

בשבוע השני עוד קילו

לא ברור מה קורה איתי אוףףףף

אצלנו זה עובד קצת אחרת

בכל אופן, מקווה שלא תתייאשי בדרך לנוסחה המוצלחת עבורך❤️

ארוחת בוקר 2 לחם כוסמין של אנג'ל עם חלבון וירק (טונה ועגבניה, חביתה מלפפון עגבניה וכו'

שעתיים שלוש אחר כך פרי כמו בבנה או תפוח

אחר כך ארוחת צהריים - הפסקנו עם פסטה פתיתים עברנו לאורז, אורז מלא בורגול וכדומה

עם מנה עיקרית עוף או דג (לא כל יום)

תוספת ירק (לפעמים סלט ירקות פשוט ולפעמים משהו מבושל..)

מלא מים - באזור ה 2-3 ליטר

אנחנו לא אוכלים ארוחת ערב.. (כן אוכלים ארוחת צהריים דיי מאוחר ככה שזה מתחבר לארוחה אחת)

בעלי הפסיק עם נשנושים - אני עדין עם פרוסת עוגה בקפה של הבוקר

הורדנו למינימום את כמות הסוכר

לא שותים שתייה מתוקה בשבת

כפית אחת סוכר בקפה במקום 2

זה הרעיון

הוא ירד קרוב ל 5 קילו

עזבי את המשקל - בנראות הוא ירד.

אני לעומת זאת - משהו משובש 🥴

ירידה במשקל

ושינוי יפה ממש.. איזה כיף לו שרואה תוצאות ככה מהר

הנקה מלאה

פלוס התקן הורמונלי

התייאשתי מלהיות יום אחד יעל שלביה

אבל עדיין - רק לרדת איזה 20 קילו, בקטנה ממש!

לוקח זמן לרדת אחרי לידה.. ואני בהנקה רק עליתי

הנני כאן אחרי 5.5 שנים🤪

גם אני כמוך כבר חודש אוכלת מסודר ממש והמשקל תקוע. לפחות לא עלה.. ההנקה אצלי תוקעת את המשקל.

ובעלי שיחיה רזה ואם כבר, צריך להשמין קצת.

לא הוגן 

חשבתי זה בגלל שיש נשים מניקות שכל היום טוחנות אוכל

ואני לא כזאת

תוהה מה העניין.. 

מרשה לי - התפריט הזה הוא בהנחיית של דיאטנית?

לא בטוח שזה מספיק לך כמניקה.

ההמלצות שאני מכירה הן דווקא לא לדלג על ארוחות, כי רעב או אם לא אוכלים מספיק בסוף גורם לנו להשלים פערים אחרת.

גם לגבי חלבון - לא כדאי לוותר. ממה שאני מכירה חלבון אפשר בלי הגבלה (כמובן בהתאם לתחושת שובע).

חוץ מזה לשתות המון מים זה מעולה!

וגם לעבור לפחמימות מורכבות יותר.

רק שימי לב לעצמך שהרצון לרדת לא גורם לך לאכול תפריט שלא מותאם לך. זה נכון תמיד, ועוד יותר בהנקה.

אני חושבת שאם רוצים לעשות שינוי לטווח ארוך, זה צריך לעשות בצורה שנעימה לנו וטוב לנו איתה.

וגם תזכרי שלאכילה בריאה יש המון המון יתרונות, גם אם את לא רואה את זה במשקל. וכמובן שההנקה יכולה להשפיע על קצב הירידה, אז אל תתייאשי.

המון בהצלחה אלופה!

לא אשקר - לפעמים אני מוזגת לי ארוחת צהריים פעמיים

הכל בטוב וברוגע

העניין הוא שלפני השינוי כזה אכלתי מלאאאא ג'אנק

מלא שטויות

מלא קולה

לחם לבן רגיל - חופשי 4-5 פרוסות לחם

אני תוהה אם עברתי לאכול אוכל בריא יותר, למה אני נשארת על אותו משקל?

אני גם עושה כל יום הליכה קלילה של חצי שעה (דרך חזור מהמעון הולכת ברגל במקום אוטובוס)

בקיצור,

מבאס אותי קצת

ושלא תטעי - רעבה אני לא ב''ה

נשמע מעולה.

זה ממש יכול להיות בגלל ההנקה

ולפעמים זה גם פשוט לוקח זמן

אל תתייאשי, אני בטוחה שתראי תוצאות בסוף.

שתפי אותנו בתובנות ❤️

שיהיה בטוב בעז'ה!

האמת ומקווה שאראה תוצאות בטווח החודש הקרוב כדי לקבל זריקת מוטיבציה להמשך

התפריט הוא לא שלי אגב אלא של @שושנושי, אאכ והתכוונת להגיב לה

אצלי התפריט הוא די קבוע

לחם קל בבוקר עם חמאה

אחרכך פרי בדרכ בננה עכשיו גם קלמנטינה

בצהריים אוכלת ירקות מבושלים או חיים או שבכלל לא כי אני לא רעבה,תלוי

ובערב ארוחת חלבון וירקות

אבל צריכה להקדים את השעה של א. ערב כדי שיהיה יותר אפקטיבי

אני בדיוק באמצע להתייאש...

מה זה הכושר שאת מדברת עליו? ותזונה?

בא לך לשתף קצת, אולי תגרמי לי גם לזוז ולהתקדם

ל- @עוזרת

לגבי כושר, משלבת בין אופני כושר להליכה וריצה. אימון של שעה. אבל עצים

התכנון הוא בין 3 ל4 פעמים בשבוע

אהי מעריצה אנשים שלוקחים על עצמם דברים שלא קלים להם👸