טוב אז יש לי שחור קבוע מתחת לעיניים וגם מעל (זה תורשתי לא מיעפות או חוסר ברזל)
שאני רוצה להרגיש וואו אני שמה קונסילר ואז מלא מחמיאים לי כי העיניים שלי ב"ה יפות וזה מבליט אותן
השאלה אם אתן יודעות על משהו שיכול לשפר/ להעלים שחורים מסביב לעיניים
אשמח לחוכמתכן🙏
קרמים לא עוזרים
הזרקת חומצה לא כדאי, יש לזה הרבה חסרונות.
צריך די הרבה חומר, בערך 2 מזרקים, מזרק אחד עולה בסביבות 1000-1600₪.
זה לא חומר שנעלם או נספג, אלא נודד למקומות אחרים בפנים ומתישב שם.
זה מחזיק כמה חודשים וזה ממכר, את רוצה עוד פעם ועוד פעם, את כבר לא יכולה להיות בלי זה.
לאורך זמן זה יכול לשנות את מבנה הפנים, וזה משאבת כסף.
יש ניתוח עפעפים תחתונות שיעיל, למי שרוצה ניתוח.
אבל כנראה לאורך זמן והרבה מזרקים.
בקשר לכהות אני רק משערת שאולי הכהות קשור לורידים שמתחת לעור וההזרקות יוצרות שכבה שמפרידה בין העור לכלי דם.
ויש רופאים ספורים בארץ שמתמחים בשקעי עיניים.
זה יקר אבל יוצא מדהים ולהבדיל מאזורים אחרים בפנים זה מחזיק לכמה שנים טובות
ממליצה על zoi בתל אביב מומחים בשקעי עיניים
ובאמת להזהר לא חעשות בכל מקום!
שמעתי המלצות לא מנסיון אישי
אולי מישהו פה התנסתה וממליצה?
יוגה פייס?
זה קשור לזרימת הדם בפנים ומתיחה של העור
למרות שלפי השם זה שנמע לא בשבילי
אני לא אדם של יוגה ונשימות
יוגה הרגיל
זה תרגילים לפנים ומתיחות
וגם יש שמשתמשים עם אבן מיוחדת לזה
תגגלי על זה
זה פתרון במקום טיפולים קוסמטיים
אבל צריך להקפיד
(במיוחד להפחית מאכלים שומניים)
אני לא אוהבת סוכר שוקולד עוגות ממתקים וחטיפים
בגדול המאכל הנועדף עלי זה סלט אין אצלי מזון מצועש בבית בכללל אפילו תלחם מכינה בבית
כמו שאמרתי אצלי זה נטו גנטי
אז פחות קשור למצב בריאותי זה ממש מאז שאני צעירה ככה
קונסילר בהחלט עוזר רק שאני אדם מאוד טבעי אז קונסילר אני שמה למצבים מיוחדים כמו פגישות עסקיות חשובות או שאני יוצאת עם בעלי
בכל אופן השירשור נראה לי צריך לעשות תפנית שלירשור תמיכה כי נשמע שאין פיתרון🤪
בכללי אוהבת אותם, עכשיו התחלתי עם סרום הבהרה מחכה לתוצאות בקשר לפיגמנטציה שיש לי
צילמתי את התמונת "לפני", מחכה חודש לראות אם יש שינוי
לכל אחת יש איזשהו משהו (או משהם..) שלא אוהבת בעצמה.
ללמוד לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו זו עבודת חיים.
כמה שיחמיאו לי שאני יפה כל החיים, ובכל מקום יגידו לי את זה אני לא מאמינה לזה ולא מסכימה עם זה... כי אני עסוקה רק בפגמים... 🤷
אביטל איינהורן ממש טוב.
בכלל שווה להתייעץ איתה ...
קניתי עכשיו קורקטור של עדה לזורגן , זה בא בקופסה קטנה
וואלה ממש טוב
אני גם עם עיגולים שחורים גם אם אני ישנה טוב.
אני אשמח ממש להמלצות לקונסילר שמכסה אבל נראה טוב ולא כמו ערימות של איפור.
עכשיו כשאני מתאפרת אני שמה קונסילר של מייבלין, בדרכ שמה קצת ואז זה לא מסתיר כלום רק קצת מטשטש למי שמסתכל ממרחק. ואם אני שמה יותר חומר אז רואים את זה בקפלים הקטנים מתחת לעיניים וגם בחריצים הקטנים בעור למטה, וגם אז עדיין רואים שיש שחור.
יש לי גם קורקטור כתום אבל גם הוא לא מכסה בכמות קטנה, ובכמות גדולה רואים בצורה בולטת.
הוא מעולה ממש ואני שמה רק קונסילר ולא רואים הבדל
אני קונה CARMEL 22
התוכן נמחק לבקשת הפותחת
שולחת לך כוחות
לפעמים זה עניין של תקופות
מקווה שעוד זמן מה יראה לך קצת באור יותר חיובי,לכל אדם יש חוזקות וחולשות ולפעמים דווקא החולשות כמו שהוא לא גבר וכו,אחרי שמתבוננים בהם מבינים כמה הם בעצם חוזקות
הודעה כזו בפורום אנחנו לא תמיד נראה.
פניה למנהלות צריכה להיות דרך דיווח (על הודעה שלך אי אפשר לדווח, אבל אפשר על כל הודעה אחרת בשרשור, ושם לכתוב את הבקשה שלך).
פה ראינו רק כי היו קוראות שדיווחו על הבקשה שלך, אבל אנחנו פחות אוהבות את זה, מעדיפות להתנהל ישירות מול מי שמבקשת.
יש לנו חלומות על עצמנו ועל החיים שהיינו רוצים
ואז המציאות מורכבת יותר
זה שלב בנישואין
כרגע את מבינה שאת צריכה להשלים עם המצב
ולראות איך את מתמודדת
עם הזמן את תראי אילו כוחות חוזרות זה בנה בך
ותצליחי לראות את המצב באור חיובי יותר
מאחלת לכם צמיחה אישית זוגית🌷
אז המתוק בן החודשיים תכף עושה לי בית ספר.
בהנקה הוא מעדיף את צד שמאל,.
תמיד מתחילה הנקה בגלל זה בימין, והוא מתלונן ובוכה על השד. לפעמים משאיר את הפה פתוח כזה ולא יונק.
יש מה לעשות?
בתנוחת פוטבול.
ככה את יכולה לראות אם הבעיה אצלו, או אצלך.
זה היה ממש קשוח לתקופה ואז הסתדר .
מאמינה שעצם התרגול לשינוי מנח הראש- בעיקר תרגילי פיזיותרפיה, עזרו גם לזה.
כדאי לנסות תנוחות שונות, ובמקביל לעבוד על זה.
זה הפיזיותרפיסטית הראתה לי .
בעיקר לגרות את הצד הזה על ידי הנחת משחקים ודברים שמעניינים את התינוק ככה שיסתכל לכיוון הצד שפחות אוהב. כל יום כמה פעמים ביום
2 טיפולים והתינוקת חזרה לינוק מ2 הצדדים
פשוט שם הזרימה אצלי יותר טובה, יש יותר שפע... אז כבר התרגלו שאני רק מסובבת אותם לכיוון הנקה בצד ימין הם מתנגדים. אז מנסה כמה שאפשר להגביר הנקה בצד ימין, תנוחת פוטבול, לשאוב שם יותר זמן מאשר בצד השני, להניק כשהם מנומנמים ...
בן 4 ו-3 חודשים. מקסים, חברותי, חכם...
אבל קשהההה לי עם עניין ה"התבכיינות" ללא כל סיבה... אומר הרבה פעמים מה הוא רוצה בהתבכיינות, ושוב - אין סיבה!
מנסה להסביר, להכיל, להיות הכי סבלנית שאפשר.. אבל מרגישה שההתבכיינות הזאת פוגשת אותי במקומות לא טובים... וכנראה הוא רואה שזה מוציא אותי משלווה מסוימת, אז הוא ממשיך... ואוף, אני מרגישה אמא גרועה כי לפעמים קשה לי להגיב בשיא הסבלנות... ואני תמיד מנסה לדבר עם הילדים על מה קןרה, ומה הם מרגישים, ולמה הם כועסים / עצובים... אבל האמת שלפעמים אין לי כוחות נפשיים לזה, ואני לא מגיבה כמו שהייתי רוצה... ואוף, סתם מרגישה אמא גרועה... שולחת לפני שמתחרטת...
יש מצב שזה הגיל? שלי ככה כבר תקופה, בת עוד מעט חמש
יואו זה מטריף אותי
אם היא מדברת מתוך בכי אני ישר עוצרת אותה לא יכןלה לשמוע את זה בכלל
מחשיך מוקדם והסבלנות נגמרת בהתאם.
בקיץ יש יותר התלהבות מהחיים. אבל כל תקופה והמתנות שלה. צריך ללמוד איך לנתב את זה
"מתוקי, עכשיו בוא נראה איך אתה מבקש ממני את זה - אבל בלי לבכות. מה אתה אומר? תצליח?"
או פשוט לומר:
"אני לא מבינה אותך כשאתה בוכה ככה. נסה להפסיק לבכות ואז לדבר."
ומבינה אותך ממש, זה לגמרי מחרפן...
להגיד בפשטות: אני לא מבינה כשמדברים בבכי. בבקשה תגיד את זה בלי לבכות כדי שאוכל להבין.
בפעמים הראשונות הוא יגיב בהיסטריה אבל תתעקשי על זה, אחרי כמה פעמים תראי איך הוא מפסיק מיד ומחליף טון. עם הזמן הוא אפילו יבין שזה לא משתלם לו כי הוא לא משיג בזה שום דבר.
מבחינתי זה אותו דבר כמו ילד שמדבר עם מוצץ בפה או ילד שמדבר מאוד בשקט או צועק. לכולם אני מגיבה באותה צורה - אני לא יכולה להבין ככה, בבקשה תחזור על זה בצורה שאני יכולה לשמוע.
שהוא מדבר במנגינה של בכי וזה לא נעים לשמוע את זה, שינסה לדבר בלי התבכיינות. כל פעם שהוא עושה את זה להזכיר לו לא לדבר ככה.
זו הזדמנות טובה ללמד את הילד מודעות לאיך הוא נשמע ואיך כדאי לדבר.
אמא רוצה לעזור לך אבל לא מבינה אותך כשאתה בוכה, ככה כל פעם מחדש.
נכון זה דורש סבלנות אבל בסוף זה משתלם
הוא מבקש משהו בהתבכיינות , אני מיד מזכירה- תבקש בצורה נעימה.
ואני לא עוזרת עד שהוא מדבר נורמאלי, אפשר בבקשה שתקשרי לי את השרוכים? הוא בן שלוש וחודש... אחרי כמה פעמים כאלה הוא מתפקס על עצמו. לא כל דבר צריך להכיל, אנחנו צריכות לחנך את הילדים שיתנהגו בצורה נאותה ונכון שזה מאוד באופנה היום להכיל ולהכיל. אבל התפקיד שלנו זה לחנך את הילדים שלנו, ובעיני, לבקש בצורה מכובדת משהו מאמא זה חלק מהחינוך. אני לא מדברת על ילד שיש סיבה לבכי, זה סתם הרגל שני להם להיות בו.
(לא זוכרת ממי, סליחה)
להגיד "אני אשמח לשמוע בקול הנעים שלך"
הם מבינים יפה למה הכוונה...
הוא מאד צפוי בגיל הזה
צריך לשנות חשיבה ולהבין שזה טוב ומביא הזדמנות להורה ללמד ולילד ללמוד.
אם אין סבלנות/ כוח כדאי למלא מאגרים.
זה כל ההבדל בין הורה סבלני ומלמד לבין הורה חסר אונים
וכמו שאת אומרת זה דווקא גורם לו להמשיך.
לי עוזר במקרים כאלה 'למסגר' את הסיטואציות האלה.
מה הכוונה?
לראות בהן סיטואציות ידועות מראש, אבל שהן חלק ממסע, מעבודה שלי, שבתקווה גם תשנה משהו אצלו.
למשל אם את מראש מחליטה שכל פעם שהוא פונה אליך ככה העבודה שלך היא לא לאבד שלווה, ולענות לו במנטרה מסויימת כמו אלה שהוצעו כאן למעלה,
תנסי לראות בכל פעם כזאת עוד אבן דרך במסע לשינוי.
כי ילדים לומדים אותנו.
אז כל פעם כזו היא הזדמנות.
וכל פעם שהוא יראה שאת לא מופעלת מזה, ומחזירה לו באותה מנטרה,
תקדם אותו עוד צעד להיפרד מההרגל הזה.
וכמובן לטפוח לעצמך על השכם בכל פעם כזו שאת מצליחה.
ויהיו גם פעמים שלא, וזה בסדר כי כל מסע מורכב גם מירידות.
העיקר שיש למסע כיוון ברור ומטרה בסוף הדרך..
וזו ממש עבודה על המידות בשבילנו לא להתעצבן ולנסות לבקש בשלווה שהוא ישנה את טון הדיבור...
את מרגישה שאותך זה מפעיל מעבר להגיוני? את מסוגלת להבין למה?
בסוף ההריון ואחרי הלידה
ממש הרגשתי אמא נוראית בדיוק בגלל מה שאת מתאקת
אבל עצם לץזה ששמתי לב לזה והחלטתי שאני גומרת עם זה נתן לי כח לעצןר ולהזכיר לעצמי שא-אני לא רוצה לדבר ככה
ב' אני ילמד אותו שצעקות זה לגיטימי
ג' הוא רק יכנס ליותר היסטריה ולא ילמד אותו איך צריך לבקש
זה בכלל......בכי שצריך להשתחרר ויוצא בדרך כזאת..
קחי סיטואציה ביום כזה שגם ככה היית אומרת בה לא ותני לו לשחרר ולבכות.. שיוציא הכל
בכי זה דבר טוב
ממליצה לקרוא בהורות מחבקת
תחשבי שאת בעבודה ועובר עלייך משהו אז את חנוקה כזה..
ממש מבינה למה זה מחרפן אבל לא מסכימה עם מי שכתבה לא להסכים עם זה. גם הילד לא רוצה להתנהג ככה הוא צריך שיעזרו לו לראות מה עומד מאחורי זה
להגיד לו לדבר אחרת זה בעצם להגיד לו אני לא כאן ב בשבילך כקשה לך
צריך ללמד את הילד לתקשר אחרת, אבל מתוך ראייה של הצורך העומד מאחורי זה
הרבה פעמים זה עייפות, רעב, רצון לתשומת לב וחיבוק או סערת רגשות שהם משחררים כשהם מרגישים בנח והם לא מצליחים להביע
זה בסדר שלפעמים אין לנו סבלנות, הכי אנושי בעולם, אבל זו גם הזדמנות ללמד את הילד לתקשר נכון את מה שהוא צריך
אבל יש ילדים שפשוט סיגלו צורת דיבור כזו, הכל בבכיות ובטון מתלונן ומתבכיין, ונשמע שזה המקרה שהפותחת מתארת. במקרה כזה לא יעזור לתת לו לבכות כל פעם, וזה לא בא מצורך לשחרר בכי, אלא פשוט הרגל גרוע.
ואני הכי בעד להכיל בכי ואת כל סוגי הרגשות, אבל לא תמיד זה לטובת הילד
אפשר גם להכיל וגם ללמד, זה תהליך שאמור לקרות בד בבד כדי לראות שינוי
אחרת את רק מבטלת את הילד והוא לא ילמד לעשות אחרת
לא חייבים להיענות באופן שלא נעים לנו. זה גם לא בריא בשבילנו וגם בסוף זה מתפוצץ.
אם הילד נסער במיוחד אז אפשר נקודתית להבליג באותה הפעם מתוך מודעות לרמת המצוקה.
אבל אם זה במצב רגיל, אפשר להציע חיבוק חזק,
מקלחת, תה עם עוגיה, סיפור וכו.
כמה דקות מרוכזות של התייחסות טוטאלית לילד ושינוי מגמה, עשוי לעזור לו יותר מאשר להכיל את הטון שלא נעים לאוזן ההורה.
ולפעמים כל מה שצריך זה רק תזכורת לכך שאפשר לדבר אחרת ועדיין הוא יקבל את אותה ההתייחסות.
זה פשוט יכול לשגע.
הבן שלי יכול לקום ב6 בבוקר, להיעמד באמצע הסלון ולהתבכיין "קר לי" קר לי קר לי קרלי קרלי קרלי...
או אם השמיכה נופלת לו אותו הדבר קרליקרליקרלי
נופל לו משהו, נרטב לו משהו מאפס למאה בדקה.
זה משגע.
כשיש לי סבלנות, אני מתכופפת אליו, מסתכלת בעיניים ואז אומרת את מה שהוא רצה להגיד בטון רגוע "רצית לבקש אכסה אותך בשמיכה? בשמחה חמוד שלי". כאילו מתמללת אותו ומדגימה איך להגיד את זה רגוע. יש מידי פעם הפנמה😅
כשאין לי סבלנות, זה נראה אחרת😉 אבל העיקרון חשוב.
וגיליתי גם שלפעמים אנחנו עושים משהו ונראה שאין הפנמה והם לא מבינים וזה מאוד מייאש, ואז פתאום אחרי כמה זמן רואים שזה כן עזר. אז לא להתייאש אם יש משהו שנראה לך נכון, גם אם זה לפעמים לוקח זמן
מאוד חשוב לי/מאוד רוצה לשמוע מה יש לך להגיד, תנסה להגיד את זה שוב בצורה בוגרת/יותר נעימה/רגועה
קראתי הכול והחכמתי ממש.. תודה לכן ❤️
באמת מדובר בדפוס ולא במשהו חד פעמי.. וכן, אני מרגישה שזה מפעיל אותי מעבר להגיוני... במיוחד כשאני עייפה / רעבה / עצבנית / טרודה..
יש מישהי ברשת שעושה השוואות מצחיקות בין אמהות של היום ואמהות של פעם... והיום אנחנו נורא "להכיל, להכיל, להכיל", אבל איפה המקום שלנו?? באמת יש אמהות של היום שרק מכילות כל היום?? ואיך אנחנו גדלנו ברוך השם טוב, עם אמהות של "פעם"? המון שאלות שאני מנסה לדייק לעצמי...
וכן, הטון המתבכיין הזה מיד "מדליק" בי משהו... מן עצבים או לחץ, שאני ממש מנסה למתן ולשלוט.. לפעמים הולך, לפעמים פחות, לצערי...
ככל שתתני לעצמך יותר מקום, תוכלי להכיל. אבל בצורה נכונה.
את רעבה? תאכלי.
את עייפה? תדאגי להשביע את העייפות ככל הניתן
ככל שתהיי יותר קשובה לעצמך, תוכלי להיות יותר מדויקת עבור ילדייך
את כל מה שאומרים ברשת. זה יפה רק בסרטון.
מה שחשוב זה מה שמתאים לכם כהורים.
פעם חשבתי שיש דרך אחת נכונה להורות, עברו כמה שנים והבנתי שממש לא.
מה שכן, אני שמה לב על עצמי שלפעמים אני נכנסת לשיח "קורבני" סביב כל מיני דברים. קצת כמו מה שאת מתארת כאן, בשאלות על המקום שלנו.
ואז אני משתדלת להזכיר לעצמי שבאמת באמת זו בחירה שלנו, ויש לנו בחירה איך להתנהג ואיך להוביל את ההורות שלנו. זה לא תמיד קל, אבל להיות במקום הקורבני שכאילו אין לי ברירה קשה לי פי מאה.
היה נשמע מבין השורות שיש בך כעס על הסיטואציה, כאילו אין לך ברירה. אצלי בשביל להתמודד עם הכעס אני מזכירה שיש לי ברירה, אפילו אם זה עדיין קשה.
אבל אצל כל אחת זה אחרת כנראה ❤️
וזה התחיל לאחרונה...אני ממש לא סבלנית אליה שהיא ככה. אני לא יודעת אם זה עונה להגדרה של אמא רגישה ומכילה שמקשיבה לילדים שלה בכל צורה וחלילה לא יוצרת אצלם התניה שבכי זה רע.. כנראה שלא.. אבל מנחמת את עצמי בזה שכשהבכי הוא אמיתי אני לרב כן סבלנית.
משהו בהתבכיינות הלא מוצדקת ממש מפעיל אותי כאמא ואני לא מוכנה לשתף עם זה פעולה .
מנהלות תמחקו אם לא מתאים🙏🏻
פעילה בפורום, כאן למשהו קטן…
1. דיכאון שמשפיע מאודד על החשק - איך מתמודדים? עדיין מקיימים יחסים, מרצוני, גם כי זה חשוב בשביל הזוגיות ובשבילו, וגם כי אח״כ זה עושה לי תחושה טובה, משהו בחיבור והקרבה הפיזית… אבל באמת שאין חשק. אין רצון לפני, אין רצון ליזום… לפעמים אפילו רתיעה מזה.
2. מעולם (כשנתיים) לא הגעתי לשיא. ניסינו סוגים אחרים של מגע, ובכנות אכתוב שניסיתי גם בעצמי (ללא עזרים חיצוניים), הצלחתי סוג של, אבל לקח הרבה זמן (20-30 דק). יש ברקע אנדומטריוזיס שטחי שגורם גם לכאבים לפעמים וכמובן את הדיכאון. נמשכת אליו, אוהבת אותו אהבת נפש, אבל משהו שם לא קורה… זה לא מאוד מפריע לי בשגרה, אבל כשאני רואה את ההשפעה של השיא שלו עליו אני קצת רוצה גם להרגיש משהו בסגנון…
3. רצונות שונים במהלך האקט. אני אוהבת מגע באופן כללי (חיבוקים, נשיקות, סקין טו סקין), אוהבת משהו רך, שמביע אהבה והערכה. אותו מושך שאני אהיה ה״שולטת״ והשפלות וכו, עבדתי קשה כדי לתת לו מקום בטוח, שהוא יכול להגיד באמת מה שהוא רוצה (כמובן גם הוא בשבילי), לפעמים זורמת עם זה וזה אחלה לי, לפעמים זה אפילו מגעיל ומרתיע אותי. מה עושים עם זה?
אציין שבשאר תחומי חייו הוא לא ככה, והיחסים הבינאישיים מאוזנים יחסית מבחינת החלטות וכו׳. פשוט מרוב שהוא עמוס ובשליטה על החיים שלו, הוא מרגיש צורך במקום הזה שזה הפוך לגמרי.
סה״כ פתוחה מינית, מעולם לא חשבתי (טוב אולי חוץ מגיל 12) שזה משהו מלוכלך ומגעיל, רואה את החשיבות של זה במערכת הזוגית שלנו, וגם נהנית, פשוט בצורה שונה כנראה…
תובנות, הארות והחכמות יתקבלו בשמחה וברצון.
תודה ושבוע טוב
כדי לגרום לך ליהנות
וזה הגיוני, חשק מיני מתחיל בראש. אצל נשים זה יכול להגיע בחיזור לפני, הרבה משחק מקדים, וצריך להכיר את הדברים שעוזרים לחשק שלך להתרומם וזה יכול לקחת זמן. אבל בעלך צריך להירתם לזה כמובן, בהדרכה שלך.
לגבי רצונות שונים - לפעמים אצל גברים האקט הוא מרחב למימוש פנטזיות. את לא חייבת לאפשר את זה אם את לא רוצה.
1. אם את יודעת על דכאון ברקע אז נשמע הגיוני שזה החסם אבל יכול להיות שכדאי להעמיק יותר פנימה- מה כן יכול לעורר אותך לפני? אולי מגע מסוים? מוזיקה? ריחות?
אבל לאור סעיף 2 זה גם יכול להיות המוקד - אם אין הנאה גופנית אז הגוף גם לא רוצה ואין חשק...
בכל מקרה זה שאת מסיימת עם הרגשה טובה זה גם חשוב ומשמח וצריך להמשיך לראות איך אתם מצליחים למצוא מה עושה לך טוב יותר ויותר
2. 20-30 דק זה לא נחשב הרבה. יש הרבה נשים שצריכות את הזמן הזה וגם יותר...ובטח עד שלומדים יותר טוב את המנגנונים וכו (אבל גם בכללי. אישה בד"כ צריכה זמן וגם הדרגתיות וסבלנות)
אני חושבת שזה חיובי להעזר בעזרים חיצוניים וגם לנסות לבד (כשזה לא במקום המפגש הזוגי כמובן אלא ממקום של "הכנה" ובדיקה כדי שהמפגש הזוגי בהמשך יהיה יותר מדויק. ברור שעדיף ללמוד יחד אבל הרבה פעמים יותר קל לחקור את עצמך לבד)
ונכון שיש המון טוב במפגש זוגי גם בלי שיא דווקא עדיין יש ערך גדול בלהגיע לשיא וטוב להתאמץ על זה
וכמו שהזכרתי- גם החשק ברמה הפיזית מאוד מושפע מחוויה חיובית במיניות ובמיוחד מחוויה של שיא
3. הכי טבעי שיש. אתם אנשים שונים עם מבנה אישיות שונה וגם פיזיולוגית בנויים אחרים
זה למידה ועבודה אינסופית איך מגשרים על הפערים ברצונות שלכם גם במיניות וגם בשאר התחומים
אבל זה גם הפתח לקשר עמוק ולהתפתחות ועניין בקשר הזוגי
ממליצה ממש על הקורס של אפרת צור. היא מתייחסת לכל זה ויותר
יש גם עוד קורסים דומים לאישה הדתית אבל לא ניסיתי אחרים
אחפש גם את הקורס של אפרת צור.
אגב גם קורסים של נשים לא דתיות יכולים להיות רלוונטיים עבורי (אם במקרה יצא לך לשמוע/לנסות)
של עידית קפלן.
יש לה קורס אינטרנטי בתחום הזה, אולי יקדם אותך.
בהצלחה!!
כל הכבוד על המודעות והמחשבה שאת מקדישה לזה
עקבתי אחריה וכאלה. נראית מדהימה אני פחות התחברתי לסגנון היותר רוחני
לטלי זיו גם יש תכנים מעולים בנושא
מיכל פרינס ומרכז יה"ל
לוקחת גלולות, דיכוי כולשהו ?
ילדים יש?
ממש הרגשתה של אדישות וחוסר חשק להכל וכמובן גם ליחסים. ברגע שהפסקתי המצב השתפר.
אולי זאת לא אפשרות אצלך להפסיק, אבל עדיין חשבתי שחשוב שתדעי שזה יכול להיות מזה.
האם הדיכאון מאובחן ? הוא בגלל ההתמודדות עם האנדו?
לגבי ההנאה שלך והחשק- תחליטי למשל שאתם עושים ערב זוגי פתוח שבו אין חיוב מצד אף אחד מכם לקיים יחסים. אם החשק יבוא יבוא ואם לא אז סתם תשכבו מחובקים, זה אחלה דרך לפתח אינטימיות שונה
לגבי עונג- תנסי לקחת לעצמך זמן לבד לגמרי שאת לבד בחדר, כמובן מתי שאת מעוררת ורגועה ורוצה להתענג ותנסי לענג את עצמך , אפשר לבד או עם אביזר
כמה זמן שיקח לך,
תראי איזה סוג מגע באיזור מענג אותך יותר או פחות ואולי גם תצליחי להנות
כשמגיעים לזה אז לאט לאט זה נהיה יותר קל להגיע לשם
את יכולה גם להתענג לידו ולהדריך אותו מה מענג אותך או שיהיה איתך שם בזמן שאת מתענגת ויעורר אותך
סליחה ששואלת
אם כן זה גם יכול לגרום לחוסר חשק
ואם את אומרת שאין קשר לכאב או לאנדו אז הייתי הולכת לכמה מפגשים לבד עם יועצת בקדושה שתעזור לך שנייה לנשום ולהבין איפה את בכל הסיפור
גם אם בהתחלה היה חשק פשוט וטבעי
עם הזמן הגוף מקשר בין יחסים לכאב
והוא לא רוצה. בצדק.
חוויות כאלה נצרבות בגוף...גם כשהמודע כבר שכח או לא מייחס חשיבות
כמובן גם לדיכאון יש השפעה אבל אין ספק שחייבים גם לטפל בכאב.
כאב ביחסים הוא גורם שמחסל חשק
וזה גם מפריע מאוד להגיע לשיא. הגוף צריך להיות רגוע, נוכח, מתענג
ואם יש כאב או אפילו אם הסיטואציה הזו של אינטימיות מתקשרת לכאב אז הגוף בסטרס
מה שכמובן גם מקשה על ההרפיה בנרתיק וזה בעצמו גורר עוד כאב ולכן זה מעגל שחייבים לשבור...
בהצלחה!
מתחילה מהסוף: אל תעשי משהו שמגעיל ומרתיע אותך. פשוט לא.
באופן כללי, הדבר שהכי מהנה איש, יותר ממה שפירטת כאן ומכל דבר נועז או אטרקטיבי כזה או אחר, זו שמחה אמיתית של אשתו.
ביהדות ובהלכות טהרה וגם בכתובה ניתן לראות
שהכיוון הוא שאיש ישמח את אישתו, ידאג לסיפוקה, ויעשה מה שטוב לה, ולא להיפך. לא כי לאיש לא מגיע לשמוח, אלא כי השמחה האמיתית של שני הצדדים היא עבור איש כשהוא מצליח לגרום לאשתו אושר (לא רק ביחסי האישות, אבל גם)
ועבור האישה כשהיא מחוברת לעצמה ולכמיהה שלה ומצליחה לקבל אותם מהאיש שלה.
בהמשך לזה ומתחבר לנקודה 2, גם האופן של הגעה לשיא מחובר ישירות לחיבור להוויה נשית ולנוכחות.
לגבי החלק הראשון, בהתחשב בהמשך יכול להיות בהחלט שיש השפעה למקום שלך מול זה על היחסים ועל החוויה הרגשית.
בעיני שווה בדיקה מעמיקה יותר והכוונה שהיא מעבר לדפי הפורום.
בהצלחה רבה!
שלהתייעץ איתה, היא גם מכירה אותך כנראה, וגם עושה רושם שזה קשור ביסודו לפן הרגשי,
ואני בטוחה שהיא תוכל לעזור לפחות חלקית.
אם תראי שהמענה לא מספיק את יכולה להתייעץ איתה או לחפש מענה נוסף בכיוונים נוספים.
ניסיתי להתחיל לעשות ספורט בשעה טובה צריכה עידוד וגם כמה שאלות
חיפשתי קבוצה כי ידעתי שזה לא יקרה בלי ומצאתי משהו סוג של פילאטיספילאטיס בשעות שיכולה והלכתי פעם אחת.
הענין הוא שכולם שם נשים בגילאי 40-50 ומעלה חוץ ממני אני היחידה מתחת 30 גם מביך
וגם מתלבטת אם זה לא בשבילי מידי רמה נמוכה...
דבר נוסף, ראיתי שכלם שם מביאות מזרון ושמות על המזרון הכחול הזה של הספורט ולא הספקתי לקנות לי אחד כמה זה מוזר ללכת בלי?
גם לי היתה תקופה בחדר כושר של נשים שכולן היו מבוגרות בגילאי 50-40 ככה. פשוט התרכזתי בעצמי ומה שעושה לי טוב.
הייתי מציעה להמשיך ולנסות לראות אם מתאים לך
לא נראה לי שמוזר ללכת בלי, בשביל זה יש שם מזרנים. נראה לי שהן שמות נוסף מבחינת היגיינה
אם תרצי לקנות, קניתי אחד פשוט וחמוד ברמי לוי ב30 ש"ח
האמת שרציתי בערב אבל לא מצאתי קבוצה לנשים
מפחדת שאני מתנוונת... ונראת כמו בטטה
אני אוהבת את הגילאים האלו האמת
אבל כל אחד ומה שמתחבר לו
אישית מצאתי משהו מגניב של ספורט מהבית של 10 דקות ביום, אינטנסיבי...
וזה מכניס לכושר בקצת השקעה ליום...
אבל בכל אופן מלא מלא בהצלחה זה נותן כח ומשמח כושר!!!
נשמע בול לעצלנית כמוני שאין לה כח לצאת
יש לך קישור?
אבל לא יודעת אם מותר לרשום בפומבי, ארשום לך בפרטי
מתואמתשתמיד באימוני בןקר הרוב הוא יותר מבןגרות כי הן פחות בשלב הקרייריסטי והילדים הקטנים בחיים אז תרגישי בנוח אצ אלופה!
בלי קשר פילאטיס יותר עדין מחיטוב עיצוב נניח אסל עושה פעולות שונות
לגבי המזרון חרטא בעיני אני את הרוב עושה יחפה על הרצפה ורק תתרגילים בשכיבה עושה על מזרון כן כדאי לך להביא מגבת בשביל הגיינה
את אלופה ❤️
באמת היה לי קצת קל מידי אבל זה הזמן שאני יכולה לצאת
השאלה אם באמת חבל על המאמץ?
זה דיוק ושליטה בתנןעה
שיווי משקל והרבה תהליכים פנימיים בריאים
זה גם מאוד תלוי במאמנת האמת..
בגדול אני הייתי ממשיכה זה מאוד בריא לגוף
איך את יכולה לאתגר את עצמך באותו סוג של תרגיל אולי, עם איזה שינוי\תוספת קטנים? לשתף אותה ולהתייעץ, ושהיא תדע לכוון אותך באופן קבוע.
מדברת עם המאמנת.
פילאטיס זה לא קל😅
השאלה אם את עושה את התרגילים מדוייק, כי הקושי זה בדיוק (למשל גב זקוף לאורך כל התרגיל, רגל ישרה, גמישות).
ואם לא מדוייקים זה קל, אבל זו לא עבודה.
ואז או שאת באמת מעולה ואת יכולה לבקש מהמאמנת להוסיף לך דרגת קושי
או שהיא תדייק אותך בתרגיל וככה תעבדי יותר.
כל זה בהנחה שהיא טובה
אבל אל תוותרי! הכל עדיף מכלום
שוב קניתי מלא אוכל בהגזמה! נשארתי עם מלא וחילקתי
שוב עזרו לי האוכל הגיע אחרי האנשים אבל אפילו שהאוכל קנוי (קייטרינג שווה ומושקע -יקר מאד) אני לא בנאדם לדברים האלו אני מתרגשת ושברירית ואני מעדיפה לדבר עם אנשים
ואחרים עושים בשבילי ומתקתקים
אז אחותי וגיסתי תיקתקו ערכו עשו הגישו ויבלו סלטים חתכו את העוגות החליטו מתי מתחילים
אני פשוט לא בנויה לדברים כאלו
ואז בסוף בגלל שזה קנוי וכולם עוזרים
אפילו לא אומרים לך תודה היה מצוין איזו השקעה
אולי לא נהוג להגיד
אבל אתה מרגיש שעשית מעל ומעבר והשתגעת
שבוע ימים הזמנת בחרת התלבטת קנית השלמת
ואנשים מביאים מתנה וחושבים שזהו
אומרים ערב טוב ומזל טוב וזהו
ובעלי מספר איך שאני מגזימה ונסחפתי ואצלי הכסף גדל על העצים (במקום להיות פרקטי ולעזור הוא אוהב לשעשע את האנשים ולדבר ואני השקטה) מדבר מעל הראש שלי אחרי שאני משקיעה שבוע ימים בהיגוי, בציוד יומולדת, בקניה, איסוף, הזמנה, בחירה והכל והוא שומר על הילדים בזמן הזה- אם היה תלוי בו לא היינו עושים כלום בכלל).
ושוב בקשתי שימזוג שתיה לאנשים ויהיה נחמד וחם
ועדיין הוא העדיף להסתובב
מזל שאחרים עושים את העבודה השחורה בשבילנו
בעעעע
בקיצור היה כיף אבל שיגעון
עייפה ומותשת
אני נכנסת ללחץ רק מלהתחיל על לחשוב לארח, ואז עד שעוברים את האירוח אני בלחץ ומוטרדת וחסרת סבלנות ולא כדאי להתקרב אליי 🤦♀️
בגלל זה אני מוותרת על חגיגה לתספורת של הבן שלי, שלוות הנפש שלי חשובה יותר מחגיגת יום הןלדת שלדעתי לא באמת משמעותית לילד אלא יותר לאורחים.
ולא מתייחסת לנושא הבנזוג,
רק מאירה שבאותה מידה שהתלבטת שבוע והשקעת מחשבה והזמנת ובזבזת והוצאת, האורחים התלבטו והשקיעו מחשבה שבוע
(במקרה שלי) האם לבוא ומה לומר אם לא באים ואיך לבוא והאם להוציא את הרכב ומתי לצאת והאם שנ"צ הפעוט ברכב או בבית והאם ביביסיטר והאם הדרך סבירה או שיו"ש ואיפה ביו"ש והאם אזעקות, מה אלבש ולמה זה עדיין לא התייבש אולי זה יתייבש באוטו ואחליף בחניה, ומה קונים מתנה ואולי עדיף גיפטקארד ואיפה מוצאים פתק לברכה ומה מנסחים לאירוע כזה מה אובדת חצות בעצם מצפה, האם הם שמים לב לברכות, איפה העט היה לי ביד הכנסתי אותו לאוטו ואוף למה פקקים עכשיו, מזל שהגענו לפני האוכל, בואו נגיד לאובדת חצות מזל טוב אוף חבל שלא שמענו תודה שבאנו, לא נורא העיקר השמחה
לפעמים אני תוהה איך זה לא להיות כל כך כבדה כמוני,
ופשוט לצאת בקלילות לאן שצריך בלי להסתבך...
בעלי הלך להתייעץ עם הרב, והרב העלה נקודה שאולי יש לי ocd סביב נושא הטבילה.
מקריאה באינטרנט נשמע שהוא צודק.
מישהי מכירה את זה ויכולה קצת להרגיע?
מה עושים מפה?
יש איך לשפר את המצב? זה די סיוט. אני בוכה מהרגע שמקבלת מחזור ועד אחרי הטבילה מרוב שזה נוראי.
נפצעת בבדיקות ובהכנות, מליון שאלות לרב.
זה באמת גורם לי לרצות לוותר על המצווה הזו.
זה בלי מרשם, אבל לא כתוב על הקופסה שזה מיועד לפטריה שם....
הרופא אמר לי למרוח מיד אחרי הנקה ואז הנקה הבאה הכמות שנשארת ממש מיקרוסקופית ולא צריך לשטוף.
אני יודעת שיש דעות אחרות אבל אני הקשבתי לו ולא נרשמו בעיות.
אבל אין לי מושג כמה לסמוך עליה.
אפשר להתחיל טבעי- למרוח לך ולו מים עם סודה לשתייה לפני ואחרי כל הנקה.
גם למרוח עלייך שמן קוקוס אחרי כל הנקה ממש עוזר ולכל הדעות לא צריך לשטוף.
ואם צריך תרופות- אז לתינוק יש תרחיף ניסטטין (עם מרשם)
ולך משחה אחרת נגד פטריות (כמו שכתבתי למעלה, יש רופאים שאומרים שצריך לשטוף לפני הנקה הבאה, ויש רופאים שאומרים שאם עבר זמן משמעותי מאז שמרחת אז הכל נספג ולא צריך לחשוש)
ואת אורל גל לא
לכן הרבה נשים מעדיפות אותה...
יש לי חתכים. ואמרו לי שאולי זה כן פטריה, אז רציתי לנסות משחה לפטריות.
טיפים להרים מצב רוח כשמרותקת למיטה?גוגי גוגיאז שבוע שני בבית אחרי לידה שניה..
השבוע הייתה לי צניחה של מצב רוח, חולשה נוראית (המוגלובין נמוך) אני קמה - יש לי סחרחורת. וכאבי גב שנחלשו אבל מאיימים לחזור אם לא אתנהל נכון בהנקה..
ב"ה מוקפת בבעל אוהב, בן גדול ומתוק, בן שני פצפון מתוק, משפחה מחבקת שאמנם גרים רחוק מאיתנו אבל משתדלים לעזור כמה שיותר. וקהילה מדהימה שיש בישולים ליולדות (רק חלק מהשבוע ..) וגם כאלה שמוסיפות על דעת עצמן כלמיני פינוקים.
למרות כל זה בוואקום בין לבין אני מרגישה לבד ומרגישה את ההורמונים מאיימים להשתלט ולהכניס אותי למצב רוח רע ועצובה וכועסת ועצבנית
אני יודעת בשכל שהכל טוב ומעולה ולכמה חסד אנחנו זוכים.. גם ברגש ממש עד אחרי הברית הרגשתי את זה אבל אני מודעת לשינויים ההורמונלים ויחד עם המצב הגופני שאני חייבת לנוח כי פשוט חלשה ברמות, לא רוצה ליפול למצב רוח הזה
מחפשת רעיונות מה אפשר לעשות מהמיטה כדי לשמוח יותר וכדי להרגיש מחוץ לבית!!!
לקרוא ספרים
לראות סדרות
לסרוג
לדבר עם חברה בטלפון
לנשנש אוכל מרענן כמו פירות וירקות
לערוך קניות מהאינטרנט (אבל רק דברים נצרכים!)
לנסות לשבת במרפסת אם יש, או לפחות ליד חלון (תלוי במזג האוויר כמובן)
לשמוע או לצפות בהרצאות קלילות ומעניינות.
ולזכור שככה זה אחרי לידה, גם אם מרגישים יחסית טוב. התנודות ההרומונליות משפיעות מאוד...
אז רקק לא קניות מהאינטרנט כי בזה לצערי אני מעולה 😂😂
ומרפסת אין
עכשיו קפוא השבוע אבל ממש מקוה שכשתהיב קצת יותר שמש לצאת החוצה לאיזה ספסל..
תודה על הכל!!
קודם כל תדעי לך שאחד הדברים שאני לומדת פה בפורום זה שאני לא מיוחדת 🤣 בקטע טוב
עולות לי מחשבות ופתאום ברונזה שואלת פה באחד השרשורים שלה את השאלות שלי.. וחמדמדה.. וכנה שנטעה. ואימהלה ואת..
זה פשוט קטע
וזו ממש חוויה בשבילי חבורה כזאת של בנות שילדנו יחסית באותו זמן
נותן כוח ומנרמל
אז גם תודה
וגם להגיד שממש חשבתי על זה היום
ממש היום!
כי יצאתי קצת החוצה וקלטתי כמה נשימה זה נתן לי וכמה מהר אני נופלת למחשבות מחלישות שמקורן בחולשת הגוף ובהורמונים....
אז חיבוק גדול לך יקרה קודם כל
ואיזה אלופה שהוצאת את זה ושאלת
ובטח יציעו פה מלא רעיונות (גם אני בעצמי עוקבת)
את מהממת שזיהית את הנקודה ושאת יודעת לעשות את ההפרדה (''זה לא אני זה ההורמונים'')
לי עוזר לשבת לפעמים לבד והאיש מחזיק את הפיצית והוא איתה עכשיו. ואני שותה את התה שלי בשקט ונזכרת מי אני בכלל בעולם הזה
רעיון לעשות מהמיטה- אלבומי תמונות דיגיטלייםםםם.... חלום שלי אמן בקרוב
ולא עקבתי אחרי הנתונים למה לא לצאת קצת, לי אישית ממש שעשה טוב לצאת היום. הלכתי קצת והיה לי קפוא אבל נשמתי אוויר וזה היה לי ממש במקום.
ובכלל אני במחשבות לעצמי לכתוב לי משימות שאני רוצה להספיק.. בלי לחץ אבל כן להשתדל. תפילה. תהילים של היום. טלפון לסבתא. לשמוע שיעור פרשת שבוע. דברים כאלה שאני יכולה לעשות בלי מאמץ פיזי אבל יתנו לי סיפוק עניין ואוויר.
בהצלחה נשמה יקרה
❤️
חיבוק חיבוק
יאללה תחזרי לפה לעדכן שעשית! (בקרוב אצלי אמןןןן) וואי ועוד מהו שנזכרתי
לא לוותר על מקלחתתתת
חח זה נשמע טריוויאלי אבל קלטתי על עצמי שלפעמים נרדמת עם הפיצית ונשפכת כזה, ואז גוררת את המקלחת לבוקר שאחרי וזה כזה בלחץ שהיא תתעורר ותבכה. ומזכירה לעצמי להתקלח בנחת, בלילה, כשהאיש בבית ושומר על הפיצית. להתקלח בכיף ולהתענג על זה. להנות מהדברים הקטנים...
בימים האחרונה כן מתקלחת בבוקר ולא בלילה כי אז יותר חזקה.. וגם בלילה חייבת לישון בשניה שהם ישנים..
אני גם ככה לא עושה כלום כל היום אז נשארת נקיה גם ללילה 😅
אבל כן השאיפה לחזור להתקלח בלילה ;)
חשבתי שאנחנו האחרוניםםם
נשואים שנתיים חחחח
אני רואה שיש יותר גרוע
הרגעת אותייי
התחתנתי החתונת קורונה הזויה במיוחד בשבוע הראשון שהכל התחיח
חשבתי שאני יחידה שאין לה אלבום חתונה וכמובן בגלל שהצלם רק צילם אבל לא עשה אלבומים באותה תקופה
טוב לדעת שיש עוד....
4.5 שנים
אני עשיתי אלבום לכל שנה זה כל כך כייף!!
חוץ מיזה, את אוהבת אומנות?
יש כל מיני יצירות כאלה יהלןמים, מניטורות, פאזלים ועוד
אפשר להזמין מאלי אקספרס
ואז בכיייף שלך עם שירים בבית לעשות משו של אומנות זה יכול ממש לתת!
אבל לפחות תזמיני שיהיה להמשך
עכשיו את יכולה להזמין מאתרים בארץ שיגיע יותר מהר
וכן, קפה עם חברה מאחלת לך שיקרה בזריזזז זה הכי כייף😉
לא יודעת אם יש לך בכלל חומרי יצירה פשוטים וכאלה, אבל דברים לציור פשוט בדרך כלל יש בבית, אז חפשי ביוטיוב (אם יש לך) zen doodle - זו "שיטת" ציור נחמדה ועם כלים פשוטים, שיכולה להעביר את הזמן...
ובאופן כללי חפשי ביוטיוב רעיונות ליצירות פשוטות...
השבוע אחותי הייתה אמנם רק שעה וחצי ולמרות שישבתי כל הזמן זה סחט אותי
אבל בעזה שבוע הבא חברה גם באה מקווה שיהיה טוב
1. האזור ממש נפוח בגלל המאמץ והלחיצות. נתנו לי בביתחולים פדי מגנזיום ואני ממש מקפידה להיות כל הזמן עם. מישהי יודעת תוך כמה זמן זה אמור לעזור לנפיחות ולתפרים? מכירות עוד משהו שמוריד נפיחות באזור?
2. תפרים. הצילו... כל תנוחה כמעט ממש כואבת ואני הולכת כמו ברווז... חוץ מהמגנזיום הזה ושטיפות לפני ואחרי יציאות - מה יכול להקל על ההחלמה ולזרז?
3. יציאות.. לא מצליחה מאז הלידה. הביאו לי נר כזה לשים אבל לא מוצא חן בעיניי להכניס לפי הטבעת דברים, מכירות פיתרון אחר? אם לא אז מה עושים עם הנר הזה והאם הוא באמת עובד?
4. הנקה. חוצמיזה שלקח לי זמן להבין איך לחבר את הקטנציק לשד (עדיין קצת מסתבכת אבל פחות מקודם), הוא נוטה לינוק הרבה ולא מתנתק לבד. איך יודעים שהוא שבע ואוכל מספיק? איך יודעים שהוא באמת אוכל, או אולי משתמש בשד כמוצץ?
תודה לכל העונות וסליחה על האריכות
1. לא יודעת אם היה לי נפיחות אבל היה לי המוןןןןן תפרים אחרי שבוע הרגשתי הקלה משמעותית ושמתי פדים קפואים
2. ליבי איתךךך סיוט של החיים התפרים! תזכרי שכל יום זה נהיה הרבה יותר טוב!! לכי לסיבובים קצת למרות הליכת הברווז הלא נעימה, כל כל כל הזמן שטיפות והמון תפילות
אחרי שבוע הרגשתי שיפור ברמות, עכשיו אני שבועיים וחצי אחרי לידה ואין זכר לכאב ב״ה
3. כמה זמן את אחרי לידה? אני 3 ימים לא הצלחתי ולא לקחתי כלום אחכ כן היה יציאות פעם ביומיים ושטפתי תוך כדי היציאה ככה שפחות כאב לי
אומרים שמיץ שזיפים עוזר - לא ניסיתי
תכלס לא הביאו לי כלום ולא סבלתי…
4. לא באמת יודעים וככה זה בהתחלה הם יונקים הרבה מאוד זמן עד שהוא לא משחרר את הפיטמה או שאת מנסה להעיר ולתת והוא לא אוכל צריך להביא
לאט לאט את תראי שההנקות מתקצרות והופכות ליותר יעילות
את יכולה גם להרגיש שהשד לפני ההנקה כבד ומלא ואחרי ההנקה מרוקן - תביני שהוא אכל
וגם עוקבים אחרי עליה במשקל ומספר יציאות(כבר לא זוכרת נראלי 5 שתן ו3 יציאות אבל אל תסמכי עלי)
המון מזל טוב והתאוששות קלה!!!
עושה פלאים לתפרים
יש לזה משווקות. צריך לאתר אותן
אני הייתי בשוק שלא אמרו לי את זה וסתם סבלתי כמה ימים אחרי הלידה הראשונה
זה דבש ולבנדר
חצי כוס דבש ו10 טיפות שמן לבנדר, למרוח על תחתונית ולשים מעל הפד.. זה לא אמור לגעת שם ממש ולי זה לא נדבק. מרגישים שיפור משמעותי בטווח של 24 שעות!!
אחרי שבכיתי מכאבים וניסיתי הכל, זה ממש הציל אותי מרמת כאב 100 ל10 תוך יום!
לגבי יציאות, אם זה מציק, קחי נר... עדיף מאשר להתחיל מעגל של עצירות וכו'..
פדים קפואים עזרו לי ממש
לגבי היציאות- שימי את הנר, זה פשוט מחליק פנימה....רק צריך לחכות עם זה לפחות חצי שעה לפני יציאה לשירותים... (עדיף גם יותר, כמה שאת מסוגלת)
זה יעזור לך לשחרר וימנע עוד תופעות כגון טחורים וכד' שיכולות לבוא בעקבות עצירות
לגבי ההנקה- תסתכלי אם הוא בולע, פשוט תסתכלי על הגרון שלו ותראי/תשמעי תנועות של בליעה.
וכן- הם ממש לא אוהבים להתנתק לבד... המציצה מרגיעה אותם מאד.
הבנונבון שלצדי עכשיו ב"ה, יכול להיות עלי 24/7 ברצף אם לא אנתק אותו ביוזמתי.
לק"י
ואז כשהגוף משתחרר מהיציאות, הפחד מלהתפנות יורד, ומצליחים גם בלי נרות.
אל תסבלי🙏
ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!
קחי לך בקבוק קטן עם פייה לשירותים, תמלאי במים חמימים ותשטפי כל פעם שאת בשירותים.
גם לי זה היה קשוח
הסבירו לי כאן בפורום שזה זמני
הילד צריך מלא קרבה חום ואהבה
ההנקה מספקת אותו
אני כאן רק כדי להגיד שמבינה את הקושי - גם לי היה קשוח שהוא ינק כללללללללל היום
מכינה אותך שזה עובר
לאט לאט הוע ריווח ארוחות ובגיל חודש כבר היה מרווח של שעתיים שלוש בין ארוחה לארוחה
בהצלחה
לגבי 3 ו-4
3- גם אני לא התחברתי לנר בכלל. יש איזה שמן מגעיל ששותים (קיק?) זה 2 שניות של גועל, אבל אח"כ זה עובד. אם עשית העמסת סוכר, תעברי את זה בלי בעיות
4- מוצץ ממש כדאי להרגיל בלי קשר. אם הוא אוכל יפה ואת מזהה שהוא כבר ישן- תניחי אותו.
מזל טוב ענקי!
היא אמנם יקרה כי היא טבעית אבל היא עוזרת מאוד מאוד. אחרי לידות אני מקפידה לאכול סלט מעגבניות אדומות ורכות עם הרבה שמן זית, הוא גורם ליציאות רכות.
לגבי ההנקה, לפי הטיטולים הרטובים תדעי אם הוא אוכל, וגם לפי מצב הרוגע שלו, אם הוא לא רגוע למרות שיונק הרבה שווה להתייעץ עם יועצת הנקה. אם את לא מניקה בשכיבה אני ממליצה מאוד להניק כשאת שוכבת. ככה זה לא ממש משנה כמה זמן הוא יונק, את נחה תוך כדי ושניכם מרוצים. מזל טוב!
1+2. פדים קפואים- ממש מציל!!! וכל הזמן שטיפות ועזרקאין בנדיבות
המליצו לי גם על הספריי אלופירסט של פוראבר- לי זה לא עזר
3. תנסי להשפריץ זרם חזק של מים לתוך פי הט בעת הבנתי שהלחץ של המים משחרר לי זה עזר
4. ממש בהצלחה עם זה! בימים הראשונים זה לא קל- כדאי לשים לנולין גם אם לא נפצעת- זה מרגיע ומונע פצעים
ובימים הראשונים זה עדיין קולסטרום ולא חלב כשמגיע החלב זה מתאזן והוא יתנתק מעצמו
אחרי שהחלב כבר זורם אפשר לשים לב שיש שלב שבו הוא בולע יחסית בקצב (עם הפסקות קצרות) ואחר כך מפסיק עם הבליעות והוא רק מוצץ חלש. בד"כ זה אומר שהוא כבר שבע ולפעמים הוא יתנתק לבד אם לא אפשר להכניס אצבע בין הפה לשד לשחרר את הואקום
מאוד חשוב לוודא שאת מחברת אותו נכון. זה קשה כשהם קטנטנים אבל זה קריטי כדי שיצליח לאכול בלי לפצוע אותך
מזל טוב!
1. לא לעמוד!
להשתדל לשבת/לשכב והכי חשוב- זמן... זה משתפר עם הזמן
2. שטיפות, אלופירסט, זמן... זה ישתפר עם הזמן
3. קחי משהו לריכוך צואה, יש בכל בחת מרקחת
4. זמן.. גם זה ישתפר עם הזמן
בימים הראשונים הם חיים על השד
- נמחצתי חזק מדלת של מעלית בחניון והייתי צריכה ללכת להיבדק במיון נשים (בגלל ההריון כמובן) וממש קשה לי בדיקות בלעדיו.. שיתפתי על זה פה..
- הלך המצבר של הרכב 😖
- הילד התחיל להקיא בדיוק בבוקר שהיה לי משהו ממש חשוב בעבודה ונאלצתי להפסיד אותו 😥
- היום הילדים הלכו לקנות משהו עם האשראי שלי וסיפרו שהמוכר כתב את המספר אשראי במחשב שלו, הלכתי והוא מכחיש. מה אני אמורה לעשות עם המידע המלחיץ הזה?!? 😯
בטח היו עוד כמה שלא עולים לי עכשיו. אבל ב"ה יכלו להיות הרבה יותר ובדרך כלל יש שגרה רגועה. תודה לה'!
מוזמנות לשרשר משלכן..
ולשלוח חיבוקים 😍
שולחת חיבוק ענק, אלופה! ❤️❤️
ולהזמין חדש.. יש לי הרבה הוראות קבע וזה היה די סיוט..
והמצבר כבר הוחלף ב"ה.
ב"ה לא הכל קרה היום, זה אירועים מתקופה של כמה שבועות
(יש אפשרות ברוב הכרטיסים שישלחו לך הודעת sms בכל עסקה)
ואם יש משהו הכי קטן שנראה לך לא תקין- לבטל.
אבל בלי קשר זה גם הגיוני
תחשבי על עסקאות שיצא לך לעשות דרך המחשב .. בסכומים פחות מ300
תמיד חייב קוד סודי.. לפעמים גם אפילו ת.ז
אני קשורה לאשראי במקום העבודה שלי ועושה כל פעם טסטים (של תשלום אמיתי) רק עם מספר כרטיס ותוקף
גם יותר מ300 שקל
בחיים לא הייתי צריכה את הקוד הסודי אני בכלל לא זוכרת אותו
אלא אם את מדברת על 3 ספרות בגב הכרטיס
וגם התשובה המטומטמת שהוא אמר לי כשבאתי לשאול אותו למה הוא עשה את זה גורמת לי לא להיות רגועה..
שיבדקו איך היתה העסקה, ויציעו פתרונות.
כנראה שיהיו להם פתרונות טובים משלנו.
(לי בזמנו הציעו אסמס לכל עסקה)
תודה!
ומוסיפה משלנו-
- ברית לשכנים שמאד חשוב לי ללכת ובדיוק באוטו בוקר הרכב לא התניע והגעתי לברית כשהתחילו ברכת המזון😑 (מרוב בושה אפילו לא נכנסתי להגיד מזל טוב)
- בעקבות שיפוצים העבירו את הגן מקום למקום עם כמויות של בוץ ובלי גישה לעגלה וכל הבית התמלא בוץ והלכו לי הנעליים (למרות שגם אם הוא היה בבית הקטע של הבוץ בבית היה נשאר כנראה..)
- אני עם כאבי גרון 5בל אין לי מתי ללכת לרופאה וגם לא חשק (בדכ הוא לוקח אותי ושומרת על התינוקת בנתיים)
וסתם באסה כללית אבל בדכ אנחנו בטוב ממש😁 וחייבת להוסיף תודה ענקית למי שעדיין זוכר ומחבק! (הילדות ככ שמחו שמישהי מתוקה הביאה לנו היום צלחות חדפ מקושטות וקרונפלקס לא.ערב שהיום פשוט נגמר שמח בזכותה!!)
ואיזה יופי שעוד זוכרים לפנק! זה באמת מרגש ומשמח!
השבוע קיבלנו ארוחת צהריים חמה מאישה שלא מכירה אותנו, מהקצה השני של העיר, שתיווכו בינינו דרך עמותה מקסימה, וזה פשוט מרגש ומחמם את הלב!
לעצמי: שמלה, מטפחת, נעליים (איזה? נעל עקב/ מגף, מה הולך באירוע חורף?) חשבתי על קמיליון לדוגמה. אשמח לעוד המלצות.
לבנות (בנות 7, 10) : שמלות, נעליים, גרביונים (?)
לבן הקטן: יש לי חולצה לבנה חדשה מצילדרן פלייס ומכנס שחור חדש מנקסט. אני ממש מפחדת לקנות לו משהו שהוא לא רגיל אליו ויתחיל לעשות לי סרטים.
נעליים- חשבתי על מגפון דמוי בלנדסטון.
לחתן בר המצווה: חולצות לבנות שיושבות יפה על הגוף. שרוול ארוך. מכנסיים שחור אלגנט , לא מאוד.
ברגיל לובש חולצות ומכנסיים של בזאר שטראוס.
לא יסכים חליפה או מפונפן וחבל לנסות.
לא מכירה חנויות של בגדים לבנים בכלל.
מבחינת מידה הוא בדיוק בין ילדים למבוגרים. 18 די טוב לו אני חושבת.
אשמח להמלצות איפה כדאי לקנות. אפשרי כל חנויות המותגים המוכרות, או חנויות של חרדים.
יש תווים של ביי מי אול והנחת שוטרים. (אבל אי אפשר לנצל ביחד)
אבל אין לי ראש להשוואת מחירים ואותיות קטנות.
מוכנה להשקיע במחירים אם שווה את ההשקעה (אבל מגף בלנדסטון ב200 לילד בן 4 מפאפאיה, גם במבצע נשמע לי פשוט סתם יקר, אבל אם זה המחיר אז אקנה כי אין לי זמן ועצבים למסעות קניות וגם תכלס אין מתי)
לא ישנתי שלושה לילות מכל מיני דברים שטורדים את מנוחתי שהדחקתי עד עכשיו וזה מתפרץ אז תהיו חברות ותבואו לעזרת חברה שהיא ואירועים זה הפכים מנוגדים 😑
בא לי להתחיל לסגור דברים כבר.
שאלת בונוס:
הנחת תפילין בכותל-
איך זה עובד ואת מי מזמינים? האם יש המלצה לסיור לאחר מכן?
ארוחת בוקר במסעדה או להזמין לכותל? תכלס אפשר גם לשבת בארומה אם זה רק אנחנו וסבא וסבתא משני הצדדים.
בתפילה עצמה איך זה עובד? אין לנו מניין משלנו, ובטח לא ספר תורה. הילד עצמו עוד לא עולה לתורה בשלב הזה, נכון?
בהצלחה לנו
שזה הנחת תפילין בכותל
ממה שראיתי גם אצלנו וגם אצל המשפחה של בעלי, בד"כ מזמינים רק משפחה גרעינית, סבים וסבתות
ואז אוכלים כזה לחמניות וממרחים או משהו בסגנון באזור של הכותל, זה גם די מוקדם בדכ לא אוכלים משהו רציני
אבל אם אין לכם ראש לזה ואולי גם יהיה קר ביונה הזו לשבת בארומה או במאפיה באזור נשמע מעולה
אין מניין משלכם ואין ספר תורה אבח לפי מה שאני זוכרת עוד לא עולים לתורה
לעצמך - מה שהכי כייף בנעליים בחורף זה שגם מגף וגם עקב יכולות ללכת לדעתי
לכן תלבשי מה שיותר נח/מתאים לך
לגבי חנות בשבילך יש את הודולה יש להם אתר אולי תציצי לראות אם את מתחברת
מהמם ברמות
עולה עכשיו 200 וקצת במקום 260
בגדים לחתן בר המצווה, יש חנות בשם אקסוס בירושלים/ בני ברק/ בית שמש/ מודיעין עילית
עם כל סוגי הבגדים לבנים (מגיל 3 ועד מבוגרים) איכות טובה ומחירים נוחים.
אצלנו הנחת תפילין אצל אחד הילדים היתה בכותל, בעלי הלך עם ההורים שלו והילד ואח״כ הלכו לאכול באנשהו. עשינו גם אירוע בבית הכנסת עם המנין שבעלי מתפלל כל יום והילד הניח גם שם והבאנו כיבוד קל.
אחותי אמרה לי שקיבלה טיפ להשאיר את זה לרגע האחרון- ממש אותו שבוע
כי זה גיל שהם גדלים ממש ממש מהר. ושאם קונים חודש מראש זה יכול כבר לא להיות בגודל הנכון באירוע עצמו
הם אומנם יכולים לגדול מהר וכדאי לקנות בגד שיש בו קצת מקום לגדול
אבל לא כדאי להשאיר דברים לשבוע לפני, זה סתם מכניס ללחץ.
אני מכירה את המותג של ג'ודי מהעבר כי קניתי לעצמי דברים שלה. לא קניתי לילדות, אבל יצא לי להציץ באתר ואז ראיתי שיש גם לילדות.
אף פעם לא קניתי דרך האתר, אבל יש פה לדעתי דברים חמודים מאוד בטווח די רחב של מחירים (הדברים בהתחלה מהיקרים, בהמשך יש זולים יותר)
ארכיון נערות/ילדות - LIOLA BY JUDY
אולי למישהי יצא להזמין ויכולה להמליץ, או שאפשר להגיע לסניף שלהם בפתח תקווה ברחוב ההסתדרות. זה רחוב עם ריכוז של הרבה חנויות רלוונטיות גם לך וגם להן לדעתי, אז לא בזבוז. (אולי אפשר גם לצלצל לשאול אם יש מכירה באזור שלך מתישהוא בקרוב?)
ברצ'ה, שבדרך כלל יש להם דברים ממש טובים ביחס למחיר. (יש להם גם נערות, אבל לא יודעת אם ילדות.)
ראיתי השבוע בלידר דמוי בלנדסטון ב70₪, או 2 ב100 (יש שם גם נעלי מגף עם סקוטשים שאישית יותר אהבתי).
מניסיון העבר הציפוי אמנם נשחק אבל הנעל עצמה חזקה וטובה. אז עדיף שלא ינעל אותה הרבה לפני האירוע, ואחר כך יוכל להמשיך להשתמש בכיף.
ב H&M ב-100 שח לזוג.
לא התעמקתי בדגמים של בנים אבל יכול להיות שיש
נשמע לי שאת יכולה לנסות לסגור את זה ביום- יומיים קניות במרכז העיר/ גאולה.
בגדים לחתן בר המצוה הייתי קונה איתו יחד, ביום נפרד או לא (תלוי בסבלנות שלך ושלו להסתובבות ארוכה יחד. אפשר להתחיל עם דברים לעצמו. אם הוא משתמש בתחב"צ ואפשר שמשם יחתוך ואת תמשיכי לבד או אם הוא דוקא סבבה בהסתובבות ארוכה וכיתות רגליים בין חנויות אז תמשיכו יחד. קחי בחשבון שאולי תצטרכי יותר מפעם אחת). לגבי חולצה- אקסוס חנות מצוינת, יש כמובן עוד, אם תסתובבי בגאולה ותשאלי יפנו אותך. שם קנינו לבר מצוה, אבל מאז הוא גדל והבן שלי רחב במידותיו אז כבר לא מצאנו לו שם בפעם האחרונה שחיפשנו, אבל מצאנו בחנות של ohaa. מזכירה שיש גם אפשרות לחגורה, כיפה. אנחנו כבר הרבה שנים קונים דמוי בלנדסטון של New, לרוב בקצת פחות מ200 ואני מרוצה מהאיכות. לא יודעת להגיד באיזה חנויות בירושלים יש.
בשבילך, אולי מגפון עם עקב? תמיד בסוף זה גם עניין של הרושם עם כל הפריטים יחד, זה לא שיש כלל אחד והוא הקובע (חוץ מהכלל שאת צריכה להרגיש טוב עם התוצאה). לכן קשה להמליץ על חנות ספציפית...
אנחנו לא עשינו הנחת תפילין בכותל, זה היה מורכב מידי מכל מיני סיבות, אז עשינו בבית כנסת של סבא שלי, שלבר מצוה היה מסובך לו להגיע. אז סתם כיוון. ואם עמוס לך לתכנן ולהפיק בכותל תמיד אפשר בבית הכנסת. להזמין את סבא וסבתא, את החברים אם מתאים, אחרי התפילה לפתוח שולחן שתיה חמה ומאפים (אתם בעונת הסופגניות אם תרצו), ולסגור את העסק. אם את רוצה מעבר לזה אפשר גם ירקות חתוכים קרקרים מטבלים אבל זה ממש לא חובה. (אגב אותו כיבוד אפשר גם בכותל). בכלל, לעצמי הרגשתי שזה יותר מידי עסק, גם הנחת תפילין, גם ארוע, גם קריאת התורה בשבת... אז להקל איפה שפחות חשוב.
בהצלחה, אם יש לך עוד שאלות תיעזרי בנו. שיהיו הכנות בשמחה!
אני קודם כל בוחרת שמלה לעצמי. ננעלת עליה עפה עליה .. אחר כך חושבת נעליים. אני לא אוהבת מגפיים, אני אוהבת נעלי אוקספורד או כזה נעל בובה על עקב קטן זה הולך עכשיו ...
ואחר כך מנסה להתאים כמה שאפשר למה שהבת שלי לובשת.
לדעתי עם שמלה נעל סירה תמיד נראית יותר טוב ממגף.
אם את בכל זאת רוצה מגף, אז כמה טיפים כדי שיראה יפה:
אם זה מגפון עדיף לבחור גם גרביון באותו צבע שלא יחתוך את הרגל (נעל שחורה -גרביון שחור) או שמלה שמגיעה עד המגפון
ואם זה מגף ארוך, אז אין את הבעיה הזאת כי השמלה מכסה ולא נוצר רווח.
מה המבנה גוף שלך?
איזה סגנון/ צבע חשבת?
איזה סכום מוכנה להשקיע?
את רוצה רק לארוע או שבא לך שישמ אותך גם אח"כ לשבתות וכו?
וננסה למצוא לך בכיף, אני אוהבת♥︎כנראה אני וארועים זה חברות חחח אבל אין לי הרבה , אז לפחות אצל אחרות
בתמונה של הארבע, שתי הימניות, בתמונה הבודדת, אולי צבעים קצת יותר רגועים.
מבנה גוף רזה, אבל פחות אוהבת את הסגנון שזה יושב על האגן בול.
לא נעולה דווקא על הסגנון הזה, אבל לבינתיים ממה שראיתי זה מה שהתחברתי.
ותודה על הרעיון לתת דוגמאות!
את אוהבת פרחוני? לא צבע חלק?
או שלא אכפת לך צבע חלק? אם כן, צבע רגוע או צבע חי?
וגזרה A (שלא צמוד באגן אלא מתרחב)
אני לא יודעת אם את מתחברת לסגנון. יש את חנות קידישיק. מוכרים שם שמלות וגרביונים
בחלק מהסניפים מוכרים גם נעליים (לדוגמה בסניף שמגר - ירושלים ראיתי שיש נעליים)
יש להם אתר אולי תבדקי אם את מתחברת
מתוך האתר הבנות אהבו את זה
יש לך עוד רעיונות איפה לחפש?
וזה המחירים??? רק שאני אדע, פעם זה היה מחיר של שמלה לנשים!
מחיר מטורף
לא ידעתי שזה במחיר אצל הילדות
טוב שאני עם בנים, יוצא יותר זול 😉
כתבו לך בהמשך על הדס ומוטי טופ
אני יודעת שבאזור ביתר (ליד ירושלים) יש מרכז מסחרי עם שלושת החנויות אחת קרוב לשנייה - אם את רוצה למדוד להן
יש שם שמלות מעלפות, אני ממש אוהבת.
אבל, תמיד איכשהו הבד של השמלה נהרס במהלך העונה (ואני מכבסת בכביסה עדינה), פעם נמתח פעם יצאו צ'פים פעם התחרה העדינה נקרעה...
זה לא גורם לי להפסיק לקנות שם 🤭 כי הן באמת יפות, אבל כדאי לקחת את זה בחשבון.
קניתי לפני ר"ה, טווח המחירים של השמלות היו 120-150.
חנויות של חרדים לאירועים זה ממש יקר!
אם את יכולה להזמין בנקסט או בשיין, ממליצה. יש דברים יפים וברבע מחיר.
את רק צריכה להסתכל בתגובות של הקונים, הזה הכי חשוב. שם מצלמים לך איך זה הגיע אליהם בפועל.
אני יכולה לנסות לעזור לחפש.
SHEIN בנות 10-13 הדפס נקודות צווארון גבוה מכפלת קפלים שמלת חגורה
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN בנות 10-13 הדפס נקודות צווארון גבוה מכפלת קפלים שמלת חגורה
שמלת שרוולים ארוכים בהדפס נמר Tween Girl, אביב וסתיו
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
שמלת שרוולים ארוכים בהדפס נמר Tween Girl, אביב וסתיו
1 יחידה שמלת בנות בצבע אחיד, סתיו/חורף (גיל 8-12), מספר צבעים זמינים
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
1 יחידה שמלת בנות בצבע אחיד, סתיו/חורף (גיל 8-12), מספר צבעים זמינים
לזאת צריך להוסיף אקססוריז שיהיה חגיגי. 👆
ואם הן מגונדרות 🫢 עם חולצה למטה
נערה טווין בינונית-גדולה לילדים חלולה פרח תחרה שמלה ארוכה, מתבגר אלגנטית שרוול מעופף ושמלת נדנדה גדולה
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
נערה טווין בינונית-גדולה לילדים חלולה פרח תחרה שמלה ארוכה, מתבגר אלגנטית שרוול מעופף ושמלת נדנדה גדולה
זאת יפה ממש
בנות מבוגרות חמודה תחרה ארוכת שרוול שמלת נסיכה באורך הברך למסיבת חתונה לנערת פרחים
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
בנות מבוגרות חמודה תחרה ארוכת שרוול שמלת נסיכה באורך הברך למסיבת חתונה לנערת פרחים
או חולצה וחצאית, חולצה בפנים. כמו זה-
SHEIN Genkimix Kids ילדה צעירה חולצת טריקו סריג מצולע משמש עם שרוולים ארוכים עם צווארון תחרה, אופנה נוחה וקז'ואל אלגנטית לאביב, סתיו וחורף
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN Genkimix Kids ילדה צעירה חולצת טריקו סריג מצולע משמש עם שרוולים ארוכים עם צווארון תחרה, אופנה נוחה וקז'ואל אלגנטית לאביב, סתיו וחורף
אבל לא קונה בשיין,
בנקסט אין שמלות ארוכות לאירועים במחיר ששווה לקנות משם.
אם זה 150 מעדיפה כבר לקנות בארץ ושימדדו.
אבל תודה על הרעיונות, מעריכה את זה ממש!
וגם אתר
קוראים לה מינה
יש לה קולקציות יפות אבל לא זולות
שקניתי לבן שלי חיכיתי לסוף סוף עונה היה הכל עד 100 משהו כזה
אולי שווה לך להציץ שם באתר לראות אם יש הנחות בגלל הבלאק פריידי
אני האמת לא חיפשתי לאחרונה שם כי מחכה לסוף החורף כמו שאמרתי
זאת ההנחה הכי טובה שיש לה לדעתי
גם בסוף עונה זה לא פחות מ50 אחוז
מלא הנחות בגלל סוף נובמבר.
לבנים את לגמרי יכולה למצוא בקניון סטנדרטי, בחנויות כמו גולף קידס, קסטרו קידס וכו'. ובגלל שחורף הגיוני שתמצאי גם לבנות. ושם אפשר להשתמש בתווים של ביי מי
אני מזמינה מנקסט, אבל הבנתי שלאחרונה יש עיכובים אז לא יודעת אם יש לך מספיק זמן בשביל זה, במיוחד אם לא תהיה מידה טובה.
בשבילך, לא יודעת מאיזה איזור את, אבל יש חנות מהממת בעלי שנקראת התחדשות. הן מביאות בגדים של מעצבות דתיות אבל לא רק, וזה הכל מרוכז במקום אחד ואת יכולה למצוא שם גם שמלה וגם נעליים.
לבנות אין לי מושג בגדול, כשהיינו קטנות היינו מוצאות הרבה דברים באצל הלל, המדרחוב בירושלים.
לגבי הנחת תפילין - השתתפתי באחת כזו בכותל, כאישה אני לא מחבבת את הקונספט בכלל. כי לא הרגשתי חלק מהתפילה, והאמא של חתן הבר מצווה שרצתה לראות משהו עמדה על הספסלים מאחורה וזה מרגיש לי לא כל כך נעים.
אבל אם חשוב לכם הכותל יש כל מיני אפשרויות של איך לעשות את זה.
אפשר בהרכב מצומצם רק המשפחה הגרעינית. מגיעים, הגברים מצטרפים למעיין שכבר קיים ואחרי זה הולכים לאכול יחד איפשהו.
אפשר גם להזמין מעגל רחב יותר, אבל זה מצריך יותר תכנון מבחינת אוכל.
באירוע אחד שהייתי שכרו אולם קטן ליד הכותל, ולשם הגענו אחר כך לארוחה (הם הזמינו קייטרינג ומלצרים), זו קצת התעסקות
אופציה אחרת זה להזמין מקום במסעדה אחרת בירושלים לפורום שלכם, אבל זה דורש נסיעה נוספת.
אם חשוב לכם בכותל ממליצה לך לבדוק על הטקס בר מצווה של הקרן למורשת הכותל
יש להם אפשרויות ממש יפות ומגניבות
בלנסטון של new איכות מעולה, עולה בערך 150₪-170₪ לילד בן 4
ביורם נעליים.
שמלה בשבילך- הודולה, קמיליון, כרמים (עכשיו הם רק באתר)
לשמלה לבנות- אשמח גם לשמוע;)
ביקשתי מבעלי לקנות ליום ההולדת, אבל הוא קצת מסתבך אז הואלתי בטובי לעזור לו לחפש;)
הבנו שיש בעיה עם הטבילה של המכשיר, אז צריך לקנות אחד מתפרק, שאפשר לטבול רק את החלק שנוגע בחלב.
מישהי יודעת איפה אפשר לקנות? משהו איכותי, שגם יקציף ממש טוב וגם יחזיק מעמד להרבה זמן...
יהודי
כלומר, שיהודי שמבין יפרק חלק משמעותי במכשיר ויחבר
חמי אומר לנו לטבול קומקומים, טוסטרים וכד'
וטוען שלא מתקלקל
אמרו לי שמקציף חלב יותר בעייתי.
DAVO DAV240
אין בעיה להטביל כי הכלי לחלב נפרד מהחלק החשמלי
אולי תוכלי לשאול מראש, לפני הקניה לגבי דגם ספציפי שאהבת
אם הוא יכול לפרק ולתקן (אפילו לנתק חוט חשמל ולחבר בחזרה)
האחד עם הידית. מותר להכניס אותו למדיח אז מן הסתם אין בעיה לטבול. כאילו יש את הבסיס שלא נוגע בחלב בכלל ועליו את מניחה קנקן חשמלי שיכול להיכנס למדיח. אז פשוט אחרי מדיח/שטיפה/טבילה תוודאי שהחלק התחתון של הקנקן יבש לפני שאת מפעילה.
הוא עולה איזה 300-400 נראה לי אבל הוא ממש שווה
תלוי כמה חשוב לך מקציף, כמה את מוכנה לקחת סיכון שאחד של 100 שקל יהרס בטבילה וכו
כזה סכום... תודה רבה!
ואז הוא פטור מטבילה.
למכון צומת יש אפשרות לעשות את זה דרכם.
יש שם גם הסבר מבחינה הלכתית.
של גולד ליין ב150 שקל. לא זוכרת איפה נקנה. אולי בהום סנטר. הקציף ממש תותח!
וזה קמו קומקום קטן. מטבילים רק את החלק העליון. מחכים שיתייבש וזה אחלה. החלק התחתון נראה כמו הבסיס של הקומקום ולא צריך טבילה כי לא נוגע באוכל
ואז זה גם נכנס למדיח וקל לשטוף וכו.
אני לא כזה מבינה מה ההבדל בין מקציפים לנו יש אחד פשוט ואנחנו מרוצים
יש לטאפרוור דגם מצוין שאני לא מחזיקה אבל שתיתי הרבה קפה עם חלב מוקצף ממנו
ויש לעוד חברות (ביאלטי- חברה מוכרת בתחום הקפה ובטח יש עוד) אולי שווה לבדוק בכוון הזה
נראלי גם עונה לגבי מה שאמרת על הטבילה
ומקציף נדיר
1. מאיזה גיל אמורים ליצור קשר עין?
היא בת חודש...
2. עדיין מרגישה את התפרים...... כאילו יש שם משו... הגיוני??
ערב טוב,
האיש כבר זמן רב בצבא וכרגע מתמודדת לבד עם הילדים
ובלי טיפת סבלנות להדרכת הורים .. לרות שתכלס' ראלי שזה מה שאני צריכה...
אבל בכל זאת אשמח להעצות פרקטיות לבעיות עם בן השלוש והשתיים:
-מכות:
בן השלוש מרביץ כל הזמן! בועט מכה. גם אותי וגם את האחים והחברים. ממש קשה לי עם זה. וגם הוא מאיים המון "אני ארביץ לך" אני יזרוק עליך כיסא" "אני אקח בלי רשות". אני כבר לא יודעת איך ומה להגיב.. היום נגיד שחקתי איתם כל הצהרים ואז הוא התעצבן על משהו וממש הרביץ לי ואיים המון. אז אמרתי לו שהיו אינ לא יושבת לידו שהוא הולך לישון כמו כל יום כי הוא הרביץ ודיבר לא נעים לאמא אז לא נעים לי להיות לידו. אבל אני רוצה תגובה אחרת ועיקבית. משהו שלא נותן לזה ממקום.
קבלת לא: הם לא יודעים לקבל לא. בוכים. שואגים. צורחים. מאיימים ופשוט לא מקשיבים. לא הסכמתי עוגיה אז יצרחו ויקחו לבד. פשוט לא שואלים אותי. אני מרגישה חסרת אונים מולם.
וגם בנימה אישית, רוצה ילדים מחונכים, שלא פדיחות איתם אצל חברים שהם מרביצים כל הזמן ומדברים אלי כמו שפחה שלהם.
ממש אשמח לעצות ופחות הדרכה כי באמת בלי ראש לזה בעמוס עכשיו
יורדים לגובה העיניים של הילד, אומרים לו שזו פעם אחרונה שהוא זורק כסא/ לוקח בלי רשות. קל וחומר שלא מרביצים לאמא. ולא להכיל את זה ולהמשיך כאילו כלום קרה.
במקביל, לחזק אהבה ואמפתיה. אני מניחה שזה נובע בעיקר ממצוקה רגשית. לעזור לו לתמלל רגשות. 'אני מבינה שאתה כועס/ מאוכזב/ עצוב.. אבל אני לא מרשה x y z ..
להרחיק מהישג ידו דברים שהוא לוקח ללא רשותך כדי שפחות יתפתה
ולעשות את כל זה באסרטיביות ובעקביות. לדעתי זה לא הזמן לרחם עליו ולוותר לו. כן להביע אמפטיה ולתמלל רגשות,לא לוותר על תגובה הכרחית. גמככה אבא לא נמצא הרבה, הוא צריך יציבות בדמות של גבולות והרבה אהבה ומקום לטלטלות שהוא עובר
ובהמשך, לדעתי כשתתפני כן ללכת להדרכת הורים
לא להכנס למאבקי כח ואיומים
נגיד להגיד
התנהגת לא יפה אז בארוחת ערב לא תקבל מעדן
זה לא יעיל
כי הז תוצאה רחוקה ולא תמיד ישימה
הם לא יודעים עדיין לבחור אחרת מאיום רחוק או אם גדול מדי אז גם לא
בכללי התגובה צריכה להיות אסרטיבית עם נוכחות וידיעה ברורה את מציבה גבול והוא יקשיב לך
אין אופציה שלא
קודם כל- אם הוא מרביץ לך או לאחים באותו רגע את מגיבה מאוד ברור ובחומרה-
אמא לא מסכימה להרביץ!
אסור להרים ידיים
כשהוא רגע מפסיק -ונהיה קשוב-
אני מבינה שמאוד כעסת כשאמא לא הסכימה לך סוכריה. זה באמת מאכזב ממש לרצות משהו מאוד ולא לקבל
אבל גם אז אסור להרביץ לאמא או לאחיך.
אם את עצוב או כועס אפשר לספר לאמא ואמא תעזור לך למצוא פתרון.
או אפשר ללכת לשטוף פנים.
וכו
להציע חלופה..
לא מיד.
בזמן שמתאים
ולהיות עקביים
שוב ושוב אותה תגובה
אותו מלל
והכי הכי חשובבב
בלי מעורבות רגישת
לא לכעוס לא להתפרץ עליו
רק להיות ברורה והחלטית ישבין מסר -שזה גבול לשא עושים
לפעמים אני בכוונה אפילו עושה טון מאוד חמור אם זה מעשה מאוד חמור
שיבין שזה קו אדום
אבללללללל
את בתקופה מורכבתתתת
וגם הם מרגישים את הקושי
אז האמת את צריכה הדרכה שתתאים לך עכשיו בימים אלה
ולפי הכוחות
לא להעמיס עליך ציפיות
אני כשבעלי מגוייס בוחרת בעיקר במה שנח וקל לי
ושמה גבולות אבל לא היתי מתחילה תהליכי חינוך עמוקים
גבולות הם דבר חשוב שצריך לדעת באיזה אופן להעביר בבית, אבל לפני כן חשוב להבין;
כשילד מרביץ כל הזמן, בועט, ומאיים, מכה את האחים החברים ואמא, הוא מנסה לקרוא לך.
ההתנהגות שלו אומרת שרע לו בלב והוא פשוט עדיין לא יודע להתבטא.
כנראה משהו כואב לו, קשה לו ומציק לו, והוא לא יודע עדיין איך לקרוא לעזרה, איך לתמלל את התחושות שלו, איך להתבטא בצורה נכונה.
כשההתייחסות לזה תהיה רק עוד גבולות החוויה שלו עלולה להיות מתסכלת אפילו יותר, כי הוא מרגיש שלא מבינים אותו.
לכן, אם לדוגמא שיחקתם והוא התעצבן, לעזור לו דבר ראשון לתמלל: אני רואה שזה הרגיז אותך/קשה לך/אתה כועס
ובמידת הצורך גם לשמור על הגבול שלך, וללמד אותו שגם כשהוא כועס לא מרביצים.
אפשר לתת לו חיבוק דב, ולהגיד לו אני רואה שזה ממש קשה לך, אני רואה שממש רצית לנצח/לבנות על הלגו הכחול, לשבת בצד הזה
זה עצוב לך? פשוט לתת חיבוק ואמפתיה, זה בעיקר מה שהוא צריך.
לא פתרון ולא גבולות במובן של להזכיר לו מה לא לעשות בלי להתייחס לשורש
אפשר גם לשאול מה יעזור לו אם זה משהו שקשה לו להרגע. להציע חיבוק, לשטוף פנים, כוס מים
ככל שתלמדי אותו ואת שאר הילדים לדבר בשפה רגשית, הוא ידע בהמשך להסביר קודם לעצמו וגם לכם שעכשיו
הוא כועס/מאוכזב/עצוב וכו. אפילו שהוא רוצה חיבוק, שהוא נעלב וכו.
מעבר לזה הייתי משקיעה בזמנים רגילים בשיח איתו ועם כולם, לעזור להם לאוורר רגשות שלא יהיו טעונים, שיקבלו אהבה ותשומת לב.
ואחרי הכל אבל לפני הכל- כדי לתת את כל זה גם את כאמא זקוקה להכלה של עצמך, לעיבוד של חוסר האונים והתחושות הקשות שעולות בך, כדי שתהיי מסוגלת להיות פנויה, קשובה סבלנית ומכילה.
השתדלתי לתת לך כמה עצות אבל באמת באמת נשמע שיחד איתם
הרבה מהבסיס זה עיבוד עצמי שלך, של התחושות הקשות והמצב עכשיו. זה בטח לא פשוט בגלל העומס. מאחלת לך הרבה בהצלחה
ופשוט אין לי כוח.
גם לי קשה. גם לי עצוב. גם לי בודד.
גם אינ רוצה להוריד מהכתפיים אחריות ולצעוק.
גם אני רוצה שיחבקו אותי .
הכי הכי מובן בעולם.
אז הדבר הכי חשוב עכשיו זה לדאוג לך.
שיחבקו אותך, שתוכלי להוריד קצת מהכתפיים, וקצת לצעוק
וקצת להכיר בכל העומס והאחריות והחוסר אונים והמבוכה
ובטח עוד הרבה שיושבים לך על הלב.
זה הכי הכי הכי חשוב עכשיו.
קודם כל לך
אבל גם לילדים שלך❤️
מה יכול לעזור לך בזה?
היה שם זוג שהאשה שאלה לגבי הבן שלהם, שמאז תחילת המלחמה (ומילואים של אבא) הוא ברגרסיה גדולה, צועק ואלים, ועכשיו בגן הגננת (עם ניסיון של 18 שנה) אמרה להם שהיא לא ראתה דבר כזה ושהיא כבר לא יודעת מה לעשות ובעצם רוצה להעיף אותו מהגן.
והתשובה (הגאונית כתמיד) של גברת רביע היתה, הוא צודק! הוא מוכן להגיד בקול מה שכולנו מרגישים אבל מסתירים כבר יותר משנה- העולם השתגע ואין לי כלים להכיל את השיגעון. והגננת שלא ראתה דבר כזה, כנראה שכחה שלא היתה פה מלחמה כזו כבר 18 שנה ויותר, ושלא תפיל עליך את חוסר הניסיון שלה, ואת תחבקי ותחבקי ותחבקי את הילד. ותשלחי את הגננת לקורס לחיבוק ילדים שהעולם רועד להם מתחת לרגליים.
אז אם מותר לי להסתמך על גדולים ממני, גם כאן זה מה שהילד שלך חווה, ואני לא אומרת לאפשר פרצי אלימות וכן לשים גבול מה מותר ומה לא עושים, אבל מציעה לך חוץ מחיבוקים להציע לו 'אתה מרגיש עכשיו צורך לצעוק חזק? בא נצעק יחד. קשה לנו שאבא לא בבית, אנחנו מתגעגעים אליו ורוצים שהוא יהיה פה! אנחנו לא רוצים שתהיה מלחמה! אנחנו רוצים כבר לנצח וכל החיילים יחזרו הביתה בריאים!' אפשר להתפלל ולשיר ולצעוק ולבכות יחד, אני חושבת שזה יכול מאוד לשחרר גם אותך וגם אותו ולתת לו דרך לפרוק את הפחדים שלו באופן חיובי. ולחבק כבר אמרתי?
וגם לך מגיע חיבוק מוחץ. באמת, תמצאי זמן עם עצמך או עם הילד להגיד במילים ואפילו בצעקות כמה קשה לך, את כל כך נורמלית! זה העולם שהשתגע...
חיבוק גדול, תודה גדולה, מקוה שה' ישלם שכר גלוי לעין וללב לכל הצדקניות והצדיקים שמוסרים את נפשם למעלה משנה כדי להגן על עם ישראל.
כן גם כי אני הורמונלית (אחרי לידה וזה) אבל בעיקר כי נגעת לי עמוק בלב
איזה מדויקת גברת רביע אמאל'ה
נכוןןןן
באמת העולם השתגע
וכשקראתי את מה שכתבת הרגשתי שאת צועקת גם את הצעקה שלי..
תודה
❤️
שימי גבולות לעצמך
מה את מוכנה לספוג ומה לא
אני למשל לא מוכנה לספוג מכה/ דיבור לא יפה מאף אחד כולל הילדים, זה אומר שאם קרה ומישהו דיבר לא יפה אני לא ממשיכה את השיחה/ ההתנהלות הרגילה, באותו רגע יש קאט ואז הגבול ברור.
זה לפני הצבת קווים אדומים לילדים והובלה הורית, אלה דברים שצריך בשבילם מחשבה סבלנות וכוח, ואולי זה פחות מתאים עכשיו.
לק"י
הם קטנים, קשה להם להתגבר על פיתויים.
מה שלא רוצים שיקחו, צריך להרים. שלא יעמוד להם מול הפנים.
וחיבוק לך. תקופה לא קלה בכלל.
ב"ל לא קיבלו את הבקשה שלי לשמירת הריון, מנסיונכן כדאי לי לנסות לערער עם רופא תעסוקתי (אופי העבודה היה סיבה עיקרית) או לבקש ממקום העבודה שלי להשתמש בכל ימי המחלה שלי על החודש האחרון?
יצאתי רק מתחילת נובמבר, כך שאני חייבת להחליט עד מחר אם להשתמש בימי מחלה או לערער לביטוח לאומי.
רק לציין שאני יוצאת לחל"ד באופן רשמי השבוע כדי שביטוח לאומי לא יחשבו את חודש נובמבר לדמי לידה.
בגלל שאת על הקצה שלסוף חודש, הייתי מתייעצת עם חשבת השכר שלך אם במקרה ובעז"ה יאשרו את הערעור, האם מחזירים את ימי המחלה
היא אמרה שאם השתמשתי בימי מחלה לא מחזירים. אבל אולי היא טועה?
אשאל מחר את מקום העבודה אם יודעים..
זה טרטור להגיש ערעור, כולל הרבה טופסיאדה וללכת לרופא תעסוקתי. אז ממש מתלבטת אם זה שווה..
לא חייב להשתמש בימי המחלה. ה פשוט שאם השתמשת, לא תקבלי עבורם כסף מהביטוח לאומי כי זה תשלום כפול
אבל זה הסיכון פה, שאם לא מאשרים - אז 30 יום אין שכר. אבל בדרכ אפשר להגיש ימי מחלה רטרו
לי בכלל אמרו שלפני 30 יום בבית אין מה להגיש והנוהל הוא שמורידים ימי מחלה ואז מחזירים.
יכול להיות שלא קיבלת את האישור בגלל שלא היית בבית 30 יום לפני שהגשת?
ולקבל גם 14 יום רטרו, אם הפסקת לעבוד 14 יום לפני ההמלצה לשמירה. כך גמני עשיתי..
כתוב גם בכל זכות אגב
הרי ברור ש30 יום זה בלי שכר, והקצבה היא גמלה מחליפת שכר אז אין בזה הגיון, בלחכות דווקא ואז להגיש
שככה הטעו אותי (מהכוח אדם בעבודה!)
בכל מקרה לגבי זה שאפשר לקבל את היצי מחלה חזרה אני בטוחה.
לאחרונה יש לו בטיטול יציאות ממש שחורות, כמו זפת, סמיך כזה. המטפלת שלו אמרה שזה בגלל שהוא מקבל ברזל, אבל הוא מקבל ברזל מגיל ארבעה חודשים וזה לא תמיד היה לו ככה...
יונק אם זה משנה.
צריך לראות רופא או שהכל בסדר?
בעיקרון זה נשמע כמו השפעה של הברזל אבל אולי גם של שינוי תזונה
הוא מקבל גם מוצקים, לא?
שימי לב שהוא שותה מספיק.
השתנה משהו בנטילת הברזל? שעות? תזונה בסמיכות לקבלת הברזל?
אם לא מציק לו האמת לא הייתי ממהרת לרופא.
אבל אולי אפשר לשלוח לו פניה במקום להגיע פיזית?
לכתוב לרופא נשמע כמו רעיון טוב.
בגדול לא מיהרתי לרופא, זה ככה כבר כמה ימים, אבל פתאום חשבתי שאולי אני מפספסת משהו ובעצם זה כן אמור להדאיג אותי, לכן שאלתי.
אז אולי באמת. כי טוב שתכתבי לרופא ותצייני שלא היה כל שינוי בנטילת הברזל והתזונה.
מקסימום הוא יגיד שזה לא מדאיג.. או שהוא יבקש שתגיעי וככה תדעי שאת לא מגיעה לחינם.
בכל מקרה למרות שאת מציינת שלא היה שינוי בתזונה, הייתי שמה לב יותר שהוא שותה מספיק מים.
במיוחד אצל המטפלת. אולי רגיל זה שהוא שותה מהבקבוק חופשי אבל עכשיו מרגיש פחות צמא?
זה לא מזיק. אז כדאי להציע לו יותר מים.
ותוך יומיים הצבע חזר להיות רגיל, אז כנראה זה באמת בגלל הברזל, חזרתי לתת לו.
לפני בערך חודש נגמר הבקבוקון ואז עבר איזה שבוע עד שקניתי חדש אז היה שבוע שלא קיבל.
זה משפיע על הצבע לפעמים, אבל לא תמיד.
בלי קשר למינון.
שאבתי שלשום חלב ושמתי במזרק בשביל להשפריץ לעיניים של התינוקת (כי התחילה לה דלקת).
המזרק נשאר בחוץ.
אפשר עדיין להשתמש בחלב בשביל העיניים? הוא יהיה יעיל?
(הוא באמת העביר לה את הדלקת אתמול, אבל היום זה חזר... מתלבטת אם זה כי הורדתי תדירות של ההשפרצות לעין, או כי הוא כבר לא יעיל, או שמלכתחילה זה לא מספיק כדי לרפא את הדלקת...)
פשוט תסחטי קצת לכוס
בכל מקרה לא צריך בשביל זה כמות גדולה
יש לזה ריח חמוץ...
לא הייתי נותנת בחיים לשתות את זה אבל על העין כן כל עוד אין לזה ריח חמוץ
הרי חלב יוצא מהגוף הוא לא מפוסטר, כשהיא עומד בחוץ החיידקים מתחילים להתרבות.
הייתי משתמשת בחלב חדש. זו כמות קטנה.
ומה שלומכם חוץ מזה? חושבת עליך.
הקטנה מתחילה לעלות במשקל?
)ב"ה היא עולה במשקל. עדיין במעקב קבוע ועדיין צריכה תוספת פעם או פעמיים ביום, אבל נראה שעלינו על הגל בע"ה... (ועדיין צריך להעיר אותה בלילה, כי היא מפתחת פערים של שש שעות אפילו - שזה כאילו כיף, אבל במקרה שלה לא...)
זו כמות כל כך קטנה, שכשעשיתי את זה (וכאמור, אני כבר לא...) , הייתי סוחטת ידנית כמה טיפות לתוך כוסית קטנה של תרופות.
לא שווה להרכיב וללכלך את המשאבה בשביל זה...
אני אמורה לשאוב לה כל יום לפחות פעם או פעמיים, אבל לא עושה את זה כי אני שונאת לשאוב, וכבר מעדיפה שהבקבוק היומי שהיא חייבת יהיה של תמ"ל
אבל אם כבר הייתי צריכה חלב אם בשביל העיניים שלה, אז כבר החלטתי להתאמץ ולשאוב שיהיה לה גם כדי לאכול.
בכל אופן, לא חזרתי על זה אתמול הרופא אמר שזו בכלל לא דלקת עיניים, אז באמת אין לי מה להתאמץ על זה...
עיניים זה איבר רגיש שצריך סטריליות.
לא הייתי משחקת עם זה
בטח לא עם תינוקת קטנטנה.
רופא עיניים המליץ לנו מאוד על קומפרסים של תה קמומיל פושר ומגבוני עיניים של ד"ר פישר.
זה היה בתקופה שהייתה אצלנו בעיה שהתוצאה שלה הייתה דלקות עיניים חוזרות ורציתי להימנע מכמויות לא סבירות של אנטיביוטיקה/סטרואידים וגם הוא רצה.
לנקות מבחוץ פנימה, בטפיחות עדינות.
מגבונים להחליף בכל שימוש, תה אפשר לשמור מכוסה ולהחליף פעם ביום בתנאי שמכניסים אליו רק פדיות נקיות.
אבל זה מתאים בגיל כזה?
מגבונים באמת תכננתי לקנות.
זה רופא עיניים מדהים שאני סומכת עליו הכי בעולם.
ובאמת הכי ממליצה על המגבונים
יקר קצת אבל לגמרי שווה את זה.
להשפריץ ישירות לעין אני לא מצליחה...
בכל אופן, מסתבר שזו לא דלקת, אלא כנראה צינורית דמעות חסומה. אז זה שההפרשות עברו בהתחלה לא קשור לחלב האם שהשפרצתי...
אבל הרופאת ילדים שלנו ממש מתנגדת לשיטה הזו.
גם אני הייתי עושה את זה פעם, אבל הרופאה שלנו טוענת שחלב, שהוא נוזלי ומתוק, הוא סביבה שדווקא מעודדת התפתחות של חיידקים. ולכן התועלת שבנוגדנים לא שווה את זה.
גם לגבי ההמלצה להשתמש בזה כדי לרפא סדקים על הפטמות
אבל נראה לי שאם שמים ומנגבים אחרי מעט זמן זה לא יפריע.
אני גם מכירה המלצה לשים תה קמומיל זה מתאים בכל גיל
