עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ה 0:59
מאחלת לכם שתמצאו מטפל שיהיה שליח טוב עבורכם.
אתם נשמעים זוג מתקשר קשוב ומקסים.
אני ברשותך רק מתייחסת לגבי הסוף-
אני חושבת שהשלב הזה שהגעת אליו, שבו את כבר לא מכילה או תומכת או מעודדת,
שבו את מרימה ידיים כבר, הוא אמנם מצב קשה ממש, אבל טמון בו פוטנציאל משמעותי לשינוי ותיקון.
כי מה שיתן כח לאיש שלך ליצור שינוי, להתגבר ולהתחזק
זה ההבנה שהוא פוגע באישה שלו, שאת כבר לא בעמדה כאילו חיצונית למה שהוא אומר ועושה,
כזאת שבמקום לכאוב ולהפגע תומכת ומעודדת, אלא את מביאה את חוסר האונים שלך והקושי, ומרשה לעצמך להרפות, ולאפשר לו לקחת את המושכות לידיים שלו, ולדעת שזו האחריות שלו.
יוצא לי לא מעט לעבוד עם נשים שנמצאות בזוגיות עם דינמיקה מורכבת,
ובהפוך על הפוך, אחד הדברים שמאפשרים לקושי שלו להמשיך ולשגשג באיזשהו מקום, זו ההכלה לקושי.
אנחנו כנשים זקוקות להכלה הזאת כשיש לנו קושי ולכן באוטומט ניתן אותה,
אבל יחד עם הנתינה אנחנו עלולות ליצור בזוגיות היפוך תפקידים שהוא לא בריא,
ששם אותנו בתור המבוגר האחראי ואת האיש שלנו במקום קצת ילדי לעומתנו, במקום לאפשר לעצמנו להיות נשענות ופגיעות, ולאפשר לו להיות האביר והגבר שנותן לנו בטחון. ובסופו של דבר לא מאפשרות לו את מה מה שעבורו נותן כח להתקדם ולהתגבר.
מעבר לזה נשמע שכן כדאי לעבד את המקום של הפחד, זה בטח דבר שקשה מאד לחוות אותו❤️
בטח בבית שלך המוגן, ומול מי שאמור להיות לך מקור כח ובטחון.
ובשולי הדברים, כעס הוא קליפה של כאב ורגשות עמוקים יותר שמודחקים או לא מעובדים, ובדרך כלל טיפול שיאפשר לבעלך לפרק רגשות קשים ומשקעים מהעבר, יעזור לו בעצם לפרק את שורש הכעס כך שהוא ירגע בע"ה.
מחזקת אותך ואתכם לא להמשיך ככה ולמצוא את העזרה שאתם זקוקים לה❤️