פורום הריון ולידה (עמוד 399)

לק"י

אני אימצתי את עצתה של @מתואמת להגיד לו, שיונקים רק כשיש אור בחוץ.

זה עבר טוב משחשבתי.

הקטן שלי עוד מעט בן שנתיים ועדיין יונק בלילה. אבל כנראה שחלק מהלילה הוא יונק ואני ישנה או שהוא רק שוכב לידי. כי לפעמים אני מתעוררת ומגלה אותו לידי.

(חלק מהזמן אני גם מעירה ומניקה).

מדובר בכמה ימים (אפילו שבועיים) קשוחים במיוחד, שיכולים לכלול הרבה בכיות וטיולים בחוץ להרגעה, אבל זה משתלם בסוף... והכי חשוב לא להיכנע, ולזכור שזה גם לטובתו, כי שנת לילה רציפה בגיל הזה חשובה.

בהמשך הנקות היום יתמסמסו מעצמן... כי יש הרבה יותר הסחות דעת.

בהצלחה ❤️

בגיל שנה וחודשיים

הרגשתי שקשה לי לעמוד בפני זה שהיא מזדחלת אליי למיטה לינוק😍

זה גרם לנו לשיבוש של הלילות, אז החלטתי שזהו. אמרתי לה שאין יותר, והצלחתי לימוד בהחלטה רק בזכות זה שלא היה יותר חלב...

ההנקה מאוד משמעותית, גם אם לא מבחינה תזונתית בגיל הזה.

תחשבי עם עצמך איך היית רוצה שדברים יראו עם ההנקה ותתחילי לשנות לכיוון שאת רוצה.

מתאים לך להניק בוקר וערב? סבבה. הוא יצרח כמה פעמים אבל יבין את הענין. 

יש לי ילד שהיה קם לינוק בלילה גם אחרי גיל שנתיים. זה היה משגע אותי. הודעתי לו שהוא יכול לבוא למיטה שלי אבל בלי לינוק. הוא היה מגיע באמצע הלילה, מבקש לינוק והיה מתחיל לצרוח כשלא הסכמתי. אז אמרתי לו שאם הוא לא מפסיק לצרוח הוא חוזר למיטה שלו...תוך חצי שניה היה שקט. ככה כמה פעמים עד שהתרגל להוא לישון לידי בלי לינוק. 

בגיל שך הבן שלך באמת הוא ממש מסוגל לישון לילה שלם בלי הנקה. תני לו בקבוק מים או משהו אחר ואז לא יהיה שווה לו לקום...וגם אם יצרח כמה לילות, הוא ילמד.

מהיכרות שלי איתו כל עוד תהיה הנקה בכללי יהיה לו קשה להפריד בין יום ללילה ..

וזה לא הצליח (היה חודש של הדרגתיות ואז פתאום יום אחד שלא הרגישה טוב וינקה יותר והיה ממש קשה לחזור להדרגתיות שוב)

בסוף הפסקתי בפעם אחת בגיל 1.9 במהלך היום קניתי מעדנים/פירות בבקבוק לחיץ כזה והצעתי לה כל פעם שביקשה לינוק לא הכי בריא אבל זה היה ממש לימים ספורים ועזר ממש (היה שלב שהיא ביקשה הנקה ואז אחרי שניה כבר בעצמה החליפה את הבקשה למעדן)  אפשר לחשוב על פינוק אחר שהוא אוהב. בלילה 3 ימים בעלי לקח על עצמו את הלילה לגמרי (אני ישנתי בחדר ילדים והוא ישן איתה במיטה שלנו ואחרי זה ראיתי שאני יכולה לחזור למיטה שלנו בהתחלה הוא ישן בצד שלה שאני יהיה טיפה פחות נגישה אליה בלילה ואחרי עוד כמה ימים החלפנו חזרה צדדים. היא המשיכה לישון איתנו עוד כמה שבועות ובאה אלי לכירבולים ללילה עד שראיתי שהיא לא קמה בלילה (שאגב היינו ממש רחוקים מזה לפני הפסקת ההנקה היא הייתה יונקת רוב הלילה) והעברתי אותה לחדר של אח שלה. 

האמת שזה בעלי.. לקח פיקוד 2-3 לילות ואני מתחפרת מתחת לפוך מנסה לא לשמוע

לא הייתי עומדת בלעשות את זה לבד 

ואחרי כמה חודשים, ממש לא מזמן (גם התייעצתי על זה כאן) ניסיתי בבת אחת, היה שבוע קשוח אבל סה"כ עבר בהצלחה.

עדיין לפעמים יש לילות שהוא מתעורר לחיבוק/ מוצץ/ איי דונט נואו, אבל זה בוודאות שיפר לו את השינה וגם את האכילה במהלך היום, טפו חמסה סוף סוף עלה במשקל וברור לי שזה בזכות זה שאוכל מוצקים בכמות יפה כי הוא קם רעב כי לא אוכל בלילה.

שלי בן 1.8 והתחלנו עם זה כשהיה בן 1.7 אז זה ממש בגיל של הבן שלך. לי הרגיש שהוא בשל לזה... מצד שני - זה לא הנקה אלא בקבוקים אז בטח זה אחרת. 

עכשיו כשהתחיל מסגרת אז ההנקה בעיקר בלילה כדי להרדים אותו, כי לא לוקח מוצץ.

עכשיו תיכננתי לגמול גם בלילה אחרי שההסתגלות בגן תסתיים.

בכל מקרה אני הפתחתי כמויות וכשראיתי שאני מתעוררת כל רגע אז ניסיתי להרגיע בליטוף, סיפרתי סיפור מהראש, או שאלתי שאלות על חיות שהוא מאוד אוהב, או על ילדים מהגן.. לאט לאט הוא למד להירגע כשאני מתחילה לדבר איתו ולא מיד מניקה. עכשיו אנחנו עודמים על הנקה בתחילת הלילה ואולי עוד אחת באמצע וגם לא תמיד. 

אני מניקה בן שנה וחצי, יונק רק פעם אחת בלילה ב4 לפנות בוקר ולא מצליחה לגמול אותו מזה. ממש קשוח.

עם כל הילדים הקודמים בגיל שנה הפסקתי להניק בלילה והתחילו לישון רצוף, ומאז הנקתי רק בוקר וערב, לפעמים בצהריים. קשוח לי שהוא עדיין מתעורר באמצע הלילה וגם ביום יכול לבקש כמה וכמה פעמים. מוציא לי את החשק מההנקה מצד שני לא בא לי להפסיק עדיין

2 אמפולות ולא ניסיתי להגיש בקשה, אבל למה שלא תנסי?

הבנתי אבל שהורידו את זה כרגע לא? בגלל איזה מקרה שהיה

300 לאמפולה או לשתיהן?

באיזו קופה את ואיזה ביטוח יש לך? 

חיבוקקק איזה קשוחחח

מישהו חייב להעמיד אותה במקום ודחוף

וזה שהיא ככה לכולן זה מרגיע שזה באמת חוסר טקט ולא משהו אישי...

מהאנשים האלה שכל שאלה צריך לענות בתשובה מתחמקת "בעזרת ה'" ושיחיו עם הספק

איזה חסרת טאקט אין מילים רק העצבים עולים לי כי אני נזכרת שגם חמותי כזו,שחילקו תטאקט הן בדיוק היו בשירותים חחחחחח

ואם כבר,

אז פעם בטבילה בהריון בלנית פלטה בלי מחשבה:

מה כבר עבר חודש? (איך היא עוקבת??) עניתי לה, לא עברו רק שבועיים וברחתי לחדר.

השארתי אותה עם המחשבות של עצמה,

לא טרחתי לעדכן שאני בהריון ולכן החישוב של החודש בין הטבילות הוא חסר משמעות.

וחיבוק לך אם גם עברת את זה 🤗

איזה חוויה לא נעימה...

גם לך 🖤

זו רמת חטטנות ממש לא נעימה ולא מקובלת.  

זה מה שיש לך בראש? זה מה שאת חוקרת את הבן שלך?

בעיני זה פתולוגי ואולי רחמים עליה יעזרו לדון אותה לכף זכות ולהיפגע מזה פחות. 

היא שאלה אם זו היתה טעות (כן, מה זה עניינך?!)

תלוי במצב רוח שלה, אבל גם אצלה הטקט ממנה והלאה.

וזה יכול לעצבן ככ גם בלי הורמונים

להיות יותר בעניינים.

חמותי בת קרוב לשמונים, ובחיים היא לא תשאל שאלות שאפילו קרובות לסוג השאלות האלה...

אז אולי חמותי התברכה בעודף טקט, אבל נראה שחמותה של הפותחת מוגזמת לכיוון השני...

@הריונית? - לי נשמע שלחמותך יש איזושהי הפרעה, כי זה באמת לא רגיל לחטט בצורה ישירה כזו... אולי זה עצמו יכול למתן קצת את הפגיעה, כשמבינים שזה לא משהו נורמלי ורגיל ושזה נובע מבעיה כלשהי. ב"ה שבעלך כבר למד איך להתנהל איתה! מתפללת בשבילכם שלא תחוו יותר את חוסר הטקט המוגזם שלה, ואם כן - שתדעו להתמודד עם זה ולא להתרגש...

וכמובן - שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

על כל ליל טבילה של כלתה???

זה לא עניין הלכתי גם שלא ידעו מתי אישה טובלת?

מבאס

העצבים שלך הכי מוצדקים בעולם!!! גם אני במקומך לא הייתי מבקרת אותה בקרוב. וואי איזו חוצפה!!!!

ובמה זה מקדם *אותך* בחיים לדעת עליה?

את האופי של חמותך את מכירה, ואין לך דרך לשנות.

בעלך ענה לה כמו שצריך. (לדעתי, אולי היית רוצה שיענה אחרת)

אז תחשבי בדיעבד, האם המודעות לקיומה של השיחה תרמה לך באיזשהי צורה?

חמות מהסרטים

היא נורמלית??????

הרב שהיא הולכת לפיו.

אצלנו למשל זה פשוט ממתי שאני רואה דם. לא משנה באיזה שלב...

השאלה מתי בערך רואים דם?

לידה ראשונה...

רק לקראת לידה פעילה יש.

אבל כמובן אי אפשר לדעת. לפעמים יש דימום מעצם הפתיחה. או מבדיקה למשל..

אי אפשר לדעת מראש. לרוב אין דימום אני חושבת בזמן הצירים במספרי הפתיחה הראשונים (בלידה ראשונה יכול לקחת זמן) 

שתעדכן אותי כשיש דם?

או רק כשאני אראה בעצמי?

כדאי לשאול שוב את הרב.

אבל נראה לי שמבחינה רפואית המיילדת כבר תגיד בעצמה אם יש דם... (לפחות אצלי באחת הלידות היה דימום כבר בבדיקת הפתיחה הראשונית, ולכן הכניסו אותי מיד לחדר לידה אף שעוד לא הייתי בפתיחה 4, כי חששו מהיפרדות שלייה או משהו דומה. אז ידעתי שיש דימום מבחינה רפואית נטו, ומזה ידעתי לעדכן את בעלי מהבחינה ההלכתית.)

בכל אופן, בעיקרון כשהתינוק יוצא אז ודאי כבר יש דם. זה השלב הכי מאוחר שבו אתם יכולים להיאסר.

אבל אצילנו- או בירידת מים משמעותית (לא טפטופים)

או כשיש דימום משמעותי - שזה אוסר גם בלי קשר ללידה

או בפתיחה מלאה- כשמתחילה ללחוץ והראש יוצא. זה לא יודעת אם בקטע של אסורים אבל אצלינו נהוג שהגבר לא נמצא בחדר אז 

אצלנו כל עוד לא *רואים* דימום לא נאסרים.

לידה ראשונה נאסרנו ככה עוד לפני חדר לידה, לידה שניה נאסרנו רק כשהתינוקת יצאה......

גם אנחנו ככה

בלידה הראשונה נאסרנו בפתיחה 1

בלידות המתקדמות רק כשהתינוק יצא...

למה דווקא לידה ראשונה?

וואי הלוואי שניאסר רק בסוף...

יכולה לפרט פחות או יותר?

אולי כדאי להימנע מבדיקות פתיחה מיותרות וכאלה?

ממש באלי שנישאר מותרים כמה שיותר...

לראות.

וכמובן לא לשאול את הצוות על זה כי אז זה כמו ראייה.

אבל בלידה הראשונה פשוט דיממתי ממש🥴 ובלידה השניה ב"ה לא.

סיפור אחר

רובן המוחלט מותרים עד פתיחה מלאה

אבל ממש מעולה.

אני הולכת אליה באופן פרטי עם הילדים, אחרי שהתאכזבתי מרמת הרופאי עיניים לילדים בקופה.

350 ש"ח עולה בדיקה, בעיני זה סכום לגיטימי לבדיקה פרטית.

היא תותחית ממש, מקצועית סובלנית, עם פתרונות  שרופאים בכירים שהביקור אצלם עלה פי 3 לא הביאו..

רפאלה סגל

נראה לי קוראים לה אריאלה מילר.

יש לה מרפאה בגבעת שאול.

אבל לוקח שנים עד שיש תור

תודה שהזכרת לי לקבוע.. מטפלת בזה הרגע

אפשר לקבל לפעמים תור קרוב.

פעם שכחתי לקבוע חור מספיק מראש (אצלה זה אומר לקבוע בחנוכה תור לחופש הגדול).

אז התקשרתי בבוקר, אמרו לי באיזה יום ושעה הכי טוב להתקשר כדי שיוכלו להגיד לי על ביטולים, ואחרי כמה ניסיונות כאלו הצלחתי לקבל תור.

אבל זה דורש גמישות בלו"ז והשקעה בטלפונים.

יש לי כבר תור בנובמבר לילד אחד.

ותור בינואר לעוד שניים.

והיא מדהימה!

מכרתי אותה וללידה הזאת קניתי מטחברת מעץ דגם אוריה פלוס.
הייתי מרוצה מהנועה, אבל הוא לא מתחבר בקו 0 למיטה, וזה ממש מעצבן.

איך היציבות של המזרון, הוא נשאר ישר גם אם התינוק נמצא בפינות?

נועה ועלמה...

את נועה אפשר לנדנד והיא טיפה יותר יקרה כנראה בגלל זה...

עריסה חמודה.. גדולה יחסית. לנו היא לא באמת התחברה צמוד למיטה אז אי אפשר היה "לגלגל" את התינוק אליי...

תודה רבה לכל מי שהגיבה!
הייתה לי עריסה מתחברת שנראית אותו עיצוב והיה לה קטע שאם התינוק היה בצד ימין או שמאל של המזרון, אז כל המזרון נטה לצד הזה, זה לא נשאר ישר. 
איך היציבות של העריסה? 

והכוונה לדגם עלמה, הום מתחבר קו 0 למיטה?

מרוצה ברמות!!!!

שלושה ילדים כמו חדשה

אפילו מכבסת אותה ביד ומתנקה בקלות

לא הייתי מוותרת

נהפכת לעריסה רגילה

כאשר המזרן יותר למטה ובטיחותי

לכן מכרתי את הספורט ליין וקניתי אותה.

וזה מעצבן

כאילו היא לא באמת מטחברת

אם חשוב לך שזה יהיה עם המיטה באותו קו אז זו לא העריסה הזו

זה אומר שההורמון גבוה כבר כמה ימים

וירד רק אחרי הביוץ.

לא ניתן לדעת מתי בדיוק יתרחש הביוץ

אבל כנראה בטווח ה3 ימים הקרובים.

לא חייבים לקיים בדיוק ביום של הביוץ

יום לפני זה גם בסדר..

בהצלחה ובשורות טובות

ובעצם ביום הראשון זה היה רחוק מדי?

ואי זה ממש בעייתי עם הצבא הזה

בטוח כשהראשונה יצאה חיובית אז אפשר להסיק מזה תשובה?

פשוט בגלל שבעלי בצבא והוא כן יכול לצאת מדי פעם ללילה אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות עד הסוף.

חודש שעבר יצא לי חיובי ואז שלישי ואז עוד פעם חיובי, ובאמת המחזור הופיע שבועיים בדיוק אחרי הבדיקה האחרונה..

לא יודעת זה באמת מבלבל אולי כדאי להפסיק לבדוק ולסמוך על הקב"ה 

קיצר הבדיקות האלה לא באמת אמינות וזהו

נשאר לסמוך על הקב"ה

תודה לכן!

יצא לי חיובי למשך שבועיים (חיובי חיובי!) כך שהבנתי שהבדיקות האלו לא רלונטיות עבורי והפסקתי איתן

לפני בדיקת מי שפיר.

למה שלחו אותך לייעוץ?

וואי הלחץץץץץץץץץ

היה פער של שבועיים בין השבוע של ההריון לבין גודל הירך

עשינו סקירה שלישית

שם הבנו שהפער לא כזה משמעותי

ולכן לא המליצו על ייעוץ גנטי

אבל כן עשינו ניפט בשביל הרוגע שלנו

החשד של הרופא היה שזה עלול להעיד על תסמותק

בפועל נולד תינוק מתוק ממש

רגיל לגמרי

הכל קטן ממש, כולל הרגל

ומה הכי קורע?

עברתי איזה שבועיים לפני הלידה על ההערכות משקל של הגדול,

היה לי מעניין לראות מה היה אצלו ביחס בין גיל ההריון להערכת משקל

וגם אצלו היה פער של שבועיים בעצם ירך

כנראה זה משהו משפחתי אצלנו שיש רגל יותר קצרה

למרות שאנחנו גבוהים..

הגדול בן שנתיים הכל מצוין ב''ה

חוץ מזה שהוא לפעמים מרגיש אובר-שובב, הוא בסדר גמור 

בגדול, חייבים לעשות ייעוץ גנטי לפני מי שפיר.

בייעוץ מסבירים מה בודקים במי שפיר, סטטיסטיקות, סיכונים.

יש כמה אפשרויות לגבי קבלת התוצאות, אז צריך להחליט מה רוצים.

נותנים הנחיות לגבי הבדיקה עצמה.

מילא היה לי איפה לשים את בעלי ושיהיה איתי...

אבל אני לא מתכננת ביות מלא. ואין איפה לישון שם

בעיניי לא מומלץ אבל מותר.

והייתי במחלקה לא של ביות, והיו נשים שהיו לבד בחדר והבעל וגם הילד הגדול היו איתם כל השבת. 

וחוץ מזה, לא יהיה לבעלך איפה לישון?

שע"צ יחסית במיקום ממש נגיש אז אם יש לכם מכרים 

בגבעת שאול/ קרית משה/ הר נוף/ בית הכרם/ גבעת מרדכי/ בית וגן/ קרית יובל/ קרית מנחם

או שכונה אחרת באזור

זה לגמרי סביר ללכת את זה ברגל

ומסכימים לבעלים להשאר.

אני הייתי בביות אז זה לא דוגמא 

בלי שינוי ....

אבל זה תמיד מגיע בסוף ..

רק לא שבת...

לא לאחרונה אמנם, אבל היתה כזו אפשרות

אני ילדתי שם לפני חמישה חודשים ברביעי ושיחררו אותי בשישי.

היו דיי גמישים.

אם את רוצה להתשחרר אז מעולה ואם את רוצה להישאר שבת אז בכייף.

כי בטח יש נשים שמעדיפות להישאר.. אולי מי שחוזרת ישר לבית ולא להורים ויש עוד ילדים וכזה...

גם אם ילדתי באמצע הלילה הראשון.

לא אמורים לעשות בעיות (אא"כ יש ח"ו בעיה כמו צהבת וכו')

בשעה טובה ובידיים מלאות!

הם מחכים 36 שעות ואז משחררים אבל את יכולה לבקש להשתחרר קודם ולעשות עצמאית את הpku.

לפני שבוע ראיתי כמה שם ששחררו ככה

לא יודעת למה

אבל לא הייתי נכנסת בשום אופן האמת

אסור

וגם מבחינת ניקיון

וזו הבעיה בג'קוזי. אז בעיני לשים לב לשתות ושנשימה וסחרחורות וכו...
 

שיכולים להוריד את הלחץ דם

זה ממש מסוכן מכמה סיבות, 

החום הגבוה יכול לגרום להרחבה של כלי דם וכיווץ של הרחם חו לא על אף אחת 

והבעיה השניה זה הזיהומים שיש בג׳קוזי, במים חמים והרבה אנשים נמצאים ותחלופת מים לא כל הזמן..

ואו הפתעתם אותי האמת חשבתי שזה פחות נחרץ…

וסתם שאלה לגבי זיהומים זה לא שלא נכנסים למעיינות וכאלה אז דווקא בג׳קוזי שזה מים יותר נקיים נראה לכן זה בעייתי יוצר?

מים עומדים שלא מנקים.

זה יותר גרוע מבריכה כי כשזה ג'קוזי כזה שממלאים לבד גם אין בו כלור.

זה לפחות מה שאני הבנתי.

למיטב הבנתי אנשים נדבקו במחלת הלגיונרים מג'קוזי, בלי קשר להריון... 

הג'קוזי היה ריק ומילאנו כמו אמבטיה אז זה בטח פחות בעיה לא?

אבל אפשר לא להפעיל זרמים ואז זה כמו אמבטיה חמה

זה מה שאני עשיתי

בשלב יותר מתקדם פעמיים

מחוסר ידיעה

כן הייתי בערנות על איך אני מרגישה ויצאתי כי הייתי טיפה מסוחררת.

משתי סיבות-

הראשונה, והיא רלוונטית לכל שלבי ההריון

בגלל שגקוזי מגיע לחימום ולא לרתיחה- כחומר כמות החיידקים בו מתרבה לשיא ולעולם לא מושמדת.. במילים אחרות זו מדגרה לחיידקים והם נכנסים לגוף של האישה דרך הנרתיק.. בקיצור לא.

השניה- ירידה בלחץ דם בשל חום המים

אבל זו הצרה הקטנה. 

בתחילת ההריון כל מקלחת הייתי מסוחררת

אבל ג'קוזי זה יותר מזה זה גם זרמים

והמוהל שלנו אמר לחכות שיגיע ל2.5 לפחות. בסוף היו לו ברית ופדיון ביחד, ז"א בגיל חודש. (הי לאוטינג)

כל מוהל והגישה שלו, תשאלו את המוהל שאתם רוצים. (שמעתי על כאלו שעושים ברית ב2.200-2.300 ק"ג)

על פגים שנולדו שני קילו בשבוע 34. אמרו שהם צריכים להיות גם 2.5 קילו לפחות וגם בשבוע 37 (כאילו).

נראה לי שהם הגיעו למשקל הרצוי לפני שבוע 37.

אסור לזלזל בזה. כל שינוי, אפילו קטן - חייב להיבדק ולהישלל!

לרוב זה בסדר, אבל אסור לקחת סיכון. 

לרוב זה באמת כלום.

לדעתי לקבוע תור לכרורג שד (אני העדפתי אישה) ולהתחיל תהליך של בדיקה

בהתחלה זה בדיקה ידנית, והיא תפנה אותך כבר לאולטרסאונד או צילום 

*עובדת בתחום.

תקבעי תור לכירורגית שד והיא בטח תפנה אותך לאולטרסאונד.

יש הרבה ציסטות ודברים שפירים שמרגישים, אבל עדיין חייב לבדוק!!

ותקבעי במקביל תור לכירורג שד - שיהיה לך..

במידה ויש צורך רופא משפחה יוכל להפנות אותך להמשך בירור עד התור של הכירורג

ממש אסור לזלזל!!!!

מוגלה, ונראה לי שזה סתם פצע מוגלתי אז מחכה שבוע שבועיים,

תודה על ההתעניינות

רואה שאת בתחום, חושבת שזה בסדר? 

וזה לא נשמע לי טוב

בהחלט הייתי הולכת, שיהיו בשורות טובות!

ולשאלתך, נבדקתי בעצמי בהנקה כמה פעמים, אין עם זה שום בעיה

כמו שיש גושים בהנקה?

זו לא אותה תחושה?

לרוב זה באמת רק פנימי אבל יש מקרים ומחלות מסוימות שלא

לכן בעיני כדאי להיבדק 

רוב הסיכויים שזה משהו דלקתי, אבל תמיד טוב להיבדק.

קודם כל זה באמת קשוח.

יש פגיעה באגו הגברי וזה לא קשור אלייך. (בדיוק כמו נשים שהקושי אצלן מרגישות פגיעה באגו)

מה אפשר לעשות? כל דבר שעושים כשהאגו הגברי נפגע.

בהקשר הזה, מה שעבד לי.

הבעיה לא אצלו, יש לנו אתגר להביא ילדים לעולם, הוא שלנו. ביחד. ובאמת האמונה הזו, שהייתי רוצה לבחור נשואה לו. גם עם הקושי, כי המכלול פשוט שווה את זה.

לא לדבר על זה יותר מידי, (אני אוהבת מאוד מאוד לדבר על הבעיות שלי, אצל גברים העדר שיחה יכול דווקא לתת תחושה של כבוד)

לא לעשות עניין, או לעשות עניין חיובי. בדיקת זרע, איזה כייף, לוקחים חופש, מבלים ביחד, אחר כך אוכלים ארוחת בוקר במסעדה שווה כי מגיע לנו.

לא להתמסכן, או כן להתמסכן אבל עם פתרון. במקום להתבאס נורא שעושים בדיקה/ מעקב. לחשוב איזה פיצוי ישמח אותנו. (אולי ילדותי במקצת, אבל לי זה עובד. דאגתי למתנה לי/ לנו לכל שלב)

ועוד משהו, שמקווה שלא יקפיץ אף אחת. לקושי שלנו בלהביא ילדים יש משמעות אדירה מבחינתי, אני כלך מייקרת אותם. אני יודעת שכל ילד הוא נס, שלא היה יכול להתקיים לפני חמש עשרה שנה. ואיזה כייף זה לדעת שאני כלכך רוצה את הילדים האלה שהייתי מוכנה למכור כליה כדי שהם יבואו לעולם.

פרטיות- לנו זה עזר. רק אנחנו התמודדנו ולא כל העולם.

- טכנית, אצלנו עזר שאני קבעתי תורים. תרם לתחושת הביחד שלנו בתהליך.

וחוצמיזה זה רק בדיקה, יכול להיות שהכל בסדר.

ואיך לא כתבתי את זה? תקראו על זה. זו מגיפה עולמית, לא מעט מהאנשים מאותגרי הפוריות שאתם מכירים, הקושי הוא דווקא אצל הגבר.

עכשיו בקשה אישית שלי ממך, אני לא כותבת על הנושא בפומבי. אז אם את יכולה לעדכן שקראת את התגובה (לא לשרשר אליי, ואני אערוך אח''כ), יודעת שזה נשמע משוגע קצת.

סליחה סליחה סליחה מכל תושבות הפורום.

יש מקרים קשים יותר ויש פחות.

ןכן בשנים האחרונות יש ירידה מאוד גדולה באיכוצ הזרע ויש כל מיני ציאוריות ממה זה אבל זה לא ידוע.

אני חשבתי שאולי זה בגלל שהתחלתנו לגמול מחיצולים בגיל מאוד מבוגר יחסית לעבר, גיגלתי את זה ויש נחקרים שמצאו קשר ויש שחולקים על זה. יש שאומרים שזה מקרינה או מלפטופ ששמים על הרגליים. בגדול זה לא ידוע למה. אבל איכות הזרע בחברה ירדה מאוד ביחס למה שהיה לפני 30-40 שנה.

אין לי הרבה מה להגיד לפותחת, זה נושא רגיש להרבה גברים. בד"כ כשיש בעיות פוריות ישר מניחים שזו האישה, זה מה שהיה עשרות שנים בעבר. בפועל לגברים יש חלק לא קטן בזה...

בכל אופן גם ילד אחד או שניים זה בסדר גמור וילדים זה מה'

להפוך כל בדיקה

כל מטלה בנושא למשהו חוויתי

זה גם ככה על חשבון שעות םוריות

הלכנו אחרי מעקב זקיקים לגלידה פיצה וכו'

אחרי בדיקות זרע יותר התפנקנו (עד שזה הפך לעניין של שגרה. ברמה של פעם בשבוע בדיקה, בשלב הזה זה כבר הפך לחלק מהיומיום)

קודם כל, מבינה ממש, זוכרת גם אצלנו את ההלם שזה פתאום הופך להיות שלו. לי בכלל לא הזיז אם יש לי איזה קושי בתחום אותו זה שבר לגמרי.

אני הייתי בגישה של לא חעשות מזה עניין

לדבר על זה ולהגיד כמה זה קורה הרבה ונהיה נפוץ וכו וכו. לא ללחוץ עליו לספר לאחרים (בהתחלה לחצתי כי חשבתי שכמו שעוזר לי יעזור גם לו)

ועוד משהו, כדי לעודד- הריון ראשון מivf כי הייתה אצלו בעיה חד משמעית וחסר סכוי להכנס להריון- לדברי הרופאים

עכשיו בהריון שני- טבעי לחלוטין. ברוך ה'.

שיהיה בהצלחה ובקלות!! 

"בעל עם בעיות פוריות"

נשמע שונה מ"זוג שעוברים תהליך כזה ביחד"-

הביחד נותן הרבה הרבה כח לאתגר הזה

ותדעי שזה יכול למנף את הזוגיות למקום אחר

הרבה יותר עמוק ואיכותי.

אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

וכמובן שאני מצטרפת לתגובות מעליי

ברור שאנחנו ביחד בזה לגמריי, ברור שזאת הדרך שלנו יחד, בדיוק כמו שעד עכשיו (עם הפוליציסטיות) התייחסנו לזה כמסע שלנו יחד להביא ילדים.

הגדרתי את זה כבעל עם בעיות פוריות בשביל לשאול בפורום, אבל ברור שזה שלנו..

בכל מקרה תודה על החידוד!!

אבל הרבה ממה שכתבת קורה גם לי

אני באמת חושבת שהמושג "גבר" לא מחייב מצ'ואיסט מנהיג כזה שיש לו שרירים וכד'

אלא גבריות יכולה להתבטא בעוד אלף דרכים

שקטות יותר ופחות

כשמכבדים את המקום של הגבר כגבר

בלי קשר בכלל ליכולות הגופניות/מדברים חיצוניים

(זה כל-כך תרבות מערב בעיניי... מי קבע שנראות או יכולות חיצוניות כולל הולדה , זה משקף גבר ?)

אני מאמינה שאפשר להעמיק את הקשר האישי וגם הזוגי.

אז בתור זוג שהיה במקום הזה בעבר

מה אגיד, מאיפה נתחיל

לי היה מאוד קשה עם כל העניין של לעבור טיפולי פוריות

היה לי קשה להשלים עם זה שזו הדרך שלי להביא חיים לעולם

פגשתי חברה טובה ושיתפתי אותה בזה

השיעור שהיא לימדה אותי באותה השיחה - עשה לי טוב לכל החיים

היא סיפרה לי על אחד האדמורים של צאנז, לא זוכרת את שמו אבל אברר

גר בעיירה באירופה

באותם ימים התחתנו בלי להיפגש או לראות את הבן זוג לפני

החתן היה מגיע לעיירה של הבחורה יום קודם, נפגשו לרגע

למחרת חתונה.

הכלה מוכנה, נדוניה מושלמת

היא מחכה לחתן שמדברים עליו גדולות

החתן מגיע והיא רואה שהוא צולע

מבחינתה לא היה על מה לדבר

למה שהיא, הבחורה המושלמת בעיירה תקח חתן צולע!?????

הלכו לאדמור מצאנז וסיפרו לו מה קרה

אמר האדמור מצאנז שהכלה תלך למראה

היא הולכת מסתכלת על עצמה ורואה את עצמה צולעת

אמר לה האדמור - הצליעה שלו - היא שלך!!!

זה שהוא בטובו לקח את הפגם על עצמו - את חייבת לו המון על זה

הסיפור הזה ממש גרם לי לחשוב

בעלי, הוא הבנאדם הכי מתוק בעולם

כל-כך הסתדר לי אחד על אחד שהוא לקח על עצמו את ה ''דפקט'' שלי כדי להקל עליי

יש גברים אגואיסטים שאי אפשר להגיד את זה עליהם

אבל בעלי ספציפית - אמאל'ה בול!!!!

בעלי לפני ירידתנו לעולם אשכרה בא ולקח פגם שלי על עצמו כדי להקל עליי

האם אני הייתי מסוגלת להתמודד עם בעיית פריון? ממש ממש לא.

השינוי המחשבתי הזה

בין זה שבעלי אשם (כן - באותם ימים לגמרי האשמתי אותו בקושי שאני עוברת. נשמע מזעזע אבל וואלה כן היה לי מאוד מאוד קשה להשלים עם זה)

השינוי הזה שבעלי לא אשם

אלא הוא פשוט צדיק ברמות כאלה שלקח את התיק הזה עליו

אמאל'ה תודה לה' שזכיתי ❤️

שיתפתי את בעלי בזה,

עכשיו עזבו את זה שזה קצת ילדותי

לנו בזוגיות שלנו הסיםור כיסוי הזה - עזר לנו להתמודד טוב יותר עם התחושות

עוד משהו,

באחד ההרצאות ששמענו במהלך השנים האלה

היה איזה כנס של זוגות מאותגרי פריון

היה שם רב שאמר משהו מזה יפה

לא זוכרת מילה במילה אבל הרעיון הוא:

יוצאים למסע

יש תיק אחד גדול

מה עדיף?

לשים הכל בתיק הגדול ואז זה יהיה כבד

או לדוגמה להחזיק בידיים את הבקבוקי מים

להחזיק ביד את המגבת של הים

להחזיק מלא חפצים ביד רק כדי שהתיק לא יהיה כבד

התשובה ההגיוניות היא:

ברור שעדיף להחזיק הכל בתיק אחד מרוכז ולא לחלק כי הכל יתפזר ייפול וכו'

אז במקרה שלנו התיק הגדול והכבד הזה נמצא בגופ של בעלי

נשאר לי רק להגיד לו תודה על זה שהוא סוחב את הדברים..

מאז ששיניתי את הכיוון המחשבתי

במקום להיות בתחושה של כעס עצבים האשמה על הסיטואציה - הפכתי להסתכל עליו בתור בנאדם קודם כל צדיק (בהמשך לסיפור הקודם)

וגם לבנאדם סופר מסור שעוזר לי לסחוב את הניסיון שלנו על הגב שלו

כי בינינו - אם הבעיית פריון הייתה אצלי לא הייתי שורדת לרגע!!!!!!

כן - לרגע לא הייתי שורדת

התחושה הזאת שבגללי בעלי ככה צריך לעבוד קשה ולשלם כל-כך הרבה כסף רק כדי להביא חיים לעולם - המחשבות האלה היו גומרות אותי

תודה לה' שזכיתי.

לגבי עניין הגבריות,

מודה בזה שאצלנו לבעלי בהתחלה היה קצת קשה עם זה

בקטע של - מה אני שווה????

כי בינינו באמת כמה אישה עקרה שווה?

במיוחד בעולם ובציבור בו כל-כך מקדישים את העניין של הבאת חיים לעולם

אז ברור שהיה פה קושי, קושי משמעותי

עזר לנו להבין שהיום כ 50 אחוז מבעיות פריון הן על רקע זכרי

תחשבי מזה

אשכרה יש נגיד 10 זוגות מאותגרים

5 מתוכם הם בגלל בעיית פריון זכרית - זה מלא!!!!!

הרופאה שהביאה לנו את הנתונים,

ממש עזרה לנו להרגע

כי כן - היה לנו קשה עם זה

הנתון הזה טיפה החזיר אותנו לשפיות והבנה שזה קורה

אין על זה שיח כמו שיש שיח על בעיות פריון נקביות, אבל וואלה זה קיים מלא (נחמת שוטים כזה - לדעת שיש עוד מלא בעולם 🥴)

טוב, זה הכל בינתיים

סליחה על האורך

אלה המחשבות שלי בעניין

בטוחה שיש עוד דעות (נוספות, סותרות וזה בסדר)

גם אנחנו היינו צריכים להיעזר בטיפולים בשביל 2 הילדים האחרונים, אבל אנחנו מהלא מוסברים.

אני לא אכנס להשגות שלי על הסיפור של האדמור.

אבל מה זה ההסתכלות העקומה הזו של "אישה עקרה לא שווה"?! וכנ"ל גבר!

כל יהודי ויהודיה שווים המון! ואם המסלול שה' בחר להם הוא להתמודד עם קשיים כאלו אז זה מה שה' רצה!

וזו צריכה גם להיות ההסתכלות של כולם. אישה זה לא רק הרחם שלה וגבר זה לא רק הזרע!

אנחנו זוג, ובתור זוג אנחנו מתמודדים ביחד עם הקשיים. ולא משנה של מי הם, כי אנחנו אחד בשני גופים. למה להצטרך לחשוב ש-אה, הבעיה הייתה אצלי ובעלי לקח אותה ממני... מה זה בכלל משנה?! 

ההסתכלות שלי על הסיטואציה היא אחרת -

אם זה מה שעזר לי להתמודד עם הקושי הזה

מי את שתגידי לי שזה לא נכון?

כאילו, שזכותי לשכנע את עצמי במשהו כל עוד זה מרגיש לי נכון ועושה לי טוב..

ולגבי אישה עקרה לא שווה?

וואלה אז אולי אני מחדשת לך

אבל אני אישית הרגשתי בשנים הראשונות של אחרי החתונה לא שווה בעליל

תבואי עם פרשנויות

עם הסברים

עם שכנועים

תכלס

בציבור בו הא-ב של החיים זה להביא ילדים

קשה מאוד לבוא ולהגיד לאישה שאין לה שהיא שווה משהו

את מגיעה לאירועים

מגיעה למפגשים חברתיים

הכל סובב סביב ילדים

אם את מסוגלת להיות בסטטוס הזה ולהרגיש שם טוב עם עצמך - לכי על זה

אני כתבתי על החוויה שלי

ובחוויה שלי למרות שה 'בעיה' בכלל לא הייתה קשורה אליי - הרגשתי לא שווה בהרבה מאוד סיטואציות.

את לא יכולה להחליט לאחרת איך נכון להרגיש.

אגב, לגבי זה שאישה לא שווה

לא אני המצאתי את הגלגל

זה מופיע בחומש בראשית

רחל אמרה ליעקב שאם לא יהיו לה בנים היא מבחינתה כמתה 

לא סתם היא אמרה את זה ככה..
 

לגבי ההתמודדות הזוגית, ברור שהיא זוגית

אבל ברגע שנופלת עלינו אבחנה כזו או אחרת

נורא מגניב לבוא ולומר אנחנו ביחד

אבל עמוק בתוך הלב כשאת 5 דקות מקבלת בשורה - לי אישית היה קשה להשלים עם זה במיידי שאנחנו ביחד

נו יאללה

אני מדברת על בעיית פריון סופר מורכבת ברמה של שיחות על לקחת תרומה

את מדברת איתי על ביחד????

באותם רגעים הדבר היחיד שבא לך לעשות זה לברוח ולשכוח

תחושת הביחד זה השלב של אחרי

אצלנו זה ממש לא היה ככה במיידי

ושוב חוזרת להתחלה

בחיים שלנו כזוג עשה טוב להגיע להשלמה הזאת מתוך מקום של הוא לקח אני לקחתי

תכלס חשובה התוצאה

מזה משנה הדרך?

לנו זה עשה טוב

לא מתחברת את ממש לא חייבת 🥰

ולא, מעולם לא הרגשתי לא שווה. גם כשלקח זמן עד שהגדולה הגיעה. כן הרגשתי צער, קנאה, חוסר ענקי, אבל לא לא שווה.

אולי זה כי אנחנו ממגזרים שונים 🤷‍♀️

אני שמחה שהגישה הזו עזרה לך, אבל כן הרגשתי צורך להגיב על זה, כי גבר/אישה לא שווים פחות בגלל בעיות פוריות. וחשוב שזה יאמר. ולא משנה אצל מי מבני הזוג הבעיה, היא של שניהם.

יש הבדל בין טיפולי פוריות אצל בלתי מוסברים (אצלך)

למוסברים (אצלי)

יש הבדל בין טיפולים לילד ראשון

ויש הבדל בין טיפולים לילד שלישי - חמישי - שמיני

יש הבדל בין זוג שבכלל לא יודע אם תהיה לו המשכיות

לזוג שכבר יש לו ילד ויש מי שיגיד עליו קדיש

כבר בנקודת הפתיחה אנחנו שונות

ולצערי אני הייתי בפורומים חברתיים של נשים בפוריות ראשונית (ראשונית, יש הבדל גדול מאוד בין ראשוני למשני)

ולצערי בתחושה הזאת קיימת

השכנה שמחכה לילד לא תבוא ותגיד לך את זה

אבל כשאת נמצאת בקבוצה שכולן באותה הסירה

נושא השוויון קיים ונוכח כל הזמן

בלי שום קשר בין מגזר כזה או אחר

ושוב, כתבתי גם בהודעה הראשונה

הגלגל לא הומצא עכשיו

הוא קיין כבר שנים

לבוא ולהגיד שכולנו שווים

יצירת כםיו של בורא עולם

הכל טוב ויפה 

בפועל - יש שם המון רגשות

זה ממש לא ככה מלמעלה לבוא ולומר שכולנו שווים

נו יאללה.. 

רואים כתבת מהלב.. 

שוב תודה!! 

בת עמי, עמיה

בת ציון, ציון

רוני

קמה

אור, אוריה

יהב

רעות

רותם- קצת פלסף אבל זה צמח מדברי שצומח במקום צחיח

גאולה (כמה פשוט, ככה יפה )

חרות

פדות

בת ציון

נחלה

אורי ציון

נועה, תרצה, מילכה (בנות צלפחד המחבבות את הארץ)

יהודית

כרמל - יש פסוק יפה שה, יביא אותנו אל ארץ הכרמל לתת פרייה וטובה (או משו בסגנון)

חרות, פדות, שובי, שוביה.

הלל, תהל, תהילה, תפארת, מלכות, טוהר.

תכלת - ראשי תיבות "תן כבוד לעמך תהילה ליראך"

שילת - רשאי תיבות "שיוויתי ה לנגדי תמיד"

נילי - ראשי תיבות "נצח ישראל לא ישקר"

למתקדמים - אני מאוד אוהבת שתי שמות שמתחברים למשמעות כמו: שי-אמונה, אור-גאולה, שיר-ציון.

בת ציון

בת עמי

נחלה

שוביה

שבות

רני ציון

בת ציון

ציון

נחלה, אילת השחר

שובי ציון

ציון

רוני ציון

חן ציון

ויכולה לפרט בפרטי למה זה קשור לגאולה..

אחדות, עמיה, שבות

נשמע שהיא אוכלת מגוון ומספיק ומתפתחת יפה, אז לא נראה לי קריטי.

הייתי משאירה אצל המטפלת קופסת מטרנה סגורה או כמה בקבוקוני to go עם תוקף ארוך ליתר ביטחון וזהו

6 שעות בין הנקה להנקה, כשבאמצע יש ארוחת מוצקים ושותה יפה מים, זה לגמרי סביר.

עוד מעט חגים. ואחרי זה כבר תהיה בגיל שעדיף לא לתת בקבוק באמצע.

להיפך אם כבר, אם הייתה רוצה בקבוק של 180 באמצע הייתי מנסה להפחית בהדרגה.

אם לא רוצה בכלל, גם בסדר.

שתאכל מוצקים כמו ילדה גדולה 😁

אגב כשהיא יונקת, קשה לדעת אם היא לא יונקת פחות מבחינת הכמות, וגם אם יש לך מדד אמין לכמויות שלא פחתו בעקבות המוצקים, יחס המים בחלב-אם משתנה בהתאם לצורכי התינוק, אז יכול להיות שחלב-אם טוב לה, ומטרנה משביעה מדי. וחוץ מזה שהנקה זה לא רק מזון, זה גם קשר רגשי איתך. אז הגיוני שהיא לא מאבדת עניין בהנקה, וכן מאבדת עניין בבקבוק מטרנה אצל המטפלת.

ומהר מאוד אכל רק מוצקים במשך היום.

היא שבעה, אוכלת טוב, וסה"כ עד 14 זה אומר שאחרי שנת צהריים היא כבר מקבלת שוב הנקה.

דרך אגב, הרבה פעוטות שלא קיבלו תמ"ל בגיל 0, לא מסכימים לקבל בכזה גיל, כי התמ"ל מגעיל לעומת חלב אם...

הפסיק לשתות מבקבוק ועבר רק למוצקים אצל המטפלת.

עכשיו כשהוא במעון עד ארבע, אני כן שולחת לו בקבוק אחד, אבל הוא שותה ממש קצת.

גם מים הוא לא ממש שותה מבקבוק.

תכלס זה מה שנטיתי אבל אני ממש לא זוכרת מה זה תינוק בגיל הזה ולא הייתי בטוחה שאני לא מגזימה..

אז הרגעתן אותי, ואמסור למטפלת שתשתחרר מהעול של לנסות לגרום לגברת לשתות בקבוק🙈

שיהיה להם למקרה הצורך. יכול להיות שהיא גם תלמד עם הזמן להתמודד עם זה.

אבל אם הם רואים שהיא כן צריכה את זה שתהיה את האופציה, לפחות עכשיו בחודש הראשון כשהם עוד מכירים אותה והיא מכירה אותם.. 

אוודא באמת.

אז למה בקבוק?

שני הגדולים היו ככה

סרבני בקבוקים

אחד נכנס למסגרת בגיל 8 חודשים

השניה בת 10.5

אין בקבוקים

אין שאיבות

במסגרת אכלו מוצקים

בבית השלימו הנקות (וגם מוצקים)

יש באמת שיבושים הורמונליים שונים שיכולים לקרות אחרי הלידה ולהישאר.., אני מרגישה אותם גם עכשיו, שנתיים אחרי לידה..

לפעמים עוזר ספורט

לפעמים דברם אלטרנטיביים כמו דיקור...

וגם תמיד ממליצים לנסות לחשוב מה בנפש משפיע על זה... בקטע של גוף-נפש..

בהצלחה יקרה!

תודה יקרה

לא, אנחנו לא מונעים

האם הרב אמר לכם את זה?

כי בעיקרון אין *הלכה* כזאת.

אם הכתם לא אוסר, אין איסור אישות.

רק כמובן להיזהר לא להאסר באישות. (לא להסתכל שם/בגדים צבעוניים וכו')

יש אולי רבנים שזאת השיטה שלהם

אבל זה לא עניין הלכתי.

אז אם זה רק כי קראת פה בפורום או משהו כזה, תבררו את זה עם הרב שלכם.

וברשת קראתי תשובות של רבנים לחכות. אז לקחתי את זה כהוראה.

תודה שאמרת ♥️ לא הייתי עם שימת לב לזה

הסיבה בעיקר זה כדי להמנע מלהגיע ל'רואה מחמת תשמיש '

ולכן ממליצים להמנע

אבל בבעיה כרונית כזאץ יש מצב שיגידו אחרת

הכי חשוב בכל נושא הכתמים

זה לשאול תמיד

אם את/ה מחפש/ת מידע על כל המקוואות בישראל, קיימים מספר אתרים שיכולים לעזור לך:

1. **מקוה.נט** - אתר שמרכז מאגר מידע רחב על מקוואות בארץ ובעולם. ניתן לחפש מקווה לפי מיקום ולהתעדכן בשעות פתיחה ופרטים נוספים על כל מקווה בארץ [oai_citation:4,מקווה: מאגר המקוואות הגדול בישראל - כיפה](https://www.kipa.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/) [oai_citation:3,מקוה.נט • אתר המקוואות והטהרה](https://mikve.net/).

2. **כיפה - מאגר המקוואות הגדול בישראל** - גם הוא מספק מאגר מידע על מקוואות ברחבי הארץ, כולל חלוקה לפי אזורים: צפון, מרכז, דרום וירושלים [oai_citation:2,מקווה: מאגר המקוואות הגדול בישראל - כיפה](https://www.kipa.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/).

3. **מרכז מקוואות חב"ד** - מאגר הכולל מידע על מקוואות חב"ד בארץ, עם פרטים כמו שעות פתיחה, פרטי התקשרות ודרכי הגעה [oai_citation:1,חיפוש מקווה - מרכז מקוואות חב״ד](https://www.mikvaot.co.il/search/).

כל האתרים הללו מאפשרים חיפוש נוח לפי מיקום ומספקים מידע על פרטי ההתקשרות עם המקווה ושירותים נוספים.

מקוה.נט • אתר המקוואות והטהרה

חיפוש מקווה - מרכז מקוואות חב״ד

אני אצטרף להזדהות... אמנם דווקא שבוע יחסית לא עמוס, אבל אני עדיין גמורה ומותשת ורק רוצה לישון - ולא מצליחה להירדם, כמובן.

להיות בהיריון זה קשוח... עם כל ההודיה הגדולה על החיים המתרקמים בפנים ❤️

מעריצה אותך

ואת כל ההריוניות פה

לא פשוט להצמיח בתוכך חיים ועוד להמשיך את החיים שלך כרגיל

אבל דווקא בגלל זה אני כל כך מינה

א כי ההריונות בשבילי זה הרבה יותר סיוט מאחרי לידה.

וב בדיוק בגלל הייס כולם מפנקים ומתעניינים.

לסבל בהריונות יש פחות לגיטימציה ותכלס לפחןת אצלי הוא יןתר זמן ויותר קשה

אגב- זה עדיין לא בטוח שיש לך צניחה.

כל עוד רופא לא קבע רשמית

בעיקר כי אין דבר כזה מניעה מושלמת. לכל מניעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות מסוימים.

וכל אישה קובעת מה היתרונות והחסרונות שהכי מתאימים בסיטואציה שלה...

אבל זה לא אומר שאין מניעה שעוברת חלק!! פשוט מה שעובר לך חלק לא בהכרח יתאים לי וכו.

למשל, יש התקן לא הורמונלי. לי הוא לא מתאים מהסיבות שלי שכוללות בין השאר שלא מתאים לי לקבל מחזור רגיל.... אבל לך למה שזה לא יתאים?

או דיאפרגמה למשל שלא מתערבת בכלל במערכת, אבל לא כולם מתירים אותה הלכתית וגם היא פוגעת בספונטניות. אבל יש כאלה שהיא מתאימה להם לחלוטין.

לי אישית יש התקן הורמונלי וזה מתאים לי לגמרי. האם זה נכון לכולן? ממש לא. וגם לי לא כל החיים זה היה מתאים או יתאים. אבל לתקופה הזו של חיי זו המניעה הכי *מתאימה לי*

אז יאללה נתחיל חקירות שתי וערב ונקפוץ למים.

אם יש למישהי קישורים  מפה לשרשורים עם הרבה מידע יעיל אשמח