פורום הריון ולידה (עמוד 400)

אם הברזל נספג לך טוב ומעלה את רמות הברזל בדם או שתריך תוסף אחר/עירוי

חוץ מזה שצריך לדעת כמה יש לך כדי לראות אם יש תורך להמשיך לקחת 

בואי נגיד שעשית בדיקת דם ויצא שרמת הברזל שלך היא 9.

התחלת לקחת כדורי ברזל, אחרי שבועיים בדיקת הדם תראה כאילו שיש לך ברזל 11, אבל אין סיכוי שהוא עלה כל כך מהר, זה פשוט בגלל שמסתובב לך בדם כדור הברזל שלקחת והוא מרמה את הבדיקה וגורם לזה להיראות כאילו שיש לך יותר.

אם תקפידי לקחת ברזל, יכול להיות שאחרי חודש באמת יהיה לך 11, כן? אז תעשי בדיקת דם אחרי חודש עם הפסקה של הכדורים לכמה ימים, ואז אם יצא לך 11 זה יהיה אמין. אבל אם תקחי את הכדורים יום לפני הבדיקה, יתכן שיצא לך בבדיקה 13 בעוד שבאמת יש לך 11.

מקווה שמובן. 

אצלינו זה עבד.

החלפנו לסבון עם ריח פחות טוב,

אבל לילד היה ריח טוב יותר.

(לנו עבד הסבון של דר' פישר עם ציור של אפרוח)

משתדלים לנגב גם אחרי כל פליטה

מורחים קרם של מוסטפה, וזה ממש השתפר

שמתי לב שאצלנו הכי טוב לבייבי זה להקפיד על מקלחת ממש כל יום.. (לפעמים לא עומדת בפיתוי ומקלחץ גם פעמיים. עכשיו בקור קצת בעייתי)

אם למשל לא יוצא לי לקלח בערב, אני שמה לב בבוקר שנהיה לו שם אדום ומגעיל.. 

מודה שלא התמדתי

אבל היא אמרה לפחות פעם ביום מקלחת ופעם ביום עם זה

עשה- לשקף את התחושות שלה, להסביר לה שלאמא יש מקום בלב גם לה וגם לתינוקת. לשבח אותה המון.

לא תעשה- לא לדרוש ממנה התנהגות שלא תואמת גיל. זאת לא "אשמתה" שיש לה אחות קטנה וזאת לא סיבה ללמוד לחלוק לפני שהגיעה העת לכך.

זה לא תואם גיל שילדה בת 2.4 תתן משהו משלה לאחותה. גבולות וחידודים זה למשל לא להרביץ ולא לחטוף.

אפשר ללמד אותה "לשמור" על המשחקים שלה באופן כזה שהיא שמה אותם בתוך קופסה סגורה שהקטנה לא יודעת לפתוח, או שהיא משחקת במקום סגור (הכוונה עם תיחום כמו למשל מאחורי הספה) או לנצל גובה כך שהקטנה לא תיגע.

יכול להיות שכדאי להקדים את המעבר למשחקים של גיל 3 ככה שהיא תרגיש שיש לה משחקים שהם שלה ולא מתאימים לאחותה.

אם קונים משחקים לקטנה הייתי כן שוקלת לקנות דברים זולים שאכן תוכלי לקנות כפול.

האם שתי הבנות במסגרת במהלך היום?

אם למשל הגדולה כן והקטנה לא,

הייתי מביאה לקטנה משחקים במהלך היום ולא דווקא אחר"צ כשאחותה נמצאת.

לגבי מה יהיה כשיגדלו, החל מגיל 3-3.5 (ואפילו קצת לפני 3) יש בשלות הרבה יותר משמעותית לעניין השיתוף אז כשיגיע הזמן הכללים יותאמו למציאות החדשה. חבל להקדים את המאוחר.

במיוחד השילוב של השתיים שגם הקטנה כבר מתחילה לשחק..

אני מקפידה להדגיש שהמשחקים של כל המשפחה ומצד שני לתת מקום לזה שהיא בחרה משחק.. ממש להגיד בקול שיכנס לתודעה "יופי, עכשו x בחרה לשחק במגנטיים, y נכון אנחנו לא לוקחים לה? עכשו זה אצלה ואם היא תרצה לשתף אותך זה מצוין" ( ברור שy לא מבינה אבל לגדולה זה עוזר להבין שעכשו יש אצלה משחק והיא יכולה לשתף אבל לא לוקחים לה ואז כשקורא הפוך יותר קל לה להבין.. "עכשו y בחרה את המשחק הזה ואנחנו נבחר משחק אחר מהמשחקים של הבית, איזה כיף שיש בבית כל כך הרבה משחקים"

זה דורש תיווך תמידי אבל אחרי כמה זמן זה כבר נהיה טבעי וברור😀

בעז"ה הם עוד יגדלו לחברות טובות ממש!

אנחנו מעצימים את המשחקים שמתאימים רק לגדולים

לדוגמא אם משחקת במכונית שלא מתאימה לקטן אז אומרים לה שזה משחק של גדולים אז שתשמור שהקטן לא יגע כי זה מסוכן לו.

והם כבר יודעים שאם הם לא רןצים שהקטן יגע או שזה משחק שאסור לו אז משחקים על שולחן/ספה, מקום שאין לקטן גישה אליו בינתיים

וכמובן שלהם תמיד מותר לשחק גם במשחקים של הקטן, אפילו בנשכן. רק לא לחטוף לו אם הוא באמצע משחק.

זאת לפי הפרטים המאוד כלליים שכתבת על עצמך.

ציטוט:

זאת בתנאי שצברו את תקופת האכשרה שבה שולמו עבורם דמי ביטוח לאומי:

לפחות 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו נרשמו לראשונה בלשכת התעסוקה, או -

לפחות 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקו לעבוד, בתנאי שנרשמו לראשונה בלשכה בתוך 3 חודשים מהפסקת העבודה.

חסרים פרטים נוספים להבין איך הגעת לנתונים שאת רואה בחישובים של האבטלה.  

ואת כמובן תקבלי דמי לידה:

לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי שכר הברוטו של העובד/ת (שלפיו שולמו דמי ביטוח) ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי שכר הברוטו ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).

של חן במטבח

אין עליה. מושלמת

עגבניות ואורז המצאה:

מטגנת בצל ושום מוסיפה עגבניות קצוצות רסק עגבניות קטשופ אורז פפריקה מלח פלפל וכורכום

מים וזהו

לטגן 2 בצלים (חתוכים לרצועות)

להוסיף 2-3 שיני שום לחצי דקה

להוסיף מים בכמות הרצויה (אפשר להרתיח מראש בקומקום)

בנתיים לחתוך ירקות ולהוסיף לסיר (אני אוהבת במעבד מזון לרצועות כמו של סלט גזר אבל כל צורה שאוהבים או קלה תעבוד)

אחרי רתיחה להוסיף את העדשים: חצי כוס חומות וכוס כתומות

לתבל באבקת מרק, מלח, פלפל, מעט כורכום ומעט כמון ולתת להתבשל עד שהעדשים מתרככות (כחצי שעה) ואפשר גם יותר

אבל לפני 4.5 שנים

אולי השתנה

איזו אימא מהממת את

בטוחה שצריך מפגשים אחהצ?

נשמע תואם גיל שלוקח זמן להסתגל ובאמת מאתגר בחורף ובכלל לתאם עם הורים אחרים אחהצ..

בכל אופן שיהיה ממש בהצלחה! ❤️

מה הגננת אומרת?

אולי היא יכולה לעזור יותר בשעות של הגן, לתווך סיטואציות חברתיות? או היא חושבת שצריך איזושהי התערבות? מעניין לשמוע את דעתה כאשת מקצוע שגם רואה את הבת שלך בפועל..

מצטרפת למה שמחכה לשפע אמרה שאולי זה תואם גיל וכדאי להתייעץ עם הגננת..

משפחה יש בסביבה? אולי להזמין בני דודים ועל הדרך גם את הדודה לצעסוקה בשבילך

שמזמינים את האמא פחוצ סיכוי לביטול..

בנוגע ל2-

תקנו עדשים קטנטנים, ושינסה עם זה להתאמן על בליעה

מסבירים לו שמניחים על הלשון, ושותים מים כרגיל, והכדור נבלע עם המים.

למרות שנראה לי שהייתי מנסה קודם את מה שאין לי הסבר הציעה. ואם את רואה שקשה לו - אז אפשר לנסות גם בדרך הזו.

בעז"ה שיהיה לטובה...

אפשר לפתוח ולשפוך את התוכן לתוך מעדן

לא מכירה את התרופה של הפותחת...

אולי זה לא היה ריטלין אלא משהו אחר וסתם לא הייתי מעודכנת בפרטים.

בלע כדור מכיתה א

ניסה והצליח

אם הוא לא מצליח אפשר לבדוק אם אפשר לרסק את הכדור ואז לערבב עם קצת מים

אם אי אפשר לרסק את התרופה הזו אפשר למצוא ביחד עם הרופא תרופה גנרית/ דומה שאפשר לרסק

לגבי 2- אני ניסיתי המון שיטות עד שלמדתי לבלוע כדור, השיטה היחידה שעבדה היא עם קולה, (יכול להיות שכל משקה מוגז יעבוד) 

מה שקורה ברגע שהכדור נפגש עם הקולה נוצרים הרבה גזים ולא מרגישים את הכדור. 

למעשה שמים את הכדור בחלק הפנימי של הלשון ושותים את הקולה ובעז"ה זה נבלע.

אחרי שעוברים את המחסום הפסיכולוגי, אחרי תקופה,  יכול להיות שיוכל לבלוע גם עם מים.

בהצלחה.

תודה רבה לכל העונות.

יש בי איזה רצון לא לספר לו כרגע שהוא מקבל כדור. אני יודעת שזה מיושן אבל מעדיפה כרגע כביכול לספר לו משהו אחר, אולי שזה ויטמין, או אולי להכניס לו בתוך מעדן וכאלה. מחשבות על זה?

ושוב, אם מישהי מכירה ספציפית אטומיק אשמח לשמוע.

יכול להרגיש תחושה אחרת ו/ או תופעות לוואי, לכן זה עלול להיות בעייתי לא לשתף אותו מה הוא לוקח.

אני שיתפתי את הילד שהוא לוקח כדור שיעזור לו להתרכז, זה עזר כי הוא לא אהב לקחת את הכדור ולא אהב את התחושות, אבל הבין שזה עוזר לו.

מאד מרתיע ילדים

לכדור כמעט ואין טעם

הסיבות לרתיעה מכדור הן לרוב התחושות שיגיעו בעקבותיו, לכן חשוב להיות פתוחים עם הילד לגבי המטרה של הכדור, לעזור לו לשתף פעולה.

אני ממליצה על הספר ״ה HDAD שלי״ שמסביר בצורה סיפורית ומקסימה על ההפרעה. אצל אחד הילדים שלי זה ממש ״התנ״ך שלו״ והוא יודע להסביר בצורה מדהימה איך ההפרעה משפיעה עליו, מה היתרונות שלה ועוד.

לגבי האטומיק אני לא מכירה אותה ספציפית (יש סיבה שאתם מתחילים דוקא ממנה? זה די יוצא דופן. כמובן לא חייבת לענות). עברנו הרבה תרופות אחרות ובאמת יש תופעות לוואי אבל הטיפול התרופתי הוא הצלת נפשות. צריך להיות עם יד על הדופק ולהחליף מינון או סוג אם התופעות לוואי מוגזמות.

שיהיה המון בהצלחה!

תודה רבה על ההמלצה. באמת לא מספיק לקחתי בחשבון את הדברים שציינתן.

הרופאה המליצה על אטומיק כי יש מחשבה שאולי ההפרעה היא תוצאה של חרדה וחוסר וויסות כך שאטומיק יותר מתאים. בגדול הקושי שלו הוא פחות לשבת להתרכז בלימודים, אלא חברתי: הצקות, מכות וחוסר ויסות כללי.

בנוסף היא ציינה שאטומיק לא ממכר בניגוד לריטלין וכדומה כך שיהיה ניתן להפסיק בקלות ברגע שיישבר המעגל השלילי..

כן, הוא פחות שובב ומלא חיים אבל לא במידה מוגזמת (כשזה היה מוגזם התברר שהמינון לא מתאים).

ואנחנו החלטנו שקוראים לזה בבית: הסוכר של  **** 

כי הריטלין שלו בהתחלה היה בצורת גרגירים וגם לא רצינו לקרוא לזה כדור.

וככה זה נשאר... למרות שמאז כבר יש לו כדור אחר...

גם חששתי אבל תודה לאל אין בכלל תופעות לוואי

עזר לו ממש בבית הספר!!

אם היא לא מחקת עם ילדים אחרים

רוב המחלות עוברות דרך אנשים, לא דרך חפצים

דפים וצבעים/ מדבקות

ספר

צעצוע שיכול לעניין אותה ולא עושה בלאגן.

בהתחלה היא באמת שיחקה בדברים מהבית, אבל אחר כך קרצו לה המשחקים ששם, אז אפשרתי לה... כשחזרנו מהרפאה חיטאתי לה את הידיים באלכוג'ל. מקווה שזה מספיק...

ואגב, לתינוקת אין דלקת עיניים ב"ה! (חשדתי שיש לה כי לילדונת שמעליה הייתה דלקת ולה היו הפרשות) כנראה צינורית דמעות חסומה...

וככה נכנסנו בדיוק בזמן

התינוקת צריכה תור נוסף לרופא למעקב משקל, אז נראה לי שאקבע אותו לשבוע הבא כבר עכשיו, בתקווה שיהיה תור סמוך.

אני מנסה להבין איזה סוג כאב, אולי זה כאב של מלאות מחלב?

או שזה כאב אחרי הנקה ממושכת אז מציק ושורף מרוב שהתינוק יונק הרבה זמן, זה הגיוני עד בערך גיל חודש וחצי ההנקות קצת מתקצרות ואז פחות כואב.

או אם ממש שורף אולי זה פטריה... 

גם שלי בת שבועיים וחצי ולפעמים כואב לי בין ההנקות כי אני מרגישה שמתמלא לי חלב

זוכרת מהבכור שזה עובר דיי מהר או שמתרגלים וכבר לא כואב ;)

ואמאלה איזה כייף לשמוע שעבר לך הכאבים!! כל כך מזדהה איתך!

בדיוק בשבת אמרתי לבעלי שב״ה אפשר להגיד שאני אחרי הסיוט

איזה כייף שזה לקח יחסית מהר!

אצל הקודם בפדיון עדיין הייתי פצועה😓

קודם כל תודה על ההתייחסות ועל הנירמול..

יש את הכאב המעקצץ הזה של ההתמלאות בחלב,

לא לזה אני מתכוונת

אלא משהו אחר.. כל הזמן כבד לי וכואב לי גם כשאין גודש או משהו.

אבל טוב אולי פשוט הזמן יעשה את שלו...

תודה נשמות!!

חזי ה עם ברזלים

יותר תופס ויותר נוח

לפני כן לא סבלתי ברזלים

או לפחות אלה שאני מכירה

את יכולה לבחור איזה חזי ה שהכי נוחה לך ויהפכו לך אותה לחזי ית הנקה

(ההגנה לא נותנת לי לכתוב את זה נורמלי חחחח אז שמתי רווח)

באמת? מגניב, לא הכרתי את האופציה. הבעיה שאני גרה בפריפריה נידחת

אין פה יותר מידי מבחר.. נראה מה אעשה בע'ה

קודם כל ברור שכדאי לחכות לקיץ, אפילו לעונת מעבר לכיוון אדר-ניסן.

דבר שני, את לא ממש אחרי לידה?

בגמילה צריך המון סבלנות וגם מענה מיידי. במיוחד כשמדובר בילד קטן שלא בטוח יסתדר לבד בהתחלה עם להוריד ולהרים את התחתונים ו/או מכנס. מה תעשי כשתניקי והרגע את צריכה לקום לקחת את הבייבי לסיר/שירותים?

אני מגיל שנתיים בערך כל פעם שהיה הולך להתקלח הצעתי לו לעשות פיפי במקלחת בעמידה. אם עשה- קיבל שוקולד צ'יפס אחד בתור עידוד וצ'ופר, אם לא- הכל בסדר באמת לפעמים אין באותו רגע. ככה הוא התנסה בחוויה של איך מרגיש שיוצא פיפי.

אישית חיכיתי לגיל 3 שבדיוק התחלף עונה לאביב ולבשלות מלאה כי ידעתי שאין לי סבלנות וכוחות לגמילה ארוכה. וב"ה באמת היה ממש מהיר.

גמלתי יום ולילה ביחד. קנינו מדרגה כזאת לאסלה נראלי קוראים לזה ישבנון, וזה היה לא ככ נח אז ישר אחרי שבועיים כבר העפנו וקנינו שרפרף קטן ממקס סטוק.

בהצלחה

כן, אני עם תינוקת בת שבועיים וחצי, האמת לא חשבתי על הקושי הזה, דווקא חשבתי שאני יותר פנויה כי אני בבית כל היום

אבל פתאום נשמע לי שאת צודקת וכדאי לעשות חושבים מחדש…

הרעיון של האמבטיה חמוד הבעיה היא שפעם הוא עשה בטעות באמצע האמבטיה וכל כך נבהלללל ממש צרח בבהלה והיה לנו תקופה קשה שלא הסכים להכנס למקלחת מטראומה, זה היה סיוטט

מתלבטת אם נכון עבורנו..

אחת הבנות שלי החליטה לגמול את עצמה כשהייתי אחרי לידה, אבל תכל'ס הגמילה ממש לא הלכה, וזה היה סיוט לי ולה...

אישית נוח לי יותר להחליף חיתולים ברצף לשני ילדים, מאשר לרוץ עם תינוק יונק על הידיים כדי לתפעל את הילד הגמול בשירותים או כדי לנקות פספוס שלו בפעם האלף...

בכל אופן, הגמילה היחידה שהלכה לי חלק (האחרונה בינתיים) הייתה כשהנגמלת הייתה כבר מעל גיל שלוש ועם הכנה מדוקדקת מראש ("בפסח תהיי בלי טיטול ותעשי בשירותים" - חזרנו על זה הרבה פעמים וברגע האמת היא פשוט זכרה את זה מעצמה).

אגב, באמת יש עדיפות לחכות לאביב בשביל לגמול, אם אפשר, כי אז הילד לובש פחות שכבות (ויותר קל לו להוריד וגם יותר קל להחליף לו והוא גם לא יפספס בגלל קור).

ולגבי גמילת לילה - היא פיזיולוגית, כלומר הגוף צריך להיות מוכן והנפש לא תמיד קשורה לזה. ולכן אפשר להוריד טיטול גם בלילה ולבדוק אם הוא נשאר יבש, אבל לא להיבהל אם לא.

עד כאן מהניסיון (הלא מאוד מוצלח) שלי...

א. הגמילה היא תהליך. הוא חא יכול להגיד לך לפי שהוא עושה, כי הוא לא יודע לזהות את הצורך. מתחילים מלשיים

להם תוך כדי/מיד אחרי שעושים שהם עושים/עשו.

ב. יש הרבה שיטות. אפשר בהדרגה, אפשר להוריד את החיתול ולתת להם לפספס כדי ללמוד, עם תחתונים, בלי כלום ועוד.

ג. קל יותר בקיץ כי חם יותר ויש פחות בגדים. לא חובה לחכות. אבל אם אני לא טועה, ילדת לא מזמן. כן הייתי מחכה לפחות שלושה חודשים מהלידה. גמילה היא תהליך רגשי שמצריך פניות שלך ושל הילד כאחד. לידת אח עלולה לגרום לרגרסיה גם אצל גמולים ותיקים אז לדעתי עדיף לחכות

ד. ישבנון או מקטין אסלה ושרפרף. הרבה סמרטוטים

ה. אני עשיתי יחד. הדעות חלוקות בעניין. אני הורדתי ביום אחד גם ביום וגם בלילה. תוך שבועיים, אצל שני הילדים, הפספוסים בלילה ירדו לפחות מאחד בשבוע ואחרי חודש נפסקו מלבד מקרים נדירים. 

א. 

תואם גיל לחלוטין גם שלי היה כזה ונגמל לחלוטין תוך שבועים בגיל שנתיים ו4 חודשים שתתחילו  את התהליך ילמד להכיר את הגוף שלו ולהיות מודע לעצמו

ב. אפשר להראות לו את הישבנון והתחתונים בתור מתנה ולהגיד לו שעכשיו הוא גדול וכו

אני הלכתי איתו לקנות קליק ובהתחלה סכמנו שכל פעם שהולך לשרותים ( גם בלי לעשות ) מקבל בהמשך רק אם עושה שמפספס לא להתרגש אלא להתיחס לזה בעניניות 

ג. לחכות לקיץ ענין שלך אמנם יותר קל לגמול בקיץ אבל לא יודעת אם הייתי מחכה עכשיו ככ הרבה אני גמלתי בחורף והיה ממש סבבה

ד. מה צריך שיהיה בבית? 50 תחתונים בערך ישבנון או מקטין אסלה מלא בגדים וסבנות

ה. גמילת יום ולילה ביחד? חד משמעית ביחד אחרת גמילת לילה זה עוד תהליך ארוך ומעצבן

אני גמלתי את הגדולה שלי אחרי פסח, הייתה בערך בת 2.5. אבל עשיתי לה הרבה הכנה לפני, שעוד מעט היא תיהיה בגן של גדולים, ותלך לשירותים כמו ילדה גדולה, וכו'.

מבחינת מה עשיתי - אחרי הרבה הכנה והתלהבות שלה, קניתי לה מלאי של תחתונים ואחה"צ אחד פשוט החלטתי שזהו, אני מורידה לה את החיתול. בהתחלה כמובן היא פספסה הרבה, אבל כל פעם שהיא עשתה אני אמרתי לה שזה לא נורא, ופעם הבאה היא תשים לב. ככה למשך איזה שבוע - שבועיים, לאט לאט היא קלטה את העניין ופחות פספסה. רק בשלב הזה הורדתי לה את החיתול גם במעון. בלילה ובנסיעות ארוכות היא עוד הייתה עם חיתול. ב"ה הגמילה שלה הלכה די חלק, ודי מהר כבר הפסקנו גם עם זה. קניתי חה כמה הפתעות קטנות מהחנות של השקל, אבל גם זה בקושי יצא לי להביא לה.

גמילת לילה קרתה בערך שנה אחרי, ראינו שכמעט כל לילה היא מתעוררת עם חיתול יבש לחלוטין, ובאמת היא בקושי פיספסה בלילות.

אנחנו בהתחלה השתמשנו בסיר כדי שיהיה גם בסלון, ומאז עברנו לישבנון.

אומרים שכדאי לחכות לקיץ, כי כשקר יש יותר סיכוי שיברח לו.

הייתי גם מחכה שתתאוששי יותר מהלידה

אני קניתי תחתונים יפות ואמרתי לו מתי מתחילים ללבוש אותם.

התחלתי גמילה בסוכות בגלל החופש, אחרי החג הוא הלך לגן עם תחתונים, זו היתה גמילת סתו שנמשכה לתוך החורף, לגבי הלילה חיכיתי לקיץ ואז גמלתי.

הצטיידתי בעשרות תחתונים, ישבנון, שרפרף והרבה סמרטוטים.

אם הוא לא מודע, אז לא. זה יכול להיות קשה ומתיש עבורך וגם להשפיע אליו

אני ממליצה לחכות לאביב

ובכל אופן להצטייד בסבלנות, בגדים ספייר, ולהיערך לפספוסים

אצלי גמילת יום ולילה קרו בזמנים שונים. הורדתי טיטול לגמרי, אבל המשיכו לפספס תקופה, ועדיין הבת שלי מפספסת והיא כבר בת 5.5

לק"י

על האסלה, עוד שהיו עם טיטול.

ממליצה להתחיל, נגיד לפני המקלחת.

ככה כשגומלים יש כבר היכרות עם הסיפור.

לק"י

להרגיש כשהם עושים.

אם הוא עושה תוך כדי מקלחת, אז תסבירי לו אז מה זה.

שתהיה לו היכרות ראשונית.

(למרות שאת הבנים שלי לימדתי לעשות בישיבה, אבל עדיין שידע שזה פיפי ומאיפה הוא יוצא).

כדי לא ליצור לחץ מידי, כנ"ל בבוקר. בת שנתיים, מתחילה להבין מתי היא עושה ולהגיד לנו ואז מציעים לה ללכת, שוב רק אם היא רוצה. אם עומר לה הזמן המקלחת אנחנו מתלהבים ומסבירים לה שיצא הפיפי, אומרים כזה איזה יופי, הפיפי יוצא מהפכות, משהו כזה. לא ממהרת להתקדם יותר, זורמים איתה.

לאחרונה קנינו ישבנון, שזה מקטין אסלה עם מדרגה אז היא קצת יותר עצמאית (יכולה לשבת לבד כמה זמן שהיא רוצה, נהנית לשבת שם ולשחק עם הדלת 🤪)

אם מצליח זה נחמד ואם לא יקרה כלום מלהחזיר חיתול.

מבינה למה הוא לא אומר לך לפני,הוא רגיל לתחושה שהוא עושה בחיתוך, זה בטל לא במודעות.

הייתי מנסה לפני אמבטיה להושיב בישבנון, או אפילו באמבטיה עצמה שיעשה ותסבי את תשומת ליבו.

ואפשר גם להוריד חיתול למספר שעות וכדהוא מפספס בפעמים הראשונות להסביר לו שעושים פיפי בשירותים ופעם הבאה שיגיד לך וככה עם הרבה סבלנות.

מהניסיון שלי ילד קולט תוך יום יומיים (קולט הכוונה מבין שצריך ללכת, גם אם מפספס), אם את רואה שהוא לא שם אז פשוט להחזיר חיתול

אחרי לידה זה זמן מורכב להתחיל גמילה לדעתי, גם מבחינת הכוחות שלך, מבחינת הזמינות לילד, והילד עצמו גם חווה עכשיו שינוי משמעותי בבית..

בחורף יותר קשה לגמול, קר ומבאס להחליף ככה בגדים, ולהסתובב רטובים כשמפספסים.

את גם אומרת שהוא לא בעניין בכלל, אז לא רואה שום שום סיבה להתחיל עכשיו.

סביב פסח גם לרב מתחילים גמילה של כל הילדים השנתון לקראת המעבר לגן עירייה, ואז יש בזה גם עניין חברתי שיכול להקל על האירוע..

ודבר שני את רגע אחרי לידה

נמבחינת הילד זה נשמע לי מורכב לעשות עכשיו עוד שינוי גדןל בחיים... הייתי מחכה רצת

ההבדל בין ילד לא בשל לילד בשל הוא עצום.

אני ניסיתי לגמול את הבת שלי בגיל 2.8 כי בגיל 2.10 היא הייתה אמורה להתחיל גן וכל הקבוצה שלה במעון כבר היו גמולים.

ממשששש לא הלך.

החזרנו טיטול, וניסינו שוב בגיל 2.9.

היו יומיים קשוחים ומאז 0 פספוסים ב"ה.

זה היה חודש שלגמרי עשה את ההבדל.

לגבי לילה, אצלינו היא ממש מחוברת לבקבוק מים שלה אז בכלל לא ניסיתי...

מתישהו בהמשך ננסה, אבל אני לא בלחץ על זה כרגע (בת 3)

נתתן לי כמה כיוונים ופתאום גם נראה לי שלגמול עכשיו אולי פחות אפקטיבי…

שומרת את כל מה שאמרתם ובעז״ה נעשה את זה באמת יותר מאוחר

תודה רבה רבה!!

מרימים את הילד מהמיטה לשירותים?

מעירים אותו ורק אז לוקחים לשירותים?

כל כמה זמן לוקחים בלילה לשירותים? כל שעתיים? שלוש?

באמצע הלילה. היא הייתה מתיישבת על הרצפה, בוכה וצועקת. אנחנו חיכינו עד ששמנו לב שהיו לה הרבה לילות רצופים של חיתול יבש, ואז הורדנו.

אנחנו אומרים לה לשבת לפני השינה, אבל לא מכריחים, כי היא יודעת לקום באמצע הלילה בקריאות 'יש לי פיפי'.. חח.. ב"ה אפשר לספור על יד אחת את כמות הפעמים שהיא פספסה בלילה 

גם הילד גדל עוד קצת

וגם מזג אויר יותר נעים אז הוא עם פחות שכבות ובגדים יותר נוחים (אני לא נתתי אף פעם להסתובב בלי בגדים)

אם זה יוצא לך שלילי, הייתי הולכת לרופאה שמתמחה בכאבים בנרתיק. (לא כל רופא נשים מבין בזה.) יש רשימה באתר "שלמה".

אין סיבה לסבול!!

אוף קשה לי לחשוב על להיבדק אז נמנעת. אבל לגמרי צריכה פיתרון מיידי...

מישהי יודעת כמה עולה ביקור במרפאה שלה? מבינה שזה פרטי...וראיתי שהיא מקבלת בעין כרם- איך קובעים לשם? זה יותר קרוב אליי...

אני הלכתי אליה למרפאה ברחובות

אבל את לא חייבת ללכת אליה

יש לה רופאות שהיא הכשירה

וכד

תקבעי תור למרפאת עריה. המפורסמת שברופאות אחינועם לב שגיא

אבל יש עוד רופאים ורופאות מומחים לעריה ולדן.

יש רשימה באתר שלמה.

תיכנסי ולתכי להיבד. חבל לסבול סתם.

רק בדיקה בעוד יומיומיים או אפילו עדיף בדיקת דם - רק אלה יגידו לנו בוודאות האם זה אכן חיובי או לא

בבדיקה כנה - קו שני אומר שזה חיובי וזה לא משנה כמה הוא בהיר או כהה

עשית את הבדיקה על שתן ראשון של הבוקר?

הוסת סדירה בדכ?

הקו אגב הופיע בתוך 10 דקות, לקראת סיומן...

וזה לא ממש קו הוא כל כך שקפקף שאפילו במצלמה בפלאפון הוא לא עובר אבל רואה משהו..

הווסתות שלי בדכ סדירות פחות או יותר, טהורה כ3 שבועות בערך. כבר עברתי מספר וסתות הפלגה

וגם - הכי טוב בדיקת דם

תנסי להשיג הפניה שיהיה לך לראשון בוקר 

גם של תשובה כנה

בכל אופן את יכולה להתייחס לזה כמו אל תולעים, בד"כ זה זה וגם אם לא יועיל לא יזיק.

האפשרויות שאני מכירה:

וורמוקס אם יש לך,

אמבטיית סוכר,

הרבה ווזלין בפי הטבעת,

שום (לא יודעת לומר איך בדיוק, לא ניסיתי)

איזו שהיא משחה מעורבבת עם טיפות של שמן הדס ושמן לבנדר.

האופציה האהובה עלי כי גם אם אין תולעים זה לא מזיק. וגם מהנסיון שלי זה יותר יעיל מוורמוקס, התולעים לא חוזרים אחר כך

דוחפת קצת לבפנים.

יומיים-שלוש לפני השינה, ועוד פעם אחת שבוע אחר כך למקרה שהיו ביצים שבקעו

מגלשה קטנה, סוס נדנדה, טרמפולינה...

אפשר גם לאתלתר דברים כאלה מחפצים שיש בבית - מזרן, ספה, כיסא הפוך וכו'... (צריך קצת דמיון בשביל זה, וצריך להשגיח שזה נעשה בבטיחות)

בלי קשר לזה - כדאי לבדוק לה ברזל, לפעמים זה קשור בחוסר אכילה.

עברי, טהר,מתניה,אחיה,

בעיקר לא שמות ארוכים

אבל זה ממש דומה לאברהם טל...

🙃

בגלל שאברהם זה שם יחסית ארוך, הייתי מתמקדת בשמות עד 2 הברות ואולי גם עם סיומת פתוחה יותר..

כמו שכתבת רועי ונטע

אז גם לביא, נווה, שילה, חן, שי, ישי, עברי, אורי, טל

והבלאק פריידי זה לא ב11.11 זה בסוף חודש.

נגיד באליאקספרס זה היום

מבצעי יום הרווקים כבר כאן: מה קונים ואיך חוסכים

בסוף החודש זה מבצעים בארץ לפי מה שהבנתי

11.11 יום הרווקים הסיני. יום הנחות באתרים סיניים כמו אלי אקספרס ושיין. לא בארץ .לא בארהב. בסין.

בלאק פריידי. סוף נובמבר. יום הנחות שהתחיל בחול ונכנס גם אלינו לארץ ולסין ולהכל.

הוא עוד לא התחיל רשמיל מבחינת תאריך. אבל יש הנחות שכבר החילו (בשיין.. לאחרי שעבר 11.11 שינו כותרת לבלאק פריידי. וכעת הנחות עבור הבלאק פריידי)

שופינג אי אל. יום הנחות שהיה בתחילת החודש. וזה רק אתרים ישראלים. 

הבנתי נכון?

לא יודעת עד כמה משמעותי היום הספציפי של הסייל הזה כמו בארהב למשל.

יש בשיין כל הזמן הנחות. לא חושבת שיש טעם לחכות דווקא לשישי האחרון של נובמבר שהז הבלאק פריידי 

האם יכול להיות שהיא מרגישה ממך כעס? חוסר אונים? תסכול? אכזבה?

או רק השתתפות בבעיה שלה שהיא קמה רטובה (וזה באמת לא נעים לקום באמצע הלילה רטובים)

אני מאוד מאמינה שהילד קולט בתת מודע שלו את התגובה של האמא וזה משפיע.

תאמיני בה שהיא יכולה.

וכמובן בתחום הפיזי להקפיד לא לשתות לפני שינה וללכת לשירותים לפני שינה

חייבת להגיד שפעם זה היה ממש כעס ותסכול,
בעיקר לא ממנה אלא מההשפעות על הדבר הזה כל בוקר לטפל בפיג'מות/סדין/שמיכה ועוד 
כאשר אני עובדת ויוצאת מאוד מוקדם אז בד"כ זה היה נשאר ככה כל היום והחדר מסריח כי בעלי אין לו זמן בבוקר לטפל בזה.

לאט לאט הבנתי שזה באמת לא בשליטתה ועברתי מלהגיד לה ולהטיף לה, להתעלם מהנושא ולהבין אותה וכו'
עדיין זה מאוד מאוד מחרפן כל פעם שקורה - וגם בשבילה היא מאוד בוגרת ומסודרת וזה ממש לא נעים לה - רוב הפעמים היא לא קמה מזה אפילו בלילה אלא בבוקר.
אז גם נהיה לה מזה שפשפת וכו'

נניח שהכביסה היבשה שתלית בחוץ התרטבה מהגשם. והיית צריכה להכניס אותה שוב למכונה  .. מתסכל? מאמינה שהתשובה כן.

אבל אפשר לנשום עמוק להתגבר על זה וטכנית להכניס למכונה ולשכוח.

זה  מתסכל אותו דבר כמו עכשיו כשאת רואה שהמצעים רטובים כמעט כל יום? מאמינה שלא. כאן כבר יש הרבה יותר אמוציות ותיסכול.

ולמה זה ככה?

כי כשיורד גשם (ונניח לא ידענו מראש שירד) אנחנו מבינים טוב טוב שזה לא בשליטתנו בכלל וזה מה יש ועם זה צריך להתמודד.

ועם הילדים יש לנו איזה תחושת שליטה מדומיינת.

אז צריך להבין ש:

-אין לנו ולא יהיה לנו באמת שליטה על הילדים שלנו.

-באמת לראות את העניין כעניין טכני בלבד שכרגע המצעים רטובים וצריך להתמודד איתם.

-להאמין בילדה שהיא מסוגלת.

עד גיל 6-7 לבנות זה תקין.

ממש חבל על ההרגשה הרעה שלה ועל כל המאמץ שלך.

ממליצה להרפות, לשים תחתוני לילה ולומר לה שזה לגמרי בסדר וכשהגוף שלה יהיה מוכן זה כבר לא יקרה.

בעיקר את ההתשובה שלה שהיא יודעת שהיא לא תצליח במבצע

גמילת לילה זה פיזיולוגי (כדאיי ממש לקרוא על זה, יש מלא מידע ברשת)

ואם אמצעים אלקטרונים זה הדרך המקובלת שידועה כעוזרת- למה לא?

נכון לעכשיו אאתן במסלול ישיר לתסכול

ועכשיו כבר הרבה פחות

הגישה שלך לדעתי לא נכונה ויכולה לעכב את התהליך

פרסים גם לא יעזרו כי זה בשלות פיזית

חבל על התסכול

תבקשי ממנה כשהיא קמה להחליך בגדים לבד, ותדאגי שתהיה לה עוד שמיכה ספייר

ממליצה על סדיניות רב פעמיות. כשמרטיבים, מורידים ומחליפים. זה סדינית גדולה שמניחים על המזרן ואז לא צריך להחליף מצעים

כי זה לא רק פרסים, זה הרבה פעמים גם תסכול של הנורה ואכזבה מהילד שעוברת אליו.

כשיש שיפוטיות וביקורת כלפי הילד כשהוא מפספס,  מכניסים גם פן רגשי שיכול להפריע לתהליך

כשאין שיפוטיות וביקורת, כמעט כל האמצעים כשרים מבחינתי  כי הילד מבין שהוא לא אשם וזה לא תלוי בו ורוצים לעזור לו

אם הילד לא בגיל הקצה של התהליך ומפריע לו, ברור להציע. כשזה מפריע להורה בגיל שבו זה נורמטיבי עדיין, זה עבודה של ההורה לעשות עם עצמו כדי לא להזיק. זו דעתי

כמובן שכדאי לשלול קודם דלקת בדרכי השתן וכו'...

אבל שאנחנו פנינו בעבר למרפאת הרטבה הפתרון שלהם היה פעמונית שמצפצפת וטיפול התנהגותי 

באזור גיל 5 עד בערך כיתה ב'.

אני חושבת שזה היה משהו רגשי, זה היה בערך בזמן של ההריון של התאומות שלי ואז הלידה וכו'.

אחרי הרבה נסיונות, ותגובות לא תמיד סבלניות מהצד שלי, כי זה באמת מתסכל וקשה.

הבנתי שלהרפות- זה הפתרון.

כשקצת גדלה, לימדתי אותה איפה היא יכולה לקחת פיג'מה נקיה/לבנים.

הסברתי לה שכשאני ערה אני כמובן יכולה לבוא ולעזור לה להחליף, אבל אם אני ישנה, היא מתלבשת לבד, שמה את הכביסה הרטובה באמבטיה,

ואז או שהיא מניחה מגבת גדולה ועבה על הסדין הרטוב, או שהיא יכולה לישון בצד השני במיטה/על הספה.

כל בוקר הפעלתי מכונה וזהו. זה בסוף עבר כלעומת שבא.

הכי חשוב לדעתי היה שהפסקתי להגיב לזה בצורה רגשית, והתייחסנו לזה הכי בענייניות שאפשר.

שוב- מדובר בילדה גדולה שנגמלה וחזרה לפספס, לא קושי בגמילה ראשונית שזה דבר אחר...

עוד דבר- לבדוק אם לא מדובר בתולעים, שמתי לב כמה פעמים כשפספסו אצלי ילדים גמולים, זה היה תולעים. ואחרי טיפול קצר זה נגמר.

כמה חודשים של פספוסים, וגם אחרי שלקחנו בלילה הרטיבה, ניסינו למשוך כמה חודשים טובים לראות את תצליח אבל בסוף חזרנו לתחתוניות. הבהרתי לה שזה לא טיטול, זה תחתון סופג ויש הרבה ילדות קצת גדולות שמשתמשות בזה. וזה בסדר.

היא דווקא ממש מרוצה, היה לה לא נעים לקום רטובה ואחותה הייתה מתלוננת על הריח בחדר בבוקר..

אם במקרה מתעוררת יבשה עושים מזה חגיגה כדי לחזק הצלחה אבל ממש לא מעירים לה אם נרטבה או פספסה. למרות שלפעמים היה תסכול בהחלפת מצעים כל יום אבל זה מעולם לא היה כלפיה.

אז ממליצה לשחרר ולשים תחתוניות. מאמינה שזה יעבור לאחר תקופה.