פורום הריון ולידה (עמוד 4020)

יש לי חברה נשואה, בת 20++ ועדיין עם אצבע בפה לפעמים. (ניסתה הכללל.)
מוצץ יותר קל לגמול.
שיקול שלך

אבל רוב האנשים שמצצו אצבע בסופו של דבר נגמלו, במוקדם או במאוחר.
נכון שיש כאלה שלא נגמלו, אבל הרוב כן.

זה ההבדל
למוצץ יש 100% גמילה (או 99% למקרה שאני לא מכירה)
לאצבע בפה יש פחות.. (נגיד 95%-97%)

בתכלס, אין בעיה שימצוץ עכשיו
וכמו גמילה ממוצץ- תנו לו משהו אחר שירגיע אותו

ולכן אלה שלא מצליחים להיגמל ממציצה ייאלצו מתישהו לוותר על מוצץ - ויעברו לאצבע.

בין המבוגרים המעטים המוצצים אצבע יש כאלה שמראש התחילו עם אצבע, וכאלה שהתחילו עם מוצץ ו"נגמלו".

עד שהאורתודנט אמר לי "או שתפסיקי או שיהיה לך קוביות לכל החיים", ואז הפסקתי למחרת.

לא יודעת כמה זה גרוע. אם זה רק בלילה בשביל להרגיע את עצמו זה לדעתי פחות גרוע מאשר למצוץ כל היום. 

שמעתי כאלו שמרחו לק מרה בשביל לגמול. אני חושבת שבגיל כזה לשחרר ולנסות לגמול בגיל יותר מאוחר. 

 

וזה לא עד כדי כך רע למצוץ אצבע. אנשים סתם אוהבים להפחיד. 

ואחרי כמה חודשים הוא העיף את המוצץ ולקח את האצבע

 

האמת שאני לא ניסיתי להלחם בזה

 

בסביבות גיל 5 או משהו כזה הוא נגמל מהאצבע

 

בדיעבד מסתבר שהוא נגמל כי מישהו "נשמה טובה" אמר לו הפחדות מה יקרה לאצבע שלו אם הוא לא יפסיק (וזה לא היה אני או בעלי) האמת שרתחתי כששמעתי את זה אבל זה כבר היה באיחור של כמה חודשים והילד היה גמול מהאצבע קומפלט אז העניין איכשהוא שקע בלי שטיפלתי ב"נשמה הטובה"..

אם לא יעבור לו בגיל מאוחר יותר, 5-6, אפשר לנסות להפסיק, הכי טבעי בעולם שתינוק קטן ימצץ אצבעות.

שימשיך למצץ אצבע כדי להרגיע את עצמו כשיהיה גדול?
גם לא סוף העולם בעיני, לא ראיתי מבוגרים מוצצים אצבע בציבור, אולי בשקט עם עצמם. למי זה מפריע?
לעומת זאת עכשיו כתינוק הוא זקוק לאמצעי הרגעה הכ"כ זמין הזה . היכולת שלו להרגיע את עצמו לבד בונה אצל הילד כוחות ובטחון עצמי, חבל לקחת לו את זה, בעיני קשה יותר לתינוק להיות תלוי במוצץ שהמבוגר צריך לתת לו והולך כל הזמן לאיבוד.

המורה שיגעה אותי... והצליחה..

מה שבטוח, אף פעם המוצץ הזה לא הולך לאיבוד

ובאופן אישי, השיניים שלי לא עקומות. לא הראשונות ולא הקבועות.

בהצלחה!

אנחנו לא נותנים מוצץ בכלל בקטע עקרוני. הבן שלי (בן שנה 9),מוצץ אצבע רק, וגם זה לא תמיד, בזמן שהוא נרדם/ישן.
לכן, לדעתי, אם בנך לא מעוניין במוצץ, ולחילופין מרגיע את עצמו (!!!!) עם אצבע, אז אחלה.
והיה ותגיעו לגיל/מצב שזה ירגיש לך מוגזם, אז אתם תתמודדו עם זה, כמו עם כל דילמה חינוכית אחרת.

שהילד, וגם אנחנו ההורים לא נהיה תלויים בדבר חיצוני כדי להרגע/להרגיע.
אין אצלנו את הפאניקה שפעמים רבות מצויה בקרב הורים לתינוק עם מוצץ, אודות איבוד המוצץ ועוד.
אנחנו מאמינים כי הילד צריך למצוא "פיתרון" כיצד להרגיע את עצמו, וכמו שכתבה הפותחת " ומידי פעם מרגיע את עצמו עם אצבע בפה ". תשמעו איזה ברכה זו. אתם, כהורים, לא צריכים לקום אליו בלילה או במהלך היום כדי להחזיר לו את המוצץ.
בנוסף, עם מוצץ בפה, אפשר למשל לשבת ולשחק בדופלו. כי 2 הידיים פנויות. אבל עם אצבע בפה זה לא אפשרי. לכן כשתינוק/ילד מרגיע את עצמו לא ע"י מוצץ הרבה מהזמן בהם ילדים אחרים יהיו עם המוצץ בפה, הם לא ימצצו אצבע.
אני מרגישה שהמוצץ פעמים רבות נמצא בפה "סתם", ונמצא יותר מידי. ואני מרגישה שלפעמים זה מאט את דירבון הילד לפתח את השפה. אני מרגישה שהרבה הורים נותנים/מרשים לילד שלהם לדבר בזמן שהמוצץ בפה, במקום לבקש שיוציא ושידבר כמו שצריך.
לגבי גמילה - סיפורים על קשים בגמילה יש לכאן לכאן. לא חסר ילדים, שלא מוכנים להיפרד מהמוצץ, וההורים צריכים לשבור את הראש כיצד לגמול אותו. וגם, לא חסר ילדים, שממשיכים למצוץ אצבע בגילאים בהם זה כבר לא מקובל.
לדעתי, לא זה צריך להוות שיקול. כי אם, הילד יגיע לגיל שהוא מוצץ אצבע וזה כבר לא נאה בעינכם, אז אתם תתמודדו עם זה. כמו כל דילמה חינוכית אחרת, ולדעתי אין צורך לפחד מזה.

 

לעומת זאת, עם אצבע זה כבר יותר נפוץ.

 

גמילה מאצבע היא קשה יותר, כי האצבע תמיד נמצאת שם...

וזה בלי לדבר על כאלה שכל הלסת העליונה עקומה כי הם מצצו אצבע עד גיל מאוחר.

 

סתם נראה לי הרגל מיותר.

 

על הורים אחרים ואז הולכת לקיצוניות השניה.
אפשר לתת לילד מוצץ ואפשר שזה יהיה בלי מרדף ובלי לחץ ואפשר לתת לילד מוצץ רק כשצריך ולא "סתם" הכל תלוי ההורים וברצונות שלהם.
כשאת מראש מוותרת על משהו טוב ומעדיפה משהו שאי אפשר להיפטר ממנו והרבה יותר תלותי מהמוצץ..
בקיצור לא בטוח שהעיקרון שלך עומד במבחן המציאות..

ולא מעונינת בשום מוצץ.

אניאיתך בבעיה. אין לי פתרון כרגע...

לעומת זאת רוצה במקום פטמה של בקבוק.

בת 4

ובן שנה ו-9 חודשים.

 

הייתי שמחה יותר אילו היו מתרגלים למוצץ כמו הגדולים שלי.

הגדולים נגמלו ממוצץ בסביבות גיל 3, 3.5

ואצבע קשה לגמול גם אם הילד מעונין בזה מעצמו.

 

בכל אופן, לשאלת הפותחת-

בגיל כזה כבר לא הייתי נלחמת אם האצבע מרגיעה אותו.

יותר מאוחר- לנסות. השאלה איך?

 

(יש לי שכנה שהבת שלה היתה עם אצבע בפה וזה היה מרגיע אותה

ובסביבות שנה וקצת היו לה פצעים בפה. לא זוכרת איך קוראים לזה.

אז היא נגמלה אוטומטית מהאצבע.

אבל אח"כ, כשעברו לה הפצעים בפה- הילדה לא היתה רגועה ואמא שלה החזירה לה את האצבע לפה.)

 

 

כמובן שמוצץ הכי נוח,

אבל למי שמסרב למוצץ, עדיף לדעתי למצוץ אצבע.

תינוק בלי אפשרות להרגיע את עצמו הוא תינוק שמאד מאד קשה להרגיע ומאד קשה להתמודד איתו בזמנים שצריך להרגיע אותו.

כל מוצצי האצבע שלי נגמלו בין גיל 8- 8.5

ברגע שלילד יש מוטיבציה להיגמל מהאצבע מספיק מבצע פרסים קטן ומרה על האצבע או כפפות בלילה בשביל לגמול.

שלום. אחותי ממש עוד מעט בת 20, ועדיין מוצצת אצבע. מאוד קשה לה להיגמל. כשהייתה קטנה היה לה מוצץ עד מאוחר ומאז האצבע. והיא מוצצת בעיקר בלילה או גם כשקוראת ספר.. ובכלל לדעתה היא לא מבינה למה צריך לשייך את זה למעשה של קטנים, זה סתם משהו שהחברה קבעה. בדיוק כמו שלכסוס ציפורניים מרגיע אנשים וזה מקובל על כולם, כך גם מציצת אצבע מרגיעה אותה. כל אחד וההרגל הטיפשי והמרגיע שלו. לא כך?

כל עוד היא לא פוגעת באחרים לא רואה בזה בעיה.

ואני לגמרי מסכימה עם אחותך.
לא מבינה למה לראות מישהו מעשן זה לגיטימי בעוד הוא מזיק לעצמו ולסביבה ולראות מישהו עם אצבע בפה זה לא, לדעתי זה יותר לגיטימי, המקסימום שאתה יכול לעשות זה להזיק לשיניים שלך בלבד וגם זה לא בטוח.
הייתה לי תקופה של כמה שנים טובות ללא האצבע, עד שבשלב מסויים הגעתי למסקנה שחבל שהפסקתי כי זה מה שנתן לי רוגע ובמאמץ של כמה חודשים בסופו של דבר הצלחתי לחזור לזה. לא מתחרטת.
אומנם לבעלי ולמשפחה שלי קשה עם זה, אך זה עדיין מרגיש לי שזה מה שנכון בשבילי.
אם אני חשה צורך, גם מול אנשים זרים אין לי בעיה וזה קורה בלי סוף.
לסקרנים, השיניים שלי בלי עין הרע תמיד היו ונשארו ישרות בטבעי.
הבנות שלי מעדיפות מוצץ לא מעוניינות באצבע, כך שלא יכולה לעזור לפותחת. סליחה.

הבדיקה הזאת יותר מדוייקת מכל בדיקה אחרת..

אם התוצאות לא טובות בחלבון עוברי שולחים לרוב לעשות מי שפיר.

כך שאין טעם לעשות אם כבר עשית את המי שפיר. זו בדיקה הכי מקיפה

כאמור מומלץ 17-18

לי הוא היה מעולה בקיץ!

קניתי גם לגיסות שלי לפני שלושה חודשים וגם לא פעיל

פשוט בדיוק חיפשתי, אבל אני עדיין לא ממש מומחית בעלי אקספרס...

לא נוח בבית השחי והרצועה שתופסת את הכתפיות התנתקה לנו כשמשכנו חזק.
הדגם הרגיל יותר נוח אבל לא יודעת איך הוא מבחינת איוורור - נראה לי חמים למדי

ברור שמזיעים איתו, כמו תיק.. אבל לא ממש נורא

דלקת בדרכי השתן וגם אני לקחתי זינט.
אגב יש הרבה פעמים בתחילת הריון דלקת בדרכי השתן או רק תסמינים דומים. בדקת הריון?
קצת מוזר שהיא לא בדקה בדיקת שתן יש בדיקה שמביאה תוצאה באותו רגע (ובדיקה יותר מדוייקת שלוקח יומיים) אף פעם לא שמעתי שלא עושים שום בדיקה

המחזור איחר בשבועיים.

משפיעה להן על סדירות הווסת

אמנם לא הייתי מורה קבועה אלא בשנת סטאז בתחילת ההריון, אבל זה בהחלט לא קל.
עם הבחילות תנסי לקחת משהו יבש שתמיד יהיה בתיק ואם את מרגישה צורך אז כשהתלמידים עובדים תכניסי לפה. שיהיה לך מים גם ותפקידי לשתות..
ותשתדלי לשבת כמה שיותר בשיעורים, אני שונאת לשבת בשיעור אבל כשאין ברירה אז אין ברירה... ותתני לתל' יותר דפים/לעבוד בחוברת/עבודה בקבוצות וכו'... שתצטרכי לעמוד ולדבר פחות....

ובהצלחה ענקית!!! תזכרי שזה ממש זמני, פתאום תרגישי הקלה בעז"ה. שיהיה הריון קל ותקין!

אין לי מושג איך מוצאים שרשורים ישנים אבל היו תגובות מעודדות.
לדעתי מלכתחילה זה בכלל לא אפשרי.
אבל אין ברירה ומתמודדים...
תחילת ההריון זה היה לי הכי קשה.
עכשיו לאט לאט התרגלתי יותר וזה רק עייפות וחולשה.
אני גם בסטאז' ויש לי יום אחד ארוך ארוך בבית הספר.
אני חוזרת הביתה גמורה ובוכה כל הערב באופן קבוע.
וזה לא שאין לי משמעת או קשיים, יום רגיל, תלמידות עם מצב רוח סביר, הכל טוב ויפה אבל זה גומרררר אותי.
אני נותת להן הרבה דפי עבודה, הרבה למידה עצמאית.
היו כמה פעמים שכמעט התעלפתי ופשוט התיישבתי ולא היה לי איכפת מכלום והבנות התעסקו בדברים שלהם.
להיות מורה זה לעמוד מול כיתה ולהיות מלאת מוטיבציה וכריזצה כדי לסחוף אותן ללמידה לרתק וללמד באופן שירצו ללמוד.
ברגע שהמורה מרגישה סמרטוט הבנותקולטות את זה בחיישנים ומנצלות את זה.
לא מתוך רוע... אבל תכלס מציאות...
המלצה שלי:
להכנס לכיתה אחרי ארוחת בוקר טובה.
כמובן ללכת לישון לפני זה כמה שיותר מוקדם.
להשתמש בסרטונים ומצגות שזה מרתק את הבנות וחוסך לך.
)יום אחד הסרטתי את עצמי מלמדת והקרנתי על הלוח בתור סרט... הן היו המומות ומרותקות ואני יכלתי לנוח אחרי שיעור בכיתה קודמת ולפני שיעור הבא בתור...)
חשוב למצוא פתרונות יצירתיים.
להביא פרס קטן עטוף ובתחילת השיעור להכריז על הגרלה בין התלמידות שהן 100% בשיעור.
לחסוך תקרים של משמעת...
-לשתות שתיה מתוקה ומרעננת.
-לשים סטופר בפלאפון ולהציץ מדי פעם לראות שוואלה תיכף נגמר השיעור...
- סיוט לשבת כי זה מרגיש לי איבוד שליטה, אבל לפחות מדי פעם לנוח.
בהצלחה רבה רבה רבה!!!!

זוכרת את השרשור ההוא רק שאז לא הייתי בהריון
באמת צריך למצוא טריקים ותכלס ה' עוזר ממש אחרת אין לי מושג איך העברתי את היום כי זה באמת לא אפשרי!
הבעיה שאין לי תאבון בכלל אז לאכול ארוחת בוקר טובה לא ממש בא בחשבון ואז יש בחילות וכאב ראש וחוזר חלילה.
בע"ה יהיה בסדר.. ה' יעזור!!!!

פתאום היה תוקף רעב כבדדדד.
מאז ועד עכשיו אני נגעלת מדברים יבשים (קרקרים לחם מצות וכו...)
ואז לכי תתמודדי באמצע שיעור...
ופחדתי להקיא כי ממש קשה לי להתאושש אחר כך...
אין לי מושג איך הגעתי עד הלום...

בהריון, עם כל הבחילות והקאות.. סיוט.

מה שעשיתי זה דבר ראשון לפתוח את כל החלונות, לאוורר את הכיתה. מי שרוצה, שיביא סוודר.
דבר שני, הייתי מגיעה עם בקבוק גדול עם לימונדה וזה גם מתוק וכשיש לך סחרחורת או משהו כזה את שותה וזה מאפס אותך. וגם זה עוזר לבחילות בגלל הלימון.
זה באמת נורא קשה. בהצלחה רבה!

חלונות סגורים בלי מזגן אחרי הפסקה סוערת.
סירחוןןןןןןן...
פתחתי דלתות חלונות ועמדתי ליד הדלת רוב השיעור (הדלת פונה לחצר)
נזכרתי במורות שלנו בילדותי... חחח
בחיים לא הבנתי למה הן טוענות שהכיתה חנוקה ולמה טרגדיה...
בתור ילדות הכל כל כך אחרת.. חחח

ותבקשי מהאחות שתבדוק לך עם סטיק. הרבה פעמים אפשר לראות כדוריות ולהסיק אם יש דלקת.

ותאכלי.

זה מנקה את דרכי השתן ומחזיר את האיזון של המינרלים והמלחים שדרושים כדי להתגבר על הדלקת.

 

בדרך כלל אני מצליחה להתגבר על דלקת קשה תוך יום ככה.

שאולי יקלו כי אני בדיוק באמצע אנטיביוטיקה עם דלקת בדרכי השתן..
1. תשלקי במים רותחים פטרוזיליה תסנני ותשתי את המים.
2. מיץ חמוציות.
3.תשתי לפחות 3 ליטר ביום, זה מנקה את הכליות בטירוף
4.תנוחי.
5.שימי בקבוק מים חמים על האיזור
בהצלחה!

שיהיה רק בריאות! 

אני אחת שגם סובלת מדלקותשתן כרוניות מאז החתונה (ולא עזר כל העצות של לכת מיד לשירותים/מקלחת/חמוציות וכו').
בסופו של דבר אחרי שהלכתי לרופאה מומחית לזיהומים, אני לוקחת אנטיביוטיקה מניעתית.
אז אמנם זה עוזר, אבל עצם זה שאני צריכה לקחת אנטיביוטיקה על בסיס קבוע (אחרי יחסים), מרגיש לי לא נכון ולא טוב.
משוועת לעוד פתרונות/ עצות שיועילו. כי הסבל של דלקת ועוד דלקת ועוד אחת זה פשוט סיוט...
ומכיוון שכתבת שזה מאוד עזר לך, אשמח לשמוע. (לקחתי בעבר משהו טבעי, לא חמוציות, אבל לא עזר)

תעזור להפסיק את מעגל הקסמים השלילי של דלקת-אנטיביוטיקה.

הטיפול לא נופל מטיפול אנטיביוטי מבחינת העוצמה והיעילות שלו, ומ צד שני מלמד את הגוף לצאת מהמקום הזה של נטיה לדלקות בדרכי השתן.

הערך יותר מתאים לחציון..מישהי מבינה בזה???

קורה,
וזה לא שקיפות עורפית?

ו1 ל2579 זה בסדר?קצת מוזר לי כי הערכים דומים פחות או יותר לפעם שעברה.בחציון.אבל בתצואה יש hcg יותר גדול

אבל אולי כדאי לשאול את מי שהפנה אותך מה משמעות הפער, להרגעה....

לגמרי!
אם הבנתי אותך עשית את הבדיקת דם של השליש השני
כנראה פעם קודמת עשית גם שקיפות וסקר שליש ראשון ושיקללו הכל ביחד
בחלק מהמעבדות חתן ערך כ"כ נמוך אך גם זה של עכשיו לגמרי בסדר .

לגבי החציון גם תקין... אנסה להסביר אח"כ...צריכה ללכת

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו

שאלה והיא אמרה שזה תקין.רבלי להסביר כלום.אז ב'ה וזהו.

זה יכול להרוס את הדיאפרגמה עצמה
יש ג'ל שאפשר להשיג מהמשווקות של הדיאפרגמה

ואפשר להכניס vcf בנוסף לקוטל זרע?

אם יש קוטל למה את צריכה vcf?
הכי טוב לשאול את המשווקת.. אני פחות מבינה בזה

. אחרת יכל להיות שזה לא המידה שלך וחבל. זה ממש מוזר שלא הציעה לך על קוטל זרע שמתאים לדיאפרגמה.... בהצלחה.

יש לי דיאפדיאפרגמה מלפני כשש שנים ולאחרונה עברתי ניתוחים קיסריים, אני צריכה לבדוק התאמה?

ואחרי שנתיים שימוש יש לחשוש שהדיאפרגמה מתקלקלת. מספיק חור קטן והלכה המניעה. תמצאי אותה מים ותבדקי אם היא נוזלת.
הקוטל זרע של הדיאפרגמה נקרא קונטרג׳ל. ניתן לקנות באינטרנט.

לפני כמה שנים כשעוד שיווקו את הנרות גלוואן בבתי מרקחת והייתי שמה ביחד עם הדיאפרגמה

זה לא הזיק לדיאפרגמה וזה כן חשוב כדי להגדיל את אחוזי המניעה

 

כיום יש לקנות ג'ל אצל מתאמות ויש גם בתי מרקחת שמוכרים

מאיזה אזור את? 

לרשימת מתאמות ומקומות שמוכרים

מדריך הדיאפרגמות השלם – עדכון דצמבר 2015

גם ד"ר אבישי מלכיאל עושה התאמה. הוא מקבל בלאומית באריאל

ניסתי להפסיק פעם אחת כשחשבתי שזה זמן שכבר אולי הפסיקו הבחילות (לא זוכרת שבוע מדוייק, בתחילת השליש השני) והבחילות והקאות חזרו בצורה לא נורמלית, זה היה נורא. מיד חזרתי לקחת..
ואחרי שבועיים בערך שוב הפסקתי וב"ה זה היה בסדר והבחילות לא חזרו שוב.
(אני לקחתי רק 2 כדורים ביום אז לא היה עניין להפסיק בהדרגה אלא מיד הפסקתי את שתיהם.... לא יודעת כמה את לוקחת ואם צריך להפסיק בהדרגה... )

אין דרך לדעת. אצלי בשבוע 22 הרגשתי שאני מרגישה יותר טוב והעזתי לנסות להוריד מינון. בהמשך ירדתי רק לכדור אחד ביום עד סוף ההריון. כשיום אחד שכחתי הקאתי. וזה לא נחמד להקיא בחודש תשיעי

אבל אצלי הדיקלקטין לא עזר ב100%, רק הוריד את רף הסבל עד שבוע 22 בערך שאז פתאום הרגשתי שינוי לטובה.

ויש עוד רעיונות?

@תחיה דולה - את יודעת אולי לגבי הקיסרי?

לגבי הקיסרי מותר עיסוי פטמות,

ושמן נר הלילה בנרתיק גם מותר אבל לא בבליעה

אפשר הסבר - איך עושים עיסוי פטמות?

עושים כמה דקות ורואים איך זה משפיע על הגוף. 

בעקרון אמור לייצר צירים במיידי ולכן צריך לעקוב

עושים חזק? בעדינות? על כל האזור או רק על הפטמה עצמה?

יחסי מין עושים את העבודה..

אם זה ככה, אז כולן היו יולדות בזמן או לפניו...

כשהחביתה נשרפת יודעים שדקה לפני היא היתה מוכנה  

אפשר לדעת בדיעבד אם זה אכן ייצר צירים

אני צוחקת פה בקול

ולאנונימית-לפעמים עובד... לפעמים לא...

קחי בחשבון אפשרות של "כלום לא עוזר"....

רק אלוקים יודע איך היא יצאה ממני בסוף.... (ניסיתי הכל אם לא הבנת).

או באיזה שבוע ניסיתי לשלוח אותה החוצה?

היא יצאה בסוף רק כשהתחשק לה בשבוע42...

בקודמת עשיתי גם זירוזים

ויצאה ב41+5

ראית את השרשור שלי כאן על זה?

עשיתי זירוזים גם.

לא עזר.

 3 לידות. המוקדמת מכולן ב41+5 לאחר סטריפינג... (לא ברור מה היה חלקו בעניין שבן זה קרה רק 24 שעות אח"כ.)

אבל מנסיון אישי שלי זה יוצא הילדים הכי מוצלחים, מתוקים, חכמים ויפים. אז זה שווה...

ממתי אפשר לשתות? כמה ואיך?

אחרי שבוע עולים במינון ,

תעשי גוגל תמצאי הרבה מידע.

זה פשוט להמנע מייחסים...

ללא הורמונים,

לא ארוך טווח

קצת פוגע בספונטניות אבל לדעתי שווה היתרונות עולות על החיסרון..

יש ואמרים שהיעילות לא סופר גבוהה,

אבל בשילוב עם הנקה - לדעתי זה בסדר.

בהצלחה

ממה שראיתי באינטרנט, קראתי קצת, הבנתי שזה דורש התאמה מיוחדת של רופא/אחות, ולהכניס בדיוק לפתח צוואר הרחם, אחרת זה לא מונע. קצת חוששת שלא אצליח להכניס את זה בדיוק למקום הנכון, ואז סתם השקעתי כסף ומאמץ...

ההכנסה היא לנרתיק, בצורה שבין השאר מכסה את צוואר הרחם.
זה הרבה פחות מסובך מאיך שזה נשמע.
פשוט כמו להכניס טמפון.

ומבחינה כספית, גלולות במצטבר יכולות לעלות יותר. ובטח שהתקנים.
ולפי החישוב שלי גם נרות.

תודה.
חשבתי על האפשרות הזו (בהנחה שהרב יתיר).
אבל ממה שהבנתי זה משהו שכמו שכתבה איילת-
יקר ודורש התאמה.
וגם הבנתי שאחרי כל שינוי במשקל או לידה נוספת צריך לבדוק שוב האם מתאים (זה נכון?),
ולכן פחות עושה לי חשק להשקיע בזה לזמן כ"כ קצר.

אולי באמת נחזור להשתמש בנרות, למרות שלא ממש אהבתי את זה בפעמים הקודמות (וגם כבר לא משווקים את גלאוון אז צריך לנסות את הסוג השני)...

תודה בנות!
אם יש במקרה עוד רעיונות אשמח לשמוע!

אני השתמשתי באותה אחת כמה שנים, עם הפסקות באמצע כשרציתי עוד הריון.. 

דורש התאמה זה כן אבל זה לא השקעה לטווח קצר, תוכלי להשתמש בזה גם בהמשך

ולא השתנתה לך המידה?
בדקת אחרי כל לידה?
וגם אם המשקל משתנה הבנתי שהמידה עלולה להשתנות.
ואני מקווה הפעם להצליח להוריד כמה קילו עודפים...

ולגבי מחיר-
יכולה להגיד כמה בערך עולה?
וצריך לקנות גם ג'ל?

ובהתחלה ההנקה גם מונעת לך אז נשמע שמספיק נרות

יש להשיג נרות פרמטקס אצל משווקים פרטיים

חושבים הפעם על מניעה של כשנה.

בפעמים הקודמות לא מנענו בכלל, וחזר לי המחזור אחרי 8 חודשים.

הפעם רוצים קצת יותר מרווח..

מה כדאי?

קיבלתי אנטיביוטיקה כשהגעתי וזהו.

הייתי בביות מלא בלי שום בעיה.

קיים אחוז מאד קטן שזה יקרה, אבל קיים

לי היה בכל הלידות. התינוקות ב"ה היו בסדר אבל בגלל זה לא הרשו לי להשתחרר מוקדם...

זה בכל מקרה..וכשיש איזו אולי סיבה הם לוחצים עליך לא להשתחרר אבל תמיד זה לשיקולך ולהחלטתך

תבררי אבל בבית חולים שלך..

(בלידה השניה אפס הפרדה)
בשתי הלידות עשו לתינוק מעקב חום.
ילדתי בעין כרם ואז אי אפשר בלילה האחרון לעבור למלונית כי התינוק צריך להיות במעקב חום.. אפשר להישאר עוד לילה אחד בנוסף- במלונית)

והדברים ש'מעין אהבה' רשמה מדוייקים. אף פעם לא ששים לשחרר מוקדם. אבל אפשר לחתום וללכת. מניסיון..

אני צריכה את הפרטיות שלי. השירותים שלי. את בעלי... וכו.

כי ככה זה נשמע כמו הדרך הבטוחה לחסל את ההנקה בעצם

הוא יצא מבי"ח בירידה לא יפה במשקל והנחו אותי לשלב עם בקבוק

והאם הוא עלה במשקל?

רוב התינוקות יורדים במשקל בימים אחרי הלידה וכדאי לוודא מה המצב עכשיו, הוא אמור כבר לחזור למשקל הלידה אם לא יותר מזה אז זה דבר ראשון. 

 

אם את רוצה לשמור על ההנקה גם אם חלקית כדאי לראות יועצת הנקה ולראות מה המצב.

כדבר ראשון את הבקבוקים לתת רק אחרי הנקה משני צדדים כדי שיהוו רק השלמה להנקה ולא ארוחה בפני עצמם. 

ועדיף במקביל לשאוב ולתת את החלב השאוב כהשלמה לארוחה הבאה במקום תמ"ל, כך לא תפגעי בייצור החלב.

 

אבל מה שכתבתי לך כאן זה רק עצה כעזרה ראשונה ושוב אדגיש שהכי יעיל לפנות ליועצת הנקה שתתן לך הדרכה מדויקת בהתאם למצב שלך ושל התינוק כדי שיועיל לטווח הקצר והארוך. 

אני משתדלת לתת בקבוק רק אחרי הנקה מ2 הצדדים
כשיצאנו מבי"ח קיבל 30 מ'ל עלינו ל60 ביומיים האחרונים

בנוסף זה עוזר שהוא רגיל לבקבוק

אז עדיף רק אחרי גיל חודש, אז הסיכון שהוא כבר ירצה *רק* את הבקבוק נמוך יותר

אין צורך לשלב, בפרט לא בגיל צעיר כל כך, בהנחה שאת פנויה וזמינה לתינוק.

זה גיל שבו ההנקה מתבססת.

צריך להניק לפי הדרישה שלו. ככה נוצרת כמות החלב המתאימה לגיל ולצורך שלו.

 

אם מכניסים למשוואה הנקה לפי דרישה   = ייצור חלב בכמות מתאימה לתינוק, אם מכניסים למשוואה הזו גם תמ"ל, אז מפריעים לייצור החלב, ובהדרגה הכמויות יקטנו ואת תצטרכי להוסיף יותר ויותר תמ"ל.

 

ויש את הענין של דרגת הקושי - בהנקה התינוק מתאמץ יותר כדי לינוק את החלב, אשר מבקבוק (מאמץ שמפתח את שרירי הלסת ואת מבנה הפה). אם מתערבים עם תמ"ל התינוק עלול להעדיף את הבקבוק על השד וחבל.

לצערי, מה שתיארת היא הזנה של תמ"ל עם חיבוקים וקירבה לאמא. לא תיארת שילוב תמ"ל והנקה.
חיבוקים, קרבה עור אל עור, מציצה מאמא זה ממש חשוב! לגמרי חשוב! אבל זה לא הזנת התינוק בחלב אם.
אם תסתכלי על הקופסא של התמ"ל, תראי כמה תינוק אמור לקבל בכל האכלה. אם כתוב שם 60 מ"ל כל שלוש שיות, וזה מה שהתינוק מקבל, המסקנה היא שהוא אינו מקבל תמ"ל כתוספת להנקה, אלא כתזונה בלעדית.

ממש סליחה אם דברי לא נשמעים טוב.
כוונתי היא ליידע אותך לגבי מה קורה.
מאוד יתכן שלתינוק יש בעיה פיזית בהנקה, כגון לשון קשורה, או כל סיבה אוביקטיבית אחרת. אולי רק עזרה בתנוחה. כך או אחרת, בבית החולים נתנו מידע חלקי בלבד. נכון שתינוק שיורד יותר מדי חייב לעלות במשקל. נכון שאם אינו מצליח לעלות מהנקה, עליו לקבל תוספת.
לא נכון, לשלוח הביתה אמא עם הוראות להוסיף תמ"ל בלי הוראה מקבילה על שאיבות ועל ייעוץ אישי מיועצת/מדריכת הנקה!
אכן, אני דעתנית בנושא, וגם עם בקיאות בתחום. מודה באשמה.

לסיכום, אם את רוצה להניק, אנא פני לקבלת עזרה נכונה ומדויקת מאשת מקצוע. ותודה ששאלת כאן בפורום!
בהצלחה!

אבל כן בטווח של השעות האלה
אתייעץ עם יועצת הנקה תודה

באמת טוב שתפני ליועצת שתראה את התמונה השלמה ותדריך אותך בהתאם,

בהצלחה רבה!

זה עדיין יגמור לי את החלב?
נראה שיש ביקוש להנקה מעבר לחום ואהבה

זה אומר שהוא מסתמך כמעט בלעדית על תמ"ל.

 

יש תינוקות שיתמידו עם ההנקה גם במצב כזה, אבל זה בהחלט פתח לאבד את ההנקה.

 

צריך להגיע בהדרגה ובזהירות למצב שהוא מסתמך יותר ויותר על הנקה ופחות ופחות על מ"ל של תמ"ל.

זה נשמע מעולה! את בטוחה שהוא באמת צריך את התוספת אח"כ?

מסיים 60. ולא מתעקשת. כמה שרוצה אוכל..

העובדה שתינוק מתחבר לשד ומוצץ  אינו אומר שהתינוק יונק!!!!

מציצה ויניקה הן שתי פעולות שונות.

כמו שבקבוק ומוצץ הם שני דברים שונים ומשמשים את התינוק למלא צרכים שונים.

לתינוק יש צורך בתזונה.

לתינוק יש צורך במציצה.

שני צרכים שונים.

 

תינוק יכול להיות מוזן מבקבוק (עם תמ"ל או עם חלב אם שאוב), ולצורך מציצה - למצוץ את אמא.

זה בסדר גמור, אבל זאת איננה הנקה.  הנקה היא הזנת תינוק עם חלב אם (על פי רב ישירות מהשד, ויש שזוכים לחלב האם שלהם מבקבוק).

 

לכן, תינוק שצמוד לאמא למשך עשר דקות מכל צד, אינו בהכרח יונק עשרים דקות.  בהחלט יתכן שהוא נהנה מהקרבה לאמא, בלי להנות גם מהחלב שלה.

מצוין!

מצוין שהתינוק אוהב את קרבת האמא.  יש גם אמהות שמסיבות שונות אינן יכולות לייצר חלב בעצמן.  מומלץ מ א ו ד לנשים אלו להזין את התינוק מבקבוק ולכרבל אותו אל השד, לתת לו למצוץ את אמא, לשמוע את פעימות ליבה, לתת לתינוק שפע של שעות עור אל עור.  הרווח הוא של האם ושל התינוק.  

 

חלב "נגמר" כשאין הוצאת חלב מהשד.  לכן ממליצים לנשים שזמנית מתקשות להניק ישירות מהשד, לשאוב ביד או עם משאבה.  ריקון \ פינוי החלב מהשד גורם לגוף של האשה לייצר עוד חלב.

אם החלב נשאר בשד מרוקן, הגוף "מבין" שאין צורך בכל כך הרבה חלב, ומייצר פחות, ופחות, ופחות...

 

בהצלחה!

קיבלתי כרגיל כאילו זה היה מחזור שטיפה התאחר

חווית הריון כימי יותר מפעם אחת?

 

וברוך השם הצלחת להביא ילדים?

 

 

ויש לי ב"ה ילדים. זה היה בין לבין... לא בהריון הראשון.

לך יש?

בחלקם היה בטא חיובי בבדיקת דם בחלקם לא הגעתי לבדיקת דם- בדיקה ביתי חיובית ואח"כ "מחזור"

חלק מהרופאים רצו לעשות גם בדיקה פנימית. לרוב סירבתי. לא רואה טעם.

ואם מסיבה מיוחדת הייתי מסכימה - הייתי מבררת איתם טוב טוב מראש שהם אכן מתכוונים רק לבדיקה, ולא 'על הדרך' פעולה שתקדם את הלידה.

על שאר השאלות לא יודעת לענות.

באמת בעיקר חששתי מ"חיוב" בבדיקה פנימית... (במיוחד שזו לא תהיה הרופאה הרגילה שלי, כנראה). אבל אם "אפשר" לסרב - אז בסדר גמור...

כמה זמן עושים את המוניטור?

אמורים להגיע פעם ביומיים-שלושה (דעות שונות...).

תגיעי בשעות שיש אחות נשים.
עושים מוניטור (הרבה זמן. לפחות 20 דקות, ואם לא "יוצא טוב" אז אפילו יותר), אולטראסאונד, ואז מחכים לרופא שיסתכל על זה וישחרר. וכמובן גם לחץ דם וחלבון בשתן.

נראה לי שלא צריך את הרופא שלך, צריך רופא נשים כלשהו. אצלנו זה היה רופא תורן.
(גם אם הכל תקין לחלוטין האחיות לא יכולות לשחרר).

אף פעם לא הציעו לי אפילו.

בכל אופן לא הייתי מסכימה כי הרופא התורן היה גבר, וגם זוועתי בלי קשר...

אומרים להגיע כל יומיים-שלושה, בפועל הגעתי כל 3-4.
בודקים לחץ דם וחלבון בשתן ואז מוניטור של 20 דקות (לא יצא לי יותר כי היו תנועות יפות) ואז אולטרסאונד שבודקים בו את מצב השליה וכמות המים בעיקר, אצלי בפעם הראשונה שבאתי עשו הערכת משקל כי הקודמת הייתה מאיזה שבוע 32 בערך ולא עדכנית.
אצלי בכל אולטרסאונד אמרו שהשליה במצב מצויין אבל צריך לדעת שככל שהתאריך מתרחק השליה מזדקנת וזה מזיק לעובר ולכן כדאי לעשות זירוז. סירבתי כל פעם כי סמכתי יותר על האולטראסאונד שהראה שהשליה והעובר בסדר גמור מאשר על סטטיסטיקות למיניהן..
סירבתי גם לבדיקה פנימית עד שבשבוע 41+2 הגעתי כי חשבתי שיש לי ירידת מים ואז בדקו בדיקה פנימית (שהייתה כואבת) לא היתה ירידת מים ואפס פתיחה אבל יום אחרי זה התחילו לי צירים וילדתי אז אני לא בטוחה שהם לא עשו עוד משהו למרות שביקשתי שלא והרופאה אמרה שלא עשתה כלום חוץ מלבדוק או שאולי הבדיקה עצמה זירזה משהו.
לידה קלה! ואל תתיאשי, עוד לא נולד התינוק שלא נולד...

מקווה שבכל מקרה לא אצטרך יותר מדי...

אבל לפחות אני יודעת לקראת מה אני הולכת...

הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו!!

פלאי הבריאה.

להרגיש את ההיריון לא רק בקושי והבחילות וכל שאר ההרגשות..
פשוט להרגישאת החיים שנרקמים בתוכך..
ישתבח שמו

חיבוק לך יקרה!

זוכרת שכתבת אז..

 

שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

ממש שמחה בשבילך!!שתזכי להריון קל ,מצמיח,משמח ותקין עם תינוק מופלא ומתוק . תודה

ואני גם מזדהה...מרגש כל כך להרגיש פתאם תנועות.
לא מתרגלת לנס הזה...מפליא כל פעם מחדש(וזה הריון שלישי... ועדיין..).

עקבתי אחרייך עוד אז.

את כותבת מקסים!

ואיזה פסוקים חזקים ומבטאים כל כך את ההרגשה העמוקה הזו...
ושיהיה באמת בשעה טובה, עם תינוק שיוסיף לכם הרבה אור במשפחה..

כ"כ בכיתי איתך בשרשור הקודם.

כיף לשמוע ממך בשורות טובות.

תודה שאת מעדכנת.

 

שיהיה בקלות

הריון עגול ומשעמם

ולידה קלה בידיים מלאות

חיממתן את לבי מאוד מאוד בהשתתפות האוהבת שלכן. 

תודה. תודה. תודה. ברכת ה' על כולכן.

יש גם בבתי מרקחת טבעיים משחות ייעודיות- לפיסורה/ טחורים
כדאי לברר.
רפואה שלמה!

הבנתי שמגנזיום יעיל לזה

זה קורה הרבה בהריונות ואחרי לידה ואפשר לטפל בזה.
אני הגעתי לרופא בהריון במצב שלא יכולתי לשבת מרוב כאבים, כאבי תופת 24 שעות בלי שום דבר שהקל.
הרופא נתן לי משחה בשם גליבנול שאפשר לקנות בלי מרשם, והדגיש שבעיקר חשוב להקפיד שיהיו יציאות רכות, אחרת האזור לא מתרפא. הוא אמר לי לשתות מיץ כזה שזה מיצוי מימי של שזיפים שיש בסופר, וסירופ משלשל.
ולעשות הרבה אמבטיות חמות, זה מרגיע את המקום.
תוך יומיים שלושה המצב השתפר ותוך שבוע נעלם ב"ה.
אל תתייאשי, נפטרים מזה בסוף..
ועוד משו, חשוב לא לאכול קמח לבן, אורז לבן, בננות וכל מה שעושה עצירות.

משחת הממליס- זו משחה טבעית ויעילה ברמות אחרות, היא גם מרגיעה וגם מרפאת. משיגים בחנויות טבע

 

מעבר לזה לדאוג שיהיו יציאות רכות על ידי שתיה מרובה, אכילה של דברים עם סיבים תזונתיים- פירות וירקות עם הקליפה 

בשירותים להתנועע קידמה אחורה ולא ללחוץ, להגביה רגליים.
אפשר לשים בקערת פלסטיק עלי רוזמרין לשפוך עליהם מים חמים, לשים באסלה ולשבת מעל כדי שהאדים יגיעו לאיזור.

לשטוף הרבה את האיזור אבל בלי סבון.

 

אפשר גם להשיג (גילוי נאות גם אצלי) תחבושות מגנזיום ומשחות טבעיות שיעילות מאד גם להקלה על הכאב וגם להחלמה

 

תרגישי טוב!

בפתח וזה מאד מקל את היציאה

וזה בנוסף לתזונה שמקלה ושתיה מרובה

רפואה שלמה 

ומזל טוב

ההקפאה על המקום אפילו עם קרח

כמושכתבתן כאן נותר לי להמשיך עם התזונה היעילה ולקוות שלא יחזור