מישהי עוסקת במקצוע בודק תוכנה ויכולה לתת מידע על הלימודים?
בעלי מתעניין בלימודים באופן מקוון ואני מאוד שמחה על זה,, אנחנו לפני לידה ראשונה ורוצים לשקול את זה אם זה מקצוע בטוח
1. יש עבודה בתחום? מוצאים עבודה די מהר גם בלי ניסון בתחום?
2. שכר התחלתי?
3. מישהי מכירה מכללת iitc
4. רוב מקומות העבודה הן במרכז.. אני קצת חוששת מזה עם גידול ילדים וכו.. למרות בעלי מכוון על עבודה מהבית
אשמח לאור בנושא🙏🏼
מאוד קשה להיכנס עכשיו למשרות כאלו (והייטק בכלל). במיוחד לחסרי ניסיון אבל לא רק.
בטח אם זה רק על בסיס קורס ולא תואר.
סליחה שקצת מבאסת
אבל תשקלו טוב האם להשקיע סכום גבוה בקורס, כי הסיכוי למצוא עבודה אחר כך הוא לא גבוה. התחרות מאוד גדולה היום, גם לבעלי תארים מצטיינים
היה לי ברור שזה תיקון אוטומטי, ופשוט מצחיק אותי לראות כשהוא יוצר משפטים מצחיקים.
לא התכוונתי לצחוק עלייך בשום צורה, וממש סליחה שגרמתי לך צער!
תודה על ההערה. אשתדל להיזהר יותר.
וחיבוק. תרגישי טוב, בכל המובנים ♥️
להיכנס למקצועות ההייטק זה דרך משרות תמיכה והדרכה שיש להם ביקוש גדול תמיד.
הדרישות להתקבל לתפקיד כזה הן בדר״כ תעודה מקורס מחשוב וניסיון כלשהו בתמיכה/ הדרכה, גם מתחום אחר.
מתפקיד כזה אפשר להתקדם לעוד תפקידים.
אני עשיתי קורס פיתוח, התחלתי לעבוד בהדרכה משם עברתי למשרת תמיכה והיום אני מנהלת מערכות, תפקיד מענין עם שכר טוב.
כל העבודות שלי היו בירושלים וסביבתה.
לא מכירה ספציפית את התחום הזה אבל כמו שכתבו לפני, קשה להיכנס עכשיו לעבודות בהייטק, במיוחד מי שלמד קורס בודד שלרוב נותן מעט מאוד ידע ויכולות
לגבי מקומות עבודה, רוצה קצת לשבור מיתוס, בהחלט יש הרבה מקומות עבודה ההייטק גם בפריפריה, בצפון ובדרום, מכירה אישית לא מעט. אז זה לא הפרמטר שהייתי מסתמכת עליו בהחלטה
בשלב הנפלא הזה של בחירת האופציה הגרועה פחות מתוך האופציות הגרועות למניעת הריון
אשמח מאד לשמוע חוות דעת וחוויות על ההתקנים השונים
שמתי לפני כמה שבועות
אני עדיין עם כתמים
ההתקנה כאבה - ביום הזה לא עשיתי כלום!!!
כמה ימים אחר כך עם כאבי מחזור מידי פעם
וזהו
הומלץ לי זה ולא מירנה בגלל שאני לפני לידות, וזה יותר קטן.
היה לי כתמים שבוע אחרי ההתקנה כמדומני וזהו.
ההתקנה כאבה, אבל גם הייתה לי בעיה בהתקנה (לכן הוצאתי אחרי כמה חודשים) למרות שהתקנתי אצל רופא טוב ותחת אולטרסאונד. הרופאה שהוציאה אמרה שזה פשוט קורה לפעמים למרות האולטרסאונד.
בכל אופן - הייתי כמה חודשים, ללא מחזור (מדהים בעיניי), לא הרגשתי אותו עד שהתחיל לעשות קצת כאבים ודימומים בגלל ההתקנה הכושלת.
גם אם הייתי אחרי לידות, אם הייתי שמה התקן היום הייתי שמה שוב קיילינה. אם הייתי מתכננת הריון בשנים הקרובות הייתי שמה ג׳נס (הורמונלי עם פחות הורמונים, ל3 שנים).
הסיבה שלא הייתי שמה לא-הורמונלי היא בגלל ההארכה של ימי הוסת והגברת הדימום בו, שאני גם ככה סובלת מהם מאוד מאוד (אנדומטריוזיס). אבל אם יש לך ברגיל מחזורים קלילים אולי זו אופציה שכדאי לשקול.
בינתיים אני עם נוברינג ועובד לי אחלה (מחברת איזה 3-4 טבעות, וגם אז הדימום בוסת מאוד מועט). אבל ממש כמעט שמתי שוב התקן הורמונלי. למה? כי אם את מסתגלת סבבה זה איכות חיים - לא חושבת על מתי לקחת גלולה/טבעת, לא מקבלת מחזור (בהרבה מהמקרים), לא מרגישה את זה.. פשוט זה בתוך הגוף…
כן אציין שיש נשים שחוות תופעות לוואי (לפחות עם הורמונלי) כמו נפיחות בטנית, השמנה, דיכאון/מצבי רוח, יש כאלה (בודדות ממה שהבנתי) שעניין קיצור החוט מלווה אותן איזה תקופה… עוד עניין (שמעצבן את כולן, אבל לדתיות יותר בעייתי) זה תקופת ההסתגלות, בה יש הכתמות. מהפורום רואה שיש דרכים להתיר, אבל מכירה אישה שהחליטה לקחת גלולות לכמה חודשים הראשונים של ההתקן כדי לא להיכנס לזה בכלל…
אם יש לך פייסבוק - עניינים על התקנים - קבוצה סגורה, אפשר לשאול אנונימי, יש שם נשים שמשתפות מהחוויה וגם כמה יועצות מקצועיות.
נראה לי מאד שונה בין נשים שונות.
אצלי דימום קצת יותר כבד ולפעמים קצת כתמים לפני מחזור.
לא הרבה כאבים, אבל כן מדי פעם כאבים שלא ברור שקשורים להתקן אבל לדעתי הם כן..
יש ארגון בשם ״באשק תלכי״ לנשים דתיות/חרדיות שעוברות/עברו גיקושין
כגאי לפנות אליהם, יש להם גם קבוצות בווצאפ נראה לי.
אני כבר כמה ימים עם כאבי גרון ועכשיו מתחילה להיות קצת מנוזלת
רציתי לעשות מחר חיסון שעלת.. האחות אמרה שעדיף שאחכה שארגיש יותר טוב
זה מרגיש לי ממש מאוחר לעשות כמה ימים לפני 36 (הריון ראשון)
זה קריטי?
מה אני יכולה לקחת כדי להעביר את הצינון/כאב גרון ?
עוד שאלה, עוד לא הכנתי תיק לידה מתי הזמן ? 🙈🙈 הזמנתי תיק משיין מחכה שיגיע
לגבי החיסון- אני הייתי מתייעצת עם רופא משפחה/נשים מי שיש לך זמין. אבל לעשות חיסון כשלא מרגישים טוב זה אף פעם לא מומלץ גם אם לא בהריון כי הגוף לפעמים מגיב לא טוב וחבל...
תיק אפשר לארגן מתי שבא לך, במיוחד שחורף אז דבקים פחות צוברים אבק... אני דווקא העדפתי להכין יותר קרוב לשבוע 38-9 (ילדתי בסוף ב42...) כי רציתי לדעת הערכת משקל של התינוק וגם מה יהיה לי נוח ללבוש בסוף ההריון.
בכל מקרה, מה שלי מאוד עזר זה להכין רשימה מדויקת מראש בערך משבוע 35 כזה כל פעם שנזכרתי במשהו או קראתי ברשת או דיברתי עם חברה וככה בהוא העת היו לי רשימות מאורגנות
אני פיצלתי לשתיים- תיק לחדר לידה ותיק לאשפוז; היה מאוד מוצלח ב"ה.
שיהיה בשעה טובה!
חשוב מאוד מאוד!!
(אני אחות, נתקלת בתינוקות עם שעלת, סיוט!!)
ברגע שמרגישה קצת יותר טוב. החיסון הוא בשביל העובר, לא בשבילך. חשוב מאוד
גם לי אין עדין תיק (גם 35) מוכן אבל חשבתי מה לשים בפנים....
לפעמים מישהי מתייעצת על משהו שנראה לנו מוזר/ בעייתי/ אפילו הזוי
אבל צריך לחשוב טוב טוב איך מתנסחים כשעונים לה.
ולזכור שיש את הנורמה/את הרצוי אבל לא כל מה שלא רגיל הוא לא תקין/אלים.
אני כותבת את זה כמובן מיד אחרי השרשור על שינה בחדרים נפרדים, קשה לנו לתפוס את זה. הנורמה היא שזוג ישן יחד בחדר. וזה אכן לא תקין שהיא שוברת את הגב על מזרון ולכן אבל היא שאלה על קניית מיטה.
העובדה שזה הסידור שטוב להם לא הופכת את בעלה לאדם אגואיסט ואלים כמו שהוא הוצג בחלק מהתגובות. אני ממש התכווצתי לקרוא. תחשבו זוג שהזוגיות. שלהם מהממת וטובה ויש לה קושי ואז היא קוראת כאלה תגובות, שלום בית זה בטוח לא עושה!!
אפשר היה להתנסח בצורה עדינה יותר. להציע לבדוק פתרונות רפואיים לבעיה שלו וכמובן לעודד אותה לישון בצורה נוחה אבל לא צריך להוציא אותו מפלצת. אנחנו לא מכירות אותו ולא אותה ולא את הזוגיות שלהם והיד כל כך קלה על המקלדת.
כתבתי גם באותו שרשור שהרב והרבנית נריה ישנו בנפרד והזוגיות שלהם היתה דוגמה וסמל לזוגיות אוהבת וטובה.
אז לא צריך לנרמל תופעה לא נורמלית אבל גם ממש להיזהר נאיך מתנסחים על הבעל ועל הזוגיות של מישהי.
זה קורה בעוד מקרים...
הרצון בא ממקום טוב. להרים לאישה, שתרגיש מלכה, שמגיע לה הכל, לתת לה כח. אולי גם מטראומה חברתית של אלימות במשפחה אבל כל כך צריך להיזהר!!
אני זוכרת ש @אין לי הסבר שיתפה פעם שהיא העלתה שאלה אנונימית והציגו את בעלה כאלים והוא כל כך רחוק מזה!! ואני גם זוכרת שאי שם לפני 5.5 שנים, היינו זוג צעיר נכנסתי מיד אחרי החתונה להריון ראשון ולא הרגשתי טוב ולא היה לי חשק ומנגד בעלי התמודד עם קושי של חתן צעיר דוס חמוד ששמר על עצמו עד החתונה, שרק התחתן שעוד לא רגיל לכל העניין הזה של מיניות ומגע עם אישה. עוד כל דבר קטן מרגש ומקפיץ אותו ופתאום אשתו בבת אחת לא רוצה ולא יכולה. והוא מאוד מאוד רוצה להתחשב בה אבל גם פשוט קשה לו והוא משתף את הקושי שלו ולי ככלה צעירה כאב לשמוע שקשה לו והתייעצתי והתגובות היו שהוא לא מבין ושהוא צריך להתגבר ושהמצווה של זרע לבטלה היא שלו ושלא ישליך עלי והציגו אותו כחסר התחשבות וכמעט אנס למרות שהוא לא עשה כלום לא בסדר חוץ מלשתף שקשה לו וזה בסדר!!! עוד למדנו אחד את השני. אז אני למדתי מאז לא לשתף בדברים רגישים אבל כן בא לי להגיד
בואו נשים לב איך אנחנו מגיבות. מאחורי המקלדת. יש זוג נשוי, שאין לנו מושג על ההתמודדויות שלהם/ הקשיים שלהם/ החוזקות שלהם/ האופי ובעצם שום מושג על כלום.
בואו לא נחרוץ גורלות.
זה דבר שעלול להגיע למקומות לא נעימים
זה מצב תקין לחלוטין , מה שלא תקין אצלך, אולי אצל אחרים נחשב תקין
זה שיש נורמות מסוימות, לא אומר שהן מתאימות לכולם
פשוט אמרתי שצריך לחשוב איך מגיבים.
להיזהר בניסוח. זה הכל.
בסופו של דבר כל אדם בעולם הוא שונה ובטח שכל זוג...
אז קורה לפעמים שמה שנכון לזוגות מסויימים הוא שונה ממה ש"נורמלי"
ולכן חשוב לעורר אותם לשים לב לנקודה הזאת
אבל אם להם טוב ככה - אז מעולה. גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט...רק הם יודעים באמת מה קןרה בפנים ואם זה פוגע להם בזוגיות או לא.
לגבי השרשור הזה,
אם הייתה רוצה לפרוק - הייתה כותבת שמדובר בפוסט פריקה כמו שאחרות כותבות
כבר בהתחלה היא כתבה שרוצה לשמוע את חוות דעתנו ולכן כתכתבי את חוות דעתי
עברתי שוב על ההודעה שלי ולדעתי התנסחתי ממש בעדינות
מה לעשות שדעתי היא שזה ממש לא מקובל עליי??
אני מנסה לחשוב על כל-כך הרבה דברים שהם מעבר למקום השינה פיזית של איפה היא ישנה
פשוט גדול עליי לדמיין מצב כזה אצלי (ספוילר - בעלי היה ישן ברחוב)
אם מבחינתה הסידור הזה היה מתאים
והיא לא הייתה רואה בזה שום בעיה - היא גם לא הייתה מעלה את השאלה הזאת
היא בעצמה מבינה שיש פה בעיה ולכן מתייעצת
בקיצור,
מסכימה שצריך לשמור על רגישות
אבל כן חושבת שאם ביקשה את דעתי מן הראוי שאכתוב אותה (...)
אני לא זוכרת איך כל אחת התנסחה..
רק בקריאה של השרשור היו כמה תגובות שהוציאו את בעלה כמעט אלים בצורך הזה שלו והוקיעו כל אפשרות של שינה נפרדת.
מודה שגם אני לא יכולה לדמיין מצב כזה אצלי ואין לי בעיה עם הבעת דעה שלילית כשהיא ביקשה חוות דעת
הכל תלוי באמת באיך מתנסחים.
וצריך לצאת מנקודת הנחה שחוץ מזה שזה באמת חריג יש פה זוג עם אהבה וכבוד אחד לשני ואין עניין להרוס את זה.
אלא על ההשלכות שלה על זה שאין לה פרטיות/מיטה נוחה
אני מניחה שאם היו ישנים בחדרים נפרדים והיה להם טוב אז התגובות היו פחות נחרצות
אבל כנראה גם לה היה כבר פחות נוח הסידור הזה
אחרת לא היתה פותחת את השרשור ועובדת עצות
קראתי חוסר מודעות או חוסר יכולת לשים את הצרכים של הפותחת בפרונט
זה די בסיסי לישון על מיטה בחדר כזוג נשוי, לכל הדעות
יש שיקול כזה בחיוב גט, כי חדר שינה משותף הוא הבסיס לפיתוח אינטמיות רגשית ופיזית
ולגבי נורמות וכו' - נורמות קיימות לא סתם. ב95 אחוז מהמקרים לדעתי, נורמות משקפות צורת חיים נורמטיבית. ולא רק נורמטיבית כמילה מכובסת, אלא אף מקובלת ובריאה נפשית וזוגית.
לדעתי, ברוב השרשורים שנפתחים על ענייני זוגיות, אין ירידה לפרטים הקטנים ממש, שהם מה שמשנה את התמונה לכאן או לכאן. אבל אפשר להבין לפעמים מצורת הכתיבה והניסוח דברים שאינם כתובים. ולפעמים, הכתיבה נוגעת אצל מגיבה מסוימת בנק רגישה והתגובות מאוד מושפעות מנק ההסתכלות האישית של כל מגיבה,וצריך לקחת את זה בחשבון כשכותבים בפורום עם ככ הרבה נשים.
שקשור באידאל.
כל זוג מתמודד עם משהו. כל זוג זה עולם.
ואנחנו לא יודעים ולא מבינים מה הם מרגישים- כי הם יחידה בפני עצמה.
זוגיות זה דבר כ"כ רגיש. כ"כ.
וגם אנחנו מטבענו כנשים, מריצות סרטים.
בטח אצלי הכי גרוע, בטח אצלם זה גן עדן.
נוטות לעשות אידאליזציה למה שרחוק, ונוטות להמעיט בערך של מה שקרוב.
ב"ה יש לי ולבעלי זוגיות טובה וחזקה, עם שיתוף וכנות.
אבל היו ימים אללה יסטור.
וגם היום זה רחוק ממושלם.
ואם הייתי משתפת פה והיו יוצאים עליי, או עליו, או על משהו שנראה בעיניי אחרות 'לא תקין'
זה היה משחיר לי את דמותו של בעלי.
וזה היה מחליש אותי.
אפשר להציע בעדינות, אפשר לשאול שאלות, אפשר להסב את תשומת הלב.
צריך להיזהר מאוד לקבוע בנחרצות שמשהו לא תקין, וש"אוי אוי אוי".
כי מאוד קל להישאב ללופ שלילי שבו הכל נצבע שחור.
בקיצור,
לזכור שכולנו אנושיים וכולנו מתמודדים. והתפקיד שלנו זה לחזק אישה את רעותה. פחות "לתת בראש".
וזה משהו שגם אני לומדת עם הזמן, כי הצד הביקורתי שלי מאוד חזק.
לגבי השרשור ההוא.
האישיו שם הוא לא השינה הנפרדת אלא זה שהאשה סובלת במקום בעלה (אגב אני בכלל לא בטוחה שהוא "אשם" בזה יותר ממנה. לפעמים האשה שקועה כ"כ עמוק בעמדת ריצוי שהיא מתגייסת מיד להגן עליו מכל חוסר נוחות. נשים מרצות נוטות לבחור בגברים עם נטיה לשליטה וכך המעגל הזה נשמר ומתחזק).
ובאופן אישי יכולה לומר שבעבר פתחתי שרשור פריקה על עניין אחר שהייתי תקועה בו במנגנון דומה, וקיבלתי הרבה תגובות של נשמות טובות (באמת!!) שניסו לעזור לי להרגיש יותר נוח בצינוק. ותגובה אחת שניערה את האבק מעל הרצון המקורי שלי וממש פקחה את עיני ועזרה לי לעשות סדר, להציב גבול ולהבריא.
לגמרי מבין אותך - גם בתגובות לשרשור שלי.
חלק כמובן באמת מרגיש לי שמדברים איתי בגובה העיניים ומתוך רצון להיטיב ולפרט לי.
אבל חלק אחר זועם על ההתעללות שלי באשתי בלי שמכירים אותי בכלל.
למדתי מכאן שפורום זה לא לכל אדם וצריך לדעת לסנן.
תודה על התגובה!
קראתי את כל השרשור והתגובות והיה לי סופר לא נעים לכן גם שתקתי..
כל הכבוד לך שכתבת והעלת את הכיוון הזה!
מ4 בערך יש לי כל כזה חצי שעה בטן קשה קשה קשה לאיזה 20 שניות אולי קצת יותר
זה לא בדיוק כואב
זה כן מצריך ממני תשומת לב😅
וזה לוחץ לי ממש בבטן
הגיוני צירים?…
לידה קודמת היו לי צירים רק בגב אז אין לי מושג איך מרגישים בבטן
וגם, יש סיכוי שיתפתח אן שאם כבר כמה שעות זה רק כל חצי שעה אז זה סתם? יש איך לעזור לזה להתקדם?
וואי מרגשש!!!
בהצלחה ובקלות!
הלוואי שיתפתח בקרוב🙏
לי היה ככה כל חודש תשיעי, ואז כשהתחילו הצירים האמיתיים ילדתי ממש ממש מהר
אבל מקווה שזה באמת יתקדם כבר
מחדבות טובותתתתת
איאיאאיייייי
😜
צירים חזקים כל כמה דקות, אבל לא היו סדירים....
אבל בסוף בסוף בסוף--- גם ילדתי 
והבונבון פה לידי ב"ה
שתצא כבר הגברת הקטנה וזהו
לק"י
ונראה לי שגם רופאים של הריון בסיכון.
בשורות טובות!
שתהיה לידה קלה ומהירה ובידיים מלאות, בזמנה ובעיתה🙏
עצה מהלב❤️ אל תתעסקי בצירים..
תעסיקי את עצמך בעשיה..בעיקר כזאת שעושה לך טוב.
תמישכי להתנהל רגיל
אם וכשיחזרו הצירים
היום
מחר
עוד שבוע(אני ככה בדר''כ שבועיים הלוך וושב....אבל הבונוס- לידות מהירותת וקלות וכיפיות💖)
אז אל תמהרי לתזמן לעקוב בדריכות
להפך
שימי מויזקה נעימה
תחשיכי את החדר
תעשי אמבטיה מרגיעה וארוכהתהיי בתנועה..על 6 או סיבובי אגם על כדור פיזיו
דמיון מודרך חיובי
קצת לדבר עם ה'
תנוחי מדי פעם
תאכלי משהו טעים
מנסיוני
גם אם לא תתחיל לידה
אז זה הופך להיות חלק מהסיפור .חלק שכיף להזכר בו..וגם הורמונלית ופייזת גורם להרפיה ולפתיחת הלב והרחם😉
ממליצה לשמוע חלק לש ימימה הכנה ללידה של מרצה בשם יובל
ממש מחזק ומרגיע
היא מכינה אותך מעכשיו 😄
אגיד לך תאמת לי עזר רק כשהתאשפזתי לקראת זירוז יכולתי באמת להרפות ולקדם את הלידה ורק אז הצירים הצליחו להיות אפקטיביים.
בשורות טובות!
זה כלכך לא החווית לידה שרציתי
אבל כבר כלכך לא אכפת לי מה רק שתצא כבר
נמאס לי כל יוציים לשרוף שעות במיון
לקבל המלצה לזירוז
ולחזור הביתה
׳עוד ימיים יבואי לביקורת׳
זה עושה לי כבר הרגשה שזהו לבד לא יתפתח כאן כלום…
מאד!!!!!
ובאמת בסוף הלידה הייתה בדיוק הפוך מכל החלומות שלי....
אבל אני מקווה שלא תגיעי לשבוע בו אני ילדתי ותלדי כבר קודם.
רק בעניין הזירוז- ממליצה לך להתייעץ עם 1. רופא בכיר 2. רב שמבין בעניין
אני לא עשיתי זירוז כי בעצם לא הייתה סיבה רפואית מובהקת מלבד השבוע בו הייתי, וכמובן שמבחינה הלכתית לא עושים סתם זירוז
ואז העניינים הסתבכו. ואמרו לי במפורש שזה בגלל שזה היה בוודאות הריון עודף.
אחרי הסיפור הזה, אם אזכה בעז"ה להריון נוסף, אני אדע יותר מה ואיך לשאול מבחינה הלכתית, כי זה לא כזה פשוט...
אצלך אני מבינה שיש עובר קטן ומיעוט מים- זה כבר מצדיק זירוז... אז כדאי לשאול שוב...
בהצלחה יקרה
בשורות טובות
כי שאלנו עד עכשיו את הרב שלנו
רב באמת אחד מל״ו אדם מיוחד במינו
ואמר שלא לזרז
ביום שלישי המיון אמרו לא למשוך יומר מיום יומיים
ובאותה נשימה אמרו לי שלא דחוף לאשפז אותי עכשיו כי גם ככה יש עומס במחלקה ולא בטוח יגיעו לזירוז שלי היום (אז למה כלכך דחוף שאחזור עוד יומיים?…)
אז הרב אמר שעדיין אכן לא לזרז
והיום אני כבר כזה- נלך למה? לשמוע את אותם דברים?
עכשיו אני מרגישה שזה לא רק התינוקת זה קצת גם גבול היכןלת שלי לשאת את ההלוך ושוב הזה, את הלחץ שסביב זה, את המיון המלא ביולדות חמסה חמסה ורק אני סתם מתוסכלת
בעלי עכשיו נסע לשאול את הרב שוב
העדפתי לדבר איתו אני אבל לא תפסנו אותו בטלפון ולכולל אני לא יכולה להיכנס😅
ה׳ יעזור
אבל, את יודעת אחכ, שהעוברית מרגישה טוב, אין מצוקה, אין האטות, יש כמות מים מספקת.
אצלי בביקורת האחרונה שלחו ליילוד בלי למצמץ בגלל האטות במוניטור, ואת זה אי אפשר לדעת בלי בדיקה , לכן זה חשוב. בייחוד שהיא קטנה ופעם קודמת היה מים גבולי
בהצלחה!! (קחי בחמשון ימי חמישי גם עמוס אז תנשמי עמוק מעכשיו 😅)
היא הפתח להרפייה. כי רק שם הגוף באמת משחרר.
בע"ה את בידיו של הקב"ה והוא יעשה הטוב בעיניו בכל דרך שתתגלגל.
תזכרי תמיד אמא בריאה ותינוקת בריאה זה הכי חשוב!!
כל השאר עובר.
הגעת כמעט ל40 זה כבר לא זירוז של שבוע 37.
גם אם הליד לא הולכת כמו שאת רוצה, תדמייני את המתוקונת בידיים שלך 🥰 בכל דרך שתהיה.
שיעבור בקלות ובשלום. 🤗
לא מצליהח חהירדם שןב
לא מאפשרת לפתוח רגליים לבדןק תולעים אבל תולעים זה בטוסיק, לא? גם תמיד כשזה קרה זה לא היה יותר מלילה אחד... אז מראלי שלא תולעים...
בדקנו פעם דלקת בשתן ולא היה..
מה יקל עליה? ומה זה עוד יכול חהיות?
ולהוציא אותה פיזית.
אחר כך וורמוקס עוזר כבר באותו לילה בטח.
ואם התולעים מאחורה לפעמים שמה להם רק הרבה וואזלין וזה עוזר כי ככה הם לא מצליחות לזוז. אבל אז צריך להקפיד שבוע לא לתת לילד מתוק ואומרים שכם לדחוף להם שום לאוכל עוזר. בהצלחה
(בלילה עדכנתי פה שנתנו ורמוקס)
מנהלות @יעל מהדרום @בארץ אהבתי @טארקו
איך נועלים? פשוט כבר הבנתי שתולעים...
תספרי לנו את
אין לי נסיון עם זה
סיוט
נראה אם יעזור כבר בשעה הקרובה
פעם ראשונה שלנו. נקרא מחר על כל החיטוי וזה
אותו סיפור עם סרזט...
איך יודעים שהדימום זה ווסת? אני לבנתיים מחכה שהוא ייגמר...
דימום של כמה ימים,
אבל אחר כך שקט.
זה מה שנקרא דימום הסתגלות
נטלתי אחרי 4 לידות סרזט
ותמיד היה ככה
דימום הסתגלות שנמשך בערך שבוע
ואחריו אין מחזור כל התקופה
כי אני בדיוק הפסקתי בגלל זה את הגלולות מרוב ייאוש כי כל מה שרציתי זה שלא יהיה מחזור אז אמרתי לעצמי שלא שווה לי לקחת עם כל התופעות לוואי הנוראיות+ מחזור ... אוף!! למה אף אחד לא אומר כאלו דברים???
לי נגיד בזמן שאני נוטלת סרזט יש בשבועיים הראשונים דימום הסתגלות...
ואחכ אין מחזור ושום כתם כל תקופת הנטילה....
עשרה ימים אחרי ההתחלה של הגלולות היה דימום של כמה ימים ואז כלום עד שהפסקתי לקחת
התחלתי סרזט לפני חודש עם דימום שהתמשך כשבועיים ולא נגמר, עד שהרופאה אמרה לי להעלות מינון של 2 כדורים ביום , מה שבאמת עזר והפסיק לי את הדימום
היה שןנה בלידות שונות
חלק היה רק כתמים.חלק ממש דימום
אני מתחילה לקחת סרזט כחודש וחצי אחרי הלידה( אחרי שטובלת ומחכה קצת(. בכל הפעמים, לאחר כשבוע התחיל לי דימום הסתגלות כמו וסת למס ימים אבל אחכ לא חזר שוב. בהמשך כשהורדתי/ הפסקתי הנקות היו לעיתים הכתמות שלא אסרו.
מאנונימי כי יש פה מלא פרטים, ולא רוצה שיזהו אותי...
ב"ה ילדתי לפני שבועיים וחצי בת בכורה, והיא לא מצליחה לינוק בלי שיכאב לי ממש! עוד בבי"ח עברנו המון יועצות הנקה, שעזרו יותר או פחות, ובגיל שבוע הגיע הביתה אחות טיפת חלב שאמרה שיש לילדה תת תפקודיות של הלשון (בלי לשון קשורה) ולכן תנועת המציצה שלה מכאיבה לי ממש, והילדה לא רגועה כי היא רעבה. היא אמרה לי להפסיק להניק, ולהתחיל לשאוב, כדי שהיא תאכל ולא תרעב. מה שעושים בנתיים זה תרגיל שאמור להרגיל את הלשון לינוק נכון, שהיא הדריכה אותי איך לעשות אותו, אבל התינוקת לא זרמה עם לשנות את דרך המציצה. במקביל היא שלחה אותנו לדבר עם רופאת הנקה, ששלחה אותנו לאוסטופת תינוקות. היינו אתמול אצל האוסטופת, שעבד על מה שהיה תפוס, ומה שיכול לשחרר. בנתיים אני לא רואה שום שיפור בהנקה, עדיין כואב לי ממש והפטמה יוצאת מעוכה. יש לנו תור חוזר לאוסטופת עוד שבועיים, ובמקביל תור למרפאת לשון קשורה גם בעוד שבועיים
עכשו אני תוהה מה עוד אפשר לעשות, מה יכול לעזור לה ללמוד לינוק נכון, אם יש איזשהו תרגילים אחרים שאפשר לעשות, ועם מי אפשר להתייעץ.
תודה למי שקראה עד כאן
ובינתיים ויש מענה של יועצות הנקה במוקד טיפת חלב "קול הבריאות".
זה מה שעולה לי כרגע.
(ומה זה רופאת הנקה? מעניין...)
אולי אפשר להקדים את התור הבא אצל האוסתיופאט? שבועיים זה המון... וכנ"ל את התור למרפאת לשון קשורה.
מעבר לזה נראה שבאמת את עושה הכול...
ניסיתי להקדים את התורים, לא הצלחתי... התינוקת כרגע רק על שאוב ופעם ביום תמ"ל, אבל מבאס אותי שהיא לא מצליחה לינוק ממני ושאיבה זה מלא התעסקות... בסוף היא כן אוכלת חלב אם, שזה חשוב לי, אבל מבאס אותי שאין חיבור והכל בבקבוק.
יש למישהי המלצות ליועצת הנקה בבית שמש/ ירושלים? שעובדת עם הכללית
יקרה, אבל יש החזר חלקי מכללית.
אלופה את על כל ההשקעה!
כל הכבוד לך על ההשקעה!!!
התינוקת לא זורמת על בקבוק?
לא שאני מעודדת לוותר על ההנקה, ממש לא.
אני רק חושבת שאם יש סיכוי שעוד שבועיים ייפתרו את הבעיה של לשון קשורה אז אולי כדאי לשאוב ולתת חלב שאוב.
כי זה פרק זמן מוגדר.
אפילו רק חלק מההנקות לשאוב ולתת.
וממש לשמר כמויות חלב, ואחרי שתוכל לינוק בקלות לחזור להניק.
היום גם במקרה של לשון קשורה לא רצים להתיר אותה בהתערבות חיצונית, רק בחלק מהמקרים. מקווה שלא מטעה. כמובן ששווה לבדוק ולברר
לגבי ההנקה זה כבר עניין אחר, שווה להתייעץ עם מישהי שמומחית בתחום, לצערי לא מכירה אישית.
התייעצתי בבי"ח עם 2 רופאים שאמרו שלדעתם אין טעם להתיר כי ההנקה הייתה סה"כ בסדר
אבל לא הייתי שקטה אז הלכתי גם לד"ר יודסין והוא דווקא המליץ חד משמעית על התרה
רעיונות לאילתורים מעכשיו לעכשיו יתקבלו בברכה
ולא עוגה כי אנחנו לא אוכלים....
קודם כל בלונים- זה הכי תורם לאווירה, אפילו לתלות כבר מחר בערב.
אם לא עוגה- אוכל אחר שמפנק אתכם, להכין או לקנות. (אין לי רעיונות עכשיו)
מתנה- לעבור על הגלריה, לשלוח תמונה יפה לחנות הדפסות שבסביבה ולהזמין כרית/קנבס/ספל/כוס תרמית.
בדר"כ זה מוכן מהר.
מזל טוב!!
ממש חמוד ופשוט אולי משהו שמזכיר רגעים משותפים..
מזל טוב!
למה כן אני יודעת...
לאחרונה מהדהדות לידי הרבה טענות של לא....
אשמח לדעת למה לא בעצם... זה גם חשוב לי
היי עשיתי בדיקת העמסת סוכר של 50 ויצא תוצאה גבוהה וחריגה 148.
הגבול הוא 140.
הרופאה ביקשה שאעשה את הבדיקה של ה 100.
אז עד שיהיו לי התוצאות מה הייתן ממליצות?
להתנהג רגיל או שכן בנתיים להימנע כמה שיותר מצריכת סוכר למקרה שאכן מדובר בסוכרת.
רגיל.
האמת שבכל מקרה אני חושבת שכדאי לך להתנהג רגיל, ככה הבדיקה של ה100 תהיה לדעתי יותר אמינה, אם הגוף שלך באמת יודע להתמודד עם הסוכר או לא
ב"ה אין עבר
תמיד הסוכר אצלי גבוהה בסטיקים
אבל גם בהריונות הקודמים הבדיקה של ה 100 הייתה שלילית.
להמשיך לאכול כרגיל, אם זה פסטות לחם אורז וכו'
אבל כן להמנע מסוכרים כמו עוגיות ושוקולדים.
זה ניראה לי הרבה
יש פה רופא שיכול לענות לי מה זה?
או מישהו שמבין בזה!
לק"י
לא צריך לפתוח עוד שרשור עם אותה שאלה.
(אלא אם כן, ההודעה שלך נבלעת בתוך שרשור אחר, ואז הגיוני לפתוח הודעה אחרת).
תנסי לקבוע תור לרופא לבדוק שתקין
ב"ה הילדה מלאת מרץ, בקיץ היינו כל יום בגינה..
עכשיו קר בחוץ ואי אפשר לצאת. מחפשת רעיונות מה לעשות איתה בבית אחר הצהריים.
עדיפות לדברים פשוטים, שלא גורמים להרבה לכלוך ובלאגן(;
דוגמא למה עשינו היום:
16:00 חוזרת מהמעון
אוכלת קצת ארוחת צהרים
מכינים עוגיות
מספרים סיפור
בונים מגדל מלגו גדול (ומפרקים אותו)
עוד סיפור ועוד אחד
משחקת איתה בעוד משחקים
באזור 18:00 אמבטיה עם ברווזים 20 דק' (היא מאוד אוהבת לשחק באמבטיה)
אח"כ א. ערב
משחקת קצת לבד
19:00 משכיבה אותה.
אשמח לרעיונות איך לגוון לה את המשחקים וגם לנצל את השעות האלה למשחקים שיפתחו אותה יותר, היא חכמה ומחפשת תעסוקה מאתגרת..
תודהה(:
מגלשה, בימבה, סוס נדנדה, בריכת כדורים/אוהל כדורים, טרמפולינה...
אפשר גם לאלתר חלק מהמשחקים האלה מדברים שיש בבית, אבל דורש נכונות שלך להשגחה צמודה. (למשל - להגליש אותה על הרגליים שלך כשאת יושבת, או לתת לה להתגלש על כריות הספה. או לאפשר לה לקפוץ על הספה וכו'.)
למגלשה ובריכת כדורים בטח שלא.
לגבי בימבה באמת הזכרת לי שרציתי לקנות לה בימבה ג'וק, יודעת במקרה איפה יש בזול?
לגבי בימבה ג'וק - לפעמים יש מציאות בסטוקים וכדומה. אבל באמת לא תמיד יש את זה בזול...
בכל אופן, מציעה לך באמת לאלתר משחקי חצר בבית. הכי טוב אם תוכלו להשיג מזרן של מיטת ילדים, שיחסית קל לאחסן אותו בצד בלי שיתפוס מקום, ואז הוא יכול לשמש גם לקפיצה וגם כ"מגלשה" - אם משכיבים אותו על הספה. (כמובן, בהשגחה כל הזמן)
נזכרתי במשחק "קופסה" אהוב בגיל הזה והלאה - המפתח להתפתחות. את יכולה גם לקנות אותו (נראה לי שגם יש במקס סטוק וכדומה לפעמים).
היא עוד לא הולכת, אז גם לא יציבה בשביל לקפוץ לבד.
אבל נשמע דרך מצויינת להוציא אנרגיות בחורף☆
מתואמתלא מזמן קניתי בדן דיל במבצע. אולי יש בעוד סטוקים.
שקראתי חשבתי היא לפחות שנתיים
אין לי עצות כי בגיל הזה אני פשוטט שמה משחקים ונותת לה לזחול ולשחק עד האמבטיה
ומשחק בכדור זה רעיון טוב, תודה!
בובה ועגלה, אביזרים של בובה, כלי מטבח, כלי רופא - כל זה בהתחלה להדגים לה ולשחק ביחד - עד שתלמד גם לשחק לבד דרך הרצפים והרעיונות שלימדת אותה.
בגיל הזה אין צפיה לרמה גבוה, אלא להתעסקות בסיסית.
משחקי השחלות ופטריות גדולות (בגודל בטיחותי) יכול להעסיק הרבה ויש לזה גם אלמנט של סיום פעולה - ממלאים את כל המוט/משטח).
משחק מגנטים קלאסי.
דמויות קטנות וחיות שאפשר לשחק לבד וגם לשלב עם לגו ומגנטים. מכוניות (מי אמר שזה רק לבנים?)
סל קניות (יש שאוהבים מאוד למלא בחפצים ולהסתובב עם זה בבית).
פלאפון צעצוע שמנגן צלילים. ועוד צעצועים מנגנים ברמה קצת יותר גבוהה.
אולי תוכלי ללמד אותה לוטו בסיסי ראשוני. להשתמש הרבה במושג "אותו דבר" ולתת לה הרבה הדגמה ותיווך.
אפשר להכין מקופסות ריקות של תמ"ל משחקים מעולים בעזרת חומרים של חנות יצירה.
שוטפים ומנגבים הייטב, מחוררים את המכסה עם סכין חיתוך והקופסא הופכת לקופסת השחלות.
חור עגול להשחלת פונפונים גדולים (שהחור יהיה קטן יותר מהפונפון שקצת תתאמץ בהכנסה)
חור מלבני צר למקלות רופא
למתקדמים: קופסות תבלינים להשחלת גפרורי עץ.
בגיל צעיר יותר שמרתי מיכסים של גרבר והם השחילו את המיכסים.
למתקדמים עוד יותר: אפשר ללמד גדול וקטן ע"י חור גדול וקטן לפונפון גדול וקטן, או למקל רופא ענק ומקל ארטיק קטן.
פתחת לי את הראש לכיוונים נוספים.
לדעתי היא תתחבר לכלי מטבח ולסל קניות
וגם אנסה איתה פטריות והשחלות, צריך לזה יותר ריכוז
הקטנה באותו גיל +
ומתעסקת ומשחקת מלא על המטבחון מעץ וכלי מטבח
עם עגלות ובובות .. מוציאה מכניסה מנדנדת
והיא אפילו לא הולכת לבד עדיין🥰
טלפון משחק
ספרי ילדים קשיחים ולספר לה
מממ חיות משחק
קוביות
מגנטים
זה גם הולך פה טוב
ב"ה כבר כמעט בשבוע 7 (לפי הביוץ, מעקב זקיקים). תור לרופא בעוד שבוע וחצי.
אין לי שום תסמין!!!
מרגישה פצצה, מתקתקת עבודה, מעמיסה פרוייקטים.
אין לי גודש או כאבים בחזה, טיפה טיפה רגישות שבאה והולכת, פעם ביומיים אולי.
אין בחילות
אין סחרחורות
אין מצבי רוח
אין עייפות קיצונית.
בהריון הקודם (שהיה הריון ראשון) יומיים לפני האיחור הרגשתי זוועה ואח"כ עד שבוע 12 בערך הרגשתי סמרטוט רצפה אחרי השטיפה של ערב פסח.
הקאתי בלי סוף, בחילות בלי סוף. החזה כאב ברמה שהלכתי בלי חזיה (היה חורף אז זה היה בסדר).
מה אומרות? מה לחשוב?
מצד אחד זה הריון אחרי הרבה זמן, עם תפילות וסגולות והורמונים ומעקבים. כבר היינו שניה לפני היתר לבדיקת זרע.
מצד שני אני מפחדת שאם ח"ו ח"ו ח"ו... לא מעיזה אפילו לכתוב את זה, אני ממש אתאכזב ואכאב.
אשמח לתגובותיכן.
תודה מראש
שבוע 7 זה עוד מןקדם, יש מצב שאין תסמינים בשלב הזה
אני מגלה על ההריונות מאוחר, אמצע שני-סוף שני..
גם בהריון ראשון בדרכ יש תסמינים יותר קשוחים כי זה חדש לגוף וגם לפעמים זה תלוי מין.. בבנות אני מקיאה הרבה יותר ובבנים לא מרגישה הריון בכלל
הנבטת בי ציפייה רצינית...
עוד מישהי חוותה ככה?
אציין שלפני 3 שבועות הוצאתי את ההתקן מירנה
קשה לי להאמין שזה דימום השתרשות כבר על ההתחלה אחרי שהוצאתי את ההתקן(אחרי 8 וחצי שנים)
בעקבות ההתקן
הפיצי בוכה כל הלילה...
לא מצליחה להניק
הבאתי תמל אבל נראה לי שזה עושה לו גזים..
אובדת עצות!
תנסתי למקד, מה לא הולך?
והתייעצת עם יועצת הנקה?
מנסה עם היועצת הנקה בביח.. בינתיים לא ממש עבד..
הוא פשוט לא מוצץ כדי לינוק...
האחות אמרה שיש לשון קשורה אז אולי זה גם קשור לקושי שלו
איפה את נמצאת? אם בירושלים אז יש את פרופ' יודסין שעושה את זה. (ואם בעין כרם - אז הוא נמצא שם בבית החולים)
ובכל אופן כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה מומחית, לא מאלה שנמצאות בבית החולים.
זה הגיוני שיהיה לך קשה ככה, את ממש בהתחלה... ❤️
מזל טוב!
מקצועית בטירוף
ממליצה בחום!
עכשיו יש לי קצת יותר זמן להגיב באריכות...
קודם כל תנשמי עמוק.
ההנקה תמיד היתה קשה לי בהתחלה, גם בילדה השניה, השלישית והרביעי... וגם בחמישי..
גם הוא צריך ללמוד וגם את.
קל וחומר אם יש לו לשון קשורה.
תטפלי בלשון הקשורה בהקדם ויחד עם זאת כדי לא לאבד את ההנקה תשאבי כל 3-4 שעות למשך 20 דק' כדי שיחשב ארוחה והחלב לא יגמר וגם כדי שלא יהיה לך גודש ודלקות.
את יכולה להקפיא ואת יכולה לתת לו לשתות את זה בבקבוק. אל תתייאשי כל כך מהר, בע''ה אחרי כמה זמן ההנקה תזרום ותהיה לך ולתינוקי אושר גדול. ההנקה גם עוזרת לך להחלים מהלידה, עוזרת נגד דכאון אחרי לידה, נותנת לתינוק מלא מלא נוגדנים ויטמינים שיעזרו לו כל החיים. ❤️
תלכי ליועצת הנקה מומחית כי הבנתי מפה הרבה פעמים שהיועצות בבית חולים לא היו מקצועיות (אני אישית דווקא בלידה הראשונה נתקלתי בבית חולים ביועצת הנקה מעולה שממש עזרה לי!) אבל צריך משהי עם תעודה, במיוחד בגלל הלשון הקשורה, תשאלי אותה הכל אל תעזבי אותה עד שיהיה לך בטחון. בע''ה בהצלחה
תכתבי אזור בארץ אז יוכלו לכתוב לך המלצות
מזל טוב!
ככה זה בכל אופן בעין כרם
היה רופא כירורג שהגיע למספר שעות במחלקה כדי להתיר..
תנסי לברר על זה
לדעתי הלא מקצועית,
רק מניסיון.
קודם כל להירגע, זה קורה להרבה והכל מסתדר בהמשך.
הכי הכי חשוב זה לשמר כמויות חלב.
ולכן זה בסדר להביא לו בקבוקים עם חלב שאוב (גם תמ"ל מידי פעם זה לא סוף העולם אבל בעיקר שאוב)
אבל לשים לב לשאוב מידי 3-4 שעות כדי שהגוף שלך ילמד את הצורך.
במקביל ללכת ליועצת הנקה טובה לראות למה לא יונק טוב.
אם יש לשון קשורה - יש פה חכמות ממני. אני לא התנסיתי
אבל אני חושבת שזה פתיר די בקלות.
משתפת מניסיוני שכל תחילת הנקה אצלי זה אתגר ממש
ושני הילדים לא ינקו בשבוע שבועיים הראשונים אלא קיבלו שאוב וגם תמ"ל
ובהמשך הגענו להנקה מלאה.
ההתחלה קשוחה, את עדיין חלשה, התינקו קטנטן וצריך ללמוד את העולם.
אבל זה מסתדר בסוף.
מתן בקבוקים יכול לפגוע עוד יותר ביכולת ובמוטיבציה של הילד לינוק.
אם כבר נותנים תוספת עדיף בדרך אחרת.
ניסיתי הבוקר שוב והוא הצליח..
מקווה שימשיך ככה בע"ה!!
מקווה איתך שתצליחי
המון מזל טוב
תגדלו אותו בנחת
וואי התחלה זה דבר קשוווווח
כמה שאמרו פה- כדאי להתייעץ דחוף עם יועצת הנקה אם חשוב לך לשמר את ההנקה.
תחזיקי מעמד ההתחלה היא קשה ובע'ה בהמשך מסתדר...
מזל טוב יקרה
❤️
את כל הניירת? הבדיקות וצילומי האולטרסאונד מההריון, מכתבי שחרור מהבי"ח, רישום במשרד הפנים..?
בהנחה שהכל עבר תקין
אתן שומרות?
מכתב שחרור מצלמת שיהיה שמור
כל השאר זורקת...
השאר כנראה לא חשוב, לשיקולך
אני עכשיו לקראת לידה, ואמרו לי לבוא עם המכתב שיחרור כדי לראות איך נעשה הקיסרי הקודם למקרה שלא אוכל ללדת רגיל עכשיו
בגלל שזה בי"ח שונה
שומרת עותק פיזי של מכתב שחרור (של שנינו), צילום אולטרסאונד אחד (בשבילי), ואת תעודת הלידה והשם. לא סביר שאני אצטרך את העותק הפיזי, הסריקה אמורה להספיק, אבל ליתר ביטחון.
אישור לידה מצלמת ושומרת במחשב, כל השאר לא.
לא רואה עניין
חוץ מדיסק של הסקירה מוקדמת
אני אוהבת להשוות את הגודל של העובר להריונות הקודמים.
אבל לא באמת צריך.
מכתב שחרור אולי כדאי שיהיה. לפעמים הרופא סורק אותו לתיק הרפואי.
אני משווה בין הערכות משקל, שומרת תמונות של האולטרסאונד מהבטן
ואפילו שמרתי בדיקות רגילות שעשיתי ואין בהן משמעות
יוצא לי להשוות הרבה , ובכללי זה גם מעניין אותי לזכור מה היה
הייתי אפילו רושמת מה אכלתי בהריונות ומוסיפה לקלסר וסיפורי לידה
אני אפילו לא מסוגלת לפרוק פה את כל מה שכואב לי. זה כואב מידי, ואני לא חושבת שתהיה אפשרות להכיל את זה מעל האתר. זה באמת עבר את קו גבול הסבל האנושי.
אולי אני רוצה רק חיבוק. אבל אמיתי כזה. ואין לי ולא יהיה
אותו
אנחנו פה אם תרצי לשתף
אני אכתוב מעט מזעיר מזה,
משולבת אלימות קשה במשפחה, בגידה מצידו והתמודדות שלי לבד עם הילדים עם אפס רצון מהצד השני, ועוד דברים שלא אכתוב כאן פן יזהוני.
אני גמורה, באמת באמת. לא נשאר כבר כלום
בחייך האמיתיים, ולהתייעץ עם פורום מיכל סלה
זה ממש דיני נפשות
וברור לי שאת גמורה
אבל
קומי תדאגי לעצמך ולילדים שלך
תתעדי בלי שישים לב
וצאי לדרך לקבל עזרה
מגיע לכם ככ הרבה יותר טוב מזה
באמת
אל תישארי עם זה לבד
כבר הייתי שם. אנחנו כבר לא ביחד, התגרשנו.
אבל מה שלא מספרים זה
שאלימות לא נגמרת בפרידה, וכשיש ילדים משותפים הם כלי לניגוח ולנקמה.
אין לפורום הזה או לכל האגודות האחרות כל הכלים לעזור. הם טובים בעיקר לעזרה ראשונה ולמניעת פיקוח נפש, ברוך השם משם כבר יצאתי.
אבל ההמשך מתיש, לא נגמר ומייאש. ופשוט כואב לי, ובא לי רק חיבוק, לא כלום יותר מזה.
למה דווקא עלי נפל כזה בעל? שלא משנה מה עשיתי או לא עשיתי בשבילו הוא הקדיש את החיים שלו להרוס אותי?? מה עשיתי כל כך רע בחיים האלו?
וכואב לשמוע
אולי תשקלי לערב רווחה או להתייעץ עם עו"ד. יכול להיות שעדיף שייפגש איתם במרכז קשר, בהשגחה
לגבייך אני רק יכולה לומר - אין אישה שזה מגיע לה ואל תפגמי בערך העצמי שלך בגלל שהוא דפוק.
את נשמה טובה ויקרה של הקב"ה. יהלום נוצץ. ובאמת אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אבל כן יודעים שמחשבות מחלישות משפיעות עלינו.
רק טוב אהובה❤️
ועם עו"ד,
אבל עדיין כואב לי בלב.
ואני רק רוצה פה חיבוק :/
המקוריתעם לב גדול כזה
הלוואי יהיה לך רק דברים טובים תמיד
תודה!!המקוריתזגו הילדים שלך שיש להם אמא שנלחמת עליהם בכזאת מציאות מורכבת
הם יקחו את זה איתם לכל החיים
מאחלת לך הרבה נחמה טוב ואושר❤️
בלתי אפשרית
המאמץ וההשתדלות שלך הם הכי משמעותיים וחשובים❤️
והאהבה, האכפתיות והדאגה שלך הם אלא שנותנים את הטון
חוץ מזה שאף אמא בעולם לא מושלמת
כבר איבדתי תקווה כמעט. זה לא מצחיק
מתפללת עליך (אנונימית מהפורום
מאחלת לך שיהיה טוב בקרוב ממש!
מתפללת שהטוב הגדול שמחכה לך ממש מעבר לפינה.
תחזיקי מעמד ותנסי למצוא מקום לפרוק בו, יש אנשים טובים שרוצים לעזור
ושמשתמשים בילדים זה כל כך מכוער ולא מוסרי...
וזה לכל החיים...
חיבוק גדול, אני מאחלת לך שיגיעו ימים שהלב שלך יתרפא מאנשים טובים סביבך, ושתתמלאי בטוב גדול שיתן לך כח להתמודד עם התיק הזה...
קודם כל חיבוק וירטואלי!
ניסית טיפול? יכול לעזור מאוד בהתמודדות הלא פשוטה בכלל.
ואם הצורך שלך בחיבוק הוא דומה בצורתו לצורך שלי בחיבוק (כשאני צריכה), עצה קצת מוזרה, אבל אולי שיאצו? זה בעיקרון טיפול במגע, הייתה לי חברה גם שאמרה שהמטפלת הייתה פותחת כל מפגש בחיבוק ענק. לא רוצה להבטיח, גם אף פעם לא הייתי בשיאצו, וברור שזה לא פתרון קסם, אבל אולי זה משהו שיקל מעט.
וכמובן חשוב לי להוסיף שאת אישה טובה ויקרה, אין סיכוי שבעולם שעשית משהו שבגללו זה מגיע לך. מהסיבה הפשוטה והיא שזה בלתי אפשרי. הבעיה היא בו, הוא האלים, הוא הפוגע. מנחם לשמוע שאת כבר לא שם, אבל ברור שבגלל שיש ילדים שפוגשים אותו, זה משליך גם עלייך. את לא אשמה. ואת אמיצה וגיבורה על הצעד שעשית!
כתבת כל כך יפה למטה, באמת היו לי דמעות לקרוא אותך.
תודה
מתפללת עלייך שיהיה לך טוב! שתהיי מאושרת!
בעזרת ה' תראי ימים יפים!!!
את גיבורה וה' איתך!! תדברי איתו הוא מקשיב לך
