פורום הריון ולידה (עמוד 403)

 מציעה פשוט לשאול רב.

ועשיתי את זה כמה פעמים

גם אם זה היה דורש שאלת רב. נפל על טיימינג מעצבן נורא (בנוסף למלון, סביר מאוד שהמקווה יצא בליל הסדר, אחרי שבת... אצל ההורים. אז שינינו תוכנית ובמקום להיות אצל ההורים שלו אנחנו אצל ההורים שלי, טיפה פחות קשוח אבל עדיין מאתגר)

משתמשת בו מגיל אפס עד גיל שנה בערך, שהילד כבר לא רוצה מנשא.

קל ונוח, מבד אריג שלא נמתח.

צריך ללמוד איך שמים אותו ואחרי קצת תרגול תוך רגע קושרים.

בכלל לא הכרתי...

מעניין לבדוק.

יש לי אותו ומרוצה

הוא יקר שווה לקנות אותו יד 2

אבל מבד נושם ונוח

והוא גם מהמם וצבעוני 

ראיתי הרבה איתם.

איך הם?

אם אני לא טועה הוא גם לא פיזיולוגי אבל הכי טוב תבררי

לא חושבת שיש הבדל גדול בינו לבין הארגו אומני 360

שיש לי גם אותו אני פחות אוהבת אבל בעלי דווקא מעדיף ויותר מסתדר איתו...

הדיוה יש לו בד מאוד נוח במיוחד לתינוקות מגיל לידה ולא צריך מתאם כמו בארגו

כל מי שסביבי מוכרת מחוסר שימוש...

לי יש מאי טאי חלום

ויש לחברה בזו עוד דגמים, חלקם עם סגירה של קליפסים (בשונה מהמאי טאי שהוא של קשירה).

זו חברה שכל המנשאים שלה נחשבים פיזיולוגיים מותאמים להתפתחות של התינוק.

אני ממש אוהבת את המאי טאי שלי, משתמשת בו מגיל לידה בערך (הוא מתאים ממשקל 3.5 קילו, בכל מקרה משתדלת לא להשתמש בשישה שבועות של המשכב לידה), ועד גיל שנה וחצי בערך (אחר כך התינוקות שלי כבר פחות רוצים להיות בו).

אני קניתי יד שניה (עלה לי כ-400, השווי המקורי היה יותר כמובן. יש שם מגוון מחירים, בעיקר לפי איכות הבד והיכולת שלו לסחוב משקלים גבוהים. אני קניתי מהסוג היותר איכותי, אבל במחיר זול יותר כי זה היה יד שניה).

אני רואה שהרוב פה ממליצות עליו אז אבדוק אותו לעומק.

תודה רבה ממש לכל מי שטרחה והגיבה!

למנשאי בוטיק יש חיסרון רציני שיש עקומת למידה איך ללבוש אותם, בשונה ממנשאים מסחריים שהם מיועדים לשימוש מיידי ולא מתוכננים לפרנס גם יועצת מנשאים בדרך...  

בקיצור לפני שאת רצה לקנות, תבדקי שזה אכן מתאים לצרכים שלך 

כמו כל המנשאים המסחריים.

השתמשתי בו המון בלי שנעזרתי ביועצת מנשאים.

איך ללבוש אותו.

זה לא איזה מדע מורכב... רואים סירטון, מנסים פעם פעמיים ודי...

לא חייבים לפרנס שום יועצת מנשאים כדי להבין איך לשים תינוק במנשא

ממישהי מקסימה שיש לה גם גמ"ח מנשאים שאפשר להתנסות איתם לפני שמחליטים לקנות.

מי שרוצה פרטים, אשמח לתת בפרטי (היא גרה באזור מזרח בנימין).

הייתי אצלה לפני כמעט 10 שנים, לימדה אותי לקשור נכון ולקחתי מנשא מהגמח.

אחרי זה קניתי מנשא בסגנון.

ממש ממש מומלץ.

ונסעתי למעלה משעה כדי להגיע אליה, שווה את זה..

עלה לי 850 במקום 900

לא יודעת אם זה זול

פשוט היתי אחרי לידה וכמו ילדה קטנה ראיתי אשה בסופר עם מנשא שאהבתי ושאלתי אותה איזו חברה וכזה הלכתי לקנות

משמש אותי המון

ועזר לי מאוד עם אותו תינוק (היום הוא בן 8 כאמור

שומרת אותו גם לתנוק הבא

אחרת אין לך אינדיקציה שזה באמת מונע

לידה יוצרת שינויים 

אבל יש כאלה שכן

את יכולה לסרב אם מרגישה ורואה שהכל בסדר

את יכולה לשאול אותה למה זה נצרך ולהחליט אם את רוצה או לא.

היא אמרה לי את הסיבה והחלטתי שאני מסכימה. אפשר תמיד לסרב

*אולי זה שונה אם יש הרבה תפרים.

לא קשור לדימום בלידה, גם אני דיממתי הרבה...

זה תלוי אם כשהגעת אליו אין דימום

גם לא בלידה הראשונה כשהיו תפרים..

רק אולטרסאונד פנימי

עשיתי הרבה פעמים או"ס וגינלי

לא כאב לי

אולטרסאונד לא אמור לכאוב.

התכוונתי שלא כואב, יותר כדי להסביר שזה לא אמור לכאוב..

מקווה שתמצאי לזה פתרון כדי שגם לך לא יכאב❤️

וכואב לך גם באישות כדאי לא להישאר עם זה וללכת לטפל..

פזיותרפיה של רצפת אגן יכולה ממש לעזור

כדי להבין מה הקושי

ולפי זה מטפלים

יכול להיות טיפול פיזי ויכול להיות תרגילים

ורגישה

יש בניהן נשות מקצוע רגישות ומקסימות

ממליצה לנסות למרות החששות❤️

האגן.

וכשתרצי לשחרר ולאפשר למקום להיות משוחרר ולא מכווץ כמו בבדיקה פנימית אז תצליחי

ואז גם לא אמור לכאוב (אם כי זה עדיין לא נהיה נעים ונחמד... אבל לא כואב)

הייתי כמה פעמים ובאמת פגשתי נשות מקצוע מהממות רגישות ועדינות.

הגיוני שיכאב לך פחות ממה שכאב לפני

רק א"וס

אבל לא מאור לכאוב באופן מיוחד

ומה המטרה שלי בעצם? כסף? אז לא רק.. בעיקר תחושה שאני יכולה להשתלב ולהיות כמו כל אדם אחר.. אולי זה קטע דוסי לרצות להרגיש שייך? לא יודעת.

אבל באמת שיש פה רצון להצליח, לתת, לא להישאר רק בקוביה שלי, אלא באמת להיות שווה בין שווים, וזה עצוב לי שאני מרגישה שזה לא בהכרח פתוח בפניי,

נכון, קיבלתי במסגרות האלו המון דברים שלא הייתי מחליפה, ב"ה!! ועדיין.. 

אני כן מרגישה את זה

כי כשחיפשתי מסלול חרדי/ דתי ללימודים המאוד ריאליןם שלי, לא היה כזה. נפתח אחד רק כשקיבלתי דיפלומה😅

אבל בכל זאת לא וויתרתי ולמדתי במעורב, אבל אני לא דוגמה כי למדצי במסגרות חילוניות

אני בכל אופן לא אסליל את הבת שלי כנראה. שתהיה מה שבא לה

אגב, חלק מהאחים שלי שלמדו גם במסגרות חילוניות גם לא מצוינים באנגלית ומתמטיקה. אלה שלומדים במסגרת דתית, דווקא כן ויש שם הרבה דחיפה למצוינות

בכל אופן, לא רואה עניין בלהסתכל אחורה. זה לא מקדם אותך. תמיד אפשר לשפר.

אחותי למדה 3 פעמים לפסיכומטרי ולא קיבלה אצ הציון שרצתה אז הלכה לעשות מכינה והיום יש לה תואר שני

יכול להיות שזה ידרוש ממך, אבל זה לא בלתי אפשרי. תחשבי אם בכלל מתאים לך מסלול כזה. לא לכוחם מתאים.

אחות אחרת שלי לא רצתה לשמוע על השכלה גבוהה בכלל, שכנעתי אוצה לעשות קורס חשבי שכר והנהח והיא מרוויחה יותר מכולנו😅

השאלה שלך אז רק אשתף ממחשבותיי שאני חושבת שבעיקר הענין פה הוא ההכוונה התעסוקתית של האדם  כלומר ה"נוסחה" שלך של שכל, בגרות וכו היא נכונה בעיני בערך מהשלב השלישי, של המקצוע. אבל הענין הוא לא שכל ובגרות טובה (זה לא הקטע של להרוויח בלי תעודת בגרות כמו ההבנה שאפשר להשלים ולשפר או לעשות מכינות וכו) אלא יותר הכוונה תעסוקתית נכונה שנגזרת מהיכרות עם הביקושים והתנאים של כל מקצוע והצרכים של האדם (נגיד אני היום במקצוע נחשב ונוצץ ולעולם לא הייתי מכווינה את הילדים שלי לשם בשוק דומה אלא למקצועות פחות נחשבים אבל מבוקשים ומפרנסים מאד).

בעיניי מה שעצוב בזה שלא כולם מקבלים את ההכוונה זה כמובן גם הרווחה הכלכלית ומתוך זה הנפשית שבאה ממקצוע טוב ופרנסה טובה, אבל יותר מזה הפגיעה בשוויון ההזדמנויות. אני לא ככ מאמינה בשוויון, אבל מאמינה גדולה בשוויון הזדמנויות והוא פשוט נמנע מכל מי שלא מקבל הכוונה תעסוקתית איכותית, כי כמו שכתבת המון מקצועות בכלל לא נמצאים ברדאר של אנשים (אני בדיעבד הייתי הולכת ללמוד מקצוע אחר לגמרי שלמרות ששם המקצוע די מוכר, לא היה לי מושג מה עושים בו או שאהיה טובה בזה וזה פשוט עבר לידי)

עובדת בהייטק במשרה טובה למרות החסר באנגלית והחסר בתואר

עשיתי דרך מלמטה למעלה, צברתי ניסיון ולמדתי ממשרות פחות מבוקשות.

הכרתי הרבה אנשים ונשים שעשו דרך דומה בעולם ההייטק

גם במקצועות אחרים מכירה נשים בגילאים שונים שיצאו לעשות תואר במקצוע שרצו (והשלימו אנגלית, מתמטיקה ובגרויות)

בעיניי מי שמאד רוצה מקצוע ופועלת בנושא (זו עלולה להיות דרך ארוכה וקשה) כנראה שתשיג אותו

לראות את קבוצות הוואצאפ האלה אז נשמע שאת גם כן משיקה לתחום הריאלי... או שפספסתי משהו.

ולגוף העניין מצטרפת למי שכתבה מטה על חשיבות החשיפה להזדמנויות, לראות מודלים שונים סביבי, בעיקר של נשים - כי גם מי שכן נחשפה למקצועות שונים, הרבה פעמים זה נראה לה רחוק ולא קשור כי רואה רק גברים בזה.

קחי את זה לכל מגוון המקצועות שאת יכולה לחשוב עליו...

בכל אופן יותר מהרמה הלימודית צריך ללמד את הבנות להעז, לנסות דברים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסא ולהתייעץ עם מי שצריך, ולא להיות מוסללת רק כי כולן הולכות לאותו כיוון. 

ויש מחקרים שמראים למשל את רמת האנגלית הנמוכה במוסדות דתיים.

כשאני הייתי באולפנא ובנות ביקשו לפתוח מגמת מחשבים ענו להן שזה לא מקצוע שמתאים לאמהות ועודדו אותנו להיות מורות (אגב היום גם בחינוך הדתי מתחיל חוסר במורות וזו בעיה רצינית).

היום בתור הורים אנחנו מאד דוחפים את הילדים (בנים ובנות) שלנו להצטיין בלימודים, כך שזה מגיע גם מהבית ולא רק מבית הספר.

הקישור עובד?

קראתי את ההתחלה. חייבת לומר שדווקא ההבדלים שהוא מציין סביב בתי הספר הדתיים לחילוניים לא כאלה דרמטיים בעיני, אלא יותר הפער בציון האנגלית בפסיכומטרי וזה בקלות יכול לנבוע מהעובדה שביומיום חילונים משתמשים/נחשפים יותר לאנגלית והיא נשמרת אצלם עד הגיל לפסיכומטרי לעומת דתיים שפחות נחשפים והאנגלית שלמדו מתנוונת אצלם.

בואי נגיד שהפער באנגלית שאני רואה בסביבה הדתית-ישראלית שלי גדול בהרבה ממה שהייתי מצפה לראות על בסיס המחקר הזה. 

אגב לדעתי זה אומר שההוראה בבתי ספר דתיים טובה לפחות כמו בחילוניים אם לא יותר, ושהתלמידים דווקא לוקחים את זה ברצינות, כי אם בגיל פסיכומטרי, שבו גם אין חשיפה וגם אין לימוד בביהס הפער הוא איקס, ובזמן ביהס שיש אותו פער ברמת החשיפה אבל יש ביס הםער קטן מאיקס, זה אומר או שההוראה מאד טובה, או שהתלמידים מאד משקיעים (או גם וגם), אחרת אין סיבה שבגיל צעיר יותר הפערים יהיו קטנים יותר. 

יש רצון למצוינות בכל התחומים

כמובן למי שיש יכולות

זוכרת באולפנה שלמדתי

היתה דחיפה ללמוד כמה שיותר וזו היתה חברה דוסית יחסית, עירונית.

גם עכשיו עם ילדי

אחד בישיבה שדוחפים ל5 יחידות באנגלית, מתמטיקה, פיזיקה וכו במקביל ללימודי קודש ברמה מאוד גבוהה.  ב"ה יש לו יכולות

הבת באולפנה, עם קצת קשיים אז פחות דוחפת בתחום הלימודים

אולי את  מתכוונת לחברה דוסית באזורים מסוימים?

ברור.

אצל החרדים האישה חייבת לפרנס יפה כדי שהבעל ילמד תורה

אצל החילונים האיזה חייבת לפרנס יפה כדי לעמוד בזכות עצמה,

ובחברה הדתית אין סיבה לדחוף בנות לנסות תפקידים שהם פחות מתאימים ללוז האימהי (לפחות התיאורטי)

ממילא להיות אישה בחברה גברית זה קשוח

אז אין סיבה להתאמץ על זה.

אם כי זה דברים שמשתנים עם הדורות.

לגבי מה שאמרת על השכל זה לא נכון. העולם כבר לא שם.

פעם זה היה חלום של כל אמא שהבן שלה יהיה רופא או עו"ד או מהנדס.

היום מסתכלים על הדברים אחרת.

הבנתי שבלק גל גם מרוויחים יפה 😉

בכל אופן כדי להתפרנס טוב את צריכה לזהות את החוזקות שלך.

אם יש לך שכל טוב ושאיפה להיות שכירה אז המקצועות הריאליים מתאימים לך

ואם את יצירתית את יכולה לעשות ימבה כסף מדברים אחרים.

ואם את יזמת אז בכלל שם הכסף הגדול.

ועוד לא התחלנו לדבר על הכנסות פסיביות שיכולות להשתוות למשכורת משכר עבודה אם עושים דברים נכון בתחילת החיים.

א. אצל דוסים הרבה פעמים יש הרבה דגש על צד חברתי וערכי, ולכן יכול לצאת שפחות מחשיבים 5 יחידות. לא הרבה מסוגלים לעשות 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, מגמה... וגם להדריך בסניף, להתנדב וכו'.

אנגלית זה גם עניין של תפיסה תרבותית - דוסים פחות יתחברו לרעיון של חשיפה לשפה זרה ולתרבות כמו שירים, סרטים וכו'

ב. באופן בסיסי יש משהו במשוואה שהצגת, אבל זה גם לא חייב להיות ככה. אפשר לבחור - להשלים או לשפר בגרות, לחזור על פסיכומטרי, לחזק אנגלית, לעשות מכינה... נכון שזה דורש יותר מאמץ, אבל זה לא בלתי אפשרי.

ג. אני בהחלט חושבת שמרוב חינוך לערכים, יש הסללה מקצועית בהתאם. לי אישית זה צורם. לא שערכים זה לא חשוב וחינוך הוא לא עבודת קודש, אבל יש מגוון כישורים ויכולות, ולא כל אחת תהיה מורה טובה (או עו"סית).

בתור מי שעובדת בהייטק, מצאתי את עצמי לא פעם מול החברות הדוסיות שהדבר הראשון שיש להן להגיד בתגובה לעבודה שלי הוא: אז את בטח עושה הרבה כסף.

זה נכון יחסית למקצועות שלהן, ומבאס אותי שזה נחשב דבר רע. כאילו אני שם רק בגלל הכסף. וכאילו שכסף זה דבר אסור.

אגב, יצא לי לשמוע מחברות שעשו מגמת מחשבים (זתומרת יש להו קצת היכרות עם התחום) ואח"כ בחרו במקצוע דוסי קלאסי, שהן בכלל לא חשבו על השיקול הכלכלי כשבחרו מקצוע. ופתאום היום עם 2 ילדים ובעל שעדיין בישיבה - הן מסתכלות אחרת על העניין וקצת מצטערות. ואני ב"ה במצב כלכלי טוב שמאפשר לי דברים בחיים (גם לימוד תורה).

אז בהחלט הייתי שמחה שיחנכו לתפיסת עולם רחבה יותר בהקשר המקצועי. גם מבחינת הכישורים שלנו וגם מבחינת התפיסה של הכסף.

ותנסי לחקור קצת, להיחשף ולחשוב מה את רוצה לעשות בהמשך החיים ומה זה דורש ממך.

לכל מקצוע ולכל בחירה יש מחירים... לפעמים נדמה לנו שמה שאין לנו הוא כולו נפלא וזה יוצר תסכולים, אבל גם למקצועות האלה יש מחיר - בדרך להגיע אליהם וגם בעבודה עצמה. 

זה נקרא חברות אימפקט. שלא לדבר על התחום הביטחוני.

אם כי אני לא רואה בעיה בלעסוק במקצוע כלשהו נטו בשביל להתפרנס בכבוד.

וסליחה שמעירה

אבל גם אני חוזרת בתשובה

וזה מאוד תלוי

במסגרות שלמדתי והיתי בחרדי מאוד- היו מגוון מקצועות 

תמיד יש מכללות אחר כך שמשלימות בגרות

לי עצמי יש בגרות מלאה

ויש כאלה שהיו צריכות לעבור במכינה כדי לשפר ציונים בשביל להתקבל למסלול למכללה

גם אצל בנים- יש ויש

יש בתי ספר שיש מגוון של מקצועות חול ומדברת איתך על זרם חרדי

באופן אישי- משלימה הרבה ידע לילדים וחושפת המון לידע נוסף מעבר לבית ספר

שאני מסתכלת עלי ועל אחים/אחיות שלי- כי אני למדתי בחרדי וכל אחד במה שהוא בחר בסופו של דבר

הבגרות/אין בגרות לא היתה שום פקטור בשום שלב שחסם אותי בחיים

אני היחידה עם תואר ולימודי תעודה 

ועוסקת כיום במשהו שונה לחלוטין

הם לא - מתקדמים בתחומים שלהם בדרך שלהם

נשמע לי קצת מפחיד לחכות עד אחה"צ מחר.

אולי כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות?

אולי יש טרם באזור שלכם?

(לא יודעת אם לנסוע כבר הלילה או שאפשר לחכות למחר. אבל לדעתי כן כדאי כבר בבוקר לראות רופא. הייתי מבקשת שיקבלו בין התורים, או אפילו נוסעת למרפאה רחוקה יותר)

אם היתה ישנה ברצף, הייתי מחכה לבוקר.

בגלל שאת מתארת שהיא מתעוררת כדי להקיא כל שעתיים, אני מתלבטת אם לא עדיף לנסוע כבר הלילה.

אני לא מרגישה שיש לי מספיק ידע כדי לענות לך מה נכון...

מקווה שתקבלי מענה במוקד אחיות (ונראה לי שהם גם יוכלו להוציא לך הפניה לטרם/מיון, שזה גם יוכל לעזור במקרה הצורך).

מים קרים, כל פעם כמות ממש קטנה כי אחרת זה מעודד הקאות ....

אם היא תמשיך להקיא כן הייתי פונה למוקד חירום...

אבל בסוף זה כנראה וירוס, קורה, אנחנו נתנו לו כשהוא חצי ישן מים קרים

נתנו לו בערך רבע שעה אחרי שהוא הקיא, אם הצלחנו-השארנו אותו ער, אם לא-חצי הערנו אותו בכוח, הוא היה מותש, אבל התעקשנו איתו על זה, והוא כן חצי ישן תוך כדי אבל לא לגמרי, ובישיבה...ונתנו בערך פעמיים בין הקאה להקאה ....

פעם רופא המליץ לנו על שלוק, אבל זה פחות עובד מתוך שניה-אבל אם תצליחי להעיר, הוא אומר שהקרח מרגיע, וגם זה מציצות איטיות, כי לא טוב לשתות הרבה בבת אחת כשהבטן גם ככה גועשת.... 

תירוש או תפוזים.

סכנת התייבשות ..

רפואה שלמה 

טוב שקבעתם שיחה עם רופא.

מהניסיון שלי, בעיקר צריך לדאוג שלא תתייבש. כדאי גם לקחת לבדיקה רפואית כדי לשלול כל מיני בעיות, אבל אחרי שישללו אותן בעז"ה, הדבר היחיד שידאיג את הרופאים זה שלא תתייבש.

מה עושים?

שתיה -

מנסים לתת קצת שתיה כל פעם. הכי נוח לתת שלוק (איגלו. פופאיייס) אם יש לכם.

אם לא אפשר באמת קצת מים/מיץ מכוס, בכפית או במזרק. כמות קטנה כל פעם.

מינרלים -

אני מכירה משהו שנקרא אלקטרורייס. אבקה שקונים בבית מרקחת בלי מרשם, מערבבים בכוס מים, ונותנים לשתות (כמו בסעיף הקודם. קצת כל פעם).

זה עוזר לגוף לקבל גם סוכרים ומלחים שהוא צריך כדי לא להתייבש, וגם קל לעיכול ולא מעורר הקאות (יחסית).

תחזיקו מעמד, זה לא קל...

היא מעט מאד חולה אבל כשהיא כן חולה אני אובדת עצות. וכמובן מתווכחת עם הבנזוג שמבחינתו כלום בלילה לא סובל דיחוי לבוקר אם אין דם חח...

וואי ואכלה לאט לאט ומעט מעט... הכל במצטבר לא יותר מכפית... אבל בעיני יש בגלידת שמנת קצת נוזל אז זה טוב...

אולי תחכי עוד יום-יומיים ותעשי בדיקה נוספת?

ואם אין לך בעיה להדקר אז תעשי בטא...

בשורות טובות יקרה

תודה ה' 

מלא בהשגחה פרטית.

אישה מדהימה ומיוחדת 

( ההורים שלו כן מתארחים אצלנו וגם היו ליל הסדר אצלנו אבל אנחנו בקושי באים אליהם),

והשנה יוצא שכולם חוגגים יחד, ויהיה מוזר אם לא נגיע, ובעיקר, המצב הבריאותי של חמי לא מדהים וכאילו מלחיץ לפספס הזדמנות, נדירה יחסית, לחגוג כולם יחד.

זה לא באמת שאין ברירה, ואם אגיד לבעלי שאני לא מוכנה לנסוע הוא יקבל את זה( גם הוא לא הכי אוהב לצאת מהבית... ) אבל ההרגשה היא שהשנה מתאים שנתאמץ ונבוא.

כמו שכתבתי, אני מקבלת את זה, פשוט מתבאסת...

וזה כל כך ארוך ותמיד איכשהו אנחנו נוסעים עם חצי בית. 

שלי רבעוש ראש השנה והשתגעתי😵‍💫 אז אצל הצד השני..

מקווה שיעבור בטוב❤️

לק"י

שאני אוהבת.

השנה אנחנו בצד שלי😅

במקום שכיף להיות באמת זה נחמד שיומיים, כי יום אחד באמת עובר מהר, אז תהנו בחג! 

גם אנחנו בצד שלי אז יותר קל לי שזה יומיים. בצד השני הרבה יותר קשה לי, בטח אם זה יומיים.

מארחים

כמו כל שנה בליל הסדר

בטח השנה זה יהיה טו מאצ׳

אבל עברנו את ר״ה אז נעבור גם את זה 😉

ניסיתי לגשש איך ההורים מגיבים לרעיון שנהיה בבית והם הצטערו אז נהיה שם ובע"ה יהיה לטובה..

לילי סדר בבית הכי כיף

שינה לא טובה גוררת שינה לא טובה.

צריך לנסות לשבור את המעגל הזה.

מה שיכול לעזור זה להרדים אותה לפני שהיא עייפה מידי.

אבל התעוררה

מה אפשר לעשות?

לא הצלחתי בשום אופן להרדים אותה בחזרה

היתה לו תקופה שביום הוא לא היה ישן נורמלי.

(בלילה הוא דווקא ישן בסדר.)

הוא היה ישן ל 20-30 דקות ומתעורר. כל היום הוא היה עצבני כי הוא לא ישן מספיק. וכל היום הייתי סביב ההרדמות שלו.

התחלתי להרדים אותו אחרי שעה של ערות. הוא היה קם בבוקר, אחרי שעה הייתי מרדימה, ישן קצת ומתעורר, נותנת לו להיות ער ושוב מרדימה אחרי שעה.

מתישהו זה עבר לו והוא התחיל לישון יותר טוב. כבר לא זוכרת איך בדיוק. (זה היה לפני 5 שנים).

זה היה בדיוק בתקופה הזאת, לפני פסח. בקורונה, כשהילדים היו בבית ולא היו מסגרות. אני זוכרת שבעלי בעיקר ניקה לפסח, אני הייתי איתו הרבה במנשא. ובלילות הייתי נשארת ערה עד מאוחר.

אצלך זה קצת שונה.

לא יודעת מה יעבוד לך.

אם היא מתעוררת ולא חוזרת לישון, לפעמים עדיף לתת לה קצת להישאר ערה, ואז לנסות להרדים שוב.

התחלתי סמסטר

היא עברה מטפלת

כנראה זה קשור...

זה בעלך, וזה סה"כ עוגיות.. לא נשמע לי כזה מעליב להגיד לו דבר כזה..

מניחה שאני הייתי אומרת לו מיד את דעתי על העוגיות והכל טוב ביננו ב"ה=) 

המוזרים שאמא שלי הביאה לו (שוקולד מנטה ושות..)

אני פשוט צוחקת יחד איתו

לא נשמע לי פוגע בכלל...זה לא שצחקת על אוכל שהם הכינו במו ידיהם

ואתן מסתובבות ביננו🫣

כמו אנשים רגילים😳

למה  מפטרים את ראש השב"כ? בדיוק על זה

בטח אם זה עוגיות קנויות בכלל

אנחנו לפעמים יוצא לנו לומר אחד לשני אם אהבנו או לא את האוכל בבית של ההורים, שהם הכינו..

לא מרגיש לי חוסר טאקט

בסה"כ הם מבשלים טעים ומה שלא אוהבים זה לגיטימי, טעם וריח זה עניין אישי

זה שלא אוהבים לא אומר על הבנאדם

בעלי הרבה פעמים אומר לי על דברים שאמא שלי הכינה שלא היה טעים (וגם כשכן היה טעים)

גם אם אני עצמי אוהבת וגם אם לא זה לא מעליב אותי בכלל

עניין של טעם

כנ"ל הפוך אני אומרת לו כשמשהו לא טעים לי או שכן טעים

אז אני לא שןאלת

אם זה אדום על בדיקה בהמשך אני כן שואלת, זה להפסיד יותר ימים

אלא אם כן את אחרי לידה ויש תפרים או פצע שנראה לך שהדם יכול להיות מזה.. ושאת כבר מנסה המון זמן להיטהר..

אבל במצב רגיל אם הפסק יוצא אדום אז פשוט תנסי יום אחרי שוב . לדעתי

ועוד אנחנו נוסעים לחופש משפחתי ונהיה אסורים בכולו.

אני תמיד מחכה עם העד עד שהתייבש,

הצבע משנה ונראה משהו אחר

כבר התירו לי מוך דחוק עם כתם אדום אדום

רבנים בקיאים מאוד יודעים להבדיל בין דם לדם.

(מסכימה שהפסק יותר קשה להתיר. בפעם הבאה אם יש אפשרות כדאי לנסות שוב פשוט. כמובן לא להגזים

אבל כרגע זה המצב אז הדבר היחיד שיש זה לשאול)

גם לי התירו..

הרב שאל אם היה יובש חריג או שהייתי עם זה הרבה זמן כי הצורה של הכתם קלאסית לפצע.

ברגע שעניתי לו שהיה ממש יבש הוא התיר.

אבל על ההפסק עצמו הרגשתי שפשוט אין מה לשאול - זה מראה שהדימום לא נגמר...

ומקסימום יגיד שלא

קרה לי בפעם האחרונה שההפסק יצא לא טוב והעדפתי ממש דווקא לטבול באותו יום כי אחרת זה יצא על ערב גיבוש של העבודה של בעלי

שלחתי והוא אמר שזה לא טוב.. מה אכפת לי שניסיתי?

זה יקרה גם ככה

אבל אולי אעטוף עם צלופן וסרט שירגיש מתנה 😉 חח

למשל:

שינה זה לחלשים

זה תלוי מה גורם לתינוק להיות לא רגוע.

אמרו לי שכדאי לנסות שבועיים כדי לראות באמת אם עוזר.

אבל גם קפה ושוקולד וירקות כמו קולורבי כרובית כרוב

ושעועיות נגיד גם

וזה משתיק את הילד יש לך גידול נחת

לחודשיים-שלושה למרות שהיה לי סופר קשה. אני חושבת שעזר, קשה לדעת בוודאות... אבל אני חושבת שאחרי שהייתי אוכלת חלב הקטנה היתה צורחת יותר מהרגיל. לא פתר לגמרי אבל שיפר...

וכן לקח כמה ימים בלי מוצרי חלב כדי לראות שיפור.

ועזר לה מאוד

זה אומר לא להיות ביחד בליל הטבילה, ועד אחרי הביוץ!

מתכון לחיכוך ומתחים בזוגיות מידי חודש

את לא חייבת כדורים

מה עם התקן? ודיאפרגמה?

הייתי שמה את השיקול הכספי בצד. זה לא צריך להיות שיקול בבחירת אמצעי מניעה, שייתן לך איכות חיים.  

אמצעי מניעה צריך להיות המיטבי מבחינת הנוחות, תופעות הלוואי והיעילות.  

אני שמתי בזמנו לשנה.

ואני חושבת שזה פתרון מצוין גם לתקופה עוד יותר קצרה

ואם את מניקה ועדיין ללא מחזור אז לדעתי התקן לא הורמונלי הוא מושלם

כי החיסרון שלו זה מחזורים קצת יותר ארוכים וכואבים

וכשאין מחזור הוא לא מורגש בכלל

ובהנקה אני פחדתי לקחת אמצעים הורמונליים.

אם יש לך מחזור סדיר אפשר למנוע בשיטת מודעות לפוריות

אבל צריך ללמוד את זה כדי להבין טוב את הגוף (אני לא מכירה מספיק טוב) 

פשוט כי אם לא חזר, לא תדעי מתי לבדוק ביוץ, 

ומגיע ביוץ לפני מחזור ואז כבר אפשר להכנס להריון. 

להריון עוד לפני שהמחזור חוזר, זה קורה.

את לוקחת בוקר וערב לא 2 ביחד נכון?

אני הייתי מקיאה פעם ביום והבונג'סטה הפסיקה לי את ההקאות אבל באמת לקחתי רק כדור אחד.

אולי בגלל שהמצב שלך מראש היה יותר קשה זה המקסימום שהכדור יכול לעזור לך...

הייתי מנסה 2 עוד שבוע ואם את רואה שזה בכלל לא שונה מהמצב עם 1 הייתה חוזרת ל1.

אבל מבאס שלא מעלים לגמרי את ההקאות.

וכעיקרון הכדור הזה לא בעייתי אם לוקחים ממנו הרבה? הכוונה 2 כדורים ביום

פעם ראשונה שלוקחת וקצת חוששת מזה

הכי פחות בעיתי והכי בטיחותי כך אמר לי רופא מומחה

אז עדיף למצות את המקסימום ממנו

תקפידי לקחת בדיוק בדיוק באותה שעה כל יום, זה קריטי ממש

לדוג 9 בבוקר ו9 בערב אז תמיד תמיד ב9 מקסימום 9.05  

אחר כך המצב ממש החמיר ומאז אני לוקחת גם זופרן שממש עזר באופן משמעותי.

המליצו לי לא להוריד מהבונג'סטה כי זה עוזר גם לריחות והרגישויות האחרות, אם יש.

אני חושבת שזה מאוד אינדיווידואלי ומשתנה בין כל אחת ובין הריון להריון. אם עדיין קשה לך לתפקד וניסית מעל שבועיים במינון המוגבר, שווה להתייעץ עם רופאים שמבינים בזה.

אני עם היפראמזיס ויש ארגון שמאוד עוזר ויש להם הרבה מידע.

אם הדרך: 0722722311