פורום הריון ולידה (עמוד 404)

לפי הפסיקה שלנו פוסקים מהרגע שנאסרים, לא מהכתם הראשון. אם היו יומיים של כתמים שלא אסרו אתכם, זה עדיין לא מתחיל את ספירת הימים.

יכול להיות שיש דעות נוספות, אני לא מספיק בקיאה בזה.

ניתן להתחיל לספור

בכא זה לא משנה כי

יומיים שלושה כתמים

יומיים מחזור כבד

יום דימומים קלים

ובדכ עוד יום של נקי

מתחילת הכתמים יעברו בין 6-7 ימים

יש כתמים שלא אסורים!!

האמת שאין לי "כתמים" בכלל כי אני לובשת תחתונים שחור.

מה שכן יש דימום קלילים מאוד אחרי הטלת שתן שגם מהם אני יכולה להמנע

מהבדיקות של הפרישה - אני לא יכולה להמנע. ולפעמים בהם אני נופלת.

אבל כן אני יודעת בכא שיש לי כמה ימים של התחלת דימום לפני מחזור

וגם אם זה לא אוסר

זה בטח לא אמור להיות

על מה זה יכול להעיד??

מן הסתם מפריע בכניסה להריון...

אני חושבת שאת זמן הביוץ בכל מקרה אני אפשר באמת לחשב רק לפי זמן המחזור, כי זה לא משהו מדויק לגמרי.

יש כל מיני דרכים לחשב מתי הביוץ - בדיקות ביוץ, שמ"פ, מעקב זקיקים.

יש לליאון קנדיל שיעור חינמי מפורט על הביוץ, שכולל גם התייחסות לזיהוי ביוץ על פי סימנים של הגוף, אם תרצי אני יכולה לשלוח לך קישור לקבלת השיעור.

או שבעצם השאלה שלך אחרת?

אשמח לקבל קישור

וגם לנסות להבין מה התןפעה הזו

על מה זה מעיד

כנס חינמי של שיעורים לכל חודש אלול ועד יו"כ (שבעה שיעורים שנפתחים כל שבוע, עכשיו מסיימים את השבוע הראשון, אבל יש עוד חמישה שבועות).

כל מרצה נותנת בנוסף לשיעור שלה גם מתנה, ואחת המתנות של ליאון זה השיעור על הביוץ.

אז אני ממליצה על הכנס גם בפני עצמו, כי הוא באמת מלא בתוכן מהמם וממלא, אבל את יכולה גם להירשם אליו רק כדי להוריד את השיעור על הביוץ...

הרשמה לכנס תשובת הלבנה 2

(זה כן מכניס אותך לרשימת תפוצה של ליאון במייל. אם מפריע לך אפשר אחר כך לצאת, אם כי דווקא המיילים שלה מלאים בתוכן מהמם, אחת מרשימות התפוצה הבודדות שנכנסתי אליהן שאני מקפידה לקרוא את מה שאני מקבלת בה...)

אם לחישוב הוסתות  - עונות הפרישה זה כבר רק מתחילת השטף. כי זה מה שנקרא באמת הוסת. 

אם סוג התוצאה היא שלילית - אז כנראה שנכון למועד הבדיקה המקלון לא זיהה הריון

ממליצה לך לעשות בדיקת דם - זה מדויק ואמין

ככה לא תתחבטי עם עצמך אם זה כן שלילי או לא 

אם חיובי אז חיובי - מזל טוב!

בדיקות דם הכי טוב

מאוד טעים ומאוד בריא, וממש ממש קל להכנה

הייתי אולי הולכת מעבר,

אני אישית ידעתי שיש אנשים שיעלו לי את הג'ננה אחרי הלידה (עייני בשרשורים קודמים שלי)

אז בלידה הזאת ביקשתי שלא יבואו לבקר באופן כללי

לא היה לי כח ופניות לזה

עזבי את זה שבסוף כן הגיעו ובאמת העלו לי את העצבים עם הביקור הזה..

אחרי הלידה זה זמן מאוד רגיש,

מהרבה בחינות

את צריכה לפני הכל לדאוג לעצמך ולמה שעושה לך(!!!!) טוב

אפילו גיסים שלי שאני מסתדרת איתם אחלה

לא הייתי רוצה שיבואו לבקר אותי אחרי לידה

אני אישה. ואחרי לידה נראית סמרטוט בטח, ולא נעים להיות עם פיג'מה ליד גיסים וליד אחיות כן

אני אחרי לידות גם פחות היה לי נוח כשאחים שלי באו לבקר. אז גיס? אין סיכוי. גם חמי הגיע רק אחרי "התראה" מראש ובעיקר כדי לראות את התינוק...

לדעתי לא שייך שתגידי לה ישירות שקשה לך איתו... זה יכול לפגוע בשלום הבית שלהם...

ובטוח שלא בהפתעה

מחזקת את ידייך

גם לא חמיך!!!

אפילו אבא שלי בא רק מיד אחרי הלידה לראות את העולל ואחכ לא

אני אף פעם לא ביקשתי כי זה מובן מאליו. כנראה במעגלים שלנו ממש לא מקובל שגיס יבקר את גיסתו אחרי לידה.

אצלי מגיע חמי מיד אחרי הלידה לראות את התינוק לכמה דקות, אבא שלי מגיע כמה פעמים ואני אוהבת ויש אח אחד שמגיע בעיקר כי אוהב תינוקים 😁 וגם את זה אני אוהבת. אם גיס היה מגיע (וזה לא היה קורה) הייתי מבקשת לפעם הבאה שלא יבוא.

אצלי במשפחה רק אבא ואחים שלי מגיעים, אבל האחים לא נכנסים, בעלי יוצא אליהם הם נותנים חיבוק ומזל טוב ורואים את התינוק בתינוקיה!! זהווו

אבא שלי אני הכי צריכה אותו בעולםםם! את החיוך שלו ואת החיבוק, מאד צריכה חיבוק גברי אחרי לידה!

וחמי והאחים של בעלי  ב״ה עם טאקט ולא יגיעו, רק חמי וישאר בחוץ

בלידה השניה אמרתי לו שיכול להכנס כי הייתי בטוב ואפילו לא ישב וכו רק אמר מזל טוב ושאל איך אני מרגישה, פחות מדקה ויצא

אבללללל מסתבר שבמשפחה של חמותי אין טאקט!!!! פשוט איןןן!!! היא הביאה את אח שלה!!! הזויייי והתחיל לדבר על שטויות של הנקה ופשוט בן אדם בלתי נסבל שלא אספר עליו יותר מדי

אבל זה עשה לי רע, מאד!!! ממש יצא ובכיתי לבעלי

אז לפעם הזאת אהיה ברורה שלא רוצה גברים לכל היותר חמי ואבא שלי!!!

ואין מה להשוות בין חמיך ואבא שלך, לשאר הגברים.

הרגישות המשפחתית היא שונה לגמרי.

גם אם היית מרגישה חוסר נוחות עם חמיך, אולי היית סופגת את הביקור בשקט.

אחותך לא צריכה לדעת אם את נהנית או סובלת מהביקור של חמיך.

ולצורך העניין אם את לא מניקה ליד גברים, הגיוני שפעם אחת לא תניקי בדיוק כשהתינוק בוכה בשביל לאפשר לחמיך לראות את הנכד שלו.

אבל ממש לא הגיוני שהתינוק יבכה עוד פעם בגלל ביקור של גיס.

בקיצור לדעתי זה סופר לגיטימי לומר את זה.

אל תהססי אפילו

חמותי באה לבקר אותי יחד עם חמי אחרי הלידה הייתי בשוקק שהוא הגיע

זה אמור להיות ברור לה שהיא לא באה איתו!!!

הגברים היחידים שאני רואה אחרי לידה זה בעלי ואבא שלי.

גם נשים זה מיותר שיבואו (מחילה..)

ב״ה יש וואצפ היום ואני אשלח תמונות של התינוק. אין צורך לקחת לי שעות שינה יקרות בביקורים 

לק"י

אני שמחה שבאים לבקר אותי.

ויש גם גברים שבאו, וזה היה בסדר מצידי.

לי היה דווקא נחמד כשבאו לבקר, גם חמי או אח שלי (כמובן לזמן מוגבל, וכשידעתי מראש והתארגנתי בהתאם).

אני הרגשתי כל כך בודדה שאף אחד לא ביקר....

אחותי קפצה אליי בלידה הקודמת וזה ממש החייה אותי, הרגשתי שאני חשובה למישהו...

ושיש לי סוף סוף עם מי לדבר ולשתף מה עברתי .. בטלפון זה לא אותו דבר. וזה כיף שיש מי שמתרגש איתך שהבאת נשמה חדשה לעולם.

בכללי , מהלידה השלישית יש תחושה שכבר לא מתרגשים איתי וזה מבאס מאוד, זה טבע העולם וכוחו של ההרגל, אבל אני האמא אז מתרגשת בטירוף כל פעם מחדש.

אבל לגמרי מסכימה שביקור של גיס זה מחוץ לתחום לגמרי, גם אם הוא נחמד... 

אני פשוט בשוק שכולן מבינות אותי.

מה גם שאנחנו דוסים ממש...

ולא ידעתי שזה כזה ברור אצל כולן שגבר לא צריך לבוא לביקור אחרי לידה ...

עכשיו ארגיש בנוח ממש להגיד לה.

יש לה קטע גם לשאול אם אפשר להביא את הבן הקטן (בן 9) ווואלה לא מתאים לי...

לא רוצה בנים פה בשום גיל.

את חמי לא אוכל לחפף. זה יכול לעשות בעיות. המזל שלי שבעלי חכם וידע איכשהו להגיד לו בוא נדבר בחוץ נתאוורר, ולא לשבת עכשיו איתי ועם חמותי.

תודה אהובות על החיזוקים

ומוסיפה שבעיני זה גם סופר לגיטימי שלכ יהיו ביקורים בכלללל..

הייתי מאושפזת ליד אחת שככככללל היום ביקרו אותה ופשוט לא הבנתי את זה!

אותי ביקרו- חמותי עם הבת שלי כי אני ביקשתי, סבתא שלי שבאה לטיפול בכלל בבי"ח ונכנסה לכמה דקות כדי לשאוב כח לפני הטיפול (וכמובן התקבלה ממש בברכה ושמחה, בכ"ז זאת סבתא שלי), ואחותי שביקשתי ממנה לבוא. וזהווו.

יולדת צריכה לעשות מה שטוב לה וזהו.

זה פותר מלא בעיות

תאכלי שוב שוקולד, תשתי מתוק, ותראי אם את מרגישה

אם לא תתייעצי עם מוקד אחיות ואם צריך - להיבדק

כל מה שהיא כתבה...

תנסי מים קפואים, שוקולד וכו ואם לא- ללכת להבדק..

@ברונזה בהצלחה!!

ומרגיעה

שתהיה שבת שלום ורגועה לכולןן!!❤️

אם זה יהיה איפה שקניתם, ותביאו את הקפוא כהוכחה למה שקרה, אולי הם יוכלו למכור לכם חדש ולקחת את הקפוא?

הייתי מתקשרת לברר.

אם לא - הייתי מנסה לדבר עם מוקד טלפוני של הקופה לראות אם מישהו יכול לעזור.

חיבוק ובהצלחה!

התקשרנו למוקד אחיות, מחכים לראות אם יוכלו לעזור...

גם אם לא קונים במכבי זה עולה מעל 1000 שקל...

מצאתי באמת גמח תרופות יחסית קרוב אלינו.

עכשיו האתגר הוא לא להתעצבן עליו ולזכור שזאת טעות שיכולה לקרות.

תודה!

שאפשר להתקשר לבוני עולם (מספר בגוגל) בנתב משמיעים מספרי טלפון של גמ"ח תרופות בכל מיני אזורים.

אח"כ צריך להחזיר את התרופה. 

שבת שלום

יפתח ב15.09.24

לא מתאים בוים - חיפוש ב-Google

לדעתי כדאי ללכת להיבדק מה זה בדיוק

נורמלי שקשה לקיים יחסים למשל אבל כאב ככה סתם ונפיחות זה פחות...

בהצלחה!

ותודה רבה. אבדוק. זה לא ממש סתם ככה, זה כשיש מגע באזור במיוחד כשחם

הצלקת, כי סביר להניח שהתפרים נמסו מזמן

וממש מומלץ ללכת להיבדק

הגיוני שיפנו אותך לפזיותרפיה של רצפת האגן, הם מטפלות בצלקת

ואגב, אם את מניקה סביר להניח שיש לך יובש באזור שך םתח הנרתיק וזה יכול להחמיר את התחושות של הצלקת

את יכולה לבקש מרשם למשחה שנקראת אובסטין. צריך למרוח אותה לא כמו ההוראות אלא לשים קצת על האצבע ולמרוח בפתח 

פיזיו זו כתובת שמאוד מאוד יכולה לסייע במקרה שהרופאה אומרת שהתפרים נמסו וזו רק הצלקת.

הן מבצעות עיסוי לצלקת, מגמישות אותה, עוזרות לה להחלים טוב יותר וזה ממש משפר איכות חיים!!! תתעקשי על הפנייה בכל מקרה, גם כשאין בכלל תפרים כדאי ללכת, לפעמים זה כאב מקרעים קטנים שלא תפרו אפילו והם מתקשים להחלים

לדעתי ברור שלא להביא אותו להורים של בעלך, זה טירוף להוסיף 50 דק' לכל כיוון בשביל בייביסיטר .

תביאי אותו איתך, שיהיה גם באירוע ומקסימום ישן בעגלה... ויבכה מידי פעם בפעם.. לפחות הוא איתך...

זה באמת קשה עם תינוקות קטנים נסיעות, שלא לומר סיוט, אבל אני מניחה שזה חשוב לך להגיע... 

הכי הגיוני שהוא יהיה ער ונודניק

ובעלי אמר שלא מתאים להביא אותו..

חברה חילונית שלא ככ מבינה מצבים כאלה

קודם כל תבררי עם עצמך מה הוא יעדיף, שאת תהיי בהענקת המתנה, או שהבייבי לא יהיה בארוע…

את מכירה אותו הכי טוב! גם אם זאתיי מהעבודה חושבת שאת צריכה להיות שם, אולי בשבילכם עדיף שלא

כי אם אין לך סידור אחר לילד מלהוסיף עוד 50 דקות נסיעה זה לא נראה לי סידור הגיוני….

ושיהיה החלטות טובות לשניכם (שלושתיכם)

בלי שתגיעי

את לא באמת צריכה להגיע, רק אם זורם לך.

אני לא הייתי נוסעת, לא מבזבזת אנרגיות על רצונות של אנשים זרים.

ממש זורם עם פיצולים במקום להתאמץ עם בייביסיטר

ענין של העדפה

הוא יתבאס ממשששששש

אחרת לא הייתי חושבת לבוא

מביאה את התינוק עם עגלה(ומנשא אולי?)

או אם אפשרי מחפשת בייביסיטר בבית..

תכלס שנה לא נחשב עבודה חדשה ככ כבר..

לגבי לא ישן בעגלה-

ניסית עוד דרכים? על הבטן, עם/בלי שמיכה וכו?

הבת שלי ישנה מעולה בעגלה אבל רק על הבטן....

הוא עייףףףףף ממש ואחרי הנקה וכשיש שקט..

הוא בטח יישן בנסיעה לשם ואז אין כל כך סיכוי שיירדם בעגלה. נסתדר בעז"ה

לא יודעת מה מתאים לפותחת אבל כן מניחה את זה שזה לא מוחלט לכולם..

כרגע, אז אין מצב שיזרום עם מישהי שהוא לא מכיר, בטח בלילה.. לצערי.

יש עוד ילדים בבית שאולי יצטרכו בייביסיטר אבל הם יסתדרו, הלוואי שגיסתי/חמותי היו מסכימות לבוא עד אלינו אבל לא נראה לי שיש סיכוי..

ושישן עלייך במנשא?

לא קל אבל עדיין אפשרי בגיל תשעה חודשים.

ותביאו גם עגלה, אחרי שהוא ירדם אולי תצליחי להעביר אותו לעגלה.

את יכולה להגיד לבעלך שהחלטת שבכל זאת חבל לך להפסיד, ואת חושבת שבמנשא הוא יהיה בסדר.

לא נראה לי שכדאי לפספס את הטקס. אולי יש כמה מצטיינים, ולכולם יעניק מישהו מהמשפחה חוץ מלבעלך, וחבל.

וגם - גם בחברה חילונית יודעים מה זה תינוקות. ב"ה החברה הישראלית כולה אוהבת ומעודדת ילודה. אם תבואו עם שישה ילדים הם לא ידעו איך לאכול אתכם, אבל עם תינוק אחד זה לגמרי הגיוני בעיניי.

בהצלחה!

ברור לי שלוקחת

אני נושאת תמיד על הגב אז מקסימום כך הייתי מתנהלת בערב הזה

נשמע לי שלהשאיר אצל סבא וסבתא שלא כזה מכיר פלוס הנסיעה לי היה מוציא את המיץ...

בזמן הטקס שימי את הקטן במנשא ויהיו לך ידיים פנויות וזהו.

יש אמהות קרייריסטיות שעולות לבמה עם מנשא להרצאה שלמה.

מה הבעיה בשביל כמה דקות שיהיה עלייך

ושאר הערב לפי איך שזורם.

לערב של עבודה חדשה.. ולכן החלטנו שלא אבוא בכלל…

ולצערי התינוק לא זורם ולא נרדם במנשא…

נראה לי שאפתח את זה שוב מולו, את העניין של כן לבוא עם התינוק

מביאה אותו איתי

או מביאה אותו לחמות..

שווה בעייני

מסוג הדברים שלא קורים כל יום

שבסוף שמחים שעשו את המאמץ ולא פספסו

וגם אני או בעלי היינו מתבאסים אם לא היינו לצד בן\ת הזוג בזמן כזה

במיוחד שזה מה שמקובל

אביא אותו או אביא לחמותי..

אם לא אהיה הוא יתבאס מאוד מאוד.

תודה

היום הוא התחיל לדבר על הערב הזה

אז אמרתי לו למה שלא אבוא עם התינוק..

בסוף סיכמנו שאביא אותו...

תודה לכולן ולכל המנרמלות

או לפחות זהה לו.

הבדיקה הזו לא נראית חיובית.

אם המחזור לא מגיע, אולי לחזור לרופאת נשים? 

שאיבה בלעדית במקום הנקה?

שאיבה באופן קבוע בזמן שהתינוק במסגרת?

שאיבה מזדמנת במקרה הצורך?

יש משאבות דו צדדיות ויש חד צדדיות.

יש משאבות חשמליות, עם סוללות, או ידניות.

יש משאבות שמתלבשות בתוך החזייה ואז לא צריך להחזיק.

יש משאבות שאפשר לקנות בהנחה דרך קופת חולים.

יש מספיק הוצאות בשלב הזה

אם הילד לידך והכל תקין אין צורך לשאוב לו חלב

ולקראת החזרה לעבודה תחשבי מה הכי מתאים לך

אם את פשוט רוצה שיהיה משהו, לאחרי הלידה,

אפשר להשאיל מיד שרה( לפחות לפני כמה שנים היה אפשר).

ממליצה על משאבת 'מילי'

ואחכ תראי מה ואם את צריכה

אצל הראשון השאלתי משאבה אחרי החעדה- היתה בשימוש ממש מעט

אחכ לפני היציאה חעבודהקניתי משאבה של לנסינו

בפועל הפרחח היה סרבן בקבוקים וכל מה ששאבתי הלך לפח

אצל השניה- היא אפילו לא יצאה מהארון (סרבנית מדופלמת שהייצי איצה בבית עד 10 גיל חודשים)

ועכשיו ופרחח התורן בן 4 חודשים, שאבתי פעם אחת אחרי הליך רפואי שהייתי צריכה לרוקן את השד משאריות תרופות (כן אכל באותו היום כמה מנות של חלב שאוב שנאספו באספן חלב של ביאמבה)

יש לנסינו דו"צ. ממש מרוצה ממנה.

לא קניתי לפני הלידה, אבל בבית חולים הייתי חייבת שיהיה אז הוא הלך לקנות כשעוד הייתי שם.

זו באמת התלבטות אם לקנות לפני או לא.

אם זו לידה ראשונה, הייתי מחכה. מבררת מאיפה את יכולה להשאיל מיד אחרי (נגיד יד שרה), ואחרי שאת רואה שההנקה מסתדרת או שאת מרגישה צורך אז תקני

הרופאת משפחה הסבירה לי שאם עובר במנוחה ושכשלוחצים בזהירות על הטבור והוא נכנס פנימה זה בסדר

החשש הוא מכליאת מעיים, אז בכל אופן כדאי אולי שתתיעצי במוקד?

תודה על התגובה, ותרגישי טוב גם! 

ואצלי לא.

יואו  מקווה שזה לא הסיפור!!

השבוע הרמתי קצת משקלים, ועשיתי אקסרה עבודות בית וכו, מקווה שזה לא מה שגרם לזה! 

לי יש מעין בקע טבורי (בליטה מעל הטבור) - וזה באמת בולט. (והאמת שלאחרונה זה התחיל מעט לכאוב לי, שה' ישמור אותי...🤦‍♀️)

בכל אופן, באמת כדאי לשאול רופא, כי את מתארת כאבים משמעותיים...

סיוט, ממש!! (בלידה שמו לי את המוניטור בדיוק שם וממש סבלתי)

לי אמרו שזה אולי בקע ושצריך לבדוק אחרי ההריון . בפועל, התעצלתי..

בשעה טובה

שתזכו לגדלו לחופה לתורה ולמעשים טובים

איזה שבוע את? תלדי הרבה לפני? אני 15

נראה מי תקדים חחחחח….

זה כיף לא להיות לבד, רק לא תעלמי לנו לפני הלידה פליזזזז

בעז"ה שימשיך בבריאות  ובידיים מלאות ובשמחה!

ונראלי אנחנו דיי באותו שלב אז זה גם נחמד לחוות פה את ההתקדמות ביחד, באנונימיות אומנם אבל עדיין

בהחלט נחמד לחוות יחד, בעיקר כשבשבועות כאלו פחות משתפים את הסביבה החיצונית ולא תמיד יש עם מי לשתף..

אז ממש נחמד שיש פה עוד כמה באותו שלב וחווים יחד🤗

בלי וואצאפ או אפילו SMS

ועדיין מבואסת מכמות הזמן מסך שלי, על המחשב...

אם כי תלוי בסוג הצריכה

אם את מכורה וכל היום בוואצאפ - מה ההבדל בין טלפון חכם רגיל לטלפון חצי טאצ' עם וואצאפ?

פשוט תצטרכי קצת יותר להתאמץ עם העיניים אבל זה ממש אותו דבר..

אם הבעיה היא בוואצאפ,

ממליצה לצאת מכל הקבוצות המיותרות

לחסום אושיות רשת

וככה הוואצאפ נשאר רק להתכתבול עם אנשים פרטיים

זה מה שקורה אצלי

הוואצאפ מיועד רק להתכתבול שלי עם בעלי אמא אחות וזהו

בקושי נמצאת שם

מדברת על העדכונים המעצבנים האלה

ישצאופציה לחסום את זה?

או משתיקים את הסטטוס ככה זה מופיע במקום אחר

או הגנה חזקה על הנייד שחוסמת גישה לסטטוסים

אני אישית ברגע שהבנתי שהאושיוץ לא ממש תורמות לי לחיים פשוט מחקתי את האיש קשר וזהו - אין עוד סטטוסים חופרים 

את זה לא שומרת מלכתחילה

מתכוונת לערוצים

אפשר לחסום?

אצלי מראש חסמתי.. לא זוכרת איך אבל הם פשוט לא מופיעים

רק אם אני לוחצת על מעקב זה מציג אותו 

יש לי טלפון חצי טאץ' וכשאני רוצה לגלוש - אני גולשת רגיל

הייתי מתקינה עליו נטספארק אבל הוא לא תומך ולא הצלחתי, אז כשאני רוויה אני פשוט נועלת לגמרי את הדפדפן וחוזרת לשפיות

מן הסתם את עדיין חלשה ולא בשיא הכוחות שלך.

מציעה לנוח קצת אחרי כל פעולה ולא לעבוד הרבה ברצף. וגם להשתדל לא לעבוד קשה מדי עד כמה שמתאפשר..

לשטוף שני כיורים מלאים זה בהחלט חתיכת מאמץ שצריך לנוח אחריו..

פשוט קשה לי מאד להפסיק כי אני יודעת שאחר כך יהיה לי הרבה יותר קשה לחזור לקצב העשיה

אבל את צודקת 100%, הריון זה לא הזמן למצות את הכוחות בנקיונות 

בשבוע הזה..

לא יודעת אם תקין או לא.. אבל חזרתי מבדיקה והכל היה בסדר גמור.

קניתי 0-1 שזה ניו בורן

יש אחר כך 0-3 שזה אחד יותר

(יש מתחת ניו בורן עוד מידה או שניים, לא זוכרת בעל פה)

וזה הדבר הכי חכם שעשיתי! הרבה יותר נוח ומותאם לתינוקת ממכנסיים עם רגליות. במיוחד שהיא רזונת וארוכה מאוד אז הרגליות ביו רלוונטיות לתקופה ממש קצרה ואת המכנסיים אני מושכת עד עכשיו (חמישה שבועות)

חוצמיזה שאם מתכננת להשתמש במנשא - רגליות זה לא בטיחותי 

וזה לוחץ על הכפות רגליים

בטיפת חלב היא אמרה לי שיכולה

אבל חשוב לוודא שיש מספיק בד עודף בכף רגל כדי שהן לא יתקפלו בלי שליטה 

זה בטח לא מפחית מהכאב אבל זה אולי ממסגר את האמירה באור רך יותר, כזה שדואג לבאות כדי שתמשיכו מבחינתו במצב המצויין שלכם.

לא פייר להעמיד אותך במצב הזה, שהוא מתאמן לו באופן קבוע ומתחזק שרירים ואת חודש (!!!) אחרי לידה רביעית, ואז בא להעיר לך כי משיכה וכו..

הייתי שואלת אותו קודם האם הוא היה מוכן לפנות מזמנו כדי שתוכלי להתעסק בנראות, חיטוב ובריאות..? 

איך היחסים ביניכם באופן כללי..? חודש אחרי לידה לדבר כך זה אומר שהוא די מנותק ממך, במחילה

בנוסף, מיניות מתחילה בראש. 

אני רוצה להאמין שאם יש קושי של משיכה הוא לא בהכרח קשור למשקל (אם כי משקל יכול להשפיע, אבל לדעתי רק בעודפים אולי מאוד משמעותיים ולא בלהיו 'מלאונת') אלא יותר לתדר פנימי בין בני הזוג. אישה שאוהבת את עצמה ובטוחה בעצמה ועפה על עצמה - זה מדבק. זה קודם כל

האם את במצב הזה..!? 

אם לא, משם תתחילי לפעול

ולמה..? קודם כל כדי שלא יוכלו לפגוע בך עם הערות על המשקל. לא אומרים את זה לאישה חודש אחרי לידה, עם כל הכבוד. מישהו צריך להעמיד אותו במקום 

דבר שני, כדי שבאמת תרגישי כמה שאת מהממת. הבאת חיים לעולם 4 פעמים, זה 4 פעמים להעלות משקל משמעותי ולצפות לרדת אותו כל פעם חזרה בדיוק זה קשה. מה גם שרוב הנשים לא חוזרות לגרסת הנעורים הצרה והמחוטבת. זה החיים נשמה.  

בקיצור, עצתי היא - תחזקי את עצמך כמה את מדהימה. ממש ממש. תתחברי לתחושות שלך כרגע. מה את מרגישה עם מה שהוא אמר..? ותגידי לו את זה.. לא כהאשמה, אלא איך זה גרם לך להרגיש

ותמיד אפשר להתייעץ עם אשת מקצוע כמובן  

והמשפט *תעופי על עצמך, זה מדבק* חזק. להדפיס ולתלות.

אני כמובן גפ מתמודדת בים היתר עם חוסר ביטחון עצמי כמעט מולד

אני חושבת שיש לנו זוגיות טובה ואוהבת מאוד לא חושבת שהוא מבין את העניין של חודש אחרי לידה

יש להם גנים טובים במשפחה כל אחת שם מקל סנוקר..

ואני לא .. לפני שנתיים ירדתי 20 קילו שקלתי לפני 74 והגעתי ל54 .. זה לא החזיק הרבה זמן ולאט לאט עליתי שוב.. עכשיו חודש טחרי לידה נמצאת באותו מצב 74 קילו

ברור שאני רוצה לרדת במשקל אבל לשמוע את זה ממנו זה פשוט מרסק

כי אני ישר לוקחת את זה למקומות שהוא לא באמת אוהב אותי והוא רוצה  שאני אשתנה והוא לא מבין כמה זה קשה וכמה זה דורש ממני

האמת שאני פשוט מתוסכלת עצובה ובוכה בעיקר. הוא אמר שכואב לו מאוד לראות אותי עצובה והוא מצטער

אבל חושב שזה מאוד חשוב 

והוא צריך להבין שהגם שיש דברים חשובים מאוד, התזמון לפעמים חשוב יותר..

חודש אחרי לידה הכי חשוב שתנוחי ותהיי רגועה כי זו תקופה מטלטלת בככ הרבה בחינות. כשעולים 20 קילו בהריון, הציפייה לרדת אותם חודש אחרי לידה היא לא ריאלית בעליל (מניסיון. אני עליתי יותר)  והכי חשוב זה לתת תחושה טובה לאשתך שבדיוק הרגע ילדה והייתה חודש תשיעי+ אחרי לידה. עם ילדים בחופש הגדול

שיותר חשוב מהמשקל חשוב לדבר בכבוד ובנעימות ובמיוחד לאישה שהוא בחר להקים איתה משפחה.

אני הייתי הולכת ליעוץ זוגי כדי שלפחות יהיה מהנסיון הזה צמיחה והתקדמות.

גם אם לא היית אחרי לידות, הוא אמור לאהוב אותך ולקבל אותך כמו שאת ולא לדרוש שתשני

מסכימה מאוד שהעיתוי של האמירה הוא לא שייך

כי חודש אחרי לידה זה זמן ככ עדין, רגיש, הורנונלי, שברירי מבחינה פיזית.. לא מתאים.

אבל עצם האמירה אומנם לא נעימה, אך מסןג הדברים שלפעמים צריכים להאמר, דווקא במסגרת זוגית בריאה ואוהבת.

אני לא רואה בזה שום סתירה לאהבה, ויש מקום לומר לו בכנות- תראה אהוב, אני חודש אחרי לידה, אתה יודע כמה זה נושא רגיש לי  וכרגע ההתכנות של ביצוע מהלך כזה שדורש ככ הרבה כוחות וזמן לא ראלית

אני לוקחת את זה לתשומת ליבי, אני רוצה שזה יבוא מתוך רצון שלי ולא מתוך חוסר ביטחון עצמי.

תן לי לתבשל עם זה, להתחזק

וכשזה יהיה לי רלוונטי אנחנו נהיה בזה יחד כי אני צריכה את העזרה שלך בכל המהלך הזה.

אםשר להוסיף כמה חשוב לך שהוא גם ידברר את האהבה שלו ולא רק את החוסר כי זה רגיש לך 

עם הקביעה שמשקל זה ממש חשוב.

בסדר גבר.

ועדיין, אם חלילה היית נפצעת בריזה תאונה ונשארת עם צלקת מכוערת ענקית?

אם הגוף משתנה באופן בלתי הפיך?

מגבר שנשוי 8 שנים עם ארבעה ילדים, הייתי מצפה לאיזה שינוי במטוטלת שבחשיבות הנראות החיצונית לחשיבות של קשר שלא מבוסס על נראות חיצונית.

אם הייתם נשואים שנתיים עם ילד אחד, הייתי מבינה למה הוא חושב שזה מאוד חשוב.

אני חושבת שהוא צריך לעשות מאמץ לשינוי מחשבתי לפחות כמו המאמץ שהוא מצפה שתשקיעי בשינוי הפיזי ואיפשהו תיפגשו באמצע.

חודש אחרי לידה זה ממש ממש לא הזמן לשיחות כאלו. בייחוד אם את גם מניקה!

זה טוב שהוא מבטא דברים שמפריעים לו, אבל עכשיו זה פשוט מיותר.

לדעתי תנצלי את ההזדמנות ותפילי עליו מעכשיו את כל הבישולים, שידאג לך ל3 ארוחות בריאות וטעימות ביום אם זה כל כך חשוב לו! וכשתרגישי יותר טוב ותתאוששי מהלידה ויתחשק לך, שידאג לשמור על הילדים בזמן שאת מתאווררת באיזה חוג ספורט שאת אוהבת.

כלות, שהגברים יביאו אישור ששמעו את המשפט שלהזכיר לאישה ענייני משקל או דיאטה זה טאבו.

מצער ממש שככה הוא אמר (ואין בעניין הזה בעיני דרך אמיתית לצאת עדין) ופוגע מאוד.

ובכלל הציפיה הנשית והגברית היום שאשה צריכה להיראות משהו מסוים לא משנה הגיל והקורות חיים- זה ממש עוול.

אין לי מילים חכמות לומר, כואבת איתך 💕

זה מאד מאד לא רלוונטי לחשוב על זה עכשיו

ובטח לא להעיר, חודש אחרי לידה אין זמן אפילו להתחיל לחשוב על זה.  לא נפשית, ובטח לא טכנית כשבקושי יש זמן לארוחה נורמלית, ואם את מניקה אז גם הרעב הפסיכי של ההנקה.

לדעתי קודם כל להגיד לו את זה, שזה לא פייר להעיר הערה שהיא מראש במקום כל כך גבוה בסיכון לפגוע - כשאין לך מה לעשות עם המידע הזה. את גם ככה בזמן שהגוף שלך משתנה זה תמיד קשה לעיכול ודורשהמון קבלה עצמית וחמלה, ואת עוד קרובה ללידה מאד, ואין זמן ויכולת לשינוי תזונה, וספורט בכלל אסור לך עדיין...

אז אפילו שבאמת נשמע ממך שעשה ככל יכולתו להגיד בצורה יפה ולא לפגוע ובצורה חיובית - זה הערה שאין לך מה לעשות איתה חוץ מלהרגיש רע עם עצמך, והוא היה צריך לחשוב על זה.

וחיבוק גדול בכללי

את בתוך משכב לידה, אחרי חופשת לידה בחופש הגגול, עם 3 קטנים נוספים

את בטח מותשת לגמרי
 

נשמע שאת צריכה להבין מדוייק מה את מרגישה ואז להגיד לו את זה בצורה נעימה אבל חד משמעית שיבין מה הרגשת כשאמר לך.

בעתיד אם יהיה לך חשק לחזור לתזונה ספורט וכו - זה דבר שדורש משאבים של זמן, והרבה פעמים גם כסף. אז תדעי שיש מישהו שמפרגן לך ורוצה שתפרגני לעצמך לחזור לאנרגיות ולכוח ולבריאות  כרגע מה שאת צריכה לעשות בשביל זה זה אך ורק לישון

לא שאני חושבת שאי פעם זה משהו שגבר יכול להעיר לאשתו או הפוך...אבל יש גם מודלים אחרים לזוגיות ממה שאני מאמינה בו 😉

בכל מקרה ברור שחודש אחרי לידה זה לא קשור לכלום.

הגיוני שהוא לא מספיק מודע למצב של אישה בשלב הזה

אולי לא קיבל מספיק הכנה והבנה לתהליך הזה

ההתאוששות מהלידה היא ארוכה,גם פיזית וגם רגשית,ואם את מניקה אז בכלל...

ובכלל בשלב הזה עוד אסור לעשות כמעט ספורט ובטח שלא דיאטה

בעז"ה תתאוששי מהלידה , תתחזקי, תחזרי לעצמך,ואז תחליטי אם מתאים לך להשקיע בטיפוח הגוף (קודם כל בשבילך כמובן)

ואם כן אז תשתפי אותו איך הוא יכול לעזור לך לפנות לזה משאבים כי מעבר לרצון זה לא כזה פשוט לאמא להשקיע בדברים האלה זה מצריך מאמץ ופניות

ולגבי המשיכה- ברור שיש קשר ויש השפעה, אבל המאמץ צריך להיות איך אתם מייצרים ביניכם אינטימיות וקשר משמח וקרוב. ככל שהאינטימיות במובן הרחב יותר טובה ומספקת כך פחות מושפעים ממראה הגוף וכו

מה יהיה כשתהיו בני 60?

ברור לך ששניכם תראו פחות טוב 😉

נקודה חשובה למחשבה ועיכול.....

מזל טוב!

ממש ממש כואב בשבילך שאת צריכה לעבור את זה. אין לי מה להוסיף הרבה, כולן כתבו מדויק.

רק אוסיף שמילא אסור לך פעילות גופנית לעוד שבועיים וגם אז צריך אישור מהרופא שלך. ובכלל לא הייתי ממליצה בשלב פעילות גופנית בשביל ירידה במשקל, אלא רק להרגיש טוב וחזקה. אני אישית רק עולה בהנקה, אני מורעבת יותר מההריון.

את מכירה את עצמך, את יכולה ליזום איתו שיחה על כך שממש פגע בך ההערה שלו, למרות שאת מבינה שהוא מגיע ממקום של רצון לקרבה, אבל זה מראה שהוא לא לגמרי קולט איפה את אוחזת.

ללדת 4 ילדים ב8 שנים, זה וואו!!! רק על זה מגיע לך מדליית זהב, עזבי, גם אם תשקלי 100 קילו מגיע לך על זה מדליית זהב! בכל הריון הגוף שלך רק סיים להתאושש מלידה בקושי. את גיבורה ואלופה! 

הוא לא מבין את חומרת הבעיה .

מבחינתו הוא אמר את זה כי הוא רוצה שיהיה לנו טוב ולהיות כנה ופתוח איתי .

אמרתי לו שאני לא יודעת אך אצליח להיות באינטימיות איתו אחרי שהוא אמר את זה

הוא לא מבין מה זה שייך . לא יצא כלום מהשיחה .

אני יודעת שלרדת במשקל מפחד שהוא לא ירצה אותי ככה זה פשוט לא יעבוד ..

השם יעזור 

תרשמי לו על פתק ברחל ביתך הקטנה

שחודש אחרי לידה זה כלום, והדבר האחרון שאת צריכה לשמוע זה עניינים על המשקל שלך , שזה גם ככה ממלא לך את הראש ואת במלחמה עם עצמך , כדי להרגיע את עצמך שזה בסדר. יופי שהוא רוצה לדאוג לזוגיות שלכם,אבל הוא צריך קודם להפעיל את הרגש ולא את השכל וזה אומר שחשוב יותר כרגע לדאוג לנפש שלך ובריאות שלך, ובמצב ההורמונלי שלך עכשיו, דיאטה תזיק ולא תעזור. תסבירי לו שהבאת לו ילד לעולם, זה לא הולך ברגל. זה משנה חיים וגוף. ועם זאת. עדיין, גם את רוצה להיראות ולהרגיש טוב, אבל עכשיו את לא מסוגלת. תסבירי לו שמה שאת צריכה עכשיו זה עזרה, אהבה, הכלה, הבנה, קבלה וכן, גם אוכל טוב.

אוף הגברים האלו. אוף. סורי, זה פשוט מעלה לי מהעולמות שלי❤️

את מלכה ובעז"ה הקילוגרמים ירדו במוקדם או במאוחר, תתחזקי, תנשמי, תשמחי בתינוקי שלך ותביני ששינית חיים של הרבה שמסביבך ובעיקר את שלך, מותר לך לקחת זמן כדי לחזור לעצמך מכל הבחינות, הכל יהיה בסדר גם עם הזוגיות שלכם, אולי הוא נבהל, את שם כדי להרגיע ולהזכיייררר , וכן, לעוף על עצמך, לא יודעת מה הגובה שלך אבל 74 זה לא כל כך הרבה, את עדיין יכולה להיות יפהייפיה עם גוף טוב, יאללה לעוף! וגם אם לא, תזכרי שזה זמני וזה עובר, אחרי לידה זה קשוח מכל הבחינות

מקווה שלא חפרתי מידי, שולחת אהבה וכוחות !

ואנחנו כבר נעזור לו להבין שזה לא במקום.

אולי תגידי לו ככה:

תאר לעצמך שעבור המשפחה שלנו, הגוף שלך היה חייב לעבוד קשה במשך תשעה חודשים, היית חייב לאכול הרבה, לא להרגיש טוב וחייב להעלות במשקל, לסיום היית עובר ניתוח שמחייב אותך לנוח לפחות שישה שבועות. היית מקבל תרופות ( =הורמונים) שמשפיעים על הרגשות שלך ועל התאבון, לטוב או לרע.

והיית חוזר על זה כל שנתיים.

זה היה מתאים אם הייתי מעירה לך על המשקל שלך במקרה כזה?

בעלי הציע, שתעבירי לו את הטלפון של בעלך והוא כבר יתן לו על הראש... 

לא קראתי את הכל לעומק,

אבל נשמע שבעלך רק ניסה לפתוח את שעל ליבו.

לא שהוא ניסה להגיד שאת צריכה למצוא פתרון,

אלא רק לומר שהגוף שלך אחרי לידה השתנה.

אני מבינה לגמרי כמה שזה קשה לשמוע את זה, כי נשים בד"כ מאוד מודעות לעצמן ולא צריכות שיגידו להם את זה.

אבל תנסי לקחת את זה למקום הזה ולא למקום של "הוא מצפה ממני לעשות דיאטה".

תגידי לו שמצד אחד את שמחה על הפתיחות שלו והוא אומר מה שהוא חושב כי הלב הוא לא מחסן ואתם זוג ומשתפים אחד את השני במה שמטריד ומעסיק אתכם,

ומצד שני תשקפי לו את הגל העצום של השינוי שאת עוברת, ולשמוע שיש עוד השלכה לשינוי שהגוף שלך עבר, פוגע בדימוי גוף ובמצב רוח שלך. ולכן חשוב לשתף, אבל לא בכל מצב. ואולי היה צריך לחשוב שהשיתוף הזה לא יועיל בשלב הזה.

ואם הוא חשב שעבר מספיק זמן מהלידה ואת כבר בשלה לשיתוף הזה, אז עדיין לא. ואולי לעולם לא. ואולי כדאי להגדיר מחדש את הצורך לשתף אחד את השני ובמה לשתף. ואם צריך אפשר להתייעץ עם יועץ זוגי על הקטע הזה של מה אומרים ומה לא. כי לשני הצדדים יש חשיבות ובשני הצדדים יש אמת. השאלה היא איך מאזנים בין שני הצרכים.

ומשם להתחבר למה שאמרו פה ואיך להסביר את זה.

אבל הנקודה היא השיתוף ולא הציפייה לרזות.

מבינה אותך ממש ממש

רק רוצה להגיד לך שהרבה פעמים הגברים לא רואים את זה כמונו, מבטיחה לך שהוא לא התכוון לפגוע בך בכלל בכלל

קודם כל את חייבת עכשיו להיות בחמלה עם הגוף הזה שנתן לך את 4 המתנות הכי מדהימות בחיים

תאהבי אותו, תפנקי אותו ומשם תתחילי גם לאט לאט לשמור עליו!! בשבילך, לא בשבילו

ועוד משהו שנשמע ממש אבל ממש מוזר…. אחרי הלידה השנייה ראיתי שבעלי היה שמח אם ארד (לא אמר או רמז פשוט שמתי לב) והתחלתי לשמור על ״דיאטה״ קפדנית רק כשהוא היה נמצא, זה לא היה כדי לרמות, רק נטו להביא לו הרגשה טובה שאכפת לי איך הוא רואה אותי ולהראות טוב בשבילו

זה ברור לא אומר שכשיצא כל יום דפקתי המבורגר ושוקולד ( רק לפעמים חח) אבל ראיתי במוחש כמה זה עשה לו ולנו טוב

אז חיבוק ושיהיה לכם רק טוב אהובה!!

קראתי פה כל הודעה בדמעות הרגשתי שאתן שולחות לי כוחות אפילו שאנחנו לא מכירות.

אני מקווה שהשם יתן לי כוחות להתמודד עם זה ואולי יתן לו קצת דעת להבין למה זה כ"כ פגע בי ושבר אותי.

קשה לי לשמוע שהוא אומר שהוא אוהב אותי אחרי זה.

הוא לא מבין מה הקשר כי מבחינתו זה 2 דברים שונים ..

קשה לי לא לחבר את זה יחד..

אבל אפשר לאהוב מישהו גם לי להתחבר לאחך שהוא נראה….

ברור שבזוגיות זה חשוב, והוא גם אף פעם לא אמר שלא אוהב איך את נראית….. רק שזה פוגע במשיכה שלו אלייך

תנסי עד כמה שאפשר להפריד מזה כל דבר

ועכשיו רק תנשמי ותני לזה קצת לעבור

כנראה גם להורמונים של אחרי לידה (שנואי נפשיייי) יש מה להגיד אהובה!!

ומאפשרת לו את זה.

תצאי גם את להליכה מדי ערב והוא יטפל בכולם בזמן הזה, עד שתרדי במשקל.

רק באתי לתת לך חיבוק.

כל כך מבינה כמה זה פוגע ונוגע במקומות הכי הכי רגישים שלנו...

פשוט אאוצ' אחד גדול 😔

ואני בטוחה שבעלך אוהב אותך ופשוט לא מבין מה הבעיה לחזור למשקל שלך .. אין. הגברים לפעמים פשוט .... 🙄 לא קולטים מה זה לידה וחודש אחרי לידה את עדיין מפורקת לרסיסים. פשוט לא רלוונטי לדבר על זה אפילו. אוף. חיבוק גדול!!