פורום הריון ולידה (עמוד 404)

אני לא יודעת אם זה בסדר גם לתינוק ממש קטן,

אבל בגיל יותר גדול רופאה אמרה לי שאפשר גם לתת את כל הכמות פעם בשבוע, במקום לתת כל יום.

אני אישית כן נותנת לפעמים כמה מנות ביחד. הרבה פעמים יוצא לי לפספס בשישי-שבת.

אבל לא שבוע שלם.

מוסיפה שזה דווקא על ויטמין די. לא על תוספים אחרים.

בקפיצות של יומיים.

בטא בודדת אחת

לא אומר כלום.

בנוסף לדעתי בטא תאומים הרבה יותר גבוה

האם זה מסוכן?

זה יכול להיות הריון מרובה עוברים?

כמה זמן עבר מתחילת המחזור?

וכמה זמן בדרך כלל כל מחזור?

והמחזור בדרך כלל הוא 8 ימים ויש לי את כל התסמינים להיריון

עשיתי בדיקה רגילה שתן ויצא 2 קווים חזקים

הלכתי לעשות בדיקת דם והתוצאה היא 11,096

בין כל מחזור למחזור 31 -30 

שק הריון

לכי לעשות אולטראסאונד הכי טוב (את יכולה לעשות או במוקד בריאות האישה של הקופה שלך או לבקש הפניה מרופא משפחה)

אבל כדאי לבדוק גם באו"ס

לוודא שלא מולרי

כפי הידוע לי

ככה זכור לי שלמדתי בלימודים (אחיות)

מקווה שזכרוני אינו מטעני

לא יודעת מה אמורים.

ואם זה אכן כך, אז זה רק יכול לעזור לך - ממה שהבנתי מקבלים עזרה מכמה סוגים אם אכן נכנסים בסוף לאבחנת דכאון אחרי לידה.

אבל אומרת לעצמי שיש נשים שזה מציל אותן,

אז משתפת פעולה בכל זאת..

ולא עובר הלאה לאף אחד.

יכול לעזור גםלך, כלפי עצמך,לשים לב מה קורה איתך.

בסוף "חייב" זה עניין של בחירה.

אף אחד לא ישים אותך בכלא אם לא תעני

בעיניי זה חשוב

אבל אם את לא רוצה זה עניין שלך

זה גרם לי לשמוח שהתשובה לכל השאלות היא לא

כמו תזכורת להודות לה'

אבל זה כלי שנותן אינדיקציה לאחות לגבי מצבך הנפשי, מכיוון שאמהות לאחר לידה זו אוכלוסיה רגישה שנתקלת בקושי רגשי פעמים רבות. המטרה היא לאתר נשים שחוות קושי ולוודא שלא מתפתח למשהו שדורש התערבות טיפולית והושטת עזרה.

לא אומרת שהמנגנון הזה תמיד יעיל אבל זאת המטרה.

יצא לי כבר לוותר על מילוי השאלון ולומר לאחות שאני מודעת למצבי ודואגת לעצמי. התקבל בהבנה.

אחרי לידה אחת כשהייתי בדיכאון ועניתי בחיוב על השאלות,

האחות רצה לרופא משפחה בקופה ושניהם משכו אותי מהתהום בה הייתי.

יחד עם אנשים טובים אחרים (גם מהקבוצה הזו).

טוב ששואלים.

זה מציל חיים. 

תלוי מה המרחק מהבי''ח ..

אם קרוב היתי מחכה שיכאב יותר

אבל להאפיל את האזור.

כשנסעתי עם צירים והיתה שמש חזקה לא יכולתי עם העודף אור הזה .. שיגע אותי.

זה לא חייב להיות צירים סדירים, אם מאוד כואב לך תסעי.

האמת שאם את כותבת פה בפורום לא נראה לי שאת ממש בלידה אבל יש פה כבר כאלו שכתבו ואז ילדו אחרי שעתיים אז... לא יודעת. 

בהצלחה יקרהההה

שיעבור בטוב ובקלות בע'ה ❤️

אבל תקשיבי, את בשלב שאוטוטו תהיה לידה..

אז תנסי עכשיו לנוח, להרגע.. יש מצב שעוד מעט הם יחזרו צפופים יותר.

תעשי עכשיי מה שעושה לך טוב

אני במקומך הייתי פשוט הולכת לישון כי אוטוטו כבר לא תוכלי😅

תעסיקי את עצמך בעשיה..בעיקר כזאת שעושה לך טוב.

תמישכי להתנהל רגיל

אם וכשיחזרו הצירים

היום

מחר

עוד שבוע(אני ככה בדר''כ שבועיים הלוך וושב....אבל הבונוס- לידות מהירותת וקלות וכיפיות💖)

אז אל תמהרי לתזמן לעקוב בדריכות

להפך

שימי מויזקה נעימה

תחשיכי את החדר

תעשי אמבטיה מרגיעה וארוכהתהיי בתנועה..על 6 או סיבובי אגם על כדור פיזיו

דמיון מודרך חיובי

קצת לדבר עם ה'

תנוחי מדי פעם

תאכלי משהו טעים

מנסיוני

גם אם לא תתחיל לידה

אז זה הופך להיות חלק מהסיפור .חלק שכיף להזכר בו..וגם הורמונלית ופייזת גורם להרפיה ולפתיחת הלב והרחם😉

ממליצה לשמוע חלק לש ימימה הכנה ללידה של מרצה בשם יובל

ממש מחזק ומרגיע

אבל בבאות בתור אין לי כבר התלבטויות😀

כל עוד הצירים בבטן אני יודעת שזה סתם ברגע שיש ציר אחד ברגל כבר טסה לבית חולים (לידות מהירות מאד..)

אין מה ללכת לביח אם אין צירים כל 5 דק לפרק זמן ממושך.

שלב לטנטי- מסיחים את הדעת. הכי טוב להתקלח וללכת לישון אם יש לידה שיהיה לך כוח . כשיהיו צירים משמעותיים את כבר לא תוכלי להתעלם מהם..

תוודאי שהכל מוכן למקרה שצריך לצאת מיד לבי"ח. בהצלחה!!

מצד אחד אסורים הרבה זמן ומחכים לזה, ומצד שני יש תינוק קטן שמאתגר את כל העסק

אולי יעזור לך לחלק את ההכנות? יום אחד שערות, יום אחד ציפורניים וכו'..? ככה לפחות טכנית יהיה קצת יותר קל.

ובעיקר להוריד ציפיות מהיום הזה.

לא לתכנן שעה ספציפית לטבילה, לא לצפות לערב זוגי רגוע.

אין לי ככ עצות..

פשוט לשחרר על ה'

ואןלי ללמןד קצת הלכות חציצה אם מרגיש לך שאת לא זוכרת..

יום לפני אפשר שערות ציפורניים וכו

תשתדלי לתזמן הנקה

בעז"ה שעה משיצאת מהבית כבר תהיי חזרה

דימוי גוף- בעז"ה עוד תעבדי על זה!! ללכת לפיזיותרפיסטית, ספורט.. בעז"ה יהיה לך טוב!!!

ובעיקר לתווך לבעל שהגוף עדיין מחלים

לחשוב שזה מעבר האמת

תמיד אפשר לנסות להעלות חשק בצורה מלאכותית, אבל להורמונים מנסיוני יש השפעה מכרעת בהרבה דברים, ולכן תקחי בערבון מוגבל

אבל ממש מקווה בשבילך שתצליחי🙏

המון ידע שמוגש בצורה מקצועית ומחוברת מאוד ליהדות ולמקורות.

https://morning-sale.page/simhat-ona-digital

בכל מותר חשמלי מעל 50 שח יש תעודת אחריות עם פרטי תקשורת במקרה של תקלה, ואחריות של שנה. זה בתוך האריזה

כי זה הגיע אליי בודאר.

אבוד לי???????

יש לך קבלה של הזמנה מהאינטרנט, ותעודת איריות, זה מספיק

תפני למס שרשום על תעודת האחריות

הפודקאסט נוגע בהרבה "מסביב" ובעיניי פחות קשור

אבל הספר מאוד בהיר ומדוייק

יש לה ספר שמלווה את הקורס שלה

ממליצה

אז - "הפלא שם למטה" מאד מומלץ. אאלט חובר על ידי שתי רופאות נשים מנורווגיה, שנחשפו להרבה בורות בכל הנוגע לגוף האישה, תשוקה, יחסים ומניעה. וכתבו ספר מאד כיף לקריאה על הנושא. 

הפרק הראשון שלו באתר ״עברית״

עת לאהוב - ג'ני רוזנפלד, דוד ריבנר

מכלום.

אוף איתי.

ושלא ייקח אותך ברצינות.

שנית - לי הכי טוב פשוט להסתגר בחדר ולנסות לשכוח מהעולם, אולי גם לשחרר בכי. (ובעלי כבר זיהה את זה ובעצמו אומר לי שאלך לחדר...)

את יכולה לעשות את זה?

לפעמים זה לוקח זמן עד שנרגעים...

מבקשת מבעלי הפסקה, אם אפשר

הולכת לחדר להתעצבן במשך שעה או משהו

בסוף זה משתפר

(ובסוף, בסוף, זה עובר)

אבל זה קשה, כי אני עצבנית בצדק, וזה באמת מפריע לי כרגע. ואם בעלי יגיד לי ללכת לחדר אני אפגע. לפעמים אפילו אם אני אגיד לעצמי

כלומר יש לי סיבות, אבל בשכל אני יודעת שהן טיפשיות...

התכוונתי רגשית, אני פגועה באמת, זה *באמת* מפריע לי

זה ששכלית אני יודעת שזה מטופש לא עוזר לי

הולכת לישון או לראות סרט

לפעמים לסדר את הבית מרגיע אותי כי זה נותן סיפוק

אבל באמת באמת פשוט עצבניתתת עד שזה עובר חחח

היה לי את זה כשניסיתי כדורים הורמנליים למניעה

אמאלה, לא עמדתי בסף העצבים. רבתי עם כל העולם.

מה שעשיתי בניסיון להירגע: מקלחת, הליכה נמרצת, הסתגרתי לחדר

האמת כלום לא עזר,

בכיתי את נשמתי כל הלילה ובבוקר זרקתי את הכדורים.

אבל תנסי.

להימנע מסיטואציות שמציפות אותך

זה מציף ואין דרך להימנע מזה...

@אמא טובה---דיה! חיבוק לך 🩷🩷🩷

את בסיטואציה שהיא גם ככה רגישה

וההורמונים אמנם תורמים להעצמה אבל זה ממש לא כל המכלול... והכי קשה זה הפער בין הדמיון (שכשהוא חוזר הכל טוב ורגוע והעולם מושלם) למציאות שמנחיתה אותך חזק.

בבקשה אל תכעסי על עצמך שאת"מבזבזת" לכם את הזמן הזוגי.. אין מה לעשות וזו לא אשמתך. 

באמת שלא יודעת מה לומר לך חוץ מלשלוח חיבוק 💗

ולקוות שאת יותר בטוב עכשיו ❤️

מותר לאי שקט הזה להיות. זה נורמלי ותקין, לא לכעוס על עצמך עליו ולא לנסות לגרש אותו בכוח.

בשלב השני מחפשת דרכים שקטות לפרוק את זה, מוזיקה, מקלחת, משהו טעים,

אחד הדברים החשובים לזכור זה בגלל רגישות יתר ונטיה להפגע ולהגיב בצורה פחות פרופורציונאלית- להזהר באינטרקציות עם אחרים ולשקול יותר את התגובות ביחד לרגיל.

כעסתי עליו על מלא שטויות, ובסוף נרגעתי. נס.

והיה לנו עוד קצת זמן רגוע לפני שהוא יצא בחזרה לצבא

@לפניו ברננה! ממש נכון, זו פשוט סיטואציה מציפה....

ועוד שהוא היה אמור לחזור לחמישה ימים ופתאום אמרו לו לחזור לצבא, והנפש שלי ממש התבלבלה מזה...

זה באמת ממש מבלבל! ואת נורמלית לגמרי

אני רבתי עם בעלי ושיגעתי אותו בצורה לא ברורה כשאמרו לו שיש מצב שהוא נשאר לעוד כמה ימים 🤭

האי ודאות שיגעה אותי...

הראשון כאב ברמות!!!!

השני כאב פחות

בפועל ילדתי בלידת מים (כמובן בלי אפידורל)

במבט לאחור, הסטריפינג ממש התקפלתי מכאב

בלידה לא התקפלתי מכאב..

אולי הלידה פחות כאבה לי? חחח לא יודעת..

המון כוחות להמשך

כשהיתה פתיחה קטנה

בדרך כלל כאב נסבל. פעם אחת היתה מהלידות היתה ממש כואבת!!!  גיסתי היתה איתי ואמרה שזה תלוי ברופא/ה שעושה אם זה בעדינות או לא..

אז הפעולה נעשתה טוב יותר

לי עשו ב 2 הלידות (כחלק מזירוז) וכאב לי למות, יש לי כח סבל אבל זה היה משהו אחר, כאב חריג והצירים היו נסבלים בלידה

אז אל תדאגי. מקווה בשבילך שבאמת יתפתח לך ללידה 🙏

עשו לי פעמיים

צעקתי שם מהכאב אבל זה באמת עזר בפעם השנייה

זה ממש לא דומה

וגם זה אחרת כשאת יודעת שזה חלק מהתהליך של לפגוש את הבייבי

ההתאוששות אחר כך באמת לא קל לא לחשוש לקחת משככי כאבים בימים הראשונים

אל תחשבי על האחרי לידה, אין קשר לכאב של סטריפינג

את ממש לא מפונקת!!!! 

אחרי הלידה

אני הייתי מכוסה סביב השעון, לא חיכיתי שיתחיל לכאוב

לא עם הרבה ילדים, אבל רק מעלה רעיון - יש אפשרות לשים משהו מחוץ לבית?

תלוי בבית שלכם.

אבל אם אפשר מתלים בסגנון שיש בגן לתיקים מועילים, ועוד סל למיטריות או משהו כזה. ואז כשזה מעביר את זה החוצה יותר קל להפוך את זה לחלק מהכניסה הביתה

כן עוד שניה פנסיה ועוד שניה שיניים תותבות 😀😉🫢

וואלה 10 שנים אני בבלגן

אז כמה נשאר לי?

נגיד עוד 10??

ובגיל ההתבגרות הם יהיו מסודרים???😀

אבל גם נהנית ב''ה יש חיים וברכה  בבית❤️

שלא יתפסו מקום בארון, ומתלה מאחורי הדלת לתיקים, תיקיות, מטריות. זה לא חייב להיות תלוי בגובה אם יהיה לכם יותר נח ככה

יש לך מרפסת? אולי שם אפשר לשים מעילים ומטריות שיתייבשו

למטריות אפשר לקנות איזה כד פלסטיק/ ראטן שיהיו מונחות בו

כל שאר הדברים זה עניין של להחזיר למקום/ לקחת לכביסה

בימים גשומים הייתי שולחת עם מגפי גשם. זה חוסך התעסקות כזו

אבל הבעיה זה הכמות של כולם יחד

כולל בעלי ואני

כאילו תחפילי את הכמות שיש לכם פי 2+

ושם זה מסתבך לי..

באמת למטריות דלי גבוה זה מעולה

ובאמת חייבת לייצר עוד מקום

עלה לי רעיון מאוד יצירתי אבל ננסה..

ולמעשה עוד לא מצאתי פתרון מושלם...

אבל תולים מעילים וסוודרים בדרך כלל על הכיסאות בסלון, לפעמים בערמות. מטריות אין לנו הרבה (בירושלים הרוחות הורסות מטריות, אז אני מנסה לשכנע אותם להסתפק בכובע של המעיל), אבל לפעמים אני מבקשת מהם להשאיר אותן בכניסה לבניין למטה (במקום שלא מפריע למעבר).

וזהו, באמת יש יותר בלגן... זו עוד אחת מהסיבות שאני לא אוהבת חורף מאז שאני אמא

קניתי מתלים עם ספסל נעליים ויש עוד כמה מתלים ועוד ספסל נעלים נפרד, בתכלס יש מקום לכל החפצים. אני מבקשת לשים במקום, לפעמים כמה פעמים, לפעמים אני שמה במקום.

נראה לי הפתרון היחיד זה להקצות מקום לכל החפצים, אם אין מקום, הבלגן בלתי נמנע.

ספסל אחסון גדול גם יכל לעזור לי

כי יש לי קיר מתחת לחלון בסלון פנוי וממש מתאים..בפינה צדדית

אבללל

חוששת שהספסל ישיבה יהפוך למקום לבלגן ואז אי אפשר יהיה להרים בקלות כדי לזרוק לשם את הנעלים-סוודרים -תיקים וכו

 אולי כל אחד תולה את המעיל שלו בחדר שלו על מתלה. או בתוך כל חדר סל למעילים סוודרים. לא הכל יחד לכל המשפחה.

אותו דבר תיקים, כל אחד מניח בפינת החדר שלו.

אני מעדיפה חדר צפוף ועמוס מאשר סלון עם עודף פריטים... 

אבל אין הז לא עובד

רק שהנעלים יגיעו לפחות לאזור של הארון נעלים אני לא מצליחה

ואגב. אני מממש על הסדר והרגלים וכו

יש לנו תחנות סדר קבועות מךש היום

מסיימת קריאת שמע איתם כשהסלון כבר מסודר

ממש אכפת לי ומשקיעה בזה

גם מזכירה עוד לפני שנכנסים מהגן לשים נעלים במקום

אבל אין זה לא מצליח לקרות

וגם ככשן הם פשוט זורקים ברצפה

לא תולים במתלה

הז לא ילד אחד או שניים שאז את עוצרת רגע ומזכירה 'וב וכו

זה זמן כהז שכולם נכנסים יחד

עייפים רעבים מוצפים

פשוט לא עובד ואין מה לריב על זה

פשוט צריכה צורת ארגון יותר פרקטית עבורם

אצלי זה 'רק' חמישה... אבל שכולם נכנסים יחד ואני יחד איתם ישר מהעבודה כמו רוח סערה....

בלאגן...

אני האמת לפעמים נכנסת לקטע שאני אומרת שלא אוכלים עד שמפנים תיק , תיקיה, מטריות ווטאבר... ואז כשהם רעבים הם נזכרים..

ככה גם אם הם לא ממש מסדרים אפשר לסגור ואין עומס בעיניים.

אבל בדיוק חשבתי על פתרון שלא ימנע את הבלגן

אלא יסתיר אותו

לא יכולה לגלות כי הז אאוטינג😀

כל ילד אחראי על חפציו ויש לזה מקום בתוך החדרים.

רק כשגשום ממש, פותחת את המטריות לייבוש בסלון, פותחת מתלה כביסה, מפזרת עליו קולבים ועליהם תולה את הבגדים הרטובים.

אם זה לא מעילים, ממילא הכל לכביסה.

אין הרבה ימים גשומים ברוב הימים שרק קר או קצת רטוב, מסדרים בחדר.

יש לי ילד אחד בגן שמסדרים לו, השאר אחראים לסדר בעצמם.

נעליים אני מייבשת בסמוך לרדיאטור בחדר.

לידר

ביגוד