שרשור חדש
חו"ד על דונה X למי שישממשיכה

אני רוצה לקנות דונה X בגלל השכיבה שלה, הדונות האחרות לא מגרות אותי בכלל מהבחינה הזו שהתינוק מכווץ לו שם בפנים והדונה החדשה נותנת מענה לזה.

אבל משומה אני רואה שיש כאלה שאחרי שבועיים מוכרות וזה גורם לי לתהות למה?

הבנתי שיש לה קצת באגם ולא הצלחתי להבין מה. היא כבדה יותר מהדונה הרגילה? היה גם משהו עם כרית הקטנה לתינוק שאמרו שזה לא נשלף.(נשמע קצת לא הגיוני אבל לא הצלחתי לבדוק את זה)

אז אשמח לשמוע ממי שיש לה מה היא אומרת על העגלה ואם היא מרוצה. ואם באמת עדיף אותה ע"פ הדגמים הקודמים שבהם לא הבנתי בכלל מה ההבדל....

תודה!

מקפיצה ועוקבתשעוונית
רק לגבי הכריתיראת גאולה

גם בדונה הישנה, לפי הכללים שלהם לא אמורים להוציא את הכרית. כנראה ככה הדונה עברה מבחני בטיחות.

לדעתי זו הסיבה שבדגם החדש הם קיבעו את הכרית כך שלא יוכלו להוציא אותה.

אמנם הטענות צודקות, הכרית באמת מאוד מצופפת את המקום לראש. אבל כנראה כך היא מגנה עליו בזמן תאונה חלילה.


ההבדל בין הדגמים הקודמים זה בלחצן שמגדיל את הידית. בדונה i (אם עדיין אפשר לקנות אותה בכלל) צריך שתי ידיים ובדונה + יד אחת.


ועוד משהו,

מכווץ לו שם בפנים - בדונה x הישיבה זהה למצב של הדונות הקודמות. רק אם הוא ישן, ונמצאים מחוץ לרכב, אפשר להשכיב. התנוחה הסלקלית, שהתינוקות מאוהבים בה, קיימת גם בדונה x.

לי יש iמישהי מאיפשהואחרונה

וראיתי את הx אצל מישהי ברחוב וזה היה נראה לי הרבה יותר צר (מבחינת הרוחב שיש לתינוק לשבת), אז תבדקי את הנקודה הזו.

אני סופר מרוצה משלי, זה לא העגלה המרכזית שלי כך שלא מפריע לי שהוא מכווץ שם בזמן שהוא שם כי זה בדכ רק לזמן קצר, והוא גם מאוד אוהב את התנוחה הזו.

לגבי ההבדל בין i לplus אז כמו שרשמו יש את העניין של הידית, ונראה לי שהi יותר משודרגת מבחינת בטיחות (i זה איזשהו תקן שהוסיפו)

הילדון המתוק עדיין לא הולך- ולי קשה נפשית עם זהshiran30005

בן שנה ו 9 חודשים היום ☺️. מתוק מתוק מתוק וחכם. אבל הוא לא הולך. עומד והולך מסביב לחפצים אבל זהו. כבר כמה חודשים באותו סטטוס, אין התקדמות. מטופל בפיזיו בקופה וגם היא אמקה שזה יכול עוד לקחת זמן. בגלל שהוא חכם ומבין שהוא עלול ליפול יותר קשה לו.

ולי? עזבו את זה שצריך להרים ממקום למקום והוא כבד מאוד. אני רואה את הילדים בגן רצים, נהנים עם מגפיים ותיק על הגב וממש יוצא לי הלב. הילד המתוק הזה שחיכיתי ככ הרבה שנים מעוכב התפתחות ואין לדעת גם כמה זמן זה יקח

הפיזיו בקופה אמרה שגם אין מה לעשות עם זה כי שהוא יהיה מוכן זה יבוא מעצמו, אז כאילו נתקענו.

ממה החשש? הבן הגדול שלי הלך בגיל שנתיים וחודשיים ואני לא רוצה שזה ילך לכיוון הזה 😞

אחיינים שנולדו הרבה אחריו כבר הולכים והוא הרבה הרבה מאחור. עכשיו חורף והוא חולה הרבה כי הוא זוחל על הרצפה הקרה.


מה אני רוצה ממכם? כלום. אולי סתם פריקה

תודה לה' מליון פעם שהוא בריא ואין בעיות אחרות אבל גם זה מעיק ותקוע לי כמו עצם בגרון😞

חיבוקחצי שני

אשמח שתפני אלי לאישי שארגיע אותך

לא רוצה פה כדי שלא יהיה אאוטינג

יש ילדים שלוקחים את הזמן וזה בסדר

אני רק אגיד שהבן שלי התחיל ללכת ב1.11פאף

גם הוא היה בשל להליכה עוד הרבה קודם, והיה ברור שמה שתוקע אותו זה הפחד, וגם היום הוא פחדן...אז זה מבאס לראות את כולם סביבו הולכים ואותו לא, אבל ממש עזר לי להסתכל על הדברים שהוא עושה וילדים אחרים בגילו לא עושים.

אז חיבוק! אני ממש מבינה את הבאסה...

מבינה לליבך... לא קל בכללשמיכת פוך

כתבת בדיוק איך שהרגשתי עם  הבת שלי לפני כמה חודשים.

גם לה היה עיכוב התפתחותי קל והפיזיו אמרה לי שהיא תתחיל ללכת מגיל מסוים ואז באמת שחררתי ולא ציפיתי שהיא תתחיל ללכת לפני.

אצלי לא היה קל מול חברות שילדתי איתן והבנות שלהן התחילו ללכת בגיל שנה כבר... אבל כששחררתי זה פחות הפריע לי

 

איך אפשר לשחרר?shiran30005

שאני איתו בחוץ בעגלה שואלים אותי מתי הוא יהיה בן שנה, ואז- מה הןא לא הולך?? וכל אחד עם הטיפים שלו

יאללה שחררו ממני כבר

כן , לוקח לו זמן והטיפים שלכם לא יעזרו, אז תודהכל מפגש כזה אני חוזרת הביתה בוכה. ואז בעלי משתף שגם אותו עוצרים בחוץ 

תגידי שהוא לוקח את הזמןפאף

בלי שום ייסורי מצפון! זה ממש בסדר...

ותשחקי איתו הרבה בעמידה, במטבח, ציור על הקיר, קצף על החלון כל מיני דברים שכמובן גם יחזקו אותו ואת הביטחון שלו בעמידה, אבל גם יהיו לך כל הזמן תזכורת לזה שהוא גדול ועומד לבד, ומשחק בעמידה, זה גם יכול לתת לך תחושה טובה 

אצל הבת שלי זה נבע מגמישות יתרשמיכת פוך

אז אמרתי שיש לה גמישות יתר וילדים כאלה מתחילים ללכת יותר מאוחר...

מזדהה עם הקושי מול אנשים.. זה באמת מתסכל, אבל כשאת תרגישי חזקה תראי שגם הם לא ירגישו בנח לחטט..

מבינה אותך ממש מתואמת

נקודה מעשית - לי בזמנו הפיזיותרפיסטית בקופה אמרה שכדאי שנלך לריפוי בעיסוק, כי באמת היה נראה שהוא לא הולך מכיוון שהוא מפחד. בריפוי בעיסוק יש יותר כלים לעבודה, כמדומני.

לא הספקנו ללכת לזה ב"ה, אבל כותבת את זה לך, שאולי תבררו בכיוון הזה...

❤️

תודה, היא לא הציעה את זהshiran30005
ואני סומכת עליה כי היא שנים במקצוע. מה שכן היא הציעה נעליים אולי זה ידרבן אותו, וזה גם לא עוזר
אולי תשאלי אותה ליתר ביטחון?מתואמת
אצלנו נעליים עזרומחי

היא הדריכה אותך איזה נעליים בדיוק?

מה שקניתי לו היה דומה יותר למגפונים. נעל גבוהה עם תמיכה טובה בחלק האחורי

נעליים באמת יכולים לעזורשמיכת פוך

קניתי לבת שלי נעליים שבועיים אחרי שהיא התחילה ללכת וזה ממש קיבע לה את ההליכה... מאז היא הפסיקה לזחול לגמרי

הנעליים מעניקות להם תחושת ביטחון שהם יציבים על הרצפה.

בת שנה ו11כי כל פה

והתחילה ללכת גם מאוחר אבל כן כבר בערך 3 חודשים הולכת חופשי אבל עדיין עצלנונה ולא מסכימה כמעט ללכת ברגל ולכן בכל מקרה מרימה כל הזמן או בעגלה..

קטע שאנשים שואלים כי מכירה מלא ילדים שבעגלה גם כשהולכים עד גיל שנתיים+..

וחיבוק! בעזרת ה' יסתדר בקרוב!

בעז"ה בקרוב יתחיל ללכת!!גוגי גוגי
ובפרספקטיבה של הרבה שנים לא יהיה לזה שום זכר בעז"ה!!!💓💓 חיבוק מממשש
אשלח לך בעז"ה יותר מאוחר בפרטיאולי בקרוב

אני ממש ממש מבינה אותך! מאד מזדהה!

אז פשוט חיבוק! 🫂

את יודעת לבת שלי זה ככה עם דיבור…חמדמדה

היא בת שנתיים וכמעט חודשיים

אחיינים שלי בגיל שלה זה היה שיחות נפש כבר😅

היא עוד לא

משפטים של שלוש ארבע חמש מילים מקסימום

לא תמיד משתפת פעולה

לרוב רק אני ובעלי מבינים מה היא אומרת

וכן

אנשים שואלים

וכן

זה מבאס לראות ילדים אחרים

אבל וואלה

אני מאןהבת בה קשות מידי בשביל שזה יפריע לי😅

מסתכלת על דברים אחרים שהיא מראה הבנה גבוהה ועל דברים חזקים בה ושואבת מהם כוח


חיבןק!🥰❤️

את אמא מדהימה

ואת נותנת לו קרקע יציבה להתפתח עליה

זה מה שחשוב😘

מה זה ממש יפה לגיל הזהבוקר אור

זה גיל שגם צירוף של שתי מילים הוא סבבה לגמרי

אז מה אם היו לך אחיינים מתקדמים בהגזמה

זה היה נשמע מההתחלה שלך שהיא לא מדברת

מה שאת מתארת ממש לא נחשב עיכוב, שלוש ארבע חמש מילים במשפט זה מדהים

לא יודעתחמדמדה

אחיין שלי בגיל שנה ו10 כשהם יצאו פעם מהבית לרכב והכניסו אותו לכיסא אמר להם בקול מזדעק ׳אמא, אבא! שכחתם חגור אןתי!!׳😝

וגם אני רואה ילדים של חברות

מספרים על הגן

אומרים שמות של חברים

מה אכלו

היא לא שם

בגיל הזה יש שונות מאוד גדולה בין ילדיםבארץ אהבתי

לטווח הנורמה הוא מאוד רחב.

כן מצפים בגיל הזה למשפטים (לא בהכרח תקינים תחבירית, אבל כן צירופים של 2-3 מילים לפחות), וכן בדרך כלל מתחילים לראות התחלה של הטיות (זכר/נקבה, פעלים בזמנים שונים - לא תמיד זה יהיה מדויק אבל זה כן מראה התחלה של למידת כללי השפה).

זה שיש ילדים שהן כמה צעדים קדימה זה מהמם, אבל זה ממש לא אומר כלום על מי שלא מקדים.

וגם זה שרק אתם מבינים אותה זה בסדר גמור בינתיים. לקראת גיל 3 מצפים שהילד כבר יהיה מובן לכל אחד (גם אם יש עוד הגאים בודדים שלא נהגים כמו שצריך). אבל בגיל שלה זה ממש בסדר.


 

אני יכולה לספר שאחותי הגדולה היתה ממש מהמקדימים - התחילה לדבר (וגם ללכת) בגלל מאוד מוקדם, והתקדמה עם זה מאוד מהר.

ואני שנולדתי אחריה לא הייתי כזאת. הייתי יותר קרובה לנורמה. ולעומתה זה היה נראה ממש מאוחר. אבל זה היה לגמרי תקין.

אין לזה שום משמעות להמשך. ב"ה שתינו גדלנו עם כשרונות וחכמה. אני חושבת שהדבר שהיא באמת משמעותית יותר טובה ממני עד היום זה בקליטת שפות חדשות (למרות שגם אני עשיתי 5 יחידות אנגלית עם ציון טוב, אבל זו כנראה הבגרות היחידה שהציון הסופי שלה יותר גבוה משלי, אני הייתי ה'חננה' והמשקיעה בלימודים...).

לא אמרת שהיא דוברת כמה שפות?כבתחילה

תקין שילד ששומע ולומד כמה שפות יהיה לו קצת עיכוב שפתי.

נשמע דווקא שהיא מאד מפותחת אם אין ככ עיכוב.. 

חח חמודות כלכן מרגיעות אותי😍חמדמדה

אכן יש סביבה שלוש שפות (אחת אני אחת בגן ועוד אחת שפשוט המשפחה של בעלי מערבבים כי הם לא ישראלים)

ועדיין

לא כל אמא שרואה אותה בגינה או גננת שמטפלת בה בהתחלה יודעות את זה וכן כבר יצא שלנו אליי שהיא מדברת לא ברור וכזה

אחותי גם הייתה ככהזוית חדשה

אמא שלי הלכה איתה לפיזיותרפיה, והיא הסבירה לה שבגלל שהילדה מבינה שזה מפחיד ללכת, כל פעם שהיא עושה צעד ואנחנו מתלהבים, זה עוד יותר מפחיד אותה.

העיצה שלה היתה לגרום לה ללכת ולהתעלם מזה.

היינו שמים שני כיסאות עם חפצים ומביאים לה להעביר חפצים מאחד לשני ולאט לאט מרחיקים את הכסאות אחד מהשני.

כשהמפתח זה לא להגיב לזה שהיא הולכת. להתעלם ולא להתלהב.

ככה היה לי עם הבת שלי, היא הלכה בשנה ושמונה או תשעמישהי11

הפיזיו אמרה לי שכשהיא עושה שניים שלושה צעדים לפרגן לה, ככה כמה פעמים ואחר כך שבוע לא לדבר בכלל בכלל על הליכה, שום מילה, וזה עבד אחרי שבוע התחילה ללכת חופשי

נראה לי כל אמא יכולה להזדהות איתךבאתי מפעם

כל אחת בעניין שלה.

לי יש ילדה אחת שבקושי דיברה, וכל החברות במעון פטפטו כמו חבורת זקנות ואני כל פעם התכווצתי בליבי כשראיתי אותן...

וילד אחד שהיה מפחד בגיל ממש גדול להתנדנד, לטפס, דברים בסיסיים שעושים בגיל 4 הוא לא היה מסוגל בגלל משהו שקשור לוויסות חושי ואיזון או ווטאבר... וחברים שלו מטפסים כמו חבורת קופים במתקנים והילד שלי עולה דרגה אחת בסולם וצועק לי ''אמא! תראי אותי!!'' מאושר שהעז ואני... מכווצת...

ויש אמהות שרואות ילדים אחרים ממושמעים, מנומסים והילד שלהן רק צרות עושה, זורק דברים, צועק, בוכה... בטוחה שגם הן מתכווצות...

כאלה אנחנו.

עושים השוואות,

עסוקים באחרים מה יש להם יותר,

מה יש לנו פחות.

זו עבודה קשה, להתמקד בעצמנו ולא לפזול החוצה. מה שיש לילד שלי כרגע, זה הכי נכון ומדוייק לו, כי זה מה שהקב''ה זימן לו. ככה הוא צריך לעבור את מסלול חייו, מפוחד ולא הולך בגיל שנה ותשעה חודשים. אני יודעת שזה מכניס ללחץ, וזה גם מביך לפעמים, ומדאיג... אבל באמת זו עבודה לזכור שאבא שלו, הקב''ה, רוצה את הכי טוב בשבילו, גם אם הטוב הזה נראה לא משהו בכלל ....

חיבוק גדול!! 

תודה לכולם על ההזדהות!shiran30005
אשתדל לקחת מה שרשמתן וליישם אותם


ושלא תטעו- הוא ה---ילד של הבית!! כולם משוגעים עליו ברמות הזויות, ממש שובה לב.  רק הקטע הזה תקוע כמו עצם בגרון ונפתח לי כל פעם מחדש

איזה תגובה יפה! אימצתי לי ❤️שמש בשמיים
עוקבת אחריך ומזדהה כי גם שלי עם עיכוב התפתחותי משמפרח לשימוח🌷

אצלי הוא נכנס למעון שיקומי

גם סיפור דומה

ואני ככ שמחה

ככ מוריד ממני עול

של לרוץ מטיפול לטיפול


ממליצה לנסות לבקש מהתפתחות הילד 🙏💞

לא זכאים למעון שיקומיshiran30005

לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל לא עומדים בקריטריונים של זה

גם הפיזיו בקופה לא המליצה כי אמרה שבמעון רגיל הוא לומד דברים חדשים, והוא לא מתאים לשיקומי

האמת שהייתי רוצה כי יודעת שזה היה מקדם אותו וגם עוזר לי בריצות איתו אחה"צ- אבל אם היא המליצה אז מי אני

💞פרח לשימוח🌷אחרונה
בנוסף- כדאי לבדוק שמיעהפרח לשימוח🌷

בעיה בשמיעה גורמת לחוסר איזון

וכאן פחד

בדקנו- תקיןshiran30005
ב"ה
מישהי מכירה מגש פירות/משלוח אחר מפנק באיזור שוקדה?אמא לאוצר❤

או מיישוב סמוך שיסכימו לעשות משלוח לשם?

תודה יקרות❤️

בטא 14Shira85

עדיין אין לי איחור במחזור, הייתי אמורה לקבל היום.

אתמול בבדיקת הריון ביתית יצא פס חלש, היום קצת יותר חזק

ובבדיקת דם היום יצא בטא 14

לעוד מישהי קרה והיה הריון תקין?

יכול להיות שהבטא נמוכה בגלל שעשיתי את הבדיקה מוקדם מדי? 

זה הריון יקרה מזל טוב מחכה להריון
מה שכן את צריכה לחזור על בדיקת הדם לוודא שיש עלייה תקינה
תודה רבה!🙏😊Shira85אחרונה
אני לא מסוגלת לרדת מהעץ, הוא גבוה מידי 😭אנונימית בהו"ל
תספרי ונעזור לך?ירושלמית במקור
מוכנה לתת לך יד, באהבה❤️המקוריתאחרונה
אם בא לך לשתף אנחנו פה
במסגרת מפגש קבוצתי עם פסיכולוגית בעבודהחדשה,,

שהוא חלק ממפגש של כל העובדים, היא אמרה משהו נכון מאוד, חזק מאןד, אבל גם קצת מלחיץ...

היא אמרה שילדים מגדירים את עצמם דרך המעגלים בחייהם - מעגל משפחתי, מעגל חברתי, מעגל בית ספרי - צוות בית הספר, מעגל קהילתי ומעגל מדיני.

אני חושבת על הדברים (הנכונים מאוד!) ותוהה לעצמי - וואו, כמה אחריות יש לנו בתור הורים... אם הייתי חסרת סבלנות / קצרה / לא הייתי מספיק קשובה ברגע מסוים - דבר העשוי לקרות לכל בן אנוש - עד כמה אני משפיעה על הילדים שלי בתפיסת העצמי שלהם? איך אני יכולה להבטיח שיפתחו תפיסה עצמית בריאה, בזמן שאני עצמי עושה טעויות? כמה זה מלחיץ, כמה זה גדול, כמה אחריות... איך אפשר להתמודד עם הידיעה שיש לי אחריות כל כך גדולה על הכתפיים? מקווה שהבנתן את הנקודה, ויותר מאשמח לקרוא את התובנות החכמות שלכן, נשות הפורום הנפלאות.

(מקווה שהייתי ברורה בניסוח שלי... כתבתי באופן די אמוציונלי)..

אולי בשביל זה יש להם בדרך כלל את המעגלים הנוספיםמתואמת

בחיים - כדי שההגדרה העצמית שלהם לא תושפע רק מהמעגל המשפחתי, שעלול להיכשל לפעמים בלשונו...

ובכל זאת - המעגל המשפחתי הוא באמת העיקרי. וזו באמת אחריות.

אבל כמו שיש לנו אחריות להגדיר את הטוב בחייהם של הילדים שלנו, כך יש לנו את האחריות להגדיר את העובדה של הכול מושלם בחיים, ושכן - כל בן אנוש, כולל הם עצמם, יכול ליפול ולהיכשל לפעמים... והחוכמה היא לקום משם.

ולכן גם כשאנחנו נופלים בתפקוד ההורי שלנו - העיקר הוא שנקום משם ולא נישאר בביצת הייאוש של הנפילה. וכך נלמד את הילדים שלנו שנפילות קורות וזה בסדר, ונלמד אותם גם איך לקום מהנפילות...

תפיסת הערך העצמיאמאשוני

היא לא מתוך אחיזה במושלמות. היא מתוך התנהלות בריאה של למידה ושיפור.

החוסן נבנה לפי הרוב.

נכון שלוקח הרבה זמן לבנות וקל לפרק, אבל לא כל צעד אחורה מביא להתמוטטות.

הדרך להתמודד עם האחריות היא החובה ללמוד ולהשתפר כל הזמן. לא רק לימוד תאורטי מתוך ספר/ סדנה אלא גם מתוך התבוננות בתוך הבית. למשל לסכם מה היה השבוע. שיפור/ שימור. ניתוח מצבים מסויימים מה הוביל למה, מה היה יכול להיעשות אחרת.

שיחה פתוחה עם הילדים מה טוב בבית ומה היו רוצים שיהיה אחרת (בגיל מתאים)

לא לפחד לבצע שינויים והתאמות מתי שנצרך.

ועם זאת להיות בטוחים בהובלה שלנו, שגם היא יונקת מהמקורות שלנו (ההורים, הקהילה, מורי הדרך, הנהגה, היסטוריה, ייעוד כו)

להתחזק בתפיסה שהילדים נולדו לנו לא במקרה. אנחנו ההורים הכי טובים לילדים שלנו.

זה לא סותר את כל מה שאמרתי על המחוייבות שלנו ללמידה והשתלמות מתמדת, אלא משולב זה בזה.

חלק מתפיסה עצמית בריאה זה גם להיות אנושייםהמקורית

ולטעות. להראות שאפשר לתקן.

אני מאוד מאמינה בזה שאנחנו ה'אורים ותומים' של הילדים שלנו, אבל זה לא אומר שאם טעינו - אוי ואבוי ואין דרך חזור

תמיד אפשר לתקן ולשפר.

אני חושבת שצריך הרבה התבוננות וכנות עצמית בתהליך כזה ונכונות לעבור תהליך

תודה על התגובה ❤️ אשמח אם תוכלי לחדד ליחדשה,,

מה הכוונה לתהליך.. איזה תהליך את חושבת שצריך לעבור בהקשר הזה? את מתכוונת לתהליך מודע, או לתהליך שקורה תוך כדי החיים?

אשמח שתחדדי, רק אם מתאים לך כמובן ❤️

התהליך הוא גם מחשבתי וגם מעשיהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ה 17:25

לפתח ענווה ולהתבונן ולשאול את עצמי מה אני רוצה שהילדים שלי ייקחו ממני ומההורות שלי, וגם מה הצרכים שלהם הנפשיים והרגשיים כל אחד בפני עצמו  והאם אני כמו שאני היום מצליחה לספק את זה. אם אני חושבת שזה בסל הכלים שלי או לא, כמה אני מוכנה להתאמץ על זה, האם אני דוגמה אישית למה שאני רוצה שהם ייקחו ממני

אבל בלי להלקות את עצמי.

אם לא - אז לפתוח את הראש לשינוי

 

אני יכולה לנסות?שוב חוזר הניגון

פסיכולוגית אמרה לי פעם רעיון מעניין.

כמעט כל טעות בהורות בריאה היא סבירה ויש לה מקום אם אפשר לדבר עליה אחכ.

גם אם צעקתי, התעלמתי, בחרתי תגובה לא נכונה ועוד- אפשר לפתוח את זה אחר כך בכנות. לדבר על זה. להתבונן בגורמים לסיטואציה ולבדוק מה אפשר לעשות יותר טוב בפעם הבאה.

ההורות הרבה יותר רגועה ככה. המצפונים מתקטנים. והקשר והאמון נבנים.

אחת המתנות שאני יכולה לתת לילדים שלי היא ללמוד הכרה בטעויות בכנות ופשטות, לקיחת אחריות ובניה נכונה להבא.

אילו תגובות מחזקות...חדשה,,

תודה לכן על זה ❤️

@מתואמת

@אמאשוני

אני חושבתoo
שההורים ממש מעצבים את האישיות של הילד, שרובה נבנית בשנים הראשונות לחייו.


אכן כשלים וטעויות הוריות זה דבר משמעותי, אבל הורה יכול ללמוד מטעויות ולצמצם אותן, ככה גם הוא פחות טועה וגם הילד רואה שאפשר לטעות וללמוד.


אם הורה טועה באופן יומיומי ואינו מכיר ולומד מטעויותיו, הילד בוודאות נפגע וסוחב איתו את ההשפעות לאורך שנים.


אני כילדה גדלתי עם הורים שהתקשו להכיר בטעויות שלהם ובוודאי לא למדו מהן, לקח לי הרבה שנים להשתחרר מההשפעות השליליות הללו.


כהורה אני פתוחה לביקורת עצמית וביקורת של בעלי/ הילדים, כדי להכיר בטעויות ללמוד ולהשתפר. אני רואה כבר תוצאות חיוביות על הילדים הגדולים.

ככל שעוברות השנים אני מבינה כמה זה חשובינשופה

מבחינת ההורות אני מנסה ללכת על עבודות שלא יגרמו לי לסטרס שיצא על הילדים...


שאר הדברים באמת מזכיר כמה חשוב להיות נתונים בזה שיהיה להם טוב

לחשוב עליהם

ןלהתפלל....

לא הכל בידינו

אבל מה שכן צריך לנסות כמה שאפשר...

כן זה נכוןבשורות משמחות

כהורה צריך מודעות לעניין ורצון לתקן את עצמנו במידת הצורך ללכת לטיפול אישי על מנת שההורות שלנו תהיה יותר מתאימה לילדים

גם שילוב של הדרכת הורים שמתאימה להווי המשפחתי

גם אני בתוך זה ולעולם אני לא אגיד על עצמי זה מה שיש שיתמודדו אני אשקיע את המאמץ לשנות את עצמי לכיוון טוב לא הכוונה באופי אלא להשתנות ביחס להתניות בהרגלי החיים שלי כדי שילדים יהיה טוב הם דור העתיד ועלינו מוטלת האחריות

מוסיפה עוד נקודה...רחלי:)

מאוד מסכימה עם מה שהפסיכולוגית תיארה ואנחנו לגמרי הולכים עם זה גם בתור מבוגרים וצריכים הרבה פעמים להשתחרר ולצמוח משם.

אני מאמינה שתפיסת הערך העצמי של הילדים שלנו מאוד מושפעת מהתפיסה שלנו על עצמנו, יחס לכישלונות לדוגמא.

אני משתדלת להכניס את האמון של הקב"ה לתוך מעגל הערך העצמי - את השליחות המיוחדת שהוא נתן לכל אחת נשמות של הילדים שלי, וכמובן גם לי עצמי וככה אני גם מתייחסת לעצמי, מנהלת את הבחירות שלי- סדר עדיפויות וכו'..

חלק מהשליחות שניתנה לי זה לגמרי גם תיקון החסרונות שלי, אלה שנולדתי איתם והדפוסים שהצטרפו אליי, זו הלמידה שאני עושה כאן בעולם.

זה שיש לי חסרונות לא פוגם לי בערך - אלא  חלק בלתי נפרד מהייעוד שלי, כי בתוך החסרונות עצמם יש מתנות


כשמנתקים את החסרונות והמעלות  / את התוצאות, מהמהות הפנימית (במובן הטוב של הניתוק- הטמעת התחושה שיש לי ערך בלתי תלותי שלא מתלכלך משום מעשה), ובאותו אופן מתייחסים גם לפגמים הטבעיים שיש לילדים לסביבה וכו' בונים ערך יציב יותר.

ככל שההורה יותר חי את הדברים האלה וככה הוא חווה את המציאות שלו  זה נותן קרקע טובה לצמוח ממנה כולל ליפול ולקום.

יש לי אפשרות כהורה לתת את המתנה הזו לילד - ושם אני אשים את כל הכח שלי, לתת לילד את החוויה וההבנה שהוא כאן כשליח של טוב בעולם ויש לו אוצר בפנים, והוא משמעותי מאודדד, זה יותר מאשר חיזוק תכונה כזו או אחרת (שגם זה נצרך מאוד- כי שם הטוב שהוא יורד לפרטים- שם האוצרות שלו מקבלים ביטוי).


זה מאוד רחב ויצא לי קצת לא רציף כי כותבת תוך כדי הסחות דעת. אבל הנקודה היא שמעבר ללעשות טוב לי ילדים שלנו, ההנחות יסוד שלנו בקשר לעצמנו ולעולם חשובות מאוד.

תודה לכולן על התגובות החכמות ❤️חדשה,,אחרונה
בטן שיורדת אומרת שהלידה מתקרבת?מייפל1

אני בתחילת חודש תשיעי (הריון שני) ובימים האחרונים פתאום הבטן צנחה, אני גם רואה את זה בעין וגם מרגישה שהכל נמוך יותר והצרבות נעלמו, וגם יותר קל לנשום

זה אומר משהו או שזה סתם קטע של חודש תשיעי? וואלה פחות מתאים לי בשבועיים הקרובים חחחח

כך אומרים. בפועל נראה לי שזה לא מדוייקיעל מהדרום
תררי, היא בטוח יותר קרובה מתמיד... ;)יעל...
😭😭מייפל1אחרונה
רק רוצה לדעת תאריך ושעה אם אפשר
מתקרבת זה גם החודש הקרוב רקאני
התייעצותמסתורית..

אחרי לידה ועוד כמה זמן המקווה..

חיכנו הרבה זמן לילד (עברנו הפלות בדרך..) וב"ה סוף סוף האוצר הזה הגיע!


 

אני מניקה חלקית ואני מפחדת לקחת אמצעי מניעה כדי שלא ידפק לי הגוף כי גם ככה עד שלקח לנו זמן להיות בהריון..

אני רוצה בע"ה להיות בהריון עוד איזה שנה (אולי חצי שנה, עוד מתלבטת על הכוחות שיש לי)

אני יקבל מחזור בגלל שאני מניקה חלקית?

מה אני יכולה לעשות כדי למנוע הריון לתקופה הקרובה בדרך טבעית כביכול? 

וזה לא ידפוק לי את האפשרות אחרי זה להכנס להריון..? 

התקן לא הורמונלי / דיאפרגמהכבתחילה
מניעה לא אמורהרקאניאחרונה

לדפוק את האפשרות להיכנס להריון

אם הכל בסדר תוך כמה חודשים מהפסקת המניעה אפשר להיקלט

מחפשת משחקים ללימוד קריאה אבל...יהלומה..

עבור ילד בכיתה א׳

יש לנו משחק כרטיסים: יש תמונה והוא צריך להניח את האותיות לפי התמונה (נגיד מצויר תות הוא צריך להניח ת' ו' ת'), או אות פותחת וזה פחות מעניין אותו

אז

רעיונות למשחקים כאלה שאפשר להכין בבית או להדפיס וכו'.. אולי זה גם ידרבן אותו להכין ביחד וככה נצליח ללמוד.

שרשור זהב!!וואלה באלה
אנחנו פה עם שינוי מקצה לקצה גם בחשק וגם בידיעות
הבן שלי הביא משחק רביעיות כזה מהמורה המתקנתמתואמת

כל 'רביעייה' מורכבת מחלקי מילה - למשל הפ, ת, עה (שלושה כרטיסים, שביחד יוצרים את המילה הפתעה).

ומשחקים כמו ברביעיות ("יש לך עה?" הרעיון הוא לקרוא את חלקי המילה לפי הניקוד).

חשבתי באמת להכין משחק כזה שיהיה לנו בבית, כי הוא באמת טוב...

יפה! אנסהיהלומה..
בהצלחה!!אין לי הסבר
תודה!יהלומה..

באמת לקחתי הרבה דברים משם, בע"ה אתחיל ליישם כבר היום!

@אמאשוני אשמח לדוגמא איך בונים סיפור בצ'אט gpt.

נגיד סיפור קצר 4 שורות, מה אפשר לכתוב לדוגמא שיוציא סיפור.. תודה!!

תכתבי בפרופמטאמאשוני

דוגמה:

כתוב סיפור בעברית על שני ילדים שיוצאים לטיול עם כלב.

באורך 4 משפטים קצרים, המותאם לגיל 6.


תוצאה:

נֹעַם וְתָמָר יָצְאוּ לְטִיּוּל בַּיַּעַר עִם הַכֶּלֶב שֶׁלָּהֶם, גּוּרִי.  

גּוּרִי קָפַץ וְרָץ אַחֲרֵי פַּרְפַּר צִבְעוֹנִי.  

פִּתְאוֹם הֵם רָאוּ מְעָרָה קְטַנָּה מְלֵאָה בַּאֲבָנִים נוֹצְצוֹת.  

"זֶה הָיָה טִיּוּל קָסוּם!" אָמְרָה תָּמָר וְחִבְּקָה אֶת גּוּרִי.


דוגמה:

כתוב סיפור על חברות בין שני ילדים. באורך 4 משפטים


תוצאה:

אִיתַי וְיוֹנָתָן שִׂחֲקוּ כָּל יוֹם יַחַד בֶּחָצֵר.  

יוֹם אֶחָד יוֹנָתָן נָפַל וְנִפְצַע בַּבֶּרֶךְ.  

אִיתַי הֵבִיא לוֹ פְּלַסְטֵר וְעָזַר לוֹ לָקוּם.  

מֵאָז הֵם חֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁתָּמִיד עוֹזְרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי.


בהתחלה צריך לדייק את הבקשה אם משהו מראה לך לא קולע, בהמשך הצאט כבר "מכיר" את ההעדפות.


התוצאות בצאט לא מנוקדות, מעתיקים את התוצאה לכלי נקדן.


עוד דוגמה:

כתוב סיפור כל ילדה שמשחקת עם ארנב


תוצאה:

אֵלָה מָצְאָה אַרְנָב לָבָן בַּגִּנָּה שֶׁלָּהּ.  

הִיא שִׂחֲקָה אִתּוֹ בְּמַחְבּוֹאִים בֵּין הַשִּׂיחִים.  

הָאַרְנָב קָפַץ בִּזְרִיזוּת וְהִיא צָחֲקָה בְּקוֹל.  

בְּסוֹף הַמִּשְׂחָק, הִיא נָתְנָה לוֹ גֶּזֶר וְהוּא זִנֵּק בְּשִׂמְחָה.


שימי לב בדוגמה השלישית כבר לא דייקתי את הבקשה, אבל הצאט כבר "ידע" מה האורך הרצוי.

תמיד אפשר לבקש משפטים יותר קצרים, עם יותר פרטים או פחות.

עוד הערה: אצלי השמות של הילדים כבר קולעים לשמות שהייתי רוצה, בהתחלה השמות היו בסגנון אחר, ביקשתי להחליף את השמות, עד שהתקבע על השמות בסגנון הזה.


דוגמה לתיקון:

כתוב סיפור על ילד שאהב לקרוא


תוצאה:

יואב אהב לשבת בפינה השקטה ולקרוא ספרים.  

הוא דמיין שהוא גיבור שמציל נסיכות ומגלה אוצרות.  

יום אחד הוא מצא ספר על כוכבים ולמד שמות של קבוצות בשמיים.  

בלילה הוא סיפר למשפחתו והראה להם את כל מה שגילה.  


המשך השיחה שלי:

כתוב סיפור קצר יותר והוסף את תגובת ההורים.


תוצאה:

יואב אהב לקרוא ספרים לפני השינה.  

יום אחד הוא סיפר להוריו על כוכבים שקרא עליהם.  

"אתה מלמד אותנו דברים חדשים!" אמרו ההורים בגאווה.  

יואב חייך והמשיך לקרוא בשמחה.


כתוב בדיחה קצרה לילדים קטנים שכיף לקרוא


תוצאה:

למה התרנגולת הלכה לבית הספר?  

כי היא רצתה ללמוד לקרוא "קוּקוּרִיקוּ"!  


כתוב בדיחה מצחיקה לילדים.


תוצאה:

מה עושות פרות כשהן משתעממות?  

מפעילות את ה-מוּזִיקָה! 

תודה רבה!❤️ את אלופהיהלומה..אחרונה
איזה רעיון יפה! תודה ששיתפת!יעל מהדרום
מפחדת מהריון חדש.אנונימית בהו"ל

עד לפני חודש מנעתי עם נוברינג. בחודשיים האחרונים התופעות לוואי היו נוראיות (הרגשתי בהריון בלי הריון)

אז כבר אמרתי שגם אם זה לא ממש הזמן שאני רוצה להיות בהריון אז עדיף הריון מתחושות הריון ללא הריון.

קצת פחדתי להכנס ישר להריון, אבל אמרתי שלוקח לגוף זמן להתאפס והיינו עם שקפים. 

עכשיו שוב פעם נתקלתי בפחד ממש חזק מהריון חדש.

ההריון הקודם ב"ה היה ממש קשה. הייתי מושבתת רוב ההריון ועברתי הרבה... 

יצאתי קצת בטראומה מההריון...

אני רוצה הריון חדש מתישהו בעוד כמה חודשים בע"ה. אבל אני מ-פ-ח-ד-ת!

כל כך טוב להרגיש טוב. 

מה אני רוצה ממכם?!

לא יודעת בדיוק.

אולי לפרוק

אולי הבנה

רעיון מה אפשר לעשות??

(אנ לא רוצה למנוע לעוד הרבה זמן. אבל לא רוצה הריון לפחות ב2-3 חודשים הקרובים)

ואם יש למישהי רעיון למטפלת/ דולה באזור ירושלים שיכולה לעזור לי לעבד את ההריון הקודם. אשמח גם. אבל אני מחפשת מישהי שיש לה הכשרה לטיפול וגם ממשיקה לתחום הזה של לידות והריונות וכו...

 

חוזרת לניק שלי לעקוב... 

 

אני רק רוצה להניח פההמקורית

שאמצעי מניעה לא מתאים הוא לא סיבה מספיק טובה בעיניי להיכנס להריון

בטח לא אם את חווה קושי מול החוויה


עברתי משו דומה, אבל ידעתי שאם אכנס להריון זה יכול לעשות לי ממש רע. מכל מיני סיבות.

יש עוד אמצעי מניעה


במקומך הייתי מחכה לעיבוד ולרצון

אין לי זמן לענותבאמונה תמיד

אבל מקפיצה

גם אני כשהפסקתי גלולותים...

בהתחלה חישבתי ימי פוריות ונמנענו בזמן הזה...

עכשיו הריון שני אבל האמת שגם קשה מאוד, אז לא יודעת מה להגיד לך. מחכה כבר להיות אחרי הלידה....

אחרי ההריון הקודם הרגשתי הקלה גדולה ובמשך הרבה זמן לא יכולתי לחשוב על הריון נוסף. כל דבר בזמן שלו....

וואומאדם

כמה מזדהה איתך

חיבוק גדול גדול

עד יכשיו לא מנעתי באמת כי הרגשתי  זוועה עם המניעה שניסיתי עד כדי שפחדתי לנסות עוד סוגים ולהרגיש כמו בהריון מזעזע והסתמכתי  על הנקה כי העדפתי כבר אפילו להכנס להריון

עכשיו אני חייבת לקפוץ למים

האמת שעוד לא הצלחתי

עד שאני מרגישה טוב!

כבר שנה שלא הכרתי את עצמי מפחדת להרוס את השיקום

אז חיבוק גדול

חפשי באיזור שלך עיבוד לידה בשיטת botמישהי11אחרונה
אמנם ההריון שעברתי לא היה קשה פיזית אבל נפשית עם הרבה קושי חרדה (היה בקורונה) ולידה לא פשוטה, והעיבוד עשה לי ממש טוב ושיחרר מחסומים
עשיתי טסט היום במסירות ממש עם ילד מאושפזיש לי רק שאלה

כבר שקלתי לבטל אבל המורה עודד כן ...

היה חלק בלי התערבות אחת והכשיל אותי כי רשם שהתערב ..

מאיפה הביא את זה?

סתם התאמצתי ....

אם זה טסט ראשון אז הגיונידפנה06032000

לא ממהרים להעביר טסט ראשון היום, זה לא כמו פעם..

כמובן שיש הרבה מקרים שכן עוברים טסט ראשון  , אבל הם לא ממהרים לתת בגלל כל התאונות בכבישים וכו , אז הם יותר מקשים.

זה מבאס ממש אבל אל תאשימי את עצמך💞

אותי העבירו רק ברביעי, ותמיד מחדש לקחתי קשה לא הבנתי על מה הכשילו, מקווה שתעברי הרבה לפניי

חמישי הבאסה שהוא סתם רשם וזה לא היה מילאיש לי רק שאלה

היה אומר משהו אחר הגיוני יותר

ואני צריכה את הרכב כמו אוויר

אפשר לערעראין לי הסבר
תפני למורה שלך
אמיתי שמתיחסים לעירעור?יש לי רק שאלה
כן, מכירה באופן אישי ממשחצי שני
כןאין לי הסבר

והיום בגלל שמצולם אז הרבה יותר קל לערער

כשאני נכשלתי בטסט לא היו מצלמות, והמורה אמר שאין שום עניין לערער, כי זה מילה שלי מול מילה שלו, אבל אם יש מצלמה אז אפשר לראות מה קורה.

המורה שלך ידע הכי טוב

אני הגשתי ערעור ממש מוצדק ולא קיבלו אותו, והמורהאמא טובה---דיה!

שלי אמר שעל רוב הערעורים הם לא מסתכלים.

 

וחיבוק, אני ממש ממש מבינה אותך, אני ממש עברתי סרטים עם הנהיגה (ב"ה עברתי טסט לפני חמישה חודשים).

תערערידיאן ד.

היום הטסט מצולם

אם לא התערב, יראו בהסרטה שלא התערב.

יצא חוק וכל הטסטים מצולמיםSeven

ושאת מערערת צופים בטסט

אז ברוררר שתערערי

אמר שאפשר אבל אני צריכה לצפות בסרטיש לי רק שאלה

אין לי ביטחון כזה לשבת ולומר מולו טעית

ואין מי שיבוא איתי....

את לא יושבת מול אף אחדטריה

זה מול מחשב, את צופה בכל הטסט, את יכולה לעצור באמצע ולסמן הערות איפה שנראה לך שהוא הכשיל אותך ובסוף יש אפשרות לכתוב מלל כללי.

אם הוא לא התערב באמת אז זה די פשוט להוכיח את זה כשצופים בסרט.

זה אחר כך עובר לבדיקה של בוחן אחר ואת מקבלת תשוב תוך כמה ימים.

לדעתי שווה לנסות לערער אפילו בשביל ההרגשה שלך

את פייטארית אמיתיתSeven

כמו שלא ויצרת והלכת במצב לא פשוט לטסט

את תגישי עירעור ובע"ה יקבלו אותו

הייתי מערערתהשקט הזה
את יכולה רק להרוויח מזה. 
עירערתי ועייפתי מהכליש לי רק שאלה

ימים עמוסים שכל יום קורה משהו חדש

לפחות היה לכיוון טוב קורה

אבל הכל לא נראה טוב ומלחיץ ודורש ומעייף וילדים דורשים את שלהם ובצדק ולא מקבלים אז לוקחים בדרכים אחרות ואין לי מושג איך תיכנס לפה שבת 

בע"ה תבשרי לנו בשורות טובותSevenאחרונה
ולגבי שבת ברור במיוחד שהשבתות קצרות
תולעים - מה במיטה צריך לחטא?ירושלמית במקור

(חדש כדי לא להקפיץ מאתמול  עכשיו כשכבר יודעת שתולעים)


הבנתי שהחשש הוא לביצים, וזכור לי להרתיח 60 מעלות. מקווה שלא סתם מקישה מכינים.

1. על הבובה הענקית במיטה שלה כתוב לכבס ביד, במים עד 30 מעלות. עשיתי את זה - יעיל בכלל?

2. על בובה קטנה יותר שבמיטה שלה, כאן זה דובי פרווה, איו הוראות כביסה - להכניס למכונה?

3. מה עם נחשושים שמשמשים בצידי המזרון למלא את הרווח עד למיטה? האם לכבס *ובעיקר איך*?

4. מה עם מגיני ראש? בלילה היא מצמידה לשם ראש... ואולי גם נוגעת...


ושאלת בונוס לקראת המנה השניה הלילה, איך לאפשר לשכנע אותה לשתות את זה. אתמול דחפנו בכוח, שפכה איזה חצי ועשינו הכל שוב כך שביחד כנראה מנה...

*מותר להוסיף למיץ ענבים? ולחלב פרה?*

מה עם הפוך שבתוך הציפה? שימש לראשונה רק הלילה...ירושלמית במקור
ואחרונה: בובת פרווה, פוך,ונחשוש- אפשר לשים במייבש?ירושלמית במקור
אם היא עם טיטול ולא דוחפת לשם ידייםאמאשוני

אז פשוט רק הפיג'מה והסדין.

אם היא במסגרת היא יכולה להידבק משם בקלות ממילא, אז מה תעשי כל פעם תשתגעי מחדש?

כדאי להלביש גופיית תיק תק כדי שלא תוכל לגעת בטיטול שלה ולהקפיד על שטיפת ידיים שלך ושלה בסבון אחרי כל החלפה.


בובות ונחשושים לא הייתי שמה במייבש, להניח להתייבש עד הערב.

פוך אצלנו מתכבס ומתייבש מצויין ברמה יומיומית במייבש אבל אולי זה תלוי איזה סוג.

תודה! אבל בובה ונחשוש כן במכונת כביסה? על 60?ירושלמית במקור
אין לי ניסיון בכביסה כזאת ויש לי ארבעה ילדים ב"האמאשוני

עם לילות רבים של פספוסים..

כיבסתי רק בובות כשלא הייתה ברירה (לזרוק או לכבס)

וכן זה די נהרס..

מן הסתם יש בובות שלא נהרסות, תלוי.

תודה רבה...ירושלמית במקור
כיבסתי פעם נחשושמומו100
על 50, לנחשוש שלום. במייבש לא ניסיתי.
וואלה טוב לדעת!ירושלמית במקור
כשיש תולעים צריך לטפל בכל המשפחהחיוך גדול

כי לרוב זה מאוד מדבק וגם אם מישהו לא מרגיש הוא יכול להוות מאגר מדבק.

מבחינת נקיון- קודם כל גזירת ציפורניים (גרד, הצטברות ביצים...) ומקלחות טובות,

כביסה טובה של המצעים והבגדים שקרובים לאזור.

בלי לחץ. זה יעלם, לא צריך להתחיל לחטא את כל הבית.

אחרי שבוע/שבועיים תלוי בפרוטוקול הטיפולי צריך לקחת שוב וורמוקס לטפל בתולעים החיות שהיו ביצים בטיפול הראשון ובקעו בהמשך.


בסוף אין ילד שזה לא קורה לו, לא נעים אבל לא סופהעולם

בהצלחה ותרגישו טוב 

הכוונה שגם אנחנו ההורים ניקח ורמוקס?ירושלמית במקור
כן, ואם יש גם עוד אחיםחיוך גדול

את יכולה לנסות בפעם הראשונה בלי, כי באמת יש טיטול ואם אתה שוטפים ידיים והכל

רק קחי בחשבון שהסיכוי לחזרה הוא מאוד גבוה

אין אחים. תודה!ירושלמית במקור
מוזר אצלי מעולםם לא הדביק אף אחדעסק חדש

לכן מתעלמת מהנחיות כאלה


שמה שן שום ווזלין ולרוב הז נעלם לחלוטין בפעם-פעמיים

מעולם לא הדביק אף אחד


והיו  עשרות פעמים בחים במשך השנים..


לא סותרת מה שאומרים

סתם מניחה כעובדה

מעניין חיוך גדולאחרונה

זה נחשב אחד *ה* מדבקים!

וגם שן שום לא עוזרת להשמיד שם את כולם...

נראה שיש לך מזל!

שמות לבנותמישהי11
תעזרו לי לחשוב על שם, ברוח התקופה, המלחמה, הריון בסבבי מילואים, חורף חשוון פרשת שבוע חיי שרה, אני לא מצליחה להתחבר לכלום, אולי יהיו לכן רעיונות שיכוונו
מתאים לחיי שרה: יסכהשואלת12
חשוון - טל, מטרנטועה

חיי שרה - שרה, יסכה

תקופה, מלחמה - בת ציון, פדות, שבות, גאולה, יהודית, נחמה, צוריה... 

טל ברכהאמאשוני

הקשר לפרשות השבוע:

"ויתן לך אלוקים מטל השמים"


מברית בין הבתרים ועד ברכות יעקב לבניו זה משהו שחוזר על עצמו, הנאמנות לדרך ה' והשבועה להורשת הארץ וברכת הזרע.


הכל קשור גם למלחמה הנוכחית. מלחמה על הארץ, על זכות אבותינו ועל נצח ישראל.


אפשר גם שבות או פדות בהקשר של רחל אמנו ופדיון שבויים.


למשל שבות רחל או פדות רחל


אפשר שילובים של נחלה, איה (ארץ ישראל)


מה סגנון השמות בכללי שאת אוהבת?

טל תחיה-תחיה שרה(חיי שרה), פדות ,גאולה,טליהעסק חדשאחרונה
מה דעתכם שהמיטה של אמא תהיה בחדר עם הילדים?אנונימית בהו"ל

לא בצורה מוצהרת, אבל ככה בפועל...


אני קצת אובדת עצות, בעלי עם שינה נורא נורא קלה

אנלנו לא ישנים ביחד בחדר כבר מאז שהתחתנו- 5 שנים ,

הוא חייב חדר סגור ושקט אחרת מתעורר ממשהו וזהו ער עד הבוקר...


ישנתי בסלון על מיטה מתקפלת אבל זה עושה מלא בלגן ונמאס לי..


בזמן האחרון ישנה על מזרון בחדר שלהם

אבל כבר לא נוח לי וגם עושה מלא בלגן.


רוצה לקנות לי מיטה נורמלית אבל שתהיה בחדר שלהם, נגדיר אותה כ'ספה' ואשן בה,

אבל תוהה אם זה הזוי?...  


ואין צפי למעבר דירה בזמן הקרוב, זה בית קרקע שנוח לנו ממלא סיבות ..

שקלנו להוסיף חדר בחצר , לא רלוונטי מבחינת תקציב...

לדעתיכובע שמש

אני חושבת שזה משהו קיצוני אם זה נעשה בצורה קבועה.

אני מאמינה שלפני זה יש כל מיני אופציות שצריך למצות כמו טיפול בשינה הקלה שלו....

זה נשמע לא תקין ומצריך בירור רפואי וטיפול.

לדעתי זה בעייתיהמקורית

מודל זוגיות נורמטיבי בבית הוא חדר שינה אחד לאמא ואבא, שהם ישנים בו

ומגיע לך מרחב שיכבד את הפרטיות שלך וגם לישון כמו בנאדם על מיטה נורמלית, בחדר.


לא יודעת איך החזקת ככה 5 שנים, אבל לדעתי הוא צריך לטפל בזה ואתמול

שיתייעץ עם גורמים רפואיים, יש מעבדות שינה,יש כל מיני דברים לנסות.

אם המצב הוא שממילא אתם לא ישנים יחדכתבתנו

ואם בדקתם מה אפשר לעשות כדי לשפר את איכות השינה שלו, (ואני מעריכה שגם שלך, לא נשמע לי שלישון עם הילדים זה חסר הפרעות..) ועדיין המצב הוא כזה שעדיף שלא תשנו יחד (לא מבהיל בעיני. מרגישה על עצמי כמה אני מצטערת משינה מפוספסת כי התעוררתי ולא מצליחה לחזור לישון. ויש מצבים שבהם הייתי מעדיפה להיות בחדר פרטי שאפילו בעלי לא מורשה להיכנס אליו כאילו הוא שלו. ושאם אחד חולה אז לא כיף להיות באותה מיטה מפחד להדביק ולהידבק. זה לא שאני רוצה חדר לעצמי באופן קבוע, אבל בזמנים כמו הנל אני ממש רוצה כזה.)

אז ברור שמגיע לך מקום משלך למיטה נוחה לא פחות. למה ספה? הייתי לעצמי רוצה מיטה ומזרון טוב. גם השינה שלך חשובה מאוד מאוד. 

מה עם עזרה לבעלך כמו מלטונין ?חוק התודה
עדיףבשורות משמחות

ללכת על לטיפול עבור הבעל ולא לבזבז אנרגיות המחשבה על פתרון שגם חינוכית בעיני הוא בעייתי אם נבחן את זה מתוך עיני הילדים איזה סוג זוגיות הם גדלים אליה

וזה גם נכון יותר עבורו כנראה גם בריאותית שהרי שינה היא דבר בסיסי

חדר סגור ושקטoo
זו פריווילגיה לאנשים ללא ילדים


אני לא הייתי מוכנה לישון במיטה אחרת בגלל צורך כזה של הבעל, אם משהו מפריע לו שימצא פתרון שלא פוגע באישה, הרי אין נשים עם ילדים שיכולות לאפשר לעצמן להתחשב בבעיות הירדמות אחרי קימה בלילה, בסוף הכל ענין של הרגל ואחרי כמה לילות לבנים, מצליחים לישון גם ברעש.

גם לבעליoo
היתה לפעמים בעית הרדמות אז הוא היה עובר לסלון, הוא אף פעם לא העלה על דעתו לבקש ממני לישון מחוץ למיטה שלי.
אכן כשבעלי מעוניין בשקט/לטפל בילד בלי שהקטן יתעורריש לי רק שאלהאחרונה

ישן איתו הוא בסלון אני נשארת החדר

אישה לא אמורה לצאת מהחדר בלי פרטיות ולדון עם ילדים/סלון.

שיסים אטמי אוזניים ילך לרופא שינה יטפל בזה

מתרגלים בסוף 

יש לי אח שגם לא מסוגל לישון עם מישהו בחדרמתואמת

היו שנים שהוא ישן במחסן מתחת למדרגות מכיוון שלא היו מספיק חדרים בבית כדי שיהיה לו חדר פרטי...

הוא לא נשוי. ברור לי שלפני שהוא יחשוב על חתונה הוא יצטרך לפתור את הבעיה הזו. כי בעיניי זה לא טבעי שבני זוג לא יישנו ביחד בחדר באופן קבוע. (מקווה שגם לו זה ברור...)

בכל אופן, בינתיים עד שתפתרו את בעיית השינה הקלה - באמת כדאי שתדאגי לנוחות שלך. מגיע לך לישון בנוחות מקסימלית - בכל זאת את אישה, שעברה היריונות ולידות, ממש לא שייך שתשני באופן קבוע על מזרן...

בהצלחה, יקרה❤️

נשמע שזה לאאישהואימא

הפיתרון שאת תישני בחדר אחר..

מה הוא עשה כל השנים?

מה הוא עשה בצבא?

אני עם תיאוריה שאם אדם מספיק עייף הוא ישן בכל מצב... אולי כמה ימים הוא יהיה ער ואחר כך מרוב עייפות הוא פשוט יישן...

זה לא נשמע מתאים ולא מכבד שאת תצטרכי לישון בחדר אחר.

זה מזכיר לי שאחרי שהתחתנו באנו לזוג חברים שהיה להם ילד שהיה חייב לשמור על שקט גמור בשביל שהוא לא יתעורר. אמרתי לבעלי כשיהיה לנו ילדים אני לא מוכנה בחיים שניהיה בשקט גמור בשביל שהם ישנו.. זה עושה כזאת אווירה של מתח...ובאמת עם הילדים שלנו אנחנו לא מתאמצים במיוחד על שקט גמור כשהם ישנים(אנחנו כן משתדלים לדבר יותר בשקט... להנמיך ווליום וכו' אבל ממש לא דממה) והם ב"ה ישנים... הכל עניין של הרגל...

תראי, זה הזוי אבל אם זה מה שמתאים לכם לכי על זהאנונימיות

סבא וסבתא רבה שלי (הרב נריה) ישנו בחדרים נפרדים לחלוטין מהסיבה הזו ובצורה לגמרי מוצהרת.

האם זה "נורמלי"? לא.

היתה להם זוגיות מדהימה...

זה מה שהתאים להם.

הוא היה מתעורר בקלות מאוד והיה חייב את שעות השינה כדי ללמוד וללמד וזה מה שהם החליטו יחד שנכון להם

זה דבר מפורסם

אז אם את לגמרי שלמה עם זה וגם בעלך וניסיתם לטפל בבעיה ולא הצליח אני חושבת שזה עדיף על פני שתמשיכי לישון בחוסר נוחות

כתבת יפה!!! מצטרפת לכל מילה . תעשו מה שטוב לכם!אם מאושרת

@אנונימיות לא הכרתי על הרב והרבנית  את הסיפור הזה, כתבת יפה, מיוחד לקרא דווקא עליהם שהרבנית היא סמל ומופת לזוגיות טובה , הרבנית העמידה כאן דור שלם של מודעות לחיי נישואין בריאה ונכונה, זכית הסבתא מיוחדת במינה!


גם לי יצא להכיר עוד כמה זוגות כאלה

שמסיבות שונות ישני בחדרים נפרדים,

ויש להם זוגיות מדהימה!!!


תעשו מה שטוב לכם!

זה הבית הפרטי שלכם, ואתם צריכים למצוא מה הדרך חיים הטובה ביותר בשבילכם יחד עם התנאי חיים שה' נתן לכם.

אני רואה בהכרה בתנאי הגוף שה' ברא לנו דבר בריא שנובע ממקום של חוזק !ולא של חולשה, לא לכל דבר טיפול עוזר.

ואנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה ביותר בשבילנו בתוך הקיים,

וכשפועלים מתוך אהבה וגישה בריאה זה מיוחד שמתחשבים אחד בשני.


תקנו יחד מיטה נוחה בשבילך.


אני חושבת שההבדל הוא שזה 2 חדרים ולא בסלון/עם הילדאולי בקרוב

אני גם שמעתי לאחרונה על זוגות שישנים בחדרים נפרדים (בעיקר מהציבור החילוני) אבל לכל אחד יש את החדר שלו ולא שאחד ישן באילתורים על מזרון או בצורה לא נוחה.

נראה לי, שנה שהבנות פה מסעות להדגיש, ואם זה אני מסכימה, שאם נוח לכם לישון בנפרד אז זה בסדר אבל זה צריך להיות בצורה שנוחה לשניכם.. זה אומר שצריך עוד חדר שינה ואת (הפותחת) מקבלת גם חדר עם מיטה כמו שצריך

מסכימהשושנושי

ואכן לדעתי זו כוונת הבנות כאן או לפחות כוונתי

מגיע לה לישון על משהו שהוא מעבר לשינה על מיטה מתקפלת בסלון או בחדר ילדים.. 

מעבר לתגובתי הקודמת,ירושלמית במקור
זה סידור שמתאים לך מבחינת חובת הבעל לאשתו במצוות עונה? את לא צריכה לענות כמובן, למרות שבניק אנונימי, אבל שווה לך לחפור קצת בשאלה אם חיי האישות שלכם היו נעימים יותר לולא ההפרדה הזו. לא מצליחה להבין מתי זה קורה בכלל, בסידור הזה. אם את נכנסת לכמה זמן לחדר שלו בתחילת הלילה יהיה קשוח לתווך את זה לילדים כשיהיו גדולים. בהצלחה רבה בכל מקרה!!!
קיוםoo
יחסים לא צריך להיות קשור לשינה ולא צריך לתת דין וחשבון לילדים על שהייה של הורים ביחד בחדר סגור
ברור שלאירושלמית במקור
השאלה היתה מה טוב לה ומה עובד לה. העליתי עוד נקודה לבחינתה בסידור הזה. אצלי זה כדברייך לא קשור לשינה, אצלה אולי כן, ובמקרה הפחות טוב - זה לא קיים בכלל, בגלל הסידור הזה.
זו היתה המלצהoo

לא לקשר יחסים לשינה

ולא לתת דין וחשבון לילדים

בלי קשר לסידורי שינה


אכן מסכימה שהסידור בעייתי, לא רק בגלל שישנים בנפרד, אלא בגלל שהיא צריכה לישון במיטה אחרת בגלל בעיות שלו.

לא דין וחשבוןקל"ת

אבל אם הילדים גדלים על זה שאמא ואבא ישנים בחדרים נפרדים אז יהיה קשה לסביר את השהות של אבא ואימא ביחד באותו חדר סגור.

לכן זה לא מודל נכון לילדים.

קשה להסבירoo

זה לתת דין וחשבון

לא צריך להסביר כזה דבר

מותר להורים להיות ביחד בחדר בלי להסביר שום דבר

אולי יש אנשים שרגילים לתת הסבר על כל דבר שהם עושים, אני לא נותנת הסבר לאף אחד, כולל הילדים, ילדים מגיל מסוים לא שואלים שאלות כאלה, ובגיל קטן יותר אם שואלים אני עונה ככה אנחנו רוצים, לא צריך לתת סיבה.


מודל בו האמא ישנה בחדר ילדים/ סלון והאבא בחדר משלו, זה מודל בעייתי בלי קשר ליחסים, לא צריך סיבה נוספת בשביל שזה יהיה בעייתי.

אני מסכימהקל"ת

שלא צריך לתת דין וחשבון.

רק התכוונתי להגיד שבמודל בו ההורים ישנים באותו חדר אז פחות תתעורר השאלה הזו בהשוואה למודל בו ההורים ישנים בחדר נפרד ואז הגיוני יותר שתתעורר השאלה הזו ( ושכל אחד יבחר מה לענות.., רק באתי להשוות את סבירות שאילת השאלה)

שאלות של ילדיםoo

זה דבר מעולה

לא רואה צורך למנוע אותן

מצטרפתשירה מירושלים

לתגובות הקודמות.

אם היה לכם אפשרות שיהיה לך חדר נוח משלך, מצוין. כמו שאמרו, יש זוגות שזה מה שהם זקוקים לו כל עוד זה לא פוגע בזוגיות וזה לא בא ממקום של שליטה ונחיתות.

אפשר לישון במיטות נפרדות ב2 קצוות של החדר.

הוא יכול לנסות לישון עם מכשיר רעש לבן כדי שלא ישמע רעשים אחרים.

הוא יכול לקחת כדור שינה, אפילו חזק יותר ממלטונין כדי שישן טוב כל הלילה.

את האחרונה שצריכה לסבול מזה.

תודה לכן על תגובות נתתן לי כיווני מחשבהאנונימית בהו"ל
למה אני מוצאת את עצמי מתעצבנת על הסידור הזה?שושנושי

מגיע לך הרבה יותר טוב משינה על מזרון בחדר ילדים

לא יודעת, קטונתי אבל לגמרי מגיע לך

 

מנסה לדמיין את עצמי בזמן מחזור, הריון ואחרי לידה 

בכל הפעמים האלה איפה ישנת?

 

את מלכה ומגיע לך פרטיות עם חדר משלך!!

מגיע לך לישון עם אישך (במידה ואת מעוניינת בזה)

מגיע לך יותר!!!! 

^^^אפונה
לא הבנתי למה את צריכה לסבול במקומו
וואו לגמרי!יערת דבש
ומעלה שאלה- למה ישנת בנפרד כבר מהחתונה?יערת דבש

עוד לפני שהיו ילדים?

נשמע לי הזוי

ובכלל.. הוא צריך למצוא פתרון לבעיה שלו

ולא, שאת תשני בלי תנאים זה לא פתרון

וואו.... אני מנסה להתנסח בעדינות. אבל לא מצליחה...באתי מפעם

שאלת אם זה הזוי.

כן, בהחלט.

וואו.... איך את עם זה שאת כמו הומלסית 5 שנים בבית שלך ? את לא מרגישה מגורשת?

סליחה... אבל אם לבעלך יש קושי, הוא יצא לחדר קטן שיש בבית וישן שם, לא? את אישה. את לא איזה חפץ שמפריע לו לישון... ולא הבנתי אם הוא מתעורר מכל רשרוש, איך *את* מפריעה?מה את מדברת מתוך שינה??

עד כאן מדברת עלייך ועל תחושה שלך מבחינה זוגית.

אבל איך זה בעיני הילדים?? לא תקני ולא נראה לי חינוכי בכלל.... אמא צריכה את הכבוד הראוי לה, להיזרק על מזרון בחדר ילדים זה בושה וחרפה.

מסכימה עם כל מילהקל"ת
האם ידעת על זה לפני הנישואין?
מבינה שזה הזוי בעינייך, אבל עוד סימני שאלהכתבתנו

ומילים חריפות לא יתנו לה בעיני כבוד או מענה.

ה' ברא עולם שהמציאות בו לפעמים הזויה מאוד. מאוד.

אני יכולה להבין שכשיש נורמה זה אומר שהתנהלות מסוימת מתאימה לרוב העולם, אבל יש מקרים שכולם יסכימו עליהם שהם מחוץ לנורמה, ואז התנהלות לפי הנורמה יכולה יותר לקלקל מלסייע.

המון נשים קמות בלילה לשירותים בתקופות לא קצרות בחייהן, זה נורמלי לחלוטין.

גם אנשים שלא נוחרים תמיד- נוחרים מידי פעם, תופעה מצויה. ויכול להיות שהיא מדברת מתוך שינה, זה לא כזה מוזר, בעלי יש לו תקופות שבהן הוא יותר ממלמל מתוך שינה, ומי יודע, אולי גם אני, אני כנראה ישנה עמוק מכדי לשלוט בזה וממילא להתעורר מזה.

אם אני הייתי במקומה, היה לי רע מאוד לדעת שעל כל קימה לשירותים בעלי סיים לישון להלילה, ואנשים עם שינה רגישה מאוד יכולים להתעורר גם על פחות מזה, והייתי מחפשת פתרון שזה לא יקרה. היא חשפה צד מאוד ספציפי בזוגיות שלהם, וציינה את התנאים הפיזיים של הבית והמצב הכלכלי, ואין לנו אפשרות לדעת לפי זה אם ועד כמה הוא מכבד אותה ובטח לא לשפוט אותה ואת בעלה עד שנגיע למקומם. בעיני להתעלם מהפרטים האלה שציינה במפורש ולהתייחס לכל העניין בזעזוע בלי לנסות להבין, לא כל כך מרים לה או מוביל לפתרון.

סליחה אם יצאתי חריפה בעצמי, ברור לי שהכותבות פה כולל אותך נמצאות פה כדי לעודד ולהאיר, אבל צריך לשים לב שגם אם משהו נשמע לי מאוד מאוד לא תקין, לא להגיב מהבטן אלא לנסות שניה להיכנס לעיניים של מישהי שהרגע חשפה פרט אינטימי מחייה.

זה שזה עושה רע לדעת שהבעל יקום, לאהמקורית

אומר שהאחריות לפתור את זה היא עליה

וגם לא אומר שהפתרון הוא לישון בחדר עם הילדים על מזרן

צריך להעיף את רגשות האשמה במקרים מסוימים. זה לא בעיה שלה, זה בעיה שלו.


אם רע לו עם חוסר שינה והשינה שלו קלה - הוא צריך לפתור את זה בדרכים אחרות.

עד לא מזמן הסתדר להם לישוו בנפרד אולי. כי היה מקום וכו


אבל כשאין מקום, כבר אי אפשר להתעלם מהבעיה כי לא ריאלי שאישה תישן על מזרן ברצפה בקביעות. ולכן הפתרון לבעיה צריך להיות עליו. כי זה בעיה שלו.

בלי קשר לאספקטים הנפשיים שאולי עולים בתחושות.

זה שהעולם לא אידאלי ויש בו גם דברים חריגים זה נכון. לא חייב לקבל כל פתרון חריג. ולשמור על הבעל בצמר גפן שיישן טוב כשהאישה צריכה לישון על הרצפה בלי לחפש פתרון אחר, זה קצת לא הגיוני

אם קראת את התגובה הראשונה שלי כאןכתבתנו

אני לגמרי בעד לפתור את עניין השינה אם אפשרי

והכי בעד שהיא תהיה עם תנאים נוחים כמו שמגיע לה וכמו שהיא רוצה שיהיו לבעלה.

ממה שהיא מתארת במציאות הנוכחית (אם פנו לטפל ולא עזר או אם בעקבות התגובות פה יפנו לטיפול אבל עד שיהיה שיפור זה המצב), עניתי לפי הבנתי אבל בניסיון לראות את המציאות גם דרך העיניים שלה.


אני חושבת, ושמתי לב לתופעה הזו על עצמי מכל מיני שיתופים שלנו בין האחיות, שיש איזה מקום בנפש שלנו שמתקומם מאוד לשמוע כשאחת מהאחיות שלנו מוכנה להכיל שריטות של בעלה ולא רואה קו אדום באיזה שיגעון (לדעתי) שלו, כשאותי המחשבה על להכיל את זה ממלאה תסכול. והי, גם עלי הן לפעמים פותחות עיניים ולא מבינות למה אני ככה מרגישה צורך לספוג בשבילו ואני מצידי ממש לא מבינה למה בדיוק *זה* עכשיו מקפיץ אותן.

ועד כמה שידוע לי, הזוגיות של כל אחת מאיתנו יציבה ומיטיבה. וגם עם אתגרים כי די אי אפשר בלי.

המסקנה שלי מזה, היא שאנחנו שונות כל אחת במה שמצידנו הוא קו אדום, וגם אם משהו עובר את הגבולות שלי ונשמע לי הזוי, לזכור שאנשים הם שונים, גם במה אצלם הוא קל/ קשה וגם איפה הקוים האדומים שלהם.

אגב, גם הפותחת השתמשה במילה הזוי בשאלה שלה, אבל בנוסף תיארה מה התנאים הפיזיים כרגע ולמה זה הפתרון שגם היא מודעת לזה שהוא לא אידאלי. מצד שני להגיד הפתרון עליו בהתאם תיאור הפותחת (מעבר לטיפול בבעיה עצמה שזה ודאי היה צריך לקרות כבר מזמן בהחלט ואם לא נעשה אז חבל על זמן יקר)  זה בעיני כמו להגיד שילך למצוא חדר פנוי אצל ההורים שלו או באיזה בית שקט אחר, זה מצב הזוי באותה מידה.


מקוה שהסברתי את עצמי.

שורה תחתונה, אני הכי בעד להציע כיוונים לפתרון, רק היה לי קשה מידת החריפות אל הפותחת ביחס לתאור שלה מהם התנאים כרגע. 

האמת שלא קראתיהמקורית

ואני מבינה את מה שאת אומרת על קווים אדומים. יצא לי לאתגר את זה הרבה פה בתגובות.

בעלי, אני ושפות האהבהאנונימית בהו"ל

מנסה להבין מה קורה לנו ואשמח לשמוע את דעתכן החכמה.


נשואים 7 שנים, עד עכשיו בגלל היריונות וגלולות לא יצא שהיינו הרבה אסורים.

בחודשים האחרונים אנחנו אסורים כל חודש לשבועיים וזה נוראי לי.

אני מרגישה לא אהובה בשבועיים האסורים, מרגישה ריחוק נוראי מבעלי שגורם לי להרגשה רעה שמשפיעה על כל ההתנהלות שלי במשך היום עם הילדים, העבודה והבית.

לא הצלחתי לדבר על זה עם בעלי לפני המקווה ויום אחרי המקווה אמרתי לבעלי שיש לי עדיין משקעים מהשבועיים שעברנו, אמרתי לו שבכלל לא הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי ושאני מעניינת אותו.

הוא אמר שזה בגלל שרק כשהוא נוגע בי אני מרגישה שהוא אוהב אותי.

לא פתחנו על זה שיחה אלא זרקתי לו את זה באמצע התארגנות, הוא הגיב לי בחזרה ומאז לא דיברנו על זה.

אבל מודה שהתשובה שלו גרמה לי למחשבות וכאן צריכה את עזרתכן.


אם שפת האהבה שלי היא מגע אז מה אני אמורה לעשות בשבועיים האסורים? להרגיש מתה עד שמותר לו שוב לגעת בי?

ובכלל, בזמן שאנחנו אסורים עברה בי מחשבה שאולי הוא לא אוהב אותי אלא את הגוף שלי ולכן כשאנחנו מותרים יש לו יותר עניין בי.

איך משחררים את ההרגשה הזאת אם באמת רק במגע אני מרגישה אהובה? מה אני רוצה ממנו בכלל? זאת הרי הדרך שלי להרגיש אהובה אז הוא נותן לי את זה.


מקווה שהייתי מובנת בניסיון לשתף במחשבות שלי.

ממש מבינה אותךכנה שנטעה
גם לי היה ככה בתקופות האלו והרגשתי פחות אהובה וחשובה לו כמו בימים שמותר מגע. דיברנו על זה ואני ביקשתי שישתדל יותר לומר לי מילים טובות בימים האלו. כי אני יודעת שהוא אוהב אותי ואכפת לו ממני, פשוט 'שפת האהבה' שלו, כמו שקראת לזה, היא בעיקר במגע ופחות וורבלי ועבורי מילים טובות ואוהבות נותנות תחושה טובה ובטוחה. בימים שאנחנו אסורים ממש חשוב לי המילים והאווירה וזה מכסה על הקושי והחוסר בביטוי אהבה רגיל כמו חיבוק. חושבת שמילים טובות ישלימו לך את החסר? אם כן שווה אולי לדבר איתו על זה ולהציע.
מגיבה עכשיו כדי לכתוב יותר ארוך אחר כךרק רגע קט
גם לי זה ככה דומה מאודSARITDO

אבל

עם השנים.

נשואים כמעט פי 3 מכם

הבנתי שכשאנחנו אסורים קשה לבעלי להגיד מילות אהבה כי זה מביא אותו להתמודדות לא קלה עם האיסור במגע.

אז הוא די חוסם את עצמו שלא יכשל.


בהתחלה זה היה נורא

היה ממש ריחוק

אחכ עם השנים זה התאזן


אנחנו לא מביעים מילות אהבה

אבל כן אווירה חיובית וטובה

ושדר שעובר בלי מילים


בכא הבנתי שמה שלי יש צורך בו ולא מביא אותי למגע

לצד השני כן יכול חהביא למגע.

ולא לא קשור לגוף שלי.

הגוף זה האמצעי להביע אהבה.


לדעתי את אמורההמקורית

לעבוד על בטחון באהבת בעלך אלייך, וזה מתחיל בערך העצמי שלך

בעלך התחתן עם המכלול שאת, ולא רק עם הגוף שלך

נכון שיש תאווה, אבל אתם הקמתם משפחה יחד. את אשת הסוד שלו, אשת נעוריו, אם ילדיו, החברה הכי טובה שלו, וגם הפרטנרית שלו לקיום יחסים. מאהבה.


יש הרבה דרכים להביע אהבה. תפתחי את עצמך לקבל אהבה גם בדרכים אחרות.

כשיש תקופות שמותרים הרבה זמן,ד' הוא האלוקים

אז המגע הוא הפתרון הכי קל ונח כדי להביע אהבה, להשלים אחרי מריבות וכו'.. בעיני, דווקא כשאסורים אפשר לפתח שפות אחרות לאהבה שמגיעות לרבדים הרבה יותר עמוקים, אל תקחי את זה כמקום של צניחה, אלא כמקום של צמיחה! השיח הרגשי יכול להתפתח דווקא כשאסורים, דוגמא: אם נפגעת כשאת מותרת אז תשלימו במגע- חיבוק וכו'.  אם כשאת אסורה- צריך לשבת ולדבר, ואת צריכה לספר ממה נפגעת ולפתוח את הלב, ולהגיע לפתרונות שיהיו לטווח ארוך, ולהבנות שילוו אתכם הלאה. אנחנו צמחנו המון בקטע הזה דווקא כשהיינו אסורים, וזה יכול גם לבנות מתח חיובי לקראת הטבילה, כמובן בגבולות ההלכה. באופן כללי גברים פחות טובים בדיבורים בד"כ יותר במעשים, לכן סביר שהשפה שהכי בסיסית וראשונית אצלם זו שפת המגע, אבל בעבודה משותפת אפשר לעבוד על זה. זה לא יגרום לזה שאשה תרצה להיות אסורה, אבל יתן להבין שהזמן הזה שאסורים הוא לא חסר משמעות ורק מחכים שיעבור, אלא גם מרים את הזוגיות ברבדים אחרים.

המון בהצלחה!

וואייי נשמה מבינה אותךךךךמחכה לשפע

פוווווו כמה עברנו עם זה בחיי הנישואין שלנו ....

אני קוראת אותך ונזכרת בעצמי לפני כמה שנים

❤️

א. זה בירור ממש חשוב ומקדם בע'ה- שזה מרגש!

ב. לי באופן אישי הלימוד של שפות האהבה עשה ממש סדר.. ותדעי שלכל אחד ואחת יש לפחות שתיים. אז נכון שיש מגע אבל יש גם עוד שפה דומיננטית. תחשבי עם עצמך מה.. מילים טובות? מחוות? תשומת לב? תחשבי על זה. (: ואז באמת בעז'ה תוכלו בזמן הזה שאסורים לפתח את השפה השנייה דווקא.

ג. שפה של מגע זה וואו .. באמת. מתנה!! אז נכון שזה מאתגר בימים שאסורים אבל הכי כיף בעולם - כשמותרים

ד. באלי לתת לך חיבוק

כי המחשבות של ''הוא אוהב רק את הגוף שלי'' וכל זה - וואי זה כזה לופ לפעמים.

כתבו לך פה ממש יפה- אין לי מה להוסיף על זה רק פשוט חיבוק של הבנה ובע'ה תצמחו מזה ❤️

מזדהה ממש ממשSaK
אני מצטרפת למה שאמרו לךני ומוסיפה שלדעתי גם עןדמאופציה שגורמת לריחוק זה שהוא יותר מתכנס, ויותר עם פנים כלפי חוץ ופחות בזוגיות, מה אני מתכוונת? נכון אומרים שבזמן ווסת האישה יותר מתכנסת, מתחדשת, עסןקה בעצמה ובלהתמלאות לקראץ האחש שלה כשמותרים אז אצלי לפחות זה פחות קורה, עדיין אני רוצה אותו אבל אולי אצלוצזה כן קורה, ויש פחות מחמאות, פחות דייטים רומנטים, פחות מחמאים על מראה (הוא לא לב לזה בכלל)... אז לי עזר להגיד לו שדווקא בגלל שאסוקים ופחות מרגישים אחדצאת השני דווקא אני צריכה יותר שיחמיא, שיפרגן, שנקדיש זמן לביחד...


זו השערה שלי, היא לא מוכחת אבל אולי תזדהי...

מבינה אותך מאודמחי

זו התמודדות שחדשה לכם, אבל עם הזמן לומדים לתעל את הזמן הזה.

הסברתי לבעלי שדווקא בשבועיים האלה אני צריכה להרגיש שהוא לא נעלם, שאני חשובה לו, אז לשים לב לשבת ביחד בסוף היום לכמה דקות על כוס קפה ולשוחח (גם אם זה לא קורה בימים אחרים, דווקא בימים האלה להקפיד שזה כן יקרה), לקבוע זמן לצאת ביחד להליכה או משהו, להזכיר לו להגיד לך מילים טובות בגבול המותר (אולי לא על מראה, אבל כן על האוכל, או משהו אחר. כל משפט שמתחיל באני מעריך ש... מתקבל בברכה )

בהצלחה לכם! זה קשה אבל על הזמן כשמצליחים לתרגל עוד שפות זה משמעותי

תודה לכן!אנונימית בהו"ל

קראתי אתכן במהלך היום ורק עכשיו הצלחתי להתחבר למשתמש הזה.


אולי המחשבה שלי שהוא רוצה את הגוף שלי ולא אותי היא לא בגלל דימוי עצמי נמוך אלא בגלל פגיעה מינית שעברתי.

הוא נמצא בסוג של "מבחן" כל החיים, אולי זה חלק ממנו.

צריכה לחשוב על זה עוד.


איפה אפשר ללמוד את שפות האהבה? @מחכה לשפע


והקושי שלנו הוא באמת ששנינו פחות אנשים של דיבורים. זה חסר לי ומפריע לי מאוד אבל לא יודעת איך לשנות את זה.


תןדה לכל אחת מכן שהגיבה! ❤️

וואי וואי ❤️מחכה לשפע

בהצלחה בבירור אהובה

אני למדתי על שפות האהבה בשיעורים ביוטיוב, חפשי,ממליצה ממש

(בזוגיות שלנו הדיבור הזה עשה הרבה טוב)

אם את רוצה - יש מישהי שתשמח לייעץ לך בפרטיבארץ אהבתי

תפני אלינו בפרטי מהניק שלך (אלי או לאחת המנהלות) ונקשר ביניכן.


ותזכורת כללית לגבי ייעוץ בפרטי - אם אין היכרות אישית עם מי שמתתכתבים איתה, חשוב להיות תמיד עם היד על הדופק לשים לב שממשיכים רק כל עוד ההתכתבות מתאימה. לא להסס לעצור אם זה לא מתאים. ותמיד אפשר לשתף אותנו אם משהו חשוד או מרגיש לא שייך.


מי שפנתה והציעה לעזור לך בפרטי היא לא משתמשת חדשה פה, והיא בהחלט נשמעת אמינה ושאפשר לפנות אליה. אחרת לא הייתי מציעה את זה בכלל.

אבל כן מזכירה את כללי הזהירות שתמיד נכונים במרחב הוירטואלי.

בקשר למה?אנונימית בהו"לאחרונה

ותודה לך ולה על הרצון לעזור!

בודק תוכנה Qaניק חדש אנונימי

מישהי עוסקת במקצוע בודק תוכנה ויכולה לתת מידע על הלימודים?

בעלי מתעניין בלימודים באופן מקוון ואני מאוד שמחה על זה,, אנחנו לפני לידה ראשונה ורוצים לשקול את זה אם זה מקצוע בטוח


1. יש עבודה בתחום? מוצאים עבודה די מהר גם בלי ניסון בתחום?

2. שכר התחלתי?

3. מישהי מכירה מכללת iitc

4. רוב מקומות העבודה הן במרכז.. אני קצת חוששת מזה עם גידול ילדים וכו.. למרות בעלי מכוון על עבודה מהבית


אשמח לאור בנושא🙏🏼

בגדולתקומה

מאוד קשה להיכנס עכשיו למשרות כאלו (והייטק בכלל). במיוחד לחסרי ניסיון אבל לא רק.

בטח אם זה רק על בסיס קורס ולא תואר.

סליחה שקצת מבאסת

אבל תשקלו טוב האם להשקיע סכום גבוה בקורס, כי הסיכוי למצוא עבודה אחר כך הוא לא גבוה. התחרות מאוד גדולה היום, גם לבעלי תארים מצטיינים

ולכן גם קשה לבנות על כביסה באופן קבוע מהביתאולי בקרוב
רוב חברות ההייטק עובדות לפחות חלק מהשבוע במשרד.. הנסיעות זה באמת משהו מבאס (בעלי מתכנת ואנחנו לא גרים בגוש דן)
דווקא כביסה רוב האנשים מצליחים לעשות מהבית 😄מכחול
סליחה, הייתי חייבת...
התיקון האוטומטי הזה 🙈אולי בקרוב
כדרך אגב אגיד-אני לא במיטבי אז כמעט נפגעתי, כי ברור למה התכוונתי.. אבל גם ברור לי מאיפה ההודעה הגיעה וברור לי שזה גם קשור לזה שאני לא 100% היום אז לא באמת לקחת את זה אישית 🙃 רק שנדע לשים לב כי אנחנו לא יודעים איפה זה פוגש את השני
אני רק חיבוק ענק ❤️וואלה באלה
אוי, ממש סליחה!מכחול

היה לי ברור שזה תיקון אוטומטי, ופשוט מצחיק אותי לראות כשהוא יוצר משפטים מצחיקים.

לא התכוונתי לצחוק עלייך בשום צורה, וממש סליחה שגרמתי לך צער!

תודה על ההערה. אשתדל להיזהר יותר.


וחיבוק. תרגישי טוב, בכל המובנים ♥️

תודה! באמת שלא נפגעתי ולגמרי הבנתי את זה!אולי בקרובאחרונה
זה רק נגע בי יוצא מהרגיל בגלל זה אז ניצלתי את ההזדמנות להאיר שנדע כולנו לשים לב 😌
הדרך הקלהoo

להיכנס למקצועות ההייטק זה דרך משרות תמיכה והדרכה שיש להם ביקוש גדול תמיד.


הדרישות להתקבל לתפקיד כזה הן בדר״כ תעודה מקורס מחשוב וניסיון כלשהו בתמיכה/ הדרכה, גם מתחום אחר.

מתפקיד כזה אפשר להתקדם לעוד תפקידים.


אני עשיתי קורס פיתוח, התחלתי לעבוד בהדרכה משם עברתי למשרת תמיכה והיום אני מנהלת מערכות, תפקיד מענין עם שכר טוב.

כל העבודות שלי היו בירושלים וסביבתה.

עונהקטנה67

לא מכירה ספציפית את התחום הזה אבל כמו שכתבו לפני, קשה להיכנס עכשיו לעבודות בהייטק, במיוחד מי שלמד קורס בודד שלרוב נותן מעט מאוד ידע ויכולות

לגבי מקומות עבודה, רוצה קצת לשבור מיתוס, בהחלט יש הרבה מקומות עבודה ההייטק גם בפריפריה, בצפון ובדרום, מכירה אישית לא מעט. אז זה לא הפרמטר שהייתי מסתמכת עליו בהחלטה

אכן התקן?ניקזמני

בשלב הנפלא הזה של בחירת האופציה הגרועה פחות מתוך האופציות הגרועות למניעת הריון

אשמח מאד לשמוע חוות דעת וחוויות על ההתקנים השונים

אני שמתי הורמונלי - מירנהשושנושי

שמתי לפני כמה שבועות

אני עדיין עם כתמים

ההתקנה כאבה - ביום הזה לא עשיתי כלום!!!

כמה ימים אחר כך עם כאבי מחזור מידי פעם

וזהו 

אני הייתי עם קיילינה (הורמונלי)מרגול

הומלץ לי זה ולא מירנה בגלל שאני לפני לידות, וזה יותר קטן.

היה לי כתמים שבוע אחרי ההתקנה כמדומני וזהו.

ההתקנה כאבה, אבל גם הייתה לי בעיה בהתקנה (לכן הוצאתי אחרי כמה חודשים) למרות שהתקנתי אצל רופא טוב ותחת אולטרסאונד. הרופאה שהוציאה אמרה שזה פשוט קורה לפעמים למרות האולטרסאונד.

בכל אופן - הייתי כמה חודשים, ללא מחזור (מדהים בעיניי), לא הרגשתי אותו עד שהתחיל לעשות קצת כאבים ודימומים בגלל ההתקנה הכושלת.


גם אם הייתי אחרי לידות, אם הייתי שמה התקן היום הייתי שמה שוב קיילינה. אם הייתי מתכננת הריון בשנים הקרובות הייתי שמה ג׳נס (הורמונלי עם פחות הורמונים, ל3 שנים).


הסיבה שלא הייתי שמה לא-הורמונלי היא בגלל ההארכה של ימי הוסת והגברת הדימום בו, שאני גם ככה סובלת מהם מאוד מאוד (אנדומטריוזיס). אבל אם יש לך ברגיל מחזורים קלילים אולי זו אופציה שכדאי לשקול.


בינתיים אני עם נוברינג ועובד לי אחלה (מחברת איזה 3-4 טבעות, וגם אז הדימום בוסת מאוד מועט). אבל ממש כמעט שמתי שוב התקן הורמונלי. למה? כי אם את מסתגלת סבבה זה איכות חיים - לא חושבת על מתי לקחת גלולה/טבעת, לא מקבלת מחזור (בהרבה מהמקרים), לא מרגישה את זה.. פשוט זה בתוך הגוף…


כן אציין שיש נשים שחוות תופעות לוואי (לפחות עם הורמונלי) כמו נפיחות בטנית, השמנה, דיכאון/מצבי רוח, יש כאלה (בודדות ממה שהבנתי) שעניין קיצור החוט מלווה אותן איזה תקופה… עוד עניין (שמעצבן את כולן, אבל לדתיות יותר בעייתי) זה תקופת ההסתגלות, בה יש הכתמות. מהפורום רואה שיש דרכים להתיר, אבל מכירה אישה שהחליטה לקחת גלולות לכמה חודשים הראשונים של ההתקן כדי לא להיכנס לזה בכלל…


אם יש לך פייסבוק - עניינים על התקנים - קבוצה סגורה, אפשר לשאול אנונימי, יש שם נשים שמשתפות מהחוויה וגם כמה יועצות מקצועיות. 

אני עם מונה ליזה, אחרי שהתנסיתי בעבר עםמגויסת-מתלבטת
סרזט ונובה רינג. רציתי משהו בלי הורמונים, ואחרי הרבה התלבטויות, החלטתי ששווה לנסות, מקסימום לא יעבוד אז אשנה.. בינתיים מרוצה! 
התקן לא הורמונלימרימוש!אחרונה

נראה לי מאד שונה בין נשים שונות.

אצלי דימום קצת יותר כבד ולפעמים קצת כתמים לפני מחזור.

לא הרבה כאבים,  אבל כן מדי פעם כאבים שלא ברור שקשורים להתקן אבל לדעתי הם כן..

יש פורום גירושין או פרק ב?אנונימית בהו"ל
מקפיצה לייאנונימית בהו"ל
אולי גלויה יודעת?יעל מהדרום
יש פורום פרק ב, לא פעילגלויהאחרונה

יש ארגון בשם ״באשק תלכי״ לנשים דתיות/חרדיות שעוברות/עברו גיקושין

כגאי לפנות אליהם, יש להם גם קבוצות בווצאפ נראה לי. 

תנועותטרמפולינה

עד כמה הגיוני להרגיש תנועות בשבוע 12+4?

אני ממש מנסה מדי פעם להרגיש, יש מצב שהרגשתי ויש מצב שלא,

לא יודעת למה זה מחרפן אותי, רוצה להרגיש כבר!!!

יש מצב שבגלל שזה הריון תאומים אפשר להרגיש מוקדם יותר?


לא ככ סביר להרגיש בשלבזהאת תראיאחרונה
הם קטנים ןהתנועות שלהם זעירות
מחר שבוע 35- חיסון שעלתמזמור לתודה1

אני כבר כמה ימים עם כאבי גרון ועכשיו מתחילה להיות קצת מנוזלת

רציתי לעשות מחר חיסון שעלת.. האחות אמרה שעדיף שאחכה שארגיש יותר טוב

זה מרגיש לי ממש מאוחר לעשות כמה ימים לפני 36 (הריון ראשון)

זה קריטי?

מה אני יכולה לקחת כדי להעביר את הצינון/כאב גרון ?


עוד שאלה, עוד לא הכנתי תיק לידה מתי הזמן ? 🙈🙈 הזמנתי תיק משיין מחכה שיגיע

מקפיצה…מזמור לתודה1
לדעתיתהילנה

לגבי החיסון- אני הייתי מתייעצת עם רופא משפחה/נשים מי שיש לך זמין. אבל לעשות חיסון כשלא מרגישים טוב זה אף פעם לא מומלץ גם אם לא בהריון כי הגוף לפעמים מגיב לא טוב וחבל...

תיק אפשר לארגן מתי שבא לך, במיוחד שחורף אז דבקים פחות צוברים אבק... אני דווקא העדפתי להכין יותר קרוב לשבוע 38-9 (ילדתי בסוף ב42...) כי רציתי לדעת הערכת משקל של התינוק וגם מה יהיה לי נוח ללבוש בסוף ההריון.

בכל מקרה, מה שלי מאוד עזר זה להכין רשימה מדויקת מראש בערך משבוע 35 כזה כל פעם שנזכרתי במשהו או קראתי ברשת או דיברתי עם חברה וככה בהוא העת היו לי רשימות מאורגנות

אני פיצלתי לשתיים- תיק לחדר לידה ותיק לאשפוז; היה מאוד מוצלח ב"ה.

שיהיה בשעה טובה!

אני אתאם תור לרופא משפחהמזמור לתודה1
אני לא יודעת מה מותר לקחת בהריון לצינון
רק מחזקת אותך לעשות את החיסון..אנונימית בהו"ל

חשוב מאוד מאוד!!

(אני אחות, נתקלת בתינוקות עם שעלת, סיוט!!)

תודה🙏🏼מזמור לתודה1
לעשות את החיסוןים...

ברגע שמרגישה קצת יותר טוב. החיסון הוא בשביל העובר, לא בשבילך. חשוב מאוד

גם לי אין עדין תיק (גם 35) מוכן אבל חשבתי מה לשים בפנים....

כן יש לי רשימה מוכנהמזמור לתודה1
מחכה שהתיק יגיע ויתחיל לארגן.. מקווה ביום שישי/ ראשון להרגיש כבר טוב ולעשות את החיסון 😪
בהצלחהים...אחרונה
אמי רוצה להסב את תשומת הלב למשהו בפורום...אנונימיות

לפעמים מישהי מתייעצת על משהו שנראה לנו מוזר/ בעייתי/ אפילו הזוי

אבל צריך לחשוב טוב טוב איך מתנסחים כשעונים לה.

ולזכור שיש את הנורמה/את הרצוי אבל לא כל מה שלא רגיל הוא לא תקין/אלים.

אני כותבת את זה כמובן מיד אחרי השרשור על שינה בחדרים נפרדים, קשה לנו לתפוס את זה. הנורמה היא שזוג ישן יחד בחדר. וזה אכן לא תקין שהיא שוברת את הגב על מזרון ולכן אבל היא שאלה על קניית מיטה.

העובדה שזה הסידור שטוב להם לא הופכת את בעלה לאדם אגואיסט ואלים כמו שהוא הוצג בחלק מהתגובות. אני ממש התכווצתי לקרוא. תחשבו זוג שהזוגיות. שלהם מהממת וטובה ויש לה קושי ואז היא קוראת כאלה תגובות, שלום בית זה בטוח לא עושה!!

אפשר היה להתנסח בצורה עדינה יותר. להציע לבדוק פתרונות רפואיים לבעיה שלו וכמובן לעודד אותה לישון בצורה נוחה אבל לא צריך להוציא אותו מפלצת. אנחנו לא מכירות אותו ולא אותה ולא את הזוגיות שלהם והיד כל כך קלה על המקלדת.

כתבתי גם באותו שרשור שהרב והרבנית נריה ישנו בנפרד והזוגיות שלהם היתה דוגמה וסמל לזוגיות אוהבת וטובה.

אז לא צריך לנרמל תופעה לא נורמלית אבל גם ממש להיזהר נאיך מתנסחים על הבעל ועל הזוגיות של מישהי.


זה קורה בעוד מקרים...

הרצון בא ממקום טוב. להרים לאישה, שתרגיש מלכה, שמגיע לה הכל, לתת לה כח. אולי גם מטראומה חברתית של אלימות במשפחה אבל כל כך צריך להיזהר!!

אני זוכרת ש @אין לי הסבר שיתפה פעם שהיא העלתה שאלה אנונימית והציגו את בעלה כאלים והוא כל כך רחוק מזה!! ואני גם זוכרת שאי שם לפני 5.5 שנים, היינו זוג צעיר נכנסתי מיד אחרי החתונה להריון ראשון ולא הרגשתי טוב ולא היה לי חשק ומנגד בעלי התמודד עם קושי של חתן צעיר דוס חמוד ששמר על עצמו עד החתונה, שרק התחתן שעוד לא רגיל לכל העניין הזה של מיניות ומגע עם אישה. עוד כל דבר קטן מרגש ומקפיץ אותו ופתאום אשתו בבת אחת לא רוצה ולא יכולה. והוא מאוד מאוד רוצה להתחשב בה אבל גם פשוט קשה לו והוא משתף את הקושי שלו ולי ככלה צעירה כאב לשמוע שקשה לו והתייעצתי והתגובות היו שהוא לא מבין ושהוא צריך להתגבר ושהמצווה של זרע לבטלה היא שלו ושלא ישליך עלי והציגו אותו כחסר התחשבות וכמעט אנס למרות שהוא לא עשה כלום לא בסדר חוץ מלשתף שקשה לו וזה בסדר!!! עוד למדנו אחד את השני. אז אני למדתי מאז לא לשתף בדברים רגישים אבל כן בא לי להגיד


בואו נשים לב איך אנחנו מגיבות. מאחורי המקלדת. יש זוג נשוי, שאין לנו מושג על ההתמודדויות שלהם/ הקשיים שלהם/ החוזקות שלהם/ האופי ובעצם שום מושג על כלום.

בואו לא נחרוץ גורלות.

זה דבר שעלול להגיע למקומות לא נעימים

כל מילה! כתבת מדוייקשואלת12
לפעמיםoo
עושים משהו ולא מודעים שהוא לא תקין, המצב שהיא תיארה לא תקין,  לא צריך פה עוד מידע. לגיטימי לבחור להיות/ להישאר במצב הזה, אבל כשיש תיאור כזה שבעיניי הוא בעייתי, אני אכתוב זאת ואולי אעזור למישהי לפקוח עיניים.
ואולי מבחינתםטרמפולינה

זה מצב תקין לחלוטין , מה שלא תקין אצלך, אולי אצל אחרים נחשב תקין

זה שיש נורמות מסוימות, לא אומר שהן מתאימות לכולם

מצבoo
בו האישה משלמת מחיר על בעיות של בעלה הוא לא תקין, לפחות בעיניי, גם אם גבר/ אישה חושבים שהמצב הזה תקין, אני יכולה להביע את דעתי שזה לא. לא חייבים להסכים, לא אמורים להשתיק מי שרוצה להביע את דעתו.
אבל לא אמרתי לא להגיבאנונימיות

פשוט אמרתי שצריך לחשוב איך מגיבים.

להיזהר בניסוח. זה הכל.

אפשר לכתוב שזה בעייתי בעינייךאנונימיות
הכל תלוי בצורת הניסוח. וצריך מאוד להיזהר בצורת הניסוח
כתבתממש יפה ונכוןלפניו ברננה!

בסופו של דבר כל אדם בעולם הוא שונה ובטח שכל זוג...

אז קורה לפעמים שמה שנכון לזוגות מסויימים הוא שונה ממה ש"נורמלי"

ולכן חשוב לעורר אותם לשים לב לנקודה הזאת

אבל אם להם טוב ככה - אז מעולה. גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט...רק הם יודעים באמת מה קןרה בפנים ואם זה פוגע להם בזוגיות או לא.

מסכימה חלקיתשושנושי

לגבי השרשור הזה,

אם הייתה רוצה לפרוק - הייתה כותבת שמדובר בפוסט פריקה כמו שאחרות כותבות

כבר בהתחלה היא כתבה שרוצה לשמוע את חוות דעתנו ולכן כתכתבי את חוות דעתי

עברתי שוב על ההודעה שלי ולדעתי התנסחתי ממש בעדינות

מה לעשות שדעתי היא שזה ממש לא מקובל עליי??

אני מנסה לחשוב על כל-כך הרבה דברים שהם מעבר למקום השינה פיזית של איפה היא ישנה

פשוט גדול עליי לדמיין מצב כזה אצלי (ספוילר - בעלי היה ישן ברחוב)


אם מבחינתה הסידור הזה היה מתאים

והיא לא הייתה רואה בזה שום בעיה - היא גם לא הייתה מעלה את השאלה הזאת

היא בעצמה מבינה שיש פה בעיה ולכן מתייעצת


בקיצור,

מסכימה שצריך לשמור על רגישות

אבל כן חושבת שאם ביקשה את דעתי מן הראוי שאכתוב אותה (...)

אני לא התייחסתי לתגובה ספציפיתאנונימיות

אני לא זוכרת איך כל אחת התנסחה..

רק בקריאה של השרשור היו כמה תגובות שהוציאו את בעלה כמעט אלים בצורך הזה שלו והוקיעו כל אפשרות של שינה נפרדת.

מודה שגם אני לא יכולה לדמיין מצב כזה אצלי ואין לי בעיה עם הבעת דעה שלילית כשהיא ביקשה חוות דעת

הכל תלוי באמת באיך מתנסחים.

וצריך לצאת מנקודת הנחה שחוץ מזה שזה באמת חריג יש פה זוג עם אהבה וכבוד אחד לשני ואין עניין להרוס את זה.

שימי לב שהדגש בתגובות לא היו על עצם השינה הנפרדתמקרמה

אלא על ההשלכות שלה על זה שאין לה פרטיות/מיטה נוחה

אני מניחה שאם היו ישנים בחדרים נפרדים והיה להם טוב אז התגובות היו פחות נחרצות


 

אבל כנראה גם לה היה כבר פחות נוח הסידור הזה

אחרת לא היתה פותחת את השרשור ועובדת עצות

אני לא קראתי פה אלימות ואגואיסטיות בתגובותהמקורית

קראתי חוסר מודעות או חוסר יכולת לשים את הצרכים של הפותחת בפרונט

זה די בסיסי לישון על מיטה בחדר כזוג נשוי, לכל הדעות

יש שיקול כזה בחיוב גט, כי חדר שינה משותף הוא הבסיס לפיתוח אינטמיות רגשית ופיזית

ולגבי נורמות וכו' - נורמות קיימות לא סתם. ב95 אחוז מהמקרים לדעתי, נורמות משקפות צורת חיים נורמטיבית. ולא רק נורמטיבית כמילה מכובסת, אלא אף מקובלת ובריאה נפשית וזוגית.

לדעתי, ברוב השרשורים שנפתחים על ענייני זוגיות, אין ירידה לפרטים הקטנים ממש, שהם מה שמשנה את התמונה לכאן או לכאן. אבל אפשר להבין לפעמים מצורת הכתיבה והניסוח דברים שאינם כתובים. ולפעמים, הכתיבה נוגעת אצל מגיבה מסוימת בנק רגישה והתגובות מאוד מושפעות מנק ההסתכלות האישית של כל מגיבה,וצריך לקחת את זה בחשבון כשכותבים בפורום עם ככ הרבה נשים.

אני מסכימה איתך, צריך להבין שזוגיות זה לא דברשוקולד פרה.

שקשור באידאל.

כל זוג מתמודד עם משהו. כל זוג זה עולם.

ואנחנו לא יודעים ולא מבינים מה הם מרגישים- כי הם יחידה בפני עצמה.

 

זוגיות זה דבר כ"כ רגיש. כ"כ.

וגם אנחנו מטבענו כנשים, מריצות סרטים.

בטח אצלי הכי גרוע, בטח אצלם זה גן עדן. 

נוטות לעשות אידאליזציה למה שרחוק, ונוטות להמעיט בערך של מה שקרוב.

 

ב"ה יש לי ולבעלי זוגיות טובה וחזקה, עם שיתוף וכנות.
אבל היו ימים אללה יסטור.
וגם היום זה רחוק ממושלם.

ואם הייתי משתפת פה והיו יוצאים עליי, או עליו, או על משהו שנראה בעיניי אחרות 'לא תקין'
זה היה משחיר לי את דמותו של בעלי.
וזה היה מחליש אותי.

אפשר להציע בעדינות, אפשר לשאול שאלות, אפשר להסב את תשומת הלב.

צריך להיזהר מאוד לקבוע בנחרצות שמשהו לא תקין, וש"אוי אוי אוי".

כי מאוד קל להישאב ללופ שלילי שבו הכל נצבע שחור.

 

בקיצור, 

לזכור שכולנו אנושיים וכולנו מתמודדים. והתפקיד שלנו זה לחזק אישה את רעותה. פחות "לתת בראש".

וזה משהו שגם אני לומדת עם הזמן, כי הצד הביקורתי שלי מאוד חזק. 
 

אני מסכימה ממש!מכחול
גם אני הרגשתי ככה בקריאת השרשור ההוא.
גם אני לא מסכימה איתךאפונה

לגבי השרשור ההוא.

האישיו שם הוא לא השינה הנפרדת אלא זה שהאשה סובלת במקום בעלה (אגב אני בכלל לא בטוחה שהוא "אשם" בזה יותר ממנה. לפעמים האשה שקועה כ"כ עמוק בעמדת ריצוי שהיא מתגייסת מיד להגן עליו מכל חוסר נוחות. נשים מרצות נוטות לבחור בגברים עם נטיה לשליטה וכך המעגל הזה נשמר ומתחזק).


ובאופן אישי יכולה לומר שבעבר פתחתי שרשור פריקה על עניין אחר שהייתי תקועה בו במנגנון דומה, וקיבלתי הרבה תגובות של נשמות טובות (באמת!!) שניסו לעזור לי להרגיש יותר נוח בצינוק. ותגובה אחת שניערה את האבק מעל הרצון המקורי שלי וממש פקחה את עיני ועזרה לי לעשות סדר, להציב גבול ולהבריא.

הלוואי והיה לייקים להודעות בפורום.שםאנונימי

לגמרי מבין אותך - גם בתגובות לשרשור שלי.

חלק כמובן באמת מרגיש לי שמדברים איתי בגובה העיניים ומתוך רצון להיטיב ולפרט לי.

 

אבל חלק אחר זועם על ההתעללות שלי באשתי בלי שמכירים אותי בכלל.

למדתי מכאן שפורום זה לא לכל אדם וצריך לדעת לסנן.

 

תודה על התגובה!

כל כך מבינה אותך! ממש כתבת אותיברונזהאחרונה

קראתי את כל השרשור והתגובות והיה לי סופר לא נעים לכן גם שתקתי..

כל הכבוד לך שכתבת והעלת את הכיוון הזה!