אני ב"ה 7 חודשים אחרי לידת קיסרי חירום, ושנה וחצי אחרי לידה רגילה. וממש כואב לי בפרקי הידיים והרגליים
זה תופעה מוכרת? לא יכוחה להרים משהו כבד ביד אחד בגלל כאב באזור המרפק, שאני יושבת זמן של 10 דק' לפחות כואב לי ממש בפרק של הקרסול
אני מסתדרת ככה ביומיום אבל זה תופעה מוכרת? מציק ממש כי חזרתי לעבוד ולפעמים לא נעים לצלוע אחרי ישיבה (עובר אחרי כמה דק').
יש כיוון?
מניחה שאת עייפה מאד אם יש 2 תינוקות בבית
תנסי לדאוג לישון יותר ואז תבדקי אם הכאב ממשיך או עובר.
אם ממשיך- אורתופד ואז פיזיותרפיה.
יש לי כאבים כאלו מידי פעם.
שמתי לב שבזמנים שהקפדתי לקחת מגנזיום, הכאבים עברו או פחתו מאוד.
ממש אחרי הלידה כאב לי המון, מניחה שזה היה הורמונלי.
גם עכשיו כואב לי לפעמים, יש לי גם כאבים בברכיים, מה שלא היה לי כל ההריון
תוהה אם זה קשור להורמונים של ההתקן 🤔
פשוט עד עכשיו הייתי בבית ופחות הפריע, עכשיו שאני עובדת זה יותר קשה עם הכאב
כן חשבתי על מגנזיום אבל יש לי קיבה מאוד מאוד רגישה מפחדת לקחת ואז לסבול.
אולי קשור להתקן? לא חושבת מה הקשר?
וזה לא קשור לעייפות
נגיד - כמות גדולה של חדפ שאני יודעת שהיא משתמשת. זה ממש שימח אותה בפסח האחרון. לפני שבועיים נפגשנו והיא עוד בירכה אותי על זה ונשאר לה
פיג'מה
מצעים
חומרי ניקיון יקרים שהיא לא תקנה לעצמה
כלי הגשה למינהם (בהנחה שהם לא סובלים מעומס בארונות המטבח)
אפשר מפה, חבקים, כוסות יפים וכו לשולחן החג
אפשר אביזר אלקטרוני לבית שיקל עליהם
אפשר ארוחה במסעדה שווה וכאלה
אז ילדתי בלי עין הרע לא מעט ילדים..
חוץ מילדי הראשון לכל הלידות הגעתי בסטרס איום ונורא בגלל שחוויתי לידה ראשונה לא פשוטה וכואבת נורא.. לראשונה הגעתי תמימה ובהתרגשות..
מאז כל הלידות שלי אני בלחץ איום שלא אספיק אפידורל וזה כבר קרה ב2 לידות. והן היו ממש טראומטיות. אומנם מהירות. אבל מה זה עוזר אם הכאב של ה20 דקות האחרונות היה בלתי נסבל. כל היציאה עצמה שלקחה כמה דקות והרגשתי שאני ניקרעת וצרחתי כמו פסיכית.. והרגשתי ממש איבוד הכרה לרגע ואז כאילו כמו קמתי לתחיה. ושוב אני לקראת לידה. לא זוכרת את עוצמת הכאב של הליה האחרונה. אבל זוכרת שזה היה משהו מעל הטבע... אין לי אמא (יש לי אבל היא לא בקטע וגם אני ממש לא רוצה שתבוא) שתבוא רק בעלי איתי. ניסיתי פעם דולה. פחות התחברתי לזה. אוף. אני ממש אובדת עיצות ובסטרס שוב. כולן מגיעות באיי והתרגשות ללידה ואני יכולה להתחיל לבכות מה אני הולכת לעבור. אני מחפשת מכן רעיונות טיפים עיצות איך להגיע פחות בסטרס. יותר בראיה חיובית ואופטימיות.. בשמחה ענקית ואמונה.
בבקשה סיפורים מעודדים יתקבלו בשמחה..
ובכלל לתת לי מחשבות אחרות. למה משהו כל כך טבעי ויפה נראה לי נורא ואיום.. ?!
תודה רבה לכן יקרות
חושבת ממש ממש שכדאי לך לעשות קורס הכנה ללידה שתומך דווקא בלא לקחת אפידורל מלכתחילה
אפשר לעשות את זה. ולצאת בחוויה הכי עוצמתית שמחה ומתרגשת שיש מבטיחה לך!!!
אולי עדיף קודם שתעשי עיבוד לידה.
ואז תלכי לקורס שנותן שיטות להתמודדות עם הכאב.
תלמדי למה הוא טוב איך את יכולה להתחבר אליו.
יכול להיות שזה נשמע לך הזוי אבל תחשבי רגע על משמעויות של המילה ציר- זה לא רק הדבר הכואב הזה.
ציר זה שליח. הוא שליח להביא אלייך את האוצר שלך בצורה שמחברת אותך אליו.
ציר הוא פותח כמו ציר של דלת הוא מאפשר פתיחה.
ואני אישית שמתמקדת בזה מצליחה לפתוח את הנפש שלי לקבלת עוד נשמה. מרגישה ממש שותפה במשמעות בבריאת העולם אני מביאה חיים זה רגעים קדושים ממש.
ציר זה גם תרכיז,כמו ציר של מרק או עוף וזה בעיני מסמל את הקדושה של הרגעים האלה שבם תמצית החיים גם מבחינתי וגם מבחינת הילד שלי שנולד עכשיו מנצלת את הצרחות (כן אני צורחת. והכי מאפקת שיש ביומיום) לזעוק על הילד הזה שיהיו לו חיים טובים קרובים לה' וכו.
מנצלת גם לזעוק על הגאולה שממש נמשלה לחבלי לידה.
יש לי עוד המון
אבל קורס מתאים פשוט ילמד אותך
ואפילו ספרים
אוהבת את של דפנה חסדאי
לא זוכקת את שמו שמסביר ממש את כל המהות ונותן חיבור רוחני לכל חלק.
אצלי זה השיא. ללדת עם אפידורל מבחינתי זה פספוס של החוייה הלא נורמלית הזו.
עושה על עצמי עבודה מה טוב בו😃
כרגע לא אספיק את כל מה שכתבת..
כרגע צריכה טיפים ..
לידה אחרונה הגעתי בריפיון ושמחה ואפילו שכאב לי הצירים באופן בלתי נסבל ויתרתי על האפידורל כי הייתי בפתיחה 9 ולא הצלחתי לשבת אז אמרתי למיילדת עזבי בואי נסיים עם וזהו..
ואז בלחיצות האחרונות. זה היה מעבר למה שדמיינתי. אני קטנת גוף (אןלי זה קשור) אבל הכאבים האלה היו מזוויעים. והיו לי 2 מיילדות מתוקות וכולן כל כך ריחמו עלי ועטפו אותי. אבל הכאב. הכאב של הצירי לחץ והיציאה עצמה גמרו עלי. שעתיים אחכ בעלי לא הצליח לתקשר איתי המלים היחידות שיצאו לי מהפה זה *אני בטראומה של החיים* והמיילדת אומרת לי "לא ממי את לא. מה פתאם. את גיבורה" מנסה לעודד. אחרי שעתיים התחילו לי גם התקפי חרדה (יש לי כאלה כבר שנים) אבל זה קורה ממש לעתים רחוקות כבר. קיצר. כולם גם אחכ עטפו ועודדו. ולאט לאט שכחתי את העוצמה. אבל הרשימו נשאר ואני עדיין בהלם מוחלט ממה שעברתי. אני זוכרת שאמרתי לחמותי שאני עם ילדים סיימתי. אני לא בטוחה שכל מה שכתבת נכון לכל אישה. וגם אצל כל אישה עוצמת הכאב משתנה.
לא כולן באיי ורואות בזה משהו מדהים. אני רואה בזה משהו כואב וכרגע אין לי זמן לשנות גישה ולעבור איזה עיבוד לידה לצערי 
תודה בכל מקרה
הייתי ממש מנסה לקבועעם מישהי מקסימום רק תרוויחי.
האמת שכנל על קורס לחפש מישהי שתדבר איתך בפרטי ותשנה לך את ההתיחסות לזה זה שווה מבחינתי גם בשבוע 40
אבל איך שאת רוצה😘
נשמע שהטראומה מאז לא נותנת לך להשתחרר בלידות הבאות
כדאי ממש לנסות לעבד את זה ולהתכונן ללידה ממקום נקי
האמת לא נראה לי שתהיה פעם הבאה.
אבל אולי עדיף לעשות שאוכל לעזור לבנות שלי. ולא אהיה כמו אמא שלי בסטרס בעצמה.
שתיפגשו אפילו פגישה אחת- מה שתספיקי לפני הלידה
אם את רוצה תפני אליי בפרטי יש לי מספר
לדעתי שווה לך להשקיע בזה
נפגשנו פיזית פעם אחת בלבד
וזה עדיין עזר לי מאד להרגע ולסדר את המחשבות בראש.
אל תפסלי את הרעיון.
אני נזכרת שהדולה שליוותה אותי באחת הלידות עשתה לי ממש כמה ימים קודם כי הייתי בסטרס איום...
וזה אכן עזר לי. הלידה אבל לא היתה טראומטית כי הספקתי לקחת אפידורל לפני הכאבי תופת. הבלתי נסבלים. דווקא היה נחמד ורגוע
אבל לא יודעת. לא היה לי טוב בנשמה בלידה הזאת. ובסוף לקח זמן והגיע רופא כי היו האטות בדופק וההחלמה היתה לא משהו. בלשון המעטה. לא יודעת כבר מה נכון לי . מה טוב.
מתפללת לקדוש ברוך הוא שיושיע אותי.
הדולה היתה אחלה ומיוחדת. אבל לא מתאים לי שמישהי זרה תהיה איתי ותלווה אותי ברגעים האלה. לא יודעת. לא היה לי טוב עם זה.
אם זה לא מתאים לך...
אבל לפני הלידה להתכונן נפשית לדעתי כדאי לך ממש!!!!
רוצה להגיד משו על טבעי ויפה - לידה היא דבר טבעי, תהליך מדהים, נס ופלא ממש, אבל יפה היא לא
לרוב גם לא חלומית בקטע הטכני
לידה היא תהליך כואב ומסכן חיים לאישה, נקודה. אבל צריך לעבור אותו כדי שילדים יגיעו לעולם. זו הנחת היסוד שלי, ואני מסתייגת ממי שמוכרת חוויה עם בום על קולי להמוניות
חוויה טובה או לא לדעתי לא קשורה בכאב שתחווי, ובאורך הלידה בהכרח, אלא בהכנה המנטלית שתעשי בדרך אליה.
אמנם לא ילדתי הרבה ילדים, אבל מנסיון של אמא שלי שילדה לא מעט (שהיא אגב מלווה גרועה, השם ישמור אותה) קיבלתי עצת זהב - זה כאב זמני שהוא חלק מהתהליך. תיכנסי לזה בראש שאת פה לכמה שעות וזהו. לא חלומי, לא יפה, לא מדהים. זמני.
התינוק מדהים, זה כן
התחושה שאת אחרי - כנל
עם העצה הזו הלכתי ללדת פעמיים בלי אפידורל ולי זה עבד
בדרך ללידה יש דברים שיכולים להקל כמו אםידורל, מיילדת טובה,נשימות, אלחוש/ גז צחוק, הכנה נפשית ומנטלית טובה, תנועתיות, מוזיקה, לא יודעת.. כל אחת ומה שטוב לה. אבל לידה היא תהליך מורכב
מתוך 2 הלידות שאחת ואקום עם האטות דופק וחתך יזום ואחת בזק, הראשונה זכורה לי כפחות טראומטית.
זה דבר לא פשוט לכל אישה
לא יעזור כל הסיפורים... גם שהלידה קלה היא כואבת נורא מה לעשות
זאת חוויה כואבת
אבל הנה תראי עטפו עודדו אותך וזה אמור לעזור.
מה שהכי חשוב לצאת בריאה ושלימה עם תינוק בריא, ועל זה להתפלל המון וגם שהלידה תעבור בקלות כמובן
הכאב עובר כמה שקל להגיד . זאת החוויה של הלידה . יש כאלה שמצליחות בתוך הכאב לראות עוצמה וזה ענק בעייני אבל זה עבודה
אני לפני כל לידה ממש ממש מפחדת. כל פעם יותר כי מתווספים פחדים נוספים שקרו הלידות הקודמות...
מה שעוזר לי זה ממש לא לשקוע בפחדים, לנסות הסחות דעת ולהתפלל על זה הרבה. לדמיין בראש בדיוק איזו לידה אני רוצה, את כל המהלך, לחשוב ולהתפלל דברים מדוייקים שאני רוצה בלידה. בלידה האחרונה פשוט הרגשתי שכל מה שקיויתי והתפללתי קרה בדיוק ב"ה.
כל פעם שאת מפחדת תחשבי שזה כמה שעות קשות והתוצאה ממש שווה את זה.
ותזכרי שאת ממש לא היחידה, לא כולן אוהבות ללדת
לידה מאד קשה, והיה לי ממש טראומה מהלידה הראשונה, פחדתי ככ מימה שהיה, ושאני לא רוצה שזה יקרה לי שוב.
לא הייתי מרוצה מכל ההתנהלות מהבית חולים שילדתי, רק אהבתי את המחלקה אחר כך.
בהריון השני שיטפתי את הרופאת נשים שלי, אמרתי לה שמאד אהבתי שם את מחלקת היולדות אבל הלידה עצמה הייתה זוועתית, היא נתנה לי באותו בית חולים מספר של משהיא שעושה פרוייקט מיוחד, שעוטפת את היולדת, הייתי מאד סקפטית בהתחלה, התקשרתי וקבעתי פגישה באותו בית חולים שילדתי בפעם הראשונה (משוגעת אני כן) חשוב לי לציין שהייתי ממש בשבוע מתקדם שבוע 37 עם אני לא טועה . בקיצור קבעתי איתה פגישה דיברנו, והיא אמרה לי לשתף אותה בכל מה שקרה בלידה( ניראלי שזה היה גם סוג של עיבוד לידה, בכיתי כמו ילדה קטנה ) והיא רשמה את כל מה שאמרתי, ונתנה לי דף למלא מה חשוב לי שיהיה בלידה הבאה שלי, סיימנתי את כל מה שהיה חשוב לי. בקיצור רב, בלידה עצמה הייתי רשומה להם במערכת, המיילדת (המדהימה שלייי) קראה את כל מה שחוויתי ומה חשוב לי, והיא פשוט הייתה סופר מדהימה וסופר רגישה, ששינתה לי את כל חווית הלידה לגמרי!!! אולי כדי לך לנסות להתייעץ עם הבית חולים שבו את רוצה ללדת אולי יש גם שם פרוייקט כזה, . שתיהיה לידה קלה, ביידים מלאות ובריאות איתנה .
הרבה הכנה של חיזוק של עצמך, של הבנה שאת מסוגלת לעמוד בזה לגמרייי!!
יש כל כך הרבה הקלה פיזית כשאת רגועה יותר.
אצלי הייתה לידה אחת ממש כמו שאת מתארת, קצרה אבל כואבת כל כך חוסר אונים מוחלט.
ואחרי הרבה הכנה
היה לי כל כך הלם לגלות בלידה הבאה
כמה הקלה פיזית יש רק מכח המחשבות.
בשילוב עם תנועה נכונה ונשימות נכונות
חווית הכאב מופחתת כל כך.
כואב אבל עוצמתי ושלו וראפשרי כל כך. ואחר כך התחושה כל כך מעצימה ומדהימה.
ממליצה ממש על הכנה טובה! פיזית ונפשית!
אנונימית בהו"לאין לי רעיון אבל מי...
;)
נשמע שאת לא אוהבת משו מדי רוחני מעופף, או שאני טועה?
שמעתי פעם הרצאה של אורה קושיצקי שהיא ממש לא מעופפת כזאת אבל כן מדברת על משמעות ההכנה המנטלית וכו' אז שווה לבדוק איתה.
גם ענת גורביץ בעיניי אולי תאהבי.
ובעיקר תחליטי עם עצמך
שאת רוצה לחוות לידה טובה, רוצה להתמודד בטוב עם הכאב,
אל תכנסי למקום הזה שקל להכנס אליו שאת לא כזאתי וכו'..
מוזינת לפרטי ואכתוב לך... אחת של דולה שעושה גם עיבוד לידה וגם הכנה. ואחת של מיילדת..שעושה קורס הכנה גם אינטרנטי .
אם רלוונטי בשמחה
אחד לאחד מה שהיה לי..
אחרי שקראתי הרבה חומרים של אורית לייזרסון וכאלה
היה לי טוב זום לש שעתיים עם תיצור נמדר
שקיבלתי עליו החזר במלואו מהדסה
דבר שני חשוב לי ממש להגיד שלידה יכולה להיות דבר טוב, מעצים, אוהב ושמח גם תוך כדי הצירים.
בתור אחת שעברה לידה ראשונה טראומטית ביותר ארוכה, וממש לא חיובית. אחר כך פשוט נשבעתי לעצמי שאני לא מוכנה ללדת ככה שוב. התחלתי ללמוד על זה והגעתי לקורסים מדהימים. הבנתי שהפחד והלחץ הם מגבירים כאב ואם מסירים אותם וזורמים עם גלי הכאב לידה אפילו יכולה לא לכאוב בכלל. באמת.
ב"ה זכיתי אחר כך למספר לידות מהממות וטובות.
ממליצה ממש על קורסים שיוצרים תודעה שונה ביחס ללידה. כמו לידה מתוך עונג של אורית לייזרסון, הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה.
שינוי תודעה ביחס לעצמי, לפחד, וללידה זה גורם מספר אחד ללידה טובה יותר. ממש ממליצה לעבוד עם קורס הכנה ללידה טוב.
מכירה נשים שגם בלידה 8 לקחו קורס כזה ופתאום הלידה היתה חוויה שונה לגמרי.
לק"י
נראה לי שאני מלידה ללידה מפחדת יותר, והלידות שלי כנראה סבירות. אבל עדיין זה כואב, וצירי לחץ זה סיוט בשבילי.
כך שאת לא לבד....
🫂
אז הלידה השלישית שלי הייתה בזירוז, שהתעקשתי קודם לקבל אפידורל ולוודא שעובד - ורק לאחר מכן את הפיטוצין.
היה חלומי!
לא הרגשתי כאב בכלל רוב הזמן. כשהתחיל טיפ טיפה כאב - כמו ממש סימנים מקדימים של מחזור, אפילו לא כאבי המחזור עצמו - בדקו אותי וראו כבר את הראש...
שתי לחיצות - שלא כאבו בכלל, רק קצת הרגשה שצריך ללחוץ - והמתוקה היתה בחוץ!
האמת, ממש הרגשתי שהרוגע שהגיע מהאפידורל - פשוט הרפה לי את השרירים ועזר לי ללחוץ בצורה הרבה יותר אפקטיבית ולא מכווצת, בלידות הקודמות - השלב של הלחיצות היה הרבה יותר ארוך - משהו כמו 10 דקות, ואוהה כמה שכאב!
מה אני אגיד לך - הלידה הזאת כאבה הרבה פחות מההכנסה של האינפוזיה (שלא היתה משהו מיוחד, כן? סתם הכנסה רגילה)
במשך כל הלידה פטפטתי עם סטודנטית חמודה שהיתה שם, היה ממש נחמד. הייתי בשוק כשנגמר בלי שהרגשתי.
ואני הייתי רגועה ומשוחררת, והרגשתי כל כך הרבה יותר טוב וכל כך הרבה יותר חזקה אחרי - מאשר אחרי הלידות הקודמות - כי פשוט לא היו כאבים שהחלישו אותי.
היה חלומי ממש. מאחלת לעצמי שוב בלידה הקרובה.
אני אישית - במצבך - הייתי בהחלט שוקלת פשוט לבקש ללדת בזירוז לאחר אפידורל, ככה תספיקי אותו...
בלי לחכות לצירים.
האמת, לא זירזו אותי כי היה משהו קריטי, השאירו לשיקולי את ההחלטה האם לזרז או לא, ובחרתי לזרז הרבה בגלל הסיבה הזאת.
מדגישה - לבדוק שהאפידורל עובד, גם הלידה השניה שלי היתה בזירוז ונתנו לי אפידורל קודם, אבל לא הכניסו אותו טוב מסתבר, אז לא השפיע בכלל. כאב אפילו יותר מהלידה הראשונה. ועד שהם הבינו מה הבעיה - כבר הייתי בלחיצות...
יתכן מאוד שלידה בזירוז תהיה ארוכה יותר, אני אישית מעדיפה לידה ארוכה מאשר כואבת. מה גם, שאם את לא כאובה - אולי גם תצליחי לנמנם...
(אם כי לי אישית היתה לידה ממש קצרצרה - אבל זה הגיע אחרי כמה חודשים של צירים ופתיחה חלקית ומחיקה חלקית וצוואר רך... סבלתי בהריון מה שלא סבלתי בלידה, כל החודשים האלה הצירים ממש כאבו - אם כי ברור שזה לא הצירים של הלחיצות וממש לפני)
מאחלת לך, יקרה, שתהיה לך לידה קלה ומהירה, בלי כאבים, שתסתיים בבריאות מלאה לשניכם ובידיים מלאות, והתאוששות מהירה!
שהלידה הזאת תפצה אותך ותרפא אותך מהקודמות, ושלא תחווי עוד צער וכאב!
באתי לביקורת לבית חולים בשבוע 41..
הרופא בודק פתיחה אומר לי 4 וחצי.
ולא הרגשתי צירים.
הכניסו אותי לחדר לידה וישר ביקשתי אפידורל..
אמרתי להם שכואב לי והיה נראה שיש צירים במוניטור אבל תכלס בקושי הרגשתי משהו חוץ מכאבי מחזור.
אחכ בהמשך הוסיפו פיטוצין ופקעו מים וישר ילדתי.
אפשר לעשות דבר כזה בלי שתהיה פתיחה?
לא ידעתי...
נשמע שזה יהיה לי הכי טוב ..
כבר כמה חודשים...
אלוקים פיצה אותי בלידה על הריון ממש קשה.
אבל עקרונית - למה שאי אפשר יהיה לתת אפידורל לפני פיטוצין?
ופיטוצין - כן משתמשים כשצריך לגרום ללידה גם מפתיחה 0, בהחלט. לאמא שלי קרה בהריון עודף מוגזם (רק שעקרונית היא נגד פיטוצין, אז היא לא ניסתה את הטריק הנ"ל)
2. אני בכללית, הולכים לביהח בו אני מתכננת ללדת? לאיפה בדיוק, לחדרי קבלה של חדרי לידה?
רק בבתי חולים
ואז לשאול מה ההנחיה הרפואית להמשך.
לי אמרו להגיע יום כן יום לא בגלל גודל העובר וריבוי מים.
אז יצא שהייתי שם ב40+1, 40+3, 40+5, 41+0 ואז ילדתי...
ולא ללכת מיד בתחילת השבוע ה40.
אברר על מרכזי בריאות האישה, תודה רבה!
לא מומלץ לחכות לפעמיים רואים מיעוט מי שפיר או צירים לא תקינים לא כדאי לזלזל
לכי בשעות הבוקר המוקדמות זה רץ ואת תוך שעתיים מקסימום בחוץ
לידה קלה בידים מלאות ולב שמח !!!
שאם אני לא יולדת עד התאריך ללכת בתאריך
כבר חשבתי שאפשר לחכות ואז ראיתי את תגובותיכן. אבל כבר היה מאוחר ללכת היום אז אלך מחר בע"ה. דווקא מחר זה לחוץ לי עם עוד דברים אבל הלחצתן אותי שעדיף ללכת...
תודה רבה!
היי
התחתנתי לפני חצי שנה
מחזור סדיר 28 יום
החודש קניתי לראשונה בדיקות ביוץ
ונראה שהביוץ אכן ביום ה 14
המשכתי עם הבדיקות
היום כמעט שבוע לאחר הביוץ זאת התוצאה :
האם זה בסדר ?
מתי צריך להיות רק קו אחד ?
אני פשוט עדיין לא מבינה בתחום הזה 
תמיד אמורים להיות שני קוים.
פשוט בזמן הביוץ קו התוצאה חזק יותר מקו הבקרה. ובשאר החודש קו התוצאה חלש יותר...
תודההה
אם חם לו מורידה לגופיה
ואם קר מוסיפה שמיכה
בלילה כשיש מזגן דולק ברצף אז גופיה ארוכה, אוברול וגרביים, ושמיכה חמה כמובן
ואם יצא שלילי כנראה מדובר באיחור קיצוני בעקבות לחץ נפשי/חולי/חוסר שינה/תת תזונה
אני יודעת שזה ברור ויותר קשה ליישם, אבל תנסי להרפות, אל תחשבי על מתי יגיע הריון,
תחיי רגיל, תדאגי לעצמך, תאכלי טוב, תשני טוב, תעשי דברים שעושים לך טוב
ובעזרת ה' זה יגיע יותר מהר ממה שציפית
אבל לחץ עלול לעכב ביוץ או למנוע קליטה, זה מה שהיה אצלי
בדיקות ביוץ ובדיקות הריון- הרפתי ונתתי לזמן לעשות את שלו
הפסקתי להתעסק בזה, הפסקתי לחשוב על זה
תמיד שצצה המחשבה שאולי נקלטתי- ישר הסחתי את דעתי שאתעסק במשהו אחר
ובאמת נקלטתי אחרי זה, חודש אחרי כמה חודשים שהייתי לחוצה לזה
מקווה בע"ה שזה אותו סיפור כמו שלך, וזה רק עניין של להרפות
אני גם עכשו עוברת שיבושים עם המחזור ואמרו לי שכדאי לקבוע תור לרופאה.
עם רופא...
איך אתן שומרות על המיטה נקיה? גם יש טפטופים בלילה וגם בהנקה עצמה ופליטות וכו. מרגישה שצריכה להחליף מצעים כל יומיים... וזה קצת מתיש.
רפידות הנקה כמובן עוזר
וכן מחליפים יותר מצעים כי לא תמיד מספיקה לשים את הבד ובכללי אין מה לעשות מתלכלך יותר. תחליפי רק סדין
נראה לי יותר מטפטף עלי מאשר על המיטה.
ואם מתלכלך קצת, אני משאירה ככה.
מחליפה רק כשמתלכלך רציני.
@שושנושי נראה לי שזו היית את
הצלתן אותי!!! לא הייתי חולמת שהשסתום לא תקין, הוא נראה שלם לגמרי...
אז ממש תודה ❤️
מאנונימי כי דיברתי על זה עם חברות ולא רוצה שיזהו את הניק...
עכשיו הייתי אצל הטכנאית אס הריון ראשון הערכת גודל עובר
לא עשיתי שום בדיקות רק אס רגיל והעמסה בקיצור רופאה מגעילה אנטיפתית לא הביאה לי תמונות וכשביקשתי להסריט לבעלי כי הוא לא יכל להגיע לבדיקה היא לא הסכימה.
טוב היא הביאה לי סיכום בסוף לא הסבירה כלום ושום דבר אני מסתכלת בדף בבית אני רואה שההיקף ראש קטן הוא אמור להיות 33+2 והוא 31+5 אז קודם אם יש פה מישי שמבינה בזה אשמח להסבר לגבי הראש כי אני די בלחץ ודבר שני האם להתלונן עליה או להשאיר את זה ככה?
גם אצלי קטן בשבוע וחצי, עד שבועיים זה תקין לגמרי... ואצלך זה קטן רק בכמה ימים
לגבי היקף הראש נשמע בסדר, זו רק הערכה וכמו שאמרו עד שבועיים לא מדאיג
לגבי זה שלא הסבירה, כתבת שהיא טכנאית, שה לא תפקידה.. התוצאות מגיעות לרופא שלך והוא יכול להסביר במידה ויש שאלות
יחד עם זאת, לאנעים ההתנהגות האנטיפתית, תמיד נחמד יותר לפגוש בנותני שירות חמים יותר
אני תמיד כששאלתי
הטככנאית עזה התפתלה עם עצמה ולא ידעה ממש מה לומר
היה בולט שהיא לא רוצה להגיד
כשלי לא היה דופק ראיתי שהיא עושה פרצוף
אבל היא לא הוציאה מילה אפילו ששאלתי
רק אמרה לי להיכנס לרופאה
א"ס הערכת משקל הוא בד"כ די בקטנה. לא מתעמקים יותר מדי בעיקר מודדים את הדברים העיקריים ומתןך זה מעריכים משקל.
הור לא בא לומר אם תקין או לא
ובגלל זה גם הוא נעשה עם טכנאית בלבד
לגבי תמונות בד"כ כן הדפיסוו לי אבל תכלס זה סתם היה על הדרך
סרטון בחיים לא קיבלתי
לא נעים שהיא לא היתה נחמדה, די מבאס, אבל סה"כ אין מה להתלונן היא מילאה את התפקיד של הבדיקה שזה הערכת משקל
בעקרון מידע יותר מקיף מקבלים בסקירות, זה הפורמט....
אני כשהיה יחס לא נעים מטכנאית
(ביקשה מבעלי לחכות מחוץ לווילון בצורה מאוד לא נעימה)
התלוננתי אצל המנהלת של המרפאה
התפקיד שלה הוא לצלם, בלי חוות דעת רפואית.
מישהו ביקש ממני עצה, לי אין רעיון ומעבירה את הכדור הלאה אליכן, אולי יהיה לכן רעיון חכם איך לפעול.
מדובר בנער שוליים מתמודד, שההורים שלו משכירים יחידת דיור שצמודה אליהם לבית.
ביחידת הדיור גר זוג צעיר, החלון של האמבטיה שלהם, פונה לכיוון החדר של הבחור.
נדרשו הרבה עוצמות נפש מהבחור לגשת לשתף שהוא מטפס על החלון כדי להסתכל על הזוגה הצעירה מתקלחת (וחבל שהיא עושה את זה כל ערב באותה שעה...)
כרגע הבחור מתחיל תהליך ובעז"ה יתקדם וישתפר - לא עליו השאלה...
אנחנו רוצים להודיע לזוג שאפשר לראות להם לתוך המקלחת, ושיסגרו היטב את החלון לפני שהם מתקלחים. גם בשבילם, וגם בשביל לקחת מהבחור את הניסיון הזה.
או להודיע את זה להורים, שיגידו גם לשוכרים הבאים.
אממה, שלבחור מאוד מאוד מאוד קשה ואכפת שההורים ידעו על הנפילות שלו.
הוא לא יכול להגיד שראה בטעות, כי צריך ממש לטפס לזווית מסובכת כדי להציץ פנימה.
איך אפשר להעביר את המסר הזה?
להשאיר לשוכרים מכתב בתיבת דואר זה קריפי ממש ומטריד, וגם מסגיר את הבחור.
יש למישהי עצה טובה?
תודה למי שקראה עד פה, וסליחה שלא קשור בכלל לפורום.
שיגרום בדיעבד לסגירה של החלון אם באמת שרה או ששומעים אותם מדברים בדרך כלל זוגות צעירים מדברים כלמיני דברים שלא צריכים להאמר בקול
מסכנה האישה…🥹
רעיון טוב לומר ששומעים דיבורים או שירים, אפשר להדגיש שזה מגיע מחדר האמבטיה ושהם יבינו לבד מה צריך לעשות.
אנחנו פעם שכרנו דירה בקומה נמוכה והדיירים הקודמים (זוג צעיר) כיסו את כל החלונות בדפים, עכשיו אני מבינה למה…
שהסתכלו עליה….
אבל מאד חשוב שידעו
אולי אפשר לעשות משהו בחדר של הבן? לאו דווקא להגיד לזוג…
אין לי רעיון יותר טוב מקודמותי אבל נראה לי לפני שיהיו שוכרים חדשים אולי לכסות שמה או לעשות משהו….
הם יכולים לומר שיצא להם במהלך משהו שגרתי בבית לעבור ליד היחידה ולהעיף מבט וראו שרואים את פנים המקלחת (לא צריך כמובן לומר שזה היה בזמן מקלחת), הם רוצים לשמור על פרטיות הזוג ולכן מעוניינים לשים וילון/תריס/מדבקות שאוטמות את החלון.
הזוג כנראההלא ילך לבדוק מה הזוית שצריך להיות בה, אפשר גם להגיד להם שזה לא כזה חשוף אלא פשוט לא רוצים שיקרה איזשהו מקרה לא נעים.
בסופו של דבר לא יעזור להם לדעת שזה קרה. אין איך לתקן את זה והאישה סתם תרגיש מחוללת.
עדיף פשוט לספר להם על האופציה, להתקין אמצעי ביטחון, ולתת להם להבין שעדיף להם בעצמם לדאוג שיהיה סגור
שזה לא מספיק אטום
לא חייב להגיד שרואים אותם אלא שזה נראה קצת פתוח ןלא מתאים
אם הבנתי נכון
להגיד. אלו לא "נפילות" שלו. זה ממש פגיעה באישה ובפרטיות שלה.
אני לא יודעת מה הכוונה בנער שוליים מתמודד. אבל איכשהו מההודעה דווקא נראה שהמיקוד הוא יותר עליו ועל איך הוא ירגיש מאשר על הזוג בכלל והאישה בפרט.
לא משנה כמה קשה לו, המיקוד צריך להיות הפוך. צריך להודיע לזוג קודם כל בשביל לכבד את האישה, ואחר כל מגיע גם השיקול של הנער.
קטונתי מלהגיד האם נכון לשתף במה שכבר קרה או לא.
אבל נקודת המוצא צריכה להיות קודם כל הכבוד והפגיעה באותה אישה, ואחר כך ההתמודדות של הנער.
ואם יש דרך לעשות זאת בצורה שתועיל גם לזה וגם לזה, מעולה. ואם לא, אז עדיין צריך לעדכן ולידע חד משמעית.
וגם נוער שוליים חייב בכללי מוסר בסיסיים.
האמת, אם הייתי הזוגה הזאת הייתי תובעת אותו ואותם ביחד. בעלי הבית עד כדי כך מרחפים שלא קלטו מעולם שיכולה להיות עם זה בעיה?
מהרררר לעשות מעשה. הם גם אחראים לעוגמת הנפש הרבה שלה!
זה פגיעה באישה בלי ספק
אבל זה לתת לחתול לשמור על שמנת. בחור מתבגר (גם לא שוליים) שיש לו חלון למקלחת של אשה, טבעי מאד שזה מה שהוא יעשה בלי מחשבה אפילו (כמו צפיה בפורנו שהיום רווחת מאד מאד מאד) זה עצוב אבל זה טבעי
ברור שזה פוגע בה אבל אין כוונת פגיעה, ואם יש חלון באמבט יהיה שהם לא סוגרים הם צריכים לקחת בחשבון שיכול להיות הצצות
נפילה זה דבר פסיבי, זה משהו שקורה לך וקשה עד בלתי אפשרי למנוע.
לקרוא למעשה אקטיבי שדורש כל כך הרבה שלבים (פלוס זהירות כדי שלא יראו אותך, ועוד יום אחרי יום במשך תקופה) "נפילה" זה רע בכמה רבדים שונים -
1. זה מוציא את אלמנט הבחירה. נפלתי. קורה, לא בשליטתי. מה שאומר שבפעם הבאה שאחשוב לעשות את זה אתאמץ פחות להימנע. הרי אני לא חזק יותר מכח טבע..
האמת היא שאנחנו בני אדם עם בחירה ולא חיות שמתוכנתתות לגירוי תגובה, ולכן יש לנו בחירה. ואפילו אם טעינו פעם אחת, יש לנו בחירה בכל פעם מחדש. והוא בחר, אקטיבית, והתאמץ בשביל זה, כל פעם מחדש, לחטוא ולפגוע באישה.
2. מנקה הרבה מהאשמה. תחושת אמה כל חטא, במיוחד בין אדם לחברו כמו פה, זה דבר טוב. זה מונע ממך לחטוא בפעם הבאה. אם נפלתי, זו לא אשמתי, אם זו לא אשמתי, אין לי חובה כלפי הנפגע. את יכולה לראות את זה פה - יפה מאד שהודה למרות הקושי. אבל מי שמו "לא לרצות שההורים ידעו"? עם כל הכבוד האחריות הראשונה שלו היא למנוע נזק נוסף עתידי מהאישה שהוא חילל את פרטיותה יום אחרי יום. וגם אם לא ידאג לזה בעצמו, כשהראיה של מי שהנער סיפר לו תהיה נכונה יותר ולא הסתכלות על נפילה הם יבינו שבמוקד הסיפור נמצאת האישה הנפגעת, ולא הבחור האשם.
יש לי עוד מה לומר על נושרים וההסתכלות שלהם על פגיעה בזולת במסגרת ההתנסויות המיניות שלהם אבל זה כבר לא קשור לנפילות אז אעצור.
אפשר למצוא את הזוג הקודם שגר שם ושהם יגידו כבדרך אגב שידעו שצריך לסגור את החלון כי רואים וכו
אצלנו בבית היה גם חלון שלא ידענו שרואים דרכו עד שיום אחד קלטנו ומאז הוא סגור..
להפוך את המצב..
להגיד לזוג ביחידת דיור שהם שמים להם וילון סביב החלון של המקלחת מבחוץ או משהו לטישטוש כי רואים את המקלחת מהבית שלהם וזה לא מתאים
בעיקרון בהחלט הייתי מצפה שהשוכר ימצא פתרון ולא המשכיר זה לא עניין שהיא מסתובבת בלי כר'ש ורואים אותה מחלון זה איזור ממש אינטימי בבית
שהם מעוניינים לשים וילון או להדביק טפט אוטם על החלון אז זה לא ממש לבחירתה.
בנוסף יכול להיות שהיא תסרב לחברה כי לא תרצה להטריד את בעלי הבית בשביל לשאול, וכשזה בא מהם אז אין בעיה
להשיג טפטים בשביל להדביק על החלון שם (יש דברים שמיועדים לזה ממש יפים) ולומר שהם תכננו לעשות את זה לפני שהזוג נכנס לגור שם, כי זה חלון בעייתי, אבל ממש סליחה, שכחנו - ועכשיו מצאו את הטפטים במקרה, אז אם אפשר רגע להיכנס ולסדר את זה ביחד?
זה מצריך שיתוף פעולה אבל של האמא, אז קצת יותר בעיה.
אולי לקנות בעצמך טפט כזה יפה ולהביא לה "שתשימו אצלכם, או גם ביחידה, תראי איזה מהמם וזה היה כל-כך זול, הזמנתי יותר ממה שאני צריכה". אני לא יודעת אם זה הגיוני מבחינת היחסים ביניכם.
זה היה כזה חצי מרתף (היה כזה מדרגות למטה מהרחוב, ואז שביל צר של בערך מטר רוחב שבתחילתו היה הכניסה לבית ולאורכו חלונות הבית) החלון של המקלחת היה אחד לפני אחרון
לא מגיעים לשם בטעות… חח
הבעלים של הדירה הניח שם דברים
כנראה החתן שלו היה צריך אותם
אבל הוא היה רגיש, הוא שם לב שיש מישו במקלחת (כולי תפילה שלא שם לב מי ולא ראה אבל איני יודעת)
ופשוט שרק לעצמו מנגינה…
אני שמעתי את השריקה ונבהלתי ישר הסתכלתי בחלון וראיתי אותו עומד עם גב אליי ושורק
סגרתי את החלון (הזכוכית היתה לבנה אז לא היה צריך וילון או משו) ואז שמעתי רעש של התעסקות בדברים שם
אולי שינסה לעשות משו דןמה
לזרוק איזה חפץ למקלחת שלהם סתם באמצע היום לדפוק ולהגיד יואו סליחה זה נפל לי איכשהו לשם, אולי עדיף שתסגרו את זה כבר משו כזה
(ככה זה גם לא חייב לעבור דרך הוריו)
לטפס בשביל לראות אשה מתקלחת - זה פלילי.
המחשבה כאילו זאת ''נפילה'' שדומה לצפייה בפורנו וכדומה שגויה, גם בהיבט המוסרי וגם הפלילי.
מי שעושה זאת היום לשכנה שלו, מחר יעשה זאת בשירותים או מלתחות של חדר כושר או בקניון.
אני הייתי מדווח להורים על התכשיט שלהם, שפוגע מינית בשכנה. ואם לא הייתי מדווח בגלל שאני דואג לפרטיות שלו וכו', הייתי עוקר לעצמי את האוזניים כדי שלא אוכל לשמוע בעתיד שהוא פגע בעוד אנשים בגללי.
פשוט לא הייתי עומד בזה אם הייתי יודע שהשתיקה שלי הובילה לעוד נפגעות.
אין לי שום קשר לבחור.
לא מכירה אותו, ולא יודעת מי זה.
מישהו (אפילו לא מהמעגל הקרוב שלי) שעוזר לו התייעץ איתי.
אשמח שלא ימשכו הדיונים על כך.
אני מחפשת המלצה לרופאת נשים של קופת חולים כללית בבית שמש להכנסת התקן.
בפעם הקודמת אחרי ההכנסה של ההתקן היו דימומים והכתמות אינסופיים, וגם ההתקן לא היה מונח כמו שצריך ונכנסתי להריון קצת מהר מהמתוכנן. רוצה הפעם לחסוך את כל הפארסה...
וחוץ מזה אם אפשר שתהיה גם אנושית ולא אנטיפתית מדי..
באופן כללי הבנתי שיש בבית שמש שני מרכזים גדולים של בריאות האישה - אחד בביג ואחד בשדרה. האם אחת מהמרפאות האלו עדיפה על השניה? מבחינת זמן המתנה בתור, זמינות של טכנאיות אולטרסאונד, אנושיות של הצוות וכו'.
תודה רבה!
ד״ר רונית גלעד.
מדהימה מדהימה מדהימה. אנושית ברמות ומקצועית מאוד.
מקבלת בימי שני בבוקר במרפאה בירושלים בסיטי קורט (5 דק הליכה גג מהתחנה המרכזית)
קשה לי לחשוב על לנסוע עם הפיצקי באוטובוסים לירושלים ואז חדשות שוב את הנסיעה בשביל הביקורת
אני גם מחפשת המלצה כללית על רופאת נשים בבית שמש, לאו דווקא בשביל התוא הזה של ההתקן.
עברנו דירה מעיר אחרת ואין לי מושג מה הולך פה מבחינת רופאי נשים
אישית לא הייתי נוסעת לתור הזה עם הפיצקי… לתורים רגילים כן, אבל ההתקנה עצמה אורכת כמה דקות, בהן אין סיכוי שתוכלי לגשת אליו אם הוא בוכה וכו, וכן זה כואב לחלק מהנשים… לפעמים כואב מאוד.
אם יש לך סידור אחר בשבילו לזמן הזה (ומומלץ גם לשעתיים או יותר אחרי, שתהיה לך התאוששות) אז כדאי ממש!
אם כבר התקנת בעבר התקן ואת מכירה את עצמך שלא כואב לך זה עניין אחר…
ממש ממש לשיקולך
רק כדי לראות שהכול בסדר עם המתוק
מה אומרים להם? ממציאים סיבה?
נכנסת למוקד אומרת כאבי בטן תחתונה שזה באמת אמתי כי אין אשה בלי כאבי בטן בקטנה
לא משהו הסטרי אבל רק רוצה לוודא שהכל בסדר והם מכניסים אותך לאולטרסאונד ( אגב הם רגילים לזה הכל טוב תרגישי חופשי ללכת )
יש לך אפשרות לשלוח בקשה כתובה לרופא?
שלום ד"ר,
אודה לקבלת הפנייה לביצוע בדיקת אולטרסאונד.
גיל ההריון ...
תודה,
אני
הרופאים לא מחפשים תירוצים ואין להם זמן להתקשקש עם זה.
פעם גם אני הייתי כותבת סיבות עד שהבנתי שזה מיותר ומסרבל.
ואם הוא לא נותן בקלות להמציא סיבה
אחרי סקירה שנייה?
הרופא לא נתן לי הפנייה, יוצא משבוע 21 עד 30+ אין אולטסאונד?
בתאומים יש הרבה יותר בדיקות...
אחרי תשיעי קשוח באוגוסט, עם צירים כל הזמן, כשהיה לי ברור שאני יולדת באמצע אוגוסט ולא קרה🤷 וכל יום שעבר היה יותר קשוח מהקודם🥵
גיליתי שדווקא תשיעי בספטמבר זה די נחמד🤭
ותכלס, כל יום שעובר יש לי עוד קצת זמן רק לעצמי של שקט וצבירת כוחות💪
ועדיין אפשר לפזר את הילדים בנחת בבוקר ולחזור לפיג'מה ולישון עד הצהרים בלי הפרעות באמצע 🤫
לכן אם כבר, פעם ראשונה שאני עוברת את התאריך, תודה ל-ה' שזה קורה בתקופה הזו.
אז החלטתי לשחרר💪💪
עכשיו רק נשאר לי לקבל את ההחלטות שלי ולהאמין להן🙈😅🙈😅🙈
עוד לא עברתי את התאריך
אבל הוא קרוב
ויש לי תחושה שזה לא יקרה בקרוב
בסוף הרצון הזה הגיע
יאללה כבר אין לי כוח לחכות
אין לי כוח להמשיך בשגרה
שתצא כבר
תשני מלאאאא
תצאי עם הבעל לכמה שיותר טיולים
ופשוט תהני מהחופש להעביר את הזמן ובום תלדי
בעז"ה לידה קלה ויידים מלאות🙏🏼🙏🏼
מקווה שזה לא יהיה הרבה מידי אחרי התאריך
יש לך שעוונית ואתן מחליפות בין בשרי לחלבי כל ארוחה?
אתן מגישות את האוכל לשולחן או הכל נשאר במטבח ואתן מוזגות לפי בקשה?
מנסה לבדוק איך להקל על הנושא
תמיד היה בפינת אוכל בסלון. כשעברנו לדירה הזאת תכננו לעשות אי ליד המטבח ואיכשהו עדיין לא הגענו לזה.
יש לנו מטבח פתוח עם סלון אז זה ממש יכול להתאים.
עכשיו הזזתי את השולחן קרוב למטבח למקום שהיה אמור להיות האי. באמצע שבוע הוא מוקטן ובשבת מגדילה אותו על ידי השלבים. דווקא נחמד, פתאום הכל קרוב, לא צריך לרוץ כדי להגיש. וגם הסלון נפתח פתאום יש מלא מקום.
ועוד לא זכינו להריון
פרופיל הורמונלי הכל תקין
מחזור מסודר
ביוץ כל 14 יום
מזהה ביוץ וקולעים לביוץ בכל חודש
ואני תוהה אם הכל תקין אצלי, זה אומר שמה שתוקע זה בעיה אצלו?
בעלי איש בריא צעיר וחזק ואוף לא רוצה בכלל להעלות את זה מולו
או שיש עןד משהו שצריך לברר?
תודה♡
וכמובן שצריך הרבה תפילות לבורא עולם.
לפעמים גם הלחץ והציפייה יוצרת אצלנו מחסום.
משתפת על עצמי ואומרת בזהירות כי אולי לא לכולן זה מתאים אבל אני עברתי טיפול רגשי בתת מודע לפני שתי הריונות והרגשתי שהמטפלות (כל פעם הייתה מישהי אחרת ) היו שליחות נאמנות ועזרו לי לשחרר חסמים רגשיים אצלי.
פעם ראשונה נקלטתי חודש אחרי הטיפול (מפגש אחד )
הפעם השנייה התהליך היה קצת יותר ארוך ומעמיק אבל זה היה נדרש וב"ה נקלטתי שוב בסיום התהליך.
תודה לאל באמצע גם היה הריון ספונטני ללא טיפול אבל שם הייתי במצב רגשי אחר.
אם את רוצה לשמוע יותר פרטים את מוזמנת לפנות בפרטי.
הצעד הבא הוא רופא פוריות, כמובן שניכם הולכים יחד, רופא טוב יבדוק את הצד שלו לצד הבדיקות אצלך.
באמת אל תסכימי לבדיקות פולשניות או מסובכות לפני שעושים בדיקת זרע שהיא בדיקה פשוט מאוד (למרות שלצערנו יש גישות כאלה שממצים את הבדיקות אצל האישה לפני שניגשים לבדוק את הגבר בל זה כמובן שגוי כי סטטיסטית הסיכוי זהה)
וכמובן כדאי להעזר במכון פועה
ולפעמים אין בעיה אמיתית, פשוט הקב"ה מחליט שעוד לא הגיע הזמן....
מחר בבוקר יש לבן שלי בדיקת דם,
הוא ילד קצת היסטרי וכשדיברתי איתו על זה הוא אמר שהוא לא רוצה.
מאוד חוששת שהוא יתנגד ויבכה, יש לכן עצות מה יכול להרגיע אותו?
לפחות דרך כללית זה בערך 30 ש״ח וזה בסדר לחצי שנה (ולא מספר ימים כמו אמלה)
רק אם את מעוניינת לתת לו משחה מאלחשת כמובן.
אני משתמשת בה בלייזר והיא עושה את העבודה מעולה. פשוט למרוח ולסגור עם ניילון לחצי שעה בערך.
וכמובן ממליצה לנסות גם להסביר למה עושים… בשביל הבריאות שלו, זה יעשה בסוף טוב וכו׳
או לחנות צעצועים ותקני לו איזה צ'ופר?
אצלי זה עבד. ועד היום מה שהיא זוכרת מהבדיקה זה הממתקים שקיבלה אחכ 🤭
וחיבקתי אותה חזק תוך כדי ואמרתי לה שהיא גיבורה והזכרתי שתקבל אחכ ממתק וכו
