פורום הריון ולידה (עמוד 4095)

במסרים .

לקראת הערב

ולא נראה לי שיש שם ביות מלא

בזמני עומס (וזה ברוב הזמנים) היחס בשערי צדק על הפנים.

באמת בגלל זה אני לא דורכת שם.

אני מחפשת מקום טוב.

פעם אחת- מאכזב.

שתי הפעמים האחרות היה מקסים.

בהריון האחרון נאלצתי לבוא למיון יולדות כמה שבועות לפני הלידה והיה זוועה! חיכיתי המוווןןן זמן

לכל דבר קטן, ממש כמו שאת מתארת ובגלל זה ילדתי בסופו של דבר בהדסה עין כרם.

(לא משנה שבעין כרם היה יחס זוועתי לא פחות, אבל זה כבר נושא לשרשור אחר)    

אז אולי תרפי מהם

לדעתי

כמו אחרי נטילת ידיים.

היא תבין.

שאת משלמת על סדרה של 10 טיפולים, אבל את בוחרת באיזה קצב להגיע, בהתאם לצמיחה.

והיות ובדר"כ אחרי 5-6 טיפולים כבר די חלקים, אפשר לשמור את שאר הטיפולים להרבה זמן קדימה,אפילו לכמה שנים. ואז את מנצלת אותם במצבים שגורמים הרבה פעמים לצמיחה מחודשת כמו הריון ואחרי לידה.

ואכן עברתי דירה באמצע ולכן נוח שזו רשת ארצית..

לגבי אמריקן לייזר זה מאוד תלוי אילו אזורים את עושה, יכול לנוע מ1500 ועד 10000.

אגב, יש הבדלים במחירים בין חורף לקיץ.

מבחינת כאב- לא לא כואב, באזורים רגישים יותר מדגדג ומעקצץ.

ומהטיפול הראשון רואים הבדל בצמיחה, זה כיף חיים!

ביושלים נראה לי שהרוב הולכות לשם.. אני מאד מרוצה.

עשיתי כבר לפני הרבה שנים ושילמתי לכל טיפול בנפרד.

בשנים האחרונות אני עושה טיפול תחזוקה פעם בשנתיים בערך.

לא רציתי לשלם לחבילה כי היה לי גרוע כשניסיתי פעם אצל רונית רפאל (לא יודעת אם היא עוד קיימת, זה היה לפני שנים, בכל אופן לא ממליצה עליהם..).

אצל אסתי נחמד ונעים ויש לה את המיכשור הכי חדש תמיד.

 זה לא מסוכן?

למישהי זה היה כאב בלתי נסבל?

מי שעושה לייזר

תתעקשו לראות בעצמכן בעיניים שמחטאים טוב את כ-ל החלקים!

מכירה כמה שהסתבכו עם כל מיני מחלות עור ושות' כי חיפפו בניקוי מהלקוחה לפניהם

והסתבכו עם זה הרבה זמן!

תתעקשו כמה דק', 

יחסוך לכם אח"כ הרבה הרבה זמן!

שתבוא ללוות אותך מרגע הלידה, ככה יש סיכוי שההתחלה תהיה יותר קלה וממילא גם ההמשך

אוכל: קטניות, שקדים, אגוזים, בירה שחורה, וקוואקר, חילבה והרבה ירקות עשירים בסיבים, עוזרים לייצור חלב

מנוחה ושתיה מרובה, אני בהתחלה הייתי שותה 4 ליטר ביום (מתוך ממש צורך וצמא)

מכירה מישהי שניסתה בראשון ולא הלך, והיתה לה טראומה אז רק בחמישי היא החליטה להניק והלך לה נפלא

מהי הסיבה שבגללה את לא מצליחה להניק.

כאבים/ אין חלב/ לא מסתדרת וכו'.

בלידה הראשונה פשוט לא הצלחתי לחבר את הילד אליי.

והוא היה נרדם .. (אפילו במשך 3 שעות בבית עם מדריכת הנקה, לא הצלחנו לחבר)

 פעם השני'ה כן הצלחנו לחבר אבל התינוקת היתה לא רגועה.

ההנקה התמשכה שעה וחצי רוב הזמן מתוכן התינוקת ישנה, ולא הצלחתי להעיר אותה.

יש לציין שכל שעתיים התחלנו הנקה מחדש!

היה נדמה לי שהיא לא יונקת מספיק (אע"פ שהיא עלתה במשקל).

אבל אחרי שעברנו לתחליף חלב הסדר יום שלה נהיה הרבה יותר טוב...

ישנה נורמלי אכלה נורמלי והתנהגה נורמלי.

וגם שההנקה מאוד כאבה 

תודה לענות

אם הילד רעב וניסיתי הכל!! בהנקה, העיקר שישבע!

והיה לי ילד יונק 15 חודשים וילד אחר שינק כל שעה וחצי, חצי שעה!

וכשלא ינק, בכה. אז נתתי מטרנה, ובא לציון גואל!

אני רק חושבת אם בפעמים הראשונות כשלא הצלחתי וגם לא היה תחליף, כמה ייסורי מצפון וחוסר שקט היה לי על כך שהתינוק לא אוכל, ואני לא מטפלת בו כראוי.

ברור שעדיף הנקה, ואני מאוד רוצה להצליח אבל אני מקווה שגם לא אכנס מזה לשיברון לב או ייסורי מצפון.

ב"ה, אנחנו עושים השתדלות, מתפללים ומקווים ובסוף ה' קובע מה יהיה.

אני ממש נפצעתי ובמשך שבוע בכיתי מכאבים(ממש ככה) בזמן ההנקות... ולצערי שאבתי, עד שהייתי חייבת להתחיל עם ההנקה אז קנו לי פטמות סיליקון של אוונט וככה החלימו שלי בזמן שהוא באמת ינק! ולאט לאט הורדתי ועם הזמן התרגל...

ממליצה.

גם בקורס הכנה ללידה (בהריון הראשון) היא המליצה על זה, אבל אמרה שכבר לא יודעת איפה ניתן להשיג.

ולגבי פטמות סיליקון - על מה מדובר? ומה המטרה שלהן?

זה אמנם היה לפני 12 שנה, אבל שווה לברר אם יש גם היום מקום שכל כך מסור להדרכה להנקה.

אני לא מדברת על היועצת הנקה.

ילדתי בחמישי בלילה, והיועצת הגיעה רק ביום ראשון....

לאורך כל האישפוז, היו כמה וכמה אחיות שבאו אלי בזמן שהתינוקת הייתה רעבה, כדי להצמיד אותה אלי.

היו גם חסרונות במאיר, אבל מבחינת ההנקה, אני מרגישה שהם נתנו לי מתנה גדולה לחיים.

בזכות הסיוע של האחיות למדתי להניק, והנקתי גם את הילדות הבאות.

לגבי הכאבים: גם אני מאאאאוד רגישה.

אבל אם ההנקה מצליחה, שווה לסבול.

לאט לאט זה משתפר.

הרבה סבלנות.

להניק במשך חודש.

אבל כל הזמן היה לי קשה עם החולשה של התינוקת וההירדמות שלה 

ובלי קשר שגם כל הזמן חשבתי שאין לי חלב.

כשהייתי בבית החולים האחיות היו מקסימות ממש והם תמכו בלי סוף.

אבל כשמגיעים הביתה אין אותם אחיות עם הידע ועם העצות והעידוד..

איך מצליחים לדעת איזה יועצת הנקה היא טובה או לא?

יועצת הנקה מעולה! עם הרבה נסיון!! (מעל ל-30 שנה)

שעזרה לי (כמעט) בכל לידה.

הייתי יכולה לשוחח איתה ארוכות והיא ממש שינתה לי את דפוסי החשיבה בקשר להנקה.

היא הסבירה לי מלא דברים שממש עזרו לי בהנקה!
 

אם תרצי- אשמח לתת לך את הטלפון שלה.

היא מקסימה!!
 

בנוסף- יש גם את האתר של "ליגת לה לצ'ה" שקראתי שם המון על הנקה!

בראשון שלי הייתי אחרי קיסרי חירום. כאובה והמומה מהניתוח.

לא כ"כ הייתי מודעת לכללי ההנקה וכו'. התייאשתי די מהר והתחלתי לשלב מהר מאוד תמ"ל.

מה גם שהייתי אצל אמא שלי ורציתי עזרה בהאכלות וכו'.

די מהר עברתי לתחליף חלב וזהו!

השנייה שלי היתה צרחנית ברמות וחשבתי שהיא לא מספיק שבעה ואין לי מספיק חלב והיא בוכה בגלל זהיא רעבה וכו'.

הייתי מתוסכלת וגם נשברתי מהר!

בילד השלישי הבטחתי לעצמי עוד לפני הלידה שאני נלחמת ונלחמת חזק!
לא הכנסתי הביתה שום קופסא של תחליף חלב כדי שלא אשבר ואעבור מהר לתת מנה של תמ"ל ועוד מנה ועוד מנה... וב"ה הצלחתי להניק והיא הצליחה לינוק יפה!

מה שכן- כשחזרתי לעבוד- לא הספיקו לי המנות של החלב השאוב ושילבתי מטרנה פעם ביום אצל המטפלת.

אחרי 4 חודשים של שעת הנקה- לא אפשרו לי לשאוב יותר בעבודה וההנקה הלכה ונחלשה. עד שבגיל שנה- הפסקתי להניק.

אבל הצלחתי ב"ה להניק עד גיל שנה בצורה יפה!

בילד הרביעי- החלטתי שאני ממשיכה להילחם עוד! 

אז כבר בחופשת לידה הכנתי לי מצבור של מנות חלב שאוב והקפאתי כדי שיהיו לי מנות נוספות למטפלת כשאחזור לעבודה!
ובנוסף- אמרתי לעצמי שגם בעבודה אני אבקש בכל תוקף להמשיך לשאוב גם אחרי 4 החודשים של השעת הנקה ואפילו אם אצטרך לוותר על החצי שעת הפסקה שמגיעה לי. (בסוף הגענו לפשרה מסוימת) והצלחתי לשאוב גם אחרי 4 חודשי הנקה. ב"ה שאבתי עד שהעולל שלי היה בן שנה וארבעה חודשים כמעט1 עש שכבר נמאס לי מהשאיבות ורק הנקתי בשעות שהייתי איתו.

מסקנות שלי מכל הנ"ל ועצות למי שרוצה להלחם על הנקה:

* לא להתיאש! להילחם אם מוכנים להילחם על ההנקה!

*לא להכניס הביתה תמ"ל. לפחות לא בשלבים הראשונים כי אז מתפתים מהר מאוד לתת לו פה ושם מנה של תמ"ל. אצלי זה הרס את ההנקה!
* להתפלל שההנקה תצליח!! עוד במהלך ההריון וכמובן שגם אחרי הלידה ותמיד.

* שתהיה לך יועצת הנקה טובה שיכולה לעזור לך טלפונית. לי יש מישהי מקסימה שעזרה לי המון בנושא ושינתה לי את כל החשיבה שלי על ההנקה והסבירה שבהתאם לביקוש יש היצע ועוד ועוד! נעזרתי בה המון!! (היא עושה את זה בהתנדבות. מקסימה!)

* לאכול אוכל מזין ולא שטויות כי זה משפיע על איכות ההנקה ועל שומניות החלב והשובע! מניסיון!

לא לדלג על ארוחות וכמובן לא לחשוב על דיאטה כשאת מניקה!
ולשתות המון המון המון!

* להניק ע"פ דרישת הקטן. זה מתיש בהתחלה ולוקח איזה חודשיים עד שמתאזנים אבל גם גידול ילד שניזון מתמ"ל דורש את אותו תירגול וכד'. מה גם שאח"כ כשאת והקטן כבר מתורגלים- זה הרבה יותר קל להניק בלילות מאשר לקום ולהכין בקבוק וכו'. ו... זה גם כייף!

* לפעמים זה ממש מיאש בהתחלה. אני כמעט נשברתי. אפילו בילד הרביעי ואפילו שידעתי שיש לי סיכוי להצליח ושב"ה הצלחתי בילד הקודם. בסוף חרקתי שיניים והמשכתי וב"ה שלא התיאשתי!!!

* ממליצה על כדורי חילבה של אלטמן בלבש! מתגבר, מחזק ומועיל!
*וכמובן- הרבה הרבה הרבה תפילות שזה יצליח! גם לך וגם לעולל הקטן! שניכם צריכים לנתרגל...

ולא להתביש לבקש עזרה כשצריך!
 

מחזיקה לך אצבעות ומתפללת להצלחתך!
וממש מבינה!
אבל יש תקווה!

אני ברוך ה' הצלחתי!

אמנם לאחר מעקב עיקש- אבל בעזרת כל הנ"ל וכמובן בעזרת סיעתא דשמיא גדולה- הצלחתי!

תודה רבה ממש מעודד...

גם אני מקווה שאצליח

איך הסתדרת עם הטיפול בגדולים אם נתת לפי דרישה במשך חודשיים?

ורוב היום הילדים היו איתי.

היה משגע!

בגלל זה חישבתי להישבר...

הקטן היה "צמוד" אליי כמעט כל היום!
נערכתי מראש עם משחקים שונים ותעסוקה לגדולים ברגע שאני מניקה.

הנקתי על הספה בסלון והם ישבו ושיחקו לידי.

יצאתי איתם לגינות וגם לא היה קל.

השתדלתי לשאוב לפני כן כדי שיהיה לי בקבוק חלב זמין

וכשזה לא הספיק- ישבתי בצד הגינה עם סינר הנקה והנקתי.

בנוסף, יידעתי את בעלי והכנתי אותו לכך עוד לפני הלידה!
שאני מאוד רוצה להצליח להניק והוא חייב לעזור לי בזה.

במיוחד הייתי צריכה עזרה עם הגדולים!

שיתפעל אותם, ייתן להם את מה שהם צריכים וכו' תוך כדי שאני מניקה.

ההכנה קודם עוזרת מאוד לתיאום ציפיות ולהבנה בין בני הזוג ומקלה עלייך!

אני אומרת לך מראש שזה באמת לא קל!
ואצלי, בכלל, החודשים הראשונים אחרי הלידה ממש מייאשים אותי!

אבל מתעקשים, חורקים שיניים, מתפללים וממשיכים הלאה- וב"ה זה שווה אחרי זה כשמצליחים לעבור את ה"גל" הזה!

בהצלחה רבה!

מה אומרים לגדולים...

מה אמא עושה? 

איך התינוק אוכל?

או אם מבקשים גם או לראות?

אני הסברתי להם שתינוק קטן אוכל מאמא.

הם קוראים לזה בטן. וזה בסדר אני חושבת.

"תאכילי אותו מהבטן שלך"...

או "אני מאכילה את הבובה מהבטן. היא רעבה"...

והבנות שלי אח"כ גם ניהלו ע"ז דיון (שמעתי מהצד)

ואפילו יש לי תמונה שצילמתי את בת ה-3 שלי שהיא "מניקה"/ מאכילה את הבובה שלה מ"הבטן".

הם אף פעם לא ביקשו גם.

אולי רצו לראות והסברתי שזה לא צנוע. אבל הם יכולים לעמוד לידי ולראות אותי מניקה.

אני מניקה לידם ודי בצניעות, אפשר להגיד.

בד"כ, בהתחלה, כשהתינוק קטן- ניתן לכסות ממש עם סינר הנקה/ שמיכה.

כשהתינוק גדל- הוא פחות מסכים שאכסה אותו אז הוא לא היה מכוסה אבל הגוף שלי היה מכוסה.

אני מניקה תמיד בעזרת כרית מלמטה. בכל גיל. זה נוח לי שהתינוק לא יכבד לי על היד.

וככה אני "מכוסה" מלמטה.

ומלמעלה זה הבגד שאני לבושה בו או חיתול בד שאני שמה שם וכד'.

@בהתהוות

https://behithavut.wordpress.com/2015/05/25/%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%AA-%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%9F/

מדבר בדיוק על מה שאת שואלת.

בהצלחה לך! מעריצה נשים כמותך!

(ואני בכלל מניקה עד גיל..)

וכמה עצות מועילות.

תודה מתואמת. ותודה לבהתהוות הקב"ה יצליח בעדה. אמן.

וגם אותי ריגש הפוסט הזה ספציפית, אף שב"ה לא חוויתי בעיות בהנקה...

באמת מזדהה... וזה ממש קשה לזכור את זה כשזה לא מצליח.

כי לא הצלחתי להניק בכלל! אפילו לא דקה.

אחרי הלידה לא יכלתי למרות שמאוד מאוד רציתי

ואחר כך כבר לא הצלחתי

תתמקדי בקטעים האחרים שהיא כותבת:

אל תרגישי אשמה,

אל תחשבי שבגלל זה לא תוכלי לעולם להניק,

הורות היא לא רק הנקה , אלא מכלול רחב, הנקה זה חלק אחד.

והילד עצמו גם עשה בעיות עם התחליפים...

ואף פעם לא ינק!!

אבל אצל השניה כבר הייתי מוכנה ומיד אחרי הלידה ביקשתי שיעזרו לי לחבר את התינוקת אלי.

אני חושבת שבזכות זה הצלחנו להילחם במשך חודש וקצת.

(אולי באמת לא הייתי צריכה להתערב, בדבר שלא חוויתי בעצמי...)

הלכת ליועצת עם IBCLC? יש המון על  הרצף.

קראתי פעם באתר באופן טבעי , על אמא שנאבקה על ההנקה כמה חודשים בשתי לידות, והיה הבדל משמעותי מאד בין היועצות . מקווה שאוכל למצוא את הקישור

הוא מונע חיידק שגורם לשלשולים והקאות

לא כזה נורא. לא נעים אבל עוברים את זה (לבן שלי היה)

לא שווה את החדרת החומר הכימי לגוף

רוב הילדים לא מתאשפזים בגלל רוטה. זו אפילו לא מחלת ילדות. וזה גם נגיף אחד מתוך קשת של נגיפים וחיידקים במעיים.

לעומת זאת, זה עלול להיות חיסון מסוכן. אחוז מסויים מהמתחסנים מגיע עד למצב של התפשלות מעיים וצורך בכריתת חלק מהמעי, כתוצאה מהחיסון.

שלא לדבר על הידבקות ומחלת מעיים.

זה שמשרד הבריאות מוציא על זה ים כסף, לא אומר שהחיסון בטוח או יעיל.

רק אומר שזאת הדרך הסבירה בעיני משרד הבריאות לגשת אל כל הנושא של בריאות האוכלוסיה ושיקולים של אובדן ימי עבודה (בפירוש חיסון שהשיקול הכלכלי של אובדן ימי עבודה למשק הוא אחד העיקריים לגביו).

דווקא האפשרות לקבל עירוי נוזלים, אפילו במרפאה הקהילתית, מוריד את הצורך בחיסון הזה.

רק רוצה להבהיר שהמשפט האחרון שלך מוזר בעיני.

עצוב לך שאנשים מוכנים לשחק עם הילדים שלהם?

באמת נראה לך שאני או כל אמא אחרת שלא מחסנת בדיוק לפי ההמלצות - נראה לך שאנחנו משחקות עם הילדים שלנו?

נראה לך שהילדות שלי פחות יקרות לי מאשר הילדים שלך יקרים לך?

אפשר הרי להגיד את אותו משפט גם עלייך- שאת משחקת עם הבריאות של הילדים שלך, ומחסנת אותם לפי המלצות טיפת חלב בלי לבדוק מה יש בכל חיסון ובלי לקרוא את העלון לצרכן שמגיע איתו. 

לא רוצה להיכנס לפרטי הדיון- כן רוטה לא רוטה. אבל הגישה הפטרונית של הממסד הרפואי שרואה בהורים שלא מיישרים איתו קו הורים בעייתיים, ומנסה לשדר כאילו ההורים האלו מסכנים את ילדיהם- היא גישה שכבר מזמן הגיע הזמן שתלך לעולמה. 

ואם את חושבת שהסיבה היחידה למתן חיסונים היא סיבה בריאותית- אז צר לי לומר אבל את ממש תמימה. מה שמניע את גלגלי העולם הרפואי הוא לא רק הרצון הטהור לבריאות, אלא גם הרבה הרבה הרבה הרבה כסף. 

א. באמת האחות הייתה צריכה להכין אותך. בפעם הבאה תבקשי לקרוא את העלון לצרכן לפני החיסון. היא חייבת לתת לך לקרוא וככה תדעי מה תופעות הלוואי הלא חמורות ומה ח"ו חמורות.

ב. אם נתת לו את החיסון הרגיל זה לא 3 זה חמישה- החיסון המחומש

ג. את לא חייבת לתת אף חיסון. אין חוק שקובע שחייבים ומתי חייבים. זכותך המלאה לבדוק את הנושא (ע"ע כמה שרשורים שהיו פה) ולהחליט מה את נותנת ומתי.

ניסית מנשא?

ניסית לשכב על הגב כשהוא על הבטן שלך? בטן לבטן? הנשימות שלך יכולות להרגיע אותו ולהרדים.

לא זוכרת אם החיסון של גיל חודש היה משמעותי, נראה לי ששל חודשיים היה יותר קשה. אבל אני כבר לא זוכרת.

זה יוצא בשלוש חיסונים שכוללים הרבה דברים

1 בפה (רוטה)

2 חיסון ברגל אחד (מחומשת...)

3חיסון ברגל שניה נגד החיידק פנומי..... הנ"ל

תודה שהכנתן אותי שכל הראשונים קשים...

ובכלל החיזוקים3>

ותוכלי לצאת ברגע שאת מרגישה שאולי משהו משתנה.

מה שכן, מתארת לעצמי שהריכוז שלך לא יהיה בשמים.. אבל אם את מסוגלת וזה לא יהיה יותר מדי סיוט עדיף כן ללכת לעבודה, חבל לקחת חופש מוקדם.

אולי את יכולה לבקש סתם ימי מחלה..

ברכה והצלחה!

זה נשמע לי צירים אמיתיים אבל יש כאלה שסובלות מזה הרבה זמן

מילדת אחת אמרה לי בעקבות הצירים האלו-כששאלתי מתי להגיע

אז היא ענתה-כשלא תוכלי יותר

אבל אני הלכתי כל פעם להיבדק-כי פחדתי

לא מסוכן ללכת לעבודה. אבל במצב כזה, קשה להתרכז. אפשר לבקש  מהרופא חופשת מחלה.

תרגישי טוב.

חבל לסבול.. קחי אנטיביוטיקה ורפואה שלמה!

לא נראה לי שלעובר טוב כשאימא שלו חולה וחלשה 

לעבור

רוב הבטן שלנו, ככה באמצע, מלאה במעיים.

בתחילת הריון ההורמונים גורמים לשינויים בעיכול ולהתנפחות.

המעיים זה כמה מטרים.. אם הם מתנפחים זה מאד משמעותי..

אצלי עליתי שתי מידות בחצאית בחודש הראשון רק מהשינויים ההורמונליים.

זה קצת כמו בשבועיים שלפני המחזור, שאם תשימי לב קצת מתנפחים בהם, אבל הרבה הרבה יותר גרוע.