תור לאולטרסאונד ראשון זה פשוט תור לרופאת נשים?הריון וזה
אפשר שהא"ס הראשון יהיה כבר בתור הראשוןקורנפלקס
של הרופא נשים, אבל אני הבנתי שלא לכל הרופאי נשים יש א"ס בחדר שלהם אז לוודא את זה כשקובעים התור.
(עוד לא יצא לי לראות רופא נשים בלי א"ס בחדר אבל בכל זאת...)
אפשר פשוט לבקש הפניה מרופא משפחה לא"ס וללכת לעשות אצל טכנאית בקופה ואז לתור הראשון לרופא נשים להביא את התוצאות של הא"ס
ונראלי שהדרך הזאת פשוטה יותר כי התורים לטכנאית בד"כ זמינים והתורים לרופאי נשים יותר ארוכים וחבל על הזמן אם אפשר כבר לראות דופק.
אני בשבוע חמישי,קבעתי תור לעוד חודש וקצת..הריון וזה
נראה לי שיש לה אולטרה סאונד..
זה בסדר?נראה לי טיפה מוזר שלא אראה רופאה אד השבוע ה11..
גמני ראיתי רופאה פעם ראשונה בשבוע 11קורנפלקס
זה בסדר גמור, תבקשי מרופא משפחה הפניה לא"ס ותלכי לעשות בנתיים לראות שהכל תקין
יש גם בדיקות דם שכדאי לעשות בתחילת הריון, ומומלץ להגיע עם התוצאות שלהם+הא"ס הראשון לרופאה
אז אני עושה לי טיפה סדר בראש..הריון וזה
כןקורנפלקסאחרונה
נראהלי שהתבלבלת:
ללכת לרופאת משפחה, לבקש הפניה לבדיקות דם של תחילת הריון+א"ס ראשון, ואיתם לבוא לרופאת נשים 
בהצלחה!
אני תמיד הלכתי לרופא נשים בפעם הראשונהחילזון 123
בד"כ יש לו אולט' בחדר ואז כבר אפשר לראות אם יש דופק
ואז הוא כבר נותן את כל ההפניות שצריך לבדיקות דם ואולטרסאונדים וכו'
בד"כ הוא גם יתן הפניה לאולטר' ראשון אצל טכנאית לקביעת גיל הריון יותר מדוייק
ובד"כ גם נתנו לי כבר הפניות לסקירות ולבדיקות הבאות כדי שיהיה אפשר לקבוע תורים מראש
הגיוני. נפיחות הורמונלית. גם התנועות הגיוניהדס123אחרונה
פיסורה?קטנה67
אני שבועיים וחצי אחרי לידה ונראה לי שיש לי פיסורה
אין לי עצירות אך כואב לי בזמן היציאות.
מה עושים? איך אפשר לטפל?
מקפיצהקטנה67
מקפיצה..
איך החלטת שזה פיסורה? אולי טחורים?הדס123אחרונה
כי מחשיבים זאת כדם מכה, במידה והספקת כבר להיטהר.Aya
זה תלוי בפסיקה!0 אלישבע 0
ע״פ רוב מקלים כשאר מדובר ביולדת שהספיקה להיטהר. לפני זה א״אAya
היא לא אמרה שאת לא בדקת0 אלישבע 0אחרונה
זה שהרב שלך פסק לך ככה לא אומר שזאת בפסיקה של כל הרבנים.
מניסיון אני לא יודעת להגיד לך, אבל שומעת שהרבה נטהרות קודםAya
אם הרופא ששלח אותך לבדיקה יחשוב שזה בעייתיחןחן
אם את חוששת צאי לשמש ל15-20 דקותש.א הלוי
זה המקור העיקרי לוויטמין D
(במחשבה שנייה צריך ידיים חשופות עד המרפק מינימום אז כדאי בבית)
לא מסוכן בכללאמא ל6 מקסימים
אפשר להתחיל לקחת טיפות ויטמינים d. כמו של התינוקות. ככה הרופאה שלי אמרה לי
אני לא יודעת איך זה בכל הקופותחןחן
העניין הוא שלחצי מדינה יש מחסור בויטמין די ברמה כלשהיאירושלמית טרייהאחרונה
חשוב מאד להשתדל להעלות אבל לא להיבהל.
משהי יודעת למה אין לי אפשרות לראות את המסריםהשם הטוב
ששולחים לי? העברתי את רמת ההגנה לנמוכה, שיניתי בנטו שלי והוספתי את הפורומים,
ועדיין הוא כותב לי כשאני מנסה להכנס למסרון שיש תקלה באתר
גם לכן קרה?
או שזה קשור לרמת ההגנה שלי?
תקלה באתרש.א הלויאחרונה
נסי לשאול בפורום תמיכה טכנית
מישהי ראתה את הכתבה שהיתה בטלוויזיהעינבק
אני חושבת שזה היה בערוץ 10 ואחת מהאימהות המשתתפות אמרה שאם היא הייתה יודעת כמה היא פגעה בילדה שלה ואיך הילדה שלה בכתה היא לא הייתה עושה את זה ואיך נותנים למישהי שלמדה חודש אחד בלבד להיות מפעילה לרך הנולד
על מה מדובר בדיוק ?
אשמח למצוא קישור לכתבה או איך בדיוק קראו לכתבה הייתי רוצה לראות
שאלה-אנונימי (פותח)
לקחתי גלולות תקופה מאוד קצרה לפני משהו כמו 3-4 חודשים ומאז 2 המחזורים האחרונים שלי ארוכים מהרגיל, זאת אומרת, יש דימום ארבעה-חמישה ימים ואז עוד שלושה ימים של דימום ממש קל אבל עם גושים כאלה (סליחה על התיאור) זאת אומרת שהדימום יוצא יותר משבוע.....:/ הגיוני או שיש סיבה לדאוג?
הפסקת עם הגלולות?קייט מידלטוןאחרונה
אם כן - לפי מה שאני יודעת יש תקופת הסתגלות הורמונלית עד שהגוף חוזר לעצמו.
לרוב הנשים זה עובר בסביבות שבוע 14טוווליי
בערך בשבוע 11 עברו לי הבחילותאנונימי (8)
אחד הטכניקות שעזרו לי היה סוג של טיפול רגשי
מסתבר שהבחילות הקשות לפעמים זה לא 100% פיזי אלא מערב גם גורם נפשי. לפחות בשבילי זה ממש עבד
אחרי שזיהיתי רגשות עמוקים של פחדים וקשיי הסתגלות להריון מכל מני סיבות ואחרי שטיפלתי בהם - הבחילות נהיו הרבה הרבה יותר נסבלות. ממש בקטנה
דימום קל...נועמיקו
היי...
אז ככה הסבר כללי לגבי איתור הביוץ שלי בהנחה שאפשר לסמוך על זה ב99% כמו שכתוב..
במקלוני הביוץ ביום ראשון ושני, 2 פסים כשהפס הקרוב לקצה הסופג כהה מאודדד.
אתמול והיום 2 פסים עדיין אבל זה הקרוב לקצה הסופג חלש-בינוני.. משמע ירידה בהורמון הביוץ..
יש לציין שאני כבר קרוב ל3 ימים עם נפיחות בבטן וכאבים בבטן תחתונה שהולכים ובאים (בעיקר בלילה מתחזק), דקירות מידי פעם בצד הימני, כאבים במפשעות ובגב תחתון.. והיום בבוקר קמתי כשעל התחתונית כתם דם קל קל..
מה המשמעות של הדימום הזה? ממה נובע? יש לציין כי צריכה לקבל רק בעוד כשבוע וחצי והמחזור שלי סדיר ומעולם לא סבלתי מכאבי ביוץ ובטח שלא ירד דם..
תודה למשיבים
תודה רבההההנועמיקואחרונה
ואשמח לעדכן ![]()
סיפור לידת הבית שלי: פרק א' (או פרקים א' ב' וג'...)איזו נחמה
סיפור לידת הבית שלי:
נחשפתי פה בפורום (הו"ל) לדבר הזה שנקרא לידת בית לפני כשמונה שנים.. יוקטנה שיתפה אז בסיפור לידת הבית שלה, ואני הוקסמתי כליל.
אז הסיפור שלי מתחיל בעצם לפני כתשע שנים..
הייתי לאחר לידת בני השלישי, והלידה היתה אירוע טראומתי מאד. אירוע שהשאיר בי רתיעה מבי"ח בכלל ומלידה בפרט... כ"כ קסמה לי האפשרות ללדת בבית בסביבה המוכרת והבטוחה שלי, כשיש לידי נשים שמכירות אותי ושרק טובתי לנגד עיניהן. בפרט שבה את ליבי הרעיון שאפשר ללדת בלי לדרוך בבי"ח! בלי להריח את הריחות האלה שגורמים לי בחילה מעצם היותם 'ריחות בית חולים'.. בלי להידקר ולשמור על וריד פתוח, בלי להיכבל למוניטור למשך שעה לפחות כשאת עם צירים
כ-ו-א-ב-י-ם, כשהדבר האחרון שבא לך זה להיות רתוקה למיטה עם גומי מעצבן על בטנך...
בלי הרגשת הזרות והבדידות לאחר הלידה..
ומה כן? ללדת בבית שלי.. להישאר ביית שלי לאחר הלידה, עם התינוק/ת צמוד אלי.. אבל מאידך בשונה מביות יש לי עזרה צמודה מבעלי החמוד... להיות מוקפת לאורך הלידה ולפניה בנשים מקסימות מכילות וחמות, להיות צמודה לאישי האהוב בימים שלאחר הלידה.. לישון במיטה שלי המוכרת.. ולישון יחד עם הפיצית במיטה צמודה לידי... להתרחץ באמבטיה הפרטית שלי ולהשתמש בשירותים האישיים שלי בלי להתחלק בהם (במחילה מכן...) עם עוד נשים מדממות...
בקיצור הרעיון שבה את ליבי לחלוטין. אפילו בעלי שרק הציץ בפורום וקרא את התיאור של יוקטנה, צחק ואמר לי, אני רואה שבפעם הבאה תלדי בבית בע"ה, אה?
אלא שבפעם הבאה זה לא קרה...
הלידה שלאחר מכן היתה לאחר זירוז שהוכרחתי לבצע וכבמובן בבי"ח.. לאחר הפלה והריון ארוך וכאוב מאד, שאמנם הגבירו אצלי את הטראומה מבתי חולים, אך הותירו אותי חסרת כל משאבים על מנת לחלום ולרצות בכלל לידת בית טבעית..
כל מה שרציתי היה ללדת בלי כאב- לקבל את האפידורל כמה שיותר מוקדם..
אכן ה' עזר לי והיתה לידה טובה יחסית, אמנם בבית חולים אך עם הרגשה של סיעתא דישמיא מופלאה, למרות הזירוז היתה לידה מהירה ורופאה פרטית נהדרת ואנושית שלקחנו ללידה, בגלל הבעייתיות שבהריון והלידה, גם נתנה תחושה שאינני לבד ויש מי שרואה אותי ואת צרכי, ועדיין הלידה הייתה מבחינתי אירוע רפואי מאד ולא לידה כפי שחלמתי שתהיה לי לפני ההריון הזה.
חלפו עברו כמה שנים ולא נפקדנו.. נפשי כמהה כבר לתינוק . אך ה' הטוב החליט שעדיין לא.
לפני כשנה עברתי הפלה נוספת כואבת ומייסרת עד בלי די... תקופה של מס' חודשים בהם נאלצתי לבקר לחילופין בבית החולים עד לגרידה המסיימת.
בתור פוסט טראומתית לבתי חולים, כמובן שהמאורע העצוב הזה הגביר אצלי את הסלידה עמוקה מבתי חולים/רופאים וכל הקשור אליהם...
בערב ר"ה שעבר ניגשתי עם בעלי לאחד מגדולי ישראל ובכיתי לפניו שהבעיה שהיתה לי אולי תיאלץ אותי לשוב לרופאים ואינני מסוגלת לכך..הוא ברך מכל הלב שאפקד בלי צורך ברופאים.
מילתיו הטהורות מפיו הקדוש ש'יהיה בלי רופאים' הדהדו בי והרגשתי איך הקב"ה נענה לתפילתו ולתפילותי.
הגעתי לר"ה מרוטה נפשית, והצלחתי לצעוק אל ה' מהמקום הנמוך הזה את הזעקה שטלטלה את נפשי. והרגשתי בחוש ממש איך ה' אורי.
שלוה גדולה ירדה עלי.
ה' פקד אותנו באותו ר"ה. באותו ר"ה זיהיתי ביוץ... ביוץ ראשון אחרי ההפלה. לאחריו הגיע כמובן מחזור וע"פ הוראת הרופא הייתי תחת מעקב זקיקים...
בעיני הבשר שלנו ראינו איך הקב"ה מתקן את הדרוש תיקון בגופי ומרפא אותי רפואה שלמה מבלי להזדקק לאמצעים חיצוניים כל שהם..
מיד לאחר המחזור הראשון ההוא, מיד לאחר החגים: נפקדנו.
ככה פשוט בלי להזדקק לרופא בשר ודם.. אלא זכינו וראינו את רפואתו של מלך מלכי המלכים שרופא כל בשר ומפליא לעשות.
החלטתי, הפעם אני סומכת על הקב"ה לגמרי. לא הולכת לבדיקות בכלל מעבר למינימום הנדרש.. ה' כבר דואג לי לכל.
אמנם הקאתי את נשמתי וירדתי במשקל כ15 ק"ג.. אבל הייתי מלאת שלווה שמחה ואמונה שהכל בעזרת ה' יתברך יהיה בסדר...
רק באישפוז בשבוע 12 בגלל ההיפראמזיס, עשיתי את הא.ס. הראשון... הרופא טען כלפי שזה חוסר אחריות, אבל אני ידתי שבמקום שהייתי בו, זה היה הדבר הנכון. ההריון היה ניסי לגמרי והקב"ה דואג לי בכבודו ובעצמו ואינני זקוקה לכלום חוץ מזה.
ב"ה עם חלוף השבועות גם ההקאות המטרופות פסקו, ויכולתי להינות מהריון מופלא שטרם היה לי.
ברוח זאת ויתרתי גם על סקירת מערכות...
אלא שפה הקב"ה דאג לי שוב פעם נוספת בצורה גלויה ומלאת הארת פנים.
בגלל כל ההיסטוריה שלי, דוקא הפעם רציתי כ"כ לממש את החלום שלי וללדת בלידה ביתית.
כבר משבוע 14 התחלתי לקרוא ברשת סיפורי לידות בית. ראיתי סרטונים ונשאבתי לזה כליל.
אמנם הרהורים רבים ומטרידים עלו בי אז לגבי הנושא ואפשר לראות בכל לינק את התהליך שעברתי עד ההחלטה ללכת על זה!
הנה השרשור הראשון שפתחתי באנונימי בעניין, זוטות שהפריעו לי.. ועניינים של מה בכך.. אבל אם תצליחו לקרוא עד הסוף תראו איך ה' דאג לי עד הפרט הכי קטן!
בעקבות השירשור על לידות בית, מי שעברה- יש לי כמה שאלות: - הריון ולידה
השירשור הזה עזר לי להתפקס על עצמי מה מטריד אותי בפרטים הכי קטנים.. כמובן היו גם מחשבות רציניות אודות הבטיחות והאחריות בהליך כזה...קיבלתי פה בפורום מידע מתחיה נהדרת וגם מיפעת ועוד כמה שעשו את זה בעצמן.. ולאט לאט הבשלתי והתבשלתי עם הרעיון, וב"ה הגעתי להחלטה, שאלתי וקיבלתי פה בפורום שם של מיילדת בית מומלצת שהן תחיה והן יפעת המליצו עליה בחום:
1. זה שלב מעולה, להפיך עדיף עכשיו שלא יתפסו לך. - הריון ולידה
עשיתי את הצעד הראשון: התקשרתי למיילדת! זה היה בשבוע 26 ואני פניתי למיילדת המומלצת ענת תל אורן המקסימה. בחסדי ה' היא היתה ממש האדם הנכון עבורי.
כבר מהרגע הראשון שבה אותי קולה האכפתי והחם. שוחחנו בטלפון והיא היתה כ"כ נחמדה ואנושית, שאלה אותי מה הוביל אותי להחלטה ללדת בבית כמה ילדים יש לי וכו'.. תוך כדי שיחה היא אומרת לי טוב, אז אם הכל בסדר והסקירה גם תקינה אז אין סיבה שלא...
אז אני לתומי מספרת לה שהפעם החלטתי לותר על סקירת מערכות. היא בתשובה עונה לי שבלעדי סקירת מערכות לא ניתן לה חוקית ליילד אותי בבית! לשמע תשובה זאת נכנסתי כמובן ללחץ רציני..
סקירת המערכות המאוחרת מטעם הקופה מתבצעת רק עד שבוע 24! ולאחר בירור ענו לי שם כי לא ניתן לעשות את הסקירה בשלב זה בשום אופן!
אך ראו את חסד ה'! בגלל הלחץ שלי לקבוע כבר עם מיילדת למרות השלב המוקדם יחסית בו הייתי מצויה.. יכולתי עדיין לפנות לרופא פרטי ולבצע סקירת מערכות מורחבת כהלכתה! ואכן כך עשינו, מסתבר שבפרטי הכל אפשרי.. ועוד באותו היום נקבעה לנו בדיקה ליום שאחרי ע"י רופא גדול ממרכז הארץ.
הסקירה היתה חוויה מרוממת בפני עצמה כי היא בוצעה בתלת מימד צבעוני וראינו את הנסיכה בפעם הראשונה, ונחשו מה? היא באמת דומה לעצמה בתמונה ההיא...
הרופא שאל מדוע הגענו לבדיקה בבהילות שכזאת ואני סיפרתי לו על התכנון שלי ללדת בבית.. הוא כמובן לא חשך ממני את דעתו ושוב העלה בי הרהורים מודאגים אודות העניין, את זה תוכלו לקרוא כאן:
לידת בית לא שווה את הסיכון. חד וחלק! - הריון ולידה
התשובות הניחו את דעתי, ובעיקר הרגיעה אותי הידיעה שאם נשים דעתניות חכמות ומלאות ידע לגבי הריון ולידה כמו תחיה ויפעת, אם הן לקחו את האחריות על עצמן ללדת בבית, סימן שזאת החלטה מושכלת ואחראית.. הרי הן מומחיות בנושא וגם מצויות בעניין יותר ממני!
קבעתי פגישה עם ענת.. ובשעה טובה נפגשנו בשבוע 32... (הפגישה נדחתה כבר לאחרי פסח וזאת הסיבה שהגענו כבר לשלב זה..)
הפגישה היתה מצוינת! גם בעלי שזרם איתי לאורך הדרך, אך לא הבין כ"כ לעומק את הרצון החזק שלי, הבין פתאום את המשמעות העמוקה של לידת בית. עבור היולדת וגם עבור התינוק.
ענת ענתה לכל שאלותינו, הפליאה אותנו בידע העצום שלה וגם בדקה אותי בדיקה ידנית.
סיכמנו שאני אמשיך 'להתבשל' עם ההחלטה הסופית ואשוב אליה בכל שאלה באם תהיה לנו...
עד כאן בינתים... אמשיך בע"ה בפעם הבאה שהנסיכה המקסימה שלנו תאפשר לי...
השארת אותי במתח
(=רק שמחה=)
גם אותיאמא יפה
איזו נחמה! איזה סיפור!ירושלמית טרייה
נו?????!!!!!מודדת כובעים
נשארתי במתח 
גם אני במטח
פנסאי
סיפור מדהים ומרגש!!טוווליי
וואי אני רוצה להכיר אותך!מעין אהבה
ממש עושה חשק להכיר אותך בחיים באמת ולהתחזק מהאמונה הזאת.
ותמשיכי!! אני מחכה.
ואני אישית חולמת בלב על לידת בית. אבל כזאת ספונטנית כדי לא להתמודד עם מחשבות ופחדים לפני.
וגם היה לי בהריון האחרון gbs בשתן אז נראה לי אבוד לי כי תמיד אצטרך אנטיביוטיקה דרך הוריד בלידות....
זה לא חובה שיהיה בלידות חוזרותקייט מידלטון
למרות שהרופאים אוהבים לומר ככה ואפילו לא לבדוק.
מכירה מקרים שהיה פעם ראשונה ולידות חוזרות לא.
ויש לי חברה שבאותו ההריון - גילו לה GBS ולא היה לה בהמשך . (היא שינתה תזונה בשביל זה)
שווה לבדוק
הלוואי!!מעין אהבה
התהליך שלך מדהים!קייט מידלטון
השארת אותי במתח...
ושותפה סמויה לחלום ללדת בבית...
בדיוק מבררת לגבי כל הבדיקותאנונימי (3)
ממה שהבנתי גם מחברות שלי וממה שרשמתי לי אז הבדיקה בשם גנומיטי היא זו שנותנת את התוצאות המדוייקות ביותר ולפי מה שאמרו לי גם המתקדמת מבין הבדיקות ולכן נראה לי שאם אחליט ללכת לכיוון של בדיקת הדם ולא מי שפיר אז זו הבדיקה שאעשה
גם עוד לא ממש בררתי את עניין ההחזרים אז אני בשלב די ראשוני
למה את מתלבטת בין השתיים שציינת, מה אמרו לך?
מנסה לעזוראנונימי (4)
1. מה אחוז הודאות לגילוי תסמונת דאון ...ולאחרות
2. מה אחוז השגיאה- כלומר מה הסיכוי שלמרות שקיבלתי תוצאה תקינה בכל זאת יש מחלה לעובר
3. על סמך כמה בדיקות הנתונים שלהם יש חברות שעשו עשרות אלפי בדיקות ויש כאלה שמאות אלפי בדיקות
רופאי הנשים אמורים להיות מעודכנים לגבי הבדיקות, ניסית לשאול?ירושלמית טרייה
אוח נו די עם הקונספירציות.ירושלמית טרייה
הרופאה שלי ועוד כל מיני רופאים שפגשתי לא נראים לי פושעים. הם גם מידי עסוקים בשביל השטויות הללו.
לא רוצה להתווכח על זהאנונימי (4)אחרונה
ולדעתי זה גם לא עושה אותם פושעים.. בגלל האופן בו דברים מתנהלים
רק לדעתי כן יכול להטות את דעתם לגבי בדיקה כזו או אחרת
יכול להיות שהם גם ישבו עם כל הנציגים ובדקו לעומק כל בדיקה ובדיקה ובחרו על איזו מהן להמליץ והדעה אולי מוטית אך לאחר בחינה מעמיקה
ולכן הייתי מתייעצת עם הרופא אך גם עושה סקר שוק בעצמי לפני הוצאה כזו גדולה...
שרשור ממים חדש
הריוןראשון
היציאות שלו הפכו להיות כאלה מגיל חודשיים..הריוןראשון
הוא עולה יפה במשקל, לא נראה שמתלונן בגלל זה, אז אני מניחה ומאמינה שהכל תקין איתו.
הוא יונק בלבד, טיפ טיפ טיפונת מוצקים.
ולגבי הכביסה- לפני שאני מכניסה למכונה אני מנקה עם סבון מוצק של אסטוניש ובדר''כ הכל יורד. אם יש משהו שלא ירד- אני מייבשת בשמש.
חשבתי על משהו. הכנסו בבקשה. זה חשוברוני בלילה
וממש ממש רציתי לעזור.
חשבתי שיש כאן הרבה נשים שמשתפות בקשיים שלהן ונשים אחרות שהיו מאד שמחות לעזור, ואולי הן בכלל שכנות?
אני מאד הופתעתי לגלות שמישהי מהיישוב בו גדלתי גם נמצאת בפורומים, כי לפעמים חושבים שלא יכול להיות... כי זה כזה חור וכו
בקיצור, מה אתן אומרות לנסות ליצור איכשהו מערך סיוע? בכנות אין לי מושג איך, אולי דרך המנהלות.
נניח שתהיה רשימה של יישובים של משתתפות פורום שמוכנות לעזור או להפנות לגורמים רלוונטים.
הרשימה של שמות היישובים תהיה גלויה והמנהלות ידעו איזה ניק מאיזה יישוב ויוכלו לשדך בעת הצורך ( הפלתי תיק על המנהלות. לצורך העניין אני גם יכולה).
דעתכן, רעיונותיכן, הסתייגויותיכן?
הרעיון שלךדעה
הניק מן הסתם יכולה לפנות לשכנה וכדומה... העא בוחרת לשתף כאן בעיקר בגלל שלא מכירים אותה ואין לה חשק להיחשף...
רעיון מקסים אבל לא לפורום.תיישמי אותו במקום מגורייךמעין אהבהאחרונה
אולי תדברי עם חברה ותאספו נשים מהיישוב שמוכנות לסייע עם צריך ותפיצו בין כולן שמי שזקוקה שתפנה אליכן .ואולי תחשבו שזה יהיה גם עם אופציה לאנונימי- שמישהי שזקוקה לא תתבייש. נגיד שמי שתבשל תעביר לך את האוכל ורק את תעבירי לה...
איך עוזרים לתינוק בן שבועיים להוציא נזלת?נועה 28
עם כזה דבר >יהלום מקורי
![]()
לפני ששואבים את הנזלת לשים טיפות אף לחכות דקה -וכמו שהאחות הסבירה לי הוא הולך לצרוח כאילו סוף העולם הגיע צריך להיות מאוד חזקים ולהבין שאת עוזרת לו לנשום טוב
אגב הדוג שבתמונה הם הפחות חזקים תחפשי אחד טוובב
יש שואב עם צינורית ששואבים בעזרת הפהנפשי תערוג
אינהלציה עם מי מלח עזרה אצלנוירושלמית טרייה
לטפטף חלב אם לתוך הנחירש.א הלויאחרונה
מקלחת חמה או מכשיר אדים
אחרי כל לידה לקוח זמן עד שמתאפסים על המארג המשפחתי החדש.מתואמת
חודש זה עוד מוקדם. לפחות תקופת משכב הלידה (שישה שבועות) היא זמן שהכול עוד קשה ולא ברור, שהאישה עדיין חלשה והתינוק עדיין מתאקלם בעולם.
אני חושבת שאחרי חודשיים-שלושה מתחילים כולם (כולל הבעל והילדים האחרים) להתרגל למצב החדש, ומרגישים בטוחים ושמחים במקום הזה.
מזל טוב ובהצלחה!
עיכנועה 28
אולי תקפידי לאכול מאכלים שמלאים בברזל במקום הטיפות?חדשה ישנה
כבד, בשר, קטניות, ביצים..
בקשר לבלאגן בראש ותחושת הקריסהחרותיק
באמת לא מתרגלת, חושבת הרבה על איך זה עם אחד.
אבל מצאתי משהו שאפשר לעשות- לרשום הכל!
זה מפקס ומטלת הזכירה לא עליך.
ותחזיקי עוד קצת. בעז"ה נעבור את זה!
(אנחנו במצב דומה..)
את קפצת ישר למים!מתואמתאחרונה
אפילו לא הייתה לך תקופה של ילד אחד בלבד...
(זכורים לי דיונים: מה המעבר הכי קשה - מאפס ילדים לאחד, מאחד לשניים, משניים לשלוש... ואני תמיד אמרתי שהכי קשה היה לי המעבר משניים לארבע... אבל אצלך זה הגיע מיד!)
בקיצור - בהצלחה גם לך!
שואלת בקשר לבת שלי (אולי יותר מתאים בהורות,אבל אין אנונימי)אנונימי (פותח)
היא בת שנה ושמונה,
נמצאת אצל מטפלת.
בימים האחרונים שמתי לב שמאוד אדום לה בטוסיק,
וגם מקדימה..
זה קצת הלחיץ אותי כי אף פעם לא היה לה כזה אדום.
(היה יותר בהיר)
וגם הקטע שזה גם מקדימה..
מאחורה אני משערת שזה בגלל המגבונים שהמטפלת משתמשת
שמאוד יכול להיות שהבת שלי רגישה אליהם.
וגם המטפלת אמרה לי שהיא כמעט שלא עושה ככי בגן,אז למה כל כך אדום שם?
ובנוסף בימים האחרונים,היא בקושי מסכימה לשבת באמבטיה כי כואב לה שם והיא רק עומדת,
זה לא מוזר?
התחלתי לחשוב על משהו לא טוב,
אולי זה הטרדה מינית .
מה אתן אומרות?אני ממש דואגת..
זה גם יכול להיות מקדימה בגלל הרגישות.אנונימי (3)
הגיוני שלא תרצה לשבת כך באמבטיה כי זה מאוד שורף. גם אצלי צרחו כך באמבטיה:'(
הקפדתי לשטוף את המקום בזהירות לעיתים קרובות ולמרוח משחות מתאימות וזה עבר תוך מספר ימים.
הם צורחים מהמים החמים. תעשי טוש קר..רק אמונה
כנסיש א
אם גם המשחה לא תעזור ולאחר 3 ימי התמדה לא תראי שיפור ניכר אז קחי לרופא ילדים שיאבחן האם זה מצריך משחה אנטיביוטית. תוכלי לשתף אותו בחששך והוא יידע האם זו תפרחת או משהו מעבר.
אז לבינתיים קחי פסק זמן מהדאגה עד לאחר כמה ימים בהם תנסי את המשחה, ועוד סימן שיכול להרגיע זה אם בתך לא מתנגדת ללכת לשם. ילדים ותינוקות, גם קטנטנים, יראו סימני התנגדות אם רע להם, לא כל שכן פעוטה שכבר בת שנה ו8.
אבל תמשיכי להיות ערנית כי זה תמיד טוב.
לנו הרופאת ילדים המליצה במקום משחה אנטיביוטיתחנה צוריה
דווקא עדינול,ולא משחות החתלה אחרות,כי מרוכז בה חומר מסויים(לא זוכרת איזה)יותר מאשר באחרות..
אולי לא מחליפים לה מספיק מהרחילזון 123
אפשר לבקשר מהמטפלת להחליף יותר ואולי גם בבוקר ובערב למרוח משהו שיעזור לזה להחלים יותר מהר.
אני מורחת במצבים כאלה לנולין (של ההנקה) או אם אין לי אז וזלין. זה שומני מאד ולא יורד בקלות וככה שומר על העור שיתרפא ולא יהיה בלחות כל הזמן.
למרוח שמן זית מאוד יעילצפורה
אחרי חצי יום כבר רואים שיפור משמעותי.
שני דברים, בעצם שלושה.הודיה60
1. בקשר לתפרחת - אם משחה רגילה לא עוזרת ללכת לרופא, יש משחת "אינוטיול" עם מרשם רופא שעובדת ממש טוב ומהר
2. בקשר לחששות שלך, אפשר להבין אותך לאור כל מני סיפורים שונים ומשונים שרואים בתקשורת. אבל חבל שסתם תלחיצי את עצמך. בדר"כ המדד הכי פשוט זה אם הילדה מסכימה ללכת למטפלת, כשאת מביאה אותה בבוקר - היא מוכנה ללכת למטפלת או מסרבת. ילד שלא עלינו נפגע יגיב בדר"כ בהיסטריה כשמנסים לקרב אותו למבוגר שפגע בו.
אם היא הולכת בלי בעיות אז זה לא הענין.
3. יכול להיות שהחלפת סוג של טיטולים לאחרונה? או אם נראה לך שהמגבון של המטפלת לא מתאים אז תביאי לה את שלך מהבית לפחות עד שיחלים לה. ואולי לא מחליפים לה בתדירות מספיק גבוהה. לפעמים גם שתן שיושב על העור מספיק זמן יכול לגרום לאדמומיות, תלוי גם ברמת הרגישות של הילד. תבקשי שיחליפו לה בתדירות יותר גבוהה.
אינוטיול הוא ללא מרשם.מוריה
פטריה .בגלל שיניים..רק אמונה
ועוד דבר-מוריה
בס"ד
אוכל חומצי עלול לעשות אדום.
פירות הדר, עגבניה, חציל.
תבדקי אם היא מקבלת כאלה, ותורידו מהתפריט לפחות עד שיעבור.
לדעתי זה יותר בקטע שהיא לא מלחליפה לה בתדירות הנכונהאנונימי (7)אחרונה
לדעתי הטיטול נשאר עליה זמן ארוך מהרגיל,
אם את סומכת על המטפלת - מכל ליבך - אז אני מאמינה שזה קשור לתדירות ההחלפות
(את יכולה להסתכל בתיק כמה טיטולים שמת לה ועם כמה היא חזרה בסוף היום)
אם את לא סומכת עליה או שאת חושבת שיש גורמים זרים נוספים בבית שיוכלו לחולל ה' ירחם משהוא כזה - שלא נדע.
לא יודעת איך תוכלי לברר , אבל אני ממש ממש מקווה שהכול יסתדר על מקומו בשלום.
מה שכן אם המגבונים שורפים לה - תני למטפלת מגבונים מיוחדים לבת שלך!
אני לא ב"האמא ל6 מקסימים
גם אני...מנסה לעזור
כן עברתי כשהלידה לא התקדמה והדופק היה לא משהוחילזון 123
נראה לי שככה זה רוב הקיסריים.
לא חושבת שזה מסוכן יותר מקיסרי אחר.
וזה היה כבר אחרי ירידת מים ואחרי כמה וכמה שעות של צירים וכו'חילזון 123
אולי תסבירי למה את שואלת יהיה יותר קל לענות
מאוד תלוי מה הסיבה לניתוח ומה העבר הרפואי0 אלישבע 0
זה לא מסוכן, אבל יכולה להתפתח לידה עוד קודם+mp8
אם כבר קיסרי- עדיף לבוא מוכנה מראש, בתאריך קבוע, כשאת יודעת יום, שעה ומי הרופא- ולא שפתאום יתפתחו צירים ויטיסו אותך לחדר ניתוח בזמן שיש רופאים מתמחים/ משמרת לילה וכד'.
בניתוחים אלקטיביים בדרך כלל נמצאים בכירי המחלקה.
ניתוח מתוכנן מראש+mp8
אני מהתגובה למעלהאנונימי (3)
כמו שחילזון אמרה כמעט כל קיסרי חירום הוא תוך כדי תהליך לידה שהתחילה טבעי.
זה לא ממש מסוכן בהשוואה לקיסרי אחר.
אבל בוודאי שקיסרי מתוכנן עדיף על חירום.
יותר רוגע, פחות לחץ וסיכון.
אך, כלום לא בידיים שלנו!
מניסיון של 2 חירום ועוד 2 מתוכננים.
בקלות בעזרת ה!!
תתייעצי עם הרופא.+mp8
כן אני! לא מסוכן....תודה!!
אני עברתי קיסרי חירוםמתואמת
אחרי ירידת מים (שהפסיקה בשלב מסוים), ותוך כדי צירים - שהגיעו באמצעות פיטוצין (כך שיכול להיות שכשהוציאו את הפיטוצין לפני הניתוח, גם הצירים הפסיקו).
אצלי זה היה מסוכןp&y
עוד לפני שבכלל חשבנו לקבוע תור לניתוח התחילו לי הצירים ואיתם ירידת מים וכשבדקו פתיחה היא כבר הייתה גדולה והכניסו אותי לניתוח חירום כי זה היה יכול להתפתח מאוד מהר...
לצערי היום אין כמעט רופאים שמיילדים עכוז..ככה זה היה מסוכן
נכון, אבלמנסה לעזור
זה נכון אבל בכל מקרה לידת עכוז מתבצעת בחדר ניתוח כדי שאם חלילה לא יצליחו- ינתחו מייד!
נכון אני יודעת שבירושלים מיילדים עכוזp&y
ובזמנו בדקתי את זה וממש נמנעים מליילד טבעי פה בארץ
לא כדאי לעשות לפני שאת הולכת לפיזיותרפיהירושלמית טרייה
של רצפת האגן.
אם רצפת האגן חלשה מדי או שרירי הבטן התרחקו אז כפיפות בטן יחמירו את המצב.
מציעה לך לעשות תור מהר לפיזיו, תבקשי הפניה מרופא נשים או משפחה, מי שלא עושה פרצופים.. התור הראשון לוקח זמן בדר"כ אז תזדרזי.
בהמשך אחרי חודש חודשיים אפשר להתחיל ללכת לשיעור רצפת אגן.
מצאתי שיעור כזה במכון כושר בבית הכרם והוא מעולה, עובד על בטן והאזור, יעיל פי כמה מהתרגילים שעושים בבית.
אני הבנתי שאחרי בדיקת רופאggg
יש המון תרגילים לבטן מלבד כפיפות בטן. חפשי ביוטיוב.
לא רופא רגיל, הם לא מבינים בזה ואפילו מזלזלים ברובםירושלמית טרייה
מצטטת לך את הרופא שהלכתי אליו אחרי הלידה:
"את לא צריכה פיזיותרפיה אבל אם את רוצה אני לא אמנע ממך".
יש לי צניחות בדרגה 1.5-2.
תבקשי הפניה לפיזיותרפיה. תתעקשי. גם רופא משפחה יכול לתת.
קשת ארטירושלמית טרייהאחרונה
תחפשי באינטרנט, יש את מערכת השעות.
אפשר בהריון. המדריכה בהריון.. אבל אנחנו לא בכושר שלה כמובן..
כל שיעור תכלס אפשר בהריון אם יש מדריכה טובה ששמה לב אליך ואומרת לך איזה תרגילים את צריכה לשנות.