פורום הריון ולידה (עמוד 426)

תפילות שכתוב עליהן שעברו במסורת

וגם תפילות שכתוב מקור

איזה יוזמה מרגשת כל הכבוד לך 

עם תפילות על מעגל החיים הנשי- שבעה נקיים, טבילה, ליל טבילה, הריון, צירים, לידה, ברית, ילדים, בעל, הורים וכו'

תפיחו. מפורסמת כמו תפילת השלמה ותפילות פחות מפורסמות. 

בכללי לא רק של כלה..

ויעיל.

לא לוקחת אחריות כמובן.

מי שמנסה להכנס וזה כותב לה משהו באנגלית, שתחכה קצת, וזה נכנס.

תפסנו לך  

אבל האמת שבסוף ירדתי מזה

זה סתם מפתה אותי לקנות כשבעצם יש לי מלא דברים בבית מהבנים הקודמים 🤭

זה גיל כזה (3 חודשים) שעדיין לא זוחלים ולא אוכלים פירות וירקות אז הבגדים נראים ממש כמו חדשים.

ולגדולים יותר זה פחות הסגנון שהבנים שלי לובשים..

תקוע תקוע תקוע😅😅

מקווה שלא יחסלו לי את הסל

אני ממש מבינה אותך, כי גם אנחנו היינו כמה שנים בלי ילדים ועברנו טיפולים.

דווקא אנחנו דוסים ועדיין קיבלנו כל מיני הערות מאח נשוי של בעלי, שאמר הכי שווה שיש ילדים וכל מיני אמירות..

לצערי זה נובע מחוסר טקט, או חוסר הבנה של המצב,

כנראה הוא חשב שאנחנו מונעים.

זו תקופה ממש קשה.

יכול להיות שהם לא יודעים שאתם בטיפולים וחושבים שאתם מונעים ולכן התגובות כאלו, לא שזה מוצדק..

אם מתאים לכם לשתף זה יכול לעזור ואם לא, אז אולי באמת לשמור מרחק מהם.

לצערי יש אנשים חסרי טקט שלא נעים להיות איתם בקשר.

שולחת לך הרבה חיבוקים ומתפללת בשבילך שבקרוב תיפקדו בעז"ה  ❤️

הילדים משאירים אותי ערה עד עכשיו

(הילדים שגם אנחנו הבאנו בטיפולים אחרי שנתיים אז ב״ה זה עוד יקרה- רק להחזיק חזק באמונה ומאחלת לכם שבקרוב יתחולל הנס הפרטי שלכם) 

אז יכולתי לקרוא את הסיפור

אתם נשמעים זוג מקסים וחוסר הרגישות הזה מהמשפחה ממש ממש לא מתאים…

יש מישהו במשפחה שאפשר לדבר איתו?

את נשמעת חכמה ורגישה ולגמרי מבינה את חוסר הרצון להיות איתם בקשר…

עם זאת, חבל לוותר על משפחה

אם מישהו רק יכול היה לעודד אותם לאמץ קצת טקט.

אני ממש מבינה אותך

אם כי אין לי בדיוק אותם פרטים בסיפור שלי 

דבר שני לא יודעת אם מותר לי להגיד את זה אבל כל הכבוד לך שענית לה כי יש אנשים שאם לא עונים להם הם ימשיכו להשפיל ולרדת לחיים אז שאפו .

ולגבי מה ששאלת לא כל כך מתמצאת בזה אבל חיבוק יפה שלי❤️🫂

אני רק רוצה להגיד שיש אנשים כאלה…. נורא חסרי טאקט ורגישות מינימלית

גם חמותי כזאת בדיוקקק

ב״ה שני הגדולים שלנו ממש ממש צפופים (הפרש של שנה ושלושה חדשים) והיא הספיקה להכנס לי לרחם בחדשים המועטים האלה שעדיין הייתי אחרי לידה!! ועד שידעה שאני בהריון השני……

ושתקתי כללל הזמן גם כשמנעתי לפני ההריון הנוכחי והיא חפרה ורצתה לדעת בדיוקקק הכל….. עד שהיא התחילה להגיד דברים חסרי רגישות לגיסתי בשולחן (היא בטיפולי פוריות) ולא יכולתי לשתוק!!!!

אמרתי לה ה-כ-ל!!! כמה זה קשה שאומרים לך דברים ולמה היא צריכה להכנס לזה ולהגיד דברים מהסוג הזה, שזה לא נורמלי שאי אפשר לחיות עם זה בשקט!!

היא פשוט שתקה כי הייתה בהלםםם ומאז לא אומרת אפילו מילה אחת

אנחנו עדיין בקשר אמנם בכלל לא קרוב אבל גיסתי כמעט מנותקת קשר לחלוטין…. וכ״כ מבינה אותך ואותה!!!

מה שכן אני יוצאת עם גיסתי הרבה והיא מדברת איתי וזה מקל גם על כל המשפחתיות, שכשאני נמצאת היא כן באה לבית של חמותי לדוגמא וכו׳

אז אולי תוכלי למצוא מישהי ממשפחת בעלך ולשתף אותה? אולי יקל עליך?

וחיבוק גדול יקרה!!!!

מבחינתי, אין מקום לאמירות כאלו של להכנס לחשבונות של כל אחד... אולי אם זה היה נאמר ממקום אחר, בצורה אחרת היה אפשר להגיב גם אחרת..

אבל חושבת שהגבת כמו שצריך, יש להעמיד אנשים במקומם! וזה לא משנה מי עומד מולך. אנשים לא יכולים להטיח בנו אמירות מסוג כזה ושאנחנו נתמודד עם כך. ממש לא.

צריכים להיות חזקים מול אמירות מסוגים שונים, אבל בכל זאת גם אנחנו בני אדם, קצת רגישות... ואם זה לא מובן בדרך אחת של שתיקה אז בדרך השניה של עקיצות/אמירות וכו, תלוי מצב.

ואם לא מתאים לך הקשר איתם כרגע, את בהחלט יותר ממוזמנת להמשיך באופן הזה, עד שתחליטי שמתאים לך, אם בכלל...  

והתמודדות לא פשוטה❤️

מבינה תתחושות שלך והאמת שיותר ממבינה את הנתק..גם לי יש חמות 'מדהימה' אם אתחיל לספר לך את תתעלפי חחח

מה בעלך חושב ?

ניסיתי לדבר עם מישהי במשפחה המורחבת שעודדה אותי אבל גם היא מנותקת מהם (זאת הסיבה שהרגשתי נוח לשתף אותה) מה"קומונה" שלהם פשוט לא סומכת על אף אחד/ת שם.

כנראה באמת שזה ימשיך ככה, לפחות יש לנו את הצד של המשפחה שלי ב"ה🌼

בעלי איתי שזה לפחות מנחם אותי, התייעצתי עם הרב שלנו והוא אמר שאין לי שום חיוב להיות בקשר איתה או עם המשפחה, אבל בעלי כן צריך לבקר אותה פעם בשבוע אז הוא הולך לבד.

העליתי את זה בפורום כי אני נזכרת כל תקופה בסיטואציה שהייתי בה ופשוט מתחילה לבכות. אולי מעכשו כשזה יצוף יהיו לי בהקשר הזה גם זכרונות טובים של התגובות והתמיכה שקיבלתי כאן❤️‍🩹

וטוב ששיתפת פה, לפעמים זה פשוט משחרר ומנקה את הלב. באמת חווית משהו חריג, ומזל שמצאתם את הדרך לא לחוות את זה עוד

אין לי מילים.

אשכרה הפה שלי נשאר פעור לדקה ולא יכולתי להמשיך לקרוא.

ממש התעללות.

מה קורה במפגשים בין בעלך לחמותך? היא שולחת לו מסרים? מצטערת? מבינה בכלל על מה את כועסת?

התנהגות לא לגיטימית ונוראית!

טוב שבררת מה הגדר המינימלי מצדכם שמתחייב מההלכה

מקווה שהיא תתעשת ותתנצל, כך או כך חיבוק גדול. 

אבל. יש לכם מקום תומך אחר שיכול לעזור לכם בתהליך ובקשיים שלו?

ושבו אולי תפגשו עוד זוגות עם סיפורים ואתגרים דומים?

לדעתי חשוב שכן יהיה לכם מעגל תמיכה אחר בו גם תוכלי לעבד את האירוע ואולי גם לקבל כלים להתמודד עם זה.

אני מכירה משמועה את קרן גפ"ן. שעוזרת לזוגות בתהליכי פוריות.

אבל לא יודעת להמליץ יותר מזה. 

כי זה ככ רע שזה נשמע לא מציאותי

משפחה הזויה לחלוטין

שולחת לך חיבוק ענק❤️

וטוב שהצבת גבול. וב"ה שבעלך לצידך.

ממש מעצבן שהוא מתנהג ככה.

מצד שני חשוב שתבינו שאחותך לא יכולה לשנות אותו והיא מגבה אותו כי אין טעם סתם לריב איתו. בסוף היא עזבה את הבית והתחתנה איתו ולכן היא חייבת לגבות אותו או שהנישואין שלה יהרסו. אני מניחה שגם היא סובלת ממנו וגם אם היתה יכולה לנהוג אחרת, יותר הגיוני לרחם עליה מאשר לכעוס עליה.

ממש מבינה אותך אם לא תבואי לשבת אבל זה לא ישנה את ההתנהגות של אף אחד מהם.

אפשר אולי להמציא תירוץ כדי לא להחמיר את המריבה.

את לא אחראית להתנהגות של גיסך ולא לחנך אותו גם

אמא שלך בוגרת מספיק, ואם היא מוכנה לספוג זה בעיה שלה

את אף פעם לא יכולה לדעת עם מה אדם מתמודד. אף פעם. וזה שאחותך מגבה אותו זה מעולה בעיניי. אני מניחה שאם הם היו רבים לידכם בגלל היחס זה היה גרוע פי כמה

מלבד זאת, זה גם עניינים אם ומתי לארח.

בקיצור, לדעתי תזוזי מהמשבצת שנכנסת אליה. לא התעסקות בריאה. תתפללי על אחותך ותרעיפי עליה אהבה כי אולי קשה לה מאוד אבל היא לא אומרת

** ורק עכשיו קראתי שאת לא נשואה גם. אז המילים שלי תקפות פי כמה. את לא במקום להבין מורכבויות בחיי נישואין כי זה לא משו שאת חווה (לא בקטע מתנשא, זה פשוט באמת ככה שמה שרואים מכאן לא רואים משם)

אבל עורכת ומוסיפה מקריאה נוספת שאת לא חייבת באמת ללכת אם את לא רוצה. זהבעייתי כי את רווקה וכביכול עוד תחת חסות ההורים וזה קשה פי כמה. צריך להציב גבול אבל בעדינות ולא בתקיפות מדי. 

שולחת חיבוק על האתגר❤️

אצלינו זה גיסי עם ההורים של בעלי (הבעל של אחותו)

עם השנים הבנו שזה לא אחריות שלנו.

גיסתי יודעת מה אנחנו חושבים על הבחירה שלה

ההורים יודעים מה אנחנו חושבים על היחס שהם מקבלים

ומשם זה שלהם

כל אחד עושה את הבחירות שלו

ובסופונשל שבר זה בחירה של ההורים לאפשר התנהגות כזו

כן הבנו שיש חזה מחירים שאנחנו לא מוכנים להם וקבענו את גבולות הגזרה שלנו

והיתה תקופה ארוכה שלא הגענו בשבתות שהם הגיעו

או שקבענו לדוג שנשארים שמוצש- וכשהם הודיעו שהילדים שלהם נשארים גם-

ארזנו ונסענו

לא כדי להעניש

כי זה מחיר שלא היינו מעונינים לשלם (לקחתי ימי חופש יקרים כדי שהילדים ואנחנו נהנה ביחד עם חמי וחמותי... כשהשתנו התנאים וגילינו שזה כולל ביביסיטר שאנחנו לא מעונינם בו- זה כבר לא היה שווה את הימי חופש)

הסברנו את זה יפה להורים של בעלי

גם אמרנו שאנחנו לא כועסים (באמת שלא)

ואנחנו מכבדים את בחירה שלהם ומבינים שהם נמצאים במקום מורכה ויש שם דינמיקה עדינה.

כשאנחנו הצבנו את הגבולות שלנו

לאט לאט גם אחים אחרים הציבו את הדבולות שלהם- כל אחד איפה שהתאים לו

ועם הזמן- גם ההורים למדו להציב את הגבולות שלהם

אבל חשוב לי להגיד שזה לא היה ממקום מוכיח או מחנך. וגם לא בהפגנתיות

אלא באמת ממקום אמיתי- שהבנו שאנחנו מפסיקים לרצות ולהמשיך במחול המטורף הזה שכולם הולכים על קצות האצבעות- ועוצרים לחשוב מה נכון לנו

זה בסדר..

תתחילי עכשיו 

חח תמיד שכחתי לכולם מאיזשהו שלב

גרועה בזה

לא נורא עכשיו נזכרת אז תתחילי לתת..כל הכבוד על האחריות 

אבל המליצו לי דלא כי היא מאוד כבדה ומסורבלת. ממליצה לך ללכת לראות אותה בחנות ולהתרשם..

בסוף קנייו בוגבו ואני ממש מרוצה

הבוגבו נוחה לקיפול? קומפקטית? קלה?

נוחה לקיפול.. הרבה יתרונות אבל היא יקרה. אולי שווה ביד 2 כזאת במצב כמו חדש

ויש לי חברה עם ספורט ליין שהיא גם מרוצה מאוד!

ממליצה לך ללכת לחנות ולראות לאיזה עגלה התחברת מבחינת עיצוב, קלילות, קיפול, גלגלים קטנים או גדולים (רלווני הרבה אם את מסתובבת בדרכים לא סלולות כמו שכתבו, וגם במדרגות, גלגלים קטנים לפעמים נתקעים במדרגות)

אבל אם את שואלת אותי,

יש לי המלצה לעגלה אחרת

אני אישית קניתי את יונאמה, עגלה שהיא חתיכת סיוט ברמת הסרבול

היא כבדה ענקית ולא נוחה (לפחות קניתי אותה "רק" ב 2500 בחול..)

לא חושבת שיש לה פלוס אחד על פני עגלות אחרות. הבנת שאני מתחרטת חחח?

אחרי שהבנתי שעגלה עדיף כמה כמה כמה שיותר נוחות,

אחרי שראיתי כמה בנות משפחה עם העגלה הזאת - אני ממליצה עליה לכל מי שרק מוכן להקשיב

אני מדברת על העגלה הבנאלית שיש לכולם - ספורט ליין

כמות הפלוסים שיש שם, אפרט:

הטיולון מתקפל במקשה אחת טיולון ושלד

האמבטיה שני חלקים כמו רוב האמבטיות

יש באמבטיה פתחי אוורור כמעט מכל כיוון

תחשבי איזה מושלם זה לילד שאת עושה סיבוב בגינה ויש לו אוויר!!!! הוא יכול להיות בזמן בטן ולראות עולם - מאוד מאוד חשוב לילדים סקרנים וגם כדי לפתח סקרנות. הבן שלי שכב בעגלה הזאת בזמן סעודות שבת והסתכל על כולם (בעגלה שלו שחסומה מכל כיוון הוא רצה להסתכל אבל הדפנות אטומות וממש השתעמם שם, גם עם צעצועים.. זה פשוט חלומי!

היא גבוהה (אני גבוהה ככה שזה פלוס עבורי)

היא לא יקרה

יש לה מלא צבעים ודוגמאות

משערת שיש לה עוד פלוסים שאני פשוט לא מכירה

אבל הקטע של הקיפול הנוח והקומפקטי שלה + האוורור באמבטיה פשוט קנו אותי

הספורט ליין נשמע ממש טוב באמת.

אבל אני תוהה לעצמי, זה לא הולך האיכות לפי העלות? סייבקס זה הכי יקר שראיתי עד עכשיו ואפשר למצוא נגיד יד2 בזול יותר, אבל אז אם הן הכי יקרות זה לא אומר שהן הכי נוחות? חחח

אחפש עכשיו ספורטליין כולן כאלה מצוינות או שאת ממליצה על דגם מסוים?

לגיסתי יש אחד אחר צריכה לשאול אותה איזה

מאמינה שיש כאן בנות שידעו להמליץ על משהו טוב

קחי בחשבון שבמסגרת העלות של העגלה עאת משלמת על המותג

ייתכן ויש לסייבקס לוסים שאני פשוט לא מכירה, אני מדברת נטו על נוחות

אגב, איך תסבירי את זה שהעגלה שלי עולה פה בארץ 7 אלף והיא אחת המעצבנות? 

הגלגלים נתקעים

הגגון נשבר תוך חודשיים

אין לה איזה יתרון מיוחד חוץ מעגלה מרשימה ועל זה המחיר..

אני פשוט נורא התחברתי לעגלה הזאת

הילדה השחורה מקבלת שריטות יחסית בקלות

וממליצה על הדגם של pl שיש לו גימורים של מתכת על האמבטיה והגגון, כי הגגון של הטיולון של הxl מתעקם יחסית בקלות

היא גם לא טנק. גלגלים לא ענקיים ככה שפחות נוח ליסוע איתה במקומות לא סלולים

מסכימה שאלו חסרונות די מינוריים..

יש לי Cielo xl

היא עוברת את זה, אבל יש עגלות טובות יותר בזה ספציפית בעיני.

סה"כ מרוצה ממש ב"ה, פשוט זה לא שאין חסרונות בכלל בשבילי.

לא מניסיון אבל שמעתי הרבה תלונות על זה שהטיולון לא 90 מעלות טוב לא נוח לילד לשבת ולהישען.

אני לא אוהבת את זה שסייבקס מותג, לא כ"כ בדקתי אותה אבל ממה שראיתי לא נפלתי במיוחד.. אבל בבית יש לי מותג אחר 🙈 יש לי נונה ואני ממש אוהבת אני יכולה להרחיב לך אם את רוצה

מישהי פה כתבה שהן הצליחה אבל פשוו זה בטוח לכ

לשכונה נדפקה המשענת של הטיולון אחרי לא הרבה זמן (לא היה אפשר להעביר מחשיבה לשכיבה)

וגם בשימוש לאורך זמן אני רוצה שהילד יוכל לעלות ולרדת לטיולון בעצמו, והטיולון שלספורטליין, לפחות אלה שראיתי, לא ממש תומך בזה.

והיא דוקא ממש עמידה ויציבה

לא כירה את הבעיה עם המשענת

היו לי 2 דגמים

במשך שנים ו4 ילדים

מאוד ממליצה

החסרון הראשון זה שהריפוד לא נשלףלכביסה

יש דגמים שכן

אבל לא בקלות

ולפעמים הגישה לסל איחסון לא מאוד נוחה בכלל הידית

ושבאמבטיה צריך 2 ידיים כדי לסגור את הגגון

ויש דגמים שהמוטות קצת מתקלפים בצדדים .תלוי בחומר של הדגם-ויש כאלה שלא

אבל בעיני הכי ממליצה עליה כי בדברים החשובים היא מעולהה

אבל אני הייתי ב"ה עם סייבקס מיוס וגידלתי בה 4 ילדים ב"ה (הבכורה נולדה ב2014, הרביעי ב2020 והמשכנו איתו עד 2021 בערך)

וזאת הייתה עגלה פשוט מושלמת ב"ה!! עם החמישית שלי כבר החלפתי עגלה כי עבר זמנה ורציתי להתחדש.. אבל היא עדיין הייתה מעולה ב"ה!! סייבקס זאת עגלה מושלמת! חד משמעית! החלפתי לעגלה שברח לי שמה.. זאת שיש לכולם היום.. היא גם ממש סבבה ב"ה- בשימוש שנה וחצי ב"ה.. עכשיו אני בהריון ב"ה וכמובן שבכוונתי להמשיך איתה.. מרוצה גם כן ב"ה- אבל לא יכולה להגיד לך מה קורה לאחר מספר רב של ילדים ושנים ברצף..

הסיבה היחידה שלא קנינו שוב סייבקס היא המחיר.. ב2014 היא עלתה לי 2000 ש"ח יחד עם חבילה של סלקל ומתאמים.. עכשיו זה הרבה יותר.. אבל זה עניין של תקציב.. לסיכום, מדובר בחברה עם עגלות איכותיות שנשארות לאורך זמן ב"ה- חד משמעית!

בהצלחה 😊

שלכל אחת מתאימה עגלה אחרת.. הרי לכל אחת יש צרכים שונים! וברור שעגלה שמתאימה להורים נמוכים לא תתאים להורים גבוהים, עגלה שמתאימה ליישובים היא לא אותה עגלה שמתאימה לעיר וכד'.

ממליצה להגיע לחנות למוצרי תינוקות ולהתייעץ עם המוכרים שם מה מתאים לך לפי הצרכים האישיים שלך.. אני מיישוב, ודווקא מעדיפה את העגלות היציבות ב"ה- אבל אנחנו נוסעים המון והיה לי חשוב שהיא תתקפל בקלות לגודל קטן כדי שהיא תיכנס בכלל לאוטו..

יש לי חברות שגרום בעיר וצריכות לחשוב על אוטובוסים.. ואז הן מחפשות עגלות קלות וצרות.. אני חיפשתי משהו שיסע לי גם על אבנים ובמקומות לא סלולים ויהיה יציב בהרי בנימין ב"ה.. את לא תקבלי פה עצות זהב בלי שתעשי מחקר עם עצמך:

א. מה הצרכים האישיים שלכם.

ב. איזה עגלות נותנות מענה על אותם צרכים.

אחרי שתמצאי עגלות כאלה תוכלי לברר עליהן ולחפש המלצות בע"ה..

ב"הצלחה ❤️

אני אעשה רשימה כזאת ואז אחפש מה שעונה על הצורך שלנו.

זה נשמע כלכך מסובך פתאום לבחור עגלה שתתאים לנו, כשיש כל כך הרבה סוגים ומינים וכל אחד אוהב משהו אחר.. ממש דור שפע

אם כי לא נראה לי שיש הבדל גדול מהספורטליין וחקרתי הרבה את הנושא הזה😉

משלמים בעיקר על המותג.

הכיף בה שהיא מאד קלילה וקומפקטית

נראלי מאמאס אנד פאפאס

קראתי שטובה לעיר ושמתקפלת בנוחות וקומפקטית.

אשמח להמלצות/דיס על העגלה הזו

תודההההה

אבל התנסיתי בכמה מאמ אנד פאפס

שונאת אותם ממש

קשה לנייד אותה

וכמה שהם כותבים קלילות הם מסורבלות

מה שכן מחזיקות ממש טוב

ראיתי כמה וכמה שלדות שבורות של מאמאס אנד פאפא'ס.

(הגיוני שזה בגלל אחים גדולים שטיפסו אבל זה לא תרחיש מופרך...)

קליךה ויציבה ונוחה

ספורטליין

בוגבו בי

קופצת דיי הרבה (3-4 פעמים בשבוע לא כולל שבת) בדרכ לא מודיעה מראש

אבל זה סגנון הבית שלנו, מאוד פתוח ומזמין מאמינה שזה לא מתאים לכולם

2. כואב ❤️ מאמינה שחכמות ממני ידעו לענות יותר..

בעיני אין כזה דבר אפליה בין אחים

כי אין צורך בשוויון.

כל קשר בן הורה לילד עומד בפני עצמו ללא השוואה לקשרים עם שאר האחים.

אני כן מאמינה שאם יש קושי או קצר- צריך לפתוח את זה

לרוב זה בעיה של תיאום ציפיות

וצריך להגיד מה מפריע

אבל לא בהשוואה לאחים אחרים

ואם לא מצליחים לבד אפשר לערב גורם שלישי ניטרלי

אם נגיד כל האחים מקבלים גלידה ורק אח אחד לא מקבל זה בסדר?

אם את עושה יום כיף לארבעה אחים ורק לחמישי את לא עושה זה בסדר?

אם את מחלקת את הירושה שלך בין כל האחים חוץ מאחד. זה בסדר?

אני מבינה שכל ילד הוא שונה וגם כל ילד יקבל דברים שונים אבל בסוף כל הילדים צריכים אהבה וקשר ונתינה. ואם יש ילד אחד שמקבל את זה פחות או לא מקבל את זה, זה בהחלט מקום כואב. ומסתכלים גם על האחרים כי זה תמונת מראה למה אני לא מקבל.

אני אתן דוגמא

יש לי אח עם בעיות רפואיות, המצב הכלכלי שם מעולה  +++

מעגל ההשלכות כולל את אישתו והילדים במורכבות עדינה שלא תמיד כל האחים מודעים לה,

לעומת זאת יש לי אח עם קשיים כלכליים

כשההורים שלי החליט  לתמו  באח החולה ולהזמין אותם לחג כל שהו בפנסיון מלא

האח שמאותגר כלכלית פרש את זה כהטבה כספית שהוא היה שמח לקבל- ונעלב

עצם ההשוואה והציפיה לשוויון הם אלו שפגעו בו

אם היה יודע את התמונה המלאה הוא היה מבין שלא היה פה מניע כספי

אבל בתכלס-הוא לא צריך לדעת את התמונה המלאה

כל אחד זכאי לפרטיות בקשר מול ההורים

וכל קשר יש לו את הסודות שלו

את הדינמיקה שלו

שלא נדבר שאמנם כל האחים גדלו ביחד ואולי יש להם דמיון בתפיסת עולם והבנה משותפת אבל הבני זוג מגיעים ממגוון מקומות עם הרגלים ודפוסי התנהגות שונים

אני יודעת להגיד שדברים שההורים שלי (וגם ההורים שלי בעלי) מרשים לעצמם לעשות מולי דברים שלא היו עוברים חלק בגרון של גיסתי והיה עלול חגרום לפיצוץ

לכן אני חושבת שכל קשר הוא עצמאי

ובסוף זה ענין של תיאום ציפיות שכשל

לא מסכימה במקרה של הדרה.

אם כולם מוזמנים לאירוע / לטיול / למסעדה / לחג, ורק אחד לא מוזמן - זה מעליב מאוד.

ואם זה חוזר על עצמו, ותמיד אותו אחד מודר מהמשפחתיות, זה נותן תחושה של אפליה.

אלא בקשר היחודי בן ההורים לאותו היחד ולהבין לעומק על מה ההחרגה יושבת.

זאת אומרת השאלה היא לא למה כולם כן ואני לא?

אלא רק 'למה אני לא'

לדוג, כולם קיבלו × חוץ מאחד

רק כמה סיבות שיכולות לעלות לי בראש

ההורים חושבים שאין לו צורך ב×/לא מבינים שאולי אין לו צורך חומרי ב× אבל כן רגשי

בעבר שנתנו x נתקלו ביחס שלא תאם את הציפיה שלהם

חושבים שx הוא שווה ערך לy שניתן לפני לא הרבה זמן

שמעו מהם בדרך אגב שאין להם צורך ב  x

חשבו שבמצבם y ייטיב איתם יוצר

וכו וכו וכו

שוב, כשיש תקשורת נכונה ובריאה ותיאום ציפיות- רמת האינטרקציה השליליתמתרד דרסטית

----

עם השנים גיליתי שיש הרבה דברים קאני מוחרגת בהם מבין האחים שלי.

מעולם לא תפסתי מעצמי מופלת לרעה

(על רובם אני יודעת מה סיבת ההחרגה... על חלקם לא- ואני בעיקר מבינה שככל הנרא  יש לכך סיבה שפשוט אני לא מודעת לה)

אי השוויון היה משהו שאבא שלי הדגיש בפנינו מגיל קטן, אבל הוא גם מאוד הקפיד על ערוץ תקשורת פתוח ועל התחושה שהוא תמיד יעשה כל שביכותו בשבילינו

כך שהשאלה 'למה כולם כן ואני לא?' מעולם לא הטרידה אותי

כשהיה לי צורך  במשהו- לא היתה לי בעיה להעלות אותו

לא שזה המקרה

אבל אם היית יודעת שקדם לזה נסיון התאבדות- היית יותר סלחנית, נכון???

או מקרה מורכב וחריג אחר

אבל הענין הוא שאת לא אמורה לדעת

ואת בוחרת להיעלב מתוך הנחה שאת יודעת את הסיבות והתמונה הכוללת

אבל אם ניקח את הדוגמא על הירושה.

אם יש ילד שגר ליד ההורים המזדקנים ומטפל בהם יכול להיות שהוא יקבל יותר בירושה כתודה על הטיפול שלו. האם זו אפליה?

אבל-

א. ההורים הספצייפים האלה מתהדרים בזה שאצלם הכל שיוויוני.

ב. הכאב של האח הוא בגלל שיש כאן צורך שלא מקבל מענה. וכשהוא רואה שבצרכים של אחרים מתחשבים, ובו לא- זה מעצים את הכאב.

אני אתן דוגמא שהיא לא המקרה שלנו.

נגיד שההורים החליטו לתת לכל אח 100 אש"ח. ויש אח אחד שלא מקבל (וזה לא שהוא פחות צריך).

לכאורה, אם לא היתה השוואה  מול האחים- זה הכי לגיטימי בעולם שההורים לא יממנו את הילד שלהם. ולאח יהיה מה לאכול גם בלי הכסף הזה. אבל העובדה שכולם קיבלו ורק הוא לא- כן, זה יוצר תחושת אפליה. ולהגיד שכל אחד עומד בפני עצמו זה קצת עצימת עיניים.

אבל האח המופלה מתנגד.

הייתי שמחה לשמוע שאצל מישהו אי פעם זה עזר.

אתם מכירים אותם ורק אתם תוכלו לענות על זה.

לרוב אנשים לא משתנים, במיוחד מבוגרים.

מהניסיון שלי עם ההורים שלי והיחסים מורכבים.
 

שחררתי

אני לא מצפה לכלום. שום דבר. באמת. בלב שלם ובלי כעס.

בטח לא שישתנו בשבילי.

מכבדת מרחוק

בכלל לא סופרת ולא משווה מה אני מקבלת לעומת אחרים.

(וואלה יש חתיכת אפילה כשחושבת על זה) 
 מעדיפה להשאיר את הכדור בידיים שלי

לבחור ממה להיפגע ועם מה להשלים.

וצריך להבין גם באיזו אפליה מדובר.

אם מדובר ביחס פוגעני ומשפיל, הייתי שמה גבול ומתרחקת.

אם בעזרה כלכלית / wtv שאולי מבאס אבל לא פוגע. הייתי משחררת.

1. לא רלוונטי. גרים בערים שונות.

לא התראינו עם הצד של בעלי למעלה משנה.

2. לא חושבת שדברים ישתנו, מבינה שההורים טובים, אבל לא מאמינה שמשנים אנשים בגילאים מבוגרים...

גם אצלנו מורגש שאחות של בעלי מקבלת יחס אחר, לא חושבת שזה ישתנה איי פעם... 

הם לא קופצים אלינו, בטח לא בלי להודיע. יותר אנחנו באים אליהם.

יוצא מהכלל- לפעמים בשבתות אחהצ הם באים בלי להודיע אבל זה לא משהו שקורה הרבה. (אולי אני לא ממש עונה להגדרה של מרחק הליכה קצר כי זה בערך חצי שעה.. ביום יום עם הרכב זה כמובן כמה דק' אבל עדיין הם לא קופצים אלינו סתם ככה)

לא יכולה לענות על 2 כי לא חוויתי

אני הסתובבתי עם התמרמרות הרבה זמן ופשוט פעם אחת ישבתי, הסברתי מהה קשה לי (שהוא לא אוכל ממה שהבנתי וזה מתסכל ממש) ואיך אני מרגישה עם זה .... וגם ביקשתי שיגיד לי איזה סוגי אוכל הוא אוהב ומה בדיוק.

ישבתי עם דף ועט וכתבתי את כל הסוגים שהוא אמר , חלק גם אני העליתי רעיונות ואם הוא שיתף פעולה ואמר שהוא אוהב את זה , הכנסתי לרשימה.

וזה מה שאני מרכיבה לארוחות יומיום.

אחרת זה מועך את הירק/פרי

ואומר לי בכנות "אם את לא מסוגלת הכל טוב לא צריך אני אעשה לבד"

ואני נשארת בתחושת החוסר מסוגלות כי וואלה באמת קשה לי לחתוך בצורה מסוימת והוא פשוט רואה את זה כאי יציאה מאיזור הנוחות שלי

ואני כבר לא יודעת מי צודק

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ב באב תשפ"ד 9:35

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ב באב תשפ"ד 9:30

לא נעים לומר

זה נשמע כבר קצת סוג של פינוק,

ואפשר להתבגר ולהתגבר על זה

לאט לאט

כשיש מודעות

אפשר להביא את עצמינו לאן שאנחנו רוֹצות

ולא להיות מוּבלות על ידי ריצוי של מישהו אחר.

כדי שתהני בזוגיות שלך

קודם כל את!

הרצון שלך צריך להיות שמח ומרוצה!

ואז יהיה לך יותר מקום לנשימה, להסתכל סביבך, לראות מה הפנימיות של הטוב שיש לך, להיזכר מה גרם לך לִרצות להתחתן דווקא איתו ... ואז יותר כיף ונעים לִרְצוֹת לתת למישהו אחר.

מחדדת

נשמע שמשהו חסר לך וזה גורר חוסר סיפוק וכל מה שמוביל לעצבות ותסכול.

כדי שייווצר שינוי צריך קודם להבין מה קורה  פה , ואז לראות איך לתווך את זה בעדינות לבן הזוג כדי שהוא יבין מה קשה לך ויבוא לקראתך וזה יעזור בסוף לשניכם להגיע למקום טוב בזוגיות וממילא במשפחה.

בהצלחה ממש!

זמן אתם נשואים וכמה ילדים וכו',

אבל את יודעת מן הסתם שחודשיים אחרי לידה זה בדרך כלל לא זמן שיש בו חשק, נכון?

והאמת שזה גם לא ממש זמן לבישולים מורכבים.

לגבי העניין שבעלך אמר שאם האוכל לא לטעמו עדיף שלא תבשלי לו בכלל, זה באמת עניין בעייתי. זה ממש יכול לגרור גלגל קסמים שלילי כזה שהרצון לתת אחד לשני הולך ומתמעט.

האם את חושבת שאתם יכולים לשבת ולדבר על הנושא הזה? להסביר לו איך ההתנהגות הזו משפיעה עלייך?

נשמע ככה. פשוט תנשמי וקחי את הזמן להתחזק.

תמצאי דברים ביום יום שימלאו אותך,ישמחו אותך ולאט לאט החשק לחיים והאנרגיה יחזרו, לאישות, לבישולים וכו'.

בסוף הדברים יבואו למקומם. הלידה במיוחד ראשונה מערערת את הכל.  גם הבעל מרגיש במקום שני אחרי תינוק, סוג ב'. לוקח זמן, אבל הדברים מסתדרים בסוף.

הבעיות האלו מלוות אותנו הרבה זמן אבל אחרי הלידה מן הסתם מחמיר

תודה על התשובכ

השם נשמע גרוע, אבל הספר באמת טוב.

מדבר על הכל, גם על עניין של אישות. בעיקר מלמד איך ואיפה לשחרר שליטה בלי ביקורת עצמית, בלי תסכול וכעס על הצד השני. איך להגיע למקום חזק בזוגיות ובכלל בחיים ולתת בתוך זוגיות מתוך שמחה וחשק להטיב לשני בלי לגמור לעצמך את הסוללה.מנסיון, זה עבודה לדעת לשחרר שליטה, להקשיב לעצמך, עדיין עובדת על זה מלא והספר האיר לי הרבה נקודות.

הוא טרוד באיזה אופן את חותכת את הירקות- לדעתי זו חוצפה, שיגיד תודה שאת מבשלת כשאת מותשת ואם הוא רוצה לבשל לבד, שיציע את זה כעזרה ולא כהתמרמרות.

לא פרטת עוד, אבל נשמע ממה שכתבת שההתנהלות שלו לא נותנת כוח אלא לוקחת, לכן הגיוני שאת לא נמשכת אליו. לא בטוח שאת צריכה טיפול, אולי הבעיה רק בו שהוא אינו תומך ואולי לא.

אפשר לשקף לו שההתנהלות שלו מתישה, אבל לדעתי כדאי להתחיל בשמירה על הכוחות שלך, לתת זמן לעצמך, לצבור כוחות, לעשות דברים שאת אוהבת, להרגיש אישה טובה בלי אישור מהבעל, ואולי לעשות הפסקה עם הבישולים בשבילו, לא כדאי לבזבז כולות כדי לקבל כפיות טובה.

את חודשיים אחרי לידה, ממש לא הזמן לשבת לעשות חיתוך מדויק לירקות ופירות

תעבירי אליו את המשימה

לא בכעס או תסכול, פשוט כי הוא לא ילד. הוא גבר בוגר, אבא לילדים, נשוי, בעל משפחה, שיכול לעשות את זה עבור עצמו

בשלב בו את נמצאת - את צריכה לקבל ממנו עזרה בבית ולא להיות מתוסכלת מזה שלא חתכת את הפירות והירקות כמו שהוא אהב והוא התבאס.

אם הוא אומר לך לא לעשות אז אל תעשי באמת

וזה לא תחושת חוסר מסוגלות, זה אומר שאת מבינה שיש דברים שהוא עושה טוב יותר והכל בסדר, מזל שיש אותו כדי להכין לעצמו ולחסוך לעצמך

הכנת אוכל היא לא עיסוק בלעדי לאישה. להרות, ללדת ילדים, להיניק לפעמים - זה כן שייך בבלעדיות לאישה. אבל הכנת אוכל בהחלט יכולה להיות התפקיד של האיש בבית, בטח אם האישה חודשיים אחרי לידה, וזה לא מוריד כלום מערכה. אז אם הוא אומר שיכין בעצמו את האוכל, תקפצי לגמרי על המציאה.

יכול להיות שבעלך צריך ללמוד כמו דברים בהתנהלות הזוגית, אבל נשמע שבאמת את זקוקה להעצמה עצמית (וזה הגיוני שהכול עדיין מטולטל אצלך, כי את זמן קצר אחרי לידה), ואם את מסוגלת ללכת לטיפול בשביל זה, ולפתוח שם הכול בפירוט כדי לקבל כוח וכלים - זה יהיה מבורך... כי תראי שאת שווה מעצם היותך, ולא בזכות הדברים שאת עושה או לא עושה ❤️❤️❤️

בהצלחה, יקרה!

אם כי כיום אולי יש מכונים יותר זולים שמשתמשים בדיוק באותם מכשירים..

אני כבר לא זוכרת איזה מכשיר היה אצלי

אולי משהו בשם קנדלה? לא זוכרת 

סדרה של 10 טיפולים בחבילה

פלוס 2 טיפולים שהוספתי עם הזמן

כיום כמעט עשור אחרי

כמעט לידה שנייה

אחרי גם פעם אחת טיפולי פוריות עם מלא הורמונים שידוע שמגבירים צמיחת שיער - ב''ה במפשעה לא חזר (לעומת זאת בית שחי לצערי כן חזר אז לא ברור מה הקטע)..

מעולה

כדאי לך אולי לבדוק 

ואז עובדים בתור מזכירה מהבית לכל מיני עסקים קטנים

אם מזכירות מעניינת אותך לא תמיד מחפשים ידע מראש למעט אקסל, מחשבים ויחסי אנוש אולי במוסדות החינוך שאת אומרת שיש הרבה ירצו...

עוד משהו, יש תחום שמעניין אותך? את אוהבת? טובה בו?

איפור/אפיה/סידור פירות/ וכו וכו

תבדקי את התחום של בקרת איכות.

בחלק מהמקומות אפשר להיכנס בלי תואר או תעודה, ויש כל מיני תחומים.

ובלי קשר, אני חושבת שעדיף להתחיל במקום שאת לא רוצה ולחפש עבודה אחרת תוך כדי עבודה. בהנחה שחייבים את הכסף.

למשל סייעת אישית במשרה חלקית.

מוכרת בחנות.

מזכירות

אבל זה לא אומר שאת לא מבייצת עכשיו...

אלא אם גם לא ראה שום זקיק מוביל... 

והרופאה אמרה לי אמרה שזה לחודש בערך..

אבל לא יודעת מה ראו אצלך

של נשים וגברים בנפרד לשאלות ביעוץ, רק בעלי מקצוע רשאים לענות..

ויש להם קווים לייעוץ והתאמת אנשי מקצוע במחירים מסובסדים בכל רחבי הארץ.

קורסים למינהם בתשלום סמלי.. וכו

היא עושה גם הדרכות פרטניות.

אני מאוד אוהבת את איך שהיא מדברת על דברים ובכלל כל הגישה שלה מאוד מתאימה לי

נשמע שאת פשוט צריכה איזה אוורור דחוף

יש לך אפשרות לצאת לאיזה לילה 2 רק עם בעלך?

נשמע באמת לא פשוט המעבר, ועוד בחופש, ואחרי שגם לילדים היתה תקופה מאתגרת. גם רק אחד מהדברים זה כבר אתגר, כל שכן שהכל יחד זה ממש לא קל. אז מצטרפת לתפילות שלך, ותזכרי שהתנהגות של אחרים והמציאות בכלל הן לא בשליטתך - רק התגובות שלך והמעשים שלך!

(כך שגם אם הם רבים, מלכלכים, או כל דבר שגורם לנו לאבד עשתונות, זה לא מעיד עלייך כאמא או כאדם. כשמראש לא מרגישים שזה היה אמור להיות לגמרי אחרת, וזו האחריות (=אשמה) שלנו אם יש ריבים / בלאגן / צעקות / ועוד..., גם פחות מרגישים חסרי אונים.)

אני חייבת גם לומר שזה שהילד מיוזמתו(!) ניקה והתנצל זה ממש מעורר התפעלות! הוא נשמע ילד מתוק מתוק (בתקופה לא קלה עבורו..)

התנהגות מאוד בוגרת!!!

לדעתי רק לשבח אותו על התיקון שהוא תיקן,

ולא להתרכז בהתנהגות הלא טובה.

לא נראה לי שכדאי לתת לאחות את הרופניים שהוא כנראה כל כך אוהב...

שימי לב שגם את מבקשת פה מאתינו- תגידו לי שיש לי אפשרות לתקן. צעקתי. איבדתי את זה מול הילדים. אני חסרת סבלנות אליהם לאחרונה.

תגידו לי שאפשר לתקן...

והמתוק שלך גם פגם... אבל גם תיקן!

נראה לי שגם את וגם הילדים צריכים מבט חומל יותר.

הבנה שכשאמא לא נוכחת כרגיל בבית- זה מדאיג את הילדים. הם במתח. הם בסטרס.

וכנראה שהסטרס הזה מצא לו פורקן היום... וזה בסדר. זה טבעי, בהתחשב בנסיבות של הבית שלכם.

אוגוסט גם ככה קשוח לכולנו.

קחי לך זמן לבד עם עצמך אבל בקטע של פינוק.

אני בטוחה שזה יעזור לך להסתכל אחרת

אהבת אם שלא תלויה בדבר..

אז לא הייתי נלחמת עכשיו על המחשבות.

זאת את וככה את מרגישה. אחרי הלידה תאהבי את הילדה והיא תהיה יקרה לך.

תתמקדי עכשיו בהכנה ללידה רגועה,

אם עושה לך טוב לעשות סדר בבית

או סתם לרבוץ בספה כי גם אין לך כח לזוז

אני ילדתי לפני 3 חודשים בן חמישי, ואין לי בנות

ברור שהיתה לי אכזבה כאשר הבנתי שזה עוד בן.

באיזשהו שלב התגברתי על האכזבה הזאת ועדיין עלו לי כל מיני מחשבות מידי פעם

אחרי הלידה.. אי אפשר לתאר איך הכל הכל הכל עבר לי בשניה שראיתי אותו

והוא אהוב עלי כמו לא יודעת מה. אני מאושרת עד אין סוף ולא יכולה לדמיין בת במקומו.

ומרובת אושר לא באלי בכלל לחשוב על בנות עכשיו. טוב לנו ממש ככה

ואני אולי דמיינתי שיהיה יותר טוב עם בת

אבל ה' יודע מה הכי טוב לנו..

קראתי אותך,

האמת, גם אצלנו בן יחיד ועוד 3 בנות...  הוא ממש רוצה אח וגם אבא שלו. גם אני אשמח לעוד בן שיהיה בשבילו לאח, אבל אשמח גם אם תיוולד בת. העיקר שנצא בריאים, התינוק/ת ואני מביהח.. ככה אומרת לעצמי כל הזמן

וזה מה שמחזק אותי.. שברוך ה' אני בהריון, אני לא יודעת מה מין העובר עדיין, אבל ברוך ה' על ההיריון, על הבריאות, ושנזכה באמת לצאת בידיים מלאות מבית החולים.

מאחלת גם לך לשמוח בבת החדשה שתצטרף 🤗

ברגע שהיא תצא מאמינה שאת תתרגשי ותשמחי😍