פורום הריון ולידה (עמוד 4348)

אני אישית חושבת, ששיא - זה מוגזם, אבל עדיף - כדאי.

 

בטיפול הומאופתי.

כבר רצו לעשות זירוז, ומשמים המחלקה היתה עמוסה ונתנו לה להמתין.

בינתיים היא התקדמה עם הומאופתיה.

לידה ראשונה. בסוף זה התקדם כל כך מהר שהיא לא הספיקה אפידורל...

יש טיפול לזרוז

יחסי אישות.
עיסוי פטמות.
בעזרת ה' שתהיה לידה קלה ומלאת בריאות לשניכם

כשאומרים יחסי אישות
הכוונה לאורגזמה דווקא של האישה או אפילו סתם חדירה בלי שיא מבחינתי?

בזרע יש פרוסטגלנדינים שזה מרכך את צוואר הרחם, וכשיש אורגזמה יש אוקסיטוצין שזה ההורמון המרכזי בלידה שגורם לצירים.

שמן קיק

לשפשף בעדינות את הפטמות (אומרים שזה משחרר הורמונים..) ודיקור סיני
בהצלחה

יכולים לעזור ולהתחיל צירים..מניסיון..

בהצלחהה לידה קלה

ניסיתי עיסוי פטמות ויחסי אישות. התחלתי גם הליכות - שום דבר מהם לא עזר. ואני לא רואה את עצמי מתחילה עכשיו להוציא כסף על דיקור סיני. זה הריון ראשון שלי, ובכלל לא יצא לי להרגיש צירים חוץ מפעם אחת. מה יש לעשות עם עלי פטל?

לא עשיתי שום דבר ובסוף זה הגיע .

אל תלחצי זה קורה להרבה בלידה ראשונה..

חברה שלי לקחה פעמים שמן קיק ומיד התפתח לה צירים..אבל אני ההיתי מחכה בסבלנות..

לידה קלה!

בטח התכוונת לפותחת.

את צריכה להיכנס לתגובה שלה וללחוץ שם על "תגובה".

קדם כל, טבעי - זה לא לזרז, אלא לחכות בסבלנות עד שיגיע הזמן. ולא אנחנו מחליטים מתי הוא מגיע.

 

אלא אם כן יש סיבות רפואיות המצדיקות התערבות כזאת לתוכניות עליונות.

 

במקרה כזה, אני ממליצה על דיקור או אקופרסורה או שיאצו. כל אחד מהשיטות הללו נותנת זירוז  מאד יפה.

 

אפשר להעזר גם בהומאופתיה. יש תכשירים שמעודדים הופעת הצירים, יש המחזקים צירים קיימים ויש מסדירים את הצירים (לפעמים יש צירים ואף חזקים, אך לא מאורגנים והם רק מתישים את האישה ולא מקדמים את הלידה).

 

ובכל מקרה צריך לבדוק שאישה לא עייפה מידי. הרבה פעמים ראיתי שלידה מתאחרת לבוא פשוט מפני שאישה עייפה מידי. ואחרי שהיא ישנה כמה שעות ברצף - פתאום מתחילים הצירים.

הוא לא אוסר. אלי זה מה שיש לך?

הלוואי, זה דם בוודאות, ועם הרגשה.. בינתיים לא דימום כבד אבל זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו

 

ותודה על התגובה!

אני רק יודעת שכשיודעים בוודאות שהדימום הוא מהכדורים הרבה רבנים מקלים בזה אז כדאי להתיעץ

סרטז ורוצה לדעת אם שמעתי נכון

הוא אמר שבגלל שזה מהכדורים לדעתו מקלים וזה לא מטמא.
ובכללי לאישה מניקה יש ממש הקלות, גם אם יש דימום הוא צריך להיות בכמות מכובדת כדי שיטמא. אני לא זוכרת מה הכמות המדוייקת ולכן לא כתבתי..
שיהיה בהצלחה!

נפוץ שאחרי שבוע יש דימום. מיטהרים, ואח''כ אין יותר.

בהמלצת רב
תוך יום זה עבר

תמיד בהתחלה כשמתחילים עם סרזט, יש דימום. וזה דימום אוסר.

אני גם לקחתי סרזט, אחרי ניתוח קיסרי וגם עכשיו לוקחת+ הנקה כמובן.

 

אל תקחי סתם 2 כדורים בלי להייעץ עם הרופאה שלך.

מה שכן- תשתדלי לקחת כל יום את הכדור בשעה קבועה! שימי לך תזכורת בפלאפון ואל תדחי...

כל יום באותה שעה.

בד"כ זה מסתדר מייד והדימום נעלם ולא מופיע כל עוד את מניקה ושומרת על הנקה קצופה בלי לשלב תמ"ל.

לפחות עד גיל שנה- אין דימום וזה כייף!

רק בשביל זה שווה לשמור על ההנקה

 

בהצלחה

להרבה בנות יש דימום הסתגלות.

לי היה ולא נאסרנו, אבל גם אם נאסרתם לא נורא, זה יפסיק בעז"ה ואז תוכלו להיטהר ויהיה שקט.

 

אם את מתחילה עם גלולה כפולה את לוקחת סיכון שיהיה בלגן כשתרצי להוריד מינון בחזרה, ולמה לקחת המון הורמונים אם כבר נאסרתם ואפשר פשוט לחכות ולראות שזה ייגמר לבד, ולי הכפול עשה חולשה נוראית.. בקיצור לא מומלץ.

הרופאה שלי גם אמרה שאסור (אחרי שלקחתי ולא גיליתי לה.. שלא תרביץ לי..).

 

אם רואים שהדימום לא עובר לבד אחרי עשרה ימים או שבועיים אז אפשר לחשוב. ולשאול את הרופא שלך.

לי לאחר לידה ראשונה מיילדת מאד מוסמכת אמרה לי מראש לפני שהתחלתי סרזט, לקחת כדור אחד בבוקר ואחד בערב לשבועיים הראשונים. בשעה מדוייקת מאד ממש על הדקה.

אני גם במצב די דומה, מבלי אפשרות לעזוב כי זה ממש לא ישתלם לי. אני יודעת שרק עוד כמה חודשים אני אסיים עם זה.
בעקבות העניין אפילו הגעתי הפסיכולוגית, ומה שעבדנו להכניס לראש שלי: אני באה לעבודה כדי לעשות את מה שהתחייבתי לעשות שם, בלי שום מטרה לרצות אף אחד. נטו בשביל הxxxx שקלים שנכנס לי בסוף החודש לבנק. ועם זה אני מפרסמת את משפחתי. ובבית נהנים מהכסף הזה, ומעריכים את עבודתי.

אולי כיוון כזה יוכל לעזור לך.

לבקש להגיע לשיחה,
להגיד שאת מאוד מעריכה אותו ואת מקום העבודה ושאת מרגישה שהיה אירוע אחד ששיבש את היחסים ביניכם וממש תשמחי אם תוכלו להשאיר את זה מאחוריכם ולפתוח דף חדש?

באמת קשה לקום לעבודה כזאת כל בוקר..

או שאם עושים לא נכון יכולה לצאת תשובה שגויה.

החיידקים באיזור..

מקל כזה שמכניסים לנרתיק לא עמוק ו"מנגבים" איתו בפנים ואז נוגעים בפי הטבעת.
ברגע שהכנסת וזה נגע בדפנות זה עשה את העבודה . ןאם את חוששת תסתכלי עם מראה שהכנסת למקום הנכון.
חבל לחכות לרופאה זה לוקח שניה.

אצלי זה היה 60 מ"ל.
אבל זה תלוי בצרכים של הילד, במשקל וכו.

ואז השנה יכולה להתחלק כך:

דרגה לפני הח. לידה

דרגה חדשה לזמן הח. לידה- כי יש ילד נוסף במשפחה

דרגה שלישית לזמן של הארכת הח. לידה- את מאבדת כל דרגה- לא זכאית להשתתפות

חזרת מחופשת לידה- קבלי את דרגתך מחדש ...

 

בהצלחה

פשוט תורידי רק את החומצה פולית- כי יש אותה גם בברזל וגם בויטמינים..

*רוקח פעם אמר לי שזה יוצא בשתן-לא יודעת אבל מאיזה מינון זה יוצא ואיזה זה בעיתי.
**אם הברזל של אלטמן טטב לך אז מצוין. לי הוא היה טוב אבל באיזה חודש חמישי -שישי לא השפיע אז הייתי צריכה לעבור חברה.. תבדקי בבדיקות דם.

הרבה שמחה ובריאות!

מדובר בשינויי הורמונים

אני חושבת שכל אישה עוברת את זה אחרי לידה

זה גם לוקח תקופה מסויימת 

אז אל תצפי שזה יעבור מהר (הלוואי וכן...)

 

לאט לאט החשק חוזר 

היו על זה הרבה שירשורים פה 

מזה הבנתי את זה עד שחוויתי את זה אחרי לידתי הראשונה

 

אולי לדבק של האפידורל כדאי שתלכי כמה ימים לפני למקווה 

ולבקש מהבלנית עזרה שתוריד לך 

או ממישהי מהמשפחה (תגידי שזה מגרד ומציק)

בא לך לראות !!! תשלמי קצת ותפנקי את עצמך במקווה חדש. הפעם תרשי לעצמך בית מלון כזה. חד פעמי

אני דווקא אוהבת...יש לי בעיה עם העשיה עצמה..

כזה יגיע פשוט תחשבי שעכשיו זה משהו רק בשבילו

וקודם היה יותר בשבילך

זה יעבור מהר  

תתחילי לחשוב ולגרות את הרגש מהבוקר של הטבילה..

שיחזור מוקדם כדי שתוכלי להתכונן בנחת ולנוח..

ותתחילו לאט לאט.. מילים מגרות ומחמיאות מצדו.. מגע מעל הבגדים.. ממש ליל כלולות...

נרות.. ריח טוב.. אוכל מושקע.. שגם הוא יתקלח לפני..אולי אם את בעניין שישים בושם..

לגבי החשק..את לא יוצאת דופן... אחרי לידה גם חוששים מהכאב,, גם עדין עייפים וגם ההורמונים לא ממש מאוזנים.. תסבירי לו שזה לא בגלל שאת לא אוהבת אותו..

 

לגבי הדבק- או כמו שהציעו לבקש עזרה מאמא/אחות/בלנית או לקנות מברשת למקלחת ולשפשף..תסתכלי בעזרת מראה גדולה אם זה ירד..

 

לגבי קיום יחסי אישות מלאים לפני בדיקת רופאה.. כל אחת תגיד לך משו אחר שהנחו אותה כן/ לא.. לדעתי זה קשור גם בהרגשה שלך במקום- איך הוא מרגיש לך..עדיין כואב? היה או לא היה תפרים וכו... וגם אם אתם רוצים למנוע...

העצה שלי היא שהוא התייעץ עם רב לגבי נשיקת עטרה.. לא חושבת שזה לעניין להסביר פה איך וכמה וגם זה תלוי בכם/ ברב שלכם..

 

 

תתקשרי מדי פעם אולי מישהי ביטלה. עדיף לא לטבול לפני בדיקת רופאה ולו רק בשביל ההרגשה.
ולגמרי מבינה את החשש, ההנקה והטיפול בילד, החשש מהכאב והעייפות, כל אלה לא מסייעים לחשק. אולי תעשו טיול לפני, תתלבשי לפני וככה תרגישי כמו עצמך. אולי לשים את התינוק אצל אימא שלך או מישהי אחרת בערב, להגיד שיוצאים לסרט ולחזור לאסוף אותו אחרי.
בנוגע ללחץ, תגידי לעצמך שבמוקדם או במאוחר זה יקרה אז עדיף לסיים עם זה תתקדמו לאט ואני בטוחה שהוא יתחשב בך, תזהירי אותו שמפסיקים כשאת אומרת ומתקדמים רק בקצב שלך. הוא בטוח יבין.
נשיקות! ומזל טוב על האוצר הקטן, אני בטוחה שהמחשבה עליו והרצון לשמח את הבעל יתנו לך כוחות.

בעיקרון, לפי ההלכה ולפי הרפואה וניסיון של 4 לידות (1 גם קיסרי)- כדאי לוודא שעברו 40 יום מהלידה ורק אז לטבול. (ב"דכ כן עוברים 40 יום... ואם לא- אז זה די קרוב)

למרות שיש את הקושי ורוצים כבר מגע וחיבוק והתרפקות.

ןמצד שני יש גם את הלחץ של המצווה עצמה. אחרי לידה. אולי יכאב? ויש את התינוקי הקטן ברקע שמתעורר מידי פעם... ואולי את גם מניקה- אז זה גם מפריע לפעמים...

והעייפותתתת

ולא חסר.

אבל מניסיון שלי-

זה אולי טיפטיפה כואב בפעמים הראשונות אם זה בגלל תפרים/ קרעים ואם זה בגלל שהמקום נפתח ונסגר..

אבל אח"כ זה עובר חלק..

והטבילה של אחרי הלידה כ"כ מרגשת- אחרי כל הלידה וההורמונים וההרגשות והריחוק לדי הרבה זמן מהרגיל. (אחרי ש-9 חודשים לא הייתם אסורים ופתאום באה הלידה והדימום ומרחיקים...)

וזה מרגיש כמו ליל כלולות באמת.

אז זה שווה.

ואם בעלך עדין ומתחשב ותסבירי לי למה את חשה ככה- אני מאמינה שהוא יתחשב ויעשה כל מה שיוכל שיהיה לך קל וכייף ונחמד וטוב

בהצלחה רבה!

והרבה מזל"ט!!

לפני שטובלים אחרי לידה??

[נראה לי שיש פה קצת בלבול...]

הדבר שצריך לבדוק זה שעבר שבוע מלידת זכר ושבועיים מלידת נקבה לפני הטבילה. בדרך כלל הדימום אפילו לא נגמר אז.
הייתי חייבת להעיר כדי שלא יטעו בדבר כזה.

אחרי הלידה מאוד מאוד פחדתי, והגוף שלי ממש היה מכווץ...
בזכות בעלי הצלחתי להתגבר על הפחד
הוא עודד אותי לאורך כל הדרך במילים טובות,
וב''ה זה עבר.
זה אמנם כאב בהתחלה, אבל הרגשתי הרבה יותר טוב אח''כ שהצלחתי, וגם ששימחתי אותו

בהצלחה!

לגבי הדבק מהאפידורל- גם בזה ראיתי שהשמן עוזר, איכשהו מצליחים להגיע לגב ולנקות.
בהצלחה!

אני לא סבלתי את ה KY ג'ל ומצאתי ג'ל של פמינה, משהו צמחי ומאד נעים.

ג'ל סיכה רפואי. מאלחש מעט.

מציל אותנו כל פעם אחרי לידה.

 

אפשר לקנות בבתי המרקחת עם או בלי מרשם רופא.

שאני טבלתי בדיוק חודש אחרי לידה והיינו ביחד ולא כאב בכלל, לא הייתי צריכה לשים חומרי סיכה.

 

המעשה לא מושך כרגע, הפעם, שאת מחלימה מלידה (אז זה לגמרי נורמלי ומוכר) או תמיד זה ככה, תמיד המעשה קשה עלייך?

אם התשובה היא ב', ממש מומלץ להגיע לטיפול. יש דרכים לטפל. חבל שתסבלו שניכם ותצטערו סתם.

 

סתם מהפחד לגעת שם אחרי כל ההתעסקויות בלידה שם...
תודה רבה לכולן עזרתם לי מאוד!!

אם זה בעייתי, אז כמובן אפשר למחוק. (אין לי אחוזים או משהו..)

בצוק איתן היינו זוג טרי והייתי ממש לבד ובחרדות ;( . היום ב"ה עם ילד בן חצי שנה..
וכל קיץ אני בפחדים שבעלי יחזור לעוטף עזה (גם חירנ"יק..היה בקיבוץ בעוטף בצוק איתן).

אני מאןד מעריכה אותו על כך אבל אין ספק שעלינו הנשים מוטל להיות חזקות..


מה שכן- להתפלל לבואו של משיח ללא יסורים בע"ה... אנחחנו מחכים לך .

הייתי במצב הזה בחומת מגן.

 

להתפלל.

לנשום עמוק.

להשתדל להסיח את הדעת.

לבטוח בקב"ה.

לקחת רסקיו. ואם לא מספיק, יש אפשרויות נוספות ברפואה האלטרנטיבית.

לחשוב מה יותר משרה שלוות הנפש - להיות אצל ההורים או להיות בבית ולקחת עזרה.

ואם עדיין קשה, להתקדם בצעדים של 20 דק' בכל פעם.

 

 .

ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

אני מרגישה כפוית טובה שאני בכלל מתלוננת

כי בעלי ב"ה ב"ה ב"ה חזר הביתה בשלום.

אבל פשוט כל הסרט הזה.. אני בדיוק בשלב בהריון שהייתי לפני שנתיים כשהעניינים התחילו להתחמם

וזה פשוט מרגיש כמו אותו הסרט שמשודר פעם שניה..

 

תודה אבא שהחזרת לי אותו, הלואי שכל חיילינו ישובו בשלום הביתה!

גם אני הייתי במצבך, סיוט לא מהעולם הזה...

במובן מסוים רציתי להמשיך למנוע הריון כדי לנצח את הסטטיסטיקה שכל שנתיים מלחמה.

מה שכן אני חושבת שהפעם אפשר להתכונן מראש,

זאת לא סתם חרדה- זאת המציאות, מלחמה תהיה- השאלה מתי...

 

אפשר להיות מוכנים ולעשות את זה בשלווה ובאמונה שבע"ה שהקיץ זה יהיה לחינם..

אבל כמו שהחיילים מתאמנים למקרה שאם יהיה צורך, ובגנים ובתיה"ס מתרגלים כניסה למרחבים מוגנים-

ככה גם אנחנו צריכות להיות ערוכות- זה לעצמו יכול לעשות שינוי עצום

 

1. להתכונן כלכלית להוצאה של כמה אלפי שקלים- להוצאה חריגה יכול לעשות הבדל פלאים!!!

2. רשימה של קניות בסופר- כשמורידים את הסדיר סמוך לגבול כבר להתחיל את הקניות- קודם דברים יבשים- חד"פ, טיטולים בכמויות, תמ"ל, אוכל יבש שמכינים מהר, אוכל יבש לשלוף לדרך לך ולילדים ועוד ועוד

3. לבשל ולהקפיא אוכל (בלי קשר למילואים, תמיד טוב שיהיה לאחרי לידה) ממליצה להכין קציצות בשר עם כל התוספות והתבלינים- רק במקום לשים בסיר- מקפיאים. להקפיא במנות. כשצריך ואין זמם לבשל שמים בסיר עם רסק עגבניות גם בלי שום השקעה נוספת זה טעים ובריא-חשוב להתחזק.

4. רשימת טלפונים של מוניות, בעלי מקצוע עם המלצות (אינסטלטור, חשמלאי וכד'- לא לשכוח שאפשר גם להזמין דרך בהצדעה)

5. רשימת בייביסיטריות אופציונליות למקרה הצורך- להכין רשימה ארוכה ולהכיר לילדים עוד קודם, כי בד"כ בקיץ הן יוצאות עם חברות/ משפחה ולא תמיד זמינות, יקל עלייך גם אם בעלך בע"ה יהיה בבית כל הקיץ.

6. רשימה של שכנים/ בני משפחה שישמחו לעזור ולרשום לפי ההיכרות עם האופי שלהם מה לדעתך כל אחד ישמח לעשות- מניסיון ברגע האמת מאוד קשה לחשוב על זה, אז עדיף שהכל יהיה כתוב.

7. להרגיל את התינוק לבקבוק- מתלבטת אם להמליץ על זה או לא עוד לפני שיודעים אם יהיה משהו או לא, מצד שני בעת הצורך יכול להיות סכנת חיים כי תינוקות יונקים עלולים להתעקש על ההנקה ולא תמיד אפשר עם הלחץ והחרדות...

8. להוציא כסף מזומן ולהחביא בבית, מאוד חשוב!! לא להתקע בלי מזומן משהו כמו 1000 ש"ח

 

לא עולה לי כרגע עוד דברים אבל בטוחה שיש עוד, מוזמנות להוסיף לטובת כולנו!

יותר הפחד, כשהוא נמצא שם..

למה השליליות הזאת?!?!?!מי החליט?

בורא עולם איתנו!!

אולי באמת אני צריכה להתנתק קצת מהתקשורת כדי להירגע..
בע"ה הקיץ יעבור בשלום..

בדיוק - שבוע 36.

כנראה שאין בזה כללים - אם את חושבת שאלו צירים, אולי כדאי לנסוע.

 

מצד שני בהריון שאחר כך בשבוע 36 או 37 היתה לי יממה עם התכווצויות כואבות ממש אבל לא מסודרות, נסעתי להיבדק ובסוף זה היה כלום. חתמתי להם שאני משתחררת והכל נרגע.

זה לא בהכרח מבשר לידה...

 

תמשיכי לעקוב, בשורות טובות!!

רשימות יש לך בכל חנות לתינוקות (שילב וכד')- ולדעתי למשל משילב ספציפית כדאי להתרחק כי דיי יקר שם..

אחד הדברים שזכורים לי זה שניסו לגרום לנו לקנות חבילת מגבונים לחים במחיר מופקע- כשהמגבונים הלחים שבסופר ללא ספק מספיקים (את רק צריכה שהם יהיו היפואלרגניים וללא אלכוהול.. אני מעדיפה גם בלי בישום..)

הדברים החשובים (לדעתי) הם:

* בגדים להתחלה (אבל כדאי לחכות לשלב מאוחר כדי להבין אם צריך מידה NB או 0-3M. אצלי למשל הם נולדים סביב ה-3.300 ק"ג וה-NB מחזיקים אצלי שבועיים- אז לא שווה בכלל להחזיק הרבה סטים של זה..

*עגלה וסל קל לרכב- אם את עם רכב אז סל קל שמתלבש על העגלה זה אחד הדברים הנוחים. ושהעגלה תהיה קלה. לדעתי מחיר הגיוני לעגלה זה עד 3000 ש"ח, אבל זו רק דעתי..

* עריסה- אפשר להשאיל מיד שרה. שם הם מחייבים אותך להחזיר את העריסה תוך 3 חודשים, או להשאיל ממוצצים- שם את יכולה להשאיל לתקופת זמן בלתי מוגבלת, את משלמת עבור כל חודש, ואם את משאירה אותה אצלך כך שהתשלום יוצא בשווי העריסה אז העריסה נשארת אצלך גם לילדים הבאים

* מצעים לעריסה- כדאי כמה מצעים (יותר משניים) למקרה שהתינוקי פולט\מרייר

*חיתולי בד

 

זה מה שאני מצליחה לחשוב עליו..

טיפ כללי- אם יש לך התלבטות בנוגע לאם את צריכה או לא צריכה מוצר מסוים- תזכרי תמיד שהחנויות נשארות פתוחות גם אחרי הלידה!! את יכולה לברר על דגם שאת רוצה, על הסוג, ובמקרה הצורך- לבקש ממישהו (נגיד, בעלך ) שיקפוץ לקנות את זה. חבל להוציא כסף על דברים שבסוף סתם זרוקים בבית..

זאת רשימה שהכנתי לעצמי אז יש דברים שהורדתי כי לא התאימו לי אע"פ שהופיעו בכל מיני רשימות.

רשמתי גם מחיריםואיפה כדאי לקנות על חלק מהמוצרים.

אם בא לך אשלח לך במייל, תכתבי לי בפרטי.

כבר שלחתי את הרשימה לכמה בנות, מקווה שהיא מועילה ולא שאני מלעיטה את הציבור בשטויות..

את ממש לא מלעיטה בשטויות, אני נעזרתי בה הרבה, תודה רבה

המייל שלי: ayalaw91@gmail.com

שבעיגול האדום בצד יש מן נעץ- תפתחי את ההודעה מ"תחיה דולה" ותבחרי את אחד השרשורים הצבועים בכחול/תכלת.. ככה זה נראה מהפלאפון (מצורפת תמונה)

או באיזור, ממליצה על חנות בשם חסדי שמואל בגוש שמונים. יצאתי משם עם כל מה שהייתי צריכה והם היו ממש מקסימים.

עגלה קלה עם סלקל עלתה לי 2,000 (אמנם ללא אמבטיה, אבל מצב שכיבה 170 מעלות), מיטה ומזרון של 1-1.1 מטר, בדיוק מה שהייתי צריכה כולל מזרון עם צד לשנה ראשונה וצד לאחרכך בערך ב1,500 ש"ח, מצעים מתאימים ומשטח החלפה שמתלבש על המיטה בזול. קניתי שם גם מוצצים, בקבוקים ואני אישית מצטרפת למה שנאמר שעדיף לדעתי בגדים של 0-3 ולא NB. 

עריסה לקחתי מיד שרה אבל לא התלהבתי ועברתי להשתמש ישר במיטה. בגלל שהיתה בגודל סביר היא התאימה לי לחדר שינה.

אני גם ממליצה על עריסה מתקפלת עם תוספת לתינוק נולד (לי אין, להורים יש וזה מעולה, מתכננת לקנות לילד הבא). זה אמנם יכול להגיע ל500 - 600 ש"ח אבל זה מתאים גם להתחלה כי יש את החלק של העריסה וגם לטיולים או נסיעות לשבת.

הייתי גם מוסיפה מובייל לעריסה או מיטה וכמה צעצועים חמודים, 1-2 שהצוציק/ית יוכל להסתכל על עצמו ועליהם גם בשלב הראשון הראשון.

חבילת חיתולים ראשונית, מגבונים, חיתולי בד להגנה עליך, חיתולי בד יותר עבים כשמיכה לעיטוף, סינר הנקה, תיק עגלה זול זול מסופר פארם, מנשא, אלכוהול וצמר גפן לניקוי הטבור, משחת תינוקות ואחד הדברים שאני הכי אוהבת (עובד מעולה גם על תפרחת חיתולים) זה שמן אבמטיה של סבון.  יתכן ששווה לך לקנות 2 מוצצים ו2 בקבוקים (לא יותר, חבל על הכסף) ואני אישית אוהבת את טומי טיפי. יש להם גם כלי למקרוגל שהוא מומלץ בחום רב, אבל תחכי עד שאת יודעת שתשמשי בו, אחרת חבל.  שמיכת עגלה או 2 ומשטח שתוכלי להניח עליו את התינוק. יש זולים, יקרים, אוניברסיטה, פשוטים....

 

אישית ההמצאה הכי טובה וגאונית שאי פעם בראו לדעתי זה ה Leachco Podster. אין לי מושג אם יש את זה בארץ, אבל גם בתור תינוקת פיצית יכולתי להניח אותה בבטחה והיא ישבה וצפתה בי עושה דברים ואני הרגשתי בנוח.

לשלב קצת יותר מאוחר וחורפי ממליצה לך על שק"ש לתינוקות.

 

עוד המלצה - תעשי רשימה של הדברים שהיית נורא רוצה כמתנה ותפזרי אותה בין בני משפחה וחברים קרובים ושיתאמו ביניהם, גאפילו עגלה וסלקל (חשוב שאת תלכי לבחור ולא לתת להם). יש לי הרושם שזה דבר שהסבים והסבתות נהנים להשקיע בו, ותמיד נחמד לקבל מה שאת רוצה מבחינת המתנות היותר קטנות. לי האחים התאגדו לקנות מוביילים למיניהם, אז זה שווה לטעמי את הניסיון.

 

מסכימה עם הלהתרחק משילב אם אפשר, למרות שלא תמיד אפשר.

 

שכחתי, יש דברים שאת יכולה לקבל בחינם או במחיר מינימלי כמו מטרנה, צעדים ראשונים (הם שולחים חבילה), בסופרפארם יש לדעתי חבילת לידה שאת יכולה לקבל ב10 ש"ח. הם הרבה פעמים כוללים כמה חיתולים, מוצץ, בקבוק ווד. זה פרסומי אבל שווה.

יש להם סניף בפ"ת ובראשל"צ

עגלה- אפשר למצוא נהדרות ביד 2 או מקרובי משפחה.
בקבוקים- לא לקנות הרבה, אולי בסוף תחליטי להניק.
תמ"ל- כנ'ל, תזמיני אריזות ניסיון מהאינטרנט, מקסימום קופצים לסופר וקונים.
מוצצים- לקחת בחשבון, אולי לא יאהב את הסוג שקנית, אפשר לקבל בדוגמיות מצעדים ראשונים וסופר פארם.
להצטייד בחיתולי בד- חיתולים רגילים -מגבונים.
אלכוהול, משחה לטוסיק, מסרק, מדחום, אקמול לתינוקות, משחה להנקה, ויטמין d, טיפות מלח לצינון, סירופ לגזים- מאוד שימושי.
עריסה- קנינו כבר לול שמשמש לזמן ארוך.
צעצועים - מקבלים ואין להם במילא שימוש בגיל קטן מאוד, לא לקנות.
בגדים, שמיכה, מצעים, מגן ראש - אם אפשר להשיג ממשפחה, אם לא אז לקנות, אבל גם כאלה מקבלים כמתנות. לא להגזים, בהתחלה לא מלכלכים הרבה.
מגבת נעימה- לא להתקמצן פה כי הזולות הן על הפנים.
מובייל, טרמפולינה, אוניברסיטה- יהיו שימושיים די מהר, אפשר לקנות או להשיג עוד לפני הלידה.
סבונים לתינוק, שמן תינוקות, קרם גוף, רפידות הנקה- לא מתקלקל, אז כשיש מבצע קונים שיהיה.
ילד ראשון, לקחנו ה-כ-ל בהשאלה מאחת הגיסות ואז לאט לאט קנינו משלנו, לפי מה שראינו שצריך. כמובן לא מוצרים מתכלים או מוצצים ובקבוקים, אבל דברים כמו טרמפולינה, משטח פעילות, אמבטיה, סטרילזטור, משאבה, מובייל. בסוף לא השתמשנו בכלל בהרבה מכל זה. גילינו שנוח יותר לרחוץ בקערה ושסטרילזטור זה לא בשבילנו, הנקתי כך שלא נזקקתי למשאבה ולרוב הבקבוקים, אבל זה תלוי בתינוק וההורים.
בנוסף שידת החתלה מצאנו בחינם משכן שמסר, וקיבלנו גם הרבה מהבגדים. כדאי להצטייד בבגד חם אחד לפחות, גם אם נולד בקיץ למקרה שיהיה קריר או מזגן.

מזל טוב!

וזה היה טוב.

לפני זה א"א לדעת.קניתי את הבסיס וזה היה מיותר.

עגלה בחרתי מראש.

ראיתי שיש מבצע על פג ב2500 לדגם של איזי דרייב. לנו יש את העגלה הזו ואני ממש מרוצה!!

מוסיפה משלי,

מוצץ- מספיק אחד טוב שלא תתקעי בלי. הם לא זולים בכלל ואת לא יודעת אם התינוקי יאהב אותו.

בכלל מומלץ לא לתת מוצץ בשלושת השבועות הראשונים לביסוס ההנקה. מומלץ טומי טיפי וגם מאם היו לנו מעולים מאוד. אוונט מחליק מהפה וקשה לתינוקות לאחוז אותו.

 

בקבוק טוב אחד, אם תצטרכי בהמשך תקני- אם מניקים מספיק אחד ואם לא אפשר להשלים אח"כ (אם אתם גרים בישוב מרוחק, אז כדאי לשקול מחדש כדי שלא תתקעו ותצאו לסידורים אחרי הלידה-לא כיף)

 

שמפו אל דמע- ששימש אותנו כמובן גם כסבון לגוף

 

מזרונים למיטות שונות ובגדלים שונים ללול ניתן להשיג בהרבה חנויות ציוד לתינוקות, יותר זול מלקנות מיטה/לול חדש.

לנו יש תאומים ואחד ישן בלול קבוע- ולא הבחנתי שזה פחות נוח ממיטה. אם יש מצוקת מקום זה שיקול.

 

מובייל-השגנו

אוניברסיטה- נראה לי מיותר לחלוטין. זוחלים ומרימים ראש יותר מהר כשהם משתעממים על הבטן עם משחקים שמפוזרים.

 

משטח פעילות-בינתיים 3 קטנים עוד לא קניתי ולא נראה לי שאקנה- פורשת שמיכה או שתיים על הרצפה. אפשר שמיכה דקה מעל שטיח.  גם שטיח לינולאום (p.v.c) זה מעולה!!! גם אסטטי וגם נוח וקל לניקוי. לא צובר אבק כמו שטיח רגיל ולא צריך להרים כל פעם.

 

משאבה טובה כדאי להשאיל מחברה או מיד שרה(יש להם משובחות וזה חוסך זמן יקר וכאבים יחסית לפשוטות), לפעמים צריך ממש בהתחלה וזה נוח שיש כבר בבית. 

 

צעצועים-בקבוק חצי ליטר עם מים ונצנצים, כדור קיפודי קטן מהשקל, רעשן או שניים שווים לתינוקות, חפצים שונים אך בטיחותיים, גרב צבעונית ממולאת, האריזה של המגבונים (ללא מגבונים בתוכה) היא מרשרשת וכייפית ומעסיקה המון באורח פלאי...  אפשר לתלות משחקים מכסאות או מהספות אפילו עם גומי כך שיתנדנדו ויקפצו במגע ומשיכה. אבל זה ממש להמשך.

 

טרמפולינה- לא השתמשנו אף פעם, כן שמנו בלול אבל יותר כשהסתובבו ילדים גדולים בבית ופחדנו על התינוקי ולא בילד הראשון, או בזמן שטיפה של הבית.

 

מנשא- ממש לא לקנות לפני שבודקים ומוצאים משהו נוח שגם הקטנצ'יק אוהב! להשאיל בינתיים אם אפשר, יש כ"כ הרבה סוגים ואני מכירה המון שקנו ולא השתמשו וזה לא זול.

 

סלקל עדיף לקנות ולא להשאיל מצד הבטיחות. אא"כ אתם מכירים את המשאילים ויודעים שהם עומד בתקן מבחינת הגיל ולא עבר תאונה. לא חייבים לקנות במלא כסף, יש טובים במחיר סביר.

 

חשוב מאוד! משחת לפטמות, על בסיס לינולין טהור. לא לדחות לאחרי הלידה כי הסדקים עלולים להיווצר תוך יומיים וכדאי למרוח מיד בין הנקה להנקה בתקופה הראשונית, אם מורחים מעט בכל פעם זה ממש יכול להיות ההבדל בין אי נוחות לבין כאבים וחתכים. נראה לי שעולה 40-60 שח בערך 

 

מגבת- השתמשתי במגבות שלנו- אופס, מקוה שלא יצאו עם נזקים.. בהתחלה ממש עטפתי קודם בחיתול פלנל נעים שהנחתי על המגבת ואז עטפתי בשניהם יחד.

 

טיפות מלח וסירופ לגזים- נראה לי קצת מוקדם לא? ואם הוא לא יסבול מגזים?

תיק עגלה זה נוח מאוד! אבל לא בגדר חובה לדעתי.

שמן שקדים או נבט חיטה למריחה על העור במקרה יובש, או על הקרקפת אם רוצים- לא חובה

מדחום לאמבטיה-כדאי אם את/ בעלך לא חזקים בתחושות.

כרית הנקה- לא לקנות סתם מהאינטרנט לפני שראית ובדקת וישבת עליה.

 

אמבטיה סטנדרטית עם מתקן מתקפל. נוח למדי. או גיגית כביסה אליפטית גדולה. לאמבטיה יש חור ניקוז כך שיותר קל להוציא את המים ולא צריך להתאמץ ולהרים.  ברגע שמגיעים לגיל שהישיבה כבר יציבה לחלוטין אפשר להעלים את המעמד ולהניח את האמבטיה בתוך האמבט הגדול או על הרצפה ישירות- יותר בטיחותי במקרה שנעמד פתאום וגם משחרר אותך ואפשר לשבת על שרפרף ליד ולא לתפוס כל הזמן מהפחד שיקפוץ.

 

 

קשימה עניייינית ומסודרת
כי יש הרבה חנויות שמציעות מלא דברים מיותרים ונותנים לך הרגשה שזה מש חשוב…
כגון סטריליזטור( נראה לי שככה כותבים… ) לבקבוקים או מודד חום לאמבטיה או מיבש בקבוקים כרית הנקה ועוד מלללא מיותרים אז חשוב להתייעץ עם בעלת נסיון ותמיד אפשר לקנות כשמגלים שצריך… .
לידה קלה ובידיים מלאות!! !!

יכול להיות שהוא רוצה צומי...
לדבר איתו שעכשיו ישנים לתת לו לבכות אבל
להראות לו שאתם נמצאים. עם הרבה סבלנות ושלמות עם התהליך

באמת לא יודעת.

רק שתדעי שגם לבת שלי יש פתאום שבועות שהיא לא ישנה טוב ואז פתאום ישנה טוב..

זה לא מחייב שזה הולך להישאר ככה הרבה זמן. יכול לעבור כשם שבא. אמן כי"ר..

כשאני הולכת לישון והתינוק עוד ער, אני שוכבת והתינוק לידי ולרוב הוא נרדם ככה די בקלות (הבן שלי הרבה יותר קטן, אבל עזר גם עם הגדולה יותר כשהיה צורך)

אח"כ תעבירי אותו. גם לי היה ער הבת שלי בגיל הזה, היא פשוט רצתה לישון רק לידי אחרי חודשים זה עבר, אני חושבת שיש תקופות כאלה שהם לא רוצים לישון בלול.
בקשר ללתת לתינוק לבכות, אני חושבת שאין בזה טעם וזה רק מזיק. כנראה הוא מרגיש צורך עכשיו להרגיש אותך בלילה.
מניסיון של כמה ילדים מגיל שנה בערך הם כבר רוצים לישון במיטה שלהם בלי בעיה

שהוא פשוט לא מספיק עייף?
אולי הוא ישן הרבה מידי ביום? אולי שנת צהריים מאוחרת מידי? אולי לנסות להשכיב לילה מאוחר יותר?

כשהתינוק הולך לישון סביב 7 בערב מתחילה הפרשה של הורמון בשם מלטונין שעוזר להרדם בקלות,ומופרש בחושך.

 

ובלי קשר-לפעמים הם מתעוררים כי משהו מציק ולא בוכים. שיניים למשל לא תמיד מכאיבות-לפעמים זה פשוט מגרד להם בחניכיים! לא ברמה של לבכות אבל ברמה של להפריע להם לישון. אצל הקטנצי' שלי שמתי לב שהוא היה מתעורר ולא בוכה והייתי עושה לו עיסויים בחניכיים והוא היה נרגע ונרדם.

להסביר לילד שעכשיו שעת השינה ונפגש בעז״ה בבוקר (או אם תקין מבחינתך שקם לארוחה אחת נניח בלילה)
את צריכה להיות ממש רגועה ובטוחה בעצמך. באמת. לא רק כלפי חוץ.
ואז לצאת, לסגור את הדלת (או מה שרגילים) ולפנות לעיסוקייך בלי לחשוב או להתעסק מתי ירדם וכמה יבכה ומתי יתעורר שוב.
לדעתי ומנסיוני האישי זה מאוד עוזר!!!
אולי ביום הראשון יבכה הרבה, זה כדי לבדוק את ״אמינותך״ שאמרת שתפגשו שוב ״רק״ בבוקר.
אבל כשיראה שאת איתנה (לא באכזריות אלא בהבנה אמיתית שזו טובתו ) אז מיום ליום ואפילו תוך מעט מאוד ימים זה עשוי להשתפר פלאים.
כמובן כל זה רק אחרי שנשללה על בעיה אורגנית! כלומר לא כואב, לא רעב, וכו וכו.
בהצלחה!

ממליצה בחום על הספר הלוחשת לתינוקות

והוא מאוד מבסוט מזה שאמא לידו כל הלילה...
וודאי שיבכה פעם ראשונה כי הוא יודע שאמא תימס מזה

אני מדברת רק על תינוק מעל חצי שנה ולאחר שנשללו כל הבעיות. הוא צריך ללמוד לישון...

הוא תינוק קטן. למה לפגוע בנפש שלו, אם הוא בוכה כנראה שהוא צריך להרגיש את האמא, לתת לו לבכות ולא להראות לו שום יחס וכביכול להתעלם זה לא יועיל רק יזיק.
באמת שאני לא מבינה את השיטה הטיפשית הזו.

אבל כמובן כל אחת מה שטוב לה!
לכך נבראו הרבה שיטות

העיקר בהצלחה ורק בריאות!

וגם לא תרם לקשר בינינו עד היום אני מרגישה שאני לא יכולה להיעזר בה, גם כשהיא רוצה מאוד לעזור. לא מסוגלת.

באמת...
יש עוד מרכיבים בהורות ובגילאים שונים....
יש לי ב״ה קשר נפלא עם ילדי וכל אחד זקוק לגישות שונות של התייחסות בתחומים שונים.
וגם במקומות שפעלנו באסרטיביות זה ב״ה לא פגע רק חיזק! ושמר על שפיותינו...
וצר לי לשמוע על הקושי שלך מול אמך. באמת! לא את הנושא.
אבל שוב. כל אחת תמצא את השיטות שהיא שלימה איתן לכל תחום שהיא צריכה לטפל בו!

אני לא אנסה לשכנע אותך כי לא נראה לי שיש לי דרך להראות כמה עמוק הנטישה הזאת נחרטת בנפש.

לתינוק שלך לבכות, הוא יודע שאמא שלו שומעת אותו ואת לא מתייחסת!
ריבונו של עולם את יודעת איזה פגיעה זה בנפש שלו. הוא תינוק קטן.
מה כ"כ מסובך בשבת לידו ליד הלול, או להשכיב אותו לידך במיטה שלך, לשיר לו שיר ללטף אותו, ככה הוא ירדם יותר ברוגע וישן יותר טוב.
לפותחת זה ילד ראשון שלך, תנצלי את זה, זה לטובתו אין לך עוד 5 ילדים על הראש.
לי יש 6 והקטנה בת 11 חודשים כשהיא היתה בת 8 חודשים היא גם לא הסכימה לישון בלולו רק הנחתי אותה התחילה לבכות, לא הסכימה להירדם, רק לידי במיטה, תאמת קצת נלחצתי מזה, לא זכרתי מה עשיתי עם הילדים הקודמים בסיטואציה הזאת.
השכבתי אותה לידי, ראיתי שזה נמשך ונמשך והיא לא מוכנה לישון בלול.
דיברתי עם חברה ואז היא אמרה לי אל תדאגי זה תקופה שעוברת עוד חודש היא כבר תרצה לישון רק במיטה שלה
והפלא ופלא באמת כך קרה.

אז לפעמים כדאי לנסות להרגיש ולהבין את התינוק ולא לתת לו לבכות ולא להתייחס כי ככה הם מתקשר איתנו.

סטרס, אובדן אמון.
יש שיטות של לתת לבכות שגם איתן אני לא מסכימה, אבל אפילו הן לזמן מוגבל. דקות בודדות.

לא נצח.

גבולות תעמידי בלא להוציא מהמיטה. לא בבכי.

עשר דקות!!
וגם אני פחות מתחברת חגישה הזו אבל שמעתי המון המון נשים שסיפרו לי שאחרי כמה ימים כאלה היחד קלט שזהו, ישנים נגמר!

בנוגע ללהשאיר אותו לבכות, קשה לי לעשות את זה כי הוא לא באמת מבין מה אני אומרת, ואני מעדיפה שיהיה קצת מפונק מאשר להשאיר לו חוויית נטישה וכי"ב.( בע"ה כשיותר יבין אני מתכננת לעשות את זה בתקווה שכבר לא אצטרך) ואני בכלל לא בטוחה שהוא בודק גבולות, נראה שיש באמת משהו שטיפה מציק, הוא מתעורר בקלות, כאילו הוא ישן כל הזמן חלש, שינה שטחית כזאת- יתוש עוקץ אותו -הוא מתעורר, אני לא מתעוררת מזה.... טיפה חם \טיפה קר- מתעורר...

הקטע של השיניים  נשמע לי הגיוני, אבל כל פעם זה סיפור אחר. פעם מצונן ואז קשה לו לנשום, פעם יתוש, פעם חם, פעם קר, פעם קצת רעש, פעם תזוזה....

 

אגב, מי ששאלה הוא ישן בחושך בסביבות 7:00 בערב. והוא דווקא נראה עייף...

הנה, עכשיו אני שומעת שהוא התעורר, מתחיל לדבר לעצמו.. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...

 

אין לי כח כל לילה לסיפור הזה... אח"כ אני כל היום סהרורית ועצבנית.

 

יש לו מזל שהוא כזה חמוד שכשרואים אותו כבר יותר קל להכיל את זה...

שתתייחסו אליו ותצחקו ממנו.
למה באחת בלילה הוא נרדם? כי אתם הולכים לישון וכבר משעמם לו.
לנחמך זו צרת רבים שיש לה שם: מכת בכורות
הם תמיד צריכים לדעת מה קורה, להישאר בקונטרול, מגיל יום עד 120.
אבל אם לא מתאים לכם, אל תשתפו פעולה מהצחוקים שלו... וואי איך זה קשה...
בקיצור בידכם ההחלטה.
ישעמם לו, הוא ישן. יעניין אותו, הוא יתעורר.

הוא התעייף ויחזור לישון.. אם השידה קרובה אליו את יכולה לשים לו ספר או משחק קטן ושקט-בלי צלילים ואורות ואז הוא ידבק ישחק ויחזור לישון ואם הוא יתחיל להתלונן תגשי אליו תשימי לו ראש על הכרית ותשירי לו.. בשלב הזה הוא פשוט עייף וצריך עזרה בלחזור לישון. ופחות במלחמה אולי בקבוק מים יכול לעזור..
לנו זה עובד בד'כ- יש לילות יותר קשים אבל הרבה פעמים הוא חוזר לישון לבד.. לפעמים באמצע הלילה אני שומעת אותו מדבר לעצמו/לדובי ואחרי 2-3 חוזר לישון.. בן שנה וחצי.. והוא ככה מגיל די קטן.. לדעתי שווה לנסות...
אני חושבת שמנורת קיר קטנה/מנורה של יתושים לא תזיק... ככה יש לו אוירה של לילה אבל הוא יכול לפטפט לעצמו במיטה בלי שאתם חייבים להיות שם...
ולא קראתי את כל התגובות...אז מקווה שהוספתי ולא חזרתי על מי שלפני..

השחלות, מיון, ספרים חדשיםעגלה, בובה, משחקים של דימיון (מטבח, כלי אוכל, אנבטיה וכו'), מכוניות

אולי בבאזר שטראוס?

כלי עבודה- הבן שלי ממש אוהב (הוא הרבה יותר גדול, אבל התחיל עם זה בערך בגיל הזה)

כדורים שונים- ללמד אותו לזרוק לגובה, לבעוט, למסור, לתפוס, לגלגל, לקלוע

מילים ראשונות- לנו יש משחק קלפים עם כרטיסי קרטון בלמנציה (חברת גאוני) הבת שלי בגיל הזה ממש אוהבת אותם, כי זה משחק כמו של גדולים. קיבלנו מתנה אז לא יודעת איפה קונים..

ספרים עם עלילה קצרה ופשוטה כמו חמשה בלונים.

כ"כ מוכר..

קודם כל, אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על כל מה שאת עושה, וזה המון! טיפול בילד, הריון, עבודהה, לימודים.. אין ספק שקשה אחרי כל זה גם להעניק לבעל. אבל.. זה חשוב גם כדי שלא יווצר אצלו מרמור וגם כדי שתבואו עם הרבה כוחות ללידה ולאחריה.

לכן, הייתי ממליצה לך על שני דברים- א. לראות איפ את יכולה להקל על עצמך כי נראה שיש לך עומס מטורף, אולי להביא מישהי שתעזור לך עם הילד או להפחית מעט בשעול של העבודה וכדו'.

ב. לדבר עם הבעל ולקבוע לעצמכם לפחות יום כל שבוע שהערב הוא שלכם וביום הזה תעשי את כל המאמצים לנוח בצהריים, לעבוד פחות קשה וכו' כדי שבערב יהיה לך יותר כח.

אני באמת מבינה אותך ויודעת מניסיון עד כמה זה קשה. מצד שני, חשוב לזכור שגם הבעל חווה איתנו את ההריון והלידה, אומנם בצורה אחרת, אבל הוא בהחלט חלק מזה וכדי שהוא יוכל להיות איתך כמה שיותר את צריכה לנסות גם להיות כמה שיותר איתו.

בהצלחה רבה!

אבל עם כל הכבוד לכם על הרצון לבית של תורה, צריך לדעת שהאישה לא צריכה לקרוס. את גם עובדת, גם לומדת, גם אמא במשרה מלאה וגם הריונית. אי אפשר שבעלך יצא קצת יותר מוקדם לעור לך ולהקל עלייך?

מה שאת עושה נשמע על גבול הבלתי אפשרי...בטח שלא יהיה לך כח להיות איתו בערב. אולי תנסו להגיע לפיתרון שאולי יום או יומיים בשבוע הוא חוזר קצת יותר מוקדם שתוכלי קצת לנוח ויהיה לך כח לערב...?

אם זה אפשרי מבחינה כלכלית...

לעבוד פחות זאת לא ממש אופציה, כי אני מפסידה ימי עבודה בגלל הלימודים וכל הבדיקות...
לאחרונה הוא התחיל לחזור יותר מוקדם בשביל לקלח את הקטן ולהשכיב אותו לישון, אבל עכשיו, יכול להיות שהוא יתקבל לעבודה (חייבים כלכלית) ואז את שאר הזמן יצטרך להקדיש לישיבה.
ניסינו לקבוע לנו ערב, אבל בסוף לא הרגשתי טוב
מצד אחד אני מבינה אותו, בכל זאת, גבר, וזה אחרי שהרבה זמן היינו מנועים מלהיות ביחד בגלל בעיית שיליה.
מצד שני, עוברות לי מחשבות בראש שזה לא הוגן.. לא הוגן שיצופה ממני לעשות שמיניות באוויר בשביל זה.. אני כבר מבולבלת ולא יודעת מה לחשוב...
אני קוראת פה על נשים שכ״כ התאמצו ואני מעריצה אותן..

אני גם עסוקה מאוד אבל הרבה פחות ממך ועדיין קורסת בשעות הערב.

מעריכה את מה שאת עושה ובכל זאת כדאי שתנסו לחשוב ביחד ולעשות סדרי עדיפויות. או מידי פעם לוותר על משהו. או לקחת עזרה חיצונית כך שתוכלי לנוח..

את עושה מעל ומעבר. אין מצב לצפות ממך ליותר.

הוא צריך להפחית שעות בחוץ, לטובת הזוגיות. 

 לי זה נראה חד משמעי.

ומצב שבו בעל עובד ביום ולומד בערב ובכלל לא נמצא בבית הוא קשה מאד.

מבינה ומכירה את הסיטואציה הזאת!

אבל אולי בליל שבת- תנוחי קצת אחרי הסעודה ואז יהיה לך יותר כוח כדי לרצות ולשמוח יחד עם בעלך?

וכמובן שלמחרת את יכולה לנוח קצת יותר ולהשלים שעות שינה. במיוחד שהבן שנה שלך ישן גם הוא?

 

מכירה את זה...

אבל אל תשכחי את הבעל!

 

אצלינו שבת זה הפתרון...

ועוד פעם בשבוע אני מאפשרת לביחד שלנו בלי יותר מידי להתברחש..

ואז זה סהכ לוקח עשרים דק' (סליחה על הפירוט...)

ואני שמחה שהוא נהנה והכל טוב

 

וגם אני חושבת שתנסי להקל מעליך קצת. שערב אחד לא יילך ללמוד או משהו

ובעיקר בעיקר.. תדברו על זה!!!!!הידיעה שאת מבינה אותו תעשה לו טוב אני בטוחה

א. שבת

ב. לא חייבים להאריך, עדיף מכלום.

 

בהצלחה!!!

ליל שבת ועדו לילה בשבוע.

ובלילות אחרים משתדלים לישון מוקדם יותר.

אין ברירה...

זה באמצע הלילה, אחרי שישנו קצת. בעיקר אני! לפעמים היה בא אחרי שעתיים שישנתי, מדגדג אותי (בקטע טוב, כן?!) שעה עד שהתעוררתי... וזה לפעמים מעייף. ובא לי להמשיך לישון. אבל משפט אחד שאחותי אמרה לי פעם, נחרט לי- אנחנו לא חיים לנצח. ומה יקרה אם מחר היה קצת עייפה? מגיע לנו להנות קצת בחיים.
אז עם כל העייפות, זאת חלק מהאנרגיה בחיים והכיף שבזוגיות.
ובכלל בפורום אני קוראת הרבה שבנות נותנות, עושות טובה, מתאמצות... אני עשיתי סוויץ' במוח!
גם אני רוצה, גם לי כיף. ולפעמים כשהבעל יודע שאת רוצה, זה אפילו מספק אותו.
אבל באמת שלא תביני לא נכון.
את עובדת קשה!!! קמה מוקדם, הריון, ילד. קשה מאד!!!
בטח שיש צורך בהבנת צרכייך!!!
רק טוב!!

הכסף חשוב הלימודים חשוב וזה לא פחות חשוב כדאי שתמצאי איפה להקל על מנת שתוכלי לספק אותו..

יהיה תזמן אחרי לידה מספיק שתהיו אסורים..

אולי פעם פעמים בשבוע תביאי ביבי סיטר ותלכי לישון זה ישמע  לך הוצאה אבל זה הכנסה לבית שלך לזוגיות לשמחה..

הקושי ככ מובן..

אין לי עצות מעשיות, רק אולי באמת  לקדם את זה בסדרי העדיפויות..

 

 

ואני רוצה לכתוב עווד משהו, לכמה מגיבות:

יחסי אישות זה ממש  לא לסמן וי וללכת, או לתת לו את מבוקשו

זה השמחה של הבית

האור של הבית

השכינה ביניכם

וצריך להשקיע בזה

ולהשקיע בלאהוב את זה

ואם מישי מרגישה שזה לא נעים לה- אז לברר ולהתייעץ זה אמור להיות הדבר הכי טוב בעולם

זה אמור להיות גם דבר שאת (ולא רק  הוא) מחכים לו

ולענד אם זה לא ככה שווה ללמד ולהתייעץ ובע"ה לקרב את זה לזה...

 

וברור שיש תקופות קשות. תחילת הריון. סוף  הריון. הורמונים של מניעה. יובש של אחרי לידה ועוד ועוד

גם אני מתמודדת עם זה

אבל אני חושבת ששכדאי באמת לקדם את זה לראש סולם העדיפויות- כי זה יותר חשוב מהכל.

 

הרבנית שרה אליסף דיברה על זה בבניין שלם לפני שנתיים דברים משמעותיים מאד.

אם משהי בחודש שמיני עם כל הסיבות שבעולם שלא תוכל להנות מזה. אז עושים את זה כדי לסמן וי ולתת לבעל 

כדי שהוא לא יסבול לפחות.

אני לא רואה פסול בלעשות לפעמים דברים בשביל בן הזוג גם אם הם לא חלום חיי כרגע.

 

ולא תמיד ניתן קדם את ההנאה לראש סולם העדיפויות כי אם יש ילד בן שנה, אז הוא קודם לסולם, ואם יש עבודה שחייבים את הכסף ממנה כדי לקנות אוכל, אז היא קודמת לסולם.

 

ושוב.. כמובן בתנאי שחוסר הכוח והחשק הוא זמני

לדבר עם רב
ובאישור שלו להיות ביחד בבוקר או בצהרים אחד, או בשבת.
זה הדבק של הזוגיות!! חובה חובה פעמיים בשבוע

אין איסור הלכתי להיות יחד בבוקר או בצהריים. יש עניין שזה יהיה בלילה אבל אין איסור שזה יהיה ביום.

זה שוב המאבק הזה לקום מהמיטה כשאני עייפה. אם זה היה תלוי בי הייתי הולכת לישון ב-8.
הדילמה שלי עם עצמי היא יותר עד כמה אני צריכה להתאמץ במצב שלי מול האכזבה שלו...
עניין אותי מאוד לראות איך נשים שנמצאות במצב שלי פועלות, ואני באמת רואה תגובות לכאן ולכאן.

וכמו שמישהי כתבה, לפעמים יחסים כן נעשים בשביל לסמן וי.. בכל אופן ככה זה אצלי בחודשים מתקדמים. ונשאר לי רק להתפלל לה׳ שייתן לי כוחות. בעזרת השם.

גם אני כמוך, קמה מעט אחרייך חוזרת לילדים ב16 סחוטה ועייפה, 

והכי בעולם רציתי ללכת לישון ביחד איתם  

הפתרון שמצאנו זה עוזרת פעם בשבוע (באמצע שבוע, שיהי נעים בבית וישאר נקי עד שבת) 

ובמוצאי שבת מארגנים ביחד את הבית - מחזיק מעמד עד אמצע שבוע שאז העוזרת מגיעה

 

וככה יורד ממני עול רציני של נקיון הבית. כמו"כ הבית לא הכי מסודר בעולם, ואנחנו טיפוסים מסודרים, אבל הסכמנו ביננו שכעת זה לא הדבר הכי חשוב שיש

לפעמים אני מכינה אוכל אחרי שאני חוזרת 

ולפעמים לא.. ואז בעלי מגיע ומכין משהו לכולם... 

 

החכמה זה להכיר בכך שהמשאבים שלנו מוגבלים ואי אפשר לדרוש כל כך הרבה מאשה אחת !! וחשוב לדב על זה ושכל צד יבין את הקושי ולנסות לראות איך אפשר להסתדר ועל מה ניתן לוותר.

 

לגבי הזמן שביחד - תנסי למצוא יום בשבוע שבו את יכולה לבוא לעבודה מעט יותר מאוחר, ובערב שלפני תהיו ביחד, ותחזיקי את עצמך בידיעה שמחר את יכולה לישון עוד  

 

אני כל כך מבינה את הקושי !! מאחלת לך בהצלחה רבה!!

 

זו עבודה.. מאמינה ויודעת שזה קשה במיוחד בסוף הריון

אם תדברי עם בעלך שיום אחד יצא מוקדם ויאפשר לך להתרענן, לנוח והגיע רגועה זה יכול לעזור...

תדעי את באמת בתקופה עמוסה ועושה מעל ומעבר!
כל הכבוד, בכנות!

לדעתי ממש חשוב למצוא לזה זמן.
שווה אפילו להשאיר את הבית לא מטופטפ להשאיר מכונה למחר, כלים למחר. יום אחד לא נורא.

לשתף את הבעל בקושי שלך לשמח אותו ושיעזור לך באותו ערב ובכלל.
לאט לאט תלמדו למצוא לזה זמן. זמן אין - זמן עושים.

בהצלחה יקרה!

אישה יכולה להחליט שהיא מוותרת על הכלים או בישול או מה שלא יהיה, אבל זה פשוט יחכה לה למחר.

לא יבואו גמדים ויעשו במקומה, וכנ"ל לא יבואו גמדים ויעבירו במקומה כרטיס בעבודה אם תאחר.

 

הבעל, לדעתי, צריך להחליט שיום אחד הוא חוזר ממש מוקדם כך שיעשה את כל מה שאישתו עושה בערב בדרך כלל, ואולי ישלים שעות מוקדם בבוקר או מתי שנוח לו, על חשבון השינה שלו או לא יודעת מה,לא על חשבון להשאיר את אשתו יותר זמן לבד בערב אחר!!

 

באמת, למה תמיד הנשים צריכות להתגמש?

סליחה, דרכתן לי על פיוז, וזה לא בגלל שבעלי לא עוזר או משהו, הוא דווקא עוזר במיוחד ואני בטלנית. אבל רק אחרי שהתחתנתי גיליתי שאין שוויון בעולם ולא יהיה, ועדיין לא בלעתי את העניין היטב.

אם היא דחפה אותו לצאת לעבוד בעות מסוימות? אם ההסכם ביניהם הוא ששעות הלימוד שלו לא מוותרים עליהם בשום מקרה.

לא תמיד תיעדוף של הגבר הוא משהו ששתיהם רוצים בו. כלומר, מבחינתך שהבעל יחזור ערב אחד ויוותר על לימוד תורה זה דבר שנראה לך הכי הגיוני (ואני לא מתווכחת!) אבל אם הם כזוג העמידו את התורה והלימוד בראש מעיניהם. אז גם מבחינת האישה היא לא רוצה שהוא יוותר על זה. מבינה?!

 

ולדעתי לכן הפותחת לא התלוננה כאן או משהו.. היא פרקה כאב ותסכול של משהי שלא מצליחה לעמוד בכל המטלות והדברים שמבחינתה הם אידיאלים.

 

ועל כלים וכביסות וכו' יותר קל לשכנע לוותר כי יש פחות אידיאל בזה (לדעתי)

דווקא התייחסתי לזה, שיעזור באותו ערב במיוחד וגם בשאר הזמן..

אבל באמת לא תמיד הבעל יכול, למשל אם הוא חוזר מאוחר... לומד/ עובד עד מאוחר.
יש מצב שבשישי - שבת הוא עוזר המון אבל בערבים לא. יש מיליון אפשרויות גם כשהבעל כן מושיט יד.
לכן כתבתי שמקס' ערב אחד הבית ישאר לא הכי מסודר ונקי. זה יחכה..

שאת נחה יותר בשבת. שיתן לך לנוח בצהריים. ואולי לנסות להיות יחד בבוקר? 

לעבור לשלב הבא בחיים?

(יש כאן כמה קביעות והנחות יסוד אישיות שלי.וגם קצת כתבתי חריף כדי להעביר את המסר

 את לא חייבת לקבל אותן כמובן):

גם אם הוא רוצה ללמוד תורה וזה חשוב מאד 

יתכן והוא יגיע למסקנה שבית תקין יהודי

מורכב מבעל מפרנס ואשה פנויה כמה שאפשר לילדים 

כי התורה מטרתה הדרכה, הוראה הארה של החיים ולא להחליף את החיים.

ולימוד תורה מלא הוא שלב זמני ואחכ צריך לקפוץ למים. 

ולכן יש צורך ללכת לעבוד ולפנות את האישה קצת לבית

ובזמן הפנוי שלו ללמוד תורה.

זה נראה לי חיים יותר מאוזנים.

אם חשקה נפשו בתורה בבקשה שיעשה זאת בלי שיפגע במשפחה ובעצמו..

מתשע בערב הוא יכול ללמוד.

עוד אופציה היא ללכת להיות שומר (באזור ירושלים יש את עיר דוד ומזרח י-ם)

ששם מותר להם ללמוד. 

 

מה קשור אליך מה הוא עושה במשך היום? ולמה את משליכה את מה שלדעתך נקרא חיים מאוזנים על חים של אישה אחרת???

שאלה, ביקשה או הביע איזה שהוא צורך בדעתך בנושא הזה.

 

קחי בחשבון שאישה בחודש שמיני הכל הרבה יותר קשה. לא מתפקידך לחנך את בעלה ולא מתפקידך להסביר לה כמה הוא חי חיים לא מאוזנים לדעתך.

 

הקלות שמתערבים בין בעל ואישה משגעת אותי. במיוחד שהיא לחלוטין לא שאלה על הנושא!

יחזור מוקדם יותר 

ויעשה את כל מטלות הבית

ואז יקצור את פירות עמלו.

פטנט גאוני.

מראש קראתי בהתחלה תגובות ברפרוף,

מה זה לימוד תורה זה זמני ואחכ צריך לקפוץ למים?כלכך צרם לי.

ומי החליט שהלימוד תורה הוא רק של הבעל את יודעת שגם האשה מקבלת על זה שכר?

ומי החליט שבית תקין יהודי זה של בעל מפרנס,אלו החלטות של בני זוג ביחד את ממש  מטריסה בה כאילו בעלה חצוף שהו לומד תורה...

ועל המשפט חיים מאוזנים ?עוד מעט תבקשי לעשות מניין בכותל כדי שיהי חיים מאוזנים?

אם כל הכבוד אני שולחת את בעלי ללמד בערב ומוכנה לעשות הרבה בשביל זה ..וזה מרצוני ויש עוד הרבה כמוני שרוצות את זה שהבעל שלהם ילמד.

נשמע כלכך בעל טוב היא אומרת לא כועס רק מתאכזב אז למה לבא ולהתסיס?

ואליך הפותחת,

גברים הם עם שצריכים לדבר איתם ברחל ביתך הקטנה זה טבע שה" ברא בהם לפעמים באמת מתמימות אם לא אומרים להם שצריכים עזרה אז הם לא יודעים!

את יכולה לשבת עם בעלך ותסבירו לו שאת רוצה לתת לו רק שאת מוטשת ועייפה ובא נדבר במה אתה יכול לעזור לי על מנת שיהיה לי יותר כח תדברו מה מתאים לו לעזור לך כלים/כביסה/גיהוץ  אולי מנקה פעם בשבוע שתשטוף.. אולי נערה שתשמור בבית על הילד ותנוחי ..

תעשי גם סדר עדיפויןת שהבית יהיה פחות או משו אחר..

קצת נשמע מדבריך שחוץ מהעייפות אין לך חשק ולכן זה לא נמצא בסדר העדיפויות שלך יכול להיות  שהחוסר חשק מגיע גם מעיפות.

בהצלחה יקרה!

כשמתייעצים בפורום צריך לצפות שזה יקרה.

כתבתי בדיוק כמו מקופלת בהתחלה

רק בסגנון אחר.

למה עליה לא נפלת?

צדק חברתי!

באיזה שלב שצריך לעבור אותו ובעצם לקחת אורח חיים שמאוד יכול להיות והאשמת אותו בהכל. מקופלת התייחסה לקושי ולסיבה שיכולה לפתור אותה.

וכשקראתי ברפרוף זה צרם לי.

שימי לב מקופלת רשמה אם כל הרצון שלכם לבית של תורה.

[העירה את ליבם שיש לכם רצון טוב כך לפחות זהנשמע] ואולי תנסו לחשוב על שיחזור יומים בשבוע יותר מוקדם שיפחית או מהלימוד או מהעבודה , תעשו תשיקול שלכם מה יותר חשוב לכם היא יצאה מנקודת הנחה שהם זוג וינסו לדבר איפה אפשר להקל.

 

היא לא דברה שם על לעבור שלב ולקפוץ למים ולקבל איזון תסתכלי על מה התמקדתי בתשובה אליך..

יתכן ודעתך שונה אבל זה היה נשמע כמו התרסה על בעלה ולא כמו איזה דעה..

ואת מצינת שבחרת לרשום את זה בצורה חריפה כדי להעביר מסר לא כדי להגיד דעה...

ובסוף גם רשמתי לה שתדבר איתו ויבדקו איפה יכולים להקל..ואיפה הוא יכול לעזור לה..

יש נקודה משמעותית מאוד שלא עלתה כאן לדיון..
הזוגיות זה לא איך להסתדר ביחד,כלומר-לכל אחד יש רצונות וצרכים וכו' ועושים שקלול איך כולם יהיו מרוצים. ככה זה תמיד ישאר ברמה של" אני" מול "אתה". בואו נזכר שקשר זוגי זה הרבה יותר מזה.. אנחנו הופכים להיות משהו *אחד* זה בא לידי ביטוי בכל דיון בין בני הזוג- לשאול את עצמנו מה יקדם אותנו, מה טוב לנו )כזוג, כמשפחה( גם אם לי באופן אישי זה קשה. וכמובן שהקושי שלי הוא חלק מהשיקולים הזוגיים שלנו...
אני לא מציעה לך מה לעשות ואיך לארגן את החיים שלך, אלא לשוחח על כך עם בן הזוג מנקודת המבט הזאת. בהצלחה!!

בטח אמרו לך לחזור עוד שבוע - שבועיים, לא?

עוד שבועיים..?
בעזרת ה שיהיה הריון קל ובריא וידיים מלאות

גם על מה ששאלת וגם בכללי על המשך ההריון והלידה.. איך היה?

אומרים שדוקא לבעלות עודף משקל יותר פשוט
כי הגוף "רגיל" לשאת את העודף משקל

את שניהם, בסקירה מתחילים בבטן
ואם לא רואים טוב עוברים לוגינלי
זה גם תלוי מיקום השיליה

בטן וראה מעולה גם כשהייתי אצל הרופאה בשבוע 8 והיא עשתה לי us זה היה בטן
אל תשכחי עכשיו זה בטן תחתונה ממש לא איפה שכל השומנים (שלי לפחות😞