פורום הריון ולידה (עמוד 44)

לא כולם.

פחות מ130 להבנתי זה תקין לגמרי.

יש תינוקות עם עור רגיש, שצריכים אבקה מיוחדת.

אם לא, אז אין צורך.

אני פשוט אכבס שוב עם הרגיל

מוזר שכתוב שזה היפואלרגני - עשה לי עיקצוצים בעור 

אבל דירה שכורה זו לא מניעה לדעתי. עוברים דירה עם הבר מים בדיוק כמו עם כל החפצים האחרים.

ראיתי בתים בהם הבר מים לא על השיש אלא על מדף ליד.

לקחת בחשבון שאם זה בברז הראשי יש צורך להחליף כל 3-4 חודשים. הוצאה של בערך 150 ש"ח

יש גם בישראל מים שעומד על הרצפה כמו של מי עדן

אבל בכל מקרה אם יש לך אופציה על השיש גם אם זה בית מושכר לדעתי זה הכי מוצלח. 

בין הכיור לבינו אם הבנתי נכון יש מערכת שמסננת את המים

לא יודעת אם רלוונטי בדירה שכורה 

כמו ארון מיקרוגל כזה, ובמקום שלב המיקרוגל שמתי את הבר.

גם לי המקום על השיש מאד צפוף וזה היה פיתרון מעולה.

מה זה בריטה בעצם? ואם אני רוצה מסננת ליד הכיור למי צריך לפנות?

האמת שגם לבר מים כמו של מי עדן אין ככ מקום וגם קשה לי קצת עם המראה..

עם מערכת סינון.

שופכים לתוך זה מים רגילים, הם עוברים איזשהו סינון, ואז מוזגים מהקנקן.

צריך כל כמה זמן להחליף קנקן או מסננים.

לא ניסיתי בעצמי, אבל ההורים של בעלי משתמשים.

אני אישית פחות אוהבת את הטעם של המים, ומעדיפה מים מהברז.

אני יודעת שיש אפשרות לעשות עיבוד לידה.

עשית הכנה לפני הלידה?

עושה פרונטלי וגם בזום.

+0506796877

הלכתי בין הלידה הראשונה לשניה וזה היה משנה חיים.

מה שאהבתי אצלה שהיה שילוב נדיר של מיילדת מצד אחד אבל מאמנת/מטפלת רגשית מצד שני. היא הייתה ממש ממש מקצועית.

(עשינו מפגש אחד בזום עם בעלי)

לא הבנתי, הוא יעשה מילואים אחר כך או לא?

כיפה סרוגה לא רלוונטי הוא הולך עם שחורה חח

ויעשה מילואים פשוט הוא אחרי שנתיים בערך מילואים אז כבר יש לו את כל הציוד והפיצרים שהןא רוצה

עת מלחמה ועת שלום

עת  לאהוב וכו'....

הצורך הוא העשרה לימודית? או גם המפגש החברתי?

כי מבחינת העשרה לימודית, יש כל מיני תכניות העשרה וירטואליות (אני מכירה של מכון דוידסון, אם זה עוד קיים. מן הסתם יש עוד).

במקום "ברקת" שנסגר: נפתח בית ספר דתי בפיקוח למחוננים

היתה בעבר משהו בזום ונסגר.

כמה היא פתוחה למשהו לא חרדי?

סגרו אותם ביד בנימין בצורה מאוד לא יפה.

מרכז ברקת הוא כמה רמות מעל מרכזי המוחננים של משרד החינוך.

מניסיון של שנים קודמות הם עובדים טוב בזום אבל לא לכל ילד זה מתאים.

בתקווה שתהיה עירייה שתהיה מוכנה לאמץ את המרכז המדהים הזה השנה הזאת או בשנים הבאות.

זה מוסד פרטי. השכ"ל בהתאם, אבל גם התוכניות בהתאם.

ממליצה מאוד.

בית הספר היחיד למחוננים במגזר הסרוג על סף סגירה

בתור הורים שניסו לעזור, יכולה להעיד שמשרד החינוך מצד אחד אמר זה מוסד פרטי אין לי קשר אליו ובאותה נשימה הוציא צו סגירה.

למשרד החינוך אין סמכות חוקית להוציא צו סגירה למוסד פרטי, אבל בשל לוח הזמנים הקצר כבר לא היה אפשר לעשות משהו אפקטיבי מול המועצה.

אני שמעתי במו אוזני בטקס הסיום באחת השנים לפני כן כמה המועצה מהללת את המפעל חיים הזה, וכמה היא גאה שהוא קיים בשטחה ושהם חלוצים בתחום שנותן מענה לאוכלוסיה חרדלית וכד'.

וגם הם כולם בפרס (נראה לי פרס החינוך בתקופת בנט) בהתחלה מאוד אהבו את היוזמה הזאת ואז התהפכו עליהם.

מצד אחד מבינה את המורכבות לאפשר למוסד פרטי להתקיים על חשבון זמן הלימודים, מצד שני כל מערכת החינוך מורכבת מ4 מערכות חינוך שונות,

שאחת מהן היא מערכת החינוך החרדית- חרדלית שבהגדרה היא לא מערכת חינוך ממלכתית.

הציבור הזה לא שולח את הילדים שלו למסגרות של משרד החינוך.

כמה ילדים חרדים הולכים למרכזי מחוננים? בנות חרדיות?

הבן שלי לומד בתלמוד תורה ועד שלא שמענו על ברקת לא היה שייך לשלוח אותו לאף מוסד אחר.

גם עם ברקת הערימו קשיים אבל בסוף הסכימו להעלים עין בתנאי שהוא לא יבליט את זה. אבל בסוף השמועה עוברת, והורים שולחים לשם ומאוד מרוצים.

מקווה שהם יחזיקו מעמד עד שימצאו הסדרה של הנושא.

יש לי ניחוש (ממש לא מידיעה)

שאולי הרכב התלמידים השתנה

ואם בעבר רובם היו מהמועצה

עכשיו יש הרבה תלמידי חוץ

ולמועצה אין אינטרס לממן את המרכז עבור תושבים לא שלה

אבל באמת מעניין מה הסיבה

לא נכון שזה בית הספר היחיד למחוננים במגזר הסרוג.

יש בוודאות עוד לפחות 2 שאני יודעת עליהם- באלקנה ובפתח תקווה.

זה בנוי מ3 קורסים בכל טרימסטר* 3 טרימסטרים

סה"כ 9 קורסים בשנה לכל שכבת גיל.

בנוסף יש מפגשים עם המנהל ששם מדברים על כל מיני נושאים כמו מה קורה בעולם, והוא שומע מהתלמידים על מה שמעניין אותם ועולים גם קשיים וכל מיני. מנגיש להם הרבה ידע ויש לו סבלנות לשאלות שרק איש חינוך מחונן יכול להכיל ולהתייחס בכובד ראש.

תודה לכל מי שהגיבה

אין מענה בכלל במסגרת, אין ימי שליפה ואין אתגר מספק וגם בעיני יש צורך משמעותי בקבוצת השווים, הילדה די מתוסכלת.

המשפחה חרדית ליטאית קלאסית ממש, לא נראה לי שישלחו למסגרת ממ''ח או חב''ד

לגבי למידה מרחוק, מרגישה שזה לא יענה על הצורך החברתי שהוא חשוב מאוד, באופן בו אני תופסת את הצורך 

הבן שלי לומד שם.

היא לא של חב"ד, היא בשיתוף עם בתי ספר חב"ד, אבל אין קשר לחב"ד מבחינת הצוות או התכנים.

יש שם גם תלמידים ליטאים קלאסיים, אבל כן צריך פתיחות כי יש כל מיני תלמידים שמגיעים מבתי ספר חב"ד.

יכול להתקבל רק מי שעבר את המבחן מחוננים בכיתה ב'. זו תוכנית של משרד החינוך, פשוט מותאמת לחרדים.

יש כיתות בזום ויש כיתות לא בזום, בירושלים. אני לא יודעת אם יש לכיתה ו' בנות, אבל אם זה רלוונטי זה לא קשה לבדוק.

החינוך על מחוננים במגזר החרדי, אולי גם היום. (כבר כמה שנים שיצאתי מהתחום אז לא בקשר איתה)

תנסי לאתר אותה ולהתייעץ איתה. היא תדע להפנות למקומות הרלוונטיים.

אני זוכרת שיש בי"ס באלעד חרדי, אני חושבת של תנועת ש"ס או משהו בסגנון שיש להם ימי שליפה למחוננים

לא מצליחה להזכר בשם, אבל בטוח פייגי כהן תדע.

זה עד שנה שעברה היה קשור לחב"ד, השנה כבר אין קשר והוא מיועד לכלל הציבורי החרדי.

יש להם מרכז פיזי בירושלים וביד בנימין וכן מרכז וירטואלי.

הוא מיועד לילדים שעברו מבחני איתור של משרד החינוך והוא תחת הממ"ח.

אני יכולה לתת מספרים של מנהלות לבירור בפרטי.

יש גם מרחב וירטואלי (זום) למי שלא מתאים לו המרכז הפיזי.

אישית אנחנו מהמרכז והבת שלי משתתפת בזום וזה תורם לה המון

לעשות לו כמה פעמים כשהוא עומד - לקפל ברך אחרי ברך ולהוריד בזהירות. ככה הוא ילמד לעשות ככה בעצמו.

והאמת? כולם גדלו ככה נהדר ב"ה. מכה מגובה כזה היא לא מסוכנת (אבל עלולה להיות מאוד לא נעימה אם יש בדיוק פינה של רהיט...)

אני פעם לימדתי את אחד הילדים לצאת בצורה בטוחה מהמיטה. 🫣

באמת מלחיץ, תגידי למטפלת שתשים לב ושלא יהיו לו צעצועים קשיחים בלול שלא יפול עליהם עם הראש.

לאט לאט הם לומדים להתיישב

כזו

יש לה 6 תינוקות...

לשים לו צעצועים רכים ולא קשיחים

ולאט לאט הוא ילמד להתיישב

רגועה יותר

ביום ראשון יחזור אליה

לק"י

הרבה פעמים הם נופלים ככה.

וטוב שהם לא מתייאשים ומפסיקים לנסות דברים בגלל זה.

עוגה עוגה במעגל נחוגה

לשבת לקום

לחפור איתו עד שהוא ילמד את הדרך להתיישב

אבל אין לך דרך לדעת בבית אם הצירים שלך מקדמים לידה או לא. זה לא נשמע לי מאוד מלחיץ, השאלה באיזה תדירות הם מגיעים. אם יש לך ארבעה צירים בשעה או יותר אז לכי להיבדק, אם לא אז זה יכול לחכות שבוע...

לי גם בשבועות האלה היה והיה לי קיצור צוואר נתנו לי פרוסטוגן ושמירה וזה נרגע

לפי מקום ספציפי מתי השקיעה.

אם המקום שבו את נמצאת מופיע.

אבל יש סיכוי שיתירו לך את זה.

ואם הטמפון ששמת יצא נקי, אולי גם זה יכול להחשב.

איזה מבאס!

שאלתי רב והתיר.

תשאלי.

וגם קרית יובל

לדעתי עונה גם על שאר הנקודות שרצית

בהצלחה💜

יכול להיות גם בגלל הדעות רקע של חמיך (שאני יותר ממבינה למה זה הכניס אותך למגננה...

זה באמת חשיבה מעוותת להצדיקנאלימות כלפי ילד)

אבל יותר משמטריד הרגשות של חמיך

מטריד מה השדר לילד

בעניים שלו

אבא שרט אותי

סבא אומר שמגיע לי

אמא אומרת שאבא רע והיא תגן עלי

בעיני התגובה הנכונה היתה צריכה להיות

הבהרה שאבא לא התכוון לתוצאה

וזה היה בטעות

אבל גם אין מקום למכות כלפי אחותו הקטנה

ומול חמיך

בהתחלה היה לי אינסטינקט לכתוב לך שאפשר להתנצל ולהגיד שאולי היית צריכה להגיב ברוגע יותר

אבל אחרי שכתבת שהוא מצדיק גננות מצעללות עבר לי

אז לא יודעת מה הייתי עושה

כבר בעלי ואני הבהרנו עוד אתמול מול הילד שזה היה בלי כוונה לכן באמת לא הרגשתי במעמד הזה צורך לחזור על זה שוב... הרי זה כלכך מובן מאליו לי ולילד שזה היה בלי כוונה

והיה לי חשוב להבהיר בסיטואציה הזו לילד "אף אחד לא יפגע לך בגוף" כי בדיוק בימים האחרונים יש תקרית בגן של ילד שמרביץ לו והבן שלי לא מחזיר.

לכן רציתי שידע שזה לא לגיטימי שאדם מבוגר יגיד לו "מגיע לך" על פגיעה בגוף.

ומלאך שלי זה כינוי תמידי שכל המשפחה אומרת לו אז יצא לי בהרגל, לא כנחמה או משהו😅

שמבוסבים על ההיכרות שלך איתו והדעות שלו

לא בהכרך שהפרשנות של הילד זהה

יכול להיות שבעיני הילד זה

הרבצתי לאחותי

אבא ניסה להפריד בנינו

בטעות הוא שרט אותי (במיוחד אם כבר דובר ערב קודם שזה היה בטעות)

ולכן התוצאה הזאת מגיע לי

הילד עשה פרצוף חצי בוכה עם קול של עצב והסתכל עליי...

הרי חמי לא יודע אם זה בכוונה או לא

הוא יודע שגם הבן שלו(בעלי) כמוהו תומך באלימות כלפי ילדים כדי שלא יצאו פושטקים. (=אבל בפועל הוא לא מרים עליהם יד אפעם כי יודע שזה יגרום סכסוך גדול ביננו)

אז מלבד תגובת הילד גם יצאתי מנק' הנחה שחמי אולי חושב שבאמת עשה לו את זה בכוונה...

ותגובת ה"מגיע לך" לילד חסר ישע שיש לו סימן של שריטה על הגוף פשוט זעזעה אותי ממש.

מלכתחילה היה עדיף לא להגיב כלום.

ואם כבר הגבת, אז מילא היה אפשר להגיד שלא מגיע למישהו שיפגעו בו. אבל כל החלק השני והפניה לילד כמלאך וכו' היה קצת מוגזם.

אבל עכשיו בדיעבד אחרי שזה כבר קרה לא בטוחה שיש מה לעשות.

היתי מגיבה בדיוק אותו דבר

היתה לי סטואציה שחמי פעם אמר לאחד מהילדים אל תעלה למעלה יש שם אבוללה....

עבדתי קשה כדי להוציא את זה מהראש של הילד...

ואמרתי לו  (לילד) אין שם אף אחד אל תפחד

אם חזרתם כל אחד לעניינו, יש מצב שחמיך לא ייחס לדברים חשיבות מרובה.

בכל מקרה, משנכחת בשיחה ברור שיש לך הזכות להתערב בה. 

שכשהוא היה ילד בגן ובבית ספר כל התנהגות רעה היה חוטף סרגל או על היד או על האוזן.

וסיפר לנו שהוא זוכר שהגננת שלו כמעט תלשה לו את האוזן מהמקום איזה יום אחד.

אמרתי לו "אמלה אכזרית, היום על דבר כזה היא היתה יושבת בכלא"

ענה לי "למה כלא? כל הכבוד לה, ככה צריך להתנהג עם ילדים זה חינוך הכי טוב, לא כמו היום"

אולי להוריד פעם הבאה ווליום

אבל מול בעלך זה מקטין אותו וחבל

 20-22.00 בימי חול

ערב שבת- 45 דק אחרי כניסת שבת למשך חצי שעה

איך הבלניות שם?

ואיפה המקווה?

מנצלשת כי יש מצב שאצטרך גם

וכרגע עדין 20:00-22:00. אפשר להתקשר לברר שעות 029961733

הבחינות נחמדות ועדינות

המקווה נמצא קרוב לישיבת ניר, מכירה?

אני צריכה אחרי

מכירה את האזור של ישיבת ניר, לא זוכרת שראיתי מקווה

יש מין גדר חומה כזו, נכנסים בתוכה ושם המקווה

אני לא בטוחה שהם משנים את השעות פתיחה ממש באותו זמן כשמשנים את השעון

תתקשרי לברר

הייתי מתייעצת עם רופאה ו/או אפילו פיזיותרפסטיות טובות מהתחון של רצפת אגן/שיקום לידה לפעמים יודעות.

לודא שאת לא משתמשת בסבון חזק! אפילו להמנע מסבון ושטיפות מים בלבד.

אולי זמנית לשים סיכוך ?

לא יודעת ממש, אבל אלו כיווני חשיבה שעלו לי ומקווה שיהיו לתועלת 

קוראים לה אובסטין.

הקלה מאוד על מצב דומה, תשאלי רופאה אם מתאים לך.

התלבטתי אם זה ניתן לי למקרה דומה, ועכשיו שאת אומרת זה אכן זה.

הם מכותנה והתפר לא בקצה הכף רגל אלא למעלה וזה פחות מפריע

גרביון כותנה לילדות בצבע לבן – מדוגם | גרבי שרייבר

הפסים הכי נעים להן בעור.

@ואז את תראי

רוצה לנסות ולא לטעות

מקווה שזה יהיה מספיק טוב

רעות תקני לי | Facebook

רק אני חייבת להבין מה היתרון של יו יו על פני עגלות אחרות

על פניו נראה  שהסל לא נוח והעגלה לא מתיישבת אז למה ככ מתלהבים ממנה (חוץ מזה שהיא מתקפלת קטן ועולה על מטוס)

אשמח אם מישהי מבינה תרשום כי שקלתי לקנות איתה כבר כמה פעמים

ולזמנים שצריך עגלה קטנה

האמת?

לא יודעת אם הייתי קונה אותה כעגלה ראשית

כי היא לא נוחה בשום צורה

לא לילד ולא לאמא במיוחד אם היא גבוהה

והיא גם לא יציבה

לא יודעת למה אנשים מתלהבים ממנה באמת

כמו שאמרת מלאת חסרונות

היא כן קלה ומחזיקה מעמד ועוברת מילד לילד

אנחנו גרים בקומה גבוהה בלי מעלית וכל קילו נוסף משמעותי מאוד

היא דווקא יחסית יציבה בעיני וממש חזקה ומרגישה איכותית

יש לה בהחלט חסרונות אבל השילוב הזה כרגע מנצח בשבילי..

בכל אין עגלה טובה

יש עגלה מתאימה לצרכים של ההורים

ולא הבנתי מי קונה אותה

ואז התנסיתי בעגלות אחרות וסבלתי.

שתי חברות המליצו לי עליה, ניסיתי וכרגע זנ ממש עונה טוב על הצרכים שלנו 

מרגישים שסוחבים או שהיא רצה קדימה

בעגלות הטוסות בדכ לא מרגישים את המשקל של הילד שיושב ככ

היו פחות טובות בנתונים

או כי את צריכה לסחוב לקומה גבוהה (זה לא אחד מהצרכים שלי )

כי עגלה אחת הייתה כבדה מידי, וכשעברתי לעגלה קלה היא הייתה קלה מידי.. הייתה נופלת ולא יציבה.

מצטרפת לזאת שכתבה שההיגוי ממש נוח

החיסרון שלה זה שאין לה שכיבה מלאה...

וההיגוי שלה פצצה. וגם חזקה מאוד ונשמרת יפה 

אני אישית פחות אוהבת כי היא קטנה ולא נוחה לילד בעיני אבל יש לה בהחלט יתרונות במיוחד אם רוצים טיולון שיחזיק מעמד יפה עם הרבה ילדים 

היא נראית קלילה מידי, ברמה של לא יציבה

לא יודעת אם הייתי רוצה עגלה כזאת כשלתינוק יש אחים

וגם חשוב לי שתהיה עגלה חזקה ויציבה שתשמור על הילד.

וגם לא מתיישבת, שזה מינוס גדול בעיניי.

זה לא קל לשמוע שצריך לבדוק דברים לגבי ההתפתחות של הבן שלך...

דבר ראשון - לגבי אבחון, המילה 'אבחון' כוללת בתוכה המון אפשרויות. בהתפתחות הילד יש שלל אנשי מקצוע, והמטרה באבחון היא לאבחן את הקשיים ולפי זה לטפל ולעזור.

לפעמים אבחון גם כולל מתן אבחנה שמלווה את הילד להמשך החיים (כמו אוטיזם שציינת פה), אבל זה לגמרי לא מחייב. לפעמים מאבחנים קשיים שעל ידי טיפול מצליחים לעזור לילד ללמוד מה שהוא צריך ולהשלים פערים.

ובמיוחד אצל ילדים - כמה שמאבחנים ומטפלים יותר מוקדם, הטיפול יהיה יותר יעיל. כמה שזה מתעכב יותר, הילד צובר פערים ואז צריך לעבוד קשה יותר כדי לקדם אותו.

אז ממליצה לך לא לחכות עם זה, כי זה תהליך עד שמקבלים באמת תור לאבחון, ואחר כך גם לוקח זמן עד שמתחילים טיפול.

ובינתיים בבית תשחקי איתו, תקראו סיפורים, תציירו ביחד, תנסי לתת לו זמן אישי שיקדם אותו, אבל מתוך כיף ביחד, לא בצורה שתדרוש ממנו דברים שקשים לו מידי ותגרום לתסכול.

יכול להיות שהוא מרגיש פחות בטוח בגן וזה משפיע על כמה הוא פעיל/אוכל. יכול להיות שהוא עוד לא רגיל מספיק והוא יתרגל.

יתכן שהגננת משווה אותו לגדולים.

ופעם אחרת תוך פחות מחודש תחפשי מקום אחר שווה ליסוע אפילו קצת יותר רחוק בשביל שה שיהיה לך כיוון

ללחוש זה לא עוזר

הבן שלי גם בן 4 עוד מעט

מכל מה שאמרת, זה שהוא לא ממש מציית להוראות ונראה שהוא לא שומע גם אצלנו זה קורה.

אני מרגישה שהוא מאוד עסוק בעולם שלו ובמה שמעניין אותו.

וקצת קשה לו להתנתק ולענות לי לשאלות.

אז אולי זה עדיין תואם גיל.

לגבי כל השאר חבל שלא לאבחן, היום יש היצע כ"כ רחב של אנשי מקצוע שיכולים לעזור ולקדם. אז למה לא בעצם?

וגם היום שולחים מאוד בקלות על כל דבר, כאמור הבן שלי בן 4 והספקנו כבר גם פיזיותרפיה כשהיה תינוק וגם שלחו פעמיים לבדיקות שמיעה ולאולטרה סאונד ספציפי .

בקיצור זה הנטייה היום וזה מבורך כי תופסים דברים בזמן ויכולים לעזור ולקדם.

בכתה א', ומצאתי הרבה במשותף עם הדברים שסיפרת על הבן שלך. הקשבה להוראות - הגננת אמרה משהו על זה, אבל זה לגמרי עבר (בדיקת שמיעה שעשינו גם בלי קשר מסיבות אחרות היתה תקינה). מוטוריקה - טיפלנו, והשתפר מאוד ב"ה. בררנות באוכל - עדיין, אולי נתיעץ עם דיאטנית בקרוב, אבל אני חושבת שזה קשור אצלו לויסות חושי (-אולי גם אצל הבן שלך?) ומרפאה בעיסוק שמטפלת במוטוריקה יכולה גם לתת לזה מענה (לצערי המרפאה בעיסוק שהיינו אצלה פחות התיחסה לפן הזה שגם פחות עלה באבחון).

הוא ילד מקסים, מתוק, חברותי ומאוד חכם. מסתדר נהדר בבית הספר ב"ה.

לגבי זה שלא רץ לגן - זה נראה לי מאוד אופייני לתקופה של אחרי ההתחלה המרגשת. גם הבת שלי שבת שלוש והתחילה גן חדש התלהבה בהתחלה, ואז הגיע שלב שפחות רצתה ללכת.

אז תהיי בקשב ובשימת לב, כמובן. אבל בבקשה אל תפחדי, פשוט תתחילו לטפל במה שצריך - זה רק יועיל ויעשה טוב לילד

הרבה נחת והצלחה בע"ה!

הוא רק בן ארבע, קשה לו להיות בקשב לאורך זמן. דווקא זה שהוא מחקה חברים זה יפה, זו אסטרטגיה ממש טובה.

גם זה שמתקשה במוטוריקה, טוב שהסבו את תשומת ליבך. תלכי להתפתחות הילד וכדאי לטפל (בטח יתנו לו ריפוי בעיסוק) אבל כל מה שאת מתארת זה קשיים רגילים ונפוצים שעם טיפול מתאים אם ימליצו לך על זה אמורים להשתפר משמעותית. אל תילחצי.

נשמע שהוא מתקשה קצת להסתגל לגן הזה, אולי מרגיש שמצמעדעם לו תווית או שהילדים גדולים ממנו.

ולגבי האוכל האם הוא אוכל בבית בבוקר?

ולגבי החוויה שלך גם כשהבכור שלי היה בן אאבע ואמרו לי שהוא מרביץ ולא גוזר ועוד ועוד חשבתי שהתהפך העולם ולקחתי את זה ממש קשה. היום לבן הארבע שלי גם קשה לגזור... נו לבריאות עד כיתה א הור יצליח בעז"ה. חיבוק.

אם את לא אשת מקצוע, אל תשללי בנחרצות אוטיזם...

כי לפעמים זה יכול לנטוע תקוות שווא...

(גם אני לא מקצועית כמובן, אז אני בכלל לא מכריעה אם מדובר באוטיזם או לא...)

התכוונתי שלמילה "אבחון" אין קשר לאוטיזם בהכרח. אלא כמשמעןת הפשוטה-בדיקה.

תודה לך על הדיוק

ואגב אני כן אשת מקצוע, אבל כמובן שאי אפשר לדעת בכלל ולאבחן או לשלול משהו על גבי הפורום...

לפעמים אני כותבת מהר בכמה דקות שיש לי והניסוח יוצא לא מדויק, מתנצלת.

ובו זמנית הרבה מזה תואם גיל, ואפשר גם להיות קצת חולמני ועם חגורת כתפיים חלשה וקצת בררן בלי קשר לשום בעיה.

יש היום הרבה מודעות לקשיים וזה דבר מבורך אבל לפעמים ממהרים להדביק תגיות לילדים.

אני תמיד בעד תצפית אם יש לך אופציה.

איך הוא מבחינה חברתית?

ובדיקת שמיעה וראיה זה הבסיס לפני כל האבחונים. וגם בדיקת דם בסיסית.

אני לוקחת את ילדיי למכון קדמה שם בד"כ יש תור אפילו לאותו שבוע.

תנסי להקדים או לחפש מכון אחר כי לא הגיוני המתנה של 7 חודשים לתור כזה.

בשלב הבא, פונים להתפתחות הילד ומבקשים לעשות אבחון 

ואבחון ממש לא שווה אוטיזם. 

יתכן שיש לו טונוס שרירים נמוך וזקוק לפיזיותרפיה

יתכן קושי בוויסות חושי וזקוק לריפוי בעיסוק

וזה גם גורם לו פתאום לבררנות באוכל

יתכן וחסר לו ברזל ויש לו פחות תאבון

יכול להיות מליון סיבות

לא תארת פה ילד עם קשיי תקשורת.

תארת ילד שלא שומע/מגיב להוראות כי יתכן מאד שפשוט לא שומע

טבעי מאד שהוא מחפש את הקרבה של החברים מהגן הקודם

ובגלל שזה גן רב גילאי מורכב מאד להשוות עם הגדולים

הרבה נחת ובריאות בקלות ובשמחה

קודם כול - נשמע שזכיתם בגננת טובה וערנית, שלמרות פער הגילאים בגן שאיתו היא מתמודדת היא הצליחה לשים לב אליו.

שנית - אבחון בהתפתחות הילד זה לאו דווקא לאוטיזם. בודקים גם את זה, כמובן, אבל בודקים עוד דברים, כמו למשל קשב וריכוז ועוד דברים.

שלישית - הכותרת של אוטיזם מלחיצה, זה נכון. אבל כיום אוטיזם זו קשת רחבה מאוד, והיא כוללת גם אנשים שממש לא מתפקדים וגם אנשים שנראים לגמרי רגיל, ורק בדקויות יש אצלם שונות מאחרים. עם עזרה נכונה הם יכולים לנהל חיים תקינים ובריאים.

רביעית - מניסיון אישי אני יכולה לומר לך שאבחון של אוטיזם בגיל צעיר זו ברכה גדולה. ואפשר לטפל בצורה מותאמת ולהגיע להישגים טובים מאוד. שלא לדבר על זה שהמסגרת המיוחדת (שלא בהכרח חייבים ללכת אליה, אפשר להשתלב גם במסגרת רגילה) היא מתנה גדולה לילד ולהורים בהרבה בחינות.

אז זהו, מבינה אותך ממש שאת מרגישה מוטרדת נורא, אבל תזכרי שכרגע הכול רק בגדר חשדות, ורק אחרי אבחון תדעו מה בדיוק הקושי.

אז תתחילו בפנייה להתפתחות הילד (המענה לוקח הרבה זמן לפעמים, מזהירה מראש), ובינתיים תבקשו את עזרת הגננת ביצירת תמיכה טובה בשבילו לפי הקשיים הספציפיים שנראים כרגע.

והכי חשוב - תתפללי. לא ש"לא יהיה כלום" (כי זו תפילת שווא), אלא שתמצאו את הדרך הטובה ביותר לעזור לו כדי שיהיה לו טוב בחייו.

ושוב חיבוק!

חוששת שאולי לא כתבתי מספיק באמפתיה, כי אני בעצם כבר עברתי את שלב החששות המטרידים שאת עוברת עכשיו🙈 אז סליחה...❤️❤️

רוב הסיכויים שימליצו על ריפוי בעיסוק .

אולי גם קלינאית תקשורת אם יש משהו בשמיעה או במילוי הוראות וכד'.

זה יכול להיות כמו חוג ולעזור לו. אין מה לחשוש.
 

בדיקת שמיעה לא מזיק לעשות, כי גם להתפתחות הילד תצטרכי לעשות בדיקת שמיעה.

ואולי כדאי ללכת בינתיים לאא''ג שיבדוק אם אין נוזלים באזניים.

חוץ מזה אם הוא יצטרך קלינאית תקשורת כדאי לכם לשנה הבאה לבקש גננת שילוב. זה לא הרבה שעות אבל לנו זה היה ממש טוב והקפיץ את הביטחון של הילד לקראת בית הספר.

ההגשה לועדות לזה באזור פורים אאל''ט. מבקשים דרך הגננת. וכדאי גם שהקלינאית תכתוב באיבחון שהיא ממליצה.

ואגב יכול להיות שהכל תקין ותואם גיל.

והוא יגדל קצת ויצבור ביטחון עצמי והכל יעבור ויסתדר

מניחה שהוא הגדול שלך

אז כמה מילות הרגעה

קודם כל כל מה שאת מתארת הוא בטווח ההגיוני. להמון ילדים יש קושי כזה או אחר גם זה שהוא הקטן בגן זה יכול לגרום לזה שנראה שיש לו פער או באמת קושי מסוים להסתגל לגן (אפילו ברמה הפיזית חושבת על זה שבגיל כזה יכול להיותש יש בגן ילדים שפשוט גדולים ממנו פיזית בהרבה.. אפילו זה יכול לכווץ ילד)

כל הכבוד שקבעת תור באמת ההמתנה מתישה ומעצבנת. בדרך כלל להתקשר לנדנד במכון עוזר (כולם קובעים תור חודשים קדימה אז זה גם מייצר הרבה ביטולים. מי שמנדנד מקבל את כל החורים האלה שנוצרים בלוז)

דבר שני מהצד שלי כאמא- מן הסתם הגננת לא כיף לה להגיד דברים כאלו. אז למה היא כן אומרת? לא רואה סיבה בעולם שגננת נורמלית תגיד דברים כאלו אם לא מרצון טוב לעזור

אם הולכים להתפתחות הילד זה עבודה גם בשבילה למלא שאלונים וכו'- למה לה? רק לטובת הילד.

וגם באמת תחשבי רגע יותר נעים לה לשתוק נכון?

לכן אני בדרך כלל מתיחסת בשמחה לדברים של הגננת

עכשיו לגבי ההצעות שלה

כמה שילד יותר קטן יורת קל לסגור פערים

אבחון הוא הגדרה מקצועית של מצב של ילד. אפשר לדייק בו בדיוק מה הקושי, מה המקור לקושי ולתת תוכנית עבודה.

בפני עצמו אין הרבה מה לעשות  איתו..

כמה שהילד יורת קטן גם יותר קל לקבל דבריםב חינם

תצפית של פסיכולוגית- מהמם! עוד עין מקצועית בחנה את הילד שלך וראתה אותו בגן ביחס לקבוצת בני גילו (בערך כי הוא מהקטנים)

התפתחות הילד- בגיל כזה ממש בעלות מינימלית או חינם

אז לקחת ב2 ידיים מה שנותנים לך...

למשל ילד עם חגורת כתפיים חלשה-יהיה פחות טוב במוטוריקה עדינה ויהיה חלשלוש כזה, וזה משהו שפשוט עובדים עליו.... כמו ילדים שדיחגו על זחילה ואז קשה להם עם כתיבה ....

בעית שמיעה לא אומרת שהוא לא שומע, יכול להיות שהוא שומע פחות טוב או מעוות-למשל ילדים עם נוזלים באוזניים שומעים כאילו הם מתחת למים, הם שומעים ומגיבים, אבל לא תמיד בבירור, או כשיש הרבה רעשים מסביב...

קחי בחשבון שבהתפתחות הילד הכל לוקח מלא זמן, אז ממש כדאי להתייעץ עם הפסיכולוגית של הגן במקביל לתהליך מול התפתחות הילד 

ולהתקשר כל יום לברר אם יש תור פנוי.

זה מוגזם לחכות כל כך הרבה זמן לבדיקת שמיעה.

חוץ מזה אגיד לך שהיא נשמעת גננת ממש טובה ועירנית ושתדעי שלא כולן כאלה.

יש לך רק מה להרוויח מזה שתגיע פסיכולוגית לצפות בו, נדיר שמציעים את זה

בהצלחה!

בסיסי וחלק מזה גם צריך לעשות בדיקת שמיעה וראייה

לא בטוח שהוא לא שומע טוב יש מצב בכלל שהוא לא רואה טוב ומניסיון שלנו זה ממש משפיע על מצב הקשב, והשמיעה