ילדתי ב''ה לפני שלושה שבועות בן מתוק
אתמול הקטן החליט לישון כל הלילה
התוצאה היא שקמתי עם גודש וכאבים
שאבתי עד שירד הגודש
והמשכתי להניק
הגודש ירד חלקית יש עדיין מין עיגול פנימי שקשה
ואדמומיות בצד אחד מה שאומר שזה כנראה דלקת
הייתה לי דלקת בצד אחד כשהייתי בחודש שביעי ועכשיו שוב כנראה באותו צד
אז הלכתי לטרם והפנו אותי למיון שם בדק אותי כירורג ואולטרסאונד לבדוק שאין סתימה
ונצנו לי אנטיביוטיקה
ללכת עכשיו ישר לכירורג?? לרופא משפחה?? למרכז בריאות האישה שערי צדק (שם הייתי במעקב הריון)??
תמשיכי להניק, לפני ההנקה תחממי לך קומרס חם- כרית חמה/מגבת שהרטבת במים חמים וסחטת ובזמן שהוא יונק תעסי עם הקומפרס החם את המקום הקשה בעיגולים לכיוון הפיטמה.
תתחילי מהצד הזה כל הנקה עד שיורד הגודש.
תראי איך נראה אחרי כמה הנקות ואז תקבלי החלטה להתערבויות.
אז ככה
אני בשבוע 38 הריון רביעי ב"ה
מהניסיון הקודם שלי מאד מאד כואב לי להניק בצד שמאל למשך 3 שבועות בערך, כאב מזעזע!!
ניסיתי מלא יועצות ומלא שיטות וכלום לא עזר
מישהי נתקלה בכזה דבר שכואב הרבה יותר בצד אחד?
קראתי את השרשור על ההנקה והוא מאד עזר לי לעוד שאלות שהיו לי
תודה 
שלום יש לי כמה שאלות, אשמח לעזרה ממנוסות:
1. אני חודש אחרי לידה, מקווה להיטהר בקרוב, הבנתי שהתקן עושה דימומים, האם כדאי ללכת לרופא לפני שהולכים למקווה?
2. אני רוצה לעשות התקן, כי אחרי הלידה הקודמת כשלקחתי גלולות סבלתי הרבה מדימומים, השאלה האם בהתקן אין את הבעיה הזו? הוא גורם לדימום רק כששמים אותו ואח"כ יש שקט?
3. בדר"כ אני מניקה עד גיל שנה ולא מקבלת מחזור בזמן הזה, האם להתקן יכול להיות השפעה על זה? כלוומר, ייתכן שבגללו כן אקבל מחזור?
ובכלל אשמח לכל טיפ ומידע שיכול לעזור בנושא.
תודה.
שלט שראיתי בטיפת חלב אומר שאפשר לעשות שם התקן במחיר סימלי לעומת מה שזה עולה אצל רופא הנשים.
אני אף פעם לא עשיתי, אבל נראה לי שווה לברר אם את הולכת על זה..
בהצלחה!
אני אחרי כמה לידות ב"ה גם עשו לי בעבר בעיות הגלולות והפעם עשיתי התקן..
לדעתי כל גוף והתגובה שלו גלולות שאני לקחתי עשו לי בעיות קשות וחברה שלי שנה וחצי לקחה אותם והיה לה חלק...
1.אני אשית מקבלת מחזור מידית עם הנקה מלאה..חודש וחצי אחרי קבלתי מחזור ואז עשיתי תהתקן לפי הרב שלנו ההכנסה של ההתקן אוסרת ויש לספור אז את צריכה לשאול את ההלכה עם הרב שלכם..
2.3.בהתחלה היה לי קצת בעיות [בבדיקות בשבעה נקיים לכן הרב שלנו התיר לי [כל אחת צריכה להתיעץ עם הרב שלה]לעשות בדיקת הפסק יום ראשון ושביעי אבל עכשיו חלק .
הרופאה טוענת שההתקן לא משפיע על מחזור מי שמקבלת תקבל ומי שלא לא.
בזמן המחזור הדימום מאד חזק ..יש להחליף פדים בתדירות מאד גבוהה אבל זה רק ביומים הראשונים..
אני עשיתי התקן רגיל ..
אחותי עשתה התקן עם הורמונים בהתחלה היא קבלה מחזורים ואחכ לא וקראתי פה בפורום שכמה נשים רשמו שאחרי תקופה ראו שקט..ממחזורים אבל לוקח לגוף יותר זמן להסתגל אליו..ולכן הרופאה שלי לא המליצה לי עליו בפרט שאני מונעת לתקופה קצרה..[שנה או שנה וחצי גג]
יש התקן שנקרא גינה פיקס אולי 10 רופאים בארץ מתקינים אותו אבל שמעתי מכמה שהוא כמעט ולא עושה בעיות...
אני הקשתי בעבר בפורום בחיפוש דימום עם התקן ועלה לי המון ההתכתבויןת פה על ההתקנים ממולץ לך לחפש גם ולקרא..
בהצלחה.
זאת לא בעיה. יש מקרים נדירים בהם הרפס יוצא במקום אחר (הרפס מתגורר בין התפרצויות בגנגליון של העצב)
אין מה להילחץ, בכלל...
אם האישה מרגישה שהיא רוצה אותו לידה בלידה, והוא מרגיש מסוגל לזה (זה המצב אצל רוב הזוגות) - ברור שכדאי.
אם הם לא בעניין - בשביל מה? אפשר גם אמא / אחות /דולה.
הבעיה מתעוררת כשיש חוסר התאמה בין הרצונות שלהם. ואז צריך לחשוב לגופו של עניין ולא באופן כללי.
בעיניי יש עדיפות לרצון של בת הזוג, אבל עד גבול מסוים (נגיד אם היא רוצה מאוד את בעלה וקשה לו עם זה, שיתאמץ קצת וכן יבוא, אבל אם הוא מרגיש שהוא יתעלף מזה - יש גבול... וכן אם היא לא רוצה אותו לידה בזמן הזה - שלא ייכנס, אבל אם זה נורא נורא חשוב לו, שתראה אם היא יכטולה להתגמש.
גם תמיד יש אפשרות לשנות את המצב תוך כדי אם יש שינוי ברצונות שלהם (נגיד שיצא לכמה זמן בחוץ אם פתאום נורא קשה לו או שפתאום היא צריכה מרחב פרטי, או לחילופין, שיחהיה מראש בחוץ והיא תקרא לו אם תרגיש צורך).
אגב אחרות כתבו פה שיהיה ליד הראש, אבל היום כבר אחוז ניכר מהלידות הן לא בשכיבה... הראש שלי למעלה בלידות 
לא משנה, בעלי מוצא איך להסתדר בחדר כך שלא יראה. כשרוצים מוצאים את הדרך.
אין נכון ולא נכון.
זה משתנה מזוג לזוג ומלידה לידה.
תחשבו על זה ביחד לשיחה בראש פתוח ותחשבו מה טוב לכם.
מתכוונות גם בשלב הלחיצות?
כי מבחינה הלכתית יש עם זה קצת בעיה לפי מה שידוע לי..
עד הרגע הזה-גם אני בעד..
הוא יכול לשבת עם הפנים כלפיה ולא להתסכל במקום שהתינוק יוצא.
כל עוד הוא לא רואה את הלידה עצמה אלא רק אותך יש בעיה? לא ידעתי.
אמא אנונימיתשלדעתי דעות של אחרים לא יעזרו כאן לגביך.
כי בסופו של דבר- את זו שנמצאת ברגע הזה,עם הכוחות שלך,
עם הדימוי העצמי שלך ברגע כ"כ חוויתי ושונה מאיך שאת מתנהגת בדר"כ
וכמובן,עם טיב הקשר בינך לבין בעלך.
בעלי היה איתי עד שהגיע שלב הלחיצות,התחלתי ללחוץ,ופשוט הרגשתי שאני חוסמת את עצמי בגלל שהוא שם.
אז ביקשתי ממנו לצאת,השתדלתי להיות עדינה כמה שניתן (במצב כזה..)
והוא יצא,ואח"כ שדיברנו על זה הוא אמר שהוא שמח שאמרתי לו את זה.
הייתי צריכה להכיר את עצמי בסיטואציה הזאת כדי לדעת מה יהיה מאזן הכוחות...
ואת צודקת לגמרי במה שכתבת..
תלכי לרופא נשים
נשמע כמו וירוס או קלקול קיבה.
רפו"ש בתושח"י.
אמא_מאושרתאחרונהאנונימי (3)אל תחשבי על כל השבוע הקשה. תתמודדי - או בעצם תזרמי - עם איך שהעניינים מתרחשים ובעז"ה מסתדרים, עם הכוחות שלך, בנחת.
תשקיעי אנרגיה רק במה שחשוב ודחוף.
את יודעת מה זה להיות אחרי לידה נכון? נו, אז עכשיו זה דומה מבחינת הלו"ז הצפוף, וההיזדקקות לך, והכוחות המועטים שלך.
קחי עזרה ממי שאת יכולה.
חיבוק 
ורפואה שלמה.
תקפידי על הרבה שתיה ומנוחה.
תרגישי טוב!!
אם יש חום הייתי יותר חוששת לדלקת והולכת לרופא
הייתי שותה הרבה תה, אולי מרק עוף כזה טוב.
תעשי אולטראסאונד. אולי יש דימום פנימי קטן. אולי כדאי לקחת תמיכה הורמונלית שתעזור, אולי ימליצו על מנוחה ויתנו ימי מחלה. אבל רק אולטרטסאונד ורופא יוכלו לתת לך הנחיות. בינתיים תשתדלי לנוח, לשתות הרבה מים ולא לקיים יחסים.
בכל מקרה תדעי שלא מעט פעמים יש דברים כאלה בתחילת הריון.
שיהיה בהצלחה.
לשתות הרבה מים, לשכב, להקפיד על פרנטל, לשמור על התזונה והסביבה מפני חומרים מסכני הריון ( תבלינים, שמנים, צמחים, מזון, שתיה...), להשמר בחם, להמנע מיחסים.
אין סיבה להילחץ עכשיו, זה לגמרי הגיוני שהמחזור יתעכב ב5 ימים ויותר
אבל אני חנונית, הבנתי שיש בחלק מהקופות אפשרות להגיע בלי הפניה אם זה רק לבטא או ספירת דם (בטא זה בדיקת הריון, ספירת דם זה לבדוק ברזל, רק אם בא לך)
תחיה דולהכאמור מעולם לי ניסיתי...
תחיה דולהשלום,
אנו, שיפי ואלישבע, סטודנטיות לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
במסגרת קורס העוסק בשינה והפרעות שינה, אנו עורכות מחקר שבוחן מאפיינים הקשורים להתמודדות של נשים בהריון.
לצורך המחקר אנו זקוקות למשתתפות נשואות שהן בהריון. או למשתתפות נשואות שלא ילדו בשנה האחרונה. בגילאים שבין 20 ל46.
במידה ואת יכולה להתאים לנו נשמח אם תוכלי לבצע מטלה, אותה תורידי למחשבך.
ולאחר מכן נבקשך לענות על כמה שאלונים.
למותר לציין שביצוע המטלה ומילוי השאלונים נעשה באופן אנונימי ואין בו ציון של פרטים מזהים.
במידה ואת מוכנה להשתתף נשמח אם תורידי למחשבך את המטלה הבאה:
שימי לב! בעת הורדת המטלה, המחשב עלול להתריע על סכנה, אך אל דאגה, כל סכנה אינה נשקפת
הסיבה לכך היא שהתוכנה נעשתה בשפה שאינה מתאימה לכל מחשב ועברה סינכרון... לכן בעת פתיחת המטלה אנא לחצי שמור (ולא התעלם).
לאחר מכן בעת פתיחת המטלה, לאחר שהורדה, לחצי בבקשה על מידע נוסף (ולא על אישור) ולאחר מכן על פתח בכל מקרה \ הפעל בכל מקרה.
https://drive.google.com/file/d/0B2No8B9566rHQkhXR010dUFEcEE/view?usp=sharing
לאחר ביצוע המטלה נודה לך מאוד אם תוכלי להיכנס בבקשה לקישור הבא:
https://docs.google.com/forms/d/1nPJQz9nWtFJ1CIK-seqQHCc3gAu6ySjrxWBwXPVtdak/viewform?usp=send_form
בקישור זה תמלאי את תוצאות המטלה שעשית ומספר שאלונים נוספים.
תודה רבה רבה לך על שיתוף הפעולה אנו מודות לך מאוד על המאמץ....
תודה על שיתוף הפעולה!
שיפי ואלישבע
אני מבינה שזה קצת קשה להוריד את הקובץ המרגיז ואז לענות וכו'.
אבל אבקש בכל זאת ממי שיכולה לעשות זאת.
אני ממש רוצה לגמור את העבודה הסמינריונית לפני הלידה....... (שבוע 34!!. רוצה חופשת לידה!!!)
תודה רבה רבה
ה צ י ל ו...
אני מניקה בן שנה
היתה לי לפני כמה זמן רגישות בזמן ההנקה חשבתי שאולי התחלה שלפטריה או משהו אז מרחתי כמה זמן ג'ל דקטרין. לא הכי עזר.
ניסיתי חומץ ולנולין ונהיה יותר טוב.
בינתיים התאשפזנו (כבר השתחררנו) ויצא שהוא ינק מלא וגם היתה לי פחות אפשרות לאוורר לשטוף וכו'.
בקיצור נהיה לי באמצע ממש פצע ודם.
התחלתי לשטוף ולאוורר יותר ולשים לנולין מלא פעמים ביום.
זה קצת עזר וכבר אין לי דם זורם אבל יש פצע קטן והעור שם קצת צהוב\לבן כזה (אני ממש מקווה שזה לא הזדהם)
וזה כ ו א ב נורא. כל תחילת הנקה אני ממש לא יכולה לנשום. וכל תזוזה קטנה שלו אני מרגישה שאני מתה...
ומילא בהנקה אבל גם סתם ככה זה כואב לי טיפה כל הזמן.
בקיצור אין לי מושג מה לעשות עם זה.
מה אפשר למרוח שזה יתרפא מהר? אם זה היה מקום אחר הייתי שמה משחה אנטיביוטית כלשהי אבל פה אני לא יכולה כי איך אני אניק אח"כ?
ואין מצב לא להניק הוא אחרי ניתוח וזה בערך הדבר היחיד שמרגיע אותו וחלק ניכר מהתזונה שלו...
הייתי בהנקה במצב מזעזע. היה לי פצע מדמם במשך קרוב לחודשיים!! קנו לי בזמנו בקופת חולים של הכללית. יש בהן חומר שמאיץ רפוי של הפצע.
ובאיזה לנולין את משתמשת? ניסיתי כל מיני סוגים שמוכרים ככה על המדף בסופרפארם, אבל רק הלנסינו עזר! שמתי בנדיבות אחרי כל הנקה ולא שטפתי לפני ההנק כי זה לנולין טהור ולא צריך לשטוף.
רפואה שלמה. זה סיוט ולא קל. אני ממש מבנה אותך.
אם רק בצד אחד - פשוט תיניקי רק מהשני, וגם אני ממליצה על קונכיות, איתן אפשר לאוורר את הפטמה במשך היום, גם עם בגדים.
משחות טיפוליות אני לא מכירה.
הרפואיות! קונים אותן בבית מרקחת והן ממש עוזרות!
היה לי גם מלא פצעים ויועצת הנקה המליצה לי עליהן.
וזה ממש כיף שזה בלי התעסקות של מריחות, לשטוף וכו'..
שמתי את הרפידןת הרפואיות וגם קניתי ושמתי שמן ויטמין E
הבעיה שעכשיו נראה לי שנהיה לי דלקת
מאתמול אח"צ אני עם חום 39.2
ואחד הצדדים כואב לי. יש איזה גוש לא גדול וניסיתי לעסות אותו ולהניק
וזה קצת ורוד שם מסביב
הבעיה שזה גם ממש כואב לי להניק עדיין
איך יודעים אם צריך אנטיביוטיקה או שאפשר להתגבר באמצעים ביתיים?
קחי לך יממה - 24 שעות -
תשלחי מישהו לקנות לך כרוב ותעטפי את השד בשניים-שלושה עלים. תחליפי עלים ברגע שהם נהיים כמושים.
אם יש נקודה מסויימת כואבת - מרגיש כמו אבן חצץ מתחת לעור - כנראה, מעבר לגודש יש סתימה בצינורית החלב.
מועיל למרוח קרם על המקום ולהניח על הנקודה פיסת צמר גפן ספוגה באלכוהול או במשקה אלכוהולי כמו ווויסקי ברנדי ווכו' (אלכוהול רפואי 70% הוא רעיל - לשטוף את המקום לפני הנקה).
אם הגודש לא פוחת והחום לא יורד, או במגמת ירידה אחרי 24 שעות, לפנות לטיפול רפואי.
ולהניק כל הזמן קודם מהצד הזה, כדי להתגבר על הגודש.
לא משחקים עם דלקת!
לא רוצה להלחיץ אותך אבל עם נסיון של פעמים דלקת- אני במקומך הייתי נוסעת עכשיו לרופאה ואם אין זה ביתחולים..
(הבעיה שבבית חולים יביאו לך רק מרשם ואז את צריכה רופאה שימיר לך ת זה..) בכ" שווה לך אפילו לקחת מרשם וללכת אפילו לבית מרקחת פרטי..
באמת לא רוצה להחיץ. אבל זה לא נעשה טוב ככול שהזמן עובר. ועד מוצא"ש זה לסבול מכאבים...
ויתכן גם שסבלת ממשהו אחר - אולי אבצסט - שזה דלקת בעומק הרקמות שאין לה מוצא, ואין מנוס מטיפול אנטיביוטי או הומאופתי ממוקד עוצמתי ויעיל.
אני כתבתי את התגובה מעליך ואני בוגרת כל סוגי הדלקות בשד לצערי.
גם כשיש אבצסט פעיל ניתן להמתין יממה ויותר עד לקבלת טיפול אנטיביוטי. אומנם זה כרוך בסבל, אבל משתמע מדברי הפותחת שהיא סובלת סך הכל מגודש וסתימה בצינוריות החלב. כדאי לנסות לטפל קודם טיפול אינטנסיבי באמצעים ביתיים ולא לפנות לקבלת אנטיביוטיקה שעלולה לסכן את ההנקה.
מה גם שהרופאים לא זוכים להכשרה והשכלה מספקת בתחום ההנקה.
איש צדיק מעפרה בשם דויד קאפח מייצר אבקה מגרעיני חבוש ומחלק בחינם לנשים שסובלות מבעיות בפטמה.
מהאבקה ע"י הוספת כמה טיפות מים נוצרת משחה שעושה פלאים..
השתמשתי בזה בלידה הראשונה כשהיו לי סדקים מטורפים ושום דבר לא עזר.
ממליצה בחום.
תחיה דולהאחרונהאת ישנה מספיק? אוכלת מספיק?
זה ממש מור, ההורמונים ממש משתלטים עלינו...
צריך להבין את זה שהם שמחים ורוצים להרים..
תאפשרי להם במידתיות,
זה לא נורא..
משהי אמרה לי שזה דווקא יפה שכולם רוצים להחזיק ומפרגנים ושמחים (אצלם זה כנראה פחות קורה). יש לזה צד ממש יפה!
אולי תבקשי שישטפו ידיים בסבון לפני שמרימים אותו?
מבינה אותך במליון אחוז!! הייתי בדיוק כמוך, וצר לי לאכזב אבל אני עדיין ככה...
הוא כבר בן 8 חודשים, למען ה', ועדיין בכל שניה שהוא ער הוא עובר מיד ליד. זה פשוט לא יאומן.
מדי פעם כשהוא אצלי, כמו מיד אחרי שהוא מתעורר משינה, (כי אין סיכוי שאני אתן אותו לאחרים כשהוא עוד קווץ' ולא מבין מה הולך!) לא עוברות חמש דקות וחמי מיד "יאללה.. כמה זמן הוא אצלך..!" זה אמור להיות בציניות ואני אמורה להגיב בחיוך, אבל זה מרתיח אותי!!!!! ואם אני אוזרת אומץ ואומרת לו שעכשיו גם אני רוצה להחזיק אותו, הוא מתעקש איתי בלי בושה, ובסוף תמיד אני מוותרת.
אצלי זה לא חרדתיות מחוסר הגיינה ודאגה גדולה, אלא תסכול נוראי מזה שהוא תמיד נמצא ברגע נתון אצל מישהו וכמעט לא אצלי ואצל בעלי, וזה בלי לדבר בכלל על זה שהוא לא ילמד לזחול ככה, ובסוף יהיה מפונק!
כוחות שמימייםכוחות שמימיים... משכיבים את התינוק על הבטן ומקפלים את הרגליים לתנוחה שהישבן למעלה . איכשהו זאת תנועה שמעוררת אצלו חוסר נוחות מסויים שמגרה אותו להתקדם לתנוחת השכיבה ובעצם הוא לומד להכיר את התנועה הזאת. ואז עושים עוד כמה פעמים שמפילים אותו ולאט לאט מהר מהר הוא מתחיל להבין שזה לא נעים לו ושולח את הידיים קדימה וכל פעם ההבנה וההתפתחות מתקדמת, עד שנופל והידיים שלו בולמות את הנפילה בשלמות, עם מרפקים נעולים. אתן צריכות לקחת את זה בתור מחמאה שכולם מטורפים על התינוק שלכן!
הוא יצור מתוק ועד שמגיעים פעם בחודש כולם רוצים להנות ממנו. אין מה להילחץ מצינון וכד'.
בכל אופן, כשזה נראה לכן מוגזם, את האמא, ואת מחליטה. ואת קובעת. תגידי בנעימות אבל בתקיפות "עכשיו הוא אצלי"
או ''לא עכשיו", או "בסוף הסעודה"... קיצר, משהו שיהיה החלטי אבל נעים.
בהצלחה לכן!
אבל אם זה ממש מפריע לך יש לי פתרון קל ופשוט: לשים אותו במנשא עלייך.
כי ככה הוא רגוע ויכול להירדם עלי
כי אני מרגישה שזה עוזר לו במקום שפחות מוכר לו
כי אני משתדלת שיהיה עלי במנשא כל יום, זה טוב לו
כי כואבת לו הבטן והתנוחה הזו מרגיעה אותו
כוחות שמימייםברור שאני מבינה אותך, אבל תדעי שגם הקיצוניות ההפוכה ממש קשה...
כולם אוכלים ואת איתו... כל הזמן..
החמודה שלנו בת חצי שנה וזה סיוט כל פעם להרדים אותה.. גם במשך היום וגם בערב.
היא יכולה פשוט להיות ערה יום שלם כי לא הצלחנו להרדים אותה..
זה כבר די נמאס אז אשמח להמלצות ומספרים של יועצת שינה.
ואם יש לכם גם עצות מחכימות בנושא- יתקבלו בברכה!
תודה!
.