פורום הריון ולידה (עמוד 4459)

אז זכאית לשמירת הריון מהביטוח לאומי, לא?

סיוט, אבל בעז''ה שווה את זה, אם זה יכול לעכב התדרדרות בממב- הייתי עושה את זה גם אם אין שמירה מבט''ל

יש לכן מושג מה התנאים לקבלת זכאות מביטוח לאומי ?

וזה צריך להיות סיבה מוצדקת בעיני הביטוח לאומי(ואת זה כמובן תדעי רק לאחר 30 הימים כשתוכלי להגיש את הטפסים בפועל).
אני מכירה מישהי שישבה בבית ואז ביטוח לאומי דחה לה...

נשמע שכן, כי זה מסכן את העובר.
זה חייבת להיות סיבה שמסכנת אותך או את העובר.

קודם כל, זה תלוי באיזה שבוע התחילו הצירים?

שמירת הריון זה מינימום 30 יום אז אם הצירים התחילו בשבוע 33,

אחרי 30 יום כבר תהיי בשבוע 37 ואז כבר לא מאשרים שמירה.

 

ככלל, משבוע 36 והלאה לא מאשרים שמירה כי זה לא נחשב מצב סיכוני.

 

דבר נוסף, כמה זמן עבדת לפני השמירה?

המינימום לקבלת קצבה הוא 6 חודשי עבודה (=ואז תקבלי קצבה חלקית)

10 חודשים מתוך 14 אחרונים = קצבה מלאה.

 

נתון נוסף שלוקחים בחשבון הוא: האם לצירים יש השפעה?

יש לך מחיקה? פתיחה?

האם הצירים מתגברים כשאת הולכת לעבודה וכן הלאה.

 

כנ"ל לגבי מיעוט מים.

 

בכל אופן, את צריכה להגיע לרופא נשים שלך עם טפסים של ב"ל,

הוא ממלא את ההיסטוריה הרפואית של ההריון הנוכחי ושל הריונות קודמים

וזה טעון אישור של רופא מטעם הב"ל.

(הרבה פעמים רופא בקופה סובר שיש צורך בשמירה, אבל ב"ל לא מאשרים בכ"ז...)

 

אני לצערי לא זכאית לשמירה (בגלל שלא עבדתי מספיק זמן לפני)

והחלטנו שעדיף לנו ככה מאשר ללדת פג, ח"ו...

 

בהצלחה!

ואם יש לך עוד שאלות, מוזמנת!

גם במצבי לחץ, היא הצליחה להיות סבלנית אלינו, להקשיב ולטפל בנחת.

מצד אחד,לגונן עליהם..

ומצד שני-לשדר להם עצמאות ובטחון..

לא בגלל שאין דברים שאני רוצה לאמץ.
יש המון.
פשוט קשה לי לחשוב מה אני רוצה לקחת בדיוק כמו שהוא ולהיות כזאת לילדי.
כי גם דברים טובים יש בהם שאלה של מינון ואופן עשיה שונה.
יש גם דברים שאני לא מאמינה שאצליח כי זה לא האופי שלי.

הנק' המרכזיות-
-סבלנות להקשיב לכל מה שהילד עובר בכל גיל.אפילו עד אמצע הלילה
-שאאמין בתוכי שהילדים שלי באמת הכי מיוחדים בעולם ואשדר להם את זה.

יש לה גם התמסרות ונתינת חום ואהבה מדהימים-אבל הייתי משנה מינונים ומדייקת את אופן הביטוי של האהבה.

אמא שלי בנתה בי את כל היחס לחינוך, וגם נטעה בי גישה בריאה שעוזרת לי המון.
כל מה שאמא שלי השקיעה ללמוד איך להגיב ואיך להתמודד במצבים חינוכיים שונים, אצלי בא הרבה יותר טבעי- לפעמים גם בלי לחשוב.
בעיקר דברים מהספר 'איך לדבר כך שילדים יקשיבו...', אבל גם עוד כל מיני דברים שאני מגלה עוד ועוד עם השנים.

אמון מלא

חינוך לחשיבה ביקורתית ועצמאית

חינוך ליושר ומידות טובות

חינוך לא לדבר לשון הרע, לא לרכל

חינוך לאכפתיות מהעם והארץ

שיתוף מלא בעניינים כספיים ולא מתקטננים שלי ושלך וכו' (בתוך המשפחה כמובן)

 

אבל נראה לי שהתכוונתן לגיל קטן ולדברים אחרים.. רק שאלה לא עולים לי בראש ברגע זה.

 

לתת להם את התחושה שאמא תמיד נמצאת כדאי להקשיב.
מסירות נפש לבית ובעיקר לילדים

אמא שלי תמיד האמינה בנו בכל דבר קטן שאנחנו נצליח.

אבל מהצד השני היה לה גם את הדרך החכמה להחליק כשהיו נפילות.

 

ועוד משהו, חברות! היא תמיד נתנה תחושה שהיא כאן כדי להקשיב ולייעץ..

 

הלוואי עלי

לא כמוה בדיוק כי היא מידי, אבל לקחת מיזה קצת.
וגם את ההתמסרות המוחלטת לטובת הבית והילדים לפני הכל.

התחלתי להתפעל מהאמא הראשונה והשניה וראיתי שכל אמא עולה עליה, איזה כיף!

איזה שרשור של עין טובה, הכרת הטוב והערכה!

 

התרגשתי! 

 

 

אמון מלא וחופש לעצמאות. 

תמיד ידעתי שאפשר לבוא ולהתייעץ אבל חופש הבחירה והאחריות על מעשי יהיו שלי.

 

ודבר שבאמת מתאים לקטנים יותר- 

היא היתה מספרת לנו סיפורים על משפחה שהיא המציאה עם ילדים בגילים שלנו והיה ממש סדרת סיפורים כאלה אז התחלתי גם לספר לילדים שלי בהתאמה אליהם. זה מצחיק

להכיל את הילדים לא להתרגש שנופלים דברים על הרצפה וכו..
שלוות נפש
שהלוואי שאצליח לאמץ אצלי זו עבודה

ללמד את הילדים לעזור, גם את הבנים.

 

 

 

תודה תחיה,

גיליתי שאפשר ללמוד גם מאמא שכל הילדים סבלו ממנה אלימות פיזית ומילולית קשה.

 

בטח לא קל למצוא את הטוב במציאות כזו. 

קשה ומסובך לי קצת עם אמא שלי בשנים האחרונות (במקביל לכך שקשה ומסובך לה עם עצמה)

אבל בזכותכן אמרתי לעצמי: אני יודעת שאמא שלי אישה טובה ושהיא אוהבת אותי וגידלה אותי במסירות. חוץ מזה בסוף יצאתי ממש בסדר לדעתי אז היא בטח עשתה משהו נכון.

התחלתי להתאמץ ולחשוב ... והנה הצלחתי

1 שיתוף ופתיחות מלאה עם אבא - מה שמלמד את הילדים גם כן לא להסתיר מההורים דברים חשובים. תמיד קיבלנו את המסר שגם אם לא נעים או אתה פוחד שיכעסו עליך, עדיף לספר ולהיעזר מאשר להסתיר ולהיאבק לבד.

2 חריצות והתמדה במשימות אפורות למען אחרים - כביסה ניקיון בישול וכו, ללא תלות בכמה מחמאות יתנו או לא יתנו לך, ותוך ויתור על התעסקות בדברים יותר מעניינים אינטלקטואלית שיגרמו לך רק הנאה אישית.

טוב את השני אולי לא אקח בשתי ידיים אלא רק באחת...

ועשיתן לי חשק למצוא משהו טוב! בטוח יש!

עדיין לא מצאתי.. אבל בעז"ה אחשוב על זה, ואחזור לעדכן! בלנ"ד..

תודה על ההזדמנות

קודם כל אמא מפרגנת אוהבת. מסודרת ונקיה ואין לדחות למחר...

 

כלום... פתאום בא לי לבכות....

אולי את צעירה, אולי את בונה את עצמך בשנים האלה, אולי לא פשוט. אבל אין כמו אמא.

מספיקה הנוכחות שלך. כל השאר אפשר להשתדל - להצליח לפעמים יותר, לפעמים פחות.

 

ההצלחה לא משנה, העיקר ההשתדלות.

אבל תסתכלי מה כתבו פה - ברור שכל האמהות עשו את הדברים כי כך חשבו שצריך ולא חשבו שהן עושות מי יודע מה. ולקחו זאת כמובן מאליו בדיוק כמוך. והנה הילדים מעריכים.

את רק צריכה לשנות את ההסתכלות שלך על עצמך, לא את מה שאת עושה..

תתחילי לתת לעצמך מחמאות על כל שטות ותגלי שדווקא מגיע לך! זה הכל בראש!

 

והוא מעולה. באופן כללי אין על פג. חזקות, יציבות, איכותיות ונראות כמו חדשות גם בילד חמישי

אז מה נושים אם חייבים למנוע?

אבל זה כמובן ע"ח השבועות שאחרי.

 

נראה לי שעדיף להודיע כמה שיותר מוקדם כדי להיות הוגנת מול המעסיק שידע להתארגן בהתאם. 

אז אני רוצה לחשב 14 שבועות ממתי שיוצאים לחופש גדול, כי אני מקבלת יולי אוגוסט בכל אופן..

אז מאיזה שבוע להודיע אם אני עכשיו בחודש חמישי?

אבל החוק מרשה לך רק 9 שבועות לפני התל"מ תבדקי לפי זה.

 

בתור מורה הייתי מודיעה ברגע שאני יודעת כדי לא לדפוק את התלמידים ויוכלו להיערך לזה. 

איזה סיבה יש לא להודיע מוקדם? אולי אני מפספסת משהו

שיהיה בקלות ועם ידיים מלאות

בהצלחה! הריון קל לידה קלה בידיים מלאות ורק שמחה!!!!!!

בע"ה המשך הריון קל, בריא ושיסתיים בידיים מלאות!!

 

 

 

 

לגבי אי-סדירות הוסת- מאחלת שההריון והלידה יעשו מין היפוך המצב ההורמונלי שלך, ולאחר הלידה הווסת יגיע בצורה מסודרת!

 

אם לא- ממליצה לך לנסות לסדר את הווסת בצורה טבעית ע"י תזונה בריאה וספורט. מחולל פלאים.

 

בהצלחה בכל!

תודה לכן .    ניסיתי כל  מיני דרכים לסדר אבל הרופאה טוענת שזה הגיל מתקרבת ל40...

פצע יכול להראות בכמות גדולה בגלל שיש הפרשות

כדאי לשאול רב.

אבל שמעתי על כאלה שהיה להן הריון תקין אחרי דבר כזה...

 

מאחלת לך שאם זה הריון אז שיהיה בריא ותקין בע"ה!

 

אם זה ממשיך תעשי בדיקת הריון...

ומהשלילי עבר כבר 10 ימים של דימום ממש...

ממש מבאס להיות במחזור ככ הרבה זמן...

נראה מתי יגמר...

תודה למגיבות.

אם במשך תקופה זה היה כל 40 יום אני הייתי מחכה עוד כמה ימים שבוע בערך ובודקת

הייתה לי גם עוד לידה בין לבין..

זה המחזור הראשון מאז הלידה השנייה.

בנתיים ישמרו לך על המקום...

אני אישית לא חזרתי אבל זה בגלל שלא אהבתי את מקום העבודה...

גם התינוק כבר אוכל מוצקים אז יותר קל עם השאיבות

וגם אני כבר הרגשתי באיזשהו שלב שאני צריכה כבר לצאת קצת מהבית..

כיף שיש לך עבודה לחזור אליה בשמחה

אם זה לא משתלם לך כספית.והקטנציק צריך אותך.אני אישית לא חוזרת לעבוד עד שהתינוק/תינוקת בני 8 חודשים לפחות.אצלי זה כלל ברזל

אבל יש ברחוב דרך בן גוריון בר"ג - קרוב למכון מור- ליד הבורגראנץ

יש מרכז בריאות האישה של כללית.

 

הרופאים שם טובים אחד אחד. ממליצה בחום על ד"ר ערן פורן.

יש את נועה פלדמן, שמעתי עליה המלצות רבות!!!!!
מקבלת בת"א.

ממליצה עלייה בחום!!!!

מומלצת מקצועית ומבינה את ה"שגעונות" של דתיות (הרבה באות אליה מבני ברק...)

תחפשי אותה באתר מכבי, נכון ללפני כמה שנים קיבלה אמנם לא בגבעתיים אבל ממש לא רחוק - רמת גן אזור רחוב ירושלים.

אני מקוה שהיא עדיין שם

הסיבה היחידה שעזבתי כי עברנו דירה לאזור אחר בארץ

אני לא במכבי אז לא יכולה לעזור אבל מעניין שיש פה עוד מישהי מגבעתיים.. גם אני משם

תשתי הרבה, ותשימי לב לא לקום באופן מיידי אלא בהדרגה (גם משכיבה וגם מישיבה).
זה נורמלי שלחץ הדם יורד בהריון.

ובסוף התחיל להיות קצת גבוה מדי.

אז הכל סבבה..

יש כאלה שהנורמאלי אצלם הוא נמוך.
בכללי בהריון לחץ הדם הבסיסי אמור לרדת מעט.

אני לא מתפקדת כבר.. בקושי מצליחה לגרד את עצמי מהמיטה..

סביר להניח שכשתתגברי על החולשה ותהיי חיונית יותר, גם לחץ הדם יעלה מעט.

יש של חברה מסויימת שעדיף? תודה גדולה!!

אבל אני מעדיפה את של סופרב או סולגאר או אלטמן שיש להם נוסחאות טובות עם ברזל עדין שמקל על יציאות מעיים ומונע עצירות.

תתנסי עם סוג אחד ותראי מה טוב לך.

 

בהצלחה. תרגישי טוב.

Natures bounty?

וכמובן ברזל.

 

כשאני קוראת את המרכיבים של הפרנטל, לא ממש הבנתי מה הוא תורם. אין כמות מספיקה בהרבה ויטמינים.

אני נעזרת במטוטלת לבדיקה אז יש לי גם מדד וגם נסיון:

 

הכל חשוב ובפרינטל יש סה"כ את כל הויטמינים והמינרלים במינונים שסטטיסטית אמורים להתאים לאישה בהריון באופן סביר.

נכון שיש נשים שיצטרכו תגבור של ויטמין או מינרל זה או אחר, ולשם כך יצטרכו לקחת אותו בנפרד במינון גבוה יותר.

 

ה  B קומפלקס מכיל מינונים גבוהים מדי של חלק מויטמיני B לנשים במצב רגיל (מצב של חולשה לא קיצונית בהריון, המצריך נטילת מולטיויטמין הוא מצב רגיל לצורך הענין) ולעומת זאת מכיל מעט מדי B12.

בנוסף זה כדור כבד, קשה לבליעה וקשה לעיכול.

 

אם מתרכזים רק בנטילת Bקומפלקס עלולים להזניח השלמת ויטמינים ומינרלים חיוניים אחרים.

 

כדאי להתחיל עם פרינטל ואח"כ לראות אם יש צורך בתוספת של B קומפלקס.

 

כל זה אמור לגבי השלישים השני והשלישי של ההריון. בשליש הראשון, מי שסובלת מבחילות וחולשה קיצונית, זקוקה כנראה למינונים גבוהים עוד יותר מאשר ב Bקומפלקס, בדר"כ של אחד או יותר מויטמיני B. וגם לא מסוגלת לבלוע את הכדור הכבד הזה. לצורך כך יש כדורים של ויטמיני B השונים בנפרד ובמינונים גבוהים.

אבל מניסיון עם לחץ דם כזה ואפילו מעט יותר נמוך, זה גורם לחולשה.
צריך להרבות בשתיה, וכמובן מנוחה..

אני מאד אוהבת. 

 

הקשת נראה נח אבל פעם נסעתי באוטובוס והנקתי וילד חמוד שישב מאחורי הציץ מעל הגב שלי ואמרתי לעצמי- מזל שאין לי קשת  אם היה קשת הוא היה רואה הכל...

 

אם זה לא סגור הכל זה קשה לשמור שלא יראו מהצד או מאחורה.

 

מה שכן צריך לשים לב שיהיה בד נעים, שלא יציק לך ולתינוק

עם הסינר היה לי פשוט סיוט כל פעם להסתיר
העדפתי כבר לא להשתמש, חוץ מזה שזה לא ממש הסתיר גם כל פעם היא הייתה מושכת לי את זה. ..
אחכ קניתי שכמיה וזה היה פשוט כיף, מסתיר מכל הצדדים ובגלל שהיא נמתחת אז לא צריך קשת. . החיסרון שלמרות שזה דק היינו מזיעות בזה. ..

אבל במגבלות וכשאין ברירה זה דווקא סבבה.

הבד די גדול ככה שאין מצב שרואים שום דבר והקשת מתכווננת ככה שאפשר לראות מלמעלה את התינוק בצורה נוחה

מגיעה לכן עד הבטן? אני פשוט רוצה לתפור לי אבל מתלבטת לגבי מידות וגזרה 

תפרתי לפי ההוראות שם ואני מאוד מרוצה..

באתר 'עיצוב חופשי' יש הוראות כיצד לתפור בקלות.

אני העדפתי בד יותר גמיש - טריקו כזה, וממש נח לי. המידות ששם - מעולות.

בחרתי בחצאית עם גומי מבד נעים וזה אחלה!

הסינר לא באמת מסתיר הכל, ככה שעדיף שכמיה.
אני אישית לא הצלחתי להניק עם שניהם, הבן שלי. העדיף בלעדיהם אז הנקתי תמיד בחדר נפרד

האמת יותר נעים לפרט פה ....

עמידת נר ותוך כדי כיווץ ופתיחה של השרירים הטבעתיים.
לעשות משולש מהרגליים וכיווץ השרירים כנל.
כדור פיזיו.
בטח יש עוד הרבה...

תודה רבה

ולהתנוענע. שזה יהיה הכיסא שלך... לעבור על שלושת הפתחים ושכל פעם פתח אחר יהיה באמצע.

וגם לעשות איתו תנועות שונות. זה בעצם מחזק .
שמעתי פעם ממדריכת דולות שזה הכיסא שלה בבית.

פשוט לבקש הפניה מרופא נשים..

 

הרעיון הכללי הוא לכווץ ולהרפות את השרירים. כיווץ כמו התאפקות.

 

אבל צריך לעשות הרבה ולהתמיד כדי שיהיה משמעותי..

 

הייתה לי תקופה שהתמדתי והרגשתי שהשרירים הרבה יותר עושים את העבודה.

 

עכשיו אני קצת מפשלת, צריכה לחזור לזה..

 

בהצלחה רבה! ומזל טוב

 

 

כל אישה זכאית לזה אחרי לידה!

או תרגילי קיגל בבית- את יכולה בכל זמן.

מכווצים את רצפת האגן- כאילו שאת מתאפקת חזק לפיפי. הכיוון הוא כאילו את "שואבת" את כל האיזור כלפי מעלה. להחזיק 5 שניות ולשחרר.

10 כיווצים כאלה רצוף, 5 פעמים ביום.

עוזר מאד לעצום את העיניים חזק תוך כדי- ממש לכווץ, או לשים כדור מפונצ'ר או כרית בין הברכיים ולכווץ חזק תוך כדי, ועל הדרך לחזק גם את הירך הפנימית (אפשר בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות וכפות הרגליים מונחות על הרצפה).

אפשר תוך כדי גם להכניס את הבטן חזק חזק ועל הדרך לעבוד על שרירי הבטן.

 

אני ממש ממליצה על פילאטיס. בהצלחה!

מקופת חולים צריך לעבור אבחון אצל רופאת נשים... מזה האבחון הזה מישהי יודעת?

לפעמים רופאות נשים בודקות בדיקה פנימית.
אבל לצערי היום הרבה רופאות נשים לא באמת מבינות בזה ולא באמת יודעות מה לבדוק.

לדעתי תלכי לרופאת נשים ופשוט תבקשי הפניה לפזיותרפסטית.
אם היא עושה בעיות (שמעתי שיש כאלה) את יכולה להגיד לה שכל אישה זכאית לפיזיותרפיה לרצפת האגן אחרי לידה (משרד הבריאות), ואם היא עדיין עושה בעיות תגידי לה שיש לך בריחת שתן (עם זה הן לא יכולות להתווכח..)

וליתר ביטחון תקבעי תור לאורוגניקולוגית כי זה התחום שלהן.

מצטטת לך את רופא הנשים (שעזבתי בינתיים),

שביקשתי מממנו הפניה כשכבר היה לי אבחון ביד מאורוגניקולוגית:

"את לא צריכה, אבל אני לא _אמנע_ ממך פיזיותרפיה אם את רוצה".

אהה.

תודה.

נתן מרשם כי כנראה ידע שהוא חייב.

חמור.

ואני עם צניחות בדרגה 1-2. 

ובהצלחה עפ הפיזיוצרפיה

ולהמליץ על טיפולים.

זה גבר או שיש גם נשים שצתעסקות בזה אני מקווה

אבל באמת אם רופא הנשים שלך נותן הפניה לפיזיו זה חקצר לך זמנים, כי לא בטוח שתוכלי למצצוא תור מהיר לאורוגניקולוג.

גם ככה מחכים הרבה לתור לפיזיו בדרך כלל, אז תנסי את כל הערוצים במקביל..

הפיזיותרפיסטיות יודעות לאבחן גם כן כך שאין תורך לחכות לביקור אצל האורוגניקולוג לפני התחלת הפיזיו.

רפו"ש!

צריך להתמיד בתרגול.. זה החלק הקשה..

 

ואז תבואי הכי מוקדם שאת יכולה כי צריך לשתות אותו, לחכות שעה ורק אז לעשות את בדיקת הדם.
בכללית ממש כדאי לקבוע תור כי ככה נכנסים הרבה יותר מהר, לא יודעת איך זה במאוחדת..
ואל תשכחי להביא לימון, ככה זה יחסית סבבה.
וכל זה בהנחה שהתכוונת לבדיקה של החמישים גרם..

להתקשר לכל מרפאה ייקח הרבה זמן...

במוקד הראשי של מאוחדת ידעו להגיד לי? (*3833)

 

אולי גם כאן ידעו להגיד לי: אני מחפשת בירושלים...

 

אם אין אצלם הם ידעו לאן להפנות אותך.

לפני 5 שנים עשיתי בסניף כיכר השבת אם זה עוזר

אצלנו זה התפקיד של בעלי לסחוט לי בבוקר

ככה אתה שותה פשוט לימונדה מתוקה ולא משהו ממש ממש מתוק..

נכון שצריך להיזהר מלתת מוצץ אם זה בא במקום דברים אחרים, אבל מכאן ועד להגיד שזה נסיון להשתיק ולא להתמודד- ארוכה הדרך..

מוצץ זה כלי עזר לתינוק ולנורה, גם לילד קשה עם זה שהוא לא יכול להגיד מה מפריע לו והמוצץ נותן לו תחושה נעימה.
המוצץ גם נותן להורים להיות שפיים ואם הילד צורח או רעב מוצץ לא יעזור.

אני ממש לא רוצה ילדים שמתנהגים כמו הסטיגמה על אנגלים... הם כל כך נוקשים..

הנקה? זה יפה אם זה הפתרון.

או שמתכחשים לגמרי לצורך במציצה ונותנים חינוך ספרטני-אנגלי שמרני ?

אבל כשאני שומעת אנגליה נהיה לי מין סתימה במחשבות.... לא יודעת למה..אולי כי אני לא מחזיקה מהם כל כך בעניינים האלה .
האופי שם ידוע כמאופק כזה.. אבל אולי זה השתנה .

פרט מעניין שאומר המון--

האחוזים של הילדים שמוצצים אצבע שם,

הוא גבוה בהרבה מאלה שבארץ..

וכידוע

מאצבע אי אפשר להיפטר..

אבל יש משהו במוצץ שעלול להפריע להנקה אולי..

וגם אני מוצאת את עצמי אחרי לידה שניה, לבד אחה"צ עם שתי קטנטנות,

נותנת מוצץ  לגדולה יותר מאשר לפני שנולדה הקטנה..

ובשלב זה- זה עוזר לי מאוד..

יהיו שיאמרו שזו 'סתימת פיות'...

בעלי ב''ה שינה את דעתו

בן שבעה חודשים ואני לא מצליחה להרגיל אותו, לאחרונה כבר התחלתי להתייאש ):

אולי אם הייתי גרה באנגליה לפחות הייתי במצב סוציו-אקונומי גבוה

בילדים הראשונים נתתי מוצץ, והתעלמתי מכל הדודות שקראו לזה "משתיקול" וחוסם פיות.

אבל בילדה הנוכחית, החלטתי לנסות לראות איך אפשר בלי זה. כי זכרתי את הגמילה הקשה שהייתה לגדולים מהמוצץ. וגם המראה של ילד גדול עם מוצץ עצבן אותי.

וזה היה נחמד. לפחות בהתחלה. אבל אני מהמכורות להנקה. אני מודה שהיו ויש פעמים שזה קשה, להיות המוצץ של התינוקת. אבל בכל זאת אני שמחה בבחירה שלי.

אמיתי. חברה שלי עברה ללונדון לפני כמה שנים והתקשרה אלי מזועזעת שהילדים פשוט מוצצים חיתול רטוב...

 

תתחילי בלקרוא מידע בקבצים שם..

כרגע נראה לי שאני לא יחסן בכלל.
זה לא הוכח כיעיל, וזה פוגע בכל כך הרבה מערכות, יכול לגרום למוות...
אבל אם את כן רוצה, הייתי ממליצה לפחות לחכות לגיל שנה, שהמערכת החיסונית תהיה חזקה יותר ותצליח להתמודד עם זה יותר טוב.
ו- יד על הדופק. בד''כ פגיעה מחיסונים נעשת בהדרגה. אם היה תופעות לוואי, להפסיק לחסן..

סתם תוהה, הרי החיסונים מיגרו מחלות קשות ועל זה אף אחד לא מתווכח.

גם מתנגדי החיסונים החריפים ביותר.

אז למה התכוונת?

 

(דוגמא פשוטה -

היתה מגפת אבעבועות שחורות שכילתה את אירופה. המחלה מוגרה.

אנשים בגיל ההורים שלי חלקם צולעים בגלל פוליו וחלקם לא עמנו. המחלה כמעט נעלמה ומתפרצת פה ושם בעיקר מבדואים שלא חוסנו.

כלבת..

צפדת..

ועוד ועוד.

 

נדמה לי שעיקר הדיון הוא לגבי מחלות שאינן קטלניות כמו אבעבועות רוח או שעלת לילדים גדולים. תקני אותי אם כוונתך שונה)

בגדול בוודאי שיש ויכוח מה מיגר את המחלות האלו.
המחלות ירדו הרבה לפני החיסונים כי כל העולם עבר לעידן המודרני, שבו החיים לגמרי אחרים, יותר הגיינים וכו'.
דרך אגב, פוליו זה בעיקרון לא מחלה משתקת. רק לאחר חיסון דיפטריה מסויים זה גרם לשיתוק- המבוגרים שאת מדברת עליהם. ברגע שהםסיקו לחסן באותו חיסון (עברו לחיסון אחר) פוליו חזרה להיות מחלה לא מסוכנת, שרוב מי שחולה בה לא יודע בכלל.

באופן עקרוני- לא נעשה מחקר אמיתי ליעילות החיסונים.
תרופה שיוצרת לאור- מחוייבת להבדק על קבוצת ביקורת. על חיסונים אין דבר כזה.

זה בקצרה, אין לי שום עניין להיות מיסיונרית ולהתווכח, אם תרצי ללמוד עוד אני ממליצה לך לקרוא בעצמך, באתר חסון, ובקבוצה חיסונים - בחירה מושכלת בפייסבוק.

רק בריאות!!

חסון היא עמותה עם אג'נדה, הם לא מחוייבים לאמת אלא לשכנע במטרה שלהם.

לא אומרת שכל מה שכתוב שם לא נכון אלא שיש לקרוא במבט ביקורתי.

 

כל מה שאמרת על המחלות הנ"ל אלה דעות שכמעט לא שומעים אותן מרוב שהן קיצוניות ומנותקות מו המציאות.

 

את יכולה להמשיך לחשוב כך אבל חבל שתהיינה בנות שתקראנה דברים כאלה ועלולות להחליט לא לחסן בגללם.

 

מכיוון שהמלצת לי לקרוא אני ממליצה גם לך לקרוא, דברים יותר בסיסיים, היסטוריה קרובה.

קראי על מגפת הפוליו בארה"ב. על לואי פסטר. וכו' וכו'.

"לא נעשה מחקר אמיתי ליעילות החיסונים" - אי אפשר אפילו להתחיל להתווכח עם זה.

 

אם בענייני הריון ולידה ופוריות את סומכת על הרפואה המודרנית ברמה בסיסית, למה פתאום כשזה מגיע לחיסוניםכל אחד הוא רופא ופרופסור בעיני עצמו.

 

הקב"ה ישמרנו בבריאות שלמה.

 

 

שהרבה מתחסנים וכן חולים.

ואין לי בעיה, תוכלי להגיד מה שאת רוצה, אני ראיתי נזקי חיסונים בעיניים, וראיתי הרבה ילדים לא מחוסנים שהרבה יותר בריאים מכל המחוסנים ביחד.

עצוב, אבל המצב הוא שכסף יעבר עייני איש.
כחולה (פיברומיאלגיה) אני יודעת שסתם דוחפים כך מיני תרופות כי זה שווה כסף. למרות שהן מסוכנות ולא מספיק יעילות.
לעומת זאת, קנאביס, שרמת הסיכון שלו כמעט אפסית, ועוזר כמעט לכולם, אין לי סיכוי לקבל.
למה, כסף?

ב''ה בעיניי פוריות, הריון ולידה המצב די טוב.
אם כי גם בפוריות קראתי לפני שהתחלתי לטפל. וגם שם יש רופאים שעושים כסף על חשבון מטופלות, לכן חשוב להיות עם יד על הדופק, ולראות שלא מורחים סתם.
וגם מה שאני כן ייקח בתרופות- זה יהיה מתוך בחירה מושכלת, אני יודעת מה זה עושה לי, ובכל זאת יודעת שלצערי אין הרבה ברירות.
וכן, בעיניי לידה אני חושבת שיש עוד דרך ארוכה עד שלידות יהיו בטוחות יותר, אבל ב''ה יש אנשים נפלאים שעובדים על זה קשה, ואין פה כמעט תעשיית כסף (חיסונים, תרופות) אז יותר קל.

את לא חייבת להסכים, אני מנסה להסביר שהחשדנות שלי כלפי הממסד התחילה עוד לפני שהתחלתי לקרוא על חיסונים, ובעיני זה טרוף.
(וגם האחוזים שח''ו כן לחלות במחלות הזוועתיות האלה קטן, לעומת הסיכון להנזק באופן בלתי הפיך מהחיסונים בכל מיני דרכים שונות ומשונות, שזה כמעט וודאי).

(וואו, לא יודעת איך הצלחת להוציא ממני את זה- נראה לי רק בגלל שאני אחרי לילה לבן....)

הי,

התינוק שלי בן שנה. הדבר העיקרי שאני עושה זה לפצל חיסונים. לטיפת חלב נוח שאת באה פעם בכמה חודשים ואז התינוק יקבל את כל החיסונים שהוא צריך. זה שגוי לפי דעתי. תינוק לא צריך לחלות בדלקת אוזניים, גרון, שפעת, שעלת וכו' ביחד. למה להעמיס עליו? זה רק משהו שנוח למערכת ולא לתינוק שלך. אז א. ממליצה על פיצול חיסונים.

ב. לא חיסנתי את הרוטה כי זה לא נראה לי קריטי. גם לא פוליו מוחלש. MMR מתלבטת בגלל הקשר החזק לאוטיזם מול הצורך שנראה שקיים בחיסון..\מקווה שעזרתי!

כי יש בכל מנה הרבה חומר משמר. ככה שאם את מפצלת אז בעצם מוסיפה עוד מנה של חומר משמר.

אני גם לא מחסנת אבל פוליו דווקא כן.

כוונתכן שפוליו מומת כן?

או הסובבים לתינוק.
אם כבר- עדיף מומת.

שתחקרי טוב טוב את ענין הMMR לפני שאת פוסלת.
למיטב ידיעתי אין אף קשר לאוטיזם!!!!! המאמר שטען כך היה שקרי לחלוטין ומכתוב המאמר נשללה תואר הרופא שלו. (בעיני החלק הכי עצוב בסיפור זה כמות הדברים שאנשים יעשו בשביל פרסום, כמו לפברק מספרים וסטטיסטיקות על חשבון חיי אדם. אלפי ינוקות חלו במחלות הקשות האלה בגללו ועשרות או מאות תינוקות מתו בגללו. עצוב).


תבדקי את העניין לעומק כי המחלות האלה לא מחלות פשוטות בכלל (זה לא אבבועות רוח, לדוגמא)

את החיסונים. לאחות בטיפת חלב אצלנו לא היה אכפת, כל עוד אני מחסנת.

לילד שלי לא היו כמעט תופעות לוואי, חוץ מאשר לחיסון של האבעבועות רוח והאדמת שהוא היה מסכן אח"כ במשך שבועיים, אז נראה לי שבילד הבא אני אדחה אותו קצת (הילד שלי באחוזון 5 בערך, אז אני מעדיפה שיגדל קצת).

לגבי הרוטה שמעתי מחברה שהיה להם המון תופעות לוואי, והילד היה איתי בבית עד גיל שנה וחודשיים, אז לא חיסנתי. אם את מכניסה למעון בגיל צעיר זה יותר בעייתי.

שאלי כל ד"ר או אחות שלומדים וקוראים מחקרים!!!!!!

להביא לפחות טיעונים קצת יותר משכנעים.
המחקרים היום חשופים לעיני כל, את לא חייבת להוציא תואר ברפואה כדי לקרוא אותם.
אגב חברה טובה שלי שלא מחסנת להכל היא במקרה אחות במקצועה..

מי אמר לך שקראת יותר ממני?
אם את באמת רוצה לשכנע, קודם צאי מאנונימי, דבר שני, תביאי משהו קצת יותר מ'רופאים אומרים'.
אין לי טעם בכלל להתווכח איתך, לכן אני לא יביא שום טיעון למרות שיש לי.
כי מי שמזלזלת ככה בדעה אחרת אין מה לדבר איתה בכלל.

טוב, הייתי חייבת לתת איזו תגובת נגד..

הנושא הזה כבר נטחן כאן עד דק בשרשורים מעמיקים פחות או יותר,

הנה אחד מהם: הרבה מים זרמו כאן מאז מריבות החיסונים.. - הריון ולידה

יש כמה דעות בנושא, ולמרות שאת נשמעת מאוד נחרצת, עדיין מותר לאחרים לחשוב אחרת...

זה מחלת ילדים שהסיכון שתסתבך בגיל צעיר מאוד נמוכים ולאחר שנדבקת פעם אחת אתה מחוסן לכל החיים
לעומת זאת את החיסון יש ליטול כל כמה שנים ואף אחד לא באמת מקפיד על זה אבל אם מקבלים אותה בגיל מאוחר זה כבר קשה הרבה יותר וגם יכול להסתבך יותר..
מעדיפה שיקבלו את זה וזהו..

אולי אני אלמד כאן עוד כמה דברים..

המחלה הזאת לא כל כך נפוצה כבעבר.
צריך לדעת שהמחלה שלבקת חוגרת היא סיבוך מאוחר של אבעבועות, רק למי שהיה חולה ולא למי שחוסן.
בנוסף אם ילדה לא חוסנה ולא חלתה, כשתגדל ותהרה אם חלילה תחשף ותחלה באבעבועות העובר עלול להידבק ולהיות פגוע מאוד עם עיוותים נוראיים.

לחכות עד לכיתה א, ואם לא חלתה- אז לחסן.

אבל את החיסון יש לחדש כל מספר שנים
ומכאן שדין ילדה שלא חוסנה והרתה כדין ילדה שחוסנה בילדותה והרתה וכדאי להגיע ולהתחסן לפני הכניסה להריון.
זה לא אומר שצריך לחסן את הילדה בגיל שנה..

איך קוראים לקבוצה של החיסונים?
ואם אין לי חשבון אני עדיין יכולה להכנס אליו?

אני גם פתחתי רק בשביל להכנס לקבוצה (של נושא אחר)
לקבוצה קוראים: חיסונים - בחירה מושכלת.

אני מחסנת הכל. אני לומדת על זה וככל שלומדת יותר- ככה יותר שמחה שחיסנתי.

כי הסיכוי לרוורסיה עם נגיף מוחלש מאוד קטן. כי מפחית משמעותית את הסיכוי לחלות במחלה קשה. הקטן שלי מקבל את כל התופעות לוואי- חום, וכו, ועדיין שווה לי. אני יודעת שהוא חולה יומיים וזהו. 

הסיבה שקשה לחלות באבעבועות באופן טבעי הוא בזכות המתחסנים. ככל שיש יותר מתחסנים- יש פחות סיכוי שלא מחוסנים יחלו. כי אין להם ממי לקבל את המחלה. ככה אני שומרת לא רק על הילדים שלי, אלא גם על אנשים בעלי מערכת חיסונית נמוכה- מושתלים, זקנים, צעירים לפני חיסון וכאלו שמאמינים לא לחסן. כן, בזה שהילדים שלי מתחסנים- הילדים שלכם יחלו פחות. 

ברור שיש דיון לגבי כל חיסון בנפרד, טענות בעד ונגד, מחקרים וטענות. באופן כללי אני מחסנת שפעת פעם ב2-4 שנים. כי יותר מזה לא ממש צריך. בהיריון אני כן מתחסנת. אני מחסנת את הילדים בהכל. חיסון הפפילומה החדש- לא מתה עליו. עוד לא החלטתי אבל הילדים שלי קטנים ככה שלא צריך. 

אם ש סבא וסבתא מאוד מבוגרים שכל הזמן חולים או מישהו אחרי השתלה- אני ממליצה כן להתחסן, גם למתנגדים.

לפני שסבא שלי הגיע לארץ חיסנתי את הילדים חודש לפני, פשוט כי זה מסוכן יותר בשבילו.

 

 

שאולי אני מעדיפה שהילדים שלי כן יחלו באבעבועות ויתחסנו בצורה טבעית?

ככה שאולי את לא בדיוק עושה לי "טובה" בזה שאת מחסנת את שלך?

אני אישית מחפשת מי חולה בשביל להדביק אותם. כמו שאני נדבקתי ועכשיו מחוסנת לכל החיים, לא לשבע-שמונה שנים ועלולה לחטוף את זה בגיל 50 עם הרבה יותר סיבוכים..

וסליחה על הטונים מעצבן אותי אנשים שאומרים לי שהם מחסנים את הילדים שלהם בשבילי. תעשו מה שנכון לילדים שלכם, לילדים שלי אני אדאג, תודה.

 

אגב יש בחיסונים האלה הרבה מעבר לתופעות הלואי של היומיים-שלושה-שבוע של אחרי החיסון. ואני עוד לא מתחילה לדבר על כל החומרים המשמרים שיש בחיסון ונכנסים לילד ישר לתוך הוריד. תענוג..

אני לא נגד, אני גם מחסנת בשביל הרוב, רק חושבת שאחריותו של כל הורה לבדוק את העניין ולהחליט מה נכון לילדים שלו ולא פשוט ללכת עם המלצות משרד הבריאות וזהו.

 

משהו אחרון- קיימים חיסונים שהמדינה ממליצה עליהם מתוך עניין כלכלי- יותר משתלם לה לספוג את עלות החיסון ולא את העלות של ימים שההורה מפסיד בעבודתו כתוצאה מילד חולה. כך שהשיקולים הם לא תמיד לטובת הפרט או הכלל, ייתכן מאוד שאת מחדירה לילדים שלך חומרים לוריד מתוך שיקולים כלכליים של המדינה. 

זה נכון במצב שבו ילדים בריאים יכולים לחלות. אבל החיסון הסביבתי הוא בעיקר לאלו שלא יתמודדו אם יחלו באופן טבעי.
ולגבי מחקרים- ברור. תמיד צריך לבדוק מי רשם  את המאמר, מי מממן וכו. 

תמשיכי להניק, לפני ההנקה תחממי לך קומרס חם- כרית חמה/מגבת שהרטבת במים חמים וסחטת ובזמן שהוא יונק תעסי עם הקומפרס החם את המקום הקשה בעיגולים לכיוון הפיטמה. 

תתחילי מהצד הזה כל הנקה עד שיורד הגודש.

 

תראי איך נראה אחרי כמה הנקות ואז תקבלי החלטה להתערבויות.

היא אמרה לי שזה בסדר וכמו שייעצת תחיה 

תודה רבה

 מחפשת יועצת הנקה בירושלים --איזור מזרח ירושלים 

איך זה הולך עם יועצת הנקה? 

הייתי מעדיפה מישהי שתגיע אליי הביתה

מה טווח המחירים?