בנות מספר שאלות,
לגבי טהרה אחרי לידה. מתי ניסיתן לעשות הפסק? אחרי שראיתן שאין יותר הפרשות בתחתונית או אחרי שעבר זמן מסוים מהלידה?
ולגבי יחסי אישות לפני ראיית רופאה. אם התור לרופאה ייצא לי אחרי המקווה יחסי אישות אפשריים? לא צריך שהרופאה תבדוק לפני? ואיך זה עובד אם אני רוצה למנוע והרופאה רק יכולה להביא מרשם לכדורים?
יש לציין שזה לידה ראשונה אז אין לי מושג בעניינים הללו.
תודה רבה (:
הדימום אחרי לידה הוא עם אופי של בא והולך. יכול להיות הפסקה של כמה ימים ולחזור. אז לא מומלץ להתחיל מוקדם מדי... אני קיבלתי המלצה מאשה שמומחית לתחומים האלה לא לפני חודש וחצי מהלידה...
לא לצפות יותר מידי- זו מילת המפתח.
אנחנו ניסינו אחרי חודש מהלידה ונתקענו באמצע. ומאז ניסינו עוד איזה אלף פעמים.
היום אנחנו שלושה חודשים אחרי הלידה (כן, כן!!) ועדיין לא.
לגבי הכדורים- יש כדורים שעושים דימום וכתמים במשך תקופה מסויימת. לנו מישהו מוסמך הציע לקחת שני כדורים (סרזט) בכל פעם כדי לפתור את הבעיה הזו. בינתיים אנחנו מנסים, אז לא'ידעת להמליץ אם זה עוזר.
בלידה ראשונה ניסיתי מתי שראיתי שהפסיק הדם. לא הצלחתי לספור 7 נקים, התחלתי שוב וז היה בדיקת רופא- הוא הביא לי מרשם לכדורים ואז עשיתי הפסק- וטבלתי.
בהריון שני לא ניסתי בכלל לבדוק עד הבדיקת רופא.
לצערי אני לא מסוגלת לטבול אחרי לידה ולדעת שאני יכולה להכנס שוב להריון. אני ממש מפחדת.
ככה שמעדיפה לקחת גלולות ואז לטבול.. גם אם זה לוקח יותר זמן.
כיום ני לוקחת 2 כדורי סרזט וב"ה טוב..
ב"הצלחה. והכי חשוב בלי לחץ..
אולי שיניים? אולי אוזניים. אולי שינוי בטעם מסיבות שונות אצלך.
אפשר לנסות להציע לו מתוך שינה או כשהוא ממש רעב.
אם את רוצה להמתין לראות ולא לגמול כרגע, כדאי לך לשאוב בזמנים שהיית רגילה להתמלא לקראת הנקה. (אין בעיה הלכתית אם הוא לא יונק בגלל שהוא לא מרגיש טוב).
אם החלטת שאת רוצה לגמול - אל תשאבי. תעטפי את שני הצדדים בכמה עלי כרוב ותחליפי עלים כשהם כבר לא יעילים והתייבשו. תלבשי חזיה עם העלים.
שיהיה בהצלחה.
אני עובדת קשה לקבל את זה בסבבה...
או אפילו מה גילית על עצמך בלידה שתקחי אותו איתך לחיים?
אשמח לקרוא אתכן 
)גם אם לא היית צריכה להגיד בצורה כזו או שאולי קצת זלזלת גיסתך.
מצטערת, אבל לפעמים בהחלט קורה לי שבמפגשים משפחתיים אני רואה מהצד מצבים (אני כמובן לא מתערבת, כי זה באמת לא ענייני) שזה פשוט צועק שההתנהלות עם ילד היא לא נכונה ורק מזיקה. וגם יש הוכחות בשטח לכך שהיא מזיקה...
אז בלי לרדת לפרטים- אני מבינה אותך, הפותחת, מבינה מה הרגשת, ומחזקת את מי שאמרה כאן שלפעמים ההורים טועים, או לא יודעים, ומתבונן מהצד יכול לעזור ולתת הבנה אחרת.
ואגב- לגבי הלתקשר עם בכי, זה ברור שזה נכון. אבל זו בדיוק הנקודה- הוא מנסה להגיד משהו בבכי הזה ובעצם לא מקבל תגובה לתקשור שלו.
ולגבי הגזים- בכלל לא בטוח שזה גזים. תמיד אוטומטית אומרים שתינוק שבוכה בגיל הזה יש לו גזים. גם שלי בכו לפעמים בלי סיבה נראית לעין, ולאף אחת לא היה גזים כמעט, במיוחד לא בגיל הזה.
ואין בעיה שיקח כמה דקות. ( זה כבר לא סטרילי בכל מקרה)
את תראי לבד. הוא יתעניין בעצמו במוצקים. וגם אז, אפשר טעימות, משהו ביד פה ושם, לא חייב לבוא על חשבון ההנקות המסודרות.
אם הוא עולה יפה והכל טוב, חבל להכניס בכוח מוצקים לתפריט.
אבל להערכתי - אוטוטו יש לכם קפיצת גדילה...חצי שנה. אם תצליחי להגדיל כמויות וזה יספיק לו, זה יפה.
מה שעוד קראתי שם (כתבה של קופ"ח כללית או משהו כזה) שגם מדגנים לא נספג טוב.
ממש 4% לעומת 20% שנספגים מבשר, משהו כזה אם אני זוכרת נכון.
כי יש בדגנים ובירקות הירוקים שני חומרים ספציפיים שמפריעים לספיגה.
וגם במוצרי חלב יש.
יש אנמיה (בן שנתיים וחצי..) ואני דווקא חושבת שזה בגלל שהוא הפסיק מהר עם הנקה (ינק עד שנה ושלושה חודשים אבל פעם-פעמיים ביום)
אני שמעתי שזה קשור גם לכמות הברזל שיש לאמא, אם לאמא חסר אז גם בהנקה יהיה חסר..
והבן שלי אוהב בשר...מאד!
אני דווקא חושבת לנסות את הפטרוזיליה...
עדיף ללכת לפי מה שרואים שהתינוק מתעניין ולא בגלל הלוח שנה...
ואני מציעה למצוא את הדרך שיהיה לך קל לענות לצרכים שלה, אני גם שונאת להתעסק עם זה אז אני משתדלת שנניח ארוחת צהריים תהיה מרק שמתאים גם לתינוק ואז זה פחות בלאגן מלמעוך במיוחד,
יש עכשיו אבוקדו ובננה שבקלות אפשר למעוך ובגיל כזה אפשר גם לחתוך אותם לחתיכות קטנות והיא תתמודד איתם בעצמה.
מבשלת מרק או תבשיל ירקות ומציאה ירקות לקטן פני שאני מתבלת.. אם לא הכנתי משהו שיתאים גם לו אז הוא רק יונק
או אבוקדו או משהו כזה
ואני נותנת לו בדר"כ רק פעם ביום
ומניקה לפני ואחרי..
של הילד שומרים גג שעה
זה מאוד לא בריא, ואפילו מסוכן, להירדם עם בקבוק בפה.
אני זוכרת שגם אני עשיתי ניסוי כזה, להאביס את הקטן שלי בדייסה כדי שיישן טוב. לא אשכח איך הוא הסתכל עלי... לא הבין מאיפה נחתתי עליו עם היציאה הזאת חחח...
בסוף מתנחמים בזה שככה זה, תינוקות מתעוררים בלילה והרבה, זה מנגנון שנועד לשמור עליהם ממוות בעריסה, ובחורף בעיקר זה קריטי, ואנחנו ההורים --- נפהק כל היום... עד שיגדלו....
כמה חום יש לו?
אם אין לו חום גבוה מאוד, לא נותנים מנה נוספת לפני שעבר הזמן.
אם יש לו חום גבוה מאוד, קחי אותו למיון או למוקד רפוה דחופה, אל תחכי.
אם החום 38-39 אפילו קרוב ל 40, אל תתני שלא לפי ההוראות - תראי מה כתוב בעלון לצרכן, מה המינון המקסימלי שאפשר לתת בגיל כזה. אם במנה הקודמת לא הגעת למקסימום, והחום גבוה, את יכולה להוסיף את ההפרש במינון.
כדאי להכניס לאמבטיה פושרת, או רעיון טוב אחר - להרטיב גופית בנים קצרה במים פושרים-חמימים, כזאת שאין לה בכלל שרוול, לסחוט, להלביש ישירות על הגוף, ולעטוף במגבת או להלביש מעל הגופיה את הבגדים. מוריד יפה את החום בלי המאמץ של למלא אמבטיה.
אקטרופיון הוא שינוי ברירית צוואר הרחם הגורמת לו להיות רגישה יותר ועשויה לגרום לדימום בזמן מגע (למשל אחרי בדיקות פנימיות או אחרי אישות).
יש רמות חומרה שונות שמשפיעות על תדירות ועוצמת הדימום.
לרוב לא גורם לכאב.
לא יודעת לגבי וואקום...
לגבי ריפוי, מדובר במצב משתנה. יכול לבוא וללכת, להשתפר ולהחמיר...
כשמאוד מפריע מבחינת דימום יש טיפולים מקומיים שניתן לבצע במרפאות צוואר הרחם (מניחה שלא מבוצע בהריון אבל לא יודעת בוודאות).
ב''ה נולד לנו בן מתוק לפני שבועיים
מניקה...ב''ה כמה כוחות ה' יתברך נותן לזה
קורה לי בלילות האחרונים שהוא נשאר ער למששך כמה שעות איזה 3-4 שעות
ואתמול כל הלילה עד 6 בבוקר לא ישנתי
פחדתי שאולי החלב לא משביע אותו כי הוא גם לא מפסיק לינוק
יונק נרדם אני שמה אותו מתעורר ואחרי איזה חצי שעה שעה שוב יונק וחוזר חלילה
ואז לקראת הבוקר אני כבר נותנת לו תוסף של מטרנה
הוא אוכל 60 מהמטרנה אח''כ רוצה עוד קצת לינוק ואז נרדם טוב
מה כדאי לעשותתת???
יכול להיות באמת שהוא לא שבע? אז איך כל היום הוא כן שבע?
ילד ראשון אז אני ממש חסרת ניסיון כל עצה תעזור
לרוב הם ירצו לשתות הרבה, תינוקות נולדים עם רפלקס מציצה מאוד חזק. זה הישרדותי.
וכשמשלבים בקבוק בגיל כ"כ צעיר זה עלול ליצור בעיות בהנקה. אח"כ התינוק מצפה לאותו זרם חזק גם בהנקה וכשהוא לא מקבל הוא מתחיל להתפתל ולבכות ואז כבר כל הנקה צריך בקבוק... מעגל קסמים כזה... עדיף לא להיכנס לזה.
מה שכן כדאי לעשות בגיל כזה, ובכל גיל כשיש ימים שהתינוק מבקש לינוק נון-סטופ (זה קורה לכל התינוקות פעם בכמה זמן) - להיות איתו ממש במנוחה מלאה, לתת לו לינוק בלי סוף (זה מגדיל את תפוקת החלב), ובמקביל לעקוב אחרי טיטולים. אם יש שישה רטובים ביממה אז החלב מספיק. אם אחרי יממה אין שישה רטובים אז להתקשר לקבוע פגישה אצל יועצת הנקה מוסמכת IBCLC.
אבל צריך ביממה הזאת לתת רק הנקה, אחרת המדידה לא נותנת תשובה אם יש מספיק חלב או אין!
לאחרונה כמה חברות שלי ילדו, ברוך השם. יצא לי לבקר אותן וכן לשמוע על התהליך הלידנ בבית היולדות האשפוז וכד'.
הן כולן ילדו באותו בית חולים במרכז הארץ, שאני מתלבטת אם להזכיר את שמו...
הסיפורים חוזרים על עצמן:
1. עומס בחדרי הלידה ובאשפוזים - ונראה ניסיון לשלוח הביתה באופן גורף
חברה שלי הגיע עם צירים שלחו אותה הביתה וממש ילדה בפתח הבית רבע שעה אחרי השחרור.
חברה נוספת, זו הלידה הרביעית שלה, הגיע עם צירים חזקים רצו לשחרר אותה (בין היתר כי לא היה חדרים ולא היה איפה לשים אותה). היא התעקשה להישאר כי היא מכירה את הגוף שלה ויודעת לזהות שהלידה מתחילה. ואכן כך היה.
רק שלא היה חדרי לידה פנויים בשבילה, ולכן היא המתינה שעות על שעות בחוץ עד שהגיע לפתיחה של 8, וכבר לא היה אפשר לתת אפידורל. היא נכנסה לחדר לידה ממש בשניה האחרונה.
ככל שאני מבררת עם הקרובות אלי, נראה שזה סדרתי.
2. יחס של צות בית החולים והתנהלות של בית החולים-
- תיזוזים ומעברים בין החדרים- חבהר שלי שמו אותה בחדר מסויים שנמצא תחת השגחה (בגלל חוסר מקום). ואח"כ מתפנה מקום באגף הרגיל, אז החברה התבקשה לעבור עם כל הדברים, אחרי שהתמקמה וסידרה את כל הדברים וכו'.
- ראיתי שהצוות מרבה לנזוף במבקרים, ממש צעקות וביזיונות אם מתעכבים 5 דקות בפרידה עד שיוצאים.
- היה רופא שלא הסכים לבדוק יולדת כי הניקה את הילדה בזמן ביקור רופא, וכן רופא שלא הסכים לבדוק תינוקת בנוכחות האמא.
- לי באופן אישי קשה עם זה שהתינוקות בתינוקיה נמצאים בלי ההורים וחייבים להיבדק בלי ההורים. הם חשופים שם לדיבורים של הצוות במשך כל שעות היום (אולי נאמרות גסויות? אולי צעקות? אולי לשון הרע?). ברור לי שהם לא תינוקות אבל זה לדעתי נכנס לתת מודע במיוחד שהתינוק רק נולד.
- הנקה שלא יכולה להתבצע בשעות מסויימות כי יש ביקור רופא (או אצל היולדות או אצל הפעוטות)
- אי אפשר להחזיק את הילד בידיים בעמידה לפי הוראות בית החולים.
מה דעתכן על כך? אשמח אם תשתפו...
אחרי שנחשפתי לכמה וכמה מקרים כאלו, פשוט לא מתחשק אי פעם ללדת בבית יולדות. זה נשמע סיוט....
אגב יש קבוצה בפייסבוק בשם "אפס הפרדה", שגם עוסקת בחלק מהנושאים האלה, ויש שם הרבה השוואות בין בתי חולים מבחינת עד כמה כופים הפרדה מתינוק.
היו לנו השבת אורחים מאמריקה, וסיפרתי לאשה שבארץ יש בבתי חולים חדר נפרד לתינוקות והם לא מאושפזים עם האמא בסטנדרט (אלא למי שמבקשת במיוחד ורק בחלק מבתי החולים יש אפשרות לזה) והיא הייתה די בשוק מהרעיון.
לגבי עומס בחדרי לידה, אני חייבת לספר שהלידה הכי מוצלחת שלי הייתה כשלא היה לאף אחד זמן להסתכל עליי...
אבל אני יולדת בלי אפידורל, אז זה משנה את התמונה.
ומסכימה עם הכותבת שמעליי שלהחזיק בידיים בעמידה יום אחרי לידה זה לא מומלץ. בכלל עדיף לשכב כמה שיותר בזמן הזה... להחזיק בשכיבה או בישיבה זה אחלה.
תוגה על התגובה.
את צודקת. לי אין בעיה שיש חדר נפרד לתינוקות, אבל מפריע לי שהבית חולים מכתיב מתי התינוק יהיה שם ומתי מותר לאמא להוציאו.
ולגבי הקבוצה בפייסבוק, יש בית חולים שכלל לא כופה הפרדה?
איפה יצא לך ללדת והיית מרוצה?
לגבי להחזיק בידיים - חברה שלי אמרה לי שזה תקף גם לאורחים שבאים ורוצים להחזיק בתינוק. יתכן?
האמת שאני הופתעתי כי זה דווקא חדש לי שאסור להחזיק בידיים.
משום בחינה.
תמיד הגעתי בפתיחה שבין 4-6 ומיד הכניסו אותי לחדר לידה, לא העבירו אותי בניגוד לרצוני מחדר לחדר (פעם אחת הציעו אבל לא רציתי).
לגבי התינוק וההפרדה- כל הקטע הזה יכול להיפתר אם את בביות מלא. ואז בהגדרה התינוק לא יכול להיפרד ממך, וכל הבדיקות נעשות לידך, את מניקה כרצונך, ובאופן כללי יש יחס מכבד ומאפשר ליולדות.
רק הענין של לא ללכת עם התינוק בידיים- זה בכל מקום, ענין בטיחותי והגיוני מאוד.
יש בתי"ח שהבדיקות לידך (נראה לי כמעט רק עינכרם), ויש כאלה שהבדיקות בתינוקיה ואמא נכנסת עם התינוק, ואני הייתי בבית חולים שבו גם בביות מלא דרשו ממני להפקיד את התינוק לחלק מהבדיקות בלעדיי, ולצערי לא הייתי מספיק אסרטיבית לעמוד על זכויותיו.
אה, ובבי"ח אחד אמרו לי שיש אצלם ביות מלא, ובהמשך השיחה התברר שזה ביות מלא רק בשעות היום...
אז לא מספיק לוודא שזה בי"ח שיש בו בעיות מלא, צריך לרדת לפרטים.
יכולה להעיד שבשערי צדק זה לגמרי לגמרי מלא.
הרגעים היחידים שהתינוק לא איתך- זה כשרוחצים אותו בחדר קטן ליד החדר שלך (לא בתינוקיה), וגם אז- את או בעלך יכולים להיות שם.
גם בבדיקות של הרופא שנבדקנו ע"מ להשתחרר- הייתי בתוך התינוקיה עם התינוקת.
לעמוד על הזכויות.
ודווקא מישהי עידכנה אותי ששבוע שעבר עבר חוק בכנסה שחובה על בתי החולים לבצע את הבדיקות בילודים רק בנוכחות אחד מההורים או מישהו מטעמם...
רק כנראה שזה לא נאכף עדין
לגבי עומס:
ילדתי בשערי צדק, שנחשב עמוס.
לא יודעת אם היה עומס כרגיל כשילדתי, היה כמובן מלא ואקשן וכו'.
אולי לקח קצת זמן להכניס אותי לחדר לידה אבל כנראה זה היה בעיקר בגללי, עד שהחלה התקדמות.
במחלקה אמנם עברתי מיטה אחרי לילה, אבל בתוך אותו חדר כי התפנה מקום והיינו שתיים בחדר.
ואפילו הציעו לי להישאר לילה נוסף, הצעה שבסוף קיבלתי בשמחה כי היה עיכוב בשחרור וכבר לא היה לי כח לחכות לבושה והכל. והיה נעים ומקסים. וגם בתינוקייה היה רגוע.
הייתי ביולדות א' (מקווה שאני זוכרת נכון, סניליות..). יולדות ד' תמיד מלאה ואולי זה משפיע על כמות הבכיות בתינוקיה.
לגבי הפרדה מהתינוק:
נראה לי שצריך קודם כל להסתכל על זה כשרות. זה שרות לנו היולדות שנוכל לנוח. הרי להם הרבה יותר זול לא להחזיק תינוקיה ואחיות שמטפלות בתינוקות, והיולדת צריכה לעבוד בעצמה. תינוק חדש, במיוחד לידה ראשונה, זאת עבודה קשה. ועם אפידורל אי אפשר לקום. ואני גם אחרי שפג האפידורל בקושי זזתי.. אז אני מודה לה' ולאחיות הטובות שטיפלו כל כך יפה. ראיתי איך הן מאכילות ומלטפות. את אחת מבדיקות הדם עשו בנוכחותי ואני בכיתי יותר מהפיצית..
והאחיות שם בוודאי לא מדברות דיבורים מזעזעים. לא היתה אווירה כזאת.
ומי שרוצה ביות מלא, האפשרות קיימת.
הנקה וביקור רופאים: מכיוון שהרופאים עמוסים, אני לא רוצה לחשוב עד כמה, הדבר האחרון שאפשר לצפות לו לטעמי הוא שהרופא יחכה ויתעכב. אז זה עצוב שתינוק בוכה אם יצא שהוא רעב כשהרופא מגיע, אבל זה אילוץ. תחשבי כמה חשוב שרופא מומחה בודק אותו.
להחזיק בידיים: בצדק. לא רוצים לסמוך על מבקרים או יולדות חלשות לטייל עם תינוק בידיים. אפשר להיתקל בעגלות ואנשים וכו', למה לסכן תינוק רך.
דווקא בבית לא הייתי רוצה ללדת.. למי יש כח לנקות הכל אחרי.. 
(בלי קשר לנושא הרפואי שהופך לידה בבית לעברה על "ונשמרתם").
ןבקיצור, כנראה בית החולים ההוא שדיברת עליו הוא גרוע במיוחד במיוחד!!
זה היה פשוט הזוי.
ניסינו להרגיע את התינוק בידיים כמעט 20 דקות, בלי להניק, בגלל הביקור רופא. עד שחברה שלי התייאשה התחילה להניק.
כשהרופא נכנס, הוא התחיל במיטות האחרות, ככה שחברתי מיד הפסיקה את ההנקה. היא סגרה את הכל ובאה להכניס את התינוק לעגלה ושאני אסתובב איתו בעגלה בזמן הבדיקה. תוך כדי שהיא עודה זאת, הרופא הגיע למיטה, הבין את המתרחד ואמר לנ: "מה זה את מניקה בזמן ביקור רופא? אני לא בודק אותך!"
אני הייתי בהלם!
כמו כן, כשהסתיימו שעות הביקור, עבר השומר והעיר לי לצאת. אמרתי לו שאין בעיה, אני רק מחכה שהאמא של התינוק תצא מהשירותים ואני אלך. עד שהיא יצאה מהשירותים עברו בסך הכל 5 דקות. ובנתיים העירו לי עוד 3 פעמים, כל פעם איש צוות אחר.
כשנפרדתי ממנה והלכתי. 2 שומרים עמדו בפתח של דלת וצעקו על בעל של אחת היולדות לצאת מיד. ממש כל המסדרון שמע. הוא אמר להם שהוא רק הגיע ושהוא צריך כמה דקות לארגן דברים או משהו כזה. והם פשוט לא הניחו לו!!!
זה בעיני ממש אטימות!
זה זכור לי גם מעבר היותר רחוק...רק שבאמת לא יחסתי לכך כזו משמעות כמו עכשיו..
אבל זה כן היה חויה לא נעימה...
אולי זה סתם השומר שמרגיש "גבר" לצעוק על אנשים ולסלק (כן. זה אותו שומר מבוגר כבר כמה שנים)
חוץ מזה שזה באמת מסוכן, אז מה הקטע לסכן תינוק בן יום?!זה בסהכ מדובר על המסדרונות..כשאת יושבת או במיטה איו שום בעיה להוציא ולהחזיק.
1. בכולם, קיבלו אותי מפתיחה 2.. בלניאדו השאירו אותי שבת בגלל הפתיחה הזאת! (וילדתי רק במוצאש בחצות.). בכולם קיבלתי אפידורל!
2. פעמיים העבירו אותי באמצע האשפוז חדר. באחד מהם זה היה מהמסדרון לחדר ובאחד מהם מחדר של ארבע לחדר של שלוש.- בשתי המקרים זה היה לטובתי ולכן ממש לא הפריע לי לארגן את הדברים.
3. בכולם לא העירו לי על מבקרים (בעלי או חברה בודדת) שנשארו מעט, אבל זה מכיוון שממש התאמצנו ללחוש כדי לא להפריע ליולדות האחרות! כמובן שאם היה חינגה ורעש השומר מגיע לצעוק. זה הרי מקום ציבורי ויש כללים וצריך לעמוד בהם.
4. בלניאדו היה לי באמת קטע שרופא לא בדק אותי כי בדיוק הייתי במקלחת. אבל אחרי שנגשתי לאחיות זה תוקן.
דווקא בבית חולים אחר היה לי קטע עם רופא לפני הלידה שממש צעק עלי וזה היה נוראי! (לא חזרתי ללדת שם שוב).
5. עניין הביות הוא אישי. לי זה לא משמעותי כי אני לא משתמשת בזה.
אני חושבת שאין שום בית חולם בארץ שיודע להתמודד עם עומס לידות. מה את רוצה שהוא יעשה אם כל החדרים תפוסים יילד שתי לידות בחדר אחד?? ברור שאם אין להם מקום הם לא יכולים להכניס ועושים הכל כדי לשחרר. כי פשוט טכנית אין להם מה לעשות עם עוד יולדת. הפתרון לזה הוא פשוט ליסוע ישירות לבית חולים אחר ולקוות ששם אין עומס.
אז שימצאו פיתרון!
סליחה, אבל לשם כך, את משלמת מיסים, שמועברים על ידי משרד הבריאות לאותם בתי חולים כדי שכל אחת תוכל ללדת בחדר לידה ולא במסדרון או בדרך הביתה...
בתור אחת שעובדת במערכת הבריאות (לא כצוות רפואי ולא בבתי חולים).. לא נעים לומר אבל יש איזשהי מגמתיות לחסוך כמה שאפשר אם זה בכח אדם ואם בציוד וכד'...וזה מעצבן!
אני יכולה להבין אם פה ושם יש מקרים של עומס יתר. אבל ככל שאני מבררת יותר (וספיציפית על אותו בית חולים בפרט) זה נשמע מגמתי.
תמיד עמוס! תמיד אין חדרים וצריך להמתין!
מדובר בתינוק חולה שחזר להנקה מלאה?
מדובר בתינוק שנשאר על הנקה מלאה ולא מוכן להתקדם למוצקים?
מדובר על להחליף ארוחה אחת פעם אחת בהנקה?
וכו' וכו'. צריך להבין על מה מדובר.
באופן כללי לרוב התינוקות זה לא יהיה משביע כמו אוכל מוצק ולא יספק להם כל מה שהם צריכים (אם כי זו תוספת חשובה מאין כמותה! אבל לא כרכיב בלעדי). אבל כאמור יש שונות בין חולה לבריא, בין קבוע לחד-פעמי, וגם בין תינוק לתינוק...
אבל פליזזזז שאלהאנונימי (פותח)אחרי יומיים של יסורים
יש מצב לצרבות נוראות בסוף שבוע 5 להיריון????? 
מה עושים עם זה??! בעעעעעעע לא מכירה כמעט מהיריונות וקדמים
כואב לי ושורף לי ותקוע לי בגרון וקשה ממש זה בגלל זה קשור להריון או שאני מדומינת?
הבנתי שקפה לא טוב לזה... מישהי יודעת מה עם תה (רגיל)?
לשיער 
.
איך זה קורה מוקדם? פשוט.
אולי התרגשת במיוחד, היית קצת בסערת נפש מההריון או תגובות רגשיות עוצמתיות אחרות. יתכן אפילו חששות שאת לא מודעת אליהן. אולי המתח שלפני גילוי ההריון.
בכל אופן, כל טלטלה רגשית גורמת למערכת העצבים לפעול יותר בעוצמה. זה אומר שמערכת העצבים במצבים כאלו שואבת יותר ויטמינים ומינרלים מאשר כרגיל מהמאגרים בגוף. וכשהמאגרים מתדלדלים - תלוי של איזה ויטמין או מינרל - זה מתבטא בתסמינים הרלוונטיים.
סיבה נוספת יכולה להיות הצפה של הורמונים, ברמה שונה ממה שהכרת בהריונות קודמים.
