התעסקות
לא חשוב לי להתעסק עם עיצובים וכו...
שיהיה כמה שפחות עבודה אחרת לא יקרה
וגם ככה כנראה לא😅🤷
איפה ממליצות לעשות אלבום דיגיטלי לילדים במינימום האוהבת את השבת
אלבומיאין לי הסבר
של דפוס בארי
אתר ממש קל ונגיש, ולא לוקח הרבה זמן.
אני סיימתי תוך כמה שעות(שעתיים-שלוש) עיקר ההתעסקות זה להוריד את התמונות, ולהחליט אילו שמים
^^^ גם זומה מבית בארי. ואם יש לך בהצדעה יש קופוניםאמהלה
ממש זולים. בדיוק הרגע סיימתי להזמין אלבום- 92 עמודים, A4, קופון 80 ש"ח (נראה לי עד 140 עמודים) במקום כ387 ש"ח.
ברגע שמתחילים לעצב, את יכולה באמת תוך שעתיים-שלוש לסיים
העניין הוא למיין לפני כן את התמונות- להשאיר רק מה שאת רוצה לאלבום. ואז הכל יותר פשוט.
יש להם גם אופציה לסדר לך את התמונות בצורה דיגיטלית- אני פחות אוהבת. הם לא יודעים איזה תמונות אני רוצה להגדיל/למרכז וכד'.
אבל מי שממש אין לו סבלנות / זמן, יכול להשתמש בזה. ואז לפחות יש מזכרת
בהצלחה
חח אני התחלתי בזומה בגלל הקופון של בהצדעהאמא לאוצר❤
שהוא באמת שווה. אבל וואלה התאכזבתי
אתר ממש ממש לא נוח
המוווון תקלות
כבר חודשים ארוכים עושה אלבום שהייתי מסיימת מזמן באלבומי
ממש לא שווה לי את החיסכון בכסף
הסיבה היחידה שאני ממשיכה שם כרגע זה כי אני לא רוצה שכל העבודה של שעות על גבי שעות שעבדתי שם על האלבום תלך לטמיון...
אני אוהבת את פיקאבוקברונזה
יש גם wow אומרים שקל, לא ניסיתי
אני עבדתי ב-WOWעוד מעט פסחאחרונה
ובאמת היה לי ממש קל ונוח (וגם זול, אם עושים מועדון ומשתמשים בקופונים).
תודה רבה לכן! עכשיו אני לא יודעת מה להחליט חחחאוהבת את השבת
לא התכוונתי לבלבל... אני הלכתי על הכי זולאמהלה
כי זומה ואלבומי למשל זה בדיוק אותו אתר. לא מכירה את האחרים, אבל זה פחות או יותר אותו סגנון
בהצלחה
חח תודה!! אלך עליהם נשמע זול עם הקופונים..אוהבת את השבת
זה לא בדיוק!! סתם אומרים את זה אוףאמא לאוצר❤
אני לא יכולה עם השטות הזאת זה ממש לא אותו דבר🙈
זה דומה אבל לא אותו דבר ויש הרבה הבדלים קטנים שעושים הבדל משמעותי מאוד בנוחות ובקלות
וגם בזומה פשוט יש מלא תקלות באתר כל הזמן
וואי, מעניין. לי זה עבד מעולה. והיה לי מאד נוחאמהלה
זה היה נראה לי בדיוק אותו אתר.
ממש מזור.
אני עשיתי לאחרונה איזה 4 אלבומים בזומה.
אלבומי הכי טוב ונוחאמא לאוצר❤
וניסיתי כמה
הכי זול cbookפולניה12
והאתר שלהם יחסית סבבה
גם אני שמעתי המלצות על האתר הזההילושש
אני נאלצת לגרוב גרבי לחץ וממש קשה לי עם המראה שלאביגיל ##
זה
היום נשברתי ובכיתי מול המראה (טוב בטח גם ההורמונים שותפים)
יש לכן רעיון בשבילי איך לטשטש? לא רוצה שיראו אותם!
תודה🩷מאמינה ומתאמנת
איך מנקים דם מבגד?בארץ אהבתי
לבת שלי ירד בשבת דם מהאף, וזה לכלך לה את החולצה הלבנה ואת הסוודר (גם לבן).
רק היום הגענו לטפל בזה, זכרתי שאומרים לשטוף במים קרים, וניסיתי לשפשף מתחת לזרם מים, אבל הכתמים לא יורדים.
אם אני אשים בכביסה עם סנו אוקסיג'ן זה ירד? או שהכביסה עלולה לקבע את הכתמים?
יש עוד משהו שכדאי לעשות לפני שנכנסים לכביסה?
אפשר לשים מי חמצןהשם שלי
אני מניחה שסנו אוקסיג'ן גם יעזור.
מי חמצן. ואם כביסה- רק במים קריםאמהלה
כביסה קרה ולהוסיף סנו אוקסיג'ןיראת גאולה
תודה לכולכם! ננסה בעז"ה..בארץ אהבתי
הייתי משרה במיםמכחול
להרבה שעות, ואז מנסה לשפשף ביד עם מים וסבון.
כביסה חמה עלולה לקבע את הכתם, אז אם את מנסה לא הייתי עושה יותר מ20 מעלות (לא יודעת כמה אפשר. אולי אפילו פחות).
בהצלחה!
ולתלות בשמשאמא ל4 + פצפון
מניסיון שלירגעים טובים
זה ממש קשה להוריד כתם דם בפרט שעבר זמן.
זה גם תלוי בסוג הבד, ישנם בדים שקשה להוריד מהם כתמים.
מה שהכי עזר לי להוריד כתמי דם, זה לשים על הכתם קרח.
אני מקפיאה מים ע"ג צלחת גד דוחה שטוחה או משהו דומה ואז פשוט מניחה ע"ג הכתם במשך זמן עד שהקרח מפשיר.
מי חמצן חד משמעיתשמה לב
אפשר לקנות בסופרפארם ודומיו.
אצלי הוריד כתם ענק של דם עוד לפני הכביסה ובלי ששטפתי במים בכלל. רק מי חמצן ולשפשף.
בהצלחה!
זה ממש מענייןרגעים טובים
כי הרבה כותבות שמי חמצן עוזרים
קניתי בעבר וזה לא השפיע על הכתם
גם ליבוקר אור
האמת כמה בגדים שהתלכלכו שום דבר לא עזר..
עניתי לפי הניסיון היחיד והמוצלח שהיה לישמה לב
אבל כנראה שזה תלוי גם בסוג הבד, או בטריות של הכתם..
לי עזר להשרות בחלב כמה שעותעטלף עיוור
ואז כביסה על קר כמובן
יבוש בשמש
בהצלחה!
תשרי במים קרים. אפילו לשים בהם קרח...לפניו ברננה!
ככל שזה יותר קר זה יותר טוב
שמש מעולה לכתמי דםשיפור
ב"ה הכל ירדבארץ אהבתי
תודה רבה לכל המייעצות!
רגע, מה עשית בסוף?מכחול
השריתי במים קרים עם סבון (כלים)בארץ אהבתי
ניסיתי לשפשף כמה שיכולתי. הרבה ירד אבל עדיין נשארו כתמים משמעותיים.
מי חמצן לא היה לי. אבל לפני שנכנסתי למכונה השפרצתי סנו אוקסיג'ן על כל מקום מוכתם. ואחר כך ביחד עם האבקת כביסה הוספתי ג'ל של סנו אוקסיג'ן.
וזהו - יצא מושלם כמו חדש, ב"ה.
איזה כיף. ב"האמהלהאחרונה
שאלה על האקווריום בירושלים - מי מכירה?והרי החדשה
קנינו כרטיסים למחר בשעה מסויימת ואנחנו רוצים לבוא בשעה מאוחרת יותר.יודעות אם זה אפשרי?
כשאנחנו היינו לפני שנה, הם לא הקפידועץ הלבבות💖
בכלל על הזמנים. אבל לא יודעת מה קורה עכשיו.
הכי טוב שתתקשרו בבוקר ותשאלו
תודהוהרי החדשה
זה גם מה שזכרתי מפעם שעברה. מקווה שגם עכשיו זה ככה. אני אשאל בבוקר אבל מעדיפה לדעת עכשיו כדי לא להיתקע מחר
אפשר לנצלש לשאלה על המקום?אני10
איך המקום בנוי? אני טיפה קלסטרופובית והתמונות בגוגל הן של מרחבים סגורים כאלה בקירות עם דגים וטיפה חשוך ומלחיץ אותי אפילו להסתכל.
זה באמת נראה ככה או שיש לי מה ללכת?
אני לא קלאוסטרופובית ועדיין יש קטע שהיה ליקמה ש.
בס״ד
פחות נעים. זה חלק קצר שבו הולכים בתוך מסדרון של זכוכית שבנוי לגמרי בתוך האקווריום (מים משני הצדדים ואם אני זוכרת נכון גם למעלה ואולי אפילו גם למטה). זה היה לי קצת מלחיץ. בקטנה. אבל שמחתי לסיים את הקטע הזה. והאמת היא שבכללי, כמה שנהניתי מהביקור, כל הזמן עברו לי בראש מחשבות של ״מה עם הזכוכית לא תחזיק מעמד?״ 🙈
ולפותחת, @והרי החדשה - נכון ללפני שנה לא בדקו את עניין השעות….
תודה!!אני10
חחחח גם ליכנרת כנרת
כך מה שעבר לי בראש זה מה קורה אם בדיוק עכשיו יש רעידת אדמה או טיל נופל עלינו
האם אמצא את עצמי טובעת עם כרישים חחחח
הילדים נהנו ואני בסוף גם.זה קצת קלסטרופובי אבל ניתן להתמודדות בעיניי
וואי באמת? אצלנו זה היה אחד החלקים הכי מרגשיםבארץ אהבתי
שהרגשנו ממש כאילו אנחנו בתוך המים ביחד עם הדגים... הילדים התרגשו מזה ממש, וגם אני אהבתי.
לי היה סיוט שם ושמחתי לצאת.. לא הבנתי מה הקטע🥴אוהבת את השבת
חושך כל הזמן
העיניים מתאמצות כל הזמן
לא התחברתי...
אבל יש אנשים שנהנים..
גם הילדים שלי (היו קטנים) לא נהנו...
ממש תודה לכן!אני10
מבינה שכנראה אסבול שם ממש...
נחפש אטרקציה אחרת
קטע אני קלאוסטרופובית אבל לא פחדתי שםשוקולד פרהאחרונה
לא ברור לי למה מענין .. כן את החלק הזה שהולכים על המים עברתי כזה מהר אבל לא רציני
לפני חודש היינו שם שעה לפני שהזמנועטלף עיוור
כתבתי להם ליצר בטחון, יש מקום באתר
הם כתבו שאין שום בעיה.
@קמה ש. איזה קטע! זה החלק שהילדים אצלנו הכי אוהבים!
יכולה להבין את זה! זה ממש מגניב… אבל… 🙈קמה ש.
בס״ד
לא הקפידו אצלנוחצי שני
הזיות בעקבות חוםאנונימית בהו"ל
הלוואי תרגיעו אותי🙏🙏🙏
יודעת שזה מתאים יותר לפורום אמהות, אבל פה הרבה יותר פעיל אז פותחת שירשור גם פה, מקווה שזה בסדר....
הבת הגדולה שלנו (בת 10) סובלת מהזיות בזמן שיש לה חום (גם אם הוא לא גבוה, היום למשל במהלך היום היא הייתה עם 39.4 אבל בערב כבר ירד ל38.2 והיא התעוררה עם הזיות)
היא קמה מבועתת 😨😨 עם אמירות מלחיצות
"לא רוצה לישון בחדר הזה" "הכל מסתבך לי פה" (מצביעה על השמיכה", "כולם באים לכאן, אני מפחדת" (אף אחד לא נכנס, רק בעלי ואני היינו בסלון) בעבר היא הצביעה על הכרית ואמרה שהיא מפחדת מהכרית הזו ועד שלא החלפתי לה כרית היא לא נרגעה😧
הפרצוף שלה ממש מפוחד, נראת קצת כמו מישהי עם הפרעה נפשית, מפחדת מהאוויר.
פעם שאלתי רופא על זה והוא ממש לא נבהל, הוא אמר שזה דבר מוכר, אבל אותי זה מלחיץ.
יש לציין שכשהיא בריאה אין שום אמירות כאלה🤷 וכשהיא מתחילה להיות חולה היא נלחצת, היום לקראת הערב היא אמרה לי שהיא לא רוצה ללכת לישון, כי כשהיא חולה יש לה מחשבות מפחידות, זה מראה שהיא מודעות וזוכרת.
עוד מישהי נתקלה בדבר כזה? זה עובר מתישהו? יש מה לעשות עם זה? היא היחידה אצלנו שמתנהגת ככה...
קרה לנו גם עם הבת הגדולה.זה קורה בעיקר כשיורד החוםאמהלה
פעם אחת, כשהיתה כבר גדולה (מעל 12 לדעתי) היא ממש הרביצה לי (כמובן זה לא היה בשליטתה, היא הזתה)
למדתי איתה להיזהר שלא יעלה לה החום מדי. לתת לה אקמול/נורופן עוד לפני שהחום מזנק.
זה קצת ממתן את התופעה
ולעקוב
שלא מזיקה לעצמה/לאחרים תוך כדי...
וכן, זוכרת שגם הרופא שלנו לא התרגש מזה.
ד"א 39.4 זה נקרא גבוה. ושוב- זה קורה בד"כ בשעת הירידה... לא בעליה.
תודה על התגובה!אנונימית בהו"ל
ל39.4 אני כן מתייחסת כאל חום גבוה, אבל ההזיות התחילו כשהיה לה 38.2 שלפי דעתי לא נקרא חום כ"כ גבוה (במיוחד ביחס לבוקר)
אבל זה מאוד מסתדר עם מה שכתבת, שההזיות מתחילות כשהחום יורד.
מרגיעה קצת! תודה!
לא בתור ילדה, אבל קרה לי פעם אחתאני10
הייתי חולה ועם חום, אפילו לא יודעת אם הוא היה כזה גבוה, וממש הזיתי ודיברתי מתוך ההזיות. הייתי חצי בהכרה, כלומר במודעות, וחצי בתוך ההזיות.
אחכ זכרתי חלקית מה היה.
אותי זה הפחיד ממש אבל את הסביבה פחות.
משום מה אפילו לא בדקתי עם רופא
תודה על השיתוף!!אנונימית בהו"ל
אוי מתוקה! לא מכירה את התופעהשמש בשמיים
אבל כן מכירה את הסיטואציה שאת חצי הוזה וחצי במציאות וההזיה נראית לך הגיונית ומציאותית לגמרי.
אז אפשר לתת לה חיבוק, לעזור לה קצת יותר להתעורר, להתפקס על המציאות, לשתות... ככל שהמציאות יותר מתחדדת ההזיות מתרחקות ואז הן עדיין כאילו הכי הגיוניות בעולם אבל מתחילים גם להבין שבעצם זה לא.
נכון לעזור להתעורר זה רעיון טובאחינועמית
אבל צריך בעדינות שהיא לא תיבהל פתאום כשתתעורר.
כשהייתי ילדה גם הייתי בהזיות בזמן מחלות וחוםדיאן ד.
ממש זוכרת את התחושה שמישהו רודף אחרי ואני מנסה לברוח.
אני חושבת שאין מה לעשות...
מוכרשירה_11
קרה לי לא מזמן עם בן ה4פולניה12
התעורר משינה, התעקש שיש כלב על המיטה וניסה בכל דרך לגרש אותו. כשלא הצליח ביקש ללכת לסלון.
עכשיו, בואי, כשהוא באמת רואה כלב הוא בורח לצד השני בבהלה, לא מנסה לגרש אותו😅
ובהחלט כשיש לו חום הוא מתנהג מוזר קצת, זחוח יותר..
אני זוכרת כשהייתי ילדהבאתי מפעם
כשהיה לי חום הייתי גם עם הזיות,
לא ברמה כזאת נראה לי ,
אבל ממש זוכרת את עצמי מתקלחת ושומעת קולות רמים, ואני יודעת בוודאות שאין באמת קולות, ואני לבד בבית, אבל עדיין שומעת אותם. זה היה די סיוטי בשבילי.
עכשיו כשאני כותבת את זה, זה נשמע נורא... מזל שהייתי קטנה ותמימה, אחרת הייתי חושבת שהשתגעתי.
וגם אני זוכרת ששכבתי בספה, היו מולי תמונות של רבנים על הקיר, וכשהסתכלתי עליהם הם היו נראים לי ממש מוזר פתאום... לא יודעת איך להסביר את זה, אבל תחושה של סיוט והזיות.
וואי נשמע מלחיץ באמתאחינועמית
יצאתי פעם עם מישהוים...
מבוגר כבר והיה לו חום ואמר לי שיש לו גם הזיות.
הוא לא התרגש מזה רק נשמע מבואס ושצריך להתמודד עם זה.
אבל כן זה תופעה מוכרת בחום. ב"ה שאנחנו לא סובלים מזה אבל יש הרבה שכן
לבן שלי זה קרהmp3אחרונה
הוא מעלה חום בתוך שניות, ואם לא שמים לב ןמורידים לו את החום אז עלול להתחיל לו הזיות.
היום כשהוא גדול, בן 17 תכף, זה כבר כמעט לא קורה לו.
הייתה פעם אחת לפני חצי שנה , אבל אז הוא כבר היה מספיק גדול כדי לבוא אלי ולומר לי שמתחילות לו הזיות, הבאתי לו אקמול והוא ישן איתי.
ההזיות זה בדרך כלל שהוא רואה את כולם הופכים לאבנים והאבנים מתפתחות וממלאות את כל החדר.
כאבים מוזרים בחזה בהריוןאנונימית בהו"ל
החזה לא כואב לי
אבל העטרה והפטמה אי אפשר לגעתתתת
זה ממש מציק…
החזייה נוחה לי לא מרגישה לי לוחצת
אבל ממש מציק לי שאי אפשר שם שום מגע
נורמאלי?
וגם
משתדלת בעדינות…
גם אם ממש באלי ואנחנו יחד ונעים לי ואני מתעוררת - יבש וצחיח ומדברי🙈 וזה ממש מתסכל אותי…
נורמלי לגמריפה לקצת
לי כל היריון יש תקופה שפטמות רגישות למגע מכל סוג שהוא, אפילו אם סתם היד שלי נוגעת בטעות בחולצה באזור הפטמות
וכן, יש תקופות יובש בהריון
אפשר להשתמש בחומרי סיכה
וואי איזה סיוט… אין מה לעשות?אנונימית בהו"ל
רק לחכות?
אני כבר אמצע שישי וזה מעצבן כלכך…
וגם מבאס אותו בתכלס…
בקשר ליובש? יש מלא אפשרויותפה לקצת
ממש לא הייתי מציעה לחכות שיעבור אלא לפתור את הבעיה נקודתית בעזרת חומרי סיכה
אני לא אוהבת אבל כן אפשר לפתוראנונימית בהו"ל
ובקשר לחזה?… אם אני אקח אקמול זה יעזור?😫
אממ לא ניסיתיפה לקצת
לא קשור אקמולבאתי מפעםאחרונה
זה רגיש בגלל שינויים הורמונליים.
תשימי כל פעם אחרי המקלחת לניסינו - סוג של וזלין להנקה. זה גם יעזור לך שלא יכאב מידי בהנקה.
האם המחשבה משפיעה על המציאות? או - מתי אני אלד??שוחרת ידע
אני בהריון שלישי, בשבוע 40+5, ואני מאוד מאוד רוצה ללדת כבר. אבל אין סימן ללידה באופק. עד כה לא היה ציר אחד...
התאריך היה בחמישי שעבר (25/07), ומשום מה כולם (אמא שלי, אחיות שלי) "איחלו" לי ללדת בשבת. אני מאוד לא רציתי, אבל כשעברה שבת ולא ילדתי התאכזבתי קשות.
הייתה לי הרגשה שחוק מרפי יעבוד ובגלל שאני לא רוצה ללדת בשבת (כי אני לא רוצה ברית בשבת), דווקא לכן זה יקרה.
בכל מקרה, במוצ"ש הרגשתי כאילו אם לא ילדתי בשבת זה כבר לא יקרה...
בעלי שראה שאני מתוסכלת, אמר לי - את יכולה להרגע אני אומר לך שלא תלדי לפני שבת הבאה, כלומר בשבוע 41+2. הוא כמובן לא באמת יכול לדעת שום דבר, הוא פשט חושב שהדרך הכי טובה להתמודד עם ההמתנה תהיה להנמיך ציפיות.
אחרי שהוא אמר לי את זה כמה פעמים, ועוד כמה אנשים - גם כשהתלוננתי פה בפורום - אמרו לי "מותק, את יכולה להגיע גם עמוק לתוך שבוע 41", השתכנעתי.
התחלתי להאמין שאני באמת לא אלד בקרוב, ואין לי מה לחשוב על זה בכלל.
היום דיברתי עם אמא שלי, שאמרה לי שיש ל תוכניות למחר אבל הן כמובן בכפוף למה שיקרה איתי, והיא תשמח מאוד להעביר את היום בחדר לידה (היא המלווה שלי, לשמחתי).
כשאמרתי לה שאני לא חושבת שהלידה תקרה מחר, וכנראה גם לא לפני שבת, היא אמרה לי שלא כדאי לי לחשוב ככה, כי השכנוע העצמי הזה הוא בעצמו דוחה את הלידה, ועדיף לי לחשוב שזה יכול לקרות כל רגע, כי זה באמת יכול להתחיל כל רגע.
הרי ככה מתחילות לידות - רגע אחד אין צירים אין כלום, ורגע אחריו יש ירידת מים, או ציר ראשון. זה יכול לקרות כל רגע.
מה אתן אומרות? האם המחשבה שלי באמת יכולה להשפיע על המציאות?
איזו גישה עדיפה - זו של הנמכת הציפיות, ומקסימום נופתע לטובה, או זו שמעוררת ציפיות, ומחכה לשינוי כל רגע?
אני חושבת שיש למחשבות האלו השפעות מסויימותפרח חדש
כמובן לא באופן נחרץ
אבל הגוף לפעמים מתנהג בהתאם למה שאנחנו משדרות.
והרגשתי ככה בלידה האחרונה
הייתי עם צירים כואבים ממש במשך שבועיים
ואז הגיע ערב יום העצמאות ואמרתי לבעלי שהיום אני יולדת ולא משנה מה.
יצאנו לסיבוב ארוך ברגל, המטרה שלי היתה להגיע עד לבית חולים ובטח שם רק מלראות את המקום דברים יתקדמו.
וככה זה היה באמת.
הגענו לשם. ישבנו בלובי, עליתי וירדתי מדרגות, דיברתי בטלפון בנחת עם אמא שלי
והצירים ממשיכים כמו בשבועיים האחרונים
אז החלטתי להיבדק כי אם כבר הגענו אז נראה מה המצב.
והופ! צואר מחוק כמעט לגמרי ופתיחה של 2!
ממשיכה להסתובב שם ומרגישה את הצירים מתגברים.. לוך חצי שעה כבר הייתי בפתיחה 5.. ואז כבר קיבלתי חדר לידה
אני הרגשתי שכל השבועיים הקודמים הגוף שלי היה מאוד באיפוק כזה
ברגע שהחלטתי שאני חייבת לתת לגוף להתקדם ללידה, לשחרר
אז משם דברים התקדמו במהירות.
לי עוזר לשחררשלומית2
להנמיך ציפיות
להחזיר לקב"ה
אני בעד הנמכת ציפיותטוווליי
כדי לשחרר את הלחץ שמבזבז הרבה אנרגיה.
זה לא קל לא לצפות שזה יהיה כל רגע אבל אם מצליחים זה שווה את הרגעים שאפשר להנות מהם במקום להיות מתוסכלים כל הזמן שזה לא קורה..
אצליבאתי מפעם
כל הלידות (5) הגיעו בהפתעה.
כל פעם שחשבתי שאלד הרבה אחרי התאריך, ילדתי לפני, וכן להיפך, כל פעם שחשבתי שזה מגיע- זה לא הגיע.
וכשהיגיע, זה היה תמיד בשלב שהרפתי וחשבתי שזה לא יקרה. בטח שלא בזמן הקרוב...ואז זה קרה...
בקיצור, אצלי זה כמו שאומרים 'גאולה כהרף עין ', בלי ששמתי לב, פתאום...
אני בעד לנסות לשחרר.יעל מהדרום
לק"י
לא לתכנן מתי תהיה הלידה.
אם יש לך כח, לתכנן דברים לעשות.
אני בעד הנמכת ציפיותשיפור
אבל לא ממקום של דיכאון- בחיים לא אלד
אלא ממקום של שחרור- הגיוני שאלד עד 42, מקסימום אופתע לטובה, אין לי מה להיות בלחץ כל הזמן.
ברור שככל שההיריון יותר קשה זאת גישה יותר קשה.
אצלי ההיריון היה יחסית קל ודווקא פחדתי מהלידה אז לא היה קשה.
אני חושבתגוגי גוגי
בתור מי שילדה ב42+1(כןכן)
שזה כן המחשבות
בעיקר שאת חושבת שאת מוכנה אבל תכלס עצם המחשבה על זה דוחה את הקץ
לדעתי
לשחרר
להיות במעקב תנועות וכו
להינות מזה מהשבוע האחרון הזה
עוד קצת לקנן בבית
לפנק את עצמך בטיפול ואצו של הידרותרפיה
ברפלקסולוגית
בכל הטיפולים האפשריים
קצת להסתובב בקניון
ובאיקאה
להתפנק מחר
ומחרתיים
עד שהוא יגיע!!!!
וגם, לא לחשוש להתאשפז לזירוז אם זה מה שירגיע אותך
אני בלידה האחרונה הייתי בטוחה שלא אלד ביום כיפוריעל מהדרוםאחרונה
לק"י
ואגיע למחרת לזירוז.
בסוף ילדתי בכיפור😅
אני פשוטאנונימית בהו"ל
שמנה!!!!!!
אני נראית נורא
ראיתי היום תמונות מהמסיבת סיום של הבן שלי והתבאסתי שהצטלמתי בכלל
פשוט מזעזע
מה עושים?
לא מצליחה לסתום את הפה
ורוצה רק לבכות מהתמונות
דבר ראשון חיבוק גדוללללברונזה
אני כל כך מבינה אותך!!! מרגישה בדיוק כמוך והנחמה היחידה שלי שאני בהריון
לא שאחרי הלידה לא ישארו עודפים כן?
והתחושות האלה הם הכי קשות בעולםםם
דבר שני אם את בקטע של לצאת מהלופ הזה של אכילה-השמנה-אשמה ממליצה לך בתור אחת שסבלה מעודף משקל בעבר ללכת לתזונאית מטעם הקופה
אותי זה ממש הציל!! בנינו יחד תפריט בהתאם לכוחותיי וכל שבוע הייתי צריכה לבוא להישקל שזה מה שהכי עזר שהייתי חייבת לתת לאדם זר סוג של דין וחשבון מה ואיך הולך ולא כמו עכשיו שאני כל לילה מחליטה שממחר דיאטה אבל תכלס בבוקר מול הפסק זמן אני צוחקת על עצמי שהחלטתי כאלה החלטות מתוך עייפות 😅🤭
ואי חיבוק ❤️❤️❤️לב אוהבאחרונה
ליווי תזונתי ושילוב של כושר שלא לוקח הרבה זמן ואפשר גם מהבית...
ואם העניין הוא הרבה רגשי אז ליווי רגשי
זה הרבה עבודה בהתחלה אבל אחכ זה סיפוק אדיר וגם נהיה קל יותר ככל שהזמן עובר
אמהות לבניםכנרת כנרת
מכירות אולי ספרים/סרטונים
שיכולים להסביר לילד חמוד בן 4 וחצי על ציצית וכיפה ?
פעם היה ספר מהמם שנקרה "ספר הציצית שלי"באר מריםאחרונה
עם איורים מפלסטלינה של בת שבע באב"ד ועם חלונות כאלה מפלסטיק עם הדגמות של צמר, חוטים, תכלת וכו..
אני לא חושבת שעדיין מוכרים אותו
אולי תוכלי להשאיל ממישהו...
הלפפ מישי דחוףאנונימיתתת1
אז אני צופה התקף חרדה בדרך אחותי התקשרה לומר שיש צפי לאזעקות בלילה אז שאני לא אלחץ בעלי ישן אין עם מי לדבר מסכן גמור.
הכתפיים נתפסו לי מהלחץ הדופק שלי על 400 וקשה לי לנשום
אני מפחדת לקום מהמיטה בשביל לקחת משו מתוק שלא יהיה אזעקה בדרך
ב"ה 🌸אחת כמוני
מאוורר לרכבאמא בעבודה
מחפשת רעיון לאוורור הרכב בימים החמים של הקיץ.
יש לנו רכב 7 מקומות ואין פתח אוורור מאחורה, גם במושב האמצעי כשממש חם אחרי חניה בשמש בקושי מרגישים את המזגן. האם יש מאוורר שניתן להתקין על המושב האחורי?
אשמח לרעיונות שנוסו בהצלחה
יש מאוורר כזהשושנושי
הוא נראה חלש ניסית לרכב?אמא בעבודה
לנו היה משהו דומה ולא עזרעטלף עיוור
האמת שלא ממש מצאנו פיתרון חוץ מלקנות רכב חדש😂 (נראה מתי נממש את הפתרון הזה)
אבל לא ניסיתי את המאוורר משילב, אולי זה כן חזק מספיק.
אני ניסיתי, רכב שבעה מושבים.. הילדים מאחורהטובטוב הגמד
ממש התלהבו ובינתיים זה מספק אותם ונגמרו התלונות 🤩 רק אציין שהם יחסית קטנים - תחילת יסודי- וקנינו רק לפני שבועיים, אז אולי בגילאים אחרים או אחרי שמתרגלים לאטרקציה החדשה כבר יתחדשו התלונות..
לא לא אני לא ניסיתי. רק בצעתי כי ראיתי את זה שםשושנושי
קניתי מאליאקספרסקפצתי לבקר
עובד מעולה. מחברים אותו למשענת של המושב האמצעי, מחברים למצת (אצלנו יש חיבור בשורה האחרונה) וכל ילד מכוון עליו מאוורר.
הם ממש התלוננו על חום לפני שקניתי להם ומאז אין תלונות.
כרגע מצאתי את הפריט המדהים הזה ב-AliExpress. כדאי לך לבדוק אותו!
US $6.65 | רכב מרכב מרכב מרכב ראש מכונית רכב ביטחון רכב מקורר מרכב,360 תעופה אוורר קיץ
רכב מרכב מרכב מרכב ראש מכונית רכב ביטחון רכב מקורר מרכב,360 תעופה אוורר קיץ - AliExpress 1420
אני קניתי בעלי אקספרסאחת כמוניאחרונה
כזה שמתחבר ל usb ברכב
אצלנו הוא נמצא מול הכסא תינוק שנמצא הפוך במושב הקדמי ועושה את העבודה מבחינת איוורור.
החוט לא כזה ארוך, אבל לכאורה אפשר פשוט לתלות אותו באותו המקום, על ראש המושב הקדמי ולסובב את החלק הקדמי למושב האחורי
להשתחרר מהקושי עם הצד השניאנונימית בהו"ל
כותבת מאנונימי כי אני ממש לא רוצה שגיסותיי יזהו😅
בקיצור, איך עושים את זה?
נשואה קרוב לעשור. ואני פשוט לא מצליחה להרגיש בנוח עם המשפחה של בעלי. הם אנשים טובים ומקסימים כולם, באמת. פשוט כ"כ שונים... מנטליות, אופי.
וכל פעם שאנחנו נפגשים אני מכינה את עצמי מראש להיות משוחררת, יאללה לזרום, להיות כייפית.
וואלה לא מצליחה. ככל שעוברות השנים נהיה לי יותר קשה, השנה האחרונה בכלל...
דווקא בתחילת הדרך הייתי יותר פתוחה, מאירת פנים, היה לי אפילו כיף. עם הזמן הצטברו מטענים, במיוחד עם חמותי. אבל אני רואה שהיא משתדלת. שום דבר לא מכוונה רעה. זו פשוט מנטליות מאוד שונה.
היא מעגלת פינות בהרבה תחומים, חלקם קשורים אליי, חלקם לא. סתם דוגמא- הלכה. וואלה לא הייתי אוכלת אצלה בחיים אם היא לא הייתה חמותי. כשבא לה, עושה מה שיודעת שצריך, כשלא- אז לא. אם אחותה החילוניה הכינה עוגה והיא ממש רוצה שהנכדים יאכלו ממנה, אז היא תחלק להם ותגיד שזה "לא נורא"... ויש דברים שלא קשורים אליי כמו לא לצום תשעה באב כי לא מתאים לה. אבל זה גורם לי לריחוק. ואין לי כח שתזרקו עליי עגבניות.. אני יודעת שזה ממש לא העניין שלי. ובכל זאת, זה מקשה עליי להתחבר אליה ולהעריך אותה. כי כל כך הרבה פעמים השורה התחתונה בשיח שלה זה ש"אני עושה מה שבא לי". בין אם זה בסדר ובין אם לא.
למשל כשבעלי עבר ניתוח ברגל, הוא היה על קביים לחודש. קבענו ששבת אחרי הניתוח ניסע אליהם. הוא אמר לה מראש שנוכל להגיע רק אם חדר השינה בקומת קרקע פנוי בגלל הקושי שלו להתנייד.
מפה לשם, היא החליטה להזמין את הסבתא לשבת כי אנחנו מגיעים, ואז כמובן להודיע לבעלי בדקה 90 לפני שבת "אה, אתם תישנו בקומה העליונה כי סבתא מגיעה ותישן למטה. אתה תסתדר". וואלה לא!! מאיפה החלטת שהוא יסתדר?! הוא אדם שלא מתלונן אבל ידעתי כמה זה כאב לו לעלות ולרדת במדרגות. וזה הרתיח אותי שהוא סובל. הוא כמובן לא התעצבן כי הוא מכיר את אמא שלו, אבל אני נותרתי המומה.
באופן כללי קשה לי לסמוך על חמי וחמותי. יש הרבה פעמים שאפילו בעלי אומר שצריך לקחת בערבון מוגבל את מה שהם אומרים... כי אצלם מילה זו לא מילה. והיו מקרים כלשהם שאשכרה גילינו ששיקרו לנו לפרצוף. ההבדל הוא שהוא לא מתרגש מזה, ואני כן.
יש עוד שמפריע לי אבל כבר הארכתי מדי.. וזה רק על חמותי (וקצת חמי)🤦♀️
עם השאר בעיקר קשה לי כי כל אחד שם תותח על (לא בציניות, מאמינה בזה באמת). גאונים, מוצלחים, מצטיינים כל אחד בתחום שלו, בעלי חסד ויראת שמיים. ולפעמים זה קצת מאיים עליי.. אני לא מרגישה מספיק "על רמה" להיות שווה בין שווים בשיחות ודיונים. אולי כי אני גם הכי צעירה שם, אבל בסוף פשוט אין לי את המקום שלי.
שורה תחתונה- אני לא הגרסה הטובה שלי כשאני עם המשפחה שלו. אני פשוט לא אני. די מכובה, בסוג של התכנסות, מחכה שייגמר, כדי לשוב להיות האני שאני אוהבת. שמרגישה בנוח, שזורמת, שכייפית, שנעים להיות איתה.
אבל אני פשוט כבדה. לא משוחררת.
והכי באסה? שזה לא רק משפיע עליי. שבעלי רואה שלא טוב לי, שאני בנאחס כשאני עם המשפחה שלו. וגם אם הוא מבין, והכי מכיל בעולם. כמה כבר אפשר? בסוף זה משפיע גם טכנית, על תדירות המפגשים והשבתות... ולא רוצה לעשות לו את זה, לא מגיע לו. הלוואי הייתי מצליחה רק בשבילו להיות קלילה יותר. אבל אני פשוט חסומה. אני שומעת על שבת משפחתית, ואני מתכווצת.
טוב בקיצור.. הבנתן..
גם למי שאין תובנות, להביע הזדהות זה גם תופס🤣אנונימית בהו"ל
אני מבינה את הקושי לשחרריעל מהדרום
לק"י
קורה גם לי.
יכול להיות שאם היינו נפגשים יותר, הייתי מגיעה למפגשים עם פחות תחושת "דריכות". כי לרוב נחמד לנו ביחד.
וואי נשמע ממש לא פשוטדיאן ד.
אני התחברתי לזה שכתבת שעם השנים נהיה עוד ועוד מטענים.
גם אני שבעיקרון די מסתדרת עם חמותי צוברת לא מעט פעמים שאני לא מבינה אותה ולא הולך הכי חלק.
וזה כאילו לא עובר אלא נשאר.
מכירה עוד שבהתחלה הסתדרו ממש טוב בצד השני וככל שעוברות השנים קצת פחות
שזה כאילו הפוך ממה שהיינו מצפות..
בדיוק! לגמרי הפוך ממה שציפיתיאנונימית בהו"ל
כי בתחילת הנישואין היה את הקטע שאני חדשה, ועדיין לא נפתחתי.. אבל נחמד וכיף סה"כ, וידעתי שעם הזמן אני ארגיש יותר בנוח וזה טבעי...
ופתאום לאחרונה קלטתי שאשכרה התהליך שקרה פה עם השנים הפוך ממה שציפיתי. שנהיה לי יותר ויותר קשה להרגיש בנוח באמת.
♥️מכחול
מביעה הזדהותגוגי גוגי
לא על הכל
ואני נשואה רק שנתיים..
אבל בעיקר עם הקטע שלא סומכת על חמותי בהלכה
ואי אני שונאת שהיא מחרטטת לעצמה הלכות ומנהגים
והיא עוד אמורה להיות צדיקה לכאורה
והיא לא סופרת מה שבעלי אומר לה
אין לי כח יותר להרחיב
מזדהה.. פחות מול חמותיואילו פינואחרונה
אלא יותר מול חמי ומול גיסות שלי..
מלחמה בצפון? תהיה? לא תהיה?,שגרה ברוכה
כל האי ודאות הזו.. אמאלה משגע אותי
ואני בכלל גרה במרכז.
מה אני בלחץ? .לא יודעת.אבל אני עוד בטראומה מהשנה הזו שגמנחנו חטפנו(כמובן לא בר השוואה בכלל לדרום צפון . מתפללת עליכם)
אבל השילוב של אחרי לידה ביחד עם הגרה במקום עם ערבים, ביחד עם ילדים בבית ביחד עם הכל היה קטסטרופה.
בכל אופן.
מה לפנינו?
למה להתכונן נפשית?
באמת תהיה מלחמה?
יהיה הסכם בלי מלחמה? (לא נכנסת כרגע למה נכון מבחינה בטחונית אלא טכנית מה הלוז)
לא יודעת אפילו למה זה ככ מעסיק אותי. ומנסה למצוא תרחישים ברורים. דעות.
ידע!
אוף
קשה לחיות פה
אולי לא יעזור אבל את מבינה שהסיכוי הוא קטןחלשה בעורף
אף אחד לא יכל לשלול את הסיכוי לסכנות במציאות הזאת בכל מקום ובכל מקרה
מה לעשות..כולנו כל כך זקוקות לבטחון
שהעולם הזה במציאות הזאת
פשוט לא יכל לתת לנו
והשנה ניפצה את כל המיתוסים והאשליות בטחון שדמיינו שיש לנו
וזה האתגר
נפרצו לנו החומות
חלק התגלו כחומות של שקר
שורה תחתונה
על כל אחת השפיע אחרת
כל אחת עברה מסע אחר בתוך זה
ועדיין עוברת
לי אישית יש איזה תבנית שנאחזת בה ועוזרת לי להתמודד ביום יום עם האיומי טילים והיירוטים והאזעקות כל שבוע
וזה מתערער כל פעם מחדש
עכשיו נגיד
אני מאוד מעורערת
לכן אני בורחת לפה
דרוכה מבפנים
ולי כן עוזר חוץ מהעבודה האמונית והנפשית
גם להאחז באחיזות הקטנות שנותרו לי
אולי כתבתי לך על הממד כי מבחינתי אם היה לי חדר מוגן כלשהו (אין כלום....בניה קלה והכל חלונות)
היתי רגועה(יחסית)
עכשיו אני שוכבת וכאילו יודעת שאולי
ושאני אחראית על הילדים ואין לי באמת איך להגן עליהם
וזה משגע אותי
אבל אין לי וזה מה יש
אז מנסה לשנן שבמילא זה בטחון של שקר
לא שקר .הוא חשוב ונכון
אבל אם אי אפשר כי פשוט אין(וכל הבתים פה ככה ..זה הבניה ביישוב)
אז
ה' פה ואני בידיים שלו
וחושבת שכמה שפחות לדמיין תרחישים
וגם חדשות רק עושות לי רע
מסירת עטיפות נייר לספרים/מחברותרגעים טובים
מחפשת מקום באזור ירושלים למסירת גיליונות עטיפה לספרים ועטיפות מחברות
יש המון קבוצות של אמהות לא אוגרות בשכונותאחת כמוני
עוד עוטפים בעטיפות נייר?😅יעל מהדרום
לק"י
אנחנו קונים עטיפות נילון מוכנות. וספרים שאין להם משהו מתאים- עוטפים בנילון מגליל.
בטח...אולי אצל בנים פחותיערת דבש
אבל לבת שלי כל שנה יש הר ספרים לעטוף בנייר +ניילון
וכיון שזו מלאכה ששנואה עלי אני בד"כ נותנת למישהו לעטוף בתשלום
(גם את הספרים של הבן, שיעטפו לו בנילון איכותי)
לבן פחות משמעותי הנייר והוא גם מעדיף לראות את הכריכה של הספר..
לבת מאוד חשובה העטיפה!!
האמת שזה נראה לי ממש מיותר ולא נוחיעל מהדרום
לק"י
עדיף לראות את הכריכה של הספר.
בינתיים הבת שלי עולה לכיתה א', ואני לא מתכוונת לתת לה רעיונות😅
נראה עוד שנה מה יהיה..
את הרעיונות היא יכולה לקבל בבית ספר 
שריקה
זהו. נראה מה יתפתח😅יעל מהדרום
בא' ובכיתות נמוכותרגעים טובים
הרבה פעמים המורות מביאות עטיפות לך פי המקצוע והבנות צובעות.
בכיתות גבוהות מי שרוצה רוכש עטיפות.
למחברות. לא לספרים (יש לי ילד בבי"ס)יעל מהדרום
יש עטיפות נילון מוכנות איכותיותיעל מהדרום
לק"י
אני התקמצנתי ושמרתי את אלה משנה שעברה לשנה הזאת.
בטחרגעים טובים
אצלינו הילדים נהנים ,ללכת לבחור/להחליט איזו עטיפה .
ספרים שהכריכה שלהם מעוצבת (מסלולים-חשבון, מדעים ,אנגלית וכדו') אני עוטפת בשקןף גם כדי שיהיה לילדים קל לזהות ולשלוף מהארון בכיתה.
לאיזה ספרים אין כריכה מעוצבת?🤔יעל מהדרום
ספרי קודשרגעים טובים
או ספרים מהפרוייקט השאלה של בתי ספר שהעטיפה שחוקה ולא נראית טוב,
אמהות משקיעות אתן😅יעל מהדרום
הי אני גם עוטפת רק בנילון..אני זה א
וקונה את העטיפות המוכנות יש כמה ספרים שזה לא מתאים להם. שאגב בעיני צריך להוציא את זה מהחוק ולעשות פורמט עם גודל אחיד לכל הספרים..
הבת רוצה גם עטיפת נייר אמרתי חה שמוזמנת לעטוף בעצמה אבל היא כבר גדולה ולבנים לא אכפת רק נילון. ואצלי הנילון משנה שעברה לא שרד בכל זאת בנים חח. והשנה יצאו עטיפות מוכנות גם לגודל של חומש ונביא וחוברות קטנות טיפה יותר ממחברות מושלם בעיני
שמחה לשמוע שיש השנהרגעים טובים
גדלים נוספים
איפה קנית?
כי עד עכשיו התאמתי גדלים לספרים, גזרתי, הדבקתי, הקטנתי .
אני מצאתי בלתלמידאני זה אאחרונה
הכי טוב המוכנות (יש דקות ויש עבות)יעל מהדרום
לק"י
ומסכימה איתך שצריך גודל אחיד!!
אני מחכה אחרי שנביא את הספרים, ללכת לקנות עטיפות.
יש מקומות שעוטפים עם מכונהיראת גאולה
בתשלום כמובן
המכונה חותכת את הניילון לפי הגודל של הספר, זה ניילון עבה ואיכותי והספר מחזיק מעמד ממש טוב.
אצלנו מותר לעטוף רק בשקוף. 🤭מוריה
אני גמורה עייפה אני לא יכולה יותר עם העייפותמקליד/ה…
בהריון שבוע 30
ילד בן שנתיים ו10
ילדה בת שנה ו7
קמה לעבודה כל בוקר ב5 וחצי, מגיעה ב7 לעבודה
חוזרת לקראת 4 ומוציאה את הילדים מהגן
איתם כל אחר הצהריים בערך עד 6 וחצי כשבעלי חוזר,
אני גמורה מעייפות, נגמרתי זהו אין לי כוחות
מרגישה אמא לא טובה כי כל כך חם לי ואני לא יוצאת איתם לגינה, פעם בשבוע יוצאת איתם לפעילות ממוזגת, לפעמים פעמיים בשבוע.
שגרת ההרדמות גם קשה לנו, כל אחד מרדים ילד אחר ולא תמיד זה מהיר
וחוזר חלילה
ככה כל יום
ביקשתי לעבוד מהבית 3 פעמים בשבוע ואושר לי רק פעמיים, הבאתי המלצה מהרופאה כי אני במרפאת הריון בסיכון ועדיין אישרו רק פעמיים.
בשבילי זה קריטי 3 פעמים בשבוע כי הנסיעות כל כך קשות לי, אני נוסעת באוטובוס וברכת
וגם בימים שאני עובדת מהבית גיליתי שרמות הסוכר שלי בצום מאוזנות יותר כי אני ישנה יותר שעות בלילה
אז יש פה גם עניין בריאותי
אבל ככה זה בוסים כנראה
לא סופרים אותי
נעלבתי
אני רוצה לישון מרוב עייפות אוף
לא הסברתי לגבי הסוכר שיש לי סוכרת הריוןמקליד/ה…
וואי, נשמע מתיש ממש!מכחול
גם בלי הריון וסכרת הריון...
יש לך איך לקבל יותר עזרה? אולי להזמין איזו בת 12 שתהיה איתך אחה"צ חלק מהימים?
וואו. התעייפתי רק מלקרוא. זה באמת מטורףטוווליי
את אמא מעולה גם אם את לא יוצאת איתם לגינה! גינה זה לא צורך בסיסי ואת מנהלת סדר עדיפויות לפי הכוחות שלך וזה מה שצריך לעשות.
לפי כל מה שתיארת את גם ככה סופרוומן גם בלי תוספות!
ומצטרפת לשאלה אם יש מצב להיעזר..
קשוח....יעל מהדרום
איך לצאת לגינה בחום הנוראי הזה?דיאן ד.אחרונה
אני גם בבית כל אחר הצהריים עם הילדים.
באמת מאתגר ומתיש מאוד.
קל וחומר בהריון.
היום קניתי צבעי גואש וצבעי מים
שיהיה יותר תעסוקה לילדון (בן שנתיים ו7)
נראה איך ילך עם זה מחר.
תאונה בשבוע 31טריה
אשמח לעזרה, מישהו נכנס בנו מאחורה עם הרכב, לא משהו רציני אבל כן מכה שהרגשנו אותה.
האם צריך ללכת להבדק? ממתינה למוקד אחיות כבר חצי שעה.
אם כן, מישהי יודעת איפה אני עושה את זה בכללית באזור המרכז? (פתח תקווה, בני ברק..), מיון או מוקד של כללית? איך אני יודעת איפה יש?
קיבלת מכה או שהיטלטלת באופן קיצוני?רקאני
תנועות את מרגישה רגיל?
לא טלטלה רציניתטריה
אבל כן מכה מורגשת בהחלט, נזרקנו קצת קדימה ואחורה.
מרגישה תנועות אבל אני לא יודעת אם זה מדד מספיק
בעיקרון צריך ללכתרקאני
בגלל החשש מהיפרדות שליה
השאלה איפה המכה וכמה חזקה היא הייתה...
בגדול כדאי ללכת למען השקט הנפשי...
ואני לא מכירה בכלל במרכז... בהצלחה! בשורות טובות!
עקרונית אחרי תאונה צריך להיבדק תמידהתברזל!
בכל מצב, מחשש לנזק פנימי.
בהריון קל וחומר...
בטח ללכת להיבדקשריקה
תרגישי טוב!
היה לי גן משהו דומהשושנושי
אני הייתי ממליצה להיבדק בשביל השקט שלך
לוקח כמה שעות אבל פשוט לדעת שהכל בסדר
הכי טוב ללכת למיון של הקופה, ככה הכי מאוחר בשש-שבע את כבר עפה משם
לעומת זאת במיון יולדות הכל הרבה יותר מורכב וארוך
תתקשרי לאחות בריאות האישה היא תגיד לך איםה יש עכשיו
בעיקרון צריך ללכת להיבדקיראת גאולה
קחי בחשבון שיש סיכוי שישאירו להשגחה של 24 שעות. לצורך מעקב שלא מתפתחת היפרדות שליה ח"ו.
בשבוע כזה משאירים?טריה
ממש לא מתאים לי אבל כמובן שאם זה מה שצריך אז נעשה.
אה לא יודעת באיזה שבועות. ככה היה לי, לא זוכרת שבויראת גאולה
יש מיון נשיםמאדם
בקונקורד
וברבי עקיבא
תעשי גוגל תתקשרי לבדוק שיש רופא נשים לא תמיד יש
כדאי להיבדקYaelL
לא רק מבינה רפואית אלא גם מבחינת הביטוח, אם מתכוונים להפעיל חשוב שיהיה תיעוד של בדיקה רפואית.
חשוב מאוד להיבדקמכחול
תנועות תקינות הן לא מדד.
בעז"ה בשורות טובות!
ללכת להבדקאהבה.
תודה לכולן, כבר הולכת להבדקטריה
שלחו אותי ישר למיון מקווה שלא ייקח המון זמן.
עוברים מחר דירה והתזמון ממש ממש לא מוצלח.
נו? מה איתך?יעל מהדרום
תודה על ההתעניינותטריה
מסיימת עכשיו במיון, ב"ה הכל נראה מצוין והסכימו לוותר לי על האשפוז.
ב"ה! שימשיך בטוב!יעל מהדרום
אמן, תודהטריהאחרונה
לא ככ קשור אבלSeven
אשמח להמלצה למיקסר זול שטוב להכנת חלות
מקפיצהיעל מהדרום
מקפיצה גמני מחפשת המלצות למיקסרדיאן ד.
שלי הלך לעולמו ביום שישי האחרון.
חשוב לי מיקסר טוב, שמקציף היטב.
פחות קריטי לי לבצקים.
לא כבד מידי ועדיף גם לא רועש מידי.
לי יש של קנוודמותק 27
קניתי בסטפמבר במבצע 880 שח.
לש את הבצק ממש טוב לחלות.
אני מרוצה ממנו
שווה יודעת לומר דגם?Seven
אבדוק כשאגיע הביתה וארשום פהמותק 27
יש לך גם תדגם 750?Seven
יכול להיות.. מה שבטוי שזה של k-mix קנוודמותק 27
עוד לא שבתי הביתה..
אבל נראה לי אולי זה זה של ה750
גם ממליצהsa454
על הקנווד, משרת אותי נאמנה, מחיר מעולה, דגם 750.
ממש מוזרSeven
כל הביקורות באינטרנט ממש ממש לא מרוצות
לא ספציפיתאני10
אבל הבנתי שלבצק עדיף מנוע תחתון כדי שיהיה לו יותר קל ללוש בלי שהבצק יעלה למעלה ויקשה על הלישה
לי יש קנוודDoughnut
דגם k-mix.
כבר שמונה וחצי שנים שהוא שהוא עובד פה קשה כולל הרבה בצקים, בינתיים לא מתלונן😅
תודה גם לי היה קנווד מהדגמים היקריםSeven
ועבד מעולה...הקטע שעכשיו מחפשת זול
יש עליו לפעמים מבצעים ב-800₪Doughnut
יצא לי כמה פעמים לראות אז שווה לעקוב.
אני עם הקיצנאייד שלי כבר יותר מעשור.. טפו טפו,שגרה ברוכהאחרונה
לש ומקציף היטב.
מה שכן הדגם שלי של קילו אחד והייתי רוצה להחליף ליותר גדול. אבל מבחינת עבודה הוא יום יום עובד פה ..
איך מרגילים תינוק לבקבוק?תהילתיה
בן 4 חודשים, על הנקה מלאה..
לא ממש מבחירה שלי, ניסתי מהלידה לשלב בקבוק מדי פעם אבל באיזשהו שלב לא הסכים ונשארנו רק עם הנקה.
חוזרת עוד חודש לעבודה, ולא מתכוונת לשאוב. אז צריכה שגם הוא יתרגל לבקבוק וגם הגוף שלי יתרגל להפחית הנקות.
מנסה כבר שבועיים כמעט כל יום להביא בקבוק, והוא מתנגד.. מגיע רגע שמסכים למצוץ טיפה ואז צורח ושוב מוצץ טיפה וצורח. מקסימום הצליח לאכול 10-20 מ"ל ואז השלמתי עם הנקה.
גם כשבעלי/אחותי ניסו זה אותו דבר.
מה עושים?
גם מוצץ הוא לא מסכים, אבל מזה כבר די התייאשתי😕
למרות שחבל שלא יהיה משהו שירגיע עד שהמטפלת תבוא אליו כשיבכה..
צילמתיnorya
