לגבי הנקה -
אני אומרת את זה בעקבות 2 לידות שם, בעקבות הדרכה גרועה שניתנה לי, ולשותפה לחדר.
בעקבות הנחיה גרועה שניתנה לי בפעם שעברה, ובעקבות כך שבאופן עקבי נותנים שם מי סוכר בזמן בדיקת pku.
כלומר,
בניגוד ללידה טבעית,
שבתחום הזה התפיסה כולה מתקדמת מאוד מאוד ביחס לבתי חולים אחרים עד כמה שאני מכירה (מלידות קודמות) ושומעת פה ובפורומים אחרים (ויצא לי גם לשמוע השוואה של מיילדת שעבדה בבית חולים נוסף בעיר, ומהניסיון שלה יש פערים משמעותיים). (מוסיפה גם שהכוונה בלידה טבעית היא לא רק אפידורל או לא, אלא איך לקדם את הלידה מבחינה פיזיולוגית, גם אם יש משכך כאבים).
בתחום ההנקה -
לפי התרשמותי הם לא מתקדמים בתחום. ויש אף בתי חולים שכן מתקדמים, מעצם זה שמביאים באופן קבוע יועצת של IBCLC.
להבנתי העדויות פה מוסיפות להתרשמות זו. צריך שתהיה היענות מספקת מבלי "לחפור". ושתהיה היענות מספקת גם למקרים לא רגילים. מענה נכון בשלב הראשון יכול להשפיע על ההנקה כולה (או אי הנקה). חוויה גרועה בילד אחד יכולה להשפיע גם בילד הבא.
מה שטוב הוא שלא חייבים להיות תלויים בבית החולים לגבי הנקה. ניתן הביא יועצת הנקה לבית החולים, ואני ממליצה מראש להצטייד בשם מומלץ ולהיעזר בה לפני שיש בעיות. כך עשיתי אצל ילדי הגדולים. הפעם זה היה לא רלוונטי כי ילדתי בערב שבת, ויום ראשון היה ערב ר"ה. היה לוז צפוף... הלכתי בסוף יום אחרי ראש השנה.
עםהשם! הצטערתי לשמוע על החוויה השלילית שלך שם. אני מבינה את זה כי היו לי לידות טראומטיות (בבית חולים אחר). גם שם בפעם הקודמת התנכלה אלי באשפוז אחות שהסתובב לה בורג כנראה (ושמעתי מאז על מישהי נוספת שאותה אחות התנכלה אליה). גם הפעם במהלך הלידה היתה אחות בקבלה (שהיתה מאוד ארוכה אצלי) שהיתה בגישה לא כל כך נעימה. ובמהלך האשפוז היתה אחת מאוד לא נחמדה. אבל הרוב היו ממש אחלה. אלו שלא - לא היה משמעותי. ייתכן מאוד שזה שיפעת התלוותה אלי זה הוסיף לעניין.
עם זאת, דווקא מכיוון שזה נכון לכל מקום, שתלוי מאוד על מי נופלים, אז חשוב לי להוריד בהימור. ומההתרשמות שלי, שם אני פחות מהמרת. לקחת דולה שמכירה את בית החולים ואת הצוות, זה עוד צעד חכם שניתן לעשות כדי להוריד בהימור (מלבד העזרה הרבה שהיא נותנת).
לגבי מי ששאלה על ניסיון מלידות קודמות - כל לידה זה משהו אחר.
לגבי הנקה - מילד לילד אני לא זוכרת איך נכון לנהוג בתינוק רך. וכדי להגיע לחיבור אופטימלי אני מעדיפה לרענן את הזיכרון. למרות שברור שאני יודעת הרבה הרבה יותר טוב מאשר בלידה הראשונה.
הפעם הלשון שלה היתה קצרה. והיא ינקה עם החניכיים, כמו נשיכות. זאת פעם ראשונה שהיה לי מקרה כזה. חנה לימדה אותי לעשות לה תרגיל שמאריך את שריר הלשון, והראתה לי איך להניק אותה בינתיים.
מוסיפה בהזדמנות זו גם לגבי יפעת -
שתוך כדי הלידה היה לה קשב למה שמתאים לי. היה משהו שהיא אמרה לי כדי לעודד והיא הבינה שזה דווקא לא מיטיב איתי והפסיקה.
התלבטנו מאוד אם לקחת בכלל דולה, כי לקחנו בעבר והתאכזבנו. היה לנו מזל גדול שמישהי ביטלה לה כי הופנתה לקיסרי, ועוד יותר מזל שהיה לנו שכל ללכת על זה בכל זאת.
