פורום הריון ולידה (עמוד 463)

סיוטטט

בהתחלה לא ראו כלום רק כאב ועכשיו יש גם קילופים

אני יודעת שזה פטריה כי לתינוקת יש...

חשבתי שפטריה זה נקודה לבנה

כן, כןאב לי כאב חד

אין על התינוקת כלום

מה אפשר לעשות?

לא יודעת לענות, אבל שולחת חיבוק!

בעז"ה יסתיים הכל תוך כמה ימים...

ולפעמים היו לי פעמים שהדימום היה יותר כבד ויותר ארוך

היתה פעם אחת לשהפך נגמר יחסית מהר והיה יותר דליל

היתי מתיחסת לזה כמו מחזור רגיל תכלס..לא אמור לקחת יותר מ7-9 ימים גג

ולפעמים פחות..תלוי בגוף שלך

למרות שהוא יום ככה ויום ככה

קודם כל חיבוק

קשוח הציפיה שמתנפצת.

בעז"ה יהיו לכם שפע  (שפע לפי מה שתרצו כמובן( הריונות בריאים ותקינים שיסתיימו בלידות קלות ובריאות ובידיים מלאות.

פעם אחת היה דימום כשבועיים, הלך וחזר ןכתמים.

ופעם שניה כ8 ימים. כמו מחזור רק כבד יותר

גם לי הסתיים בכימי בשבוע חמש

היה דימום הפסקה של כמה ימים ואז דימום ליום אחד

ממה שאני בדקתי

בדרך כלל הדימום הזה שהוא אומנם לא מחזור אבל הוא שווה ערך כלומר בדרך כלל אחרי הדימום מתחיל כל התהליך וביוץ וכו' 

בעיקרון אצל תינוק יונק בגיל הזה תקין גם יציאה פעם בכמה ימים.

כל עוד הוא רגוע וזה לא מפריע לו, אז מצוין.

ובכללי, יציאה אחת ביום זה תקין לגמרי, גם לתינוק שמקבל תמ"ל.

וואי נרגעתי

גם אם זה נהיה ככה רק בימים האחרונים ולפני זה היה יותר יציאות ביום?

אצל תינוקות משתנה כל הזמן..

כמובן אם נראה לא רגועה והיציאות קשות אז זה משהו שונה..

החנות מטר על מטר ומפוצצת אנשים 😩 בפייסבוק קראתי דברים טובים

אוףףףף איזה התקלה זה הלכתי ממש לאיבודדד 

אני פשוט זוכרת שיש להם מחירים טובים וזולים אוחותי גם התלבטה עליהם ומהתגובות שקראנו החלטנו שלא.

קנינו הכל מיד2. לא השקענו בחדש בכלל.

והכל מחזיק מעמד מצויין ונראה בסדר גמור

ובחיים לא תאמיני איהז דברים שווים

אני לא יכולה לכתוב אפילו איהז בדיוק כי יזהו אותי

אבל ממש מנסיון י ש המון דברים שווים במצב מעולה

נכון יכל להיות שאחת ל..מלא דברים שמוסרים יש מציאה פחות טובה

אבל תכלס אם זה היה זול או בחינם זה לא כזה נורא(חוץ מהסיפור על הפשפשים שבאמת מזעזע..וגם כל כך לא הגון מצידם)

מה שכן תלוי איפה גרים

יצא לי לגור באזור שלא היה בו כמעט דברים

ונגיד במרכז יש בלי סוף

ממש ברמת הלבחור באיזה צבע את רוצה את הספה😉

אבל כן זה דורש איזו התעסקות

ובעיני 'שווה את זה

מאז החתונה לא נכנסתי לחנות רהיטים

חשבתי יש קבוצה כזאת "הכל מיד 2"

עכשיו הבנתי מה התכוונת

כבר שיתפתי בתגובות בשרשור אחר 😂

לצערי חלק מהדברים שקניתי בזמנו היו נגועים בפשפש במיטה .. נניח המזרון שקניתי לה יד 2 היה נראה חדש אבל בשביל להיפטר ממנו הם מכרו.. זה לא משהו שנראה לעין עד שלא מתאמצים לראות

אז המזרון שלה היה עם פשפש המיטה זה הדביק את המזרון שלנו .. עבר לבגדים מצעים

הייתי צריכה לזרוק הכל ולקנות מחדש אחרי הדברה

אז אני חוסכת הפעם  😂 

אז מבינה למה את קונה חדש.

ממש מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים

לא הוגן מצידם למכור מזרן נגוע זה לא הוגן בכלל

בהצלחה❤️

כשהיינו צריכים מיטה נוספת בשביל התאומים. לא זןכרת מה היה ההפרש במחיר, אבל היא הייתה זולה יותר ממיטה חדשה רגילה.

אחר כך מסרנו אותה, אגב, כך שמי שקיבל אותה זכה במיטה שהייתה בשימוש רק בערך שנה...

בכל אופן, מבינה אותך שאת לא רוצה יד שנייה. אבל עדיין - לא חובה לקנות "חבילת לידה", אפשר לבדוק כל מוצר בפני עצמו בחנויות השונות, ולקנות בכל חנות את הזול ביותר. כך גם תקנו בדיוק את מה ש*אתם* צריכים ולא את מה שהחנות החליטה שתינוק צריך...

או אם את צריכה את זה דווקא עכשיו.

נניח מיטת תינוק, בדכ זה יותר להמשך. אז אולי שווה לחכות לזמן שבאמת תצטרכו.

וגם לחשוב מה באמת צריך.

אני נניח העפתי את השידה (שקיבלתי במסירה) אחרי שתי הבנות כי פשוט לא היה לי נוח. סתם תפסה לי הרבה מקום ולא באמת חיתלתי עליה, אז העדפתי כבר לקנות ארון שמכיל יותר.

לפעמים כדאי לפצל

למדל בקישור פה יש מיטה עם מזרן ב518, מיטת מטר

מיטת מטר לתינוק בצבע לבן דגם כפיר מעץ מלא עם אנטיבייט (מותנה ברכישת מזרן) בייבי ליין - baby line - מיטות תינוק

לא מכירה את האתר הזה אבל

(כי לא ילדתי עדיין)

מניסיון בדברים אחרים - בדרכ בחבילות נותנים לך גם דברים שאת לא באמת צריכה… ואז זה כבר לא באמת משתלם.  

בכל אופן - מבינה ממך שאת רוצה חדש ולא יד2. אז או לקנות בכזה איקאה אם לא אכפת לך כמה זמן יחזיק. או ללכת לחנויות של עודפים וכו. האם השידה תתאים לך בול למיטה? כנראה שלא. אבל החסכון יכול להיות משמעותי.

כמובן קודם כל לעשות סקר שוק באתרי אינטרנט לראות טווחי מחירים וכו.

זה גם תלוי כמה אכפת לך האיכות, האם בעז״ה את רוצה שישאר לעוד מספר ילדים, כמה אכפת לך המותג, מה היכולת הכלכלית כרגע וכו. לפעמים יש מוצרים ששווה להשקיע בהם. (מיטה זה סה״כ עץ, אם זה נראה לך איכותי ועם נראות סבירה/נאה - תקני. אבל נגיד עגלת דונה זה משהו שייחודי למותג שלהם ועושה חיים קלים אז אולי שווה להשקיע… זה לגמרי שלך)

איקאה יצא יותר יקר למיטת תינוק

שידת החתלה כן יצא יותר שווה 

נראה ממש טוב אבל המזרון לא מתאים

ז״א שאין צד קשה וצד רך ואין מעכב בערה חס וחלילה שלא נצטרך ..  יו הרבה בנות שקנו ולא עיניין אותן בנושא הזה

בגלל שאצלי מדובר בניו בורן פחדתי לזלזל בזה🤦🏻‍♀️

יש להם חבילות לידה שוות (תלוי מה את מחפשת)

תחפשי את האתר שלהם

שווה נסיעה אם אתם מהאזור

אני מהקצה השני

קשה לי להזמין בלי לראות בעיניים😩

קודם כל מקדימה ואומרת שאני לא אשת מקצוע

כל עוד את שומעת בליעות - לדעתי את יכולה להיות רגועה שיש מספיק חלב

היא יונקת למשך 10-15 דקות, שזה בסדר

כל כמה זמן ארוחה? כל שעתיים? שלוש?

אם בין הארוחות יש טווח של פחות מ 3 שעות אני חושבת שזה תקין

לק"י

למה את לא מרגישה שהיא שבעה?

אם היא עולה במשקל, ממלאת מספיק טיטולים ורגועה, זה נשמע לי בסדר.

מה שלי הכי עוזר בהתחלה זה להגיד לעצמי

הגוף שלי יודע מה לעשות

התינוק נולד עם היכולת לינוק

אם יש משהו לא תקין זה יתבטא במשהו מעבר לרק חשש

כל עוד היא עולה במשקל, יש יציאות והיא רגועה

אז כנראה שצד אחד מספיק לה

הבנתי שזה מעולה

ככה הילד מגיע לחלב שנמצא בפנים שהוא טוב יותר 

כל עוד רגועה רוב הזמן, יש מספיק טיטולים רטובים, אז הכל טוב .

כמובן לוודא גם עליה במשקל..בדקתם פעם אחת אחרי השחרור?

זה ממש מרגיע לקרוא אתכן

רק התחלתי להיות אמא וכבר נהייתי אמא חרדתית 🤣😉

כל ארוחה והיא כבר בת 4 חודשים

היא רגועה? עולה במשקל? אם כן אז הכל בסדר

צד אחד. כמה דקות אתן מניקות עד שהתינוק שבע?

יש ארוחות ש 5 דקות מספיק לו

אם מנתקת לפני -, עדיין זורם חלב ככה שבטוח אוכל

הוא בן חמישה חודשים 

איזה מסירות נפש

מי יודע כמה ניסים ודברים טובים יורדים לעולם בעקבות נשים צדקניות כאלו

מאחלת שתזכו בקרוב, וכל נשות המילואים,  לשוב לשגרה של ביחד, בשמחה וטהרה

ממשיכה לקרוא את התגובות אבל חוזרת למשתמש המקורי.

מבינה אותך ממש. היינו גם בסיטואציה ההזויה הזאת...

תודה לך! 

מילה..

ממש..

וואו כמה הקרבה

כמה מחירים

כמה מסירות

תודה תודה תודה בשם כל עם ישראל!!!

אין לי מילים להודות

וחיבוק גדול גדול גדול

כמה קשה

כ'כ קשה...

ממש נשמעת הזעקה שלך והקושי והכאב בכל מילה....

מתפללת שה' ישמע את תפילתך ןישלח ישועות לכולנו ןתזכו לקירבה ונחת ונזכה לקירבה של עמ''י והשכינה!

אבל כשתגיע הגאולה, היא תגיע בזכות נשים כמוך

לא יודעת מה קל לך לשמוע, מה יעודד, אני פשוט כותבת עובדה שאני בטוחה בה. אולי היא לא מעודדת אותך, אני מקווה שלא מכאיבה, אבל בעיניים שלי כאישה שקוראת אותך, אין ברור מזה. 

את לא לבד

הקב"ה איתך בכל צעד מצעדייך

בכל שלב המשלבים שאתם עוברים.

והוא יזכה אותך לטוב גדול

שתראי בעיניים!!

אשרייך

אשרייך

אשרייך!!!

🌷🌷🌷🌷

ממש העלת בי דמעות

כמה כח וכמה שאתם גיבורים!!

מאחלת לך שהקב״ה יתן לכם רק שפע כל החיים 

עוברת את זה ממש עכשיו.. הוא חוזר לכמה ימים ומפריד את המיטות והלב פשוט בוכה..

והפסק לבד, וטבילה..

ואי אפשר לשתף אף אחד.

מחירים שקטים כאלה..

אבל אני רק דמיינתי את עצמי יוצאת מהמקווה והקב"ה מניח עלי כתר ענק, נוצץ וזוהר וכולם מוחאים לי כפיים, חזק חזק אבל רק אני שומעת. וכל היום עפתי על עצמי איך עשיתי את זה לבד. והתפללתי שהזכות הענקית הזאת תעמוד לרפואת כל הפצועים ולהחזרת כל החטופים.

ובלילה במיטה לבד זה קשה ממש, אבל ב"ה יש לי בעל גיבור וצדיק ואיזה זכות זו.

מקווה שחיזק אותך קצת💜 חיבוק גדול גדול!

כ"כ כ"כ קשה!

איתך בקושי💔

העניין של השיתוף לפעמים כ"כ עוזר ומחזק וקשה שיש דברים שאי אפשר לשתף.

מתוך הכאב שלך חשבתי אולי לפתוח פה שירשור של שיתופים טובים ופחות טובים של מקווה/טהרה/מילואים.

אולי הוא ייתן לך, לי ולעוד אחרות חיזוקים ומקום לפריקה.

(לי אישית מאוד עוזר גם לפרוק וגם לשמוע שאני לא היחידה בסיפור הזה.)

שולחת לך חיבוק גדול גדול

אין מילים למול ההקרבה המתמשכת והעצומה הזו שפוגשת אתכם ביום יום ובמקומות הכי טריוואליים וברצון פשוט לקיים משפחה וזוגיות.

אין מילים. רק לב נשבר והוקרת תודה אינסופית.

שהקב"ה ישלם שכרכם כפל כפליים ותזכו לכל האור והטוב שרק קיימים 🙏❤️

וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ׃

וירא את ענינו . זו פרישות דרך ארץ, כמ"ש וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים .

דברים שרק אלוקים רואה ויודע.

ומזדהה כל כך עם התחושות האלו, זה הקרבות מטורופות ואמן שכל המעשים האלו יחישו את הגאולה בע''ה!!

גם בעלי במילואים המון לצערי..  והיו תקופות בעיקר בשנה שעברה שהייתי לוקחת פרימולט נור כדי לדחות את הוסת כמה שיותר, ככה שלפחות לחלק מהיציאות כן הייתי טהורה..

קיבלתי מרופאת הנשים מרשם.

וגם, לנשים עם בעל שמשרת במילואים יש הקלות בעבודה, צריך לראות לפי הארגון אבל יש מקומות שיש אופציה לצאת מוקדם יותר או שיש יותר ימי מחלה כדאי חבדוק ככה שגם תוכלי קצת לנוח ולצבור כוחות בימים של הוסת.

ואמן שנראה ניסים בקרוב

שולחת כוחות!!! 

סליחה שרק עכשיו אני חוזרת

רציתי לומר שקראתי אחת אחת והתחזקתי מכן ברמות.

בוכה ובוכה... פשוט רק עכשיו יוצא לי לכתוב.

מעריכה את כל מי שהשקיעה, חשבה עליי וכתבה לי.

זה ממש חיזק אותי וחימם לי את הלב.

ב"ה שיש כאלו נשים טובות בעמ"י.

אני אחרי ימים קשים מאוד מאוד. שוב הגיע כשאנחנו אסורים. לא רוצה להרחיב שלא יהיה אאוטינג.

אבל היה סיוט.

נשאר כאן יומיים וכל לילה בכיתי את נשמתי לידו אני מתמוטטת

ולא, הוא לא יחזור הבתה עכשיו דווקא בגלל שיש מחסור גדול בכוח אדם.

בא לי לנער את העולם שילכו להתגייס כבר כבד עליי כל כך

אין לי מילים להביע את כל מה שמרגישה.. את ההכרת הטוב. את הלב שאיתך.

קוראת ודומעת איתך.

שוב חיבוק.

את לא יוצאת לי מהלב... מתפללת הרבה לטוב בשבילך. אם אפשר איכשהו לעזור מרחוק/לשלוח משהו ממש אשמח, מוזמנת לכתוב לי בפרטי.

בנתיים בזכותך אני מציעה ארוחות לשכנה שאולי מרגישה כך ולא ידעתי

נכון שולחים ארוחות ליולדות? אז אני צריכה את זה בסוף הריון😅 ובלי עין הרע אחרי הלידות התאוששתי ממש מהר

תבדקי ברזל וגם b12  

כל הזמן הדאיג אותי מה יהיה אחרי הלידה כי אמורים אז להיות יותר עייפים

ובום קסם אחרי הלידה כאילו חזרתי לעצמי והייתי ממש בטוב מבחינת העייפות!

מאחלת לך ערנות גם עכשיו וגם אחרי הלידה

כאילו יש לי צל על המוח והגוף, מכבידדדדד

יאללה עוד קצתתתת

זה גם קצת מבאס שבא לי ככ ללדת מצד טובתי האישית ולא מתוך מחשבה על התינוק/ת- זה הזמן הכי טוב שלו בפנים, הכבדות והעייפות מסיחות לי את הדעת מכמה זה משמעותי בשבילו תחילת החיים. 

אצלי זה רק נהיה גרוע יותר אחרי הלידה...

אבל בהתחלה היה זוועה

כמה שהייתי עייפה בהריון

אחרי הלידה פי שמונה

אבל אם שמה בתינוקיה בבי"ח לפחות תוכלי לישון טוב.

אצלי עכשיו מאוד קשה עם השינה, בהריון היה לי יותר קל עם השינה וממה שזכור לי אפילו הגידול של התאומים היה לי יותר קל...

לק"י

את הפילטר קשה לפתוח בוודאות. את זה אמר לי הטכנאי.

אבל אולי מישהו יסביר איך פותחים מלמטה.

לק"י

התערבבו לי א.כביסה ומרכך כביסה בתא של המכונה. ולמרות שידעתי שזה עלול להכתים בגדים, לא ניקיתי את זה כמו שצריך.

ועכשיו גיליתי ששני בגדים של הילדים הוכתמו בכתמים כמו של אקונומיקה. ככה נראים הכתמים האלה?

(כי אין לנו בכלל אקונומיקה בבית).

את יודעת להוציא את המגירה של האבקה? (או שבמכונה שלך גם את זה רק טכנאי יכול? 🙄)

אפשר לשטוף אותה קליל באמבטיה או בכיור בזרם מים ולהכניס חזרה כשזה רטוב.

אז ממה זה?

אולי התערבב עם חןמץ וככה נוצר?🤔

ואז כשנשבר לי שם משהו

הוא החליף לכזה שנפתח בקלי קלות

יש טכנאים שמנדבים מידע בשמחה!

ובהצלחה גדולה!!

איזה קשוח זה תקלה במכונת כביסה😔

לק"י

שקשה לפתוח לבד.

עכשיו אני מחכה לו שיגיע שוב, ומקווה שתיכף יגיע. כי אני צריכה לצאת לעבודה עוד מעט🤦‍♀️

לק"י

הפילטר לא נפתח. הוא ניקה את הצינור מלמטה.

עכשיו הפילטר ייפתח עם פלייר.

תודה שהייתן איתי😅

לק"י

יכול להיות שבגן הוא מתבייש יותר מאשר כשהוא איתך.

הוא שנה ראשונה בגן. נכון?

אני לא מומחית גדולה, אבל גם אצל הילדים שלי אני רואה איך הם גדלים ונפתחים יותר עם הזמן.

אולי באמת עדיף לך שתבוא הפסיכולוגית של הגן ותצפה בו. וככה תוכלי לדעת מה המצב באמת.

ואני מבינה את המועקה שלך, התחושה הזאת שמערערים על ה"מושלמות" של הילדים שלך היא לא נעימה.

לדעתי זה בסדר ממש

וזה שפסיכולוגית תראה אותו ואולי יהיה לה טיפ או שניים בשביל הגננת זה רק מבורך.

זה לגמרי לא נשמע משהו רציני.

סליחה שאני אומרת

מה כבר מצופה מילד בן 3.3???? זה לא גיל 6....

הוא מתוק ושישחק בכיף ולא שיטריד את עצמו כל הזמן במה אמא או הגננת או הגננת המחליפה חושבות על מצבו החברתי. הוא נשמע ילד מתוק ועם בטחון עצמי.. הכל טוב ויהיה עוד יותר טוב.

נשמע שהגננת צעירה...

בכלל עם אנשי חינוך של הילדים אני נזהרת מלהכניס להם סטיגמות לראש על הילד. כי אם נגיד אגיד לגננת

שהילד לא מספיק עצמאי/חברותי/חכם או כל דבר אחר, אז זה כל מה שהיא תראה בו..

לפעמים אנחנו מאכילות סרטים את עצמנו ואת הילדים וזה סתם כבד על הלב.

עברתי את זה עם כמה ילדים

אחד מהם לא אהב את הגן אז לא היה משתף פעולה או לא רוצה ללמוד או לא להבין

וחשבתי בהתחלה להשאיר שנה בגן- טוב שלא עשיתי זאת כי איך שעבר לבי"ס- עצם הידיעה שאחים שלו שם זה עזר לו המון והוא פרח

לגבי השני- זה דווקא הבכור שחשבה שיש לו קושי במוטורויקה גסה ועדינה למרות שבבית היה עושה הכל ורצתה להזמין לי רווחה

וששאלתי אותו למה הוא לא מבצע הוא פשוט ענה: "לא רוצה"

הוא כבר בן 13 כמעט והכל תקין...

רצתה להזמין רווחה בגלל קושי מוטורי??

🫢🤣🫢🤣

לא רצה לשתף פעולה

ובבית היה עושה הכל

לרווחה אין זמן בקושי להתייחס לילדים מוזנחים פיזית, אז מוטוריקה?

הזיה.

תשמעי מה יש לפסיכולוגית להגיד ותמיד כדאי לפתח כישורים חברתיים

אבללל

הכל בסדר!!!

מותר לילד להיות לבד. זה מראה על עולם פנימי עשיר.

מותר לשאול 20 פעם אותו דבר. זה אמנם מחרפן אבל מצב טוב שהוא סתם רחפני.

לפעמים ילדים בגיל הזה לא מסתדרים לבד לאיזה קבוצה ללכת מה לעשות איפה לשבת. הכל טוב. תמיד טוב לעודד יוזמתיות ולמצוא פתרון לבד, אבל יש אנשים שמתבשלים טיפה יותר לאט, והוא יגיע לשם. הכל טוב.

עצם זה שהוא לא חששן או משהו זה מראה משהו טוב, שהוא סתם רחפנון לפעמים.

הכל בסדר בקיצר. רואה אותו דבר בבית והוא מושלם ומהמם ומקסים  רק נחת ❤

הגננת אומרת שלא מצליחה לראות אינטרקציה על ילדים אחרות בשעות הגן ויש העדפה לעשות יותר יצירות עצמאיות ומשחקי קופסא לא נראה שיש רצון עם חברים.

בבית לא רואה את זה ככה ולכן מבקשים חוות דעת גם שלכם וגם של הפסיכולוגית.

בסוף אתם מחליטים לפי שיקולכם.

יודע לשחק עם עצמו וגם יודע ליצור קשרים.

לא תמיד צריך להיות ליצן החצר וזה מעולה שהוא לא זקוק לתגובת הסביבה כדי להרגיש ערך אלא יודע גם להיות עם עצמו.

לגבי השאלות של הגננת, אם היא עונה את אותה תשובה ברור שהוא ישאל שוב.

במקום לענות את אותה תשובה שוב ושוב, שתנסה להבין מה הוא שואל ולתת מענה לצורך שלו. אם היא לא יודעת שתשאל אותו למה אתה מתכוון?

שתחזיר אליו את השאלה עד שהיא תלמד להכיר אותו.

יכול להיות שהיא רוצה תצפית של פסיכולוגית כדי להוריד ממנה אחריות. בד"כ כשיש פחות ניסיון נוטים יותר להיתלות באילנות גבוהים, זה לא מעיד על רמת "חומרה" או משהו כזה.

יש ילדים שלגמרי משתלבים לפי הציפיות של הגננות, ויש ילדים עם אופי אחר, וזה ממש לא בהכרח מעיד על בעייה או על קושי.

זה נכון שיש לנו רצון שהילד שלנו ילמד להשתלב במסגרת חברתית של גן ובהמשך בכיתה, כי רוב שעות היום שלו הן שם ואנחנו רוצים שיהיה לו טוב. אבל אם את לא שומעת ממנו שקשה לו, ובבית אתם לא חווים קושי, אז זה לא מדאיג בעיני. לא מזיק שהפסיכולוגית תסתכל עליו, אבל זה ממש לא משהו שצריך להילחץ ממנו.

אני יכולה לשתף שלאחד הבנים שלי היה לא כל כך פשוט בגן. הוא לא הגיע עם חברים שהכיר (היה אצל מטפלת בקבוצה קטנה ובגילאים מגוונים, והיחידה שעלתה איתו לגן שובצה בגן אחר), והיה לו קצת קשה למצוא חברים ולהשתלב. ואצלו הקושי גם עלה ממנו (היה מספר לי בבית שאין לו עם מי לשחק).

ניסינו לעזור לו, והיה גם שיפור, אבל בגן חובה עדיין הגננת ראתה קושי ומאוד המליצה להשאיר אותו עוד שנה בגן (הוא יחסית מהקטנים בשנתון).

ובכל זאת העלינו אותו לכיתה א' בלי להשאיר עוד שנה בגן (מכל מיני שיקולים), והוא ממש פורח בכיתה. יש לו חברים טובים, הוא מצליח בלימודים ונהנה גם בהפסקות, נפגש עם חברים אחה"צ. לא מזמן היתה אסיפת הורים ושמעתי עליו רק דברים טובים ב"ה.

והגננת שהיתה לו בגן חובה דווקא מאוד ותיקה ומנוסה, ובכל זאת היא טעתה באיך שהיא ראתה אותו.

ישר כשהבנתי את הנושא הנחתי שמדובר בגננת ללא ניסיון (לא שלי יש איזה ניסיון מטורף, אבל כן כמה שנים כבר)

למה?

כי זה קורה כל כך הרבה בגן 3.

במיוחד אצל ילדים שלא היו במסגרת של מעון גדול לפני, אבל לא רק.

ממש לא הייתי נלחצת, בעיני זה ממש תואם גיל ואפילו מעולה שהוא משחק עם עצמו גם ולא חייב כל הזמן חברים.

הוא ילד בכור? משחק הרבה עם עצמו בבית? אם כן זה גם מאוד יכול להיות הרגל, וזה תפקיד הגננת לתווך לו שבגן אפשר לשחק גם עם החברים, ויש את x שישמח לשחק איתך, וגם y...

*אני כן אציין שיש מקרים שזה מצריך מעקב, אבל מעולה שתהיה מישהי שתצפה ותגיד אם זה מקרה כזה או שלא.

הכל יכול להיות..

קרה לי ולא התפתח לכלום, ובהמשך גם קרה וכן הגיעה הוסת

תנוחי כמה שיותר, תשתי מים

חודשיים אחרי לידה רק כתמים ושלושה חודשים אחרי לידה זה כבר התפתח למחזור.

ואני מניקה הנקה מלאה

טבלתי חודשיים אחרי לידה

התחלתי סרזט

היינו מותרים שבוע

בום מחזור של סרזט

בנתיים הפסיק בערך

אבל יש פצע

אז לא ודאית אם הדימום מהרחם נפסק

לא מתקרבת לבודקת כי סגרו לי תפרים שוב רק לפני שבועיים

ובאופן כללי עד כרגע זה האויב שלי

בקיצור

נראה מה יהיה

גם הייתי בלחץ שיא, כי בעלי באותו לילה חזר מטיסה, ופחדתי שנהיה בהרחקות דווקא אז🙈

אבל ב"ה לא התפתח הלאה

קיבלתי מחזור חודש וחצי כזה אחרי הכתמים האלה

אולי גם למחרת בבוקר קצת, לא זוכרת

אבל בטוח לא יותר מזה

מה שכן, (לא קרה לי אישית יותר מהפעם ההיא) אבל הבנתי שכתמים בהנקה זה נפוץ

ילדנו פחות או יותר באותו זמן.. תקשיבי לי זה קרה כמה פעמים. בלידה הראשונה זה קרה לי פעם אחת, אח''כ לא זכור לי. ןבלידה הנוכחית זה קרה לי כמה פעמים.

תקשיבי, דיברתי עם הרב, שאלתי אותו

הוא אמר לי

- לא ללבוש לבן

- ולדעת שאנחנו אסורים רק כשיש כמות של דם שדורשת לשים פד

- ולגבי אישות, לבדוק בניגוב לפני, אם יש דימום, לא להיות ביחד אבל אם אין דימום בניגוב גם אם היו כתמים באותו יום אפשר להיות יחד

(כמובןן שכל אחת תשאל את הרב שלה.. זו ההנחיה שאנחנו קיבלנו. )

היו לי כמה ימים של כתמים רצופים ואז עבר כאילו לא היה שום דבר. ושוב יום יומיים ועבר. ככה כמה פעמים.

אני חושבת שזה סוג של חוסר איזון הורמונלי שעוד לא הסתדר אחרי הלידה. אני גם פוליציסטית... ודווקא לפוליציסטיות תדעי שהתקופה של ההנקה היא הכי טובה כי העליה של הפרוגסטרון בתקופת ההנקה מאזנת את האסטרוגן הגבוה בדכ (ככה הסביר לי הרופא שלי אז, מקווה שאני מדייקת)

אז הגיוני שהכל בסדר וזה לא מחזור.

חיבוק יקרה ❤️

באמת זוכרת שאת ועוד כמה ילדנו באותה תקופה

זה כל כך הלחיץ אותי כי לא היה לי אצל הקודם בכלל

ממש הפתיע

מקווה שהמחזור יגיע עוד הרבה הרבה זמן..

במיוחד שאת עוד קרובה מאוד ללידה.

רק תהיי עירנית מבחינה הלכתית איך להיזהר 

מעדיפה תשובה שלילית שגויה

מלהיות במתח עכשיו כמה ימים 

מה קורה לגוף שלי?!

גם חיובית לא תמיד תעיד על הריון תקין

הכי טוב לעשות בדיקת דם ולוןדא הכפלה בהתאם לנוהל.

את יכולה לא לבדוק ולהישאר במתח

לגמרי שלך 💓

עד 16 ימים מהביוץ אם הצלחת לזהות.

כי לפעמים יש שינויים בגוף שמשפיעים ומשנים תהליכים והמחזור מתעכב ביום-יומיים

בה בדקתי הבוקר, יצא חיובי!!

ב4 בבוקר קמתי לילד ולא התלחתי להתגבר ובדקתי...🙂

איזה מרגש!!!!!

הופתענו...

הבדיקות מגלות עוד לפני האיחור, אז גם אם נניח 3 ימים זה איחור סביר, מחר תהיי יום לפני הדד ליין הזה,

כלומר סביר להניח שיומיים איחור אחרי ה29 יום יתנו לך תשובה.

אבל בוודאי שרק ימים יגידו.

אם את לא יכולה לסבול שלא תהיה תשובה וודאית, כדאי לעשות בדיקת דם.

אני אף פעם לא עשיתי בדיקה ביתית.

חיכיתי לאיחור ועשיתי בדיקת דם.

אני בהריון האחרון ראיתי פס יומיים לפני האיחור. והמחזור שלי סופר מסודר

אני אישית פשוט לא מצליחה להתאפק, קונה מלא בדיקות זולות ובודקת כמה שאני רוצה.

פשוט מהסקרנות

כמובן שהכי כדאי לחכות עוד ימיים שלושה אבל לא תמיד מסוגלים לזה;)

אבל אני בודקת 3-4 ימים לפני איחור, למרות שיש לי מחזורים ממש קצרים (25 יום)

יש לי כבר כמה ילדים ובכולם יצאה תשובה חיובית בזמן הזה...

אבל בוודאי שיום אחרי האיחור יש טעם לבדוק

זה כבר אחרי שבוע כמעט שאני יודעת על ההריון😉

אני בודקת מהיום ה9-10 לביוץ

ואם חיובי יוצא חיובי

יום אחרי איחור יש כבר פס יפה וברור בדר''כ

ואימאךה איך י ש לכן סבלנות

לא מנשה כמה הגיוני זה יהיה

פשוט אין לי😉

לק"י

ולא כולן רוצות להתאכזב סתם.

זה לא שיוצאת בדיקה שלילית רק. זו בדיקה חיובית שאחריה מגיע מחזור. הרבה יותר מכאיב....

הבדיקה היתה חיובית והבטא לא משהו

ואז הלכתי לרופא נשים שהסביר שיש מצב שזה כימי  

ובאמת היה ככה...

ומבינה שמעדיפים לא להתאכזב

האמת לא חושבת שזה לגמרי מונע את האכזבה

כי בסוף כשמחכים אחרי האיחור יש ציפיה ומלא מחשבות אולי..

ואז מתאכזבים במילא

אותי כי י במובן מסוים מעודד שהגוף קולט הריון

אבל מבינה שזה אישי וכל אחת אחרת ומותר❤️

מודה שגם אם לא כיף לי האכזבה אין לי יכולת להתאפק כי אני מדי סקרנית

רק שבוע וחצי אחרי איזה פס חלש

וזה היה בדיקות של 4 ימים לפני....

תמיד קיבלתי כל 5 שבועות

ואז זה היה כבר 6 שבועות מהמחזור...

מעדיפה לדעת כמה שיותר מאוחר על ההריון.

מין התניה מטופשת כזאת שאם אני לא יודעת בוודאות שאני בהריון אז גם אין לי תסמינים של הריון.

בה בדקתי הבוקר, יצא חיובי!!

ב4 בבוקר קמתי לילד ולא התלחתי להתגבר ובדקתי...🙂

יש חבילות של כמה בדיקות ביחד

אני סתם בשביל הספורט בדקתי  עוד כמה ימים לפני... למה ? לא יודעת. בעלי טוען שמכורה לזה

ובגלל שבדקתי מוקדם הפס השני יצא אחרי 10 דקות אז לא היתי בטוחה

אחרי יום עשיתי עוד אחד...

זה ממש פתאומי ההודעה הזו.

דבר שני, תזכרי שההחלטה היא אצלך!!

את ממש לא חייבת ללכת לזירוז.

תנשמי, הכל בסדר, לא מזרזים כ''כ מהר.

באיזה שבוע את? חוץ המערכת משקל הכל תקין? זרימות? דימומים? מה האחזוון משקל?

חשוב להיבדק, לחשוב על הכל, לעשות שיקול ושיקלול נתונים, ורק אז להחליט.

דבר שלישי, במיון יולדות, לפחות בחלק מהמקומות, לא מקדמים ישר לידה!! אצלי משבוע 30 הרופא אמר שכנראה אני אצטרך ללדת מוקדם, כבר הודעתי בעבודה, ובסוף משכו אותי עד לשבוע 38.

בדקו אותי כ''כ הרבה פעמים במיון, וכמעט כל פעם ויתרו על זירוז, וגם לא נתנו הבשלת ריאות כי לא ראו צורך.

ודבר רביעי, זירוז לא בהכרח אומר סבל. אני ילדתי עם זירוז (בלון+פיטוצין) בלי אפידורל. וב''ה הייתה לידה טובה. קצרה יחסית כואבת כמו לידה, אבל באמת שבסה''כ בסדר.

אבל רוצה להגיד שמהנסיון שלי, זירוז לא חייב להיות חוויה כזו גרועה. עברתי שלוש לידות שהתחילו מזירוז, והן כולן היו טובות, האחרונה היתה ממש חלומית ב"ה. וכולן ללא משכחים (לפעמים כן צריך, וזה גם הגיוני לגמרי להחליט לקחת מראש. אבל בגלל שכתבת שאת רוצה בלי, אז כותבת לך שתדעי שזה כן יכול להיות אפשרי).

ואני ממליצה ללכת לשמוע חוות דעת נוספת.

כשאצלי בפעם הראשונה אמרו לי שאני צריכה זירוז, וזה גם היה די מפתיע, קבעתי תור דרך שר"פ לד"ר פלוטקין, בשע"צ (ששמעתי עליו שהוא לא ממהר לדחוף להתערבויות כשזה לא הכרחי). אצלי הוא הסביר לי למה זה כן נצרך ולא כדאי לקחת סיכון ולחכות ללידה טבעית. אבל מאמינה שיש מצבים שהוא יגיד שכן אפשר לחכות ולהמשיך לעקוב.

רואה שמרוב לחץ לא ציינתי כמה פרטים חשובים..

שבוע 37+1

לידות קודמות שלי היו בשבועות 37-39

זרימות תקינות, כמות מים תקינה ומרגישה המון תנועות ב״ה.

אם אני בוחרת לא ללכת למיון כרגע, איך אני בעצם ממשיכה מעקב? הרופא שטיפל בי מבחינתו סיים את תפקידו. הוא טיפוס מאוד נחוש ואני לא מתכוונת לחזור אליו.

נבדקת, ולפי זה מחליטה.

אצלי המעקב היה פעמיים בשבוע מוניטור+א''ס. פעם בשבוע הא''ס היה זרימות, ופעם בשבועיים הערכת משקל

ומה שהכי חשוב- מערב תנועות 

מעקב של עובר קטן.

באולטראסאונד בשבוע 37 ראו שהוא לא גדל בכלל מהאולטראסאונד הקודם.

במיון בדקו שוב, והוא היה חצי קילו יותר, אז שחררו אותי.

בהריון אחר גם שלחו למיון בשבוע 37, בגלל עובר קטן וירידות בדופק, ואז ילדתי בזירוז.

בבית חולים הם עושים הערכה בעצמם ומחליטים אם לזרז, לא מחייב שבאמת יילדו אותך. ואת תמיד יכולה לבחור אם לשמוע להמלצות שלהם.

בכל מקרה, חשוב שתמשיכי מעקב.

יש לך אפשרות להגיע למוקד נשים של הקופה?

רק שאני לא יודעת איך זה עובד…

זה כאילו רופא תורן למקרי חירום..

למוניטור צריך הפניה?

הייתי הולכת למיון וביקורת בבי"ח, ועושה מה שיגידו.

את נמצאת בשבוע מצוין ללדת ,ואם הרופאים רואים צורך לילד חושבת מאד שכדאי לשמוע להם.

אי אפשר להסיק מסיפורים של בנות אחרות,אני סומכת רק על רופא במקרה הזה.

ובעזרת השם תהיה לך חויה מושלמת

היה פה לפני כמה ימים שרשור שניפץ את כל הפחדים על זרוז.

נשים כתבו כמה טוב היה להן....

כותבת בתור אחת שמכירה כאלו שלא שמעו לעצת הרופא ולא היה משתלם

בהצלחה רבה!

היה לי ממש משבר

הלב ממש נפגע אנושות שוב ושוב

הוא אדם מקסים וטוב ותמיד היה לי כל כך כל כך טוב איתו

והמילואים האלו פשוט הרסו את כל מה שבנינו

עברנו דרך ארוכה

עכשיו כבר בעליה מהמדרון התלול..

אבל בלב

מרגישה שמבחינתי לעולם לא יחזור להיות לי בלב מקום אסוף בטוח ואוהב כמו פעם.

וכן זה בעיקר המילואים ומה שהציפו אצלי -אצלו וביננו

לא מריבות בכלל

הוא גם לא היה לוחם לא קשור לפוסט טראומה

פשוט הכל השתנה בו

הכל

והכל השתנה בדינמיקה ביננו

ובסוף יהיה טוב

אבל בינתיים

אני עוד מנסה לשקם את הלב ולעזור לו להאמין בטוב

אצלנו זה המילואים השפיעו אבל יש דברים שדווקא לטובה, כמו שהעריך יותר איך התמודדתי לבד. ויש עוד שינויים קטנים ביננו,  אבל לא מי יודע מה. בעיקר שינויים מחשבתיים שלו על החיים וזה משפיע גם עלינו. 

מעניין מה התכוונת

הגדרה מעניינת

פוגשת אותי גם

הוא התלהב כל כך מהמשמעות והמילוי שהרגיש בהקשר הזה שהיה רק להוט לקבל ממנו עוד ועוד..

גם שינה לו את תחומי החיבור בחיים מהפן הרוחני-חינוכי לפן המעשי-אידולוגי (ואגב אותי זה מבאס כי זה ממש לא אני..אבל זה עוד מילא כי מותר להיות שונים)

זה לא רע

אבל הוא היה כל כך מרוכז בעצמו

שלא קלט באיזו מצוקה הייתי

מבחינתי המילואים היו פשוט גיהנום נפשי

היתי בדכאון לחלוטין

קיצר ממש קרסתי נפשית

ולא קבלתי תמיכה ולא יחס

והלב שלי נפגע איך לא אכפת לך שאני סובלת ככה

איך אתה מסוגל להתרכז בעצמך

ושנה שלמה ניסיתי שרק יתן אמפטיה לקושי שלי..במקביל לזה שמשרת ומתגייס והכל.אבל רק שיתן לי את ההבנה לכאב שלי.

ולא ממש הצליח להקשיב באמת

והיה עסוק

ורק לחפש עכשיו בחיים קדימה עוד ועוד מזה

ושבטוח יהיה לו ושאז מה אם הוא אבא לכך וכך ילדים ועם פטור ממזמן ..הוא רוצה לדאוג שיוכל לצאת תמיד כמו כולם ושזה יהיה מובן מאליו

התקדמנו התבררנו

כן נכנעתי(מבחירה.מהבנה כמה זה מהותי לו) לו בסוף והוא עושה מילואים רגיל

אפילו שבפועל אני לבד 24 שעות ביממה בלי אף תמיכה במשך חודשיים וחצי כולל שבתות

הבנתי אותו והתקדמנו

בהמון

עכשיו זה כן מסוג של בחירה

אבל העלבון נשאר עמוק בלב כי אני בחיים לא היתי מתנהלת ככה

הלב היה צריך בטחון כמו פעם

שתמיד נהיה רגישים וקשובים אחד לשני ולא נעשה במודע משהו שכל כך מכאיב וכל כך מעבר ליכולת של השני

ואם לא- אז דלגי

אנחנו כן ברמה העקרונית פטורים ממילואים

ובכח זאת עברנו יותר מ200 יום (ועדיין סופרים)

היה פה הריון מורכב

היתה פה לידה וגידול של nb (שעכשיו ענק)

יש פה עוד 2 ילדים

ואישה- שבהתחלה לא הבינה מי זה החייל האמיץ הזה שהיא נשואה לו, שש עלי קרב,

ועוד היו כמה נקודות יציאה בדרך שגיליתי עליהם בדיעבד-

ואז הבנתי- שזו הדרך שלו לאהוב אותי

שזו הדרך שלו לדאוג לי, לילדים

זה הצורך שלו לעשות משו

זה ממש טבוע בו- בגבר שהוא

אנחנו מסתכלות על הדברים במבחן התוצאה

האם הוא הלך בסוף או לא

האם הוא נשאר איתי או לא

אבל בעיני השיח הוא הרבה יותר עמוק מזה

ואולי השיח הזה חסר- ולכן הפגיעה היא כל כל קשה

(ועוד נקודה שגיליתי- שלפעמים הרגישות הזו שנדרשת כל כל היא דווקא הקושי הגדול. היו זמנים שממש הרגשתי שהוא מנותק רגשית לכל מה שקורה בבית ואז הבנתי שזה מנגנון הגנה)

ובאמת כיום אחרי הרבה שיחות אני יודעת שזה לא מהעדר אכפתיות ואהבה

אלא צורך מאוד עמוק ומבחינתו לא יכל אחרת

וכן הוא אטם את הלב לכאב לשי אבל לא מכוונה רעה אלא כמו שאמרת ממגננה כי לא יכל לשמוע באמת את הכאב ולהמשיך והרגיש שחייב

אבל כל הז נכון

אבל במקום בו אני קיימת

מבחינתי לא מסוגלת לעמוד במישמה הזאת

זה גדול עלי באלף מידות

(היתי בהריון +ילדתי+7ילדים+הריון חדש עכשיו)

אין לי שום משאבי כח בחיים כרגע

התאמצתי עד השמיים לייצר אותם אבל הכל נחסם בפני שוב ושוב..ולא יכולה לפרט כמה השתדלות עשיתי ואני ממישכה אגב לא התייאשתי.

ולבד 24 שעות פשוט גומר עלי נפשית

אין לי כוחות לגדל את כולם לבד ולהרגיש שהכל עלי תמיד

אין לי כח

הצורך החייתי שלו להגן וכתוצאה מכך להשתבלל מהקושי שלך מובן לתקופת השרדות

אבל אנחנו כבר בשגרת מלחמה

אם הוא באותו המקום

אז ממליצה ממש ללכת ליעוץ

כי גם עם כל ההבנה- יש גבול למה שאנחנו יכולות 

אני כן מבינה ורוצה עבורו וחושבת שזה חושב

רק בעצם זקוקהלהרגיש בטחון שלאורך זמן אי אפשר להמשיך בתנאי מלחמה תמידית..אני לפחות לא מסוגלת אלף סבבים בשנה וכל אחד נצח

צריכה משהו יותר שפוי כי נגמר לי הכח באופן ההז

ואנחנו מתקדמים בברור

ונכון את כותבת מאוד אמיתי מתחברת ממש

שימשיך ככה בעז"ה ותמיד תראו את הטוב אחד בשני..

לא מחייב שאצל כולם אותו דבר..

אני חושבת שכל הסקאלה אפשרית ולא בטוח שאפשר לנבא איזה זוג יפול על איזה צד.

מה גם שעוד מוקדם לסיכומים.

אני חוששת שיש תשובות שעלולות להכאיב לחלק מהעונות. מצד שני, רק תשובות מצד אחד של הסקאלה עלולות לייצר רפיון עבור מי שמנסה להחזיק ושומעת רק צד אחד.

קיצר מורכב, הרבה תפילות.

ממש לא מפריע לי שתכתבי כמה טוב זה עשה לכם

אני גם מבינה למה זה יכל לקרות

ובמובן מסוים השוואות כל המזן יכולות להיות ברקע

נכון 'עם טאקט אבל חשוב גם שיהיה קול שמנכיח מציאות בריאה ושמחה

מעודד דוקא בעיני

אני צריכה יותר מרחב אישי הרבה פעמים כדי להתאפס, כדי להירגע, לקבל שקט וסדר

אז כן זה בא גם על חשבון הזוגיות

וגם הסטרס מהמציאות הזו משפיע על הבריאות הפיזית ויש לזה קשר ישיר גם על הזוגיות

בהתאם לכך הזוגיות מתחזקת למרות זאת אנחנו תמיד מנסים למצוא את האיזונים

בהחלט יש יותר ריחוק אבל הקרבה ממש חזקה זה אמנם ניגודים קוטביים אבל זה דרכו של הטבע ניגודים משלימים

לא הבנתי עד הסוף איך זה יעזןר לך.. כל אחד וההתמודדות שלו

ממש בתחילת המלחמה נכנסנו כל אחד לקונכיה שלו

הוא נכנס לתקופה של כאילו הוא חייל בסדיר וגבר חזק בלי רגשות ושידר לי שהכל מושלם ודיבר סיסמאות של נצחון ואני שידרתי שהכל בסדר כי אמרו לא להחליש את הגברים

ואז יצא שלא דיברנו כל כך כי את הכל שמרנו לעצמנו

תכלס זה החזיק פחות משבוע והבנו שאנחנו צריכים למצוא דרך

מאז עברה יותר משנה והיו המון עליות ומורדות

אנחנו לא בסבב מילואים כרגע אז דברים נראים לי טוב

במילואים עצמם תמיד הכל נראה לי מזעזע חחחח

הייתי שם בשבילו כשירו עליהם וכשחברים שלו נהרגו ונפצעו

כשהוא היה בסכנת חיים

כשהוא היה צריך לפרוק למישהו כי הוא מפקד ולא הכל יכול להגיד לחברים שלו שהם גם החיילים שלו

להצליח לחזק אותו בשיחת טלפון של חמש דקות אחרי שהוא ראה את חברים שלו פצועים אנוש מול העיניים שלו

והוא היה בשבילי כשאיבדתי את זה עם הילדים וכשהוצאתי עליו את כל העצבים למרות שהוא לא באמת אשם ונתן לי את כל המרחב שבעולם כשהוא חזר הביתה... אבל זה באמת לא פייר כי הוא עם המון כוחות ואני יודעת שיש המון גברים שלא מצליחים לעשות את מה שהוא עושה כשהוא חוזר הביתה ולא טובים במעברים כמוהו

בגדול חושבת שעשה לנו טוב.. עבדנו קשה בשביל זה

למדתי להיות גאה בו ובמפקד שהוא והוא העריץ אותי ודאג תמיד להרים לי ולתת לי תחושה שאני הכי מטורפת שיש

מרגישה שהשפיע יותר בתחומים אחרים.. הבן זלי מאז המילואים נפרד בבכי בבקרים בגן

החלטנו על מניעה ארוכה יותר כי לא היה לי כוחות לעוד ילד במלחמה הזאת

רק מלחשוב על הסבב הבא אני מתה.. אין בי טיפת כח

אבל נעבור את זה לא? עברנו כל כך הרבה

כן זה משפיע ומחלחל

כל אחד בעולמו ובדאגותיו

הרבה במסכים ובחדשות

מבאס כזה

התקופה הזאת נוראית.. אנחנו משלמים מחיר בכל התחומים

בעיניי לפחות לעשות הכל שיהיה לנו עם מי לעבןר את התקופה הזאת

תדברו על זה.. תראו איך אפשר להתקדם

הרבה במסכים.

אבל עשיתי לעצמי סטופ מחדשות.

זה לא היה בריא לי ולבית שלי.

לא צריך לדעת הכל,

אני גם לא יועיל בכלום ושום דבר. 

את רוצה לשמוע מאיפה אני יודעת חדשות חשובות? בסטטוסים! יש תמיד כאלה שמעלים כל מיני, עסקת חטופים וכד' הכל כותבים ומדברים על זה בכל מקום - לא תפספסי. זה משהו שספציפית כן נכנסתי כי חייב לראות אותן חוזרות מהגהינום לאמא. 

מאז המלחמה זה כן שינה בי משהו בתפיסה שכל מה שקורה לי לא מובן מאליו. וכל כך הרבה אנשים חולמים היו להתחלף איתי.  למשל , אתמול קילחתי שני ילדים יחד וכל כך לא היה לי כח, למקלחת, צחצוח שיניים , השכבות, ותוך כדי תינוק חולה בוכה ברקע ואני מנסה לתמרן בין כולם ועוד שני גדולים רבים... ואז תוך כדי שאני חופפת לו את הראש, אני עוצמת עיניים ומדמיינת את האמא הזאת שחולמת לחפוף לבן שלה ולהרגיש אותו, ומבינה שכל מה שאני צריכה עכשיו זה להיות אסירת תודה ולנצל כל רגע שיש. וואי זה נשמע מזעזע כשאני כותבת, אבל באמת מאז המלחמה,  החוויה הזאת שאנחנו בחיים היא זמנית ביותר. או למשל כשקובעים משהו לעוד שנה, אני ישר חושבת לא יודעת מי יחיה בכלל... ה' ישמור על כולנו. 

רחוק מלהבין בכלל את כל ההשפעות שלה. אני מרגישה עדיין בתוך האירוע.

אני חזקה יותר, עם ביטחון עצמי גבוה יותר

מפחדת יותר, קשה לי להתקלח כשאני בבית לבד עם הילדים

אני יותר דואגת לעצמי, מפנה יותר זמן לתחביבים שלי

אני יותר מרשה לעצמי לשקוע לעצב

אני יודעת להתמודד טוב יותר עם רגשות לא נעימים, ולתפקד לצד הרגש

לפעמים אני כבר לא זוכרת איך בוכים

לפעמים אני בוכה על שטויות

אני כבר לא יודעת כמעט מה דעתי על כלום, וגם כשנראה לי שאני יודעת, אני שומעת את הצד השני מפמפם לי בראש חושבת שגם הוא צודק.

הזוגיות שלנו טובה יותר, פחות תלותית, יותר מתחשבת.

אבל יש רגעים של עצבנות או חוסר סבלנות, לפעמים בלי הבנה שבעצם זה חלק מהמצב.

עברנו הרבה השנה, אבל כל אחד מאיתנו עבר את זה בנפרד.

אנחנו עוד מידי פעם מגלים מה השני עבר, ואני לא יודעת האם אי פעם זו תהפוך להיות איזושהי חוויה אחת, או שנשאר נפרדים בהתמודדות הזו בגלל שהעברנו השנה כל כך הרבה רגעים משמעותיים בנפרד.

אני מפחדת יותר לאבד את חיי

אבל משתדלת גם לחיות ולאהוב יותר

גם את אלה שיש פיענוח

רופא שבאמת מומחה אוהב בדרך כלל לראות בעצמו

ואם יש לך רופא משפחה טוב הייתי מתייעצת אם כדאי לעשות בדיקות דם לפני ולהגיע אליו איתן

הראמטולוג הזה הוא ממש מומחה

בדיקות דם מקיפות עשיתי לא מזמן

הרופאה בדקה נקודות אדומות, בדקה רפלקסים,

לא זוכרת אם הייתה בדיקה גופנית נוספת, אני חושבת שכן.

באתי עם חשד לזאבת בהריון (חשד שנשלל אז אין התפתחות נוספת)

כן היו בדיקות דם גם אחרי הביקור. ולפני כן היו בדיקות דם ספציפית שלא עושים בד"כ אז אולי כן כדאי לשאול רופא משפחה אם יש בדיקות מומלצות עוד לפני התור.

מקסימום הראומטולוג יוציא לך הפניות. אח"כ הוא מקבל תשובות ויכול ליצור קשר אם יש צורך בהמשך בירור.

רפואה שלמה!

הם שואלים הרבה שאלות. כדי לברר את הרקע.

תביאי איתך כל מה שקשור לממצא.

ייתכן והרופא ישלח לבדיקות נוספות.

באתי עם הדיסקים ותוצאות של בדיקות דם. הוא שלח אותי לאם אר איי כי הוא חושב על אבחנה נוספת ורוצה לאשר אותה.

מקווה שהתוצאות יהיו טובות

זה יכול להיות קשור

אני הייתי שותה ליטר ושוכבת לנוח ורואה אם יש שיפור

אם לא הולכת להבדק

למקרה שעדיין רלוונטי

המשך הריון תקין ומשעמם

052-607-0466 אריאל לביא

מקבל ב עלי, אלון מורה (לא יודעת אם בירושלים)

מקסים ורגיש.