פורום הריון ולידה (עמוד 464)

הרבה פעמים כבר מרגישים, אבל זה תקין גם לא להרגיש.

הוא עדיין ממש קטן, וזה תלוי בדיוק איפה הוא נמצא ומה התנוחה שלו.

בהריון האחרון

והתחלתי להרגיש תנועות בשבוע 13 בערך

אבל הרגשתי פעם בשבוע בערך.. ממש לא כל יום.

זה באמת היה מלחיץ..

התחלתי להרגיש סופית ממש רצוף תנועות אמיתיות רק באזור שבוע 20.

אז זה ממש תקין לדעתי...

בעז"ה אוטוטו כבר תרגישי תנועות מלאות וטובות

להרגיש רק בערך בשבוע 20. והיו לי 2 בבית כאמור....

הכל בסדר

זה מתאים לשבוע

בשלב הזה הוא עדיין קטן ורק אם הוא נמצא קרוב לדפנות ובועט חזק אז לפעמים מרגישים, יכול להיות אפילו מישהי שהתחילה להרגיש ואז פתאום כמה ימים לא, זה מאוד דינמי. זה גם תלוי כמה זמן את נחה ביום ולא עושה פעולות שמסיחות את דעתך. 

ולא תמיד יש קשר למיקום של השליה, אצלי היה פעם קודמת אחורית ועכשיו קדמית וזה לא השפיע על מתי שהתחלתי להרגיש תנועות. 

אני איתו כל היוםםםםם , מעירה בבוקר, טיטולים, אוכל, לוקחת ומחזירה מהגן, אחהצ, מקלחות, הרדמות

ותמיד? איפה אבא? לא רק אבא!, אבא, אבא אבא

אבל חמודי אני איתך 24/7 , לא, אמר לכי, אבא בוא

(בן 1.11)

חיים שלי 🤭❤️

הרבה כוחות נשמה טובה 

ושכחתי באמת להגיד שכשאבא לא נמצא, הוא שואל כל הזמן איפה אבא??? איפה אבא?

אבל לא נכנס להיסטריה ולא אכפת לו לשתף פעולה איתי

והיתי מקנאהההה ממש בילדים הגדולים

אחרי כל מה שאני משקיעה????❤️

עם השנים למדתי להנות

וואלה נחמד לי שכשהם בוכים הם נדבקים אליו😉והכייי כיף- שהם קוראים לו לנגב להם בשרותים❤️❤️❤️😉

אגב כשרק אני איתם הם לגמרי סביבי..

הז לא כי אני לא טובה להם

פשוט הוא ביומיום בקויש נוכח אז הם מחפשים אותו כשהוא כן

לפותחת-

זה באמת ממש קשוח

אני אישית היתי מספרת להם סיפורים ועושה הצגות ודרך זה מציגה להם שיש כלל חדש בבית- שבלילה מי שמגיע- או אבא או אמא אנחנו שמחים.ושילד לא בוחר מי יטפל בו.

נכון הוא קטן וכאילו לא מבין אבל אם חוזרים על אותו משפט בעקביות

יחד עם חיבוק ו

זה לאט לאט יקלט

היתי מתחילה מלקום אליו 'שניכם וקצת לשלב בינכם..ואז כן נותנת לו להתמודד עם זה שאבא קם אליו

לא להבהל הוא יבכה בהתחלה

אבל הוא לא מסכן

הוא פשוט צריך להתרגל למשהו חדש

והוא יכל

רק תאמינו בו ותהיו עקביים ובטוחים בעצמכם

באמת ננסה לטפטף לו את זה.

אין לי פתרון קסם, אז רק אזדהה איתך.

על ההזדהות והנרמול...

אין סיכוי שהוא יסכים שאבא יבוא אליו, עד היום... למרבה המזל זה לא כל לילה וגם הקטן מפחית קימות אז אני מצליחה מדי פעם לישון לילה כמעט רצוף...

ליבי איתך, קשוח לתפקד בלי לילות!!

אני זוכרת שבסוף ההריון, כשהיה לי סימפיזיולזיס, רק בעלי קם אליו בלילה, כי בשבילו זה היה שמינית מאמץ, לעומת מה שדרש ממני לצאת מהמיטה.

אז היום המשוואה הפוכה, אם אני הולכת אליו, תוך דקות ספורות הוא בד"כ ישן בחזרה.

ואם בעלי הולך אליו, הצרחות עד לב השמיים, לוקח חצי שעה+ ואני לא ממש מצליחה לישון במקביל + התינוקי יכול להתעורר גםםם

אז יוצא שעדיף לכולנו שאני אלך...

אבל-

אני לא יכולה לעבוד משרה מלאה++

לקום להניק מלא פעמים בלילה

ולקום לגדול מלאאאא פעמים בלילה

יש גבול למסוגלות שלי...

אני לא רוצה להביא אותו אלינו למיטה, חבל לי להכניס את זה ללקסיקון, וגם הפיצי שלנו כבר פה.

אולי כדאי לנסות לזהות למה הוא קם מלא פעמים בלילה, ולנסות לפתור את זה או לצמצם את ההתעוררויות.

אם זה בגלל שהוא לא יודע להירדם עצמאית, או שהוא רעב, או רגיל שמישהו אחר מכניס לו את המוצץ, או תולעים .... בגיל הזה כבר 'אמורים' לישון ברצף, וגם אם מתעוררים - אם זה יהיה רק פעם אחת או פעמיים זה יהיה לך קל הרבה יותר.

הוא לא רעב, אוכל ארוחת ערב מלאה ויפה לפני השינה.

מקבל בלילה בקבוקים מאוד מאוד מדוללים, ולא הרבה בכלל.

הוא יודע להכניס לעצמו את המוצץ.

תולעים לא נראה לי, הוא לא מתפתל או משו, ולא מראה שכואב לו.

אנחנו לא מוציאים אותו מהמיטה...

אפילו לא יושבים לידו..

מה יכול להיות?

מה מרגיע אותו כשאת ניגשת אליו?

אולי הוא רגיל לבקבוק כדי להירדם?

באמת לפעמים הבקבוק זה העניין, למרות שכשהוא גומר לשתות (מכינה לו בערך 40-60 מ"ל עם כמה גרגירים של מטרנה) הוא קורא לי לקחת ממנו את הבקבוק.

אז לא הבקבוק הוא זה שמרדים אותו בחזרה.

לפעמים הוא מבקש ממני שאגיד לו "ש...שש....ש.." אבל גם אם אני בוחרת להגיד זה ממש מעט וזהו. לא עומדת לידו שעות....

לפעמים הוא צריך שאני אגיד לו לשים את המוצץ

לפעמים הוא רק רואה אותי, מניח את הראש על הכרית ונרדם.

אני לא יודעת מה לומר לך,

אולי שווה להתייעץ עם יועצת שינה.

לי דווקא נשמע שהכל טוב, ואולי הוא פשוט מתגעגע אליך / רוצה להרגיש אותך / להיות בטוח שאת נמצאת.

אני ממש ממש אוהבת להיות אמא שלו.

אנסה לדבר עם יועצת שינה.

ובמקביל כל הזמן לספר לו כמה אני אוהבת אותו, להיום איתו הכי שאפשר בשעות שאני איתו ולתת לו תחושת ביטחון.

תודה לך!

פעם מישהי בפורום כתבה יפה על הלילות- שצריך לזכור שבשביל הילד זה זמן שהוא נפרד ממכם- להרבה זמן! ואם בבוקר הוא במסגרת (עד ארבע?) אז כנראה הוא פשוט זקוק לעוד זמן איתך...

אבל באמת בכזה גיל כבר צריכים לישון לילה שלם ... אולי תנסי לפני השינה למקסם את הזמן איכות ביחד- סיפור, חיבוק ועוד חיבוק, להזכיר לו שכל אחד ישן במיטה שלו אבל אני כ"כ אוהבת אותך ומחכה כבר שיבוא הבוקר שנוכל להתפנק ביחד...

אצלינו גם עזר להסביר לה שאם יש חושך בחוץ זה אומר שעדיין לילה, ורק כשיש אור אז אפשר לקום מהמיטה (ואז היא באה אלי מאושרת בשש בבוקר- אמא כבר הגיע הבוקר!) 

ננסה לעשות השכבה יותר קרובה שלי ושלו.

תודה רבה!!

מדוללים זה לא אומר שהוא לא תלוי בהם.

אצלנו החמוד שלנו היה מכור גם למים בלילה. היה מתעורר מיליון פעמים ומסיים בקבוק שלם. רק כשגמלנו ממים בלילה ובהירדמות, הוא התחיל לישון לילה.

הפסקתם בקבוקים בבת אחת?

או שבחלק מהפעמים שהוא קם פשוט לא הבאתם בקבוק?

וזה לא עבד.

אז עשינו בבת אחת

גם הגמילה מהנקת לילה וגם הגמילה מהירדמות עם בקבוק (בהתחלה מטרנה, בהמשך מים) לא הפיתה את הקימות בלילה בכלל. עם הזמן הוא כן ישן יותר רצוף והכי עזר לבינתיים היה ההפסקה של השנ"צים בגיל שלוש.

טוב לך- תתמודד. כן, אני קשוחה בקטעים האלה, ויודעת שיש הרבה שלא מתאים להן ככה, וזה בסדר גמור לוותר על ההמשך.

אם את כן בעניין להציב עובדה, אז בשוויון נפש. לא משחקי אגו ולא להיעלב או להרגיש מוחמאים. כמו שזה, ככה פשוט.

עכשיו אבא מטפל בך, ואמא צריכה לישון. כמו כל 'גמילה' מן הסתם ההתחלה קשה ואינטנסיבית, אבל ההתמדה אמורה להביא תוצאות יפות לא אחרי המון זמן.

ועוד אופציה, להתייעץ עם יועצת שינה, לפעמים לשמוע מגורם יותר מבין בתחום גם אם היא תגיד בדיוק מה שאתם עושים או מה שהרגיש לכם הפתרון- זה נותן את הביטחון.

בהצלחה, שיהיו לך לילות עם הרבה שינה רצופה

מתאים לי לעשות לו "גמילה"

אני לא חושבת שזה תקין ונכון שילד בגיל הזה מנהל את ההורים שלו. אני חושבת ומאמינה שזה צריך להיות הפוך.

רק שזה באמת דורש עקביות, והרבה מאמץ...

תודה על הטיפים והחיזוקים, מקווה שנצליח!

אצלנו הוא כבר בן 3 ועדיין מעדיף תמיד תמיד את אמא.

במהלך היום עוד איכשהו בעלי מסתדר איתו.

בלילות אם הוא קם אליו זה שעה של בכי וצרחות והוא לא נרגע עד שאני באה.

היו תקופות יותר טובות בעיקר כשלא נכנענו ובעלי קם אליו ולא ויתרנו לו.

רק בעלי היה איתו ואז תוך כמה ימים היה שיפור.

גם אמרנו לו מנטרה: לפעמים אבא לפעמים אמא

וחזרנו על זה אלף פעמים במהלך היום ואז גם בלילה זה עזר קצת.

אבל אחרי תקופה טובה יותר זה שוב חזר העקשנות של רק אמא.

לדעתי אין עצת קסם, פשוט להכיל את זה שרוב הילדים בגילאים האלו יש להם העדפה לאחד ההורים וזה לא אומר כלום על ההורה השני.

פשוט יעבור עם הגיל.

ננסה את המשפט: "לפעמים אבא ולפעמים אמא".

מקווה שנראה שיפור גם אצלנו

וחיבוק גם לך!

תופעה מוכרת מאוד ותואמת גיל.

אז קודם כל לא להיבהל, זה לא שעשיתם או לא עשיתם משהו שהיה צריך לעשות.

לגבי מה עושים מפה אז קודם כל, תמיד טוב ועוזר לדברראת הרגשות שלו.

אתה רוצה שאמא תטפל בך כי אתה זקוק להגנה, לשייכות, לביטחון.

לא שהוא מבין את המילים האלו, אבל את הטון ושפת הגוף הוא מבין.

נולד לו אח, זה מטלטל את כל העולם שהוא הכיר עד אותו רגע.

זה גורם לו להתבלבל ולחשוב שאם אמא מטפלת בתינוק ואבא מלביש אותו, אז אמא לא שלו.

הוא זקוק לתחושה שאמא איתו בכל מצב.

לנסות למרות הגיל המאוד צעיר, לעשות את ההפרדה בין הפעולה הטכנית שלא תמיד ניתן לבצע, לבין כל הרגשות והתחושות שהוא זקוק להם כדי לחיות ולהתקיים.

אם אפשר למשל שבעלך מלביש ומיד מביא אותו לבוש אלייך, או מרים אותו לרחוץ ידיים אחרי הארוחה ומיד הוא בא אלייך לשבת עליך לחיבוק וסיפור וכו.

השאר זה לפי הכוחות שלך.

ככל שתתני לו יותר הרגשת ביטחון ושאמא בשבילו תמיד (או על ידי היענות לבקשה שלו, כלומר שאת הפעולה הטכנית את תבצעי, או על ידי הסבר למה זה לא סותר שאבא מלביש ואמא עדיין בשבילו)

ככה הוא יחזור לעצמו יותר מהר.

אבל גם אם זה לוקח זמן והתהליך ארוך, לא להתייאש. להמשיך לחבק ולעטוף ולא לכעוס על הבקשה שלו גם אם לא נענים אליה.

תביני שמבחינתו ברגע שהוא כורך את הפעולה עם תחושת השייכות שהוא זקוק אליה, זה יותר נצרך מאוכל עבורו. כמו שלא תכעסי עליו שהוא רעב ומבקש אוכל, ככה לא לכעוס שהוא מבקש אותך.

תנסי באופן יזום לתת לו תשומת לב במהלך היום מתי שנוח לך. למשל את קוראת לו לבוא לשמוע סיפור.

תשקפי לו: עכשיו אמא מתפנה מכל העיסוקים כדי להתייחס רק אליך. כיף לו ביחד לקרוא את הסיפור.

אחרי הסיפור אמא הולכת ל.. ואבא מקלח אותך. האם אמא נעלמת? לא ולא. אמא עכשיו מספרת סיפור, אח"כ עושה... ואח"כ אחרי שתתקלח נוכל לעשות עוד משהו..

ככה בזמן שהוא איתך הוא יספוג וירגיש את הקשב שלך אליו.

עוד דוגמה, נניח הוא מתעקש שרק את תאכילי אותו.

אז תבואי אליו ותאכילי אותו ותגידי לו: מאוד רצית שאמא תאכיל אותך? אתה רוצה להרגיש את אמא קרובה אליך? אתה אוהב את אמא? גם אמא אוהבת אותך. גם אמא רוצה להגיד אותך קרוב. אמא עכשיו לא שוטפת כלים אלא רק מאכילה אותך.

כשתסיים את הצלחת, אמא תקום לשטוף כלים.

אתה יודע למה? כי הכלים לא ישטפו את עצמם ואנחנו רוצים כלים נקיים.

אתה יודע מה כן נוכל לעשות בזמן שטיפת כלים? לשיר ביחד. אפשר שאבא יקלח אותך ואז כשאני אסיים לשטוף כלים ואתה תסיים להתקלח נקרא סיפור לפני השינה יחד. נכון כיף? אמא איתך תמיד תמיד גם כשאני שוטפת כלים.

עוד דוגמה: אמא עכשיו חולה. אתה רגיל שאמא לוקחת אותך לגן? אני גם הייתי מאוד רוצה לקחת אותך.

אבל אני לא יכולה כי אני חולה. וכשחולים צריך לשכב במיטה.

כשאני אבריא אוכל שוב לקחת אותך לגן. אתה יודע מה כן אפשר לעשות כשחולים? לצייר לך ציור.

אתה רוצה שאצייר לך ציור? שאביא לך מדבקות?

אתה תאסוף לי עלים עבשים בדרך מהגן ואני אכין לך ציור, יאללה?

ככה אתם ביחד מתמודדים עם ההרחקה שהמחלה כפתה עליכם וזה לא שאת מתרחקת ממנו מרצון.

תינוקי נולד לפני יותר מחמישה חודשים... זה לא משהו חדש עבורו.

אני מאוד משתדלת לתת לו זמן אישי שלי, גם של ציור וסיפור בבית, של שיח בינינו, ואפילו יוצאת איתו למכולת לקניה קצרה או אוספת אותו לבד מהגן כשמתאפשר וכו.

וגם חשוב לי להגיד שאנחנו חלילה לא כועסים עליו כשהוא מבקש רק אותי. ברור שזה צורך שלו, והוא לא מנסה לעשות לנו בדווקא.

כן אשתדל יותר להנכיח לו את העובדה שאני איתו תמיד, ולא עוזבת אותו גם כשמאילוץ אני לא איתו טכנית.

וגם אנסה לדבר איתו יותר על התכניות להמשך, כמו שאמרת. עכשיו אבא וכו ואז אמא...

ממש תודה על התגובה המושקעת, מרגש לקרוא אותה.

בפינוק רוצים את אבא- בעיקר ביום

כל השאר זה אמא.

יודעים שיקבלו אוכל/טיפול שלא מרגישים טוב

והקטנה באמצע הלילה לרוב באה מהצד שלי לישון איתנו

עכשיו בשימוש לילדה שנייה

הראשונה היתה באמבטיה עד גיל שישה חודשים לשינה ועד ארבעה לסתם ככה

אני אוהבת אותה

יפה

לא מאסיבית

יציבה

החיסרון הקטן שלה בעיני זה שלא כללללל החלקים שלה מתפרקים כדי להכניס לכביסה

אבל כשהוצאנו מאיכסון לפני הלידה עכשיו עברתי על מה שלא נשלף עם מגבון וזהו

היא כן יקרה. זה נכון…

בת כמה היא? אוכלת מוצקים? צומחות לה שיניים? 

שהפטריה לזרה אחרי כמה ימים על עצמה..

הרופאה אבל נתנה לנו משחה חזקה ועליה עוד משחה יותר כבדה(מבחינת החומר) שהיא גם טיפולית..

המשכתי איתן גם אחרי שנראה שהשתפר כדי לתחזק..ב"ה בינתיים נראה שטוב.

לא יודעת מה יכול טבעי..אולי תנסי לשים לה כל הזמן טלק, כדי שלא תהיה שם לחות שמעודדת פטריה..

אני חושבת שקמח תפו"א מייבש גם.

קמח תפוא/קורנפלור

או אבקה טבעית שנקראת "ליקופאודר" 

נורית אומן, מקבלת באריאל.

אפשר לחפש באתר טל הנפש, זה מאגר מטפלים דתיים ואת יכולה לחפש לפי צורך ומיקום.

אולי יותר קל לברר על מטפלת ספציפית אם היא מתאימה לך.

בהצלחה 🩷

נהדרת ממש.

רגישה, עמוקה ומכבדת.

עם הרבה ניסיון

ובגיל כזה לא נותנים ורמוקס בלי מרשם..

ראית תולעים?

יותר סביר שזה אוזניים או שיניים.. נסי אקמולי או נורופן...

והלב איתך ממש.

ממני שמרגישה כאילו הבת 11 חודשים שלה הולחמה אליה ביממה האחרונה🫨🫨 סבבה ממי אני מבינה שאת סובלת אבל מה אני עשיתי רעעעע 

והיום היה ליל טבילה.

ושום כלום לא ביחד ולא נעליים.

הוא בסלון איתו אחריי שהשתגעתי איתו כבר על סף בכי

חשבתי על תולעים כי הוא מתפתל 😒

היה לנו גם לילה טבילה מעאפן ביותר עם הבייבי

בכתה בלי הפסקה ושיגעה אותי

רק חיבוק!!

למתעורר שלא חוזר לישוןבכלל

ויש לנו אפשרות לזמן שלנו..

אני גם אחרי שבוע של חולים ברצף (כמעט כולם) ובמצבים כאלה האידאלים הנעלים של אימהות והורות בהחלט מתרסקים...

בכל אופן, אני אישית לא ממש מנוסה בתולעים, אבל באוזניים כן, ולפעמים הן כואבות רק בלילה... אז ממליצה לבדןק גם את הכיוון הזה.

ואם הוא ישן טוב באמצע היום - אז נצלי את זה כדי לישון גם בעצמך❤️

3 חודשים עד שנותנים דרגה קבועה.

האם יש זכאות?

לזה אני מחכה, הגשתי בקשה והיא עוד לא מטופלת ב31.12

אבל הרגשתי בקשה מייד כשפתחו.

את יכולה לבדוק באתר שלהם אם יש תשובה.

לפעמים זה מגיע לפני ששולחים אותה אלייך.

יש עכשיו הרבה עומס, אז זה לוקח זמן.

עדיין הסטטוס חדש

ואני לא מנסה אפילו להתקשר אליהם, הבנתי שזה אבדו מראש

יש גם סימולטור שבודק.

אם את זכאית, תקבלי חודש אחורה עד כמה שזכור לי מיום ההגשה

גם אנחנו במינוס מטורף בגלל זה... משלמים על תינוק

יש חודשים שהמועצה סבסדה לנו חלקי

תבדקי אולי אפשרי אצלכם עד שתקבלו דרגה...

מרגיש לי שכל מי שהוסיף מסמכים וכו עדיין לא קיבל.. יהיה טוב

שהם ממתינים לשליחת הטופס של ההורה השני!! ואני שלחתי!!! ויש לי אסמכתא לכך!!!!

וגם אין להם מענה אנשי כשהתקשרתי, אז מה אני אמורה לעשות? יעני עד עד עכשיו חיכיתי סתם????!!!!

לידה שניה שם.

הייתי מרוצה סה״כ.

הגעתי עם ירידת מים ופתיחה קטנה אז אשפזו אותי לכמה שעות במחלקת הריון בסיכון (אם עובר או משהו כזה), ואחכ ירדתי לחדר לידה הטבעי כבר ממש בלידה עצמה. החדר גדול ומרווח, אני ישר ילדתי אז לא 'נהנתי' ממה שיש לו להציע ;)

המיילדת היתה מקסימה ממש וזרמה איתי.

הם הסכימו לי בקלות לוותר על פתיחת ווריד בקבלה.

האשפוז הייתי בביות מלא, חדרים מרווחים, 2 בחדר. אחיות מאוד נעימות.

סה״כ הייתי מאוד מרוצה.

(ולא רואה ככ השפעה אם זה ביח דתי/לא.. אלא אם כן זה שבת או חג שאז יש משמעות יותר). 

בעיקרון נחשב לבית חולים שמאוד תומך בגישה טבעית.

אני באמת ילדתי שם ללא אפידורל.

בכנות, הייתי קצת פחות מרוצה מהיחס של הצוות בקבלה במיון ובמחלקה (הייתי מאושפזת חצי יום עד הלידה)

המילדת עצמה הייתה מהממת וגם הרופאה שהייתה בלידה, יחסית הן היו בסדר.

במחלקה זה שתי יולדות בחדר.

בעלי היה איתי כל הזמן ואף אחד לא אמר כלום.

הייתי בביות מלא וזה היה מקסים, כמעט כל הבדיקות באו ועשו לתינוקת לידי.

הצוות במחלקה היה ממש סבבה.

אוכל לא אכלתי שם כלום, שלחו לי אוכל מהבית אז לא יודעת להגיד איך האוכל שם.

המחלקה קצת ישנה, נגיד האמבטיה היה נחמד אם הייתה יותר מושקעת.

גם הפריע לי שהמיטה מכנית ולא חשמלית.

בקיצור אני לא מאוד התלהבתי ומקווה לא לחזור לשם.

ולא הייתה מרוצה

חיכתה מלא זמן לחדר לידה ועד שהכניסו אותה לא הספיקה אפידורל

במחלקה גם היה לה לא טוב

4 נשים בחדר מלא רעש לא הצליחה לנוח

מעניין כי מאיר קצת יותר קרוב לי אבל מושם מה דמיינתי שלניאדו הרבה יותר מוצלח בתנאים וביחס אז התלבטתי אם שווה לנסוע עוד קצת עבור זה

לפי התגובות פה נראה ההפך😉

לפחות ככה טם יתפתח מהר ולא אספיק אז בטוח לא אתבאס

תודה ממש

אני פשוט לא מכירה בכללל

אני לא הייתי מרוצה בלניאדו

אבל מכירה מלא שהיו מאוד מאוד מאוד מרוצות.

אז זה באמת לא מחייב וכל אחת משתפת מנקודת המבט שלה.

חוויה ממש גרועה.

בחדר לידה, במחלקה, היחס, האוכל.. הכל היה נוראי.

מאיר זה הבי"ח הקרוב אלינו, אז אמנם ביולדות לא הייתי, אבל במחלקות אחרות כן, והיתה חוויה טובה

ובהקשר של שבת- יש שם שליח חבד שממש עוזר, עם דירות אירוח למשפחה של מאושפזים, אותנו זה הציל..

מהצוות

מהגישה ללידה, הרגשתי שמצד אחד היו קשובים אלי ומאפשרים לידה טבעית כמה שיותר אבל מצד שני היו אחראיים ולא סיכנו אותי או את העובר

הרגשתי שהצוות ראה אותי

הייתי מרוצה מהמחלקה

מאוד מרוצה מהאפס הפרדה שם שהוא באמת אפס הפרדה

האוכל די בסיסי אבל כשרות מהודרת למי שחשוב לה

לניאדו היה לי מהמם! אגב, בעיניי האוכל גם אחלה

אבל בעיקר- צוות מעולה, גישה טבעית ומחלקת אפס הפרדה מצוינת.

במאיר ילדתי לפני כחודשיים וחצי, והיה נחמד ממש! הפריע לי מאד שהיו מלא ערביות. מה שבלניאדו אין בכלל (רק הכתבניות בשבת.. אבל אני מתכוונת שאין *יולדות* ערביות).

ברור שתמיד אפשר ליפול על האחת שהיא מכשפה...אבל בגדול ילדתי ששם כמה פעמים ומאוד מרוצה

התנאים באישפוז לא מפנקים כי הביח לא חדש והוא גם לא ממשלתי אלא פרטי אבל אם את באפס הפרדה יש איתך רק 1 בחדר האוכל שם סבבה..בשבת מגיע קיטרינג..

ילדתי בלניאדו בסוף, אבל הייתי במיון יולדות גם במאיר

בעייני שניהם מקומות טובים ככה שזה בחירה בין טוב לטוב

לא הלכתי ללדת במאיר כי מאוד הפריעה לי כמות הערבים שיש שם (מטופלים) ושמחה ממש שילדתי בלניאדו, היתה לי חוויה ממש נעימה מצד הצוות

מבחינת מקצועיות נראה לי שמאיר לוקחים, היו כמה דברים בלניאדו שהפריעו לי בהקשר הזה (במחלקה ובמיון, לא בחדר לידה)

האוכל היה לי סבבה ממש, לא היה הרבה מבחר אבל כן טעים

זאת הנקודה היחידה שמטרידה אותי בללדת שם שוב 

בטרום לידה (הייתי מאושפזת כמה ימים באם ועובר) הייתי פחות מרוצה מחלק מהצוות

בחדרי לידה + באשפוז אח''כ, צוות מהממות אחת אחת!! (והייתה לי לידה מאוד ארוכה ככה שיכולה להעיד על כמה וכמה מיילדות, רופאות, מרדימות 😂)

חדרים מרווחים ונקיים (מקפידים להפריד ערביות ויהודיות באשפוז כשאפשר)

חסרון - האוכל שם לא ככ טעים, אבל יש איפה לקנות בבי"ח בקומה של החנויות למטה ובכללי בכפר סבא...

הרגשתי שהם לא מעודדים לכיוון כזה או אחר, אלא ממש שמים את רצון היולדת במרכז ואיפשרו לי לבחור לכאן או לכאן.

לניאדו יותר בגישה טבעית ויותר בגישה דתית אבל חברות שלי שילדו שם סיפרו על עומס מטורף שגורם לדברים להיות פחות מקצועיים, בכללי יש להם שם פחות מקצועי במקרה של סיבוך חלילה. אבל כן יודעת שיש שם אווירה דתית ותמיכה מאוד גדולה בלידה טבעית.

יש לי בת חודשיים וחצי

למסירה לשעתיים ככה

🤣🤣🤣

עשיתי אצלו אחרי הרבה בירורים

לפני שלוש שנים עלה לנו לסלון, קיר בגודל 4*2.5 מטר

בד אטום (לא אטימות מלאה, בעמידה ליד החלון - אם מואר בפנים וחשוך בחוץ רואים צללים)

עלה 2000 ש''ח

הגיע לבית, ראינו מלא דוגמאות

לקח מידות

אחרי שבוע בערך התקנה

אנחנו מאוד מאוד מרוצים

זה הטלפון - וילון ישיר

+972 50-402-0017

נשמע אבל יותר יקר ממה שתיכננתי...

יש לי חלון סטנדרטי רגיל

משערת שהמחיר זול בהרבה.

כמובן לשיקולך

בהצלחה

FRIDANS וילון גלילה, האפלה, לבן, ‎200x195 ס"מ‏ - IKEA

יש בכמה גדלים

וילון בהיר רך ונשפך

גם נותן פרטיות כשצריך

וגם נותן חמימות ותחושה ביתית

כל העניין זה להפריד את הפונקציות

וילון אחד לפרטיות וחושך

וילון שני לנוי (אני אוהבת לבן/שמנת חצי שקוף)

את יודעת להצביע על סיבה שבגללה החלב התמעט הפעם עד כדי כך?

חשבת לקחת מגבירי חלב למיניהם? (חילבה, מורינגה... אני לא מכירה מניסיון אישי)

ולמזלי הרב יצא שלילי... דחיתי את הבדיקה מרוב פחד לגלות הריון 😅

היום שאבתי כדי לעודד יצור חלב ויצא הכל יחד 40!!! הלם,!

הייתי שואבת היה יוצא 150 בכיף..וזה הלך והתמעט בחודש האחרון, אבל עכשיו זה ממש מעט. אני לא מוכנה לוותר 😭 יכול להיות שאני הולכת לקבל מחזור? 

התחלת מניעה הורמונלית?

טבעת? התקן? גלולות?

קיבלת מחזור?

בד"כ עד איזה גיל את מניקה?

בעיקרון 8 חודשים זה מהמם ובעז"ה גם להמשיך להניק חלקית ולתגבר מוצקים בגיל הזה מותאם בהחלט

עשית שינוי עלדהו לאחרונה?

שינוי תזונתי?

ישנה פחות?

הוא היה חולה וינק פחות?

יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק

הנקה זה גם צורך נפשי שלנו

חיבוק 

בראשון החלב הפסיק בעקבות הריון (נקלטתי ולא ידעתי)

ובשני נגמר כי חזרתי לעבוד אז השינה לא היתה מספקת, העומס בעבודה, הצלחתי לשאוב רק פעם ביום בעבודה, והכל ביחד גרם לייבוש של החלב למרות שהקפדתי להניק בבוקר, בצהריים ובלילה

אז ממליצה לך לדאוג לעצמך,  לישון כמה שאפשר, לשתות הרבה אפילו אם חורף וקר אז יותר קשה לשתות (תשתי אפילו מים חמימים, העיקר לשתות), אגוזים, תמרים.

אני הבנתי שכדי שיהיה חלב צריך להיות במיטבנו, חוסר שינה או עומס על הגוף בעקבות עבודה או לחץ יכולים להשפיע על החלב.

המון בהצלחה ומתפללת בשבילך שתמשיכי להניק הנקה מקסימלית עד כמה שאת שואפת!

אני כמוך אוהבת מאוד להניק

זה מתסכל.

דבר שני ממליצה לך לבדוק שהמשאבה כמו שצריך, זה שיוצא פחות זה יכול להיות שיש שם משהו לא הרמטי והוואקום נחלש

תנסי לסחוט ידנית תוך כדי ובסוף השאיבה ותראי אם יוצא לך יותר

אמנם הוא כבר גדול ואפשר כבר לשלב פשוט מוצקים ולהשלים עם זה

אבל אם חשוב לך להגביר הנקה אני ממש ממליצה על מאמא פלו (יחסית יקר אבל מהנסיון שלי באמת עובד)

או פשוט חילבה

אצלי הרגשתי שינוי משמעותי

בהצלחה!

ממש התרגשתי לקרוא את התגובות!

התחלתי להגיב אחת אחת אבל לא נעים לי להשתלט על הפורום...

איזה כיף שמבינים אותי, בעלי כאילו הוא גבר מידי בשביל להבין את האירוע 🥴

אולי לא הייתי במיטבי השבוע, הוא אוכל מוצקים וזה גם מן הסתם מוריד לי מהחלב, אבל עדיין צריך הנקות ואז אני מתחילה לשלב לו תמל... אני באמת חייבת לשתות יותר, וננסה תוספים. בע''ה נהיה על זה השבוע... ואם לא ילך, לפחות ניסיתי. 

אם זה חשוב לך הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה טובה

ובאמת כדאי גם לבדוק הריון... 

אני כ"כ אוהבת להניק

ושמחה ומתענגת מכל הנקה ולשמוע את הבליעות שלו ואיך הוא אוהב את זה

כך שאני ממש יכולה להבין את הכאב שלך

תקני מורינגה

מגביר מאוד חלב!

הייתי כל פעם צריכה לשתות כמוות של בי פולן ןכל מיני תוספים,

מנסיוני הדל הבנתי שכזה מתמעט זה מתעמט...

תמיד אחרי שחיזקתי והרבתיי את החלב, אחרי לא הרבה זמן עוד פעם בקושי היה יוצא

אחרי 5 חודשים פרשתי.

כל היוםםם הייתי סביב האין חלב או יש חלב

הוספתי מזרן בחודשים הראשונים וגם מגן רגליים כזה, שנשאר לנו מעגלת השכיבה הראשונה שלנו.

את המזרן יצרנו מעצמנו מקרטון מרופד בשמיכה, אבל עכשיו קניתי מזרן איכותי עם מקום לרצועות.

אני ב"ה שבוע 10 ועדיין לא הייתי באולטרסאונד. אם הכל תקין לא רואה לחץ לפני שבוע 12...

לגבי הנקה- מניקה עדיין את התינוקת הקודמת בת חצי שנה הנקה מלאה כמעט (התחלנו קצת טעימות בחודש האחרון) , לא אגיד שזה לא מאתגר, אבל ב"ה מצליחה לשמר בינתיים. יש זמנים שקשה, משתדלת לנוח כמה שיותר, לאכול ממש ממש ממש טוב (בשביל שלושה!), לישון היטב, לשמור על כושר ולשחרר בבית כדי לא להתיש את עצמי. שיהיה בשעה טובה!

את אומרת 'אם הכל תקין אני לא רואה לחץ לעשות או"ס לפני שבוע 12.."

אבל מה המדד שלך לזה שהכל תקין?

כי זה תכלס מה שבודקים באו"ס ראשון..

שיש דופקים, שהעובר ממוקם נכון ותקין, קובעים גיל הריון..

זה לא דברים שאפשר לעשות בלי להיבדק באו"ס..

אלא אם את מתכוונת שלא רואה סיבה לעשות או"ס נוסף על האו"ס אצל הרופא, שעם זה אני מסכימה.. 

דימומים או כאבים ושאני מרגישה טוב, חוץ מבחילות שמנהלת טוב ב"ה עם תזונה נכונה.

אני מאמינה שאם חס וחלילה  יש בעיה הגוף מאותת על זה.

ישראל היא שיאנית בדיקות האולטרסאונד בהריון. באירופה לפני שבוע 12 אף אחד לא יתן לך אולטרסאונד בלי סיבה חריגה אז זה לא תפיסה שהמצאתי...

לי באופן אישי לא מתאים אולטרסאונד וגינלי בהריון, וממש קשה לראות אצלי בבירור את העובר עד שבוע יחסית מתקדם (בגלל מבנה הרחם) בהריון הקודם כל הבדיקות עד שבוע 20 (כולל סקירה מוקדמת) היו לי כואבות ממש. החלטתי שבהריון הזה ממעיטה כמה שיותר כדי לא להכאיב לעצמי. יודעת שיש נשים שבוחרות אחרת ומכבדת כמובן. ברור שאם ח"ו יש משהו לא תקין חובה לבדוק, מדברת על מצב שהכל בסדר. 

אחר כך זה בעייתי יותר וזה כבר גורם לשאלות האם העובר בגודל נכון.

מעבר לכך, מי שרוצה לעשות שקיפות עורפית שבוע 12 זה מאוחר מדי.

לפותחת, שבוע 8 זה ממש אחלה. מצד אחד אם ההריון תקין בטוח יראו דופק, מצד שני תהיה אפשרות לתקן את גיל ההריון אם צריך. ויהיה זמן לקבוע תור לשקיפות אם את רוצה.

הינקתי כמה פעמים תוך כדי היריון והיה בסדר גמור. לפעמים זה קצת החליש אותי יותר מדי. בחלק מהפעמים גמלתי בעצמי את התינוק כשהרגשתי שזה יותר מדי בשבילי, ובחלק מהפעמים הןא גמל את עצמו בשלב מסוים.

בקשר לא"ס - לי הטכנאית אמרה שבשבוע 8 זה רק וגינלי... (גם אני הופתעתי לרעה)

הכללים תלויים במה שהיא אומרת (אצל טכנאית אחרת יהיו כללים שונים)

מה שיעשו בפועל תלוי במטופלת

אם יראו או לא יראו

תלוי במבנה גוף משקל גיל הריון וגם מיומנות הבודק

לי ראו דופק באולטרסאונד בטני גם בשבוע 7

כי אני שמנה🤷‍♀️

אבל היא הייתה נחרצת שאלו הכללים...

טוב,יכול להיות שזה באמת משתמה מטכנאית לטכנאית.

נראה לי שזה גם היה שבוע 8.

אני דווקא רזה...

כנראה באמת תלוי בבודק.

ויש סיכוי לביטני, אבל לא בטוח.

אצלי כמעט תמיד עשו בטני, כולל בשבוע 6.

אם את רזה, יותר סיכוי שיצליחו לראות.

תבקשי, אבל תהיי מוכנה גם לאולטראסאונד פנימי.

לגבי ההנקה, כל עוד ההריון תקין וההנקה לא לוקחת ממך יותר מדי כוחות, זה בסדר.

אני הנקתי כל פעם עד אמצע ההריון.

יצא לי להניק בשני הריונות

היה בסדר, החלב התמעט אבל פעם אחת התחלתי לשלב בגלל זה ובפעם השניה היה מספיק גדול ולא היה באמת צריך הנקה לשובע. אין עם זה בעיה אלא אם מתחילים דימומים או צירים או סיכון או השגה מרופא.

המרתי עד תחילת שליש שני ועד חודש חמישי בערך

אם יש לך עוד שאלות בשמחה

אצלי 4 הריונות עשו בטני בשבוע 6.

הרופא אומר שהוא מנסה קודם בביטני ואם יש צורך אז עובר לוגינלי, ב"ה אף פעם לא היה צורך.

הוא בן 10 חודשים, כבר נעמד אז מבחינת יציבות אני די רגועה.

כן ראיתי שזה לא ככ זול...

לבית של סבא וסבתא, ב70 שקל, רחב יציב והכסא מתחת בקושי מתלכלך, וגם עם דרגות קרבה למגש.

עוד מעט בן 3 ואצל סבא וסבתא עדיין משתמש בו (השולחן גבוה) מגיל צעיר -מאז שיושב יציב

מעניין אם אצליח למצוא.

ברשת אני לא רואה בפחות מ150 שח

קניתי לפני שנה בערך ב 60 שח והוא מעולה.

גפ הצורה שלו יחסית תומכת גם לתינוקות שעוד לא ממש יושבים

אצלי זה משמש את הגדולה יותר דווקא, אבל שמנו שם גם תינוקות קטנים.

לא חשבתי על הקטע של המגש האמת..

ובפועל פשוט הנחנו אותו על הרצפה

זה באמת הכי נוח ככה...

בשביל להאכיל אותו אפשר לשבת על שרפרף לידו, אבל זה לא הכי נוח...

בכל אופן, אני בשלב הראשון נותנת לתינוק טעימות בעגלה - גם כי הוא עוד לא יושב יציב, אז אי אפשר להושיב בכיסא אוכל, וגם כי לא צריך בעצם שולחן, כי אני מחזיקה את הצלחת ביד.

כיסא אוכל מבחינתי זה בשביל השלב שהם אוכלים לבד (בהתחלה אוכל אצבעות ואחר כך מצלחת).

דרך אגב, כשהכיסא על הרצפה - יש לצלחת דרך קצרה יותר להגיע לרצפה, וזה חסכוני מבחינת הניקיון אחר כך, כי היא לא משפריצה לכל הכיוונים (או שרק אצלי תינוקות אוהבים להפוך את הצלחת אל הרצפה?🤭)

כיסא אוכל שהמשענת מתקפלת, כך שמתקפל יכול להיכנס מתחת לשולחן.

הרגליים ניתנות להורדה והופך לבוסטר ואז אפשר לקשור לכיסא וגם לקחת מתקפל לטיול.

וגם כיסא יחסית זול מאה ומשהו...

מוסיפה דוג מהאתר הראשון שעלה בגוגל.

כיסא אוכל רב שלבי 3 ב 1 הופך לבוסטר, 2 מצבי גובה ומגש - אפור סופר בייבי Queenix - - כיסא אוכל

אותו קניתי בתור הכסא אוכל והשתמשתי הרבה גם באופציה של הבוסטר כשיצאנו מהבית למקומות שאין בהם כסא תינוק.

אחכ שנוספה ילדה קנינו לגדולה בוסטר של מקסטוק

התאומים שלה בכסא אוכל שמתלבש ישירות על השולחן

אם הייתי קונה עכשיו כבר חדש - הייתי הולכת על זה..

לא יודעת באיזה חברה מדובר

אבל הלכתי לגגל וזה נראה אדיר!

לא תכננתי להוציא כזה סכום אבל זה ממש עושה חשק

כיסא האוכל של בייביגורו BABYGURU – כחול ג'ינס – babyguru.co.il

היו לי בוסטרים לכיסאות, זה כן מלכלך את הכיסא ומשאיר סימנים על הריפוד אז כדאי שהריפוד יהיה מנויילן ולא פצוע.

לגבי כיסא איקאה הוא מעולה, לא מתקפל אבל כן מתפרק לאיחסון נוח. ביום יום לא מפרקת אבל גם ביחס לבית ולשולחן הוא צר וקטן ולא תופס הרבה מקום כמו שזה נראה, והשולחן שלנו קטן.  ביחס לכיסאות אוכל הענקיים שהיו לנו אין מה להשוות גם לא השקענו בלקנות אותם בגלל זה.. לקחנו במסירה, ומסרנו כשסיימנו את השימוש, הניקיון שלהם גם דורש תחזוקה, הכיסא של איקאה זה ניקיון בניגוב פשוט, ואם את קונה גם מתאם בד אז כביסה פעם בכמה שבועות.

איזו תשובה מפורטת!

עזרת לי מאוד

אכן יותר קשה לנקות כי שניהם מתלכלכים

ובעיקר

בהמשך הם נהיים שובביםםםם

מושכים במפה מנסים לתפוס כל מה שבהישג יד

מלכלכים בטרוף

לפחות שלי😉אבל בדקתי את זה ×7

וכולם הפגינו יכולות

לא מקרבת אותם לשולחן...רק נזקים יוצאים מזה

ואני ממש מרוצה מכיסא לש ספורטליין

2 מגשים נשלפים

ריפוד עור משתנקה במגבון

והשוס- ניתן לכבס נגיד בערב  יוצא מבריק כמו חדש ...בדקתי על הלכלוך הכי כבד

כשיוצא מהמכונה תולה לייבוש- ישר על הכיסא עצמו! עד הבוקר הכסא מוכן😉

אה והמושב גם חצי נשכב לתינוק קטן שלא יושב זקוף

ויש כמה גבהים

אני קניתי יד נשיה במצב חדש ב100שח..חדש לא הכי זול נדמה לי

מעניין כי מהשרשור נראה שכן מרוצות.

אבל כתבת דברים הגיוניים, באמת לא חשבתי על הקטע של המשיכות והבלאגן

תודה!

מושב הגבהה מתקפל אפור

אבל לא שמה בגיל קטן כי הם עושים בלאגן בשולחן, מושכים כל מה שמגיעים אליו.

בגיל קטן שמה בכיסא אוכל של איקאה וכשגדלים ויש עם מי לדבר מעבירה לבוסטר הזה ליד השולחן, לא השתמשתי במגש שלו.

לריפוי בעיסוק לענייני תחושה -

היא פתחה עליי עיני עגל, והמליצה לי בעדינות להתייעץ עם הפסיכיאטר של הקופה...

בקיצור, לא תמיד רופאי משפחה מבינים בעניין הזה ומכיוון שכך - לא בטוח שהם ייתנו הפניה לריפוי בעיסוק דרך הקופה...

בכל אופן, אמרו לי כבר כמה פעמים שריפוי בעיסוק יכול לעזור לזה, ואפילו קיבלתי המלצה למרפאה בעיסוק באזורי שמתעסקת בזה בעיקרון.

אבל עוד טרם היה לי האומץ להתחיל לטפל בזה...

(למיטב הבנתי הטיפול כולל חשיפה הדרגתית, וצריך כוח נפשי בשביל זה...)

אני לא חושבת שההצעה לפסיכיאטר התכוונה לרמוז שמשהו לא בסדר, אלא שזה הטיפול היחיד שהיא מכירה לתחום שאינו פיזי. אני מניחה שיש לתחום הפסיכיאטריה אי אלו עזרים שיכולים להועיל גם לנושא התחושה.

אני לא חושבת שמבוגרים יכולים לקבל ריפוי בעיסוק דרך הקופה אם לא חלילה פציעה וכדומה.

אבל אם הפותחת שאלה לגבי ילדים - ילדים יכולים לקבל ריפוי בעיסוק לכזו מטרה, אבל אין לך דרך לדעת מי תהיה המרפאה בעיסוק והאם יש לה ניסיון/ ידע בנושא ויסות חושי...

אבל זה פשוט מורה על כך שלפעמים לרופאי משפחה אין היכרות עם הנושא. (כי אחרת היא הייתה אומרת לי שפשוט הקופה לא נותנת ריפוי בעיסוק במקרה כזה)

אני קלטתי ממה ש @אוהבת את השבת כתבה שהיא מדברת על עצמה ולא על אחד הילדים...

מבוגרים לא זכאים לריפוי בעיסוק למטרה הזו.

מצאתי כאן את הזכאות לריפוי בעיסוק למבוגרים (זה של הכללית, אבל לכל הקופות זה אותו דבר כי זה סל הבריאות. קשה לי להאמין שיש קופה שנותנת שירות כזה במסגרת הביטוח המשלים כי זה לא מספיק נשמע רווחי)

ויש כבר הפנייה מהרופאה, היא דווקא ממש נתנה בקלות.. בגלל שהסברתי למה זה מפריע ביומיום..

פשוט צריך למלא את השאלונים ולא הגעתי לזה

בע"ה...

הולכות על הרגלים

מרגש ומצמרר

ועשרות מחבלים מקיפים אותן

לא נראה שחסר להם אנשים

לא הבנתי את זההה

איך זה הגיוני ומה זה אומר?

סיפרו שעשו את הצמות בגלל כמות כינים מטורפת!!!

וגם כי לא התקלחו הרבה זמן וזו הייתה הדרך היחידה לשמור על שיער מסודר ונוח

הן גם קיבלו פיג'מה חדשה לרגל השחרור

אל תתני לתמונות האלה להעיד על מה שעברו 

וחטופות סיפרו שאגם ברגר (תצפיתנית שחטופה) קלעה להן צמות לפני שיצאו כדי שיראו טוב

השמחה והכאב והעצב הכל מתערבב בו זמנית

מלא דמעות

היית אצל רופאה בביקור מעכב אחרי הלידה?

יתכן והתפרים לא נסגרו כמו שצריך ואז צריך מרפאת פרינאום אולי

ואם הכל בסדר מבחינת הסגירה שלהם אז צריך פיזיותרפיה

בכל מקרה צריך

להבא, תדעי לשתף בכאב ולבקש שתבדוק . . זו מטרת הביקור הזה

מרפאת פרינאום אני מכירה בשערי צדק

יש שם את דר ארבל היא מומחית נראלי הכי בארץ לפצעים מהלידה שהסתבכו

היא פותחת וצורבת מחדש

אבל אכן הייתי במעקב אצל הרופאה + פיזיותרפיה...

תכלס עבר באמת רק בהריון הבא 🙈

זה מלא זמן ובכלל יכול להיות שגם בלידה הבאה יהיו תפרים :/ נשמע לי אירוע מצטבר חח

הייתי בבירור רפואי מעל חצי שנה אחרי הלידה אצל דר' אושרת ברט (מדהימה)

והיא העלתה את האפשרות שזה הורמונלי

והביאה לי משחה הורמונלית שעזרה מאוד -

כל עוד מרחתי אותה יום יום.

כשהפסקתי היא הפסיקה להשפיע...

לכן אומרת שההשפעה האמיתית הייתה ההריון הבא

ושב"ה לא היו תפרים אחרי הלידה

באמת סיפור קצת מוזר חח

מקווה שאצלך יעבור בקרוב בעז"ה!

(אני כן חושבת ששווה לבדוק אצל רופאה

לפעמים צריך לפתוח ולתפור מחדש בעעע)

ושכדאי לבדוק שהכל בסדר.

אבל צריך גם לדעת שלפעמים בגלל שיש הרבה תפרים לוקח למקום זמן להחלים ובהחלט יכול להיות שזה עוד בסדר.

רק כדאי לבדוק.

ברמה שכל פעם שנגעתי שם או שזה התחכך קלות במשהו (אפילו בהתלבשות רגילה) ממש כאב. הלכתי לרופאה חודשיים אחרי והיה נראה שהכל התאחה, אח"כ באתי לעוד רופאה חמישה חודשים אחרי והיא טענה שמי שתפר הוא לא מי יודע מה מקצועי אבל נראה שזה מאוחה ושלפעמים צריך לתת לזה עוד קצת זמן ועד חצי שנה מהלידה אין מה לדאוג. אחרי חצי שנה או קצת יותר הפסיק לכאוב, עכשיו (8 חודשים מהלידה) עדיין רגיש ולוחץ קצת בקיום יחסים אבל בלי השוואה למה שהיה.

לידה קודמת, לקח לי כמה חודשים לחזור לפעילות מינית מלאה בלי תחושת כאב

הפעם אני ארבעה חודשים מהלידה ועדיין יש כאב

יש הקלה מפעם אחת לשנייה,

אני משתמשת בעזרקאין

אחרי הכל הכאב עדיין קיים 

הייתי קןבעת תור לרופאה בשביל זה

אולי יש תפר אחד מידי חזק? זה דבר שקורה

חודשיים אחכ ועדיין כאבים זה מבאס..

את משתמשת בחומר סיכוך?

זה מקום עדין גם ככה. לוקח לתפר זמן ממש לפתח רקמה צלקתית מחודשת כדי להבריא את העור וגם אז לפעמים לוקח כמה חודשים להבריא. זה מקום עדין ותנועות של מתיחה עלולות להכאיב מאוד.

עם כמה שזה מבאס אז להתנהג ממש בעדינות ביחסים ולהיות ממש קשובה לעצמך אם זה נכון לך או לא. כדי לא ללמד את הגוף שיחסים שווה כאב. לשפוך המון המון סיכוך על האזור שמן שקדים, או ג'ל. ובעיקר לעשות כניסה מאוד מאוד אישית כדי שתאפשר לך להרפות, לנשום נשימות עמוקות ולהרחיב את האזור. ממש כמו כלה.

הן מטפלות גם בתחום של צלקות מלידה וכדו'.

ועדיף כמה שיותר מוקדם יותר טוב. 

אם הכאב הוא באמת מהתפרים אז פיזיותרפיסטית של רצפת האגן לרוב תוכל לעזור. לתת תרגילים ועיסויים לרכך את התפרים ולגרום להם להיות פחות רגישים.

עוד אפשרות למה עלול לגרום לכאב- לפעמים ההורמונים של ההנקה גורמים לרירית הנרתיק להיות דקה ורגישה ואז צריך משחה הורמונלית שעוזרת לרקמה להיות יותר עבה ופחות רגישה, וליותר סיכוך- קוראים לה אובסטין, היא צריכה מרשם ויכול לקחת כמה שבועות עד שהיא מתחילה לעזור.

ולפעמים צריך את שני הפתרונות במקביל.

חיבוק גדול! כל כך קשה הכאבים דווקא בסיטואציה הכי אינטימית!!!

העמסת סוכר 50 גרם נעשית בין השבוע ה־24 לשבוע ה־28 להיריון.

והערכת משקל כתוב

בין השבועות 34-30.

אני עשיתי בשבוע 30 אצל הרופאה בבדיקה שגרתית ואמרה לי לעשות שוב בשבוע 34 לראות שעולה בקצב יפה 

לא הייתי אצלה מאז שהייתי בסקירה המאוחרת ובאתי אליה אחרי כן... כמובן שעשיתי העמסת סוכר... אבל לא הלכתי לשום בדיקה אחרי. השבוע אהיה 32,

וקבעתי תור אליה להערכת משקל לשבוע הבא, יומיים לפני שבוע 33. אחכ נראה מתי תתאם לי... מתקרב בצעדי ענק, לא מוכנה בכללל

וכנראה שתביא הפניה לבדיקה נוספת..

ואנחנו באותו שבוע 💖

שאם לא הייתי אצל הרופאת נשים שלי משבוע 17 נניח,

10 שבועות אני לא אמורה ללכת אליה? שום בדיקה?

היא לא אמורה להתקשר אליי, כאילו זה לא מופיע לה באיזושהי רשימה שלא הייתי אצלה? 

פתאום רואה שאפילו אחרי הסקירה המאוחרת לא הייתי אצלה.. 

אני הייתי הולכת בערך כל חודש וחצי. או אפילו בתור טלפוני. הרופאה היתה עוברת על הבדיקות, נותנת הפניות. אצלי היא גם עושה אול' על הדרך.

יש לה הרבה מטופלות והיא לא באמת זוכרת מתי היית פעם אחרונה. זה באחריות המטופלת לקבוע תור ולהגיע, חוץ מזה ככל שהיא יודעת אולי פשוט עברת רופא או עברת דירה.

שרופאת נשים שלחה אליה, למשל העמסת סוכר, הרופא נשים תתקשר...

ואגב, מסכימה איתך שבעולם מושלם אולי זה היה עדיף שהרופאה תתקשר בעצמה כדי לקבוע מעקב כשצריך, אבל לא מכירה אף תחום ברפואה שבו זה קורה, גם רופאת משפחה/ילדים, למשל, לא מתקשרת לוודא שעשינו בדיקת דם חוזרת במקרה הצורך. זו אחריות של המטופל עצמו. 

רופאה לא אמורה לנהל מעקבים מי הייתה אצלה מתי. היא אמורה לבדוק שכל הבדיקות שהיא שלחה אליהן תקינות.

לכן אם היא רשמה הפניה לבדיקת דם ויצא ערך חריג- זה קופץ לה והיא מתקשרת.

לא קופץ לה מתי כל המטופלות שלה היו אצלה.

בד"כ בסוף ביקור הרופאה אמורה לומר מתי לבוא פעם הבאה ובהתאם לזה את קובעת תור

או שאני שואלת אותו אם הוא שכיח להגיד.

זה באמת היה יכול לעזור אם הרופא היה דואג לעקוב ולשים לב שאנחנו מגיעים כשצריך, אבל כנראה שזו ציפייה לא ממש מציאותית...🤷

לק"י

אלא אם כן, תעשי עוד אחת בהמשך.

רוב הסיכויים שתלדי בעז"ה עוד יותר מחודש אחרי.

ובכל מקרה מה שהאח אומר לא ברור, זה לא כמו שקיפות עורפית נגיד שמשבוע מסוים זה לא רלוונטי, הבדיקה נועדה לבדוק סוכרת בכל שלב משבוע 24 (שאז מתחיל הסיכון לזה) פשוט רוצים לתפוס מוקדם, כך שגם אם נניח פספסת את חלון הזמנים שהם רוצים פשוט יגידו לך לעשות את זה באיחור

לגבי השאלה השנייה אין מניעה לקבוע תור להערכת משקל גם יותר מוקדם פשוט תצטרכי לעשות שוב כי זה לא מאוד רלוונטי ללידה בשלב הזה. יותר בגדר מעקב

זה הנחיות שמשתנות בין קופח לאחרת ואפילו בין רופאים לא כולם מסכימים על הסרגל הריון הזה

פשוט תעשי מה שהרופא הנחה אותך

אבל בידיוק בשביל זה

אפשר לא לקחת את הסיכון

ולקחת גלולה.

מה הבעיה בעצם??

בגיל קצת יותר מבוגר של אמא שלי

גיל המעבר, וסת אחת למספר חודשים

ללא אמצעי מניעה (כי מה הסיכוי..?)

מרוב שהיא פשוט לא דמיינה סיטואציה כזאת - היא גילתה על ההריון רק בחודש שלישי

במידה והריון ממש לא עומד על הפרק, ממליצה על פוסטינור ודומיו

ולפותחת, כן, זה בהחלט יכול לקרות

אם את באמת לא מעוניינת בהריון כרגע, אפשר לקחת פוסטינור ומה שבטוח- תשתמשי במניעה טובה יותר....

ממליצה להתייעץ עם רופא איך להקל על תסמיני גיל המעבר ולמנוע בצורה טובה יותר.

וגם לשאול על פוסטינור- כי יש לו תופעות לוואי רציניות

איך אמא שלך הרגישה בהריון?

נשמע לי ממש קשת מטורפת של רגשות

היא מעולם לא דיברה איתנו על התחושות שלה בהריונות (באופן כללי לא היה הרבה שיח על רגשות)

מעניין באמת לשאול איך חוותה את זה

ככל הנראה לא היה מתוכנן

לא שאלתי אותן

אבל אלו נשים שילדו מספר דו ספרתי של לידות, ואחרי הפסקה מאוד ארוכה פתאום היה הריון בגיל הזה

באמת לא משנה אם היה מתוכנן או לו

אבל מה שכן, אפשרי בהחלט להיקלט בגיל הזה! 

זה לא היה משהו מתוכנן

זה לא שהיא המשיכה ללדת ואז גם ילדה בגיל מאוחר

זה נראה כאילו היו אחרי שלב הלידות ואז פתאום בום! הריון 

אני הבנתי ממחקר מקיף בנושא שזה לא חד משמעי בכלל שיש התמעטות חלב בווסת, בעקבות סיטואציה די דומה.

מה כן משפיע על החלב?

תזונה, שתיה ורוגע ומנוחה.

ממליצה ממש להשקיע בתזונה שלך. 4-6  ארוחות טובות ביום, להוסיף בין לבין תזונה שמעשירה חלב, לאכול קוואקר, אגוזים, שקדים

לשתות לפחות 2-3 ליטר ביום בהתאם למשקל שלך, עכשיו חורף זה קשה אז לנסות לשתות חליטות, מיצים, דברים שקל לך

להיות ברוגע- לחץ ממש ממעיט חלב ולנסות לישון היטב כמה שאת יכולה בסיטואציה שלך.

אני מהרגע שתיעדפתי את התזונה והשינה שלי חוויתי שפע של חלב למרות הווסת.

וממליצה במקביל להתכונן נפשית לאפשרות שאולי זה כן שוב הריון, למרות שבהנקה הכל משובש ואי אפשר לדעת כלום...

הרבה כוח ובהצלחה!

אז מניעה מקומית היא לא מספיקה

כרגע בחרת את סוג המניעה ובהתאם לאחוזי המניעה (הנמוכים) את צריכה חהתמודד עם היתכנות להריון (גבוהה)

הכיוון צריך להיות הפוך

קודם כל צריל להחליט איפה את מבחינת היתכנות להריון (ממש לא/לא ממש- אבל נתמודד/ רוצה וכו)

ולפי זה לבחור את אמצעי המניעה שמתאים

ולגבי מיעוט חלב

איך התזונה שלך?

איך השינה?

יש כדורים ממש מומלצים- אחפש לך איך קוראים להם

עורכת- מורינגה של חברת נוטרי