פורום הריון ולידה (עמוד 464)

לא מתמצאת בתהליך הזה

ממש ממש מעצבן

המון הצלחה!!!

גם ככה אנחנו עכשיו באמצע מעבר דירה שלא נגמר,

יושבת בעבודה ופשוט בא לי לבכות

ופתאום עכשיו בהעמסת סוכר קפץ.

מה אמורים לעשות הלאה?

לחכות לתור הקרוב אצל הרופאה?

ליצור קשר עם המרפאה ולבקש העמסה של 100?

הבנתי שאפשר לבקש הפניה גם מרופא משפחה,

עדיף?

ככה אני כבר בשישי יהיה אחרי ה100

מבינה ממש את ההרגשה שלך

זוכרת את ההלם והדיכאון כשראיתי את התוצאה..

רק יכולה לעודד שעוד יש תקווה..

לי יצא בהעמסה של ה50 תוצאה של 185!!

וההעמסה של ה100 יצאה תקינה לגמרי בכל הערכים

נולדה תינוקת במשקל 3 ק"ג, ככה שברור שלא התפספסה סכרת...

מקווה שגם לך יצא תקין!

גם לי בהריון הראשון יצא 170 שהעמסה של ה50 ותקין לגמרי בהעמסה של ה100

הרופא שלי המליץ לי למדוד מידי פעם רק כדי להיות עם יד על הדופק אבל לא הוגדרתי עם סוכרת

תודה,

אני בדיוק עכשיו מנסה להשיג הפניה להעמסת סוכר 100,

אני רעבה ומתחילה לחשוב פעמיים לפני שאני אוכלת

אני דווקא חשבתי שצריך להקפיד לאכול כל שעתיים ולא לתת לגוף לצום

סוג של ההפך מדיאטה

אבל כן להמנע מפחמימות ריקות וסוכר לבן

כולל ארוחות ביניים אבל חא אוכלים דברין שמעלים את הסוכר

אני גם התחלתי ככה אבל זה מאוד אינדיבידואלי מה מעלה את הסוכר לכל אחד.

לדוגמה לחם מלא אני אוכלת, אבל פסטה פתיתים אורז כרגיל. כן משתדלת להפחית בכמות.

סוכר הפחתתי לגמרי.

תחליף סוכר מותר.

דבש וסילאן בבישול לדוגמה זו כמות קטנה אז בסדר.

פירות לי אישית זה בסדר..

בקיצור גם אני נלחצתי.. היום ב"ה הכל בסדר ולגמרי התרגלתי. והייתי מכורה למתוק ברמות!! ממש הרגשתי גמילה. בסוף מתרגלים.. 

ומכל מה שראיתי באינטרנט..

ברור שכל אחת צריכה להתייעץ עם הצוות הרפואי שלה

לאכול פתיתים/אורז לא מלא, ועוד בכמות רגילה לא ראיתי בשום מקום שזה הנחיה כללית אפשרית בסכרת הריון

בפועל המטרה שהסוכר לא יעלה.

אם ראיתי שמנה עם אורז לא מעלה לך סוכר את בסדר.

גם אני הקפדתי הרבה יותר בהתחלה, ברגע שראיתי שאין חריגות שחררתי מעט.

מלבד סוכר ממש שזה בהחלט בעייתי. 

זה שדבש וסילאן מתפרק בגוף לסוכר, כנל פירות, שיש בהם סוכר (סוכר פירות שהוא יעני אבל אבל עדיין הגוף מפרק כסוכר)

עוד משהו שהבנתי מקריאה באנטרנט- אם את לא מודדת בצורה רציפה (עם מד קבוע שמחובר כל הזמן לגוף) אז יכול להיות שברגע שבדקתי הסוכר היה בסדר אבל כמה דקות קודם או כמה דקות אח"כ כן תהיה/הייתה קפיצה של סוכר אבל לא תדעי את זה לא קרה בשניה של הבדיקה, ולכן יש דברים שאסור גם אם בבדיקה הנקודתית זה עובר לך

אני כותבת את זה לא אישית לך, אלא, בכלל, להבין 

עד כדי כך, לא שמעתי.

דבש וסילאן בכמות של כף שתיים לסיר עווף נגיד זה זניח.

וברור שזה סוכר. על כך לא התווכחתי.

רק אוירת שלפעמים השד נשנע נורא אבל הוא לא כ"כ.

צריך לראות לכל אחת מה קריטי.

זה מעודד שיש מקום שאפשר לפרוק,

בחמישי אני יעשה את הבדיקה של ה100 (עד שהוצאתי הפניה סיפור בפני עצמו)

מקווה ממש שתצא תקין

בנתיים מסבירה לבעלי מה זה אומר סכרת הריון

(עדכנתי אותו שיצאה לי תוצאה של סוכר גבוה וצריך עוד בדיקה

והוא כזה "מקסימום זה עוד כדור, לא?" 😶 )

לגיסתי היה, וזה גרם לה לאכול סופר מסודר וממש בריא

לעומת זאת אני ב''ה בלי סכרת ואוכלת בלי שום חשבון

(יותר נכון, לא אוכלת בכלל אז אין חשבון לעשות)

לדעת שאחרי לידה יהיה יותר קל להוריד,

זה כאילו להתחיל את הדיאטה שגם ככה מתוכננת אחרי ללידה כבר מההריון.

בהריון השני היה חשש לסוכרת, הייתי גבולית

והתחלתי להקפיד ממש, ובאמת עליתי ממש מעט, 8 קילו

אכלתי הרבה סלט ירקות , לחם קל/מלא (לא זוכרת) שמיועד לסוכרתיים, דייסות קוואקר שהבנתי שמורידה סוכר, אפילו חילבה של תימנים חחחחח כל מה שאמרו לי עשיתי

את עושה את זה לטובתך ןטובתו של תינוקי

לא נעים לומר,

אבל אחרי שראיתי בתחילת ההריון שאני פשוט לא יודעת לדאוג לעצמי - ממש התפללתי שייצא גבוה..

יצא שלילי

אחרי הכל, עדיין לא דואגת לעצמי

נגיד עכשיו בדרך להכין ארוחת בוקר

(האמת אכלתי 2 גמבות ושייק פירות, אז בדרך להכין ארוחת צהריים ואין לי כח לזוז!!!!!!)

אחותי כשהיתה עם סכרת הריון - כמה חודשים (בסוף ההריון) לא עלתה במשקל

והעובר עלה מצוין ותקין!

כלומר היתה פה סוג של ירידה במשקל בהריון עצמו - הרי היא אמורה לעלות והיא לא עולה...

והיתה נראית מהמם בסוף ההריון וכמובן אחרי הלידה

לא סותר שזה קשה ומתסכל ומותר להתבאס...

מקווה שיצא לך תקין בעז"ה!

אני עכשיו עם וזה ממש טוב כי לעצמי אני לא דואגת בכלל. כשמדובר על טובתו של העובר, זה כבר משהו אחר ואין ברירה.. כאלה אנחנו, אמהות. דואגות קודם לילדים..

ב50 יצא שהיא סוכרתית.. את לא חייבת להתכונן כבר מעכשו לסכרת, רק לקחת את זה כאופציה שאולי..

ותבדקי אם בכלל עושים 100 ביום חמישי כי נראלי שבגלל שעושים כמה בדיקות את האחרונה שולחים למחרת ובשישי אין מעבדה שזה לא פוריות..

בצום- 70

60 דק'- 164

120 דק'- 148

180 דק'- 133

בגדול הכל בתוך הטווח והשתיים האחרוניים קצת גבוהים,

זה נקרא תקין?

אני לא זוכרת בדיוק את הטווחים אבל אם זה מחוץ לטווח זה סכרת.. אם זה בתוך הטווח אבל גבולי אז אולי יגידו לך לעקוב שזה לא הופך לסכרת..

אין לי ניסיון כי אני מיד הוגדרתי עם סכרת..

יש לי תור רק בראשון הבא לרופאה,

נראה מה היא תגיד

הרגעת אותי 🙂

לו גם במבה בגיל הזה. הם אוהבים בדרכ

טיפת חלב אמרו לנו שחובה לתת מים אחרי טעימות אפילו קטנות

וגם חם אז שותה מים 

עד עכשין הבנתי שזה ממש לא בסדר לתת מים בהנקה מלאה, כי זה משנה את מאזן המלחים בגוף או משהו כזה

שמחה לשמוע שיש עוד דעות, זה ממש מרגיע, כי הוא ככ רוצה

(היה חולה והקיא מלא ולא הסכים כמעט לינוק אבל גילה את המים ומאז ממש רוצה כשרואה בקבוקים של גדולים)

זה קשור יותר לגיל התינוק,

לניובורן בהחלט אסור לתת מים, בין אם הוא על הנקה או אוכל תמ"ל.

בגיל שבעה חודשים, כשהוא כבר ממילא מנשנש - ואולי אוכל יותר או פחות מלח וכו', והגוף יותר יודע לווסת את עצמו, זה בסדר ואפילו נצרך בימים חמים או אם אוכל יותר מוצקים ( כמובן שבמידה, לא לתת לו באופן קבוע' לשבוע' מבקבוק מלא במים כמה פעמים ביום באופן קבוע)

הלוואי שתקבלי מה שאת רוצה!

דברים משתנים במהלך 9 חודשים של הריון

כל שלב ומה שהוא מביא איתו

הרעיון הוא לאכול משהו שיתחיל להפעיל את מערכת העיכול, שלא יהיה על בטן ריקה.

כאילו לא לאכול לחם בכלל?

תודה!!

אולי פשוט צריכה לשמוע מנשים מה אכלו כשיצא להן תקין

פריכיות אורז גם טוב?

תודה!

כי הם כמעט ולא מעלות את רמת הסוכר בדם.

אני אכלתי פיתה כוסמין עם קוטג' והיה מצוין.

אממה התעלפתי בבדיקה אבל לא נראה לי שזה קשור לארוחה...

זה קשור לעליה הפתאומית ברמת הסוכר ואז לצניחה...

אבל ב"ה יצאה לי אז  תוצאה תקינה

בהריון הקודם לא התעלפתי לא ב50 ולא ב100

רק הרגשתי זוועה

אז מקווה שיהיה בסדר...

עשיתי את ה100. אין לי מושג מה קרה בפעם הזאת.

בהצלחה יקרה

בשורות טובות

היה לי קצת סחרחורת ב10 דק' הראשונות שחיכיתי

ואחרי זה ממש כרגיל

תודה!!

זה מה שאכלתי,

עכשיו מחכה בסבלנות לתוצאות

נראלי פיתה זה ממש משהו שיש בו סוכר וזה מצטרף לסטכר שמודדים גם ככה

אולי ביצה/ יוגורט, משהו עם פחות פחמימות

@YaelL  או מי שיודעת

בהעמסה של 50

גם לי יצא 132 לפני שבועיים חחח

לדעתי זה אחלה וגם הרופא שלי לא אמר כלום

בדיוק מישהי בשרשור אחר כתבה שבתוצאה של 134 שלחו אותה גם ל100

אין לי כח

ממש כיף שאת פה וחולקת מהידע שלך

אבל כבר הייתי עם אפידורל, אז לא יודעת אם הוא היה משפיע אחרת 🙃

אז צריך גם משכך יותר חזק...

כמו שכשיש לי כאב ראש קטן אני מסתפקת ב2 אקמול

אבל בכאבי מחזור לא פחות מ2 אדוויל...

הסברה שלה: אם זה לא צירים, זה ירגיע את הכאב.

אם זה צירים מאוד התחלתיים: זה יכול להרגיע את הכאב (רק ממש בהתחלה) כך שהיולדת תאזור כוחות ללידה

אם זה יותר רציני: היולדת תראה שזה לא משפיע בכלל והצירים ממשיכים ותבין שזה רציני (;

אגב, בבילינסון מציעים את זה.

האיחור המאוחר חחח

עדיין תקין??

הסתפקתי במחזור שלא מגיע ובבדיקה ביתית.

אם את רוצה להיות רגועה יותר, את יכולה לבדוק עוד יומיים הכפלה

בדיוק אחותי עברה הפלה, וזה מלחיץ אותי

חירפנו אותי סופית

מציקים אחד לשני

בוכים בלי סוף

איך שורדים ככה את כל אוגוסט??

חיבוק יקרה💜

באב ממש

ב"ה!🙃

אז לא יהיה הרבה חופש תכלס ורובו ממילא לא עליי

אבל הבלתמים האלה באמצע החייםםםםם

אבל בלי צהרון.

בדרכ הם בסדר אבל כמו שאמרת בלתמיםם זה בעעע

ואחרי יום ארוך אז בכלל...

מקווה שנרגעה ונרדמה כבר!

אצלי כן ב"ה

שלי🥴

אבל העיקר שזה קרה

ואצלנו ב"ה יש גם צהרון שזה גם נחמד. אז בינתיים לא השתנה לנו הרבה סדר היום והציפיות בהתאם😅

ההבדל בין הכשרויות זה לא רק של ספרדים מול אשכנזים. בכל סוג כשרות יש רמת השגחה אחרת.

וכל אחד יכול לקרוא לעצמו 'בד"ץ', בלי שזה יחייב אותו למשהו.

מכירה מישהי שפעם עבדה בחנות של אוכל, שהיה לה כשרות של איזה בד"ץ לא מוכר, והיה כתוב שמשתמשים שם בירק גוש קטיף, אבל למעשה השתמשו בירקות עלים לא מפוקחים, והמשגיח פשוט לא היה שם כדי לפקח...

יש כשרויות שידוע שבאמת מקפידים על השגחה טובה, גם מבחינת נהלי כשרות (על מה מקפידים, בלי להסתמך על קולות), וגם מבחינת השגחה איכותית (לדוג' - בד"ץ העדה החרדית, הרב לנדא, הרב מחפוד, הרב רובין. ויש עוד, אבל אלו נראה לי הכי ידועים).

ובסופו של דבר, לכל משפחה יש את ההקפדות שלה ואת מה הדברים שהיא מקפידה עליהם.

ממליצה לברר איתה...

רבע לשבע

ולגבי הכשרות - מה ש @בארץ אהבתי כתבה ממש נכון...

יש כמה כשרויות שבעיקרון מקובלות על כולם, אבל הכי טוב לשאול את מקבלת המתנה ישירות...

יש שוקלטינה גם בדץ העדה החרדית

אפשר לברר. בעקרון נחשב הכשר טוב אצלנו(לא אוכלים

בית יוסף)

העיקר הכוונה ❤️

לא מכירה חרדי שלא אוכל בדץ העדה החרדית במוצר סגור.

בצבע לבן או גוף

https://fhwt.app.link/6GayftxqhLb

יש גופיות במפתח וי

הכל לוקח לי שעותתתתת

פי עשר מהרגיל

פילה שלא זזה

כבד וחםםם

ואז אני מגיעה לשעה כזו כי אני צריכה להספיק לעשות משהו.

מרגישה שעברתי את התאריך ויש לי עוד חודש וחצי😣

עזבו את כל התגובות של :מה עוד לא ילדת?!

לא ;אני פשוט שמנה😖

אנחנו באותו השבוע - בינגו

מזדהה ממש עם התחשות

הכבדות, העייפות

מה שעוזר לי זה להעסיק את עצמי בהכנות ללידה

ההכנות משום מה מצליחות להזיז אותי מהספה

שאני בקושי מספיקה לחשוב על איך ואיפה אני רוצה ללדת מי יהיה וכזה

ותודה חממת את הלב

כמה ילדים פיצים

בית עבודה (וקלילה שאני ממש אןהבת ושולטת בה אבל אפילו זה נתח בשבילי עכשיו🙄) 

וכולם בטוחים שאני אמורה ללדת

כל הזמן שואלים אותי אם אני בתשיעי

וכשאני אומרת שיש עוד חודשיים פותחים עליי עיניים בהלם 

נראה לי חושבים שיש לי תאומים חח

זה קשהה ומעצבןןן

הבטן שלי ענקית הפעם

אין יום שלא שואלים אותי וגם לקוחות בעבודה😶

מה???? עוד לא ילדת????

לא ואתם תראו אותי ככה עוד לפחות חודש תתחילו להתרגל🙄

או חלק שישמע כמה את מעריכה אוהבת ועצובה שזה יוצא עליו..

דבר שני להביא שהורמונים זה לא קל

דבר שלישי להבין שהורמונים ותנודות הורמונליות זה משהו שהולך ללוות אותך הרבה בחיים וצריך למצוא את הדרך , וזה קשה למצוא אבל בצעדים קטנים לאטלאט מתקדמים..

למצוא את הדרך להתמודד עם זה בלי להרוס למשפחה שלך..

לקחת זמן לעצמך

לצאת לסיבוב לבד בבוקר, אחרי הצהריים, בערב

לכתוב לעצמך

ועוד.. מה שיכול לעזור...

בהצלחה גדולה!!! 

האמת שעושה את כל מה שהצעת. וזה עוזר אבל לא לגמרי.

ולגמרי הורמונים זה חלק מהחיים אבל למדתי לשלוט בהם.

עכשיו כאילו אין. מרב שזה הר אז נגיד אני מצליחה לכבוש חצי אבל גם החצי השני הוא יותר מדי.

פתאום אני חושבת אולי זה דכאון? דכאון בהריון? כי היה לי אחרי הלידה האחרונה

אולי זה מתפרץ שוב רק בדרך שונה?

נשמע כמו הריונית הורמונלית טיפוסית.

גם אני הרגשתי ככה בסוף ההריון. קשה ממש... לדעתי החום מוסיף לזה מאוד. היה שלב שלא סבלתי אף אחד, גם לא את עצמי. מה שעזר לי זה המון מנוחה, מוזיקה מרגיעה, הרפיות, נשימות, אמבטיות מפנקות. כל מה שיכול להרגיע ולעזור להרפות.

וגם חשוב מאוד לאכול ולשתות מספיק ולהיות במזגן. כשחם לנו ואנחנו רעבות או צמאות כל התופעות מתעצמות פי כמה

הרגעת אותי ממש

ננסה כמה ששאפשר את העצות שלך.

בכל זאת עבודה ואז משמרת  ב😉

זה ממש ממש חשוב

למרות שאומרת את זה אבל זה גם יוצא בצורת תסכול על עצמי

😏

יצא שכרו....🤔😅

אל תהרגו אותי אבל זה ממש הציל אותי. בעלי יודע שבתקופות כאלה אסור שיחסר שוקולד בבית.

זרקתי את כל הדיאטות, עצמתי עיניים וחיסלתי שורה אחרי שורה.

זה לא קסם, זה תרופה הורמונלית שאני לא בדיוק מבינה.

וזאת לא התמכרות, אחרי תקופת הלידה וההנקה גם ההורמונים מתאזנים והחשק יורד (ואז צריך לשים לב לא לאכול סתם מתוך הרגל)

שוקולד הציל את השפיות שלי, הציל את בעלי מהעצבים שלי, ונתן לי אנרגיה לשרוד את התקופה הבלתי נגמרת הזאת.

מזדהה איתך כל כך

יש סיכוי

שפשוט נגמר פה המלאי בבית וזה הבעיה?🤣🤣🤣

וקפה... אבל לא מידי הרבה קפה

שזה משתנה פתאום בבת אחת

אני יכולה להתעצבן על כל דבר שזז

ואחרי שלוש דקות לצחוק ולשמוח ובעלי לא מבין איך נרגעתי

ואז חמש דקות שוב מתחילה לבכותתת שקשה לייי

והרגע צחקתי...

מה נסגר???

זה מאוד משתנה , אני בדיוק כמוך נגעלתי מהבושם/דאודורנט של בעלי,  ריח של הילדים, ריח של הסבון בשירותים, ריח של האוטו.

עכשיו שבוע 18 נשאר רק האוטו שאני פותחת חלון וחיה עם זה בשלום

מזדהה... ממש מרגישה כך גם.

קשוח..

מייחלת שיעבור בעזרת ה' בהקדם

שיעבור בקלות בידיים מלאות אמן 🤗

מהקצה הכי רחוק של הבית ידעתי שמישהו העז לפתוח את המקרר לפי הריח.

אבל הקושי הכי גדול היה עם הריח של המזגן.

זה לבחור בין חום אימים של שיא הקיץ לבין אי יכולת לנשום..

לי זה עבר רק בלידה, אבל לרוב הנשים זה משתפר בסוף השליש הראשון..

תנסי להיות בחוץ כמה שיותר (אלא אם יש שכנים שעושים על האש..)

בעיקר בלילה.

כשיצאנו לקמפינג זה היה הלילה הראשון שהרגשתי שהצלחתי לחיות אחרי כמה חודשים של סבל.

יש עצה להחליף ריחות בבית.

כלומר להחליף שמפואים, סבונים, מרכך כביסה וכו'.

לי זה לא עזר.

מה שטיפה טיפה עזר זה היה לכבס במשך כמה חודשים בלי מרכך.

ככה יכולתי להוציא כביסה מהמכונה בלי לרוץ להקיא.

מעבר לזה אין לי עצות. זה היה קטסטרופה. לא מצאתי לעצמי מקום בחיים האלו.

הכל הכל הכל היה מסריח. הרגשתי שאני גרה בתוך מזבלה אחת גדולה.

חיבוק גדול.

מה שכן ערז לי זה היה דיקלקטין. את הריח זה לא העביר אבל לפחות הקאתי קצת פחות.

המצב השתפר בערך בחודש שביעי.

היה לי קוצר נשימה והרופאה שלחה לבדיקות דם

היתה לי אנמיה והקפדתי יותר על תוספי ברזל ובי 12.

לקראת סוף ההריון הוקל לי.

לא יודעת אם בגלל הברזל (שבבדיקות דם באמת עלה משמעותית) או כי הבטן ירדה קצת.

בכל מקרה מהרופאה הבנתי שאנמיה יכולה להביא לקוצר נשימה.

בעירוי ברזל הרגשתי שיפור כשיצאתי מהמרפאה.

נכנסתי סמרטוט ויצאתי כשאני מסוגלת לצאת לקנות משו קטן (זה היה שיא)

בכדורים לוקח יותר זמן. אולי כמה שבועות.

בכל מקרה לא הייתי כל כך חלשה כדי להשוות

ובקוצר נשימה לא ממש שמתי לב.

כל פעם אחרי הארוחה קוצר נשימה בלתי נסבל

אתמול היה התקף נוראי של שעתיים...

לא מצאתי פתרון.

אני שותה המון זה קצת מרגיע.

לוקחת ברזל כבר חודש מקווה שעלה...

לא היו כתמים לפני

אצלנו גם חמתי לחצה האמת

עד שהשיא הגיע שבערב המקווה של גיסתי היא ביקשה ממנה לברך אותי בהריון 'עוד השנה'! וזה כמובן מול כל העולם ואחותו שהיו שם

הסתכלתי עליה בשיא הרצינות ואמרתי לה: אני מבקשת שתפסיקי

(והיא כזה: למה..??? 😶 אתם צריכים עוד ילדים

משחקת אותה מופתעת כאילו היא לא יודעת שזה ממש לא הרצון שלי באותה עת. מיתממת לה כאילו היא לא אמרה לי כל השנים לפני שצריך עוד ילדים וחתכתי אותה)

ואז אמרתי לה תקשיבי, המעמד לא מתאים בםומביות הזו, ואני לא! רוצה! הריון עוד השנה!! אז אל תברכי אותי ואל תתפללי עליי בדברים שאני לא רוצה

את רוצה שאני אכנס לדכאון? למה את מאחלת לי דברים שאני לא רוצה? ככה בפנים.

מאז שקט בגזרה

אבל חייבת להגיד שקדמו לכך נסיונות הדיפה ישירים קודמים שהיא לא הבינה. ישירים זה בסגנון של 'אין לי כח כרגע לעוד ילדים. מתפללת שהשם ייתן כח. שמחה במה שיש' 

 אבל הייתי חייבת לחתוך אותה ממני, היא ישבה לי על העורק הראשי כמו אמבה אוכלת מח

היא ודעתה הם לא שיקול בקבלת ההחלטות שלכם

אתם רוצים? לכו על זה

לא רוצים? אז לא

דעתה לא משנה והיא לא תיקח אחריות על ההחלטות שלכם בסופו של דבר אז תתנו לדעה שלה להשפיע, לשום כיוון

חחח... נכנסתי לסרטים בגללה.

ואיך חמותך יודעת על המקווה של גיסתך?

אמאלה

ו

נושא הילודה שייך רק לשנינו, ואנחנו לא משתפים אנשים אחרים בנושא הזה, גם לא את ההורים שלנו, זה רק ביננו.

אם נרצה לשתף- נשתף.

פשוט עניתי "לא סתם השמנתי" וזה ממש השתיק

וכשאמרו דברים אחרים חסרי טקט באמת לא ידעתי איך להגיב, אז אמרתי "אנחנו פשוט נעשה כאילו לא שאלת את זה עכשיו" וזה די סיים את השיח בנושא

האחרון!

אימצתי 😊

אם לא מתאים לך לשתף, אפשר לענות שזה ענין אישי ושיפסיקו לשאול.

אבל מזה זריז

שלא תעז לשאול שוב

אנשים חסרי טקט טרגישות 

גועל נפש 

גם חמותי כל הזדמנות שואלת על הריון,ואם אחת הכלות בהריון אוי ואבוי איך זה הגיוני שגם את לא בהריון?

אנחנו פשוט אמרנו שמונעים ולא רוצים כרגע וברגע שיהיה משהו הם ידעו,🤦‍♀️אגב גם אין אפשרות להסתיר אנחנו נוהגים לא לספר 3 חודשים,וחמותי שואלת כי אין סיכוי שהיא לא תדע,מספיק שאני עייפה היא שואלת,זה ממש חוצפה בעייני

משני הצדדים אומרים לנו לא למהר לעוד אחד

ויש לנו גם רק 2, ואנחנו דווקא כן רוצים עוד

ותמיד שנקלטים אז לא רוצים לספר להם כדי שהמרמור לא ישפיע על הברכה🙈

כי באמת פעמיים נגמר באמצע, אבל חלילה לא מאשימה אותם. רצון ה'

שאומרים קחו תזמן הסבא והסבתא חושבים גם על עליכם,על הקושי, על הנפש,לא רק כמה אנחנו רוצים נכדים,

קשה מאד..

זה שהילדה שלי הגיע מטיפולים ואחרי הפלות (ז"א שמאד חיכינו לה) לא אומר שזה קל ולא קשה לי

בדיוק כמו מקרה הפותחת רק ההפך- היא כרגע לא רוצה והם מתערבים להם להביא עוד..

שורה תחתונה- לא מתערבים לזוג, צריך להבין שהם מקבלי ההחלטות ואין מקום להכנס להם למיטה או לרחם

כל כניסה לשיקולים של בני זוג בעניינים שלהם היא לא נעימה. אז אין ציון לתחושת אי נעימות.

אומרת כי חוויתי את זה גם מהצד הזה

אנשים צריכים פשוט לסתום

שני הצדדים מציקים ומתערבים מידי....

לא רואה הבדל...

עונה 'אני לא פותחת דיון על זה' וממשיכה בעיסוקיי

זה לא מעליב את הצד המתערב וגם חד משמעי שאין פה מקום לתת דעה אישית בנושא

סבלתי שבוע שעבר באופן נוראי והתפשט לכל האגן ומטה

עשיץי אקווילביריו-איזון אגן

פלאאאאא

שווה כל שקל

בדיוק היום אני נפגשת עם הדולה

שמתוכננת לי תרגילי איזון.. מקווה שיעזור

בינתיים אני רובצת על הספה והכאב נרגע

איך שקמה התחושה ממש לא נעימה 🫤

כמובן לא בחברות כמו סקופ וטו-גו, אלא חנויות שיש להם נעליים של חברות אחרות

אני רואה שיש נעלי צעד ראשון גם באליטל, אדידס ושילב

אולי גם שם תמצאי של חברת פאפיה שלדעתי באמת הכי טובים 

כל אחד מסיבותיו,

אולי הגיע הזמן להפחית מינון בהתארחות בשבת.

אנחנו נורא עמוסים כל השבוע שכשהוא נגמר

פשוט אין כוח להכין שבת ואין כוח לבשל...

לשבת פעם בחודש.

זה שווה את הרוגע של שניכם.

אני מכינה שבת בשעה, אין לך שעה ביום שישי כששבת נכנסת בשבע?

לא חושבת שזה משנה מה הולך אצל זוגות אחרים,

מה שמשנה זה מה שמפריע לך ומה שמפריע לבעלך, וצריך להגיע לפיתרון שיתן מענה לשניכם.

ולהכין שבת מינימלית לשניכם.

חלות ועוגות לקנות

סיר דגים לערב, תבנית עוף עם תפו"א לבוקר.

אפשר גם גלידה ופירות מפנקים.

שווה את הביחד והנחת של שבת רק שלכם.

לא נעים שישמעו/ מיטה זרה/ אין מקלחת צמודה

אין פה מה לשחרר

יש 7 ימים בשבוע, לא חייבים בשבת ומנגד לא חייבים להתארח כל הזמן.

בשבת מגיעים למיטה רגועים

בלי לחץ שצריך לקום לעבודה ובלי העייפות של סוף יום...

אז בעלי ממש רוצה בשבת הוא טוען שזה הרבה יותר כיף לו מכל יום...

אז נכון אתם בימי שישי פחות עייפים

אחכ כשכל התנאים יתמלאו זה לא ככ ישנה.

אבל כרגע - צודק מבחינתו.

לי מרגיש פחות נעים. במיוחד בבתים יותר קטנים וצפופים.

תשתדלו אולי שבת אחת בחודש שאתם עושים בבית בשביל זה.

לי אישית גם נשמע פחות קריטי בשבת אבל אם לבעלך חשוב, אפשר להשתדל..

וגם באוכל לא צריך להשקיע יותר מידי, אתם עדיין רק זוג..

אופציה נוספת בזמנים שהיינו עמוסים, היתה יום שישי בבוקר.. אולי יעבוד לכם.. 

שישי בבוקר/ מוצ״ש (לא עייפים אחרי שנ״צ)

צריך להיות יצירתיים כדי למצוא זמן שמתאים מכל הבחינות

מצטרפת בחום להמלצה לעשות שבת בבית, גם בשביל זה אבל לא רק.

שבת זוגית זה משהו מגבש בפני עצמו, סעודה שהיא רק שלכם, עם האופי שאתם נותנים לה, זמן ללמוד ביחד, לדבר, לנוח, להתכרבל ביחד על הספה, לשחק, לטייל כשמזג האויר מאפשר.

והכנות לשבת באמת יכולות להיות מהירות כמעט כמו לארוז תיק. אם רוצים להתפנק יותר אפשר לקנות פינוקים מוכנים...

אם את רוצה טיפים איך להכין דברים לשבת בכמה דקות אז בשמחה!

למשל את יכולה לסגור סעודת שבת בעוף עם תפוחי אדמה בתנור, זה ממש כמה רגעים להכניס לתנור ואחר כך התנור עובד בעצמו, אפשר להכין כמות כפולה ולסגור שתי סעודות.

תנסו, בעלך ירוויח את הלילה בנחת, את תרוויחי את הרוגע והשקט כשאתם ביחד, ושניכם ביחד תרוויחו דברים נוספים.

אבל גם מבינה אותו.

אני הייתי מתאמצת להיות יותר שבת בבית.

אפשר לקנות אוכל קנוי אם ממש לא מצליחים להכין.

אנחנו מכינים שבת ביום חמישי בערב, ומה שאפשר מכינים כבר ברביעי.

ויש גם דברים שמכינים כמות ומקפיאים וזה חוסך לנו עבןדה לשבתות הבאות

ולא לגמרי קשור,

בתור זןג בלי ילדים גם התארחנו כל שבת, היום במבט לאחור ממש מתחרטת על זה.

עכשיו אנחנו כמעט לא נוסעים, שבתןת בבית זה כייף ממש.

אבל יש פעמים שבאלי שנהיה רק שנינו לבד, בלי אף ילד סביבנו.

ואז חושבת לעצמי שחבל שלא ניצלנו את הזמן עד הלידה של הבכור המתוק שלנו.

אתם עוד בלי ילדים אז ממליצה כן לטעום שבת שזה רק אתם. לא רק מהבחינה של מותרים אלא בכלל, להיות שבת כזוג בבית

קודם כל זה יותר קל בלי ילדים

דבר שני,תקנו הרבה. או הכל.

 אני ממש מבינה את התחושה שלך שלא נעים

אבל בכל מקרה מצד שני כמו שאמרו שלך ממליצה לך בחום רבבב על שבת בבית במיוחד לפני שיש ילדים

בפעם הראשונה זה יצא לנו בטעות שנשארנו בבית וממש הכנתי שבת רצינית והיה כייף לי גם ההכנות

שבת אחכ מבחירה הלכתי על שבת פיצית:

דגים אמא שלי שלחה, סלטים קניתי, חלות, עוגה ועוגיות גם קניתי

והשיא שלנו היה הכי כייף זה שקניתי בגטים, טיגנתי שניצלים אפיתי לפני שבת בטטה וחציל

אז היה סעודה של בגט, שניצל עם ירקות אפויים וטריים

היה פשוט טעים, כייף קליל ומשביעעע

גם קנינו חטיפים, גלידות וכאלה שיהיה אוירה נחמדה

והייתה שבת שיא אנחנו קוראים לה השבת של השניצל😅

אז כמו שאמרו לך אפשר להשקיע שבת עם אוכל אוכל ואפילו אם זה בקטנה  דווקא לפעמים זה נהפך ליותר כייך וקליל

אהה ועוד משהו שבת זה בול זמן לכל מיני משחקים או שיחות שלא מוצאים להם זמן במשך השבוע

תנסי, מקסימום תהנו

תודה רבה!!!

עשינו כבר כמה וכמה שבתות בבית

וזה באמת כיף והכל אבל זה כן דורש ממני עבודה

כרגע בימי שישי אנחנו מטיילים... 

מידי פעם אנחנו כן עושים אבל זה מורכב...

איפה שאנחנו גרים אין עדיין בית כנסת קרוב לבית אז זה ללכת המון

ואין אוכל קנוי משהו קרוב, זה לצאת בשישי לקנות רחוק ואז להגיע הביתה ולתקתק...

בכל מקרה אני מבינה שאחרי הלידה זה עוד פחות ופחות יתאפשר 

אבל מאמינה גם שאז יהיו יותר שבתות בבית...

אי אפשר להנות מכל העולמות,

תחשבו יחד מה הכי חשוב לכם,

תנסו לשלב

(שבוע אחד הכיף יהיה בטיול יחד, שבוע אח"כ הכיף יהיה לבשל ולהישאר שבת יחד)

למה רק את מבשלת?

אם לבעלך יש בעיה עם האירוח, אז שיעזור במאמץ להישאר בבית ויהיה לשניכם טוב.

בהתחלה לוקח זמן ללמוד לבשל, אבל מתרגלים לזה מאוד מהר ואז מתקתקים.

ואפשר לקנות המון דברים חצי מוכנים בסופר רגיל. לא צריך דוכן של אוכל מבושל לשבת.

למשל לקנות עוף נקי וחתוך, שניצלים פרוסים,

אורז שלא צריך לברור, ירקות קפואים לתנור או להקפצה (שעועית, כרובית, וכד')

מה שקשה מנטלית זה להתרגל ולהתחיל. לוקח זמן ללמוד מתי להוציא להפשרה, סדר פעולות.

בכל מקרה לומדים את זה מתישהו בחיים, למה לא להתחיל עכשיו..

סלטים, עוגות, פירות, חלות אפשר לקנות בכל סופר..

הוא עוזר...

אני מבשלת והוא מנקה, שוטף כלים...

הוא פחות מסתדר עם בישול ואני מפונקת באוכל אז מעדיפה להכין בעצמי

אבל הוא בהחלט עוזר ומתכוננים לשבת ביחד

נשאר רק לתעדף.

גם להיות מפונקת באוכל זה בסוף עניין של בחירה ואילוצים ומתקשר לעניין התעדוף.

אם תשימי דברים אחד מול השני, אולי פתאום זה יהיה שווה את המחיר.

זה לגיטימי להחליט שאתם ממשיכים להתארח ואחד מכם מוותר על הנוחות שלו בנושא הראשון שהעלית, אבל אז תראי את הרווח-

ממשיכים לטייל

ממשיכה להתפנק בנושא האוכל

ממשיכים את אותו קצב החיים שגורם לכם להיות עמוסים במהלך השבוע

בעלך ממשיך לא לעשות את מה שהוא פחות מסתדר איתו (בישול)

יש גם נוחות כלכלית לא לעשות קניות לשבת.

מנגד, אם תחליטו להישאר יותר, זה לא ישפיע רק במקום אחד, יהיה לכם זמן יחד (שאולי יפצה על הטיול של יום שישי)

יש המון רווחים מכל החלטה, בסוף הכל תלוי מה *יותר* חשוב לכם,

ואפשר לקבוע מינונים לפי מה שמתאים לכם.

אם חיפשת נירמול לסיטואציה, אז כל מה שתיארת עד עכשיו הוא לגמרי נורמלי. מפה זו בחירה אישית של כל זוג איך להמשיך.

בגדול, החיים מתחלקים ל-

לפני הילדים

אחרי הילדים.

אין מה להשוות את השחרור והחופשיות של לפני.

הספונטניות, וההתארגנות בכל תחומי החיים.

לכן, חשוב לי לומר לך שמאדדדדד כדאי לכם לנצל את הזמן שלפני הלידה לזמן זוגי משמעותי.

אז טיול זה בהחלט זמן זוגי משמעותי, אבל גם שבת לבד בבית זה זמן זוגי עוד יותר משמעותי כי הוא יהיה שגרה בחיים אח''כ לעומת טיול שהגיוני שיפחת התדירות..

שבת בבית זוג לבד מייצר סיטואציות שכדאי מאד שיקרו לפני הלידה ולא אחריה על מנת שתגיעו מוכנים וחזקים זוגית. לדוגמא -

1. הכנות לשבת- חלוקה ביניכם, מתי עושים מה, עד כמה משקיעים.

2. שבת עצמה- זמן של שקט. ניתוק. פשוט לבד.

זמן ממש מתאים לשיחות עמוקות, והשלמת פערים מכל העומס של כל השבוע.

אם את אומרת שבמילא אחרי הלידה תעשו יותר שבתות בבית, ממליצה לך ממש "להתאמן" איך אתם עושים שבתות בבית, ככה שלא יקרה מצב שאתם רבים על מי יכין מה ומי יעשה מה וברקע תינוק צורח שמגביר את העצבים.

יש נחת, רוגע..

לא צריך לקום יום אחכ מוקדם לעבודה (בטח אם עדיין אין ילדים שיעירו אותך מוקדם)

נשמע לי גם מקסים שאתם מטיילים כל יום שישי ומנצלים את הזמן הזה.

צריך איפשהו לעשות סדרי עדיפויות לדברים שלכם.

אפשר לטייל שישי כן שישי לא ובשישי שלא מטיילים להיות שבת בבית

מצטרפת לכל אלו שכתבו ששבת בבית היא משמעותית גם מעבר לקיום יחסים.

זה יממה שלמה של להיות יחד.

להעמיק בקשר הזוגי ואפרופו יחסים, זה גם להגיע אליהם ממקום אחר.

יש ממש הבדל בין לסיים סעודה עם כולם, לאחל לילה טוב וללכת לחדר

לבין לשבת לאכול ביחד, להתחבק ולהתכרבל על הספה ומשם להמשיך..

אני חושבת שגם אם כולן יענו לך פה "בטח זה ממש סבבה להיות יחד כשמתארחים"

ובין אם כולן יענו "ממש לא, לא עושה את זה"

זה לא רלוונטי. כי לך זה לא נוח ואנחנו לא יכולות לשנות לך את התחושה הזאת.

ולכן אני חוזרת להתחלה שצריך לתעדף מה חשוב לכם