שאלתי לפני כמה חודשים והסיטואציה השתנתה😂
אז עכשיו היא בת שנה ו10
בדרך כלל ישנה לילה שלם חמסה חמסה
אני צתחילה בעז״ה השבוע חודש שישי
המיטה שהיא ישנה בה עכשיו אמורה להיות של התינוקת (כי מורידים לה דופן וזה מתחברת, ככה עשיתי גם עם הגדולה אחרי הלידה)
השאלה היא מתי להעביר אותה?
שמעתי שעדיף לא כזה שבוע לפני הלידה כדי שלא תקגיש שלוקחים לה בשביל התינוקת…
אנחנו כרגע ביחידה שהיא לא הבית שלנו כי משפצים
כרגע זה דירת סטודיו גדולה
אז היא ישנה באותו מרחב איתנו אבל לא רואה אותנו (שמנו כמה ארונות כדי ליצור לנו ׳חדר׳)
היא ישנה בלול קמפינג
אמורים לחזור בעז״ה שישי או ראשון כזה
זה יהיה לה מידי הרבה שינויים??
גם חזרה הביתה גם חזרה לחדר משלה וגם מיטה לדשה?
בהרגשה שלי היא קלילה אני לא חווה אותה כמתקשה עם שינויים השאלה היא כמה למתוח את זה
כן הייתי צריכה איזה חודש חודשיים להרגיל אותו לא לרדת מהמיטה, זה לא היה שלושה ימים כמו שאימהות אחרות מתארות, אבל מאז ומעולם ההשכבות שלו היו קשוחות, אם היא הולכת לישון בקלות אז בטח זה יהיה לך קל יותר.
בהצלחה!
הגיע הזמן להעביר,עדיף לך עכשיו אני לא סמוך ללידה ( חוסך את ההרמות להכניס ולהוציא מהמיטה..)
אני מעבירה בגיל צעיר יותר, אבל עכשיו זה זמן מצויין.
תתאפסו על הדירה ותארגנו לה מרחב משלה עם מיטת מעבר, יהיה לכם ולה זמן להתרגל לזה עד הלידה.
בהצלחה!
כשאני מנסה לשים לזה סטופ.
הייתה לי שכנה דלת מול דלת ואני אגיד את זה בזהירות הבית שלנו היה מכולת עבורם כל בו שלהם בכל שעה ביום גם בשעה 22 בלילה ולא משהו דחוף בכלל . היו יכולים לדפוק לי בדלת על שטויות בשעות הזויות ועדיין נעננו בשמחה על כל דבר שביקשו מאיתנו )אמן נזכה לתת תמיד.
הבעיה מתחילה בזה שהרגשתי שהם מנצלים אותנו אבל השתקתי את זה ואז הם עברו דירה והם פשוט הלכו בלי לומר להתראות בלי לומר תודה על השכנות בלי כלום כאלו ברחו . נעלבתי לא אשקר .
השיא היה שילדתי לפני מס חודשים והם עדיין יוצרים איתנו קשר רק כשהם צריכים משהו . טלפונים בשעות הלילה המאוחרות להתייעצויות וכאלה ובאמת שנתתי לזה הזדמנות אבל פתאום קלטתי שרוב השיחות זה רק כשהם צריכים משהו ולא קיבלתי אף טלפון על לשאול לשלומי ומה עם התינוק ולקשר חברי .
החלטתי עם עצמי שאני עושה לזה סטופ שאני לא אתן שינצלו אותי ושאהי רוצה סביבי חברים אמיציים וטובים ולא נצלנים . חסמתי אותה בווצפ ועכשיו אני מרגישה רע עם זה .
הייתה לי שכנה כזו בעבר, שביקשו באופן קבוע דברים, נדיר שהחזירו.. אני מדבר איתך גם על דברים סגורים (חלב חבילת אורז.. כזה..) וכשקלטתי את זה.. אמרתי שאין לי מיותר, מצטערת.. וככה חוזר חלילה עד היא קלטה ובשיא חוצפתה גם נעלבה אבל אותי זה כבר לא עניין... יש גבול..
ממליצה לך בחום להגיד בצורה נעימה שאין לך מיותר או שאת בדיוק צריכה את זה עכשיו או מה שזה לא יהיה.. להעביר לה את המסר... לא צריך להיות קיצוני ולחסום..
ועדיין יוצרת איתי קשר רק כשהיא צריכה משהו -להתייעץ לגבי הילדים והכל זה דחוף כאלו הפכה אוצי לאשת מקצוע הפרטית שלה למרות שהיא יכולה לפנות לאיש מקצוע אחר שזמין .
באמת שניסיתי להיות טובה ודיברתי איתה בעבר כשהיא עוד הייתה גרה פה וביקשתי ממנה ואמרתי תקשיבי כל מה שיש לי בבית שלכם באמת אתן מהלב אבל מפריע לי שבעלך מתקתק אצלי בבית בשעות הזויות או ילו בשעות שיש סופר ואמרה כן כן ועדיין המשיכו עם זה כם שאמרתי שזה לא נעים לי שהוא בא שלא נעים לי לדבר איתו שאני בבית לפעמים לא צנועה או שהילדים ישנים והוא מתקתק חזק ומעיר אותם ואני מרגישה רע עם עצמי שאני מציבה גבולות עם עצמי.
שמי גבולות במקום שמתאים לך. אם את לא אוהבת לייעץ או לדבר איתה פשוט תגידי את האמת שאני מאוד עסוקה. וממה שאני יודעת עדיף לשלם כסף על שעת יעוץ לאשת מקצוע כזה וכזה.
דבר ראשון את חייבת לעצמך לראות אותך ולאהוב אותך. ורק אחר כך לזולת. אם את מרגישה מנוצלת תקדישי עם עצמך חשיבה למה מתאים לך בקשר הזה. או האם מתאים לך הקשר הזה באופן כללי. ולפי זה תעבירי את הגבולות שלך הלאה.
אם את רוצה להיות כנה תשתפי גם מה זה גרם לך להרגיש שלא התייחסו לזה שילדת, או למה פחות מתאים לך הקשר.
אבל אני במקומך ממש לא הייתי פותחת את הדלת בשעות כאלו..
לפעמים דופקים לי דקה לפני שבת כל מיני ילדים חמודים שרוצים לאסוף צדקה
ולי לפעמים לא מתאים(: אז פשוט לא פותחת, בלי שום מצפון
כי קודם כל אני עושה חסד עם המשפחה שלי, ואז עם העולם
ומאוד קשובה לעצמי למה שיכולה ורוצה לתת ולמה שכרגע לא מתאים
(באופן אישי אנחנו קומה ראשונה של בניין מאוד גדול אז כל שניה דופקים לצדקה, ויש אנשים שלא מרפיםם, בשעות מסוימות לדעתי זה ממש חסר טאקט!)
בכל מקרה אני ממש מאמינה שהחסד צריך להיות קודם כל עם עצמנו, ולשים לב ממש איפה עובר הגבול🤍
צריכים (יותר נכון אני רוצה ממש) לעבור דירה.
לא טוב לי בדירה הנוכחית ממלא סיבות...
יש כרגע 2 אופציות-
1. דירה ביישוב שאנחנו גרים עכשיו, מיקום מרכזי ממש מול הגנים ליד בית כנסת ומקווה יישוב מאוד נח יש בו סופר בית מרקחת קופ"ח מלא בתי כנסת מקווה נשים וגברים הבנות רשומות בו למסגרות לשנה הבאה...
חסרונות: קצת יותר יקר, 2 קומות (מדרגות בתוך הבית), אין אמבטיה רק מקלחון, המשכירה גרה ממש בדלת ליד ומדובר באלמנה מבוגרת, המרפסת פתוחה לרחוב... ויש שטח שלנו אבל הוא לא מגודר נפרד
2. דירה ביישוב קרוב, הדירה עצמה מתוקה מאוד! באמת דירה מאוד חמימה ונעימה שבנויה טוב. חסרונות: היישוב שם בלי מכולת בלי קופח בלי מקווה גברים (ממש מציק לבעלי שטובל כמעט כל יום) התחב"צ לא נכנסת לתוך היישוב והיחידה ממוקמת ממש בקצה למעלה. לי זה פחות משנה כי אני עם רכב צמוד אבל לבעלי זה מבאס...
המשכירים חמודים מאוד! גרים בקומה מעל ויש יחידה נוספת שצמודה אבל ממש יש פרטיות
ביישוב הנוכחי לבעלי מאוד מאוד טוב לי פחות. אין לי כל כך חברות ביישוב אין פה קהילה ביישוב השני לי כנראה יהיו יותר חברות לבעלי יהיה פחות טוב
מה הייתן בוחרות?
חד משמעית
כשהדברים הבסיסיים רחוקים, זה קשה בעיניי. במיוחד עם רכב אחד
אבל זה תלוי כמה חברות משמעותי לך לעומת החסרון לבעלך
וגם, האם אלו האופציות היחידות באמת
את לא תדעי עד שתעברי.
מניסיון של שנים בשכירות.
עדיף את המוכר והבטוח.
ובלי קשר בחרתי באופציה א כי ישוב בלי מכולת בלי קופת חולים, אלו שירותים בסיסיים שאדם צריך.
אנחנו לא בימי חומה ומגדל.
כי לפי שאר הפרמטרים באמת נראה שעדיף לכם אופציה א...
השאלה זה כמה זה חסר לך? כמה זה משמעותי לך?
וחוץ מעניין המקווה, למה לבעלך יהיה פחות טוב?
מציק לי יותר בשבתות במיוחד הארוכות בקיץ...
לגבי בעלי הרכב צמוד אלי. הוא יצטרך להץמודד עם המרחק מהאוטובוס לבית (איזה 15-20 דקות ברגל)
זה לא הגיוני לבעלך להגיע כל יום ליישוב ליד למקווה וגם ללכת 15-20 דק לאוטובוס לפחות פעמיין ביום זה מוגזם.
אני הייתי הולכת על אופציה א למרות שהיא ממש מבאסת.
כתבת ששבתות קשה לך מבחינה חברתית. אולי יותר לארח/ להתארח אם זה אפשרי.
וחיבוק אנחנו גם היינו ועדיין בסרט הזה של מעבר דירה...
אם זה משהו כמו חמש דקות נסיעה אז לדעתי ממש סבבה להיות בלי מכולת וקופ"ח וכו', זה בסוף נגיש.
גם רבע שעה הליכה לא נשמע לי משהו נורא כל כך, אני הולכת עשר דקות לאוטובוס וממש סבבה לי עם זה.
אבל בסוף זה צריך להיות החלטה של בעלך אם כל החסרונות של היישוב הקרוב רלוונטיים יותר אליו ופחות אלייך
לחופש הגדולזמן רנהבס"ד
אז מה זה השרשור הזה?
זמן רנה התחיל כאן בפורום כבר לפני כמה שנים (אולי ארבע?), המטרה היא לקחת זמן יזום להתנתק מהמסכים, להיות נוכחת במציאות עם היקרים לי בלי הסחות דעת, לאפשר רגיעה לעיניים, לאצבעות והידיים, להיות ממוקדת ויעילה במטלות שלי.
כל מי שרוצה כותבת כאן מתי היא מתכננת להתנתק, אתן מוזמנות לעודד, לפרגן ולשאול איך היה, זה נותן כח ומוטיבציה ❤️
לא חייבים להשתתף כל הזמן, אפשר לקחת זמן חד פעמי. גם לא חייבים להתנתק מהכל, אפשר להגדיר למה אני לא נכנסת ולמה כן. מה שעושה לך טוב.
הפרוייקט מוקדש לעילוי נשמתן של ארבע נשים יקרות- רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ' ז"ל.
ובנימה אישית, אני מאוד אוהבת את השרשור הזה בתקופות הפעילות שלו, זה כל כך נותן כח, עוזר לי להתגבר ולא לשקוע. והזמנים האלה של הניתוק מהאינטרנט לרוב נותנים לי זמן איכות עם עצמי או עם הילדים שמשאיר אותי עם תחושת סיפוק. ממליצה בחום. עכשיו כשמתחיל החופש והמסגרות יותר נזילות אז עוד יותר חשוב להיות בשליטה על הזמן שלי, לדעת לבחור מה אני עושה עכשיו ולא להיסחף, אז לכן אני פותחת שרשור חדש בהצלחה לכולנו ❤️
שרשור חדש נפתח אחת לכמה זמן, תיוגים בתגובה הבאה, מי שרוצה להיות מתוייגת בשרשור הבא מוזמנת ממש לכתוב לי כאן או באישי.
כשהבן שלי היה סביב גיל שנה.
ההשכבות שלו היו סיוטטט
הוא רק ראה את הלול והתחיל לצרוח.
אז עברנו להשכיב אותו במיטה התחתונה של מיטת היירייזר.
הייתי שמה משהו צמוד למיטה שלא יתגלגל לרצפה.
ולפעמים הייתי שמה שמיכות לרפד את הרצפה.
מאוד מהר למד את הגבולות של המיטה.
פעמיים.
פעם אחת כי הייתי בשמירת הריון וככה הפעוטה יכלה לעלות ולרדת לבד מהמיטה. פעם שניה עם פעוט שלא הסכים בשום אופן לשכב בלול, כולל צרחות אימים במשך שעתיים למרות שהיינו צמודים אליו.
ארגנו את החדר שלא יהיו דברים מסוכנים נגישים (עד כמה שאפשר. תמיד פחדתי שיום אחד הם יטפסו על ארון והוא יפול עליהם). בשבועות הראשונים שמנו בובה גדולה על הרצפה מתחת לפתח של המעקה, כדי שאם יתגלגלו לא יקבלו מכה. שניהם למדו תוך ימים ספורים להשאר בתחום המיטה בשינה.
כשהם קמו הם תמיד באו אלינו דבר ראשון, אז לא היו בעיות.
האם הרופא יכול היה לבחור את הצוות שאיתו בניתוח? בעיקר את הרופא המלווה שלו ואת הרופא המרדים.
אסביר:
אתמול הייתי בהתייעצות אצל רופאה מקסימה בעין כרם, ואם השיקול שלי היה רק הרופא הפרטי לניתוח - אני לגמרי רוצה לקחת אותה.
אבל היא אמרה לי שלא תוכל לבחור מי יהיו הרופא המרדים והמתמחה שילוו אותה בניתוח, אלא שהם יהיו מי שנמצא באותו יום במשמרת. ואני - חשוב לי מאוד שהן יהיו נשים...
השאלה אם זה כך בכל מקום, או שיש מקומות שכן יש אפשרות לרופא הפרטי לבחור את הצוות שלו.
(נקודה נוספת שקשה לי שם היא שההתאוששות נעשית בנפרד מהתינוק, בחדר התאוששות כללי... וכבר לא יודעת אם לוותר על זה וזהו או שלנסות להמשיך לחפש...)
מרדים פרטי- בתוספת תשלום כמובן.
אבל לא יודעת איך זה בניתוח. (שערי צדק ד"ר פלוטקין)
אז מה שהיא אמרה.
מי זאת? מותר לשאול? לא שרלוונטי כרגע...
איזה מבאס שעדיין ההתאוששות כללית.
מתואמתלא נראה לי שהרופא היה יכול לבחור...אבל לא ניסיתי לבקש..
הייתי בטרום ניתוח כמה ימים לפני והרופאה שהיתה שם אמרה לי, אוי אני לא יכולה להיות בניתוח שלך, רופאה x משובצת... (והרופאה המלווה נמצאת בניתוחים של כל אותו יום), זאת המחויבות שלה...
תודה!מתואמתוהוא זה שבחר את המרדימה, אבל יכול להיות שזה תלוי מי נמצא במשמרת ומתוכם הוא בוחר את מי שהוא רוצה.
לא שאלתי כי זה לא עניין אותי האמת
אבל זאת היתה לגמרי בחירה שלו ולא מי שיצא בטעות.
ילדתי בשעצ
אני משערת שבבי"ח כמו עין כרם יש סבירות גבוהה שיש כמה מרדימים וכמה סטאז'רים כל משמרת.
סביר להניח (אם כי לא ב100%) שלפחות חלקם זה נשים.
לא בטוח שזה אפשרי אבל אם כן, אפשר לסמוך על זה בסבירות גבוהה יחסית.
ואם במקרה את מכירה/ יש לך אפשרות לברר על מרדימות וסטאז'ריות בעין כרם אולי יש לך אפשרות לשאול אותן מתי הן עובדות בשבוע הרלוונטי
אבל אולי כן...
אנסה לברר באמת באילו ימים נמצאות יותר נשים בצוות (אם אפשר לדעת את זה מראש, בכלל... נראה לי שמשמרות זה דבר שנקבע שבוע מראש).
(ולא שיש לי הרבה טווח בחירה של ימים... התאריך יוצא בחגים 
)
משמרות נקבעות מקסימום חודש מראש, אין לך מה לברר עכשיו, רק בשבוע- שבועיים שלפני הניתוח
שלא ידעתי כלום על כאבים אחרי לידה למרות שעשיתי הכנה ללידה וקראתי לא מעט על ההריון ולידה
וואי וואי... גם אין עם מי לדבר על זה
זה לא טאבו.הגיוני שכואב אחרי לידה .זה נורמלי למרות שבאמת מבאס
ויש אפשרות להקלה .אם תכתבי נוכל לנסות לעזור
החום מחליש את הכאבים של התכווצות הרחם
אני אישית גם שמתי בקבוק חם בזמן צירים עם זירוז, אבל את זה כבר לא אמליץ כי לא יודעת אם מסוכן
לק"י
מסויימת שאמורה לצאת, או לפחות לא רק.
זה כמו פצע ברחם שצריך להחלים. ולכן יש נשים שאחרי מאמץ, יש להן יותר דימום.
ומנוחה- גורמת לדימום להגמר מהר יותר.
מוזמנת לשתף פה.
בטוחה שתמצאי הזדהות ושותפות לכל כאב שתתארי.
תדעי לך שכולן חוות קושי כזה או אחר
וכן אני גם זוכרת את הסטירת לחי אחרי הלידה הקודמת והראשונה
מקווה שתרגישי טוב בקרוב!! המון המון כוחות ומלא נחת
שממש מקל ומעלים את הכאב של ההתכווצויות
שתדעו! זה תערובת תבררו אצל דולות שמתעסקות עם ארומותרפיה או סתם מישהי שמתעסקת בארומוטרפיה
וגם דיקור סיני (למשל בשעצ ביקשתי שתבוא למחלקה והגיעה!)
לגבי כאבים בזמן הנקה, קחי כמה שאת צריכה משככי כאבים, בקבוק חם על הבטן. הנקה- אם לא הולך- לכי ליועצת הנקה, לפעמים אפשר לפתור בעיות ממש בקלות! לאט לאט הכל מסתדר. העייפות, העומס, הכאבים ושוכחים מכל הקושי הזה עד הלידה הבאה;)
פה אפשר לכתוב הכלללל
ליבי איתך מזדהה
ב"ה בסוף חודש שני, חלשה, עייפה ומבוחלת, ולא מצליחה לשחרר!!!
חייבת לעשות הכול בעצמי ושהכול יצא מושלם.
איך משחררים??
קיבלתי עירוי לפני שבועיים
היום היה לי תוצאה של 9.8 בהמוגלובין
פשוט תסכול!! בא לי רק לבכות! ניסיתי את כל סוגי הברזל בעולם ושום דבר לא מעלה לי!!!
אני בלחץ שזה יכול לפגוע בעובר, יש מצב כזה??
ברוך ה' שכל המדדים האחרים תקינים - מאגרי ברזל וB12
כבר לא יודעת מה לעשות 😥😥😥
היה לי ככה באחד ההריונותמתואמתסוגי הברזל שניסיתי אז לא הועילו (בהיריון אחר כך גיליתי את האקטיפרין, שכן עזר), וגם סדרה של עירויי ברזל העלו לי את ההמוגלובין מ-8.6 ל-9.2... גיליתי את זה בעצם רק ביום הלידה.
ב"ה העובר היה בסדר גמור, ונולד תינוק מתוק ובריא
אחרי הלידה קיבלתי עוד עירוי או שניים והפעם זה כן השפיע ב"ה.
אז מעודדת אותך שזו אמנם תקופה קשה מנשוא (ומקווה שלא נותר לך עוד הרבה זמן...) אבל לפחות היא כנראה לא תשאיר משקעים - לא לך ולא לעובר.
❤️❤️❤️
אמצע חודש שישי נשאר לי עוד זמן...🫣
והרגעת אותי ממש לגבי התינוק שנולד בריא ומצוין
כל הזמן אני בחרדות שחוסר ברזל שלי משפיע עליו מקווה ממש שזה שטויות
והרופאה אמרה שאחרי הבדיקת דם היום יחליטו אם צריך עוד אחד
בהריון הקודם גם קיבלתי 2 ולא העלה מי יודע מה..
לכן לא בניתי על זה אבל כן בסתר ליבי קיוויתי לנס כי ממש השתדלתי כל התקופה הזאת לקחת ברזל מומלץ שמעלה..
מבאס ברמות
אני בזמנו קיבלתי חמישה עירויים, נדמה לי...
בכל אופן, מסתבר עכשיו שאת צריכה עוד מקווה שגם הרופאה תבין את זה...
מתואמת
ההמלצה לקחת ברזל במרחק ממוצרי חלב/ביצים/קפאין/דגנים מלא
וכדי לעזור לו להספג ההמלצה לקחת את הכדור יחד עם ויטמין c
ולכן ברזל אני לוקחת לפני השינה אחרי שלא אכלתי איזה שעה, ואחרי שלקחתי אותו אני אוכלת פרי או 2
היה לי המוגלובין 9, עלה לקראת הלידה ל11
חודש אחרי הלידה הגיע ל15!
הגיוני שאין תוצאות אחרי שבועיים
תנסי...
אגוזי מלך, אגוזי ברזיל, תמרים.
היה לי הריון שהברזל עה מ10 ל12 רק בזכות אגוזי מלך.
וגם לאכול דגנים מלאים וכד'- התזונה משפיעה!
אני אחרי עירוי (8 פעמיים של עירוי כפול) והברזל עלה ל10 והרופאה היתה ממש מבסותית כי העיקר לדבריה זה המאגרים..
חוץ מזה, הבנתי שבדיקת דם מראה רק אחרי 3 שבועות אז אולי עוד יעלה.. (עכשו הברזל שלי שוב ירד אבל נמשוך ככה..)😅
אם קיבלתי 136 בהעמסת סוכר של 50
ישלחו אותי ל100? אין מצב שאני עומדת בזהה שוב😥
ויצא לי פעמיים לעשות העמסה של 100
זה לא כזה נורא בעיני
השתיה עצמה בסדר אבל אחכ הרגשתי נורא ואיום בלשון המעטה..
לא רוצה לדמיין איך זה ב100
אחרי העמסת סוכר של 50 אפשר להמשיך בפעילות רגילה של המשך היום או שבדרך כלל לא מרגישים טוב?
כבר לא זוכרת מההריונות הקודמים
היום לא והיה ממש טעות, חזרתי לעצמי רק שעתיים אחרי שנגמרה הבדיקה
כנראה שזה אינדיבידואלי
עשיתי היום
יחסית עבר בסדר
אבל משהו בזה השאיר אותי מותשתתתתת
חזרתי הביתה וצנחתי לשינה של שעתיים+
אז אני כבר בשבוע 31 והיום התחיל ממש להציק לי לנהוג באוטו..
החגורה לוחצת והעובר זז ומכאיב כי אין לו הרבה מקום כשאני יושבת זקוף וקרוב להגה וזה מתחיל להעיק. ויש לי נסיעה של לפחות שעה לכל כיוון בלי פקקים. (היום עם פקקים זה הגיע לשעתיים)
יש לכן רעיון איך להקל על עצמי? בהתחשב בעובדה שיש לי עוד כחודשיים לסחוב ככה והבטן רק תלך ותגדל בעז"ה...
ועוד שאלה לא קשורה.
אני רואה המון בנות שכותבות על העמסת סוכר של 50 שהן אכלו משהו לפני.. אבל כל העמסות סוכר שעשיתי ב3 ההריונות הרופא אמר לי להיות בצום..
מדוע? יש בזה אסכולות שונות?
באוטובוס לשדעתי גרוע בהרבה לנסוע, התחושות באוטובוז לא נעימות.
באוטו אני שמה את החגורה של הבטן על הרגל יותר, ככה היא לא לוחצת ישירות על הבטן.
וכן, אני נשענת טיפטיפה יותא אחורה כי צריך מקום לכל האושר הזה..
לגבי צום - אין לנו שום היסטוריה של סכרת במשפחה
הרופא שלי (פרופ אוריאל אלחלל) אמר לי שדווקא עדיף להיות בצום וככה עשיתי
גם לנו אין היסטוריה של סכרת.. כנראה אסכולות שונות..
תודה על המידע.
אשמח לעוד רעיונות יצירתיים לגבי הנסיעה ברכב.
ואוטובוס זה לא אפשרי בעיקר כי העבודה שלי מחייבת נסיעה כמה פעמים במהלך היום ואוטובוס יכפיל את הזמנים.
מה גם שאין אוטובוסים לכל המקומות..
קבלתי עכשיו את התוצאה של הבדיקה מאתמול,
מתחילה לקרוא קצת חומר ובא לי לבכות,
אין לי כח למשטר דיאטה,
למדידות סוכר כל היום.
לא מתמצאת בתהליך הזה
ממש ממש מעצבן
המון הצלחה!!!
גם ככה אנחנו עכשיו באמצע מעבר דירה שלא נגמר,
יושבת בעבודה ופשוט בא לי לבכות
ופתאום עכשיו בהעמסת סוכר קפץ.
מה אמורים לעשות הלאה?
לחכות לתור הקרוב אצל הרופאה?
ליצור קשר עם המרפאה ולבקש העמסה של 100?
הבנתי שאפשר לבקש הפניה גם מרופא משפחה,
עדיף?
ככה אני כבר בשישי יהיה אחרי ה100
מבינה ממש את ההרגשה שלך
זוכרת את ההלם והדיכאון כשראיתי את התוצאה..
רק יכולה לעודד שעוד יש תקווה..
לי יצא בהעמסה של ה50 תוצאה של 185!!
וההעמסה של ה100 יצאה תקינה לגמרי בכל הערכים
נולדה תינוקת במשקל 3 ק"ג, ככה שברור שלא התפספסה סכרת...
מקווה שגם לך יצא תקין!
גם לי בהריון הראשון יצא 170 שהעמסה של ה50 ותקין לגמרי בהעמסה של ה100
הרופא שלי המליץ לי למדוד מידי פעם רק כדי להיות עם יד על הדופק אבל לא הוגדרתי עם סוכרת
תודה,
אני בדיוק עכשיו מנסה להשיג הפניה להעמסת סוכר 100,
אני רעבה ומתחילה לחשוב פעמיים לפני שאני אוכלת
אני דווקא חשבתי שצריך להקפיד לאכול כל שעתיים ולא לתת לגוף לצום
סוג של ההפך מדיאטה
אבל כן להמנע מפחמימות ריקות וסוכר לבן
כולל ארוחות ביניים אבל חא אוכלים דברין שמעלים את הסוכר
אני גם התחלתי ככה אבל זה מאוד אינדיבידואלי מה מעלה את הסוכר לכל אחד.
לדוגמה לחם מלא אני אוכלת, אבל פסטה פתיתים אורז כרגיל. כן משתדלת להפחית בכמות.
סוכר הפחתתי לגמרי.
תחליף סוכר מותר.
דבש וסילאן בבישול לדוגמה זו כמות קטנה אז בסדר.
פירות לי אישית זה בסדר..
בקיצור גם אני נלחצתי.. היום ב"ה הכל בסדר ולגמרי התרגלתי. והייתי מכורה למתוק ברמות!! ממש הרגשתי גמילה. בסוף מתרגלים..
ומכל מה שראיתי באינטרנט..
ברור שכל אחת צריכה להתייעץ עם הצוות הרפואי שלה
לאכול פתיתים/אורז לא מלא, ועוד בכמות רגילה לא ראיתי בשום מקום שזה הנחיה כללית אפשרית בסכרת הריון
בפועל המטרה שהסוכר לא יעלה.
אם ראיתי שמנה עם אורז לא מעלה לך סוכר את בסדר.
גם אני הקפדתי הרבה יותר בהתחלה, ברגע שראיתי שאין חריגות שחררתי מעט.
מלבד סוכר ממש שזה בהחלט בעייתי.
זה שדבש וסילאן מתפרק בגוף לסוכר, כנל פירות, שיש בהם סוכר (סוכר פירות שהוא יעני אבל אבל עדיין הגוף מפרק כסוכר)
עוד משהו שהבנתי מקריאה באנטרנט- אם את לא מודדת בצורה רציפה (עם מד קבוע שמחובר כל הזמן לגוף) אז יכול להיות שברגע שבדקתי הסוכר היה בסדר אבל כמה דקות קודם או כמה דקות אח"כ כן תהיה/הייתה קפיצה של סוכר אבל לא תדעי את זה לא קרה בשניה של הבדיקה, ולכן יש דברים שאסור גם אם בבדיקה הנקודתית זה עובר לך
אני כותבת את זה לא אישית לך, אלא, בכלל, להבין
עד כדי כך, לא שמעתי.
דבש וסילאן בכמות של כף שתיים לסיר עווף נגיד זה זניח.
וברור שזה סוכר. על כך לא התווכחתי.
רק אוירת שלפעמים השד נשנע נורא אבל הוא לא כ"כ.
צריך לראות לכל אחת מה קריטי.
זה מעודד שיש מקום שאפשר לפרוק,
בחמישי אני יעשה את הבדיקה של ה100 (עד שהוצאתי הפניה סיפור בפני עצמו)
מקווה ממש שתצא תקין
בנתיים מסבירה לבעלי מה זה אומר סכרת הריון
(עדכנתי אותו שיצאה לי תוצאה של סוכר גבוה וצריך עוד בדיקה
והוא כזה "מקסימום זה עוד כדור, לא?" 😶 )
לגיסתי היה, וזה גרם לה לאכול סופר מסודר וממש בריא
לעומת זאת אני ב''ה בלי סכרת ואוכלת בלי שום חשבון
(יותר נכון, לא אוכלת בכלל אז אין חשבון לעשות)
לדעת שאחרי לידה יהיה יותר קל להוריד,
זה כאילו להתחיל את הדיאטה שגם ככה מתוכננת אחרי ללידה כבר מההריון.
בהריון השני היה חשש לסוכרת, הייתי גבולית
והתחלתי להקפיד ממש, ובאמת עליתי ממש מעט, 8 קילו
אכלתי הרבה סלט ירקות , לחם קל/מלא (לא זוכרת) שמיועד לסוכרתיים, דייסות קוואקר שהבנתי שמורידה סוכר, אפילו חילבה של תימנים חחחחח כל מה שאמרו לי עשיתי
את עושה את זה לטובתך ןטובתו של תינוקי
לא נעים לומר,
אבל אחרי שראיתי בתחילת ההריון שאני פשוט לא יודעת לדאוג לעצמי - ממש התפללתי שייצא גבוה..
יצא שלילי
אחרי הכל, עדיין לא דואגת לעצמי
נגיד עכשיו בדרך להכין ארוחת בוקר
(האמת אכלתי 2 גמבות ושייק פירות, אז בדרך להכין ארוחת צהריים ואין לי כח לזוז!!!!!!)
אחותי כשהיתה עם סכרת הריון - כמה חודשים (בסוף ההריון) לא עלתה במשקל
והעובר עלה מצוין ותקין!
כלומר היתה פה סוג של ירידה במשקל בהריון עצמו - הרי היא אמורה לעלות והיא לא עולה...
והיתה נראית מהמם בסוף ההריון וכמובן אחרי הלידה
לא סותר שזה קשה ומתסכל ומותר להתבאס...
מקווה שיצא לך תקין בעז"ה!
אני עכשיו עם וזה ממש טוב כי לעצמי אני לא דואגת בכלל. כשמדובר על טובתו של העובר, זה כבר משהו אחר ואין ברירה.. כאלה אנחנו, אמהות. דואגות קודם לילדים..
ב50 יצא שהיא סוכרתית.. את לא חייבת להתכונן כבר מעכשו לסכרת, רק לקחת את זה כאופציה שאולי..
ותבדקי אם בכלל עושים 100 ביום חמישי כי נראלי שבגלל שעושים כמה בדיקות את האחרונה שולחים למחרת ובשישי אין מעבדה שזה לא פוריות..
בצום- 70
60 דק'- 164
120 דק'- 148
180 דק'- 133
בגדול הכל בתוך הטווח והשתיים האחרוניים קצת גבוהים,
זה נקרא תקין?
אני לא זוכרת בדיוק את הטווחים אבל אם זה מחוץ לטווח זה סכרת.. אם זה בתוך הטווח אבל גבולי אז אולי יגידו לך לעקוב שזה לא הופך לסכרת..
אין לי ניסיון כי אני מיד הוגדרתי עם סכרת..
יש לי תור רק בראשון הבא לרופאה,
נראה מה היא תגיד
הרגעת אותי 🙂
בן 7 חודשים, עדיין לא באמת ביסס ארוחה
מלקק פה ושם טיפה מרוסק
הכיר את בקבוק המים של אחותו ומאז הוא מאוהב
וממש רוצה מים
כמה זה נורא לתת כמה טיפות? לא מדובר על כמות גדולה.
תודה
לו גם במבה בגיל הזה. הם אוהבים בדרכ
טיפת חלב אמרו לנו שחובה לתת מים אחרי טעימות אפילו קטנות
וגם חם אז שותה מים
עד עכשין הבנתי שזה ממש לא בסדר לתת מים בהנקה מלאה, כי זה משנה את מאזן המלחים בגוף או משהו כזה
שמחה לשמוע שיש עוד דעות, זה ממש מרגיע, כי הוא ככ רוצה
(היה חולה והקיא מלא ולא הסכים כמעט לינוק אבל גילה את המים ומאז ממש רוצה כשרואה בקבוקים של גדולים)
זה קשור יותר לגיל התינוק,
לניובורן בהחלט אסור לתת מים, בין אם הוא על הנקה או אוכל תמ"ל.
בגיל שבעה חודשים, כשהוא כבר ממילא מנשנש - ואולי אוכל יותר או פחות מלח וכו', והגוף יותר יודע לווסת את עצמו, זה בסדר ואפילו נצרך בימים חמים או אם אוכל יותר מוצקים ( כמובן שבמידה, לא לתת לו באופן קבוע' לשבוע' מבקבוק מלא במים כמה פעמים ביום באופן קבוע)
הלוואי שתקבלי מה שאת רוצה!
ב"ה שבוע 10, עד לפני כמה ימים (ומאז שהתבשרנו) היו לי הרבה הפרשות כמו הפרשות פוריות לפני ביוץ..
וזה ממש הצטמצם, כמעט הפסיק לגמרי.
שמעתי פעם שבהריון יש ריבוי הפרשות..
מישהי יודעת אם זה תקין שהתמעט?
דברים משתנים במהלך 9 חודשים של הריון
כל שלב ומה שהוא מביא איתו
וכמה זמן לפני הבדיקה?
בהריון הקודם אמרו לי ארוחת בוקר רגילה
אכלתי פיתה לבנה בטוסט, עם גבנצ כמובן.
לא יודעת אם קשור, יצאה לי תוצאה מאד גבוהה (185), ואחרי זה ההעמסה של ה100 תקינה לגמרי
אין לי כח הפעם לסאגה הזו שוב, לא בא לי סתם תוצאה לא תקינה ואז להיבדק שוב בגועל נפש הזה
רוצה לאכול מה שיאפשר תוצאה אמיתית ואמינה (ועדיף תקינה)
פיתה כוסמין מלא אמור להיות בסדר?
(זה גם קמח מלא וגם פיתה הרבה יותר קטנה)
עם קוטג' נגיד
כל עיצה תתקבל בברכה
תודה!!
הרעיון הוא לאכול משהו שיתחיל להפעיל את מערכת העיכול, שלא יהיה על בטן ריקה.
כאילו לא לאכול לחם בכלל?
תודה!!
אולי פשוט צריכה לשמוע מנשים מה אכלו כשיצא להן תקין
שריקהפריכיות אורז גם טוב? 
תודה!
כי הם כמעט ולא מעלות את רמת הסוכר בדם.
אני אכלתי פיתה כוסמין עם קוטג' והיה מצוין.
אממה התעלפתי בבדיקה אבל לא נראה לי שזה קשור לארוחה...
זה קשור לעליה הפתאומית ברמת הסוכר ואז לצניחה...
אבל ב"ה יצאה לי אז תוצאה תקינה
בהריון הקודם לא התעלפתי לא ב50 ולא ב100
רק הרגשתי זוועה
אז מקווה שיהיה בסדר...
עשיתי את ה100. אין לי מושג מה קרה בפעם הזאת.
בהצלחה יקרה
בשורות טובות
היה לי קצת סחרחורת ב10 דק' הראשונות שחיכיתי
ואחרי זה ממש כרגיל
תודה!!
זה מה שאכלתי,
עכשיו מחכה בסבלנות לתוצאות
נראלי פיתה זה ממש משהו שיש בו סוכר וזה מצטרף לסטכר שמודדים גם ככה
אולי ביצה/ יוגורט, משהו עם פחות פחמימות
גם לי יצא 132 לפני שבועיים חחח
לדעתי זה אחלה וגם הרופא שלי לא אמר כלום
בדיוק מישהי בשרשור אחר כתבה שבתוצאה של 134 שלחו אותה גם ל100
אין לי כח
ממש כיף שאת פה וחולקת מהידע שלך
והפעם מהניק שלי
מישהי יודעת לומר לי מה המדיניות של מעייני הישועה בנושא הזה? האם יש להם חדר התאוששות משותף עם התינוק?
שלחתי להם מייל ולא ענו לי... (אולי בסוף אתקשר, אבל מנסה קודם פה.)
וראיתי שאפשר לקחת אצלם רופאים פרטיים. יש למישהי המלצה לרופאה מנתחת שם?
תודה!
למה בזמן צירים מציעים אפידורל/ טשטוש/ גז צחוק ולא משככי כאבים סטנדרטיים..?
נגיד עירוי אקמול/ משהו אחר.
שאלה קצת מצחיקה אבל הייתי חייבת לשאול
זה יכול באמת להיות אפקטיבי בהפחתת כאב בזמן לידה (לא מניעת כאב כמובן, רק קצת הקלה) או שאני מדומיינת..?
תאירו את עיניי
אבל כבר הייתי עם אפידורל, אז לא יודעת אם הוא היה משפיע אחרת 🙃
אז צריך גם משכך יותר חזק...
כמו שכשיש לי כאב ראש קטן אני מסתפקת ב2 אקמול
אבל בכאבי מחזור לא פחות מ2 אדוויל...
הסברה שלה: אם זה לא צירים, זה ירגיע את הכאב.
אם זה צירים מאוד התחלתיים: זה יכול להרגיע את הכאב (רק ממש בהתחלה) כך שהיולדת תאזור כוחות ללידה
אם זה יותר רציני: היולדת תראה שזה לא משפיע בכלל והצירים ממשיכים ותבין שזה רציני (;
אגב, בבילינסון מציעים את זה.
מצרפת תמונות
1. משהי יודעת מה המינון הנכון של תמצית פטל לקראת הלידה? אני בשבוע 36+5
2. לאחר כל השירשורים לגבי עיסוי פרינאום, החלטתי לפחות לנסות... מישהי יודעת אם זה שמן טוב?
מעיד משהו על התקינות של ההריון?
זה בוודאות פס, אבל חלש מאוד.
האיחור המאוחר חחח
עדיין תקין??
הסתפקתי במחזור שלא מגיע ובבדיקה ביתית.
אם את רוצה להיות רגועה יותר, את יכולה לבדוק עוד יומיים הכפלה
בדיוק אחותי עברה הפלה, וזה מלחיץ אותי
והיא עייפה
ואני צריכה את הזמן השקט שלי כדי לעשות כמה דברים דחופים ולישון
אוף
טאטעעע
חירפנו אותי סופית
מציקים אחד לשני
בוכים בלי סוף
איך שורדים ככה את כל אוגוסט??
חיבוק יקרה💜
באב ממש
ב"ה!🙃
אז לא יהיה הרבה חופש תכלס ורובו ממילא לא עליי
אבל הבלתמים האלה באמצע החייםםםםם
אבל בלי צהרון.
בדרכ הם בסדר אבל כמו שאמרת בלתמיםם זה בעעע
ואחרי יום ארוך אז בכלל...
מקווה שנרגעה ונרדמה כבר!
אצלי כן ב"ה
שלי🥴
אבל העיקר שזה קרה
ואצלנו ב"ה יש גם צהרון שזה גם נחמד. אז בינתיים לא השתנה לנו הרבה סדר היום והציפיות בהתאם😅
