פורום הריון ולידה (עמוד 465)

שווה לחכות יום יומיים ותתמכרי

איזה כרית בדיוק קנית? של איזה חברה?

יש חברות שאפשר להוציא קצת ריפוד מבפנים ואז יהיה לך פחות עובי בצדדים וגם למעלה בראש תוכלי לשחק עם זה.

אני בלי הריון והנקה משתמשת בכרית הריון, וואלה איכות שינה ברמה גבוהה.

אפשר להוציא מילוי, הוצאתי קצת. אולי אני צריכה להוציא הרבה ואז יהיה לי נוח? מלחיץ להוציא הרבה, מרגישה שאני הורסת אותה

זהו, חשבתי שאנסה ואתרגל אבל אני לא מצליחה להיות איתה יותר מכמה דקות...

אני קניתי לי להריון כרית הנקה, צורת יו אבל קצרה יותר. ממש לא היה לי נוח לשים עליה את הראש, לי היה נוח לשים אותה בין הרגליים, ואז צד אחד תומך בגב וצד אחד בבטן והנפח בין הרגליים גם היה לי טוב. את הראש שמתי על שתי כריות שטוחות רגילות.

שהייתי אומרת לה שאתפלל עליה בלידה

אבל בלידה אני לא זוכרת איך קוראים לי

בכל אופן, אני לא הולכת למקווה בהתנדבות....

שאין לסגולה הזאת שום מקור

ושתחסוך לעצמה סגולה אחת פחות

וזה סבבה

אבל לדבר בדעתנות וידענות על משהו של מישהו שחושב אחרת ממך זה לא מכבד..

ורק בסוגריים -הרב מרדכי אליהו דווקא כותב שיש לזה מקור ומעלה.

אז את ךא חייבת לנהוג ככה אבל גם לא לבטל מי שכן מתחברת.

אמרתי משו לא יפה ואני חושבת שהתנסחתי בצורה מכבדת למדיי.

ובטח כשביקשתי טובה בנושא כל כך רגיש ופרטי

אז זה היה פוגע בי מאוד

דעתך לגבי הסגולה לא אמורה להיות. מובעת ככה

אפשר לומר

סליחה נשמה היתי משחה לעזור אבל פחות מתחברת לסגולות..

זה מכבד

לומר את דעתך כ-תעשי לעצמך טובה ותחסכי לעצמך עוד סגולה מיותרת

זה מאוד מזלזל ומתנשא בעיני

לא מחפשת להוכיח

ומאמינה שהכוונה טובה💓

אבל כשמדברים פה על חוסר רגיושת במיוחד בענייני פוריות..אזת נקודה למחשבה האיך מתנסחים

ואת התגובה שלי רשמתי דווקא ממקומי כמטופלת פוריות כבר כמה שנים טובות...

יכולה בהחלט להבין למה את מתכוונת...

ולא רשמתי את זה כי *אני* פחות מתחברת לסגולות אלא באמתלעשות לה טובה 

קצת חששתי אבל זאת אחותי שאני מאד מאד אוהבת והלכתי בכל זאת

לדעתי כל עוד אין ירידת מים אין בעיה של זיהומים וכזה (לא יודעת רפואית אבל נראלי הגיוני)

מה שכן, ביקשתי להכנס ראשונה. זה היה ממש מרגש והיום היא בה בהיריון ישתבח

בלי להיכנס לפרטים

שכבר יש פתיחה מסוימת ולכן רפואית ממש חשוב שתמנעי מכניסה לבריכה וכו' וגם ממקווה

שיש חשש שיגרום זיהום

ולכן למרות שכבר אמרת לה שכן (אמרת לה?) בסוף זה לא מסתדר רפואית

כמובן את יכולה להוסיף שתתפללי עליה מאד בלידה וכו'

וכמה היא חשובה לך

אלא אם את שואלת רופא מומחה שאומר לך שזה בסדר

אם לא - לא הייתי לוקחת סיכון לזיהום

התשובה הזאת ממש ממש מכבדת.

גם אם רפואית אין בעיהוסתם לא בא לך - ממש מתחברת לתשובה

החיטוי במקווה בדר"כ ברמה מאד גבוהה.

לפי זה עם הידע שיש לך תקבלי החלטה ואולי גם תוכלי לשתף אותה בכל הרגישות והאמפתיה. 

לפי הידוע לי אין בעיה.

מותר מומלץ לנשים בהריון ללכת לבריכה. כל חודש תשיעי.

ולא תמיד יודעים אם יש פתיחה או אין...

והמים עם כלור.

וכל עוד שאין ירידת מים לא ראיתי שאומרים שיש סכנה לזיהום.

מופתעת בכלל מזה שאני הראשונה שכותבת ככה ושרוב התשובות פה אחרות...

שיהיה בשעה טובה ובקלות בעז"ה, לך ולה!

להיות ראשונה אחרי שמחליפים את המים.

אם זה ככה לא אמורה להיות בעיה

בתור ממתינה לשעבר שכלל לא מאמינה בסגולות,

דווקא לסגולה הזאת יש מקורות - מקורות אמינים.

בלי קשר לסגולה עבור הממתינה יש גם סגולות לעובר עצמו.

הריון קודם מודה שלא עשיתי, 

הפעם חברה קרובה ממתינה ביקשה ואני הכי בעולם שמחה לעשות את הדבר הקטן הזה - בשבילה.

אני לא יודעת מה לגבי מצב הפתיחה והמחיקה

אולי לבקש במקווה להיות זו שטובלת ראשונה ככה המים נקיים?

יש מגוון בכל מיני אורכים והאיכות טובה, מכותנה וכו'.

נעים בטירוףףףףף כמעט ולא מזיעים איתו

אני קניתי כזאת

סט פיג'מה ויסקוזה

עם המילה ויסקוזה ויגיעו לך כל האפשרויות מהבד הזה... יש כותנות ויש מכנסיים קצר ארוך 3/4...

ממש ממליצה.

איכות חיים. הרבה יותר טוב מכותנה למינהם בעיני...

מכנסיים עד הברך, ודווקא היו הרבה אופציות. אבל כנראה תלוי בחנות.

תנסי שיין או נקסט. יש לי מוצלחות משם. 

את כבר גדולה, ולכן ממחר את תשני בחדר לבד.

כל אחד יישן בחדר שלו

את בחדר שלך,

ואבא ואמא בחדר שלהם.

אם תתעוררי, תקראי לנו ואנחנו נבוא אליך.

לגבי היקיצות-

אני חושבת שלטווח הקרוב באמת עלול להיות שינוי לרעה בעניין אבל לטווח הרחוק הגיוני שיהיה שיפור.

מאחלת לך לילות טובים

קודם כל בהצלחה רבה רבה ❤

והיא לא קשוחה, זה מאוד נפוץ שמבקשים את זה ואם אני לא טועה זה כחלק מרשימת הבדיקות שיש לבצע לפני שמתחילים טיפולים.

(וגם אם זה לא חובה, זה מאוד מקובל, ככה לפחות היה אצלינו וגם אצל חברות שעברו את התהליך)

עשית בעבר בדיקות גנטיות?

אם עשית את הבסיסיות יכול להיות שתוכלי לבקש להתחיל לפני שמגיעות התשובות.

בכל מקרה לוקח לתשובות הרבה זמן להגיע,אז כן כדאי לקבוע תורים אפילו שעוד לא עשית ועד התור כבר יהיו לך תשובות.

אנחנו עשינו דור ישרים והסתפקנו בזה.

אבל אני יודעת שהייעוץ הגנטי מקיף יותר מדור ישרים.

כל הבדיקות לפני התחלת הטיפולים מאד מתישות, אבל בחלקן חשובות מאד כדי למצוא דברים שעלולים לשבש את הטיפול עוד לפני...

וגם להפחית סיכונים.

בהצלחה ובשורות טובות

זה מופיע ברשימה של הבדיקות שצריך לעשות

זאת בדיקת דם . אני עשיתי את זה לפני החתונה כדי שאם חס וחלילה יש בעיה אז שנדע לא להיכנס רגיל.

גם היא לא ענתה לך הרי, נכון? הכל טוב

לא כולם חייבים תשובות להכל

יצאתי לשמירה לפני שנתיים והסתרתי את ההריון עד שבוע 16 בערך והתחמקתי מהעובדת הזאת כל פעם מחדש, והיא ממש ממש נפגעה ש"ניתקתי קשר". גם אני ניתקתי קשר.. אנחנו עוד עובדות יחד בצוות פיצי וקטן

ישר אחכ נכנסתי שוב להריון ןהיא לא הבינה למה לא חזרתי לעבודה , באיזשהוא שלב סימסתי לה שאני שוב בהריון בשמירה , "כעסה" שלא שיתפתי. החלאתי להניח לזה ולהתמקד בי.

לאחרונה חזרנו ככה ממש בקטנה להתכתב כי אני בסטפמבר חוזרת לעבוד (אחרי שנתיים) מאמינה ששה ירגע לה

זה מצחיק כי במקום שאני יפגע ויכעס (אפילו מתנה לא קיבלתי) היא כועסת, בסדר. שיבושם לה. לא מתרגשת מזה

תתמקדי בך ובהריון וזהו, כל השאר לא קריטי, לדעתי. 

אצלי היא ניתקה קשר ואז יצרה קשר כדי למלא את הסקרנות שלה

לכתוב בפשטות שאת עדיין פגועה מהיחס שלה בתקופה איקס ואת מאמינה שייקח לך קצת זמן להתחמם לפני שהכל יחזור למסלולו ואז תשתפי בשמחה.

(היא הרי לא ממש מודעת לזה שפגעה... להבנתי לא פתחת את זה)

אבל בעקבות הנתק הלא יפה הזה לא זורם לי לשתף אותה על משהו אישי ולכן אני מעדיפה מלכתחילה לא לפתח שיחה כי אז לא אצא מזה..

ולעשות את זה בלי מצפון, כי היא בעצמה עשתה את זה אז כביכול גם אין לה מה להפגע

ואז אני יוצאת מהשאלות שישימו אותי בפינה

בעזרת ה' אחרי שהסכנה תהיה מאחוריי (או שאלד בע"ה בידיים מלאות ובריאות, ותינוק/ת בוכה אמן)

אז אדבר איתה רגיל

הם מוכרים כותנות צנועות של דלתא

ב 80 שקל 

ולא במקומות אחרים.

מחר אסע איתה לחפש בעזרת ה' 

כדי להצליח לשחרר את הסוגרים, צריך להרגיש ביטחון.

כשהגוף מרגיש לחץ, הוא מתכווץ.

לא צריך לחץ אטומי כדי להפריע לתהליך. מספיק חוסר נוחות.

מאיפה נובעת חוסר הסבלנות אצלך? חם לך? את רעבה? יש לך מיליון דברים לעשות ואת מרגישה שחבל על הזמן?

תנסי לחשוב מה גורם לך לחוסר סבלנות, ומשם יהיה אפשר להתקדם.

אגב, לכל פתרון נקודתי הגיוני שהילדון יסרב כשהוא מרגיש לחץ.

יש כמה דברים שיכולים להגביר את הביטחון שלו בגוף שלו ובתהליך, אבל אך אחד לא יעבוד בסביבה לחוצה.

כשתהיה סביבה נעימה,

אפשר לשיר איתו שיר (להסיח את דעתו) או להפריח בועות סבון (עוזר לפתוח את הסוגרים) או לשבת במים. (משחרר את הכיווץ)

אפשר גם להדביק מדבקות על הקיר בנושא שהוא אוהב ולדבר על זה כשהוא יושב באסלה.

לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.

אני חלילה לא לוחצת אותו, ולא בלחץ... סתם פשוט אשמח לסיים עם הסאגה הזאת כמה שיותר מהר. עם אחד הילדים שלי לקח לו חודש עד שהוא העז לעשות קקי בשירותים...

וגם אני מרחמת עליו... אתמול הוא היה צריך קקי, כל שניה-" אמא, אני צריך קקי ''... אני רצה איתו לשירותים, יושבים שם רבע שעה, ספרים, שירים, סרטים, דיבורים, נשימות... והוא עוצר את עצמו, כפול בערך 10 פעמים , ואז הוא אמר לי ''אמא, אני אחפד... (מפחד)" חמודי... בסוף יצא הרצפה ובעלי במילואים ובא לי לסיעם עם זה, כמובן שאני בקצב שלו ולא מלחיצה, הוא ממש מבסוט על עצמו ונהנה המקטע בסך הכל. אבל ברור שהייתי רוצה לקצר את התהליך, זה סתם מגביל, אתמול שכנה הזמינה אותו ולא שלחתי שלא יעשה לה שם קקי ברצפה...אבל בגדול אני חושבת שאני רגועה איתו ברוך ה', סתם מחפשת דרכים שיעזרו לו לסיים עם התהליך. 

אני מבינה שמבחינתך "סתם לסיים עם זה כבר"

זה לא לחץ, בשביל ילד זה כן יכול להלחיץ.

גם רחמים אגב.

שאלת את השכנה אם אפשר לשלוח אליה ילד לא גמול?

הרבה ילדים לא מפספסים מחוץ לבית, תהליך גמילה הוא ממש לא רק פיזי, הוא לגמרי גם נפשי.

ההצעה שלי היא לשנות את החשיבה. זה בסדר גמור לרצות שהתהליך יעבור חלק ומהר והלוואי שזה יקרה, אבל גם להיות בסדר עם שזה לוקח זמן ותהיה התקדמות ונסיגה ולא להיסגר בבית בגלל זה או להימנע מלצאת למקומות.

(אלא אם הילד מעלה איזה קושי מול זרים בהקשר הזה)

את יכולה לשאול את הילד מה יעזור לו לדעתו להתמודד כשהוא מחוץ לבית.

למשל אם השכנה הזמינה אותו אליה כשאת בבית, אפשר להציע שאם הוא מרגיש שיש לו, שיבוא לעשות בבית.

כשקשה להם אני ממש נכנסת לרחמים וזה גורם לי לרצות לסיים מהר... צריכה לנשום עמוק ולהבין שזה לוקח זמן.

לגבי השכנה זה היה ממש לא רלוונטי, כי הוא היה צריך קקי במשך כמה שעות, כל כמה זמן רץ לשירותים ולא הצליח לעשות, והוא מעולם לא עשה בשירותים אז ממש לא היה שייך לשלוח אותו לשכנה, גם בשבילה וגם בשבילו.

אני הייתי מציעה לו לעשות בטיטול.

בשלב ראשון לא על האסלה. לשים לו כמו תינוק ולהוריד ולנקות אחרי שמסיים.

זה חוסך את הבאסה של הפספוס, וזה עוזר לו לשלוט בזה בצורה טובה יותר בלי פחד.

עם אחד הילדים שלי זה מה שעשינו.

בשלב הבא הוא ישב על האסלה עם הטיפול עליו ועשה ככה.

בהמשך התחלתי לתלות את הטיפול על החשבון והוא עשה לתוכו.

ורק אחרי כמה חודשים מתחילת התהליך הוא עשה ישירות באסלה.

כתבתי פה פעם יותר בהרחבה על התהליך שעברנו איתו. אם את רוצה אשלח לך קישור...

טיטול והוא לא רצה .

אבל ננסה שוב, זה באמת רעיון, כמו שגם כתבה @אם מאושרת שזה בעצם יהיה בשירותים...

אני אשמח לקישור.

תודה לכולן על התגובות. !

התייעצתי פה פעם על גמילה, אז משתפת גם בהצלחה... - הריון ולידה

כתבתי פה מהשלב שהוא כבר היה עושה בטיטול.

בהודעה שלי בהמשך השרשור תיארתי קצת גם את השלב קודם, איך הוא למד לזהות כדי לבקש טיטול. אצלנו זה היה ממש הקלה מבחינתי כשהצעתי לו לעשות בטיטול ולא בשירותים...

https://www.inn.co.il/forum/t1309485#14097659

ואם הוא מצליח לעשות בשרותים תאמרי לו, היום הקקי שלך שמח!

לילדים רבים יש חשש מלעשות קקי בשירותים, וצריך ליצור אצלם התניה אחרת-חיובית

ניסיתי...

אמרתי לו שהקקי שמח ליפול למים 🤣

לפעמים אני מוצאת את עצמי בתור אמא בסיטואציות הזויות... 🫣😅

החמוד הזה אמר לי- לא, הוא אחפד (מפחד)...

טוב, בקיצור, אין לי כח להילחם בזה, בעזרת ה', יום יבוא וישלוט גם בשריר הזה. הוא התאפק כל היום ולא יצא לו 

הרבה פעמים הילד פשוט עוד לא בשל ,ולא שולט בשרירים האלו,

אצלנו עזר לעשות בחדר השרותים בטיטול,

את הטיול השארנו בשרותים ורק כשהוא היה צריך הוא הלך לשם, וכך למד לשלוט ולהשתמש נכון בשרירים האלו,עד שכבר הטיטול נשאר מיותר.

ולגבי השכנה- זה גם מקל שאפשר לשלוח אותו עם טיטול בתיק.

כבר קרה לי בעבר שבאו אלינו חברים עם טיטול בתיק והם מעצמם ביקשו שאשים להם בשעת הצורך.

ולגבי הסבלנות - כמו שאת מביאה לו חמוצים ,תקני לך איזה צ'ופר בשבילך. בתקופת גמילה אני קונה גם לי שוקולד מיוחד,שעוזר לי להתאזר בסבלנות.

ודבר אחרון שהוא בעצם ראשון - תפילה,

את לבד באתגר הגמילה כי אתם מוסרים את הנפש למען עם ישראל,תתפללי לה' שיעזור לך.

בהצלחה ענקית!!!

הוא לא מסיר כתמים לדעתי, זה כולה מרכך עם מלא יחסי ציבור

יש לו ריח טוב אבל לא נפלתי מהרגליים. אלמלא היה במחיר מבצע מצחיק לא הייתי קונה גם

אבל זה היה ברור ממש ובנחת, לא הייתי לחוצה להיטהר האמת אבל הדימום פשוט הפסיק

לא ספק, לא כתמים. פשוט לא היה.

אחרי שבועיים הפסיק הדימום והיו קצת כתמים.

אחרי שבועיים וחצי עשיתי הפסק ראשון, ראיתי שלא יצא מושלם (שאלנו רב ואסר) חיכיתי יומיים ועשיתי עוד פעם הפסק.

הפעם כל הבדיקות היו חלקות (עשיתי רק בדיקה אחת כל יום בהוראת הרב)

הייתי מאוד בדעה ששווה לי לנסות, ויכול להיות שאתאכזב והחלטתי שאני לא מגזימה עם הבדיקות... ואם לא הולך מחכה עוד קצת...

מהנסיון שלי זה שאין דימום לא אומר כלום כי הוא בא והולך,אלא צריך לראות שיש הפרשות אבל הגוון שלהם כבר לא אדום..

וכמובן מאוד משמעותי הגישה ההלכתית - אם הציפיה היא ל15 בדיקות ולבישת לבן זה יהיה קשה יותר ולא כדאי להתחיל אם עוד יש ספקות

אם הגישה היא לאפשר יותר הקלות- אז יש יותר מרחב לנסות

וזה לא עניין של זלזול או שמירה על ההלכה.זה עניין של גישה. יש גם ערך בהיטהרות 

לא מצליחה להחליט אם טהור או לא

אז אין ברירה אלא לשלוח בדיקות לרב..

אבל אם קשה לך ממש הקטע של השאלות לרב אז ממליצה לך להרפות

חכי עוד כמה ימים שלא יהיו הפרשות בצבעים גבוליים.

אצלי אחרי 4 שבועות לא היה דם בכלל, גם לא צבעים גבוליים. 

ונשמע ממש מורכב להיות 3 שבועות אחרי לידה עם בעל במילואים! הרבה הצלחה!!! שה'י שלח לך כוחות לטפל בתינוק ובעצמך! 

דבר ראשון - ממליצה ממש להתייעץ עם דמות הלכתית. רב / יועצת הלכה.

את אחרי לידה ובעלך במילואים, יכול להיות שאפשר להקל בחלק מהדברים וזה כבר יהפוך את התהליך לקל יותר.

לי לא יצא לטבול מוקדם אחרי הלידות שלי, אבל כן ניסיתי שיכולתי גם אם בסוף התאכזבתי. ואם ראיתי שזה דורש ממני יותר מידי כוחות נפש אז הפסקתי. לא הרגשתי מחוייבת לנסות יותר ממש שאני יכולה, ושיניתי את הבחירה שלי בהתאם למה שהתאים לי (בעלי אמר שאעשה מה שטוב לי, גם אם זה אומר שאטבול מאוחר יותר).

לגבי בן הזוג שבמילואים - מניחה שאם ילדת לא מזמן אז לא יצא לך כמעט לטבול כשהוא היה במילואים.

אז אשתף שאני טבלתי כל חודש השנה (והוא היה במילואים עד עכשיו), והיו באמת כמה וכמה פעמים שטבלתי לבד. וזה מצד אחד מבאס, מצד שני היו פעמים שבדיוק יום לאחר מכן הסתדר לו להגיע, או באותו הערב. ואז שמחתי שלא דחיתי טבילה אפילו פעם אחת.

אז גם כאן, מציעה לא "לחייב" את עצמך למשהו מסוים.

יתאים לך לטבול? לכי על זה. יהיה לך קשה מידי? חכי שהוא יחזור. את הבדיקות עושים בכל מקרה כשמתאפשר ואחר כך בוחרים האם לטבול או לא.

מזל טוב ובהצלחה!

איזה בדיקות את חייבת לעשות.

הרבה פעמים אחרי לידה יש הקלות.

ואם לא הולך על הפעם הראשונה אז חכי קצת בנחת עד שנראה לך שילך.

אצל כולם היו לי דימומים לסרוגין עד בערך חודש וחצי מהלידה לפני חודשים לא טבלתי.

אצל ילד אחד זה אפילו נמשך 4 חודשים. בגדול זה לא היה דימום של הלידה זה היה שיבוש הורמונלי שקורה לפעמים אחרי הלידה. כשגילינונאת זה ולקחתי תרופה זה אכן נפסק..

בהר הרצל,

בעיר העתיקה יש משקפות שאפשר להסתכל,

בהר חומה ובגילה יש כמה מקומות שאפשר לצפות בהם על נוף,

טיילת ארמון הנציב,

ליד בית המשפט העליון יש מצפור שאפשר לעקוב אחר ציפורים.

(המידע באדיבות בעלי, חובב הנופים הידוע 😎)

ויש שם גם מופע לילי

כנל במצדה יש מופע לילי

יותר מפעם אחת)

או לבקש באפליקציה מרופא המשפחה או רופא הנשים

לכתוב שהיית שם אתמול ושכחת, אין להם בעיה להוציא אישור ביקור

רגיל שהוצאתי מהרופא (ואז אפשר לבקש באתר)

ומציינת שעבור בדיקה בהריון, נא להוריד משעות הריון

אצלנו מתקבל בלי בעיה

צרבת. היא באה בגלל ההריון הרבה פעמים לא בטוח שאפשר לעצור אותה רק עם תזונה אבל האמת שלא ניסיתי כי אכלתי המווןן מהכלל

אני ממש סבלתי ולקחתי אומפרדרס בבוקר על בטן ריקה וביי לסבל. 

בדכ זה בשלבים מאוחרים יותר.... לא שבוע 8..

ומזה הכדור הזה? מותר גם בלי מרשם? 

לקחתי טאמס האמת ושתיתי סודה כי היו לי יתר בחילות מצרבות

ויש עם מרשם ובלי. אני לקחתי עם מרשם אבל בשבועות מאוחרים יותר

אבל זוכרת שקראתי שדווקא בניגוד למצופה, מזונות חומציים יכולים *לעזור * לצרבת, כי הקיבה מפרישה חומר לווסת את החומציות. ואם אוכלים אוכל בסיסי, כמו חלב סידן וכדו', לטווח הקצר זה עובר, כי חומציות הקיבה יורדת, אבל אחר כך הקיבה מפרישה חומרים שיעלו חזרה את החומציות.

מה שיש לך עכשיו זה ממש צרבת? זה לא בחילות כאלה של רעב שיש בהתחלה? 

מרגישה שזו צרבת..

שאם אקח משהו לבחילה, זה לא יעזור... 

שזה מנגנון דומה לצרבת.

אבל באמת לא בשלב ככ מוקדם בהריון.

מה שהיה סביר אצלי- לא מתוק, לא מטוגן, לא קפה.

מרגישה שממש קשה בלי כל הנל..

לא מטוגן, לא קפה,.לא מתוק..

אשמח לרעיונות - אז מה אכלת בימים אלו??

מה אכלתן? 

מעלה פה זכרונות.. חלק מהתקופה גם מוצרי חלב לא עשו לי טוב, אז מציעה שתבדקי פשוט איך דברים משפיעים עליך ותחליטי:

יוגורט טבעי עם/בלי פצפוצי אורז טבעיים (חייתי על זה תקופה )

תפוח ירוק

שקדים

מלפפון. גם סלט חי עם עגבניה,חסה וכדו עבד עם תיבול פשוט

כריך עם : חומוס, טחינה גולמית, גבינה לבנה

ביצה קשה/רכה

יוגורט ומוצרי חלב פחות אוכלת.. 

אבדוק לגבי השאר 🤗

לא בטעמים או עם תיבול חזק

לחמניה בלי כלום

לחם צנים בלי כלום

על הבוקר את הקרקרים של פיטנס

מכירה? עשו לי ממש טוב

וגם בייגלה, גריסיני, קרונפלקס בלי כלום והיו כמה ימים של שקדי מרק🙈🙈🙈

אני גם הייתי שותה על הבוקר את המשקה של מים עם קוביות אלוורה אחרי שהיה כל הלילה במקרר, שותה אבל לאט לאט לאט

אבל לא אוהבת את כל היבשים האלו.. וגם לא מחזיקה אותם בבית...

רגילה לטעמים😅

תודה, אנסה ממה שיש פה 🤗

קטשופ וזיתים/תוספת שאוהבים?

הגבנ"צ לפעמים מכביד. ככה אני עושה בכל אופן.

בהצלחה!

וליד זה עזר לי לבן/רויון/קוטג'

לא עגבניה

פירות גם אפשר לנסות, לא פירות הדר אפשר בננות תפוחים

עוגה בצורת היחידה

לכתוב לו שיר קטן בחרוזים

לנפח בלונים

אפשר לקשט אותם,

להכין שלט כזה-עם אותיות חלולות שאפשר לצבוע ' אבא שלנו גיבור!' או איזה משהו פשוט וקצר שהקטן מקשט המדבקות, הגדול מצייר את אבא הגיבור .  .

אוכל טעים וחגיגי, בשביל ילדים זה מספיק להזמין פיצה קולה...בשביל אבא - מה שהוא אוהב..

ובאמת כל הכבוד גם לו וגם לך!!!

לא לעשות משהו רועש ומעייף, לא משהו שדורש ממנו לתת הרבה תשומת לב לילדים,

לא משהו חם.

משהו נעים, רגוע, שקט ובלי ציפיות מוגזמות.

לילדים הייתי קונה ממתקים או משהו שיעסיק אותם ויתרגשו גם בלי היחס מאבא.

אפשר למשל לסגור בריכה משפחתית עם שולחן פינוקים.

אבל כזה שאת לוקחת על עצמך לטפל בילדים.

מה שהוא יעשה זה טוב, מה שלא- גם טוב!

ובלי בלונים.. כשהם מתפוצצים זה לא נעים..

אם אתם אוהבים פאזלים יש את הסדרה family pieces

שזה גדלים שונים של חלקים בתוך פאזל אחד.

למשל הצד הימני יש חלקים יחסית גדולים והצד השמאלי יחסית קטנים..

וככה אפשר להנות מהרכבה משותפת ברמת קושי מותאמת.

הרעיון שזה מאפשר לכל אחד להשתתף בהתאם למה שהוא מרגיש.

קחי בחשבון שינויים מהירים במצב הרוח. רגע אחד זה יראה שיש לו כח לעשות דברים משוגעים, אבל תוך עשר דקות זה יכול להתהפך והוא ירצה בעיקר שקט.

בעיקר להרגיש אותו, ובלי ציפיות.

לעשות משהו קליל ונחמד.

ועוד רעיון, בלי קשר לקבלת פנים,

כדאי לעשות איזה עיבוד לתקופה הזו עם הילדים.

אצלנו מאוד עזר לעשות משחק "דומה ושונה"

מה דומה בתקופה שאבא היה בבית ולא היה בבית, ומה שונה.

וגם בהמשך לפחות עם הגדול יותר, לשאול מה היה לך טוב ומה לא היה טוב. מה נתן ל כח ומה הקשה עליך.

זה ממש חשוב לילדים לדבר על מה שהיה ולתת לזה מסגרת. זה מצמצם את הבלאגן שהיה להם בראש ובלב ומאפשר להם מעבר חלק יותר לקבלה של אבא בבית.

אפשר להכין אלבום תמונות או חוברת ציורים לפי נושאים לסיכום התקופה.

בהצלחה!

כמה טוב שבאת הביתה!

ולקשט אותם יחד, לקשט עוד את הבית.

אפשר לשבת עם הילדים ולעשות מן דף חוויות. עם שאלות מנחות, שאת כותבת את התשובות שלהם, שיישאר למזכרת. נגיד, מה אתם חושבים על אבא שנלחם בשבילנו? למה הכי התגעגעתם לאבא? מה היה כיף לכם בתקופה הזו?

ועוד כיד הדימיון הטובה...

לנשים שעוד חלק מהמאמץ של המילואים, אתן יכולות לעשות קלסר עם ציורים של הילדים לאורך התקולה, זאת מזכרת חמודה מאוד

לא מצליחה לערוך...

תכינו עוגה ואם יש לכם חיילי משחק תקשטו עם זה או סוכריות ירוקות וליצור סמל של צהל. או של היחידה שהוא משרת

הכי חזק מכתב ממך

כוס עם תמונות לקפה

עוגה

שתשני לפני דיהיה לך כוח להכיל את הסחטואציה על שלל אפשרויותה

שהילדים יכינו את הדרגות

וצלש- על סיכה כל שהי

ושהם ינהלו את הטקס

ותכיני גם לילדים בהפתעה... גם להם מגיע

ואז אחרי שהילדים הולכים לישון

תזמינו משהו לאכול

ותזמיני לעצמך משהו מתנה...

כי הכי מגיע גם לך

בית מקושט, אולי איזה סרטונים שהסרטתם מכל המשפחה שמאחלים לו חזרה נעימה לשגרה, או מצגת חמודה וקלילה..

הייתי מצרפת איזו ערכת טיפוח לאמבטיה טובה, פיג'מה חדשה ונעימה, ואולי לעשות מזה גם איזה טקס קטן עם הילדים

תודה רבה רבה לכל אחת מכן.

אתן מעולות

באמת מחפשת משהו פשוט פשוט, בלי שואו.

נטו להראות שאנחנו אוהבים והתגעגענו ונתתן רעיונות טובים.

תודה❤️

חולצה אישית עם כיתוב מודפס של- גאווה שלנו, אוהבים אותך

בסגנון..

ראיתי שהעלו רעיון של שלט לדלת שהילדים מכינים, ממש מרגש

אפשר אולי מגנט מודפס עם תמונה שלכם למקרר וליד מזמור לתודה.

סתם מעניין אותי כי ראיתי כמה ילדים שהסנטר שלהם היה רוטט (וזה כזה מעלף 😍) והיו מריירים הרבה. ואלה שלא רטט להם, לא היו מריירים הרבה... 

מטומטם

סליחה על הבוטות...

מה זה משנה מה אתה חושב???

תכבד את הבנאדם שמולך על העקרונות שלו

גם אם הם לא מובנים לך

זה נימוס בסיסי!

שלדעתי אם היה מדובר בתירוץ אחר שבגללו אני לא רוצה לתת לו לגעת בי זה אולי היה מתקבל יותר יפה בלי כל הפולמוס ההלכתי. לא יודעת כמה הוא הבין אותי חח

ומצבים.

היית צריכה לטפל בנושא. טיפלת. בא לסגור את הנושא.

יופי. ביי להתראות.

ברגע שהתחיל לדבר על דודה שלו זה שיחה מעייפת מבחינתי.

פעם הייתי נכנסת לזה יותר ומסבירה שזה שהיא לא מחבקת לא אומר שהיא לא אוהבת (אולי זאת פרשנות שלו שגרמה לו להיפגע ולא המעשה של הדודה)

היום אני לא פסיכולוגית של אף אחד.

נעלבת מדודה שלך? איך זה קשור אלי???

תתקדם.

ולא, אף אחד לא יתן לי כיף בניגוד לרצוני ולא משנה מאיפה זה נובע, וממש לא מעניין מי כן נותנת לך כיף ואיזה כסרש יש לה לה הראש ומה רמת ההקפדה שלה.

היא זורמת? יופי לכם, תהנו.

אני לא עושה את זה, בזה זה נגמר.

כמו שאף אחד לא ישכנע אותי לאכול משהו שאני לא אוהבת ולא משנה אם סבא שלו הוא שף, ואם כולם מחמיאים לו על האוכל.

לי זה לא מתאים וזהו.

מה הקשר דודה שלך..?

גמני לא הבנתי ולא היה לי נעים להיכנס לפינה הזו

תודה, עשית לי סדר ❤️

פשוט סתומים.

או שהם עושים את עצמם סתומים. שזה יותר גרוע.

פגשתי בשבת אבא של תלמידה,

אני אחרי לידה,

והוא שאל אותי - מה שלומך? מה נשמע? מה איתך? נו ...  חזרת לעצמך?

🙄😲😳

אני דוסית מאוד, וגם אם לא..זה פשוט לא שייך. 

זה מזכיר לי שאחרי לידה הלכתי לקבל תעודת הצטיינות על סיןם הלימודים. משו רשמי כזה.

טוב

בדיוק הייתי עם התקף אלרגי שהצרחך סטרואידים והתנפחתי קשות. ועוד אחרי לידה. איזה עוגמת נפשש🥴

ראיתי את החבר'ה שלמדו איתי שם והם חשבו שאני שוב בהריון.

😭

באמת זמן לא ארוך לאחר מכן נקלטתי שוב ב"ה, אבל הרגשתי ככ רע עם איך שנראיתי שרציתי לברוחח

לפעמים עדיף לשתוק

או יותר נכון -- תמיד עדיף ללשתוק. ככה אמרו חזלנו

לא מעוניינת שתיגע בי.

אם הוא בוחר להעלב זו הבעיה שלו

לא רלוונטי בכלל אם אני חילונית, דתיה או חרדית לא רוצה שיגעו בי, וזו זכותי המלאה.

לא הייתי בכלל מדברת על שמירת נגיעה וחרדים.

אלא הרבה יותר פשוט- לא רוצה. אם הוא ממשיך- להזהיר שזו הטרדה.

אסרטיביות בתחום הזה מבריחה את הטיפוסים האלו..

בלי שום התנצלות, פשוט לומר לא!

כשהתחלתי לעבוד איפה שאני עכשיו, האחראי בטיחות הראה לי כל מיני דברים כמו איפה המטף ואיך מזעיקים עזרה וכל מיני כאלה, ואז הוא רצה להראות לי איך נחלצים מהחדר קור (אל תשאלו.) במידה וננעלים שם בטעות.

אחרי שהוא הראה לי, הוא אומר: "ועכשיו כתרגול אני אנעל אותנו ונראה איך את נחלצת!" ולפני שהספקתי למצמץ הוא טרק את הדלת ונעל אותנו בפנים!

אבל אז באותה שניה הוא קרא "אוי לא!" ופתח את הדלת בעצמו 😂

אחראי בטיחות: "נזכרתי שיש דבר כזה ייחוד.. טוב אז אני אנעל אותך בפנים לבד ונראה איך את יוצאת!" ברח החוצה וטרק עליי את הדלת שננעלה 😂

בחור קצת מוזר אבל מתחשב אין מה להגיד חחח

בתור עובדת חדשה, זה מזה לא מתאים

לא יודעת למה, בכל מקום שהתחלתי לעבוד בו לקח לי זמן להכיר את השטח. בטח ובטח להסתגל לעבודה עצמה. 

הצלחת לצאת..?

לא חושבת שזה מתאים לנעול את עצמך בחדר גם עם עובדת ותיקה, וגם עם עובדת בכלל, דתיה חילוניה וכו' זה דיי מטריד

כן חחח

ורובם לא דתיים

ולא חושבת שמישהו מהם חשב לתת כיף, גם לא לעובדות חילוניות, איך זה קשור ביחסי עבודה?

הבן אדם סתם הזוי ולא קשור למציאות, ומטריד...