לא הריון ראשון וגם לא שני ;) ידעתי שרואים מוקדם אבל לא כזה מוקדםםם
קשה נורא להסתיר ואני עדיין לא רוצה לספר לאף אחד
הגיוני שבחודש שני להריון יצאה בטן בטן?הריונית?
כןאפונה
בהיריון שני אחותי אמרה לי בשעה טובה, כשהייתי בשבוע 7...
בטח הגיוני תלוי מאד במספר ההריון ובגוף האשהamrachel
זה הורמוניםמדברה כעדן.
שמנפחים את מערכת העיכול... מאטים את הקצב ממש... ולכן זה נראה כמו אחרי ארוחת חג. אבל זה לא קשור לעובר עצמו, הרחם עדין קטנה ובתוך האגן.
זה זמן שצריך את הבגדים היותר רחבים לא להבליט את הבטן של "אחרי ארוחת חג"....
כןממשיכה לחלוםאחרונה
לצערי כן
אצלי יש שינויים במבנה האגן מאוד מהר
וזה גורם לזה שהבטן יוצאת ממש מוקדם
שבוע שבע מתחילה לצאת הבטן...
זה עדיין לא העובר כמובן
אבל זה לא ניתן להעלמה
הנקה, שאיבות ותמ''לאונמר
מבואסת מיזה ממש.
את הבן הבכור לי הנקתי וכשהוא הלך למטפלת שאבתי לו במרץ. כל יום 3 מנות והיה לי מלאי.
עכשו, הבייבי בת 5 חודשים,
ולא הולך לי עם השאיבות. אני לא מצלחה בקושי להגיע לכמות הרצויה,
ויש לי כל הזמן לחץ שאולי זה לא מספיק.
אבל ממש מבאס אותי להוסיף לה תמל.
מרגיש לי כישלון כזה.
אפילו שלחברות ידעתי לעודד יפה מאד שמה הבעיה ואם צריך זה סבבה.
אני ממש מבואסת מיזה.
ואין לי גם מושג מה זה אומר ואיך מתחילים.
עצות מישהי?
אולי שתתחיל לאכול מוצקים?פרח חדש
ואני מאוד מבינה אותך
הבנים שלי גם בגיל הזה רק ינקו, וזוכרת שכאשר חזרתי לעבודה עניין השאיבות מאוד הלחיץ אותי
די מהר הייתי יורדת לשאיבה אחת בלבד במהלך העבודה
והם היו מקבלים אוכל מרוסק במעון/במטפלת
למה הפעם יותר קשה עם השאיבות?השם שלי
יש לך פחות זמן לזה?
עומס כללי?
את אוכלת שותה מספיק?
התינוקת אוכלת יותר?
אם זה משהו שאת יכולה לשנות, אז אפשר להתאמץ בשביל זה.
להקפיד לשתות הרבה מים, לאכול טוב, לישון.
ואם את לא מצליחה, אז באמת להשלים עם זה.
ותזכרי שבקרוב היא תוכל להתחיל מוצקים, ואם היא תזרום עם זה, זה יוכל להוריד לך מהשאיבות.
אולי המשאבה שלך לא מספיק טובה?עוזרת
אם את שואבת יותר מפעם אחת ועד עכשו לא היתה לך בעיה מבחינת כמויות לדעתי כדאי לנסות עוד משאבה
אני באמת לרוב שואבת פעם אחתאונמר
אין לי סבלנות
וגם אני לא אוכלת ושותה מספיק אז לא יוצא מספיק
אבל אין לי פניות בראש ללהתחיל לאכול ולשתות.
עומס פסיכי לצערי
יש לך משאבה טובה?מישהי מאיפשהו
עם איזה משאבה את שואבת?
כן. לנסינו חשמליתאונמר
זה אותה משאבה מהקודם?מיקי מאוס
אם כן צריך להחליף שסתומים ואולי עוד חלקים. כשהם מתבלים המשאבה כבר לא עושה וואקום כמו שצריך
^^^^מישהי מאיפשהו
תתחילי עם להחליף שסתום
יש את החלק כומי הלבןמקרמה
תחליפי לחדש- לי זה עשה הבדל גדול מאוד
ותוודאי שהקונוס מתאים
זה לא הבעיהאונמר
שואב לי אחלה.
אין לי מספיק חלב כי אני לא אוכלת ושותה...
התחלתי לשתות המון. מקווה שיעזור.
תודה ❤️
אני ראיתי ממש הבדל בימים ששתיתי הרבההשם שלי
בול! ב"ה.אונמר
היום שתיתי הרבה. ליטר וחצי כזה עד עכשיו.
סיימתי עכשיו שאיבה שניה עם 3 מנות. ב"ה
תודה רבה ❤️
מנסיוןניקזמני
מה שהכי נוח לך זה מה שיחזיק את ההנקנה הכי הרבה זמן
את הראשון שלי הנקתי בכח והוא היה צנום ורעב ואני עדיין מכה על חטא על זה אני עכשיו ב-5 ושואבת מנה אחת וכל השאר תמ"ל
זה לא! כשלון, ההפך - זה מה שיעזור לך לשמור על ההנקה
תנסי להחליף משאבה, החשמליות הרגילות לא כ"כ מוצלחות
ממליצה ביאמבה או את החיקוי שלו באלי
בהצלחה!!!
תודה לך!אונמר
באמת מבינה את זה ולכן כתבתי.
אני כן מנסה שוב שאיבות יותר,
כי יהיה לי עודמעט חודש וחצי בחו"ל, בלי מעון, אז חבל לי עכשיו להפסיק ולהתחיל תמל.
אז אמרתי שבנתיים אני יעשה יותר בשביל שכן יהיה לי שתי שאיבות ביום,
ואחרי שנחזור נראה מה יתאים ליואם יהיה קשה נשאוב אחת והשאר תמל..
תודה!
היה לי חשוב לשמוע גם את זה.
מתנצלת שזה לא קשור לשירשורברונזה
אין לי כל כך איך לעזור לך
אבל התהלבתי על השם שלך אונמר - הזכיר לי את איסתרק ומהלאל שאני כל כך אוהבת 😅
חח משם הבאתי את זה...אונמר
עברו מאד כמה וכמה שנים טובות חחח
הייתי בת 15 אולי. עשר שנים כזה 😏
חחח גם השם שלי מהסדרה הזו...דיאן ד.
סדרה מהממת!!
ולפותחת היקרה, אני בול באותה סירה.
תינוקת בת 5 חוד' ואני במרדף אחרי מנות החלב...
ומתחילה לשקול להוסיף תמ"ל ונורא נורא מתבאסת מזה.
בינתיים לא מוסיפה, כי נראה לי שזה מידי קרוב לחזרה לעבודה (חזרתי לעבוד לפני שבוע)
נראה לי צריכה לתת לזה יותר צאנס.
אני הפותחת גם 😉אונמראחרונה
זה באמת קשה.
תראי את ההודעה שכתבתי למטה ל@מקרמה
זה קשה ויש לזה מחיר שלא בטוח שהוא מצדיק את זה...
וההתבאסות היא לא במקום.
אך כתבה לי @באתי מפעם פה?
היא נתנה לרביעי תמל מראש ויצא לה ילד נדיר 😂...
מבינה?
זה מרגיש לנו נורא, אבל זה לא עד כדי כך....
בעיקר עבודה של עצמנו מול עצמנו..
בהצלחה 💕
תקשיבי יקרה,באתי מפעם
אני עם חמישה ילדים,
עם הראשון התאבדתי על ההנקה, לא הייתי מוכנה שיטעם טיפת תמ''ל... שפע של חלב, מהמם.
אח''כ עם שתי הבנות הבאות, היה לי יותר קשה לשאוב, פחות חלב -, החיים יותר לחוצים, עמוסים, וזה משפיע על כמות החלב, ניסיתי לשאוב בעבודה, ממש התאמצתי, לא היתה לי שניה הפסקה, וזה היה טירוף.
אח''כ עם הרביעי מראש אמרתי אני לא משתגעת, קניתי תמ''ל למטפלת, שאבתי רק אם הייתי צריכה להקל על עצמי שלא יהיה גודש וזהו. יצא לי ילד נדיר 🤣 מהמם, חכם, מצחיק, שובב, אנרגטי, בריא. תודה לה'. לא ויתרתי על ההנקה, רק על השאיבות.
וואלה צודקת.אונמר
אני צריכה לא להתרגש מיזה.
אם ילך לי בטוב עם שתיה מעולה.
אם אני רואה שזה לא מספיק עוזר, נעבור לתמל בלב שלם חח
תודה ❤️
בעיני המציאות של עבודה ושאיבותמקרמה
היא מציאות פסיכית
זה נסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
ללכת ראש בראש עם הטבע
יש נשים שבכל זאת מצליחות
אבל יש לזה מחיר
ברור שיש לזה מחיר.אונמר
השאלה כמה הוא יקר.
זה מחיר של השקעה.
יש מי שתאמר שהיא מעדיפה לא לעבוד ולהיות עם הילדים שלה, עד שגדלים לגיל גן,
וגם לה יש מחיר.
של סיפוק עשיה, של כסף כל חודש...
לכל החלטה יש מחיר - השאלה כמה הוא יקר.
זה בדיוק היתה הנקודה שלי.
להבין אם המחיר לא יקר מידי, ולא עדיף לי לתת תמל.
אני עדיין לא בהחלטה.
בנתיים מנסה לשתות הרבה כדי שכן יהיה לי מספיק,
ואמרתי בכל מקרה למטפלת שכשלא מספיק לה תתן לה תמל.
אתמול כן הצלחתי לשאוב מספיק עם לשתות הרבה.
תוסיפי לזה שאני עובדת מהבית, כן?
זה לא שאני מורה וצריכה עכשיו להסתגר באיזה חדר בהפסקה של 10 דקות....
אני עוד שבועיים טסה לחודשיים, ואז היא תהיה צמודה אלי,
חבל לי על שבועיים להתחיל תמל..
אז עכשיו אני קצת אמסור נפש,
וכשנחזור נראה מה יתאים לי...
אבל בוודאי שאני חייבת לשים לב שאני לא מנסה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה...
תודה ❤️
שוב שאלת חלב שאובפולניה12
חלב שנשאב ביום חמישי והוא במקרר
אני צריכה אותו ליום שני
עדיף להקפיא או להשאיר במקרר?
במקררתוהה לעצמי
תודה🙏פולניה12
במקרר עדיףדבורית
מוסיפה - כמה שיותר בפנים. לא בדלתשומשומ
ברורפולניה12
מנצלת-יונתי
אני קבוע שואבת חלב ומקפיאה בשביל להשתמש בחלב שיותר "ישן".
ולא פעם אני חושבת לעצמי האם ההקפאה מקלקלת את החלב או שאולי עדיף לשמור במקרר.
תובנות?
תודה 
ממה שידוע ליפולניה12
עדיף לשמור במקרר מהיום למחר ולא להקפיא
עדיף במקרר. ההקפאה גוזלת קצת מהערכים התזונתייםמיקי מאוס
בעקרון אם את שואבת קבוע אז הכי טוב לשאוב ולתת בימים הקרובים
ולהחזיק כמה מנות בודדות במקפיא
ואותן רק מדי פעם "לחדש"
או להקפיא כשיש לך חשש שזה יותר מדי ולא בטוח במאה אחוז שיאכל
תודה רבה לכולכן על התשובות! ♥יונתיאחרונה
זה עובד ככה, בספירות של 6מחכה לבת
מקסימום 6 שעות בטמפרטורת החדר, מקסימום 6 ימים במקרר, מקסימום 6 שבועות במקפיא (מהאחרון הייתי מסתייגת לי אין בעיה לתת מיותר זמן מזה במקפיא)
את בטוחה?שומשומ
בהקפאה אפשר אפילו 6 חודשים ממה שידוע לי
ככה זכור לי שהיועצץ הנקה אמרה באשפוז אבל תכלס באממחכה לבת
נשמע לי הגיוני 6 חודשים
אפשר בהקפאה כמה חודשיםיעל מהדרום
הנהיעל מהדרום
מנצלשת, מרביעי לשני זה גם בסדר?מישהי מאיפשהו
בסדרהשם שלי
נראה לי מומלץ לשמור במקרר עד 4/5 ימים, אבל אפשר גם 8.
תודה רבה!מישהי מאיפשהו
מרשה לעצמי גם לנצלשעלמא22
יש לי קצת חלב שאוב במקפיא שאני רוצה להביא לתינוקת למעון. מתי אני צריכה להוציא אותו למקרר? מדובר על שתי שקיות עם חלב שאני רוצה להפשיר ולאחד אותן לארוחה אחת (הפסקתי לשאוב)
לא יודעת כמה זמן לוקח לזה להפשירהשם שלי
הייתי מעבירה למקרר לילה לפני.
ובבוקר מאחדת.
אני הייתי מביאה למעון קפואשומשומ
שיפשירו לפני האוכל
העירבוב צריך להיות כששתי השקיות באותה טמפרטורהאולי בקרוב
מציעה כמו שאמרו, או לילה לפני להוציא למקרר או להביא קפוא למעון, אולי תלוי לאיזה ארוחה זאת.. אם קפוא אפשר מקסימום להפשיר עם מים פושרים
המשאבה הכי טובהצועקת לך
אחרי שני ילדים ששאבתי להם ולקראת שאיבות אינטנסיביות לשלישי, בא לי לקנות משאבה טובה.
אחת שנח ונעים לשאוב איתה, מנוע חזק, אפשרות להשיג חלקי החלפה בישראל, אחת שלא מתקלקלת כל חודש.
יש המלצות?
אמדה פינס עונה על זהממשיכה לחלום
היא חזקה, לדעתי נוחה אבל זה עניין אישי, יש חלקי החלפה פה בארץ, לא מרבה להתקלקל
אני נהניתי מהמדלה פריסטייל דוצ.המקורית
ביאמבהעוזרת
לא מנסיון אישי אבלמקרמהאחרונה
כמעט כל מי שמסביבי שיש לה אמרה שזו המשאבה הכי טובה בפער
הייגן
בן שנתיים וקושי בדיבוראנונימית בהו"ל
בן השנתיים שלנו, מתוק ברמות
כבר לפני חודש הלכתי לרופא ילדים
שיתפתי בכך שלדעתי לא ממש מדבר מספיק
מחבר משפטים של 2 מילים, משפטים נורא קלילים כמו ''ביי-ביי משהו''
או ''עוד משהו '' וכו'
מבחינת כמות המילים יש לו כנראה באזור ה 50 מילים,
חלקן רק מילים בעלות צליל אחד (קולה = לה-לה. נדנדה = נד וכו')
הרופא ילדים אמר לפני חודש שזה תקין ולכן לחזור עוד חצי שנה אם אין התקדמות צ
היום הלכנו לרופא ילדים אחר
שיתפתי על הדרך גם בעניין הזה
אמר שזה באמת חריג
ביקש לבצע בדיקת שמיעה ולאחר מכן קל''ת..
התקשרתי למספר מכוני שמיעה ויש לומר רק לכמה חודשים קדימה
1. כמה לדעתכן מצבנו גרוע?
2. יש לכן טיפ שיכולה ליישם בנושא עד שהולכת לבדיקת שמיעה?
מודה מראש על המענה,
עוקבת בניק הפרטי על התשובות
לדעתי זה כן מצב שדורש בדיקה וטיפולמתואמת
אבל לפני בדיקת שמיעה אין הרבה מה לעשות, כי בזה תלויה הסיבה לעיכוב - אם הוא לא שומע טוב, אז טיפול בשמיעה אמור לעזור לו להתחיל לדבר, אבל אם השמיעה בסדר אז הטיפול הוא כבר אחר, אצל קלינאית תקשורת...
אולי בינתיים את יכולה לנסות לדבר איתו בצורה מודגשת בשפתיים, כשהוא רואה את הפנים שלך - זה בהנחה שהבעיה שלו היא בשמיעה.
אישית הייתי מנסה להקדים את התור לבדיקת השמיעה, אולי אפילו מחפשת פרטי...
בהצלחה!
תדחפי את התור לבדיקת שמיעהבוקר אור
אם את במאוחדת באזור ירושלים יכולה לכתוב לי בפרטי. זה ממש חשוב כי גם לקלינאית תקשורת תחכי אחר כל כמה חודשים במקרה הטוב
יש המון מקומות שעובדים בהסדר עם הקופות ואת יכולה להוציא להם התחייבות
במצב דומה אמרו לישיפור
לדבר הרבה עם הילד, להסתכל על ספרים עם תמונות ולהראות מילים פשוטות שעוד לא אומר, לספר לו סיפורים, לשחק משחקים עם מילים כמו "לוטו ראשון שלי" וכל פעם לומר את המילים ולעודד גם את הילד לומר. גם אם יש בעיה בשמיעה, כנראה שהוא שומע כשמדברים בקול רם או כשמדברים קרוב אליו. אחרת הייתם שמים לב שהוא לא עונה כשקוראים לו.
אצלי הוא די מהר סגר את הפער, מקווה שגם שגם אצלך יהיה ככה, אבל בכל מקרה כדאי לקבוע תור לבדיקת שמיעה וקלינאית תקשורת וכשהתור יתקרב תחליטי אם עדיין יש צורך.
זה מעולה שאת על זה, כי זה באמת חשובבארץ אהבתי
אבל רק רוצה להגיד שמצבכם לא גרוע בכלל.
אני לא אוהבת סיפורי הרגעה שגורמים להורים להזניח ולחכות שהכל יעבור לבד.
אבל אני כן יכולה לספר שאני מכירה כמה וכמה ילדים שבגיל שנתיים דיברו הרבה פחות, וב"ה בהמשך הצליחו להדביק את הפער (יש גם סיפורים כאלו על ילדים שזה קרה בלי שום טיפול. מי שאני מכירה זה לרוב כן עם טיפול. ובכל מקרה אני ממליצה כן להתקדם ולטפל כי לפעמים זה לגמרי נצרך).
בקיצור, אם כבר יש לו אוצר מילים וגם התחלה של צירופים, זה סה"כ לא עיכוב ענק. טכנית כן כדאי לבדוק ולהתקדם לטיפול (ולא להתעכב עם זה, כי גם ככה התורים רחוקים ויקח זמן עד שהתחילו), אבל רגשית ממש אין צורך להילחץ יותר מידי...
בדיוק באתי לפתוח שרשור על זה!!אני מאמין!
אז בליחה על הנצלוש...
הבן שלי גם בן שנתיים ובמצב פחות טוב...
יש לו אוצר מילים גדול רק שהוא בקושי מדבר אותו. הוא מבין ושומע הכל לדעתי אבל אומר ממש מעט מילים לא ברור ובדרכ רק הברה אחת מהמילה- ("ני"=אני, "בוק"- בקבוק, "דור"-כדור וכו)
אבל ב"ה הוא מוכשר ממש בלהביע את עצמו בדרכים אחרות ככה שהגננת בקושי שמה לב שהוא לא מדבר! תודה לה'!
והתורים לבדיקות שמיעה וקלינאיות תקשורת זה סיוטטט
(כרגע בכלל לא הצלחתי לקבוע תור)
עד כמה דחוף ועד כמה שווה ללכת לפרטי/בהסדר עם הקופה?
רק בקשר לזה שהוא אומר הברה אחת מהמילה -מתואמת
זה תקין לגמרי בגיל הזה.
בהצלחה!
דבר ראשון לקפוץ לאא"ג ילדיםאפונה
או אפילו סתם רופא ילדים, שיציץ לראות אם יש נוזלים באוזניים.
אם יש, אפשר להניח שהם גורמים לירידה בשמיכה ולהתחיל לטפל בהם, לא צריך לחכות בשביל זה לבדיקת שמיעה.
הייתי אצל רופא ילדים לאחרונה בלי קשראני מאמין!
בדק ואין נוזלים באוזניים
הבת שלי בת שנתיים בקושי דיברה112233445566
וכמה חודשים אחר כך פתחה את הפה הווו אההה...
אני בעד במקביל לבירורים,
לנסות לשים לב לתקשורתיות שלו, לא רק המילולית אלא הכללית.
לשמיעה שלו ברמה הביתית איך שאת יכולה לשים לב.
אם את במכביshiran30005
תשלחי במייל למכוני שמיעה שעובדים עם הקופה (ב"ב/ מכבי השלום/ראשל"צ- זה במרכז) ותצייני שזה דחוף
יכניסו לרשימת המתנה ותמיד יש ביטולים, ככה אני עושה קבוע
מציעה לבדוק בדיקת שמיעה פרטיתליד ה'
בעיני זה שווה את המחיר,אם אין תורים זמינים,
אם תצטרכו קל''ת- התורים גם ככה רחוקים ותצטרכו להמתין
לגבי בדיקות שמיעה-עוד מעט פסח
תתקשרי לכל המכונים באזור ותגידי שאת מוכנה לבוא מהיום להיום.
בד"כ יש ביטולים, ואם תציקי להם סביר שתצליחי להשיג תור קרוב (עוד מעט חגים. זו תקופה עם המון ביטולים כי אנשים קובעים תור לפי תאריך לועזי ולא שמים לב שזה ערב חג, או חול המועד...).
ובינתיים תדברי איתו תוך מבט בעיניים, לאט וברור.
והרבה לעודד על מה שהוא אומר- אמר 'לה-לה', ואת מהדהדת את המילה השלמה- 'נכון, זה קולה' (עם הדגשה על ה-"קו".) מקווה שאני מובנת.
אם הוא רק בן שנתייםצועקת לך
אז ממש ברוגע, עוד כמה חודשים תעשו בדיקת שמיעה ותהיו חכמים יותר.
מה שכן- ומועיל להרבה פעוטות בגיל הזה זה לדבר איתם לאט ולחזור על אותם דברים בוריאציות שונות. לדוגמה במקלחת "בוא נבדוק אם המים נעימים, ואו תראה איך המים ניעימים, נכון שהמים היום נעימים?" וגם להקריא להם מספר מצומצם של סיפורים עד שהם כבר יודעים בעל פה את הסיפור ויכולים להשלים מילים.
אני מרגישה כישלוןאנונימית בהו"ל
מרגישה שכשלתי
שנכשלתי
הבן המושלם שלי - למה זה קרה?
בשעה האחרונה אני רק מחפשת מכון עם תור יותר מוקדם ואין כלום
היום ארגנתי אותו בבוקר והרגשתי שאני בתוך הלב קצת כועסת עליו
קצת כועסת על כל הסיטואציה
********
תודה לכן על המענה
הצלחתן קצת להרגיע אותי
נראה ליישם 🙏
אוי, יקרה... את לא כישלון וגם הבן שלך לא!מתואמת
הוא מושלם! מדהים! מהמם! וכרגע יש לו עיכוב קל בדיבור, עיכוב שנשמע שיש לו סיבות טובות, אבל זה דבר לגמרי פתיר בע"ה! ובכל מקרה זה לא גורע מהמושלמות שלו!
גם ילד עם קשיים גדולים יותר הוא מושלם. כל ילד הוא מושלם בדיוק כפי שהוא, וההורים שלו מושלמים בשבילו בדיוק כפי שהם, גם אם כרגע לא תמיד הם יכולים לעזור לו. תאמיני בה' שהוא ברא אתכם בדרך הכי נכונה שיש, עם תנאי החיים הכי מדויקים לכם! (שבאמת-באמת נחשבים קלים... ואני כותבת את זה בתור אחת שכמה מילדיה סבלו מנוזלים באוזניים/עיכוב בדיבור, ואחת גם בסוף התגלתה כזקוקה למכשיר שמיעה באוזן אחת - והיא ממש מושלמת! באמת! וב"ה היא גם שומעת בלי המכשיר, רק פחות טוב, ואנחנו שומעים על כאלה שבמצב הרבה יותר גרוע ממנה ומקבלים הרבה פרופורציות...)
ויכולה לעודד אותך שהקטנה שלי בגיל שנתיים גם בקושי צירפה משפטים והתחלתי לדאוג (בעיקר בעקבות ניסיון העבר שלנו) - אבל עכשיו, עוד לפני שהתחלנו טיפולים כלשהם (עשינו רק אבחונים) היא ממש נתנה קפיצה ומפטפטת לא מעט. יש לה עוד לאן להתקדם, אבל אני לא דואגת... והיא באמת מושלמת ואהובה 🥰
עכשיו הכול נראה לך הר קשה ובלתי עביר, וזה הגיוני, אבל אתם תעברו את זה בע"ה, והכי חשוב בחיוך ובהודיה. מחזקת שוב את ההמלצה שכתבתי לך באישי - תני לבעלך לטפל בכל זה... נשמע שזה לא עושה לך טוב להתעסק בזה...
אין שום כישלון בקשיים של ילדיםoo
בעיניי כישלון הורי הוא רק כאשר הורה לא לומד מטעויות, ופה זה לא קשור.
גם אם יש לו קושי, זה קושי קל ולא מדאיג.
זה באסה להתקל בקושי של ילד ואח״כ בקושי למצוא טיפול. כדאי לנשום עמוק ולטפל בעניין בסבלנות ולא בבהילות, שום דבר לא דחוף.
ולזכור שבסוף הדברים הכי טובים בחיים צומחים מתוך קושי ואתגר ולא ממה שהולך בקלות.
תנסי כאןאמא ואחת
+972548909337
מכללת אחוה. בדיקות שמיעה. תורים זמינים
היי מותקתקומה
זה הילד הראשון שלכם?
זה הילד הראשון שנתקל בקושי?
אני מבינה אותך
אבל השמיים לא נפלו.
הוא לא "לא מתקשר"
יכול להיות שיש מעט עיכוב
זה לא - קרה דווקא לכם
זה משהו שנפוץ יותר משחושבים.
הילדים שלי כבר היו בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, וכנראה תכף נוסיף קלינאית תקשורת לאוסף.
זה לא פוגע במושלמות שלהם בעיניי
הם עדיין הכי מתוקים וחמודים בעולם
פשוט יש להם קושי מסויים, ואנחנו עוזרים להם.
כל אחד בעולם מתמודד עם קושי, אין כזה דבר שלא. ב"ה שיש היום המון כלים שבעזרתם אפשר לקדם את הילדים ולצמצם עד להעלים את הפער לגמרי.
אז הייתי רגע מנסה להסתכל על זה אחרת. טוב ששמתם לב לזה, טוב שאתם יודעים עכשיו מה לעשות, טוב שיש כלים להתמודד.
יכול להיות שתגלו שניתן בקלות להדביק את הפער, יכול להיות שתפתח לכם איזושהי דרך אחרת שתצטרכו ללכת בה. אבל זה לא איזו אבחנה חריגה, הלכו בדרך הזו לפניכם, ילכו בה אחריכם. תחבקי אותו חזק כשיחזור, הוא עדיין בדיוק אותו ילד אהוב
חשבתי על זה אתמול בדיוקרקלתשוהנ
כמה כמבוגרים אנחנו שונים אחד מהשני
כמה מבוגרים למשל תמצאי עם ראיה לא מושלמת, או שמיעה לא מושלמת, עם יכולות למידה שונות, עם צורות למידה שונות, יש מבוגרים שלא יכולים לתפקד עם רעש, יש כאלה שתי ידיים שמאליות או מיליון דברים אחרים
אבל אצל הילדים שלנו כל כך קשה לנו לקבל את זה שיהיה להם שוני או קושי, או שירדו באחוזונים בטיפת חלב (כאילו אנחנו לא רואים כך היום אנשים מבוגרים נהדרים בכל האחוזונים, מרזים מדי עד ממוצעים עד שמנים מדי), או כל אתגר שהם נתקלים בו שלפעמים אפילו לא מפריע להם..
למרות שהם גדלים בדיוק לעולם שלנו, לעולם של שונויות ביכולות, שונויות בתחומי עניין, שונויות בהזדמנויות...
בדיוק זה התחושהאנונימית בהו"ל
אני אוהבת את הבן שלי - מאוד
אבל קשה לי לקבל את זה שיש לבן שלי קושי
קשה לי להתמודד עם זה
הצלחתי להקדים את התור מינואר לנובמבר (עוד חודש וחצי)
מקווה שזה לא זמן המתנה ארוך מידי.
מישהי יודעת אם יכולה כבר עכשיו לקבוע תור לקלינאית או שחייבת קודם לקבל תוצאות של בדיקת שמיעה?
אפשר בינתיים לבקש הפניה מרופא הילדיםיראת גאולה
לקחת שאלוני הורים וגננת להתפתחות הילד,
ובינתיים יש לך חודש וחצי להשלים את החלקים האלו.
לי ידוע שצריך גם בדיקת ראייה.
אפשר לקבוע תורכי כל פה
ורוב הסיכויים שגם לו יהיה תור ארוך ותוודאי שיוצא אחרי הבדיקת שמיעה...
וחייבת להגיד שלי נשמע עדיין תקין אבל בכל מקרה טוב לעבור בדיקת שמיעה בגילאים האלה..
(דרך אגב, כן הייתי לוקחת לאאג שיבדוק גם שקדים וכו..)
יש לי 2 ילדים שעברתי איתם קשיים כאלהשוקולד פרה.
עם הבכורה שלי הלכנו לקלינאית תקשורת. היא הייתה ממש בפער מבני גילה.
ועם הבן האמצעי פשוט חיכינו עד שהוא הדביק את הקצב. גם הוא כשהיה בן שנתיים לא ממש דיבר.
העיקר- לא להילחץ. מה יעזור הלחץ? אי אםשר להכריח ילד לעמוד בקצב. אפשר רק לעודד אותו.
ועוד משהו- ילד בריא, שמח, אהוב זה שווה זהב.
אל תמדדי אותו בכמה הוא מתקדם ותהיי עם יד על הדופק סביב זה.
הילד חייך, צחק- איזה יופי. זה המרכז, זאת הליבה.
הבת שלי היום מדברת ברמה גבוהה יותר מבני גילה. עד כדי כך שכבר שמעתי מכמה, שאולי היא מחוננת (על אף שזה ממש לא משנה לי אם היא כן או לא).
כי אין דבר כזה מושלםאמאשוני
כולנו כל בני האדם באנו לעולם כדי לתקן משהו.
אנחנו בני אדם, עם יתרונות וחסרונות, חוזקות וחולשות.
אם מדמיינים את הילד כמושלם, אז כל התנהגות או ממצא שחורגים מההגדרה של "מושלם" הם למעשה כישלון.
הילד שלך היא אדם בפני עצמו. עם רצונות וצרכים. הוא לא בובה או חפץ בחנות שצריך להיות מושלם או מושלם לטעמך.
כרגע את מתארת קושי אובייקטיבי שיש היום כלים מצויינים להתגבר עליהם.
איך את מרגישה כשההתנהגות שלו, מבחירתו, היא לא מושלמת?
בעיני תפקיד ההורים הוא לסייע ולהכווין ולהקנות כלים לילדיהם על מנת שיהיו הגרסה הטובה ביותר של עצמם. לא בשביל שיהיו מושלמים חפים מחסרונות.
איך אמר ר' זושא?
בבית דין של מעלה לא ישאלו למה לא הייתי משה רבינו, ישאלו למה לא הייתי זושא.
(ואפילו משה רבינו לא היה מושלם)
אני חושבת שההתמודדות הזאת היא הזדמנות בשבילך לבחון את תפיסת ההורות, ולהוריד מהגב שלך קילואים של אשמה ואחריות שלא תלויים בך ולחיות יותר בחמלה כלפי עצמך ובהשלמה מול המציאות.
יש התמודדויות שניתקל בנם שלא תלויות במה שנעשה, ויש טעויות שנעשה והחלאות שגויות שנקבל והשלכות שנצטרך להתמודד איתם, וכל זה חלק מהמסע שלנו פה ועשוי להיות מנוע לקפיצה וצמיחה, אם נדע להתייחס להתמודדות כך ולא להיות מאויימים ממנה ובחוסר אונים ממנה.
פעם אמא המליצה ליחדשה כאן 2
לתת לילדה לשחק בחליל (חלילית צעצוע) ולשתות מקשית.. היא הסבירה לי שזה מה שמפתח את הדיבור שלהם שהם קטנטנים.. והיא באמת צדקה
אחרי תקופה קצרה יחסית באמת ראיתי שינוי בדיבור
זה בגלל שהפעולות האלו מחזקות את שרירי הפה והלשוןממשיכה לחלום
ואז אחרי שהשרירים התחזקו קל יותר להתחיל לדבר
הן גם מחזקות את שרירי הפהמתואמת
וגם עוזרות לנקות את האוזניים מנוזלים, לדעתי...
יש מכשיר שפותח את האוזניים מנוזלים, שעובד על העיקרון הזה של נשיפה בקשית (אירפופר).
מגניב, לא ידעתי את זהממשיכה לחלום
גם אני לא 😅חדשה כאן 2
אני לומדת
מאחרות 😂
בדיוק 🩷חדשה כאן 2
אני לא בעד לנסות כל מיני כיווניםאמאשוני
זה סתם מכניס ללחץ ולהתנהגות לא טבעית.
שימי לב לתחושות שזה מעלה בך כלפי הילד.
זה יועיל מזיק ממועיל,
כל אחת עזר לך דרך טיפול אחרת כי הבעיה נבעה מדברים שונים.
הכי חשוב זה להרעיף עליו אהבה ולחזק לו את הביטחון.
כל טיפול אצל בעל מקצוע ישים דגש קודם כל על הקניית ביטחון בדיבור.
באמת חבל, תרפי.
תתקדמי לפי השלבים ולא לקפוץ קדימה ללא אבחון וללא רכישת כלים מתאימים לבעיה הספציפית שלו.
שום פתרון לא יהיה פתרון של זבנג וגמרנו אלא תהליך שצריך סבלנות אליו, אז הנה התחלת את הצעד הראשון.
כמו שלא היית נותנת תרופות על סמך המלצה בפורום, ככה אני לא חושבת שנכון לקבל תרגולים בפורום.
לי יש ילדים שעד גיל 3 לא דברו מעבר למילים בודדותאימאלה ואימלה
ומאז דברו שוטף
ויש גם מי שהיה צריך עזרה של קלינאית קצת
אז מה זה לא קשור לאיך זה קרה לילד המושלם
ולא בושה לקבל עזרה מקצועית
...נועהל'האחרונה
עונה כקלינאית תקשורת (ולכן הניק הדנדש...)
א': את אמא אלופה, לשים לב שלילד יש קושי, ולרצות לטפל. זה צעד ראשון.
ב' את לא אשמה. את לא אשמה. את לא אשמה. ראיתי ילדים עם קשיים משמעותיים כשההורים הכי משקיעים וטובים (ממש לפי הספר, ברמה שקינאתי ביכולות שלהם לשחק/ להקריא סיפורים וכו') ולחילופין ילדים שכמעט ולא מדברים איתם בבית ומראים יכולות טובות מאוד.
זה חלק מהמסע שבו מכירים בכך שהילד הוא עצמו, עם כל המטען שלו. ולא רק השתקפות שלנו ושל החינוך שלנו.
ג' אל תחכי לבדיקת שמיעה, תקבעי תור לאבחון במקביל תקבעי תור לבדיקת שמיעה
ד' לאחר האבחון אם יש זמן המתנה ארוך תוכלי לפנות בחלק מהמקומות למכוני הסדר ובמקומות אחרים לקבל החזרים לטיפול פרטי
מה את יכולה לעשות?
המון דברים.
בעייני הדבר הכי חשוב (ברמה שאפשר לנסח דרך הפורום) זה להתייחס לילד כבן שיח. לשתף אותו, לדבר איתו. ממש לשוחח איתו.
דוגמאות:
לשוחח על מה שהיה בגן. (עם שאלות מנחות. מי הייתה הגננת היום, מי הגיע לגן, ציירת? שיחקת עם יונתן?)
שיחה על כאן ועכשיו (בוא נכין חביתה ביחד. רוצה לערבב את הביצה. הנה יוסי חותך מלפפון. מה אתה רוצה לחתוך עגבנייה או פלפל?)
שיחה על מה שיהיה (אתה רוצה ללכת לכן שעועים? באיזה מתקן תרצה לשחק?)
שיחה על חוויות (אפשר להסתכל בתמונות מהשבוע האחרון ולשוחח על מה שקרה (איפה היינו כאן? ביום הולדת? נכון! מה אכלנו?? נכון, הכנו פיצה)
בכל הדוגמאות שנתתי השיחה צריכה להיות לא מעיקה ולא חובה. שיחה נעימה.
וספרים תואמי גיל
(כמובן שזה לא במקום טיפול, אלא רק עצה לדרך)
אוף 😪 אין לי כוחWeAreFamily
מנסים כבר כמה חודשים וזה פשוט לא קורה
(ברקע הפסקת גלולות לפני כחצי שנה, כמה מחזורים לא סדירים וארוכים(שלא זיהיתי בהם ביוץ( ובחודשיים האחרונים נראה שחזר להיות סדיר וזיהיתי ביוצים סופסוף)
מנגד מזכירה לעצמי שיש נשים שממתינות הרבה יותר, ושבכלל איך אומרים? "ישנן צרות גדולות יותר"
אבל האמת? זה לאמוריד אפילו בטיפה מהבאסה
והיום גיליתי שאפשר כבר להספיד את החודש כנראה. ואני לא יודעת איך להרים את עצמי. בנות במצב דומה- איך אתן מרימות את עצמכן? באמת שאני אדם מאמין. בכל הלב. ועדיין משהו בעיכוב הזה מוריד אותי מאוד
ובאמת שאין לי כוח לסאגה של בדיקות, רופאת נשים, וכו'
אני פשוט לא מנוסה בעניינים האלה כי לא הייתי צריכה .
ואני סתם פורקת פה (לרוב קוראת שקטה, בקושי כותבת) כי מחפשת עידוד..
בתקווה לבשורות טובות יותר 🙏
היי יקרה מבינה אותך מאוד ❤️פרח חדש
אין לי הרבה זמן להרחיב
אבל קודם כל תדעי שזה לא קשור לאמונה וכו'
יש לך קושי ואכזבה כל חודש
זה עדיין לא אומר שאת לא בן אדם מאמין
ועצה שעזרה לי, לא בטוחה שרלוונטי למצב שלך.
כאשר חוויתי קשיים דומים, מכיוון שהייתי בתוך קלחת של בדיקות, מעקבים לנסות להבין היכן הבעיה
החלטתי על חודש שאני לא מתעסקת עם הנושא הזה בכלל. כי זה מתחים ולחצים שמאוד משפיעים על היום יום והרגשתי שהנפש שלי כבר לא יכולה להכיל את זה.
אז פשוט עשיתי הפסקה של חודש
עשיתי סוויץ בראש לחודש.
זה סתם נתן לי מרווח נשימה להמשך..
חיבוק ובשורות טובות ❤️
תודה על העידוד, פרח חדש ❤️WeAreFamily
אני באמת צריכה את זה.. בייחוד שלא משתפת בנושא אף אחד (פרט לבעלי כמובן)
אני עוד לא בקלחת בדיקות, ומקווה שגם לא אצטרך להגיע לזה, אבל אזכור את עצתך כמובן.
החודש כבר חשבתי ואיפשהו הרגשתי שזה יקרה. אבל לא 
מנסה לחשוב על דרך להוריד ציפיות או לפחות לא להתרכז בנושא כי אני מרגישה שזה לא בריא לי.
ושוב תודה 🙏
כמוני כמוךSARITDO
כל חודש והאכזבה שלו.
ואפעם זה לא היה לי
וכל חודש שאני חושבת עכשיו לנתחיל בדיקות
איכשהוא אני דוחה/לא בא לי
ומממש לא בא לי!!
ומפחדת לוותר על החלום
וכן במשך החודש אני מתנתקת לחלוטין ממש כמה ימים של באסה ולאט לאט אני מנסה לעבוד על עצמי ולשכוח.
גם ככה שום דבר לא בידים שלנו
אז לפחות שיהיה לי מצב רוח טוב
יקרה שיהיו לך בשורות טובות בקרוב!!
ורק בעזרת השם
קשוח, מבינה לליבךWeAreFamily
זה בהחלט ניסיון..
אבל אל תוותרי על החלום ❤️
שולחת חיבוק ומקווה שנבשר בשורות טובות בקרוב!
אמן!!SARITDO
הלוואי
למה לא ללכת לרופאת נשים לביקורתעוזרת
אולי משהו קטן שצריך לסדר וחודש הבא את בהריון
זה בהחלט מה שאעשה 🙏WeAreFamilyאחרונה
ואמן!
התנהלות עם דמי כיס לילדיםאחת פשוטה
מה דעתכם?
הילדים כבר בגיל שהם מבקשים דמי כיס.. ואני לא מצליחה לחשוב מה נכון לעשות. לאפשר /לא לאפשר.. ? ואם כן לאפשר אז כאילו זה יותנה במשהו או לא.
האם זה חינוכי שהם יקבלו כסף אחרי שסידרו/ניקו וכו?
אשמח לעצות בעניין.
נ"ב הגילאים זה 7 ו6
לדעתי לתת כסף זה דבר פחות חינוכיברונזה
אתה עוזר בבית וצריך לקבל על זה צופר? על מה ולמה?
מסכימה עם זה שלפעמים ילד שעזר במשהו יוצא דופן אפשר לתת אבל לא חושבת שכסף, אפשר לתת מתנה למשל או יום כייף עם אחד ההורים כאות הערכה
אבל כסף שיעמוד להם בכיס, בשביל מה? הם ממש צעירים..
אצלנו הייתה תקופה שנתנו דמי כיס חודשיים קבועיםמתואמת
על מטלות בית אני לא אוהבת לשלם, לא חינוכי בעיניי. בעבר הייתי מעניקה פרסים (מהכול בשקל) אבל עכשיו הם גם פחות מעניינים אותם וגם הגעתי למסקנה שגם זה לא חינוכי. אז מעדיפה לנסות לבקש שיעשו עבודות בית פשוט כי צריך (ומשבחת מאוד את אלה שעושים), ולעתים להעניק צ'ופר מתאים/מתכלה (או ממתק קטן, אבל גם זה לא אידאלי, או זמן מחשב, או משהו אחר, ערכי יותר).
אם זה משהו יוצא דופןאמאשוני
אז כן, לא רואה סיבה למה לא,
זה כמו שעודד אותם לנקות ונצא לגלידה.
זה לא מתאים כל שבוע ואפילו לא כל חודש,
אבל אם עושים מבצע מיוחד אז הגיוני לתת פרס. (מדברת נגיד על 10 שקלים לכל ילד בתמורה לסדר וניקיון יוצאי דופן שזה מחיר של ארטיק)
מה שחשוב שלא יהיה תמחור של העבודה תמורת כסף
כלומר שלא יתפרש כשכר עבודה אלא כצ'ופר..
לגבי דמי כיס קבועים אני חושבת שזה עוד מוקדם מדי.
אפשר לתת להם 20 ש"ח בשביל השעשוע חד פעמי אבל לא מעבר.
לבת שלי (7) הבאתי 4 שקל שהיו לי במקרה לא מזמן והיא הייתה בעננים שיחקה בזה כל היום, וגם אם הלך לאיבוד לא נורא.
לגבי התניה, לא ליצור התניה קבועה. התניה קבועה זה שכר עבור משהו.
אצלינו הם מקבלים כל שבוע דמי כיסיעל מהדרום
לק"י
שני הגדולים, בכיתות א' ו-ד'.
אני חושבת שזה הכי נכון. בלי קשר לעבודות הבית.
אצלנוoo
בעבר כשהינו משתמשים יותר במזומן היתה קופסה עם כסף קטן והילדים יכלו לקחת ולקנות להם משהו
היום אנחנו משתמשים בעיקר באשראי והילד מבקש מדי פעם לקנות, לרוב אני מסכימה.
בעלי לפעמים נותן לילדים כסף תמורת משימה (לרוב לימודית) אני לא נותנת תמורה, לא כספית ולא משהו אחר, פחות בעניין של התניות.
בלי קשר, אני מלמדת התנהלות כלכלית נכונה, ע״י שיתוף בכמות הכנסות/ הוצאות/ חסכונות, שזה אחד מהמטרות החיוביות של דמי כיס.
וואו איזה כיף לילדים שלךמאדם
לימוד כל כך חשוב!
הגדול שלי בן 6 וחצי ולא ביקש האמתהמקורית
לא רואה גם סיבה לתת לו
זה לא שהוא הולך לבד לקנות דברים, וממילא אנחנו ממלאים אחר רוב ככל בקשותיו
ומה שאנחנו לא מרשים - לא משנה מאיזה כיס יצא הכסף, אנחנו לא מרשים נקודה
אני לא מתגמלת על עזרה בבית וכו. זה חלק מהחיים בבית וללא תגמול כענין חינוכי
אנחנו לא נותניםטוווליי
עזרה בבית אמורה להיות מתוך התחשבות ונטילת חלק בתפעול הבית, או כחלק מהיענות לגבולות שההורה שם.
לא נראה לי נכון להכניס פה תגמול, כי כל דבר שאת מתגמלת עליו בצורה חיצונית, אוטומטית הילד מבין שכנראה זה משהו לא כיף שדורש ממנו מאמץ עליון וזה מפחית מוטיבציה פנימית.
ואז בפעמים שאין תגמול לא תהיה לו מוטיבציה לעזור.
חוץ מזה, ואני מניחה שזה משתנה בין ילדים שונים, הילדים שלי בחירפון כשיש להם כסף והם לא יודעים מה לעשות איתו.
אני רואה את זה תמיד אחרי חנוכה כשהם מקבלים מהסבים והסבתות דמי חנוכה, אין להם שקט נפשי כל עוד יש להם כסף. אני נותנת להם לקנות בו גם את הדברים הכי טיפשיים רק שיפטרו מזה כבר. אז אולי יש פה הזדמנות לחינוך פיננסי וקבלת החלטות, אבל בסך הכל אני רואה שזה ממש גדול עליהם ולא עושה להם טוב.
עדיף בעיני לצ'פר בממתק או הפתעה שהם מבקשים מדי פעם וכמובן לתגמל כל הזמן במלאאאא מילים טובות😊💜
אנחנו נותנים בראש חודש- אחוז מתוך הכספים שיש לילדronit
ראיתי פעם רעיון שהתלהבתי עליו
פעם בחודש (ראש חודש עברי) סופרים את הכסף שיש לילד, ואז לפי הסכום שיש לו הוא מקבל דמי כיס
חסך הרבה כסף- יקבל יותר כסף
עשיתי באקסל איזה נוסחה
(0-50 ש"ח מקבל 10%, על היתרה בין 50-100 ש"ח מקבל 8/7%, מעל 100 עד 500- 2%, מעל 500- 1% לא מדוייק)
ככה שיוצא מקסימום 20-30 ש"ח לחודש אם יהיה לו אלפי שקלים
זה בעצם סוג של "ריבית בנקים" רק שאנחנו קוראים לה דמי כיס
וככה הוא חושב אם לבזבז את כל הכסף על משחקים וממתקים
או ששוה לו לחסוך ולקבל בראש חודש יותר כסף...
לגבי האם זה חינוכי שיקבלו כסף על מטלותקופצת רגעאחרונה
זה לדעתי לא חינוכי.
דמי כיס זה עניין של גישה. לילדים שלי אין דמי כיס קבועים, אבל יש להם כסף, מדמי חנוכה/מתנות מדודים לפעמים/שקלים בודדים שאנחנו נותנים להם מדי פעם, וכו'.
לדעתי זה חינוכי שיש לילדים כסף משלהם. שלי בני שבע וכמעט תשע, ולפעמים כשהם מבקשים משהו שאני לא מעוניינת לקנות להם, אני אומרת שיקנו מהכסף שלהם ורואה איך הם מתחילים לשקול האם זה באמת שווה את ההוצאה או לא.
בנוסף, נראה לי חשוב ללמד איך להשתמש בכסף: אצלי אצל אחד צריך ללמד שבסדר להשתמש בכסף מדי פעם-הנטייה שלו היא לחסכנות מוגזמת, אצל ילד אחר מדי פעם מזכירים שכדאי גם לחסוך, יותר נטייה לפזרנות...
כמות מי שפירכנה שנטעה
עשיתי היום הערכת משקל והטכנאית אמרה לי שיש קצת יותר מי שפיר, לא ריבוי אבל כן יותר ממה שיש בד''כ.
יש לי תור לרופאה לעוד יומיים אבל בינתיים זה מלחיץ אותי קצת.. יש למישהי ניסיון עם זה או ידע מה זה אומר?
כן ריבוי משמעותי כבר פעמייםשואלת12
חוץ מהלחץ שהרופאים הכניסו אותי ב"ה תינוקים בריאים.
כנראה נבע מסכרת הריונית
וואי מלחיץכנה שנטעה
ב''ה שהכל בסדר. הבדיקות של ההעמסת סוכר שלך לא היו תקינות? עשיתי 50 ויצא תקין, אפילו לא הפנו אותי ל100, אז מוזר אם יהיה סכרת, לא?
אני חושבת שאם זה רק קצת מעל, לא ברמה של ריבויאולי בקרוב
אז זה לא קשור לסכרת. כמות המי שפיר משתנה והיא גם קשורה ליציאות של העובר, אז יכול להיות שהוא בדיוק עשה והיום קצת יותר מים. אולי יגידו לך עוד ימיים לבדוק שוב ואם עדיין יהיה הרבה אז אולי יבדקו דברים כמו סכרת, למרות שאם העובר לא גדול זה עדיין לא נשמע לי קשור..
יש לך עוד יומיים תור לרופא, לא נראלי שיש מה להיות בלחץ בנתיים, היא תדע להגיד לך הכי טוב, אבל קצת יותר מי שפיר, במיוחד באופן חד פעמי, לא נשמע לי משהו מלחיץ
לי היה ריבוי משמעותישלומית.
ולא היה כלום
לא סכרת ולא שום בעיה אחרת.
כנראה סתם לא שתה (;
לי היה ריבוי קל של מי שפיר ולא התרגשו מזהיעל מהדרום
לק"י
ממש בסוף ההריון.
אחרי הלידה הרופאה אמרה שזה היה נראהיעל מהדרום
לק"י
שהיתה סכרת, בגלל הכמות של מי השפיר וכי העובר נולד גדול יחסית (כמעט 4 קילו).
אבל ההעמסה של ה-50 היתה תקינה.
אני הבנתי שאצל 40 אחוזדובדובה
מאלה שמוצאים להם ריבוי מי שפיר אין סיבה...
חסר משמעות...
לי הרופא אמר ש80-90 אחוז זה לא באמת מוסבראור.י
יכול בתיאוריה לנבוע מסכרת או עובר גדול או במקרים נדירים תסמונות כלשהן, אבל אם סה"כ הבדיקות עד עכשיו היו תקינות אז אין מה להילחץ
תודה לכולן!כנה שנטעהאחרונה
יש בעיה כלשהי לעשות ניתוח קיסרי כשהברזל נמוך?מתואמת
עשיתי היום בדיקות דם. עד עכשיו ההמוגלובין שלי היה 11 פלוס, אבל היום הוא יצא 10.7, ועוד ערכים יצאו נמוכים. (קצת גמגמתי לאחרונה בלקיחת ברזל, כי לפני כמה זמן יצא לי ערך גבוה מדי ב-iron)
נראה לי שגם אם אקח עכשיו כל יום ברזל עד הלידה זה לא יספיק להעלות בהרבה. גם עירוי ברזל, מהניסיון שלי, לא יעלה לי בהרבה.
השאלה אם זה בעייתי בשביל הניתוח, או בעייתי בשביל הביות המלא אחרי הניתוח...
(כבר היו לי ערכי המוגלובין נמוכים מזה... לכאורה אני לא צריכה להילחץ. אבל כל דבר מלחיץ אותי לאחרונה...)
לא חושבת שזה שונה מלידה רגילהתוהה לעצמי
להיפך, בלידה רגילה הרבה פעמים מאבדים יותר דם מניתוח והברזל יורד יותר.
בכל מקרה, זה לא שלא ינתחו אותך גם אם ההמוגלובין יהיה 7. מקסימום אולי יתנו מנות דם.
מה שכן ככל שתגיעי עם ברזל טוב יותר ללידה תרגישי טוב יותר אחריה.
מסכימהשושנושי
ככל שערך הברזל יהיה גבוה לפני,
יהיה לך קל יותר אחרי
ככה שכדאי להתמיד..
לא חושבתשלומית.
כמובן מומלץ מאוד שהוא יהיה תקין
בעיקר בשביל ההתאוששות הטובה שלך
אבל מסתבר שלא יקשרו את התינוק בבטן עד שהברזל יעלה....
תודה לכן! גיגלתי קצת ברשתמתואמת
וראיתי שלפעמים נותנים עירוי דם לפני או אחרי הניתוח במקרה של המוגלובין נמוך... (אבל כנראה במקרה שהוא יותר נמוך ממה שיש לי) ואני מפחדת מזה נורא... (גם מבחינה פיזית, גם מההשלכות על הביות, וגם כי זה מגעיל אותי מבחינה איסטיניסטית...)
וואו זה לא המקרה שלך בכללshiran30005
המגולובים 10.7 זה נמוך אבל לא ממש , אם תקפידי על ברזל זה יכול לעלות. ולמה שלא תבקשי עירוי? אני קיבלתי ב 10.3 אבל המאגרים היו ריקים
ובקשר לעירוי דם לפני/אחרי ניתוח- לי היה המוגלובין 7 אחרי קיסרי ירד ככה פתאןם וכן נזקקתי לעירויי דם אחרי הלידה בגלל התעלפויות חוזרות
אבל זה מקרה די נדיר. היום לא נותנים עירוי מתחת ל 8.
בקיסרי האחרון שיחררו אותי עם המוגלובין 8.5 ועלה לבד ב"ה אחכ
תודה רבה על העידוד!!מתואמת
אני באמת עם נטייה עכשיו לראות שחורות...
רק מקווה שיהיו לי כוחות בקרוב לקנות ברזל (כי כבר נגמר מה שהיה לי בבית), ושבאמת זה יעזור. (לעירוי אין לי כוח, וגם כנראה שלא יעזור לי במיוחד)
אחרי אחת הלידות הגעתי להמוגלובין 7עדינה אבל בשטח
ולא נתנו לי מנת דם, גם כי סירבתי וגם כי לא הייתי תסמינית, חוץ מחולשה קשה
גם אני הייתי ככה (כמעט) אחרי אחת הלידותמתואמת
והרופא אמר שאני לא מספיק חיוורת (או משהו כזהף בשביל עירוי דם, ובאמת קיבלתי רק עירוי ברזל למזלי.
אבל זו הייתה לידה רגילה ועכשיו קיסרי...
אצלי אחרי הניתוחהשם שלי
אמרו לא לקום מהמיטה 8 שעות.
ובגלל שההמוגלובין היה נמוך (אני חושבת שבערך 8), אז אמרו לי לחכות עוד.
ממש לא לקום בכלל? האמת שזה גם לא משובב...מתואמת
זה היה בהרדמה מלאההשם שלי
אז אולי זה שונה.
קמתי מהמיטה בערך 10 שעות אחרי הניתוח.
אז כנראה שזה באמת שונה... 
מתואמת
10.7 זה בסדר גמוררקאני
זה נמוך תקפידי ממש על כדורים אבל זה לא קיצוני
אני הגעתי ללידה עם 10.3 בערך וירד לי ל8.2
חולשה מטורפת אבל נתנו לי עירוי והכל בסדר..
תודה!מתואמת
אני בעיקר שואלת אם יש הבדל כשמדובר בקיסרי... (כי כבר הגעתי ללידה רגילה עם ברזל נמוך מזה, ובאמת היה בסדר...)
אם הברזל שלך גבוהאפונה
וההמוגלובין נמוך, יכול להיות שחסר לך B12
מעניין... באמצע ההיריון היה לי באמת מחסור חמורמתואמת
ב-B12, אבל אחרי סדרת זריקות הוא עלה בערך לאמצע הטווח. אולי הייתי צריכה להמשיך לקחת את הכדורים...
בכל אופן, אין טעם עכשיו לבקש עוד בדיקת דם, נכון? אולי פשוט אחזור לקחת את הכדורים של ה-B12...
תיקחי בטוחרקאני
אבל למה לא לבדוק?
ברוראפונה
טוב... אז אנסה לבקש מהרופאה בדיקת דםמתואמת
נראה אם היא בכלל תסכים לתת... (היא בעצמה התקשרה אליי היום כדי לומר לי לקחת ברזל, אבל היא לא דיברה על B12 למרות שלכאורה גם בדיקות הדם הקודמות, עם הiron הגבוה, היו לפניה...)
בדרך כלל לא נותנים בקלות הפניה חוזרת לבי 12שפוש
אם לא עברה שנה מהפעם הקודמת...
אבל אם קיבלת זריקות אז בטח המצב לא כל כך רע.. ואז כדורי מציצה יכולים להספיק..
ממליצה על של סולגאר
רופא אמר לי השבוע שמספיק 3 חודשיםאפונה
בלאומית
פירגן😄 אני בכלליתשפוש
אבל אם יש צורך תמיד אפשר וכדאי להתעקש על זה
זה מה שחשבתי...מתואמתאחרונה
אני קיבלתי זריקות בי12רקאני
שבוע לפני הלידה
ויצא לך לבדוק לפני/אחרי הלידה אם עלה?מתואמת
לדעתי כדאי לבדוקאפונה
כדי לקבל זריקות נוספות אם יש צורך.
סרבן בקבוקיםניקזמני
שואלת בשביל חברה
עשתה הכל כולל הכל ניסתה סוגים שונים של בקבוקים, שאוב מטרנה סימילאק
רפלקסולוגיה, המפתאולוגיה הכל
התינוק לא מוכן
היה מלא שעות בלי בקבוק ועדיין לא מוכן
מה עושים?
בן כמה הוא?השם שלי
אפשר לנסות לתת בכפית או מזרק, שיהיה לו אפילו קצת.
אם הוא קצת יותר גדול, אפשר להתחיל לתת מוצקים.
בן 6 חודשיםניקזמני
כפית\מזרק זה לא תחליף לבקבוק בשהייה של 8-9 שעות אצל המטפלת
גם מוצקים לא
הבן שלי עבר די מהר למוצקיםהשם שלי
בערך בגיל 7.5 חודשים הוא כבר אכל שתי ארוחות של מוצקים. (הוא היה אצל מטפלת עד 14:00).
אם הוא מסתדר עם מוצקים, ולא מסכים משהו אחר, אז זה עדיף משישאר רעב.
עוד חודש וחצי אחרי החגים זה בהחלט יכול לסגור פינהאמאשוני
גם בלילה תינוק פותח צום של כמה שעות רצופות.
אם הוא יונק טוב בבוקר, מקבל מעט מוצקים לאורך 9 שעות, ומשלים את השאר בהמשך זה ממש סביר.
אפשר לתת דייסה מדוללת בכפית מעורבבת עם תמ"ל/ חלב שאוב.
דייסות נמסות מתאימות מגיל 4 חודשים אני חושבת, זה לא כמו ממש מוצקים ותינוקות יכולים לאכול מזה ארוחה שלמה אם הם רעבים.
בקיצור בשביל שבועיים (עד החגים)
או שהוא יתרגל לבקבוק או שיתרגלו לתת לו אוכל אחר.
למה לא בכוס?אפונהאחרונה
היו לי 4 סרבני בקבוקמתיכון ועד מעון
אחת סרבה גם למוצקים והייתה בצום עד שחזרתי הביתה, עד היום 15 שנה אחרי זה היא עדיין קטנטנה
אחד קלט את הקטע כעבור כמה ימים והתחיל לקחת בקבוק
ושתיים עברו מהר מאוד למוצקים בלבד במעון
כולם ב''ה חיים ושמחים
משהי שמבינה במשאפים ואנהלציות- שאלהshiran30005
אחרי שהילד בן שנה וחצי היה חולה כנראה שגם הקטנה נדבקה ממנו. בת 7 חודשים. משתעלת ממש חזק ומפריע לה בשינה.
עשיתי לה משאפים כחול וכתום בשעות אחה"צ. אם אני רוצה לעשות עשכיו אנהלציה מה לשים בפנים בחומרים? היא צריכה להירגע מבחינת השיעול אולי זה יעזור
המשאפים לא עזרוshiran30005
אולי לקצת זמן לכן רוצה לתת עוד בוסט באנהלציה
זה תלוי אם השיעול מגיע מהריאות או מדרכי הנשימהמקרמה
זה ממש תלוי, אם היא מצפצפת או לא..רק טוב=)
צריך שרופא יקשיב לה לראות. בגדול שתייהם לא יזיקו (ונטולין ובודיקורט) אבל גם לא בטוח יעזרו
צריכה לעכשיו פשוטshiran30005
כמה לשים מים/ונטולין ובודיקורט. כן היא מצפצפת זה התחיל פתאומי כזה
בהתחלה ונטולין ואז בודיקורטקפצתי לבקר
לא זוכרת מינון מדוייק.. ב"ה כבר חודשים לא נצרכתי לזה.
תנסי להתייעץ עם רופא אונליין, היא קטנה
ונטולין 0.2 , מי מלך סביב אחדפליונקה
כמות מי מלח לא קריטית.
אבל קחי בערבון מוגבל, אני לא רופאה, בודיקורט לא י דעת
ונטולין 0.5 cc, מים 2 בערךרק טוב=)אחרונה
תתקשרי למוקד להתייעץאהבה.
ונטולין אזור לתת יותר ממה שהיא צריכה
מינון למבוגרים 0.5 מ״ל בדרכ והיא ממש קטנה.. צריך להתייעץ
תודה לכולם! התייעצתיshiran30005
ואמרה לי לעשות 3 סבבים של 20 דק בין לבין. ואם לא יעזור להתקשר שוב
אז תודה!
אצלי יש ילדאני זה א
שמשתעל קבוע בתקופות מסוימות ואצלו זה יותר סטרידו מאשר קוצר נשימה..כשזה קורה נותנת לו בטנזול אבל אסור בלי רופא.. כרגע אנחנו כבר 6 ימים עם זה ולא עובר. רק עושר באותו זמן שנותנת את התרופה והרוםא אמר לא לתת יותר משבוע. אז כנראה אחזור אליו...
6 ימים עם בטניזול?shiran30005
וואו בטח הוא נודניק ברמותתת. אני הבאתי לבן שלי עכשיו 3 ימים פעמיים ביום וכבר לא הייתי מסוגלת להתמודד איתו
בדיקת ביוץ חיובית במשך שבועייםרלירלי
שלום לכולם
מנסה להכנס להיריון שלישי
הפסקתי גלולות כחצי שנה בערך.
ובחודש האחרון התחלתי לבדוק ביוץ בעזרת מקלוני ביוץ של לייף.
והדבר המוזר הוא שבמשך שבועיים הבדיקות מראות לי תוצאה חיובית.
ממש 2 הפסים זהים. וגם יצאה תוצאה שהפס בדיקה יותר כהה מהביקורת (שזה גם תוצאה חיובית)
מה זה אומר? פשוט לוותר על הבדיקות האלו?
מה אפשר כבר להכין ולהקפיא לר"ה??גוגי גוגי
אני בלחץ
ובעיקר עצבנית!!!
עוגות, בשרים מבושלים, עופות, קציצות דגחושבת לעצמי
חלות
כמובן כשהכל עטוף היטב היטב
^^^המקורית
לדאוג גם לכל הסימנים שסה הכי קשה בעיניחושבת לעצמי
וחיבוק על העצבים.חושבת לעצמי
אותי מאד מרגיעהאפונה
האפשרות לבשל על הפלטה בחגים.
אני מכינה בבוקר תבנית, מכסה היטב כולל מגבת ומשאירה על הפלטה 4-5 שעות עד הסעודה. השקעה של 10 דק' בבוקר החג מורידה ממני המון עומס בערב החג (וכמובן מקום במקרר).
מה אפשר להכין?
שילובים שונים של -
עוף
ירקות
אורז
קציצות
תפו"א
מאמינה שיש עוד מלא אפשרויות אבל זה מה שיצא לי לנסות, היה מוצלח וטעים.
^^^ אני גם אוהבתיעל מהדרום
לק"י
בערב החג יש הרבה מה לעשות חוץ מהבישולים.
אז לארגן אוכל בבוקר החג זה לא הרבה עבודה בשבילי (למרות שלוקח לי יותר מעשר דקות😅).
אני מכסה בנייר כסף ומעל מגבתיעל מהדרום
גם אני אוהבת כך, בעיקר שבראש השנה המקרר תפוסמתואמת
בהרבה סימנים...
אני מכינה גם קטניות ככה, כגון עדשים. ואפשר גם קוסקוס ובורגול - הכי מהיר שיש.
ובעיקר לזכור שזה אמנם חג, אבל לא צריך להשתגע עם האוכל... במיוחד שמתמלאים מהסימנים, וגם ככה התפילות ארוכות ואין הרבה זמן לאכול...
בעיניי לראש השנה צריך להתכונן בעיקר רוחנית (לא שאני תמיד מצליחה לעשות זאת... אבל ברמת העיקרון)
תודה!!!גוגי גוגי
בחיים לא ניסיתי
חוששת לקחת סיכון
יש לכן רעיונות למתכונים למתחילות? בדגש על מתכון של ארוחה שלמה;)
ארוחה שלמה קצת קשה להכין מראש, כי אורז ותפואחושבת לעצמי
לא שורדים יפה הקפאה, אולי אולי ממולאים כמו פלפל או כרוב יהיו בסדר
אפשר להגין כמה סוגים של עופות, או קציצותחושבת לעצמי
או בשר, ואז בחג או לפני לדאוג לתוספת על הפלטה.
תפוא, אורז- הכנתי על הפלטה ויצא מצויין
הפוךאפונה
עופות על הפלטה יוצאים מעולה.
כל מתכון כמעט אפשר לעשות על הפלטהאפונה
חוץ מדברים שדורשים טיגון.
אני בד"כ מסדרת ירקות ו/או אורז, עופות מעל, מתבלת, מוסיפה מים אם צריך (רק לאורז תכלס)
מכסה היטב ונותנת לזה כמה שעות.
עוף וירקות נותנים הרבה רוטב, כדאי להגיש ליד קוסקוס או משהו דומה.
שכחתי לציין שזה מתאים בעיקר לסעודה של הבוקר, כי בלילה אפשר להניח רק אחרי צאת הכוכבים וזה לא מספיק זמן. בלילה יכול להתאים אולי לדג (עכשיו אני נזכרת שהכנתי פעם ככה סלמון).
זה באמת יוצא טעים. אני למדתי את הרעיון מהפורוםבארץ אהבתי
ומאז שגילינו כמה זה טעים, זה חלק קבוע מהתפריט.
אני בד"כ כן מכינה את התבנית מראש לפני יו"ט ושומרת במקרר, ואז לפני ששמה על הפלטה רק מוסיפה מים רותחים מהמיחם שיכסו את התחתית של התבנית, ומכסה בחזרה. (זה אולי פחות חוסך עבודה בערב החג, אבל כן חוסך לי זמן תנור, וגם יוצא טרי ובטעם מיוחד וטעים ממש. לי אישית יותר נוח ככה מאשר להתחיל להכין ממש אוכל תוך כדי החג).
תוכלי לפרט מה בדיוק את עושה?-פשוט אני-
מה שמה בתבנית?
נשמע מגניב ממש!
מפרטתבארץ אהבתי
לוקחת תבנית חד פעמית קצת עמוקה, שמה בתחתית ירקות פרוסים לחתיכות (תפו"א, בטטות, קישואים, גזר, פטריות, שום, בצל). מעל מניחה כרעיים עוף.
האמת שעכשיו אני לא זוכרת מה אני עושה עם התיבול - שמה מראש בתבנית, או מוסיפה עם המים שאני שמה בתבנית לפי שאני שמה על הפלטה. (מישהי יודעת איך עדיף?)
בבוקר החג מוסיפה מים מהמיחם (אולי גם עם תיבול, אם לא שמתי מראש, באמת לא זוכרת איך אני תמיד עושה...), שיכסו את תחתית התבנית. מכסה טוב בנייר כסף (שכיסה את התבנית גם קודם במקרר. אבל נראה לי שמכינה מראש עוד למקרה שיקרע, כי זה צריך להיות מכוסה טוב, לשמור על הנוזלים בפנים).
בדרך כלל משאירה על הפלטה כ-3-4 שעות נראה לי. יוצא מעולה ממש...
אבל העוף לא יוצא לבן כזה?רק טוב=)
אנחנו אוהבים שהוא צלוי בתנור או לפחות שחום, השאלה אם אפשר לקבל את האפקט הזה על הפלטה..
אם אין מים, זה ייצלהיעל מהדרום
לק"י
אפשר לבשל עם קצת מים. ואז בסוף לפתוח קצת את הנייר כסף, שהם ייתאדו והעוף ייצלה.
אפשר להוסיף קצת סילאן לצבע.
לא צריך להוסיף מיםאפונה
העוף מפריש המון נוזלים.
יעל מהדרוםאחרונה
תודה!!רק טוב=)
וואי נשמע טוב. תודה!!-פשוט אני-
מוסיפה עוד יתרוןאפונה
שהשאריות אחרי החג טריות ולא אחרי ארבעה ימים פלוס חימום חוזר.
אני מכינה כמו חמין, רק בתבנית (עמוקה יחסית)מתואמת
על הפלטה.
צריך לדאוג שכל המרכיבים יהיו מכוסים במים וקצת מעבר.
מבינה אותךכי כל פה
אבל לחץ ועצבים לא שווים את זה.. מקסימום אוכל פשוט וגם אפשר להכין חלק בחג על הפלטה או עם כירה או חגז..
אפשר להקפיא מלא-
סימנים כולם נראלי
סלטים
עוגות ועוגיות
חלות
עוף, בשר, שניצלים, קציצות וכו..
דרכון זמני בירושליםsa454
בבקשההה, מישהי יודעת אם הם עושים שם במקום??
אתן כאלה אחיות!!!!פרצוף כרית
מלא זמן לא היתי פה
קפצתי , לא ברור למה.. שאלתי שאלה קטנה וקבלתי כל כך הרבה חיבוקים ותשובות
רק רציתי לומר שאתן פשוט מהממות וחברות יקרות מאוד!
חשבתי לתומי אולי מישהי אחת תענה איזו תשובה קטנה...והופתעתי לראות שלל תשובות ורעיונות מכיוונים רבים.. ממש "סיעור מוחין" חח על נושא פעוט ולא כזה חשוב..
וכמובן ד"ש ואימרות כגון היית חסרה שתמידדדד מחממות את הלב ומרחיבות אותו ..
אז באמת תודה ,וד"ש וחיבוקים לכולכן בחזרה!
❤️המקורית
❤️🫂אולי בקרוב
את מקסימהEliana a
תודה יקרות!פרצוף כרית
השאלות שלך תמיד פותחות את הראש♥︎אם_שמחה_הללויהאחרונה
תבקרי יותר!!!
עובר באחוזון 17מחכה מאוד !
כמה זה קטן?
להלחץ?
אצלי הייתה תקופה שהיה באחוזון 11שושנושי
לאחר מכן עלה
הערכת משקל אחרונה לפני לידה אחוזון 40 ומשהו
בסוף נולד קצת קטן במשקל 2900
בשורה התחתונה הלחץ שלך לגמרי מובן
כולנו רוצים את הילדים שלנו בממוצע לפחות
אחוזון 17 זה לגמרי בסדר
אולי רק כדאי שתעשי עוד אס בעוד שבועיים בערך כדי לוודא שאין ירידה נוספת (בטח הרופא ימליץ לך על זה)
איזה שבוע את?השם שלי
זה קטן, אבל לא נורא.
מתחת ל 10 זה כבר יותר משמעותי, ומתחת ל 3 זה עוד יותר.
תמשיכי לעקוב, לראות אם הוא נשאר ככה או ממשיך לרדת.
ועוד משהו משמעותי- האם הירידה באחוזונים היא פתאומית, או שהיתה מגמת ירידה עוד לפני זה?
הבן שלי היה בערך אחוזון חצי.
אני שבוע 34מחכה מאוד !
אז לא נשאר לו עוד הרבה זמן לרדתהשם שלי
תעשי מעקב של משקל פעם בשבועיים,
ואם הוא ימשיך לרדת אולי ירצו לזרז בהמשך.
(בסביבות שבוע 38).
לי היה אחוזון 1. לילד שלוםאנונימית בהו"ל
כמה הוא נולד?השם שלי
ובאיזה שבוע?
2500 37אנונימית בהו"לאחרונה
אצלי בכזה אחוזון עוד לא הלחיצו בכללפצלושון
רק אמרו שהוא קצת קטן... אפילו לא אמרו לעשות מעקב יותר צפוף (שזה מוזר), זה היה שבוע 31
6 שבועות אחכ הוא היה אחוזון יותר נמוך (3 או 8, תלוי לפי איזה או"ס...), ולכן בסוף עשו זירוז בשבוע 38
נולד 2600, יותר ממה שחשבו
וגם בכלל, אחוזונים זה יחסית לאוכלוסייה אז תמיד יהיו גדולים יותר וקטנים יותר וזה סבבה, נראה לי יותר משמעותי אם יש ירידה באחוזון, ולכן לרוב עוקבים יותר
מה לדעתכן גורם להריון להיות יותר קשה?מטילדה
היוש, מלא זמן לא הייתי כאן.. קופצת עקב תהיה שעלתה לי לאחרונה...
מה אתן חושבת משפיע יותר על רמת הקושי של ההריון,
הגיל המתקדם או הקירבה להריון הקודם?
(בהקשר אליי- גיל מעל 35, כל הריון קשה יותר מקודמו... מצד שני אולי אם נחכה קצת יותר עם ההריון הבא הגוף יתאושש יותר ויהיה לו יותר קל? הבנתן את התהיה?)
מספר ההריון (לאו דווקא קירבה לקודם)ירושלמית במקור
(דעתי הלא מבוססת כמובן)ירושלמית במקור
השאלה על איזה קושי מדוברדפנה06032000
אם הקושי זה להתמודד עם בחילות/לסחוב הריון
או קושי בגידול הילדים או בסבלנות אליהם בהריון
אם הקושי הוא פיזי אז כנראה באמת זה קשור להריונות צפופים שהגוף עוד לא התחזק מהקודם וכבר מתמודד שוב עם האתגר
אני ראיתי שמה שמשפיע אצלימאדם
זה כמה הגוף היה חזק קודם.
להריון ראשון נכנסתי תוך כדי שהגוף שלי מפורק מההורמונים של הגלולות של לופני החתונה. כמה שבועות שהייתי חולה ברמה שאני לא הכרתי.
וההריון היה זוועתי ברמות
לא יכולה להזכר בדברים מהתקופה הזו.
הריון שני אחרי שהתאוששתי ולא היה כבר זכר לחולשה ושאר המרעין בישין של ההריום הראשון
והיה סבבה לא מושלם אבל בהחלט נסבל.
כנראה גם ככה ההריונות שלי לא קלים.
והריון שלישי לא מספיק חיזקתי את הגוף קודם כי הייתי עסוקה יותר בלהתחזק נפשית וךא היה פשוט. היה (לא כמן הראשון אבל...)
ואני מאד צעירה והייתי נערה שלא יודעת מה זה חולי ב"ה
אניoo
הייתי בהריון בגיל 36 אחרי הפסקה ממושכת והוא היה קשה, וגם בגיל 27 עם הפסקה משמעותית והוא גם היה קשה אבל פחות מגיל 36.
ההריון בגיל 22 היה צמוד לקודם, היה קשה אבל יותר קל מהם.
לדעתי גיל וגם הרפואה יותר מחמירה עם הגילשואלת12
מבחינתי מזג אוירגלי גלי
סוף הריון בקיץ היה לי סופר קשה.
זה יכול להיותEliana a
כמה דברים
כמו
גיל האם
תזונה
הריונות צפופים
מדד איכות חיים
כמה האישה בתזוזה ותנועה
סביבה
תמיכה
חוסן נפשי
אצלי בעיקר מספר ההיריוןמתואמת
אם כי בכל היריון היה קצת שונה. (ההיריון הנוכחי לדוגמה התחיל קליל מאוד ורק אחר כך נהיה קשה)
אולי גם השפיע אם נכנסתי להיריון תוך כדי הנקה.
הפרשים - לא ראיתי שמשפיע אצלי.
מרחק מהריון הקודם והרבה הרבה גם גנטיקה amrachel
עודף משקל....את תראי
וואי ממשהמקורית
בדיוק גיסתי סיפרה לי שחברה שלהשירה_11
מאמנת כושר בהריון
והיא בכלל לא מרגישה בחילות
אולי זה קשור??? הלוואי
אולי אני טועה אבל כנראה זה קשור לשתיהדפנה06032000
הריונות בחורף שתיתי מעט כי קשה לשתות כשקר והיו לי בחילות נוראיות והתייבשות ועירוי נוזלים
הריונות בקיץ הייתי שוץה המון אפילו לפני שידעתי על ההריון וגיליתי על ההריון באיחור כי לא היו תסמינים בכלל
אז גם מאמנת כושר מטבעה שותה הרבה כי היא מתאמצת , מזיעה וישר יותר חשק ומורך לשתות ואז אין בחילות
לא נבדק מחקרית אבל הסקתי את זה על בשרי
דודה שלי, בהיריון האחרון שלה, עבדה כמאמנת כושרמתואמת
(או משהו בסגנון הזה) ובאמת זכור לי שהיא סיפרה שהיה לה היריון קליל יחסית, למרות שהיא הייתה בערך בת 40 וזה היה היריון רביעי והיא הייתה אחרי שני קיסריים.
מצד שני - בלידה (קיסרי שלישי) היה לה קרע ברחם, ויש סיכוי שזה נגרם מהאימונים המרובים...
אני לא מאמנת כושראפונה
ואין לי בחילות בהיריון, וגם לא לאף אחת מהאחיות שלי...
לא שאני נגד כושר אבל לא חושבת שזו הסיבה
שאלה מעניינתרק טוב!
עונה ספציפית על הבחילות.
ההריונות עם היותר מרווח דווקא היו עם בחילות נוראיות.
הריון ראשון בחילות והקאות מלא. עד שבוע 17. הייתי במצב גופני סבבה לפני ההריון.
הריון שביעי, עם הרווח הכי גדול מההריון שלפניו. בחילות נוראיות. חולשה מטורפת. פעם ראשונה שלקחתי כדורים.
בכל ההריונות היו בחילות. אבל לפעמים נגמרו יותר מהר. או הריון שלמרות הבחילות אפילו אכלתי בשרי. רק הייתי מאוד עייפה.
קשה לבודד משתניםעוד מעט פסח
אבל אצלי בהריונות האחרונים היה הרבה רווח, וטיפלתי בגוף שלי ממש טוב בין לבין (כולל כושר ורצפת אגן ואפילו ניתוח ורידים פעם אחת), ועדיין מהריון להריון נהיה יותר ויותר קשה.
אז לדעתי זה הגיל/מספר ההריון.
אבל ברור שהרווח מאפשר לנוח יותר בזמן ההריון ואחרי הלידה.
תודה על התשובות ❤️מטילדה
שאלה ממש מעניינת, גם אני תוהה לגביהאפונה
מאחורי חמישה הריונות ממש סבבה וההריון הנוכחי סיוט.
עברה בערך שנה מההיריון הקודם אז לא חושבת שהספקתי להזדקן הרבה מאז. נראה לי שזה יותר הצפיפות... גם התחלתי את ההיריון במשקל גבוה יותר, גם לא חזרתי לכושר, כנראה המאגרים שלי הידלדלו (לראשונה בחיי אני סובלת מאנמיה)
אבל זה גם היריון הקיץ הראשון שלי. אז אני לא יודעת להגיד אם הבצקות שלי למשל כל כך חמורות בגלל הגיל או בגלל מזג האויר, והתחושה הכללית...
בשעה טובה! איזה כיף לשמוע!🙂בארץ אהבתי
(לא שקשה הפעם, על עצם ההריון...)
בעז"ה שהקושי יעבור וההריון ימשיך בקלות, ויסתיים בעז"ה בידיים מלאות ובשעה טובה❤️
בטח הקיץ קשור...באתי מפעם
עברתי כמה הריונות שמיני- תשיעי בקיץ,
מזעזע. אין מילים לתאר כמה קשה לנשום, לזוז, לדבר, לחיות... בכללי... . וההריון האחרון ילדתי קצת לפני הקיץ, הייתי פשוט בנאדם אחר בשמיני תשיעי. אין מה להשוות...
אני חושבת שיש שחיקה כללית של הגוףפרח חדש
אז ככל שעוברות השנים, ההריון יותר קשה.
ילדתי לפני 4 חודשים, בהפרש של 5 שנים מההריון הקודם.
ההריון הזה היה בהחלט יותר קשה מקודמיו.
ורידים במפסעות, משהו שלא היה לי בהריונות קודמים בכלל. כבדות בכל הגוף. הריונות קודמים אני זוכרת שדווקא אחרי שעברתי את שלב הבחילות הרגשתי רעננה וקלילה. מה שלא קרה הפעם.
לקראת סוף ההריון הזה, חודש שמיני- תשיעי
היו לי כאבים באגן, כנראה התחלה של סימפליוזיס
בקיצור, תופעות חדשות שלגמרי הכבידו והקשו על ההריון.
לדעתי חוזק הגוף והנפש זה מה שמשפיע על קושי ההריוןאביגיל ##
ההריונות שדאגתי לפני למלא מאגרים של וויטמנים כמו קפסולותb, בי פולן וכד' החבילות היו סבירות יחסית למצבי
וגם חוזק נפשי, כשהבית יציב יותר, הילדים נינוחים וכד' יש לי יותר פניות וזה משפיע!
*הבחילות (לא החבילות)אביגיל ##אחרונה
ילדים❤️
טוב
אני לפעמים חושבת לעצמי לגבי ילודה ומניעה
מה הנכון
כמה נכון לגוף להיות במנוחה
כמה נכון לילדים ,
כמה נכון לזוגיות
כמה נכון לנפש שלי
כמה נכון לתת לילד עוד לגדול לבד
כלומר איך הכי בריא בכל העניין הזה להיות?
אני יודעת שזה אינדיבידואלי לכל אחת ואצל אחת שונה
אבל עדיין זה באמת כזה שונה ואין קווים מנחים?למה אין תמימות דעים לגבי כל זה?
הרי אישה לא יודעת איך יהיה לה אם תביא צפוף
אני בעיקרון שואלת רב לגבי מניעה אבל עדיין כל הזמן שואלת את עצמי איך אני אמורה להתנהל מול כל זה
איך אתן רואות את זה ?
יש ספר שמדבר על זה ?
כמו שאמרת- לשאול רבדפנה06032000
וגם אם הוא אומר לך לא למנוע אחרי חצי שנה מהלידה , ואת מרגעשה שאת לא מוכנה נפשית/פיזית , אז את מציגה לו את הדברים ולרוב הם יתירו למנוע עוד
ובעזרת ה'יש ברכה
הקוו המנחה הואאחת פשוטה
כמה שיש לך כוחות.
כל אחת מכירה פחות או יותר את עצמה ואת כוחותיה ורואה כמה הילדים שואבים ממנה אנרגיות.
ואם לא מספיק יש הכרות עם הכוחות שלנו לפני הילדים אז מאמינה שאחרי 2 ילדים כבר אפשר להבין פחות או יותר כמה אנחנו מסוגלות רוצות ופנויות לזה
לא מסכימהחולת שוקולד
בעיני הקו המנחה הוא כמה שיש לך רצון (וגם זה בהסתייגות)
מה שאומר ש- זה אינדיבידואלי ואין קוים מנחים😉
תדעי לך שיש לי יותר רצון מכוחותממשיכה לחלום
ולפעמים אני מכריחה את עצמי לשים את הרצון בצד
אז זה משתנה בין אישה לאישה
כל אחת והגורם המגביל שלהתוהה לעצמי
אני גם מרגישה שיש לי הרבה יותר רצון מכוחות
כמו שאמרת - אין נוסחה מדוייקתכבתחילה
לכל אחת יש מציאות חיים שונה, רקע שונה, ולכן גם החוויה והאפשרויות שונות.
החל מענייני כספים ועד לענייני תמיכה פיזית ונפשית.
מהבעל, מהמשפחה וכו'..
תוסיפי לזה שכל אחת חווה הריון ולידה שונה ולפי זה לפעמים טכנית הגוף צריך להתאושש מהריון קשה ארוך או לידה מסובכת וכו'..
לכן, לדעתי כל פעם צריך להפעיל שיקול דעת מה המצב באותו זמן.
האם מתאים לי ואז לנו עכשיו עוד הריון ועוד ילד, או שלא.
אני אישית לא שואלת רב על מניעה, לא הוא יעבור הריון, לידה וגידול הילד/ה בשבילי רק אני יודעת מה טוב לי. נקודה.
אני לא רואה שאלה של נכון או לא נכוןoo
מביאים ילדים לפי הרצון
הבאת ילדים אינה מטרה שצריך לפעול בשבילה נכון, אלא בחירה של מה ואיך לעשות בחיים.
הבחירה יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים, ככל שמפתחים מודעות עצמית ליכולת ההשפעה על החיים, הבחירה תהיה מדויקת יותר.
באמת זה רצון❤️
של האישה
אבל אני מציינת עוד גורמים חוץ מהרצון
להם אין חשיבות?
חשוב אבלoo
אחרי שיש רצון
אם אין רצון השאר לא חשוב
אם יש רצון צריך לקחת בחשבון עוד שיקולים עד להחלטה
יש הרבה נשים שרוצות❤️
אבל לא מסוגלות
רצון צריך להיות מותאם למציאותoo
ברור שזה מאוד שונה ואין תמימות דעיםשלומית.
יש מגוון כ"כ רחב של נסיבות: האופי של האישה, כוחות הגוף, מצב הזוגיות, שותפות של הבעל בגידול, עזרה מהמשפחה המורחבת, הילדים שנולדים- עם אלו אתגרים הם מתמודדים, מה האופי שלהם.
ברור שאי אפשר לדעת בודאות ולפעמים עושים טעויות (שיכולות דרך אגב להיו ל2 הכיוונים: כמובן לצד המוקדם,אבל גם יכול להיות שמישהי חיכתה פרק זמן מסויים ובדיעבד הרגישה שהייתה יכולה גם לפני וזה פחות קשה ממה שחשבה)
אבל אני חושבת שבסוף אישה מכירה את עצמה ואת כוחותיה, ויכולה לנסות לכוון למה שלדעתה נכון, ובע"ה עם הרבה סיעתא דישמיא זה אכן יהיה כך.
וברגע שאישה ילדה תינוק אחד היא כבר יודעת פחות או יותר איך זה לגדל תינוק ויכולה לשער קדימה
מעניין אותי שהרבה כותבים על היכולת לגדל תינוק...אור עולה בבוקר
אבל בעיני השנתיים של הינקות הן לא ה-מדד, הקובע . הרי עוד ילד זה עוד נפש ללוות בעולם הזה , בכל השלבים. ילדות, נעורים ,חיים בוגרים ... גם מצד האתגרים , אבל גם מצד הנחת הגדולה בעזרת ה'.
לא כותבת דווקא אליך ,זה פשוט עלה אצלך אז קופצת על זה טרמפ, להאיר את הצד הזה שעוד ילד זה דבר מופלא וגדול , שוב, לטוב ולמוטב . זה לא רק הכוחות לגדל כרגע תינוק ולהחליף טיטולים.
(כמובן שאם השלב האינטנסיבי של הינקות עלול לפגוע נפשית באם ובמשפחה כולה - זה כן שיקול משמעותי. אך זה מקרים מסוימים ולא העיקר שבדבר )
ממש תלויכבתחילה
בשבילי השנתיים וחצי הראשונות של התלות הבלעדית בנו- היתה לי נוראית.
לא מתאים לי להשבית את החיים שלי לשנתיים וחצי.
לא מתאים לי להיות מטפלת.
לא מתאים לי לנסות לפענח מה כל בכי אומר ולהחליף מיליון טיטולים.
לכן, מדובר פה בהקרבה מאד גדולה של שנתיים-שנתיים וחצי מאד מאד קשות וסיזיפיות.
כשבהתחלה תוך כדי התאוששות מהריון ולידה כבר נזרקים ללילות בלי שינה ולטיפול סופר אינטנסיבי.
גם אח''כ
אמנם כבר פחות תלות פיזית, אבל הרבה תלות רגשית.
אנחנו לרוב רואים רק את הטווח הקרובהמקורית
וגם, השלב של הינקות עד שהם גדלים להיות עצמאיים הוא באמת שלב מאוד קשה להרבה נשים
אתגרים יכולים להיות בכל שלבי הגידול של הילדפרח חדשאחרונה
אני דווקא חושבת שהרבה שמים דגש על הקושי כשהם קטנים. שזה דווקא קושי מאוד טכני ובדברים מסוימים אפשר לקבל עזרה חיצונית
ופחות לוקחים בחשבון את האתגרים העתידיים, הבגרות וילדים עצמאיים במידה מסויימת מצד אחד אבל עדיין תלויים בנו ההורים בהרבה תחומים. ואלו דברים שאין תחליף להורים. צריך הרבה מאוד השקעה כח וסבלנות (וכסף)
נכון שזאת השקעה לכל החיים, ומדובר בנפשות שיהיו בעולם הזה ויוסיפו טוב בעז"ה
אבל את הפרות רואים אחרי הרבה זמן, הרבה מאמצים והרבה מאוד כוחות שלא לכולם יש לתת במקביל לעוד הרבה ילדים בבית.
ועם התלות במגוון הנסיבות אני מסכימה מאודאור עולה בבוקר
כל אישה תתן לך תשובה שונה.פרח חדש
כי כל אחת חווה את זה אחרת
לפעמים זה קשור למנטליות
לפעמים לרקע ממנו היא באה
הסביבה שבה היא חיה ומגדלת את ילדיה
גם כן כמה היא מרגישה שהיא יכולה להכניס את הרצונות/יכולות שלה בשיקולים על זה. יש נשים שפועלות בעניין הזה על אוטומט. כי ככה זה. ומי ששלח לי אותם יתן גם כוחות ויודע שאני מסוגלת..
ויש נשים שעם השנים והילדים שנולדים מבינות שיש פה משהו מעבר..
אני חושבת שמאוד חשוב בעניין ילדים להיות מודעים לרצונות וליכולות ולנסות ככל האפשר לנטרל רעשי רקע של מה יגידו, מה יחשבו, אם השכנה יכולה אז אין מצב שאני לא וכו'
אחרי שמבינים ויודעים להגדיר מה אתם מרגישים כלפי זה,
אפשר להתייעץ עם רב או תלמיד חכם
אבל בסוף ההחלטה צריכה להיות שלכם.
אז אולי לא נכון לשאול נשים שאלה כזאת ?❤️
פסיכולוגים אולי?
אנשי רפואה?
זה שאלה להרבה גורמי מקצוע
אני חושבת לעצמי שהנורמלי זה לא הרבה ילדים.
רוב העולם לא מביא הרבה נראה לי
מדיניות המערב לפחות
אבל ביהדות יש עניין להביא הרבה בשביל המצווה
וכאן יש סיעתא דשמיא שכל מה שכתבתי מתגמד ויש דברים מעל הטבע ..
הבריאות של האישה
הבריאות הנפשית של הילדים
הזוגיות
הכלכלה
לנפש הרגישה של האישה
מי אמר שמה שרוב העולם המערבי עושה זה הנורמלי?משתדלתלהיותאני
החברה המערבית היא חברה נכחדת, בהמון מדינות יש ילודה שלילית, אין ילדים ואין המשכיות, אז מאפשרים למהגרים להגיע לאירופה ואירופה נכחדת. אז לא הייתי מתסכלת על החברה המערבית כמודל בהקשר הזה..
מצד שני גם ילודה בקצב מסחרר בלי התחשבות בגורמים נוספים יש לה את המחירים שלה
בכל אופן גם אם תשאלי פסיכולוגים ורופאים תשמעי תשובות שונות שיושפעו מתפיסת העולם ומהשפעות תרבותיות, אין תשובה אחת
אני ממש לא הייתי מסתכלתעל מדינות המערב כמדדשלומית.
לנורמליות...
יש שם הרבה מאוד חוליים רעים "נורמלים"
וברור שצריך לשאול נשים, הן מגדלות את הילדים!
כמובן שאפשר לשאול פסיכולוגית בתני שהיא גם אמא (:
אני חושבתתקומה
שמבלי לשים לב, זה נושא שמאוד מאוד מושפע מהחברה ומהסביבה.
ומכיוון שיש הרבה חברות שונות, כך גם דעות שונות.
ואין באמת תשובה נכונה אחת
כמו שאין דרך אחת נכונה להיות הורים.
כי בסוף הילדים שלנו יהיו מה שהם, לפי הייחודיות שלהם, לפי מה שניתן להם כהורים, לפי מה שלא ניתן להם, לפי החוויות שהם יעברו בחיים. על חלק יש חנו שליטה, ועל חלק לא. וזה לא עניין בהכרח של טוב או רע, אלא של סדרי עדיפויות שהם אלו שהופכים אותנו להיות מי שאנחנו, ובעתיד את הילדים שלנו למי שהם.
פעם חשבתי שצריך לחשוב על כל ההיבטים של ילד נוסף
אבל לפעמים כשחושבים יותר מידי, אנחנו מונעים את הפלא הזה.
אבל מצד שני, גם לקבלת הפלא הזה תמיד, עלולים להיות מחירים משפחתיים. לנו, לילדים, ליכולת שלנו לתפקד ולהיות אנשים טובים.
אז קודם כל צריך רצון. זה ברור לי.
אחרי זה, אני נעה בין הצורך באחריות, לבין היכולת לשחרר את הרצון המוחלט לשליטה בכל מהלך.
ברור לי שזה פלא
ויש גם מקום להשאיר לריבונו של עולם להחליט מתי נזכה לפלא הזה
לצד האחריות שלנו לדאוג לפלא הזה
אין לי תשובה
אבל נראה לי לא לכל דבר בעולם יש תשובה
שאין בזה טוב או רע❤️
זה מעניין ומרגיע
אין פה נוסחה מדויקתהמקורית
כל אחת עושה כראות עיניה לפי התחושות שלה, בהתייעצות או שלא
ויש גם ניסוי וטעייה ולמידה וגדילה
יש לך רצון? יכולת פיזית? נפשית? זה הבסיס בעיניי.
מחפשת המלצה על מיקסר שיחוש לי בצק טוב.חושבת לעצמי
קילו אחד זה מעולה.
גם להכנת קצפות, עוגות, ועוגיות.
מחפשת גם מחיר זול...
יש למישהי?
בא לי כזה משהו שאפשר למצוא באושר עד וכאלה...
תודה מראש!!
☆☆☆חושבת לעצמי
מקפיצה ליחושבת לעצמי
אני לא מבקרת קבוע באושר עד אז לא יודעתכתבתנו
מה קורה שם לאחרונה, סביב פסח הם הביאו משטחים של מיקסרים של קנווד שנחשבים פירמה טובה והיו להבנתי במחיר סבבה. לא יודעת להגיד כמה כח מנוע היה להם, ולא יודעת להשוות אם נחשב יקר או מהיותר טובים אם משווים בין קנווד לחברות אחרות בשוק, אבל אולי עוד יבואו לענות
תודה רבה!!חושבת לעצמי
לי יש בוש ומאד מרוצהמאדם
התנסיתי גם בקנווד פחות אהבתי
תודה!!!חושבת לעצמי
מה הצורך שלך?הבוקר יעלה
כמה את אופה?
כי מיקסר טוב וזול, לא הולכים יחד
נניח בצק פעם פעמיים בשבוע, וקצת עוגותחושבת לעצמי
זה נחשב הרבההבוקר יעלה
לא הייתי מחפשת משהו זול.
הייתי בודקת מה איכותי ויענה לך על הצורך.
בדרכ, מה שזול עולה ביוקר
לי יש קנווד כבר עשר שנים, אני אופה הרבה ובשבילי הוא טוב ועושה את העבודה.
קיצנאייד נחשב טוב יותר.
ולמתקדמים ממש יש דאבו אבל עולה בהתאם..
תודה!חושבת לעצמי
ראיתי שם לפני שבוע מיקסר של קנוודDoughnut
ממש מעולה.
יש לי קנווד דגם אחר כבר 9 שנים, אופה הרבהגם בצקים וגם קצף ועוד וממש מרוצה,
הוא עושה מעולה את העבודה.
טוב לדעת, תודה! את יודעת מה המחיר?חושבת לעצמי
איזה דגם יש לך?חושבת לעצמי
לי יש k-mixDoughnutאחרונה
נראה לי מה שהיה שם עלה באזור 700-800
מעבירה קופון למכשיר הסרת שיער של בראוןרקלתשוהנ
היו פה כמה שרשורים בנושא אז קפץ לי
מקבוצת ההנחות של יונה
https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=1795377150990456&id=275812712946915
סליחה שזה קישור לפייסבוק אני לא מצליחה להעתיק את הכתב. מניחה שזה יעלה עוד מעט לטלגרם אשתדל לזכור להעתיק את זה לכאן
קפיץרקלתשוהנאחרונה
סקירה מכוונת במאוחדתאנונימית בהריון
הייתי בשישי אצל הרופאה והיא שלחה אותי לסקירה מכוונת בגלל כיס מרה לא במקום הנכון,
היא נתנה הפניה לבית אגד (מאוחדת)
תוך כמה זמן קובעים תור?
ועד כמה זה שכיח??
תודה מראש
הפניה בגלל PRUVאנונימית בהריון
זה מה שהרופאה כתבה
עשיתי סקירות מכוונות בגלל משהו אחרהשם שלי
הם מתקשרים אלייך לקבוע תור.
זה תלוי בדחיפות של הבדיקה.
קבעו לי פעמיים בגבעת שאול.
תודהאנונימית בהריון
התקשרתי לבית אגד ואמרו לי שההפניה מחכה לאישור.
אז קבעו לי תור לעוד שבועיים וחציאנונימית בהריון
מקווה שהכל יהיה תקין
אל תלחצי.בדרך כלל זה שטויותמיקי מאוס
אבל הם רוצים להיות מכוסים.
גם מבחינתך כדאי ללכת זה סה"כ בדיקה לא פולשנית
אבל בלי לחץ
תודהאנונימית בהריון
גם הטכנאית אולטרה סאונד אמרה לי,
מחכה להיות כבר אחרי...
עשיתי אתמולאנונימית בהריוןאחרונה
אצל ד"ר מיכאל נדג'ארי,
יצא תקין ב"ה.
אבן שירדה לי מהלב.