פורום הריון ולידה (עמוד 468)

סבלתי שבוע שעבר באופן נוראי והתפשט לכל האגן ומטה

עשיץי אקווילביריו-איזון אגן

פלאאאאא

שווה כל שקל

בדיוק היום אני נפגשת עם הדולה

שמתוכננת לי תרגילי איזון.. מקווה שיעזור

בינתיים אני רובצת על הספה והכאב נרגע

איך שקמה התחושה ממש לא נעימה 🫤

כמובן לא בחברות כמו סקופ וטו-גו, אלא חנויות שיש להם נעליים של חברות אחרות

אני רואה שיש נעלי צעד ראשון גם באליטל, אדידס ושילב

אולי גם שם תמצאי של חברת פאפיה שלדעתי באמת הכי טובים 

כל אחד מסיבותיו,

אולי הגיע הזמן להפחית מינון בהתארחות בשבת.

אנחנו נורא עמוסים כל השבוע שכשהוא נגמר

פשוט אין כוח להכין שבת ואין כוח לבשל...

לשבת פעם בחודש.

זה שווה את הרוגע של שניכם.

אני מכינה שבת בשעה, אין לך שעה ביום שישי כששבת נכנסת בשבע?

לא חושבת שזה משנה מה הולך אצל זוגות אחרים,

מה שמשנה זה מה שמפריע לך ומה שמפריע לבעלך, וצריך להגיע לפיתרון שיתן מענה לשניכם.

ולהכין שבת מינימלית לשניכם.

חלות ועוגות לקנות

סיר דגים לערב, תבנית עוף עם תפו"א לבוקר.

אפשר גם גלידה ופירות מפנקים.

שווה את הביחד והנחת של שבת רק שלכם.

לא נעים שישמעו/ מיטה זרה/ אין מקלחת צמודה

אין פה מה לשחרר

יש 7 ימים בשבוע, לא חייבים בשבת ומנגד לא חייבים להתארח כל הזמן.

בשבת מגיעים למיטה רגועים

בלי לחץ שצריך לקום לעבודה ובלי העייפות של סוף יום...

אז בעלי ממש רוצה בשבת הוא טוען שזה הרבה יותר כיף לו מכל יום...

אז נכון אתם בימי שישי פחות עייפים

אחכ כשכל התנאים יתמלאו זה לא ככ ישנה.

אבל כרגע - צודק מבחינתו.

לי מרגיש פחות נעים. במיוחד בבתים יותר קטנים וצפופים.

תשתדלו אולי שבת אחת בחודש שאתם עושים בבית בשביל זה.

לי אישית גם נשמע פחות קריטי בשבת אבל אם לבעלך חשוב, אפשר להשתדל..

וגם באוכל לא צריך להשקיע יותר מידי, אתם עדיין רק זוג..

אופציה נוספת בזמנים שהיינו עמוסים, היתה יום שישי בבוקר.. אולי יעבוד לכם.. 

שישי בבוקר/ מוצ״ש (לא עייפים אחרי שנ״צ)

צריך להיות יצירתיים כדי למצוא זמן שמתאים מכל הבחינות

מצטרפת בחום להמלצה לעשות שבת בבית, גם בשביל זה אבל לא רק.

שבת זוגית זה משהו מגבש בפני עצמו, סעודה שהיא רק שלכם, עם האופי שאתם נותנים לה, זמן ללמוד ביחד, לדבר, לנוח, להתכרבל ביחד על הספה, לשחק, לטייל כשמזג האויר מאפשר.

והכנות לשבת באמת יכולות להיות מהירות כמעט כמו לארוז תיק. אם רוצים להתפנק יותר אפשר לקנות פינוקים מוכנים...

אם את רוצה טיפים איך להכין דברים לשבת בכמה דקות אז בשמחה!

למשל את יכולה לסגור סעודת שבת בעוף עם תפוחי אדמה בתנור, זה ממש כמה רגעים להכניס לתנור ואחר כך התנור עובד בעצמו, אפשר להכין כמות כפולה ולסגור שתי סעודות.

תנסו, בעלך ירוויח את הלילה בנחת, את תרוויחי את הרוגע והשקט כשאתם ביחד, ושניכם ביחד תרוויחו דברים נוספים.

אבל גם מבינה אותו.

אני הייתי מתאמצת להיות יותר שבת בבית.

אפשר לקנות אוכל קנוי אם ממש לא מצליחים להכין.

אנחנו מכינים שבת ביום חמישי בערב, ומה שאפשר מכינים כבר ברביעי.

ויש גם דברים שמכינים כמות ומקפיאים וזה חוסך לנו עבןדה לשבתות הבאות

ולא לגמרי קשור,

בתור זןג בלי ילדים גם התארחנו כל שבת, היום במבט לאחור ממש מתחרטת על זה.

עכשיו אנחנו כמעט לא נוסעים, שבתןת בבית זה כייף ממש.

אבל יש פעמים שבאלי שנהיה רק שנינו לבד, בלי אף ילד סביבנו.

ואז חושבת לעצמי שחבל שלא ניצלנו את הזמן עד הלידה של הבכור המתוק שלנו.

אתם עוד בלי ילדים אז ממליצה כן לטעום שבת שזה רק אתם. לא רק מהבחינה של מותרים אלא בכלל, להיות שבת כזוג בבית

קודם כל זה יותר קל בלי ילדים

דבר שני,תקנו הרבה. או הכל.

 אני ממש מבינה את התחושה שלך שלא נעים

אבל בכל מקרה מצד שני כמו שאמרו שלך ממליצה לך בחום רבבב על שבת בבית במיוחד לפני שיש ילדים

בפעם הראשונה זה יצא לנו בטעות שנשארנו בבית וממש הכנתי שבת רצינית והיה כייף לי גם ההכנות

שבת אחכ מבחירה הלכתי על שבת פיצית:

דגים אמא שלי שלחה, סלטים קניתי, חלות, עוגה ועוגיות גם קניתי

והשיא שלנו היה הכי כייף זה שקניתי בגטים, טיגנתי שניצלים אפיתי לפני שבת בטטה וחציל

אז היה סעודה של בגט, שניצל עם ירקות אפויים וטריים

היה פשוט טעים, כייף קליל ומשביעעע

גם קנינו חטיפים, גלידות וכאלה שיהיה אוירה נחמדה

והייתה שבת שיא אנחנו קוראים לה השבת של השניצל😅

אז כמו שאמרו לך אפשר להשקיע שבת עם אוכל אוכל ואפילו אם זה בקטנה  דווקא לפעמים זה נהפך ליותר כייך וקליל

אהה ועוד משהו שבת זה בול זמן לכל מיני משחקים או שיחות שלא מוצאים להם זמן במשך השבוע

תנסי, מקסימום תהנו

תודה רבה!!!

עשינו כבר כמה וכמה שבתות בבית

וזה באמת כיף והכל אבל זה כן דורש ממני עבודה

כרגע בימי שישי אנחנו מטיילים... 

מידי פעם אנחנו כן עושים אבל זה מורכב...

איפה שאנחנו גרים אין עדיין בית כנסת קרוב לבית אז זה ללכת המון

ואין אוכל קנוי משהו קרוב, זה לצאת בשישי לקנות רחוק ואז להגיע הביתה ולתקתק...

בכל מקרה אני מבינה שאחרי הלידה זה עוד פחות ופחות יתאפשר 

אבל מאמינה גם שאז יהיו יותר שבתות בבית...

אי אפשר להנות מכל העולמות,

תחשבו יחד מה הכי חשוב לכם,

תנסו לשלב

(שבוע אחד הכיף יהיה בטיול יחד, שבוע אח"כ הכיף יהיה לבשל ולהישאר שבת יחד)

למה רק את מבשלת?

אם לבעלך יש בעיה עם האירוח, אז שיעזור במאמץ להישאר בבית ויהיה לשניכם טוב.

בהתחלה לוקח זמן ללמוד לבשל, אבל מתרגלים לזה מאוד מהר ואז מתקתקים.

ואפשר לקנות המון דברים חצי מוכנים בסופר רגיל. לא צריך דוכן של אוכל מבושל לשבת.

למשל לקנות עוף נקי וחתוך, שניצלים פרוסים,

אורז שלא צריך לברור, ירקות קפואים לתנור או להקפצה (שעועית, כרובית, וכד')

מה שקשה מנטלית זה להתרגל ולהתחיל. לוקח זמן ללמוד מתי להוציא להפשרה, סדר פעולות.

בכל מקרה לומדים את זה מתישהו בחיים, למה לא להתחיל עכשיו..

סלטים, עוגות, פירות, חלות אפשר לקנות בכל סופר..

הוא עוזר...

אני מבשלת והוא מנקה, שוטף כלים...

הוא פחות מסתדר עם בישול ואני מפונקת באוכל אז מעדיפה להכין בעצמי

אבל הוא בהחלט עוזר ומתכוננים לשבת ביחד

נשאר רק לתעדף.

גם להיות מפונקת באוכל זה בסוף עניין של בחירה ואילוצים ומתקשר לעניין התעדוף.

אם תשימי דברים אחד מול השני, אולי פתאום זה יהיה שווה את המחיר.

זה לגיטימי להחליט שאתם ממשיכים להתארח ואחד מכם מוותר על הנוחות שלו בנושא הראשון שהעלית, אבל אז תראי את הרווח-

ממשיכים לטייל

ממשיכה להתפנק בנושא האוכל

ממשיכים את אותו קצב החיים שגורם לכם להיות עמוסים במהלך השבוע

בעלך ממשיך לא לעשות את מה שהוא פחות מסתדר איתו (בישול)

יש גם נוחות כלכלית לא לעשות קניות לשבת.

מנגד, אם תחליטו להישאר יותר, זה לא ישפיע רק במקום אחד, יהיה לכם זמן יחד (שאולי יפצה על הטיול של יום שישי)

יש המון רווחים מכל החלטה, בסוף הכל תלוי מה *יותר* חשוב לכם,

ואפשר לקבוע מינונים לפי מה שמתאים לכם.

אם חיפשת נירמול לסיטואציה, אז כל מה שתיארת עד עכשיו הוא לגמרי נורמלי. מפה זו בחירה אישית של כל זוג איך להמשיך.

בגדול, החיים מתחלקים ל-

לפני הילדים

אחרי הילדים.

אין מה להשוות את השחרור והחופשיות של לפני.

הספונטניות, וההתארגנות בכל תחומי החיים.

לכן, חשוב לי לומר לך שמאדדדדד כדאי לכם לנצל את הזמן שלפני הלידה לזמן זוגי משמעותי.

אז טיול זה בהחלט זמן זוגי משמעותי, אבל גם שבת לבד בבית זה זמן זוגי עוד יותר משמעותי כי הוא יהיה שגרה בחיים אח''כ לעומת טיול שהגיוני שיפחת התדירות..

שבת בבית זוג לבד מייצר סיטואציות שכדאי מאד שיקרו לפני הלידה ולא אחריה על מנת שתגיעו מוכנים וחזקים זוגית. לדוגמא -

1. הכנות לשבת- חלוקה ביניכם, מתי עושים מה, עד כמה משקיעים.

2. שבת עצמה- זמן של שקט. ניתוק. פשוט לבד.

זמן ממש מתאים לשיחות עמוקות, והשלמת פערים מכל העומס של כל השבוע.

אם את אומרת שבמילא אחרי הלידה תעשו יותר שבתות בבית, ממליצה לך ממש "להתאמן" איך אתם עושים שבתות בבית, ככה שלא יקרה מצב שאתם רבים על מי יכין מה ומי יעשה מה וברקע תינוק צורח שמגביר את העצבים.

יש נחת, רוגע..

לא צריך לקום יום אחכ מוקדם לעבודה (בטח אם עדיין אין ילדים שיעירו אותך מוקדם)

נשמע לי גם מקסים שאתם מטיילים כל יום שישי ומנצלים את הזמן הזה.

צריך איפשהו לעשות סדרי עדיפויות לדברים שלכם.

אפשר לטייל שישי כן שישי לא ובשישי שלא מטיילים להיות שבת בבית

מצטרפת לכל אלו שכתבו ששבת בבית היא משמעותית גם מעבר לקיום יחסים.

זה יממה שלמה של להיות יחד.

להעמיק בקשר הזוגי ואפרופו יחסים, זה גם להגיע אליהם ממקום אחר.

יש ממש הבדל בין לסיים סעודה עם כולם, לאחל לילה טוב וללכת לחדר

לבין לשבת לאכול ביחד, להתחבק ולהתכרבל על הספה ומשם להמשיך..

אני חושבת שגם אם כולן יענו לך פה "בטח זה ממש סבבה להיות יחד כשמתארחים"

ובין אם כולן יענו "ממש לא, לא עושה את זה"

זה לא רלוונטי. כי לך זה לא נוח ואנחנו לא יכולות לשנות לך את התחושה הזאת.

ולכן אני חוזרת להתחלה שצריך לתעדף מה חשוב לכם

פשוט לא כולם מדברים על זה

זה האחים מול ההורים

ההורים שלי צעירים בגילם וזקנים ברוחם😅

וזה קצת בעיה לפעמיםםם

ברור שאוהבים אותם ורוצים שיהיה כיף

וחשוב לכולנו!

אבל צריך todo something about ittttt

אמא שלי היתה אומרת שכשיש שני אנשים זה כמו שני מעגלים

אם הם בנפרד- אין להם שטח משותף ואין מריבות אבל הם לא נוגעים אחד בשני. הם מרוחקים.

אם הם אחד על השני- אז הכל שטח משותף ויצא שעיגול אחד נעלם ואיבדנו אותו.

אבל אם הם נמצאים ביחד, תמיד יש חלק ששיך לכל אחד, ושטח אחר ומשותף שעליו צריך לעבוד יחד

ולכן צריך לטפל בדברים

ולראות אם יש איך לשנות

כדי שיהיה יותר נוח ולא נצטרך לנתק את המעגלים 

לכן זה מייד מה שעלה לי במחשבה, בתור דוגמא לסכסוך.

לא חושבת שאפשר לייעץ בלי לדעת את הנסיבות ועל מה מדובר.    

לחכות כמה דקות ולראות מה התגובה של הגוף

או שבעצם אם לא מתכוונים לאכול הכול אז לא צריך?🤔 (בעלי בדיוק יצא לתפילה אז לא יכולה לשאול אותו...)

טוב, יש מצב שזה דווקא משהו שאהיה מסוגלת להכניס לפה, אז אולי אנסה...

תודה!

אז אכלתי עוד קצת בייגלה והלכתי לישון. למרבה הפלא בסוף נרדמתי - וישנתי עד לא מזמן 🙈 פשוט לא הצלחתי להקים את עצמי מהמיטה... עכשיו אני עדיין חלשה, ושוב אוכלת בייגלה. אבל ב"ה כבר לא מרגישה בחילה וצורך להקיא, אז מקווה שבהמשך אצליח לאכול נורמלי ולהתחזק...

שזה בלי ברכת "על נטילת ידיים" כשזה כמות של פחות מכזית

ואכן מברכים "המוציא"

ובלי ברכת המזון

במיוחד שגם הבת שלי הקיאה פעם אחת השבוע (אבל חשבתי שאצלה זה בעקבות מאמץ ועייפות).

מקווה שלא הדבקתי אף אחד אתמול

תכיני לימונדה, או שמישהו יכין לך .

זה יסתום קצת את הרעב הקשה עד שתצליחי לאכול משהו קטן וגם יותר קל להקיא את זה... 

כבר לא מרגישה צורך להקיא.

רק צריכה לאכול משהו נורמלי כדי להחזיר לעצמי את הכוחות...

בכל אופן, שומרת את הצעתך לפעמים אחרות שלא יבואו ❤️

במיוחד בהתחלה, במיוחד שיש קצת דימום- לוודא שההתקן במקום והכל בסדר.

אני בהתחלה הלכתי פעם בחודש-חודש וחצי,

אח''כ מעקב פעם בחצי שנה.

איזה קטע, חשבתי ללכת עוד שנה 😅

הדימום זה מההסתגלות אז לא חוששת

*99% מניעה.

במקום אז אין צורך לבדוק בתכיפות אלא פעם בחצי שנה בערך.

בדרך כלל אם הוא נפלט זה במחזור הראשון /שני אחרי ההתקנה

ככה גם עשיתי עם שאר ההתקנים

אח''כ פעם בשנה

ואם הטכנאית ראתה אז הייתי מוותרת על התור

שווה לחכות יום יומיים ותתמכרי

איזה כרית בדיוק קנית? של איזה חברה?

יש חברות שאפשר להוציא קצת ריפוד מבפנים ואז יהיה לך פחות עובי בצדדים וגם למעלה בראש תוכלי לשחק עם זה.

אני בלי הריון והנקה משתמשת בכרית הריון, וואלה איכות שינה ברמה גבוהה.

אפשר להוציא מילוי, הוצאתי קצת. אולי אני צריכה להוציא הרבה ואז יהיה לי נוח? מלחיץ להוציא הרבה, מרגישה שאני הורסת אותה

זהו, חשבתי שאנסה ואתרגל אבל אני לא מצליחה להיות איתה יותר מכמה דקות...

אני קניתי לי להריון כרית הנקה, צורת יו אבל קצרה יותר. ממש לא היה לי נוח לשים עליה את הראש, לי היה נוח לשים אותה בין הרגליים, ואז צד אחד תומך בגב וצד אחד בבטן והנפח בין הרגליים גם היה לי טוב. את הראש שמתי על שתי כריות שטוחות רגילות.

שהייתי אומרת לה שאתפלל עליה בלידה

אבל בלידה אני לא זוכרת איך קוראים לי

בכל אופן, אני לא הולכת למקווה בהתנדבות....

שאין לסגולה הזאת שום מקור

ושתחסוך לעצמה סגולה אחת פחות

וזה סבבה

אבל לדבר בדעתנות וידענות על משהו של מישהו שחושב אחרת ממך זה לא מכבד..

ורק בסוגריים -הרב מרדכי אליהו דווקא כותב שיש לזה מקור ומעלה.

אז את ךא חייבת לנהוג ככה אבל גם לא לבטל מי שכן מתחברת.

אמרתי משו לא יפה ואני חושבת שהתנסחתי בצורה מכבדת למדיי.

ובטח כשביקשתי טובה בנושא כל כך רגיש ופרטי

אז זה היה פוגע בי מאוד

דעתך לגבי הסגולה לא אמורה להיות. מובעת ככה

אפשר לומר

סליחה נשמה היתי משחה לעזור אבל פחות מתחברת לסגולות..

זה מכבד

לומר את דעתך כ-תעשי לעצמך טובה ותחסכי לעצמך עוד סגולה מיותרת

זה מאוד מזלזל ומתנשא בעיני

לא מחפשת להוכיח

ומאמינה שהכוונה טובה💓

אבל כשמדברים פה על חוסר רגיושת במיוחד בענייני פוריות..אזת נקודה למחשבה האיך מתנסחים

ואת התגובה שלי רשמתי דווקא ממקומי כמטופלת פוריות כבר כמה שנים טובות...

יכולה בהחלט להבין למה את מתכוונת...

ולא רשמתי את זה כי *אני* פחות מתחברת לסגולות אלא באמתלעשות לה טובה 

קצת חששתי אבל זאת אחותי שאני מאד מאד אוהבת והלכתי בכל זאת

לדעתי כל עוד אין ירידת מים אין בעיה של זיהומים וכזה (לא יודעת רפואית אבל נראלי הגיוני)

מה שכן, ביקשתי להכנס ראשונה. זה היה ממש מרגש והיום היא בה בהיריון ישתבח

בלי להיכנס לפרטים

שכבר יש פתיחה מסוימת ולכן רפואית ממש חשוב שתמנעי מכניסה לבריכה וכו' וגם ממקווה

שיש חשש שיגרום זיהום

ולכן למרות שכבר אמרת לה שכן (אמרת לה?) בסוף זה לא מסתדר רפואית

כמובן את יכולה להוסיף שתתפללי עליה מאד בלידה וכו'

וכמה היא חשובה לך

אלא אם את שואלת רופא מומחה שאומר לך שזה בסדר

אם לא - לא הייתי לוקחת סיכון לזיהום

התשובה הזאת ממש ממש מכבדת.

גם אם רפואית אין בעיהוסתם לא בא לך - ממש מתחברת לתשובה

החיטוי במקווה בדר"כ ברמה מאד גבוהה.

לפי זה עם הידע שיש לך תקבלי החלטה ואולי גם תוכלי לשתף אותה בכל הרגישות והאמפתיה. 

לפי הידוע לי אין בעיה.

מותר מומלץ לנשים בהריון ללכת לבריכה. כל חודש תשיעי.

ולא תמיד יודעים אם יש פתיחה או אין...

והמים עם כלור.

וכל עוד שאין ירידת מים לא ראיתי שאומרים שיש סכנה לזיהום.

מופתעת בכלל מזה שאני הראשונה שכותבת ככה ושרוב התשובות פה אחרות...

שיהיה בשעה טובה ובקלות בעז"ה, לך ולה!

להיות ראשונה אחרי שמחליפים את המים.

אם זה ככה לא אמורה להיות בעיה

בתור ממתינה לשעבר שכלל לא מאמינה בסגולות,

דווקא לסגולה הזאת יש מקורות - מקורות אמינים.

בלי קשר לסגולה עבור הממתינה יש גם סגולות לעובר עצמו.

הריון קודם מודה שלא עשיתי, 

הפעם חברה קרובה ממתינה ביקשה ואני הכי בעולם שמחה לעשות את הדבר הקטן הזה - בשבילה.

אני לא יודעת מה לגבי מצב הפתיחה והמחיקה

אולי לבקש במקווה להיות זו שטובלת ראשונה ככה המים נקיים?

יש מגוון בכל מיני אורכים והאיכות טובה, מכותנה וכו'.

נעים בטירוףףףףף כמעט ולא מזיעים איתו

אני קניתי כזאת

סט פיג'מה ויסקוזה

עם המילה ויסקוזה ויגיעו לך כל האפשרויות מהבד הזה... יש כותנות ויש מכנסיים קצר ארוך 3/4...

ממש ממליצה.

איכות חיים. הרבה יותר טוב מכותנה למינהם בעיני...

מכנסיים עד הברך, ודווקא היו הרבה אופציות. אבל כנראה תלוי בחנות.

תנסי שיין או נקסט. יש לי מוצלחות משם. 

את כבר גדולה, ולכן ממחר את תשני בחדר לבד.

כל אחד יישן בחדר שלו

את בחדר שלך,

ואבא ואמא בחדר שלהם.

אם תתעוררי, תקראי לנו ואנחנו נבוא אליך.

לגבי היקיצות-

אני חושבת שלטווח הקרוב באמת עלול להיות שינוי לרעה בעניין אבל לטווח הרחוק הגיוני שיהיה שיפור.

מאחלת לך לילות טובים

קודם כל בהצלחה רבה רבה ❤

והיא לא קשוחה, זה מאוד נפוץ שמבקשים את זה ואם אני לא טועה זה כחלק מרשימת הבדיקות שיש לבצע לפני שמתחילים טיפולים.

(וגם אם זה לא חובה, זה מאוד מקובל, ככה לפחות היה אצלינו וגם אצל חברות שעברו את התהליך)

עשית בעבר בדיקות גנטיות?

אם עשית את הבסיסיות יכול להיות שתוכלי לבקש להתחיל לפני שמגיעות התשובות.

בכל מקרה לוקח לתשובות הרבה זמן להגיע,אז כן כדאי לקבוע תורים אפילו שעוד לא עשית ועד התור כבר יהיו לך תשובות.

אנחנו עשינו דור ישרים והסתפקנו בזה.

אבל אני יודעת שהייעוץ הגנטי מקיף יותר מדור ישרים.

כל הבדיקות לפני התחלת הטיפולים מאד מתישות, אבל בחלקן חשובות מאד כדי למצוא דברים שעלולים לשבש את הטיפול עוד לפני...

וגם להפחית סיכונים.

בהצלחה ובשורות טובות

זה מופיע ברשימה של הבדיקות שצריך לעשות

זאת בדיקת דם . אני עשיתי את זה לפני החתונה כדי שאם חס וחלילה יש בעיה אז שנדע לא להיכנס רגיל.

גם היא לא ענתה לך הרי, נכון? הכל טוב

לא כולם חייבים תשובות להכל

יצאתי לשמירה לפני שנתיים והסתרתי את ההריון עד שבוע 16 בערך והתחמקתי מהעובדת הזאת כל פעם מחדש, והיא ממש ממש נפגעה ש"ניתקתי קשר". גם אני ניתקתי קשר.. אנחנו עוד עובדות יחד בצוות פיצי וקטן

ישר אחכ נכנסתי שוב להריון ןהיא לא הבינה למה לא חזרתי לעבודה , באיזשהוא שלב סימסתי לה שאני שוב בהריון בשמירה , "כעסה" שלא שיתפתי. החלאתי להניח לזה ולהתמקד בי.

לאחרונה חזרנו ככה ממש בקטנה להתכתב כי אני בסטפמבר חוזרת לעבוד (אחרי שנתיים) מאמינה ששה ירגע לה

זה מצחיק כי במקום שאני יפגע ויכעס (אפילו מתנה לא קיבלתי) היא כועסת, בסדר. שיבושם לה. לא מתרגשת מזה

תתמקדי בך ובהריון וזהו, כל השאר לא קריטי, לדעתי. 

אצלי היא ניתקה קשר ואז יצרה קשר כדי למלא את הסקרנות שלה

לכתוב בפשטות שאת עדיין פגועה מהיחס שלה בתקופה איקס ואת מאמינה שייקח לך קצת זמן להתחמם לפני שהכל יחזור למסלולו ואז תשתפי בשמחה.

(היא הרי לא ממש מודעת לזה שפגעה... להבנתי לא פתחת את זה)

אבל בעקבות הנתק הלא יפה הזה לא זורם לי לשתף אותה על משהו אישי ולכן אני מעדיפה מלכתחילה לא לפתח שיחה כי אז לא אצא מזה..

ולעשות את זה בלי מצפון, כי היא בעצמה עשתה את זה אז כביכול גם אין לה מה להפגע

ואז אני יוצאת מהשאלות שישימו אותי בפינה

בעזרת ה' אחרי שהסכנה תהיה מאחוריי (או שאלד בע"ה בידיים מלאות ובריאות, ותינוק/ת בוכה אמן)

אז אדבר איתה רגיל

הם מוכרים כותנות צנועות של דלתא

ב 80 שקל 

ולא במקומות אחרים.

מחר אסע איתה לחפש בעזרת ה' 

כדי להצליח לשחרר את הסוגרים, צריך להרגיש ביטחון.

כשהגוף מרגיש לחץ, הוא מתכווץ.

לא צריך לחץ אטומי כדי להפריע לתהליך. מספיק חוסר נוחות.

מאיפה נובעת חוסר הסבלנות אצלך? חם לך? את רעבה? יש לך מיליון דברים לעשות ואת מרגישה שחבל על הזמן?

תנסי לחשוב מה גורם לך לחוסר סבלנות, ומשם יהיה אפשר להתקדם.

אגב, לכל פתרון נקודתי הגיוני שהילדון יסרב כשהוא מרגיש לחץ.

יש כמה דברים שיכולים להגביר את הביטחון שלו בגוף שלו ובתהליך, אבל אך אחד לא יעבוד בסביבה לחוצה.

כשתהיה סביבה נעימה,

אפשר לשיר איתו שיר (להסיח את דעתו) או להפריח בועות סבון (עוזר לפתוח את הסוגרים) או לשבת במים. (משחרר את הכיווץ)

אפשר גם להדביק מדבקות על הקיר בנושא שהוא אוהב ולדבר על זה כשהוא יושב באסלה.

לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.

אני חלילה לא לוחצת אותו, ולא בלחץ... סתם פשוט אשמח לסיים עם הסאגה הזאת כמה שיותר מהר. עם אחד הילדים שלי לקח לו חודש עד שהוא העז לעשות קקי בשירותים...

וגם אני מרחמת עליו... אתמול הוא היה צריך קקי, כל שניה-" אמא, אני צריך קקי ''... אני רצה איתו לשירותים, יושבים שם רבע שעה, ספרים, שירים, סרטים, דיבורים, נשימות... והוא עוצר את עצמו, כפול בערך 10 פעמים , ואז הוא אמר לי ''אמא, אני אחפד... (מפחד)" חמודי... בסוף יצא הרצפה ובעלי במילואים ובא לי לסיעם עם זה, כמובן שאני בקצב שלו ולא מלחיצה, הוא ממש מבסוט על עצמו ונהנה המקטע בסך הכל. אבל ברור שהייתי רוצה לקצר את התהליך, זה סתם מגביל, אתמול שכנה הזמינה אותו ולא שלחתי שלא יעשה לה שם קקי ברצפה...אבל בגדול אני חושבת שאני רגועה איתו ברוך ה', סתם מחפשת דרכים שיעזרו לו לסיים עם התהליך. 

אני מבינה שמבחינתך "סתם לסיים עם זה כבר"

זה לא לחץ, בשביל ילד זה כן יכול להלחיץ.

גם רחמים אגב.

שאלת את השכנה אם אפשר לשלוח אליה ילד לא גמול?

הרבה ילדים לא מפספסים מחוץ לבית, תהליך גמילה הוא ממש לא רק פיזי, הוא לגמרי גם נפשי.

ההצעה שלי היא לשנות את החשיבה. זה בסדר גמור לרצות שהתהליך יעבור חלק ומהר והלוואי שזה יקרה, אבל גם להיות בסדר עם שזה לוקח זמן ותהיה התקדמות ונסיגה ולא להיסגר בבית בגלל זה או להימנע מלצאת למקומות.

(אלא אם הילד מעלה איזה קושי מול זרים בהקשר הזה)

את יכולה לשאול את הילד מה יעזור לו לדעתו להתמודד כשהוא מחוץ לבית.

למשל אם השכנה הזמינה אותו אליה כשאת בבית, אפשר להציע שאם הוא מרגיש שיש לו, שיבוא לעשות בבית.

כשקשה להם אני ממש נכנסת לרחמים וזה גורם לי לרצות לסיים מהר... צריכה לנשום עמוק ולהבין שזה לוקח זמן.

לגבי השכנה זה היה ממש לא רלוונטי, כי הוא היה צריך קקי במשך כמה שעות, כל כמה זמן רץ לשירותים ולא הצליח לעשות, והוא מעולם לא עשה בשירותים אז ממש לא היה שייך לשלוח אותו לשכנה, גם בשבילה וגם בשבילו.

אני הייתי מציעה לו לעשות בטיטול.

בשלב ראשון לא על האסלה. לשים לו כמו תינוק ולהוריד ולנקות אחרי שמסיים.

זה חוסך את הבאסה של הפספוס, וזה עוזר לו לשלוט בזה בצורה טובה יותר בלי פחד.

עם אחד הילדים שלי זה מה שעשינו.

בשלב הבא הוא ישב על האסלה עם הטיפול עליו ועשה ככה.

בהמשך התחלתי לתלות את הטיפול על החשבון והוא עשה לתוכו.

ורק אחרי כמה חודשים מתחילת התהליך הוא עשה ישירות באסלה.

כתבתי פה פעם יותר בהרחבה על התהליך שעברנו איתו. אם את רוצה אשלח לך קישור...

טיטול והוא לא רצה .

אבל ננסה שוב, זה באמת רעיון, כמו שגם כתבה @אם מאושרת שזה בעצם יהיה בשירותים...

אני אשמח לקישור.

תודה לכולן על התגובות. !

התייעצתי פה פעם על גמילה, אז משתפת גם בהצלחה... - הריון ולידה

כתבתי פה מהשלב שהוא כבר היה עושה בטיטול.

בהודעה שלי בהמשך השרשור תיארתי קצת גם את השלב קודם, איך הוא למד לזהות כדי לבקש טיטול. אצלנו זה היה ממש הקלה מבחינתי כשהצעתי לו לעשות בטיטול ולא בשירותים...

https://www.inn.co.il/forum/t1309485#14097659

ואם הוא מצליח לעשות בשרותים תאמרי לו, היום הקקי שלך שמח!

לילדים רבים יש חשש מלעשות קקי בשירותים, וצריך ליצור אצלם התניה אחרת-חיובית

ניסיתי...

אמרתי לו שהקקי שמח ליפול למים 🤣

לפעמים אני מוצאת את עצמי בתור אמא בסיטואציות הזויות... 🫣😅

החמוד הזה אמר לי- לא, הוא אחפד (מפחד)...

טוב, בקיצור, אין לי כח להילחם בזה, בעזרת ה', יום יבוא וישלוט גם בשריר הזה. הוא התאפק כל היום ולא יצא לו 

הרבה פעמים הילד פשוט עוד לא בשל ,ולא שולט בשרירים האלו,

אצלנו עזר לעשות בחדר השרותים בטיטול,

את הטיול השארנו בשרותים ורק כשהוא היה צריך הוא הלך לשם, וכך למד לשלוט ולהשתמש נכון בשרירים האלו,עד שכבר הטיטול נשאר מיותר.

ולגבי השכנה- זה גם מקל שאפשר לשלוח אותו עם טיטול בתיק.

כבר קרה לי בעבר שבאו אלינו חברים עם טיטול בתיק והם מעצמם ביקשו שאשים להם בשעת הצורך.

ולגבי הסבלנות - כמו שאת מביאה לו חמוצים ,תקני לך איזה צ'ופר בשבילך. בתקופת גמילה אני קונה גם לי שוקולד מיוחד,שעוזר לי להתאזר בסבלנות.

ודבר אחרון שהוא בעצם ראשון - תפילה,

את לבד באתגר הגמילה כי אתם מוסרים את הנפש למען עם ישראל,תתפללי לה' שיעזור לך.

בהצלחה ענקית!!!

הוא לא מסיר כתמים לדעתי, זה כולה מרכך עם מלא יחסי ציבור

יש לו ריח טוב אבל לא נפלתי מהרגליים. אלמלא היה במחיר מבצע מצחיק לא הייתי קונה גם

אבל זה היה ברור ממש ובנחת, לא הייתי לחוצה להיטהר האמת אבל הדימום פשוט הפסיק

לא ספק, לא כתמים. פשוט לא היה.

אחרי שבועיים הפסיק הדימום והיו קצת כתמים.

אחרי שבועיים וחצי עשיתי הפסק ראשון, ראיתי שלא יצא מושלם (שאלנו רב ואסר) חיכיתי יומיים ועשיתי עוד פעם הפסק.

הפעם כל הבדיקות היו חלקות (עשיתי רק בדיקה אחת כל יום בהוראת הרב)

הייתי מאוד בדעה ששווה לי לנסות, ויכול להיות שאתאכזב והחלטתי שאני לא מגזימה עם הבדיקות... ואם לא הולך מחכה עוד קצת...

מהנסיון שלי זה שאין דימום לא אומר כלום כי הוא בא והולך,אלא צריך לראות שיש הפרשות אבל הגוון שלהם כבר לא אדום..

וכמובן מאוד משמעותי הגישה ההלכתית - אם הציפיה היא ל15 בדיקות ולבישת לבן זה יהיה קשה יותר ולא כדאי להתחיל אם עוד יש ספקות

אם הגישה היא לאפשר יותר הקלות- אז יש יותר מרחב לנסות

וזה לא עניין של זלזול או שמירה על ההלכה.זה עניין של גישה. יש גם ערך בהיטהרות 

לא מצליחה להחליט אם טהור או לא

אז אין ברירה אלא לשלוח בדיקות לרב..

אבל אם קשה לך ממש הקטע של השאלות לרב אז ממליצה לך להרפות

חכי עוד כמה ימים שלא יהיו הפרשות בצבעים גבוליים.

אצלי אחרי 4 שבועות לא היה דם בכלל, גם לא צבעים גבוליים. 

ונשמע ממש מורכב להיות 3 שבועות אחרי לידה עם בעל במילואים! הרבה הצלחה!!! שה'י שלח לך כוחות לטפל בתינוק ובעצמך! 

דבר ראשון - ממליצה ממש להתייעץ עם דמות הלכתית. רב / יועצת הלכה.

את אחרי לידה ובעלך במילואים, יכול להיות שאפשר להקל בחלק מהדברים וזה כבר יהפוך את התהליך לקל יותר.

לי לא יצא לטבול מוקדם אחרי הלידות שלי, אבל כן ניסיתי שיכולתי גם אם בסוף התאכזבתי. ואם ראיתי שזה דורש ממני יותר מידי כוחות נפש אז הפסקתי. לא הרגשתי מחוייבת לנסות יותר ממש שאני יכולה, ושיניתי את הבחירה שלי בהתאם למה שהתאים לי (בעלי אמר שאעשה מה שטוב לי, גם אם זה אומר שאטבול מאוחר יותר).

לגבי בן הזוג שבמילואים - מניחה שאם ילדת לא מזמן אז לא יצא לך כמעט לטבול כשהוא היה במילואים.

אז אשתף שאני טבלתי כל חודש השנה (והוא היה במילואים עד עכשיו), והיו באמת כמה וכמה פעמים שטבלתי לבד. וזה מצד אחד מבאס, מצד שני היו פעמים שבדיוק יום לאחר מכן הסתדר לו להגיע, או באותו הערב. ואז שמחתי שלא דחיתי טבילה אפילו פעם אחת.

אז גם כאן, מציעה לא "לחייב" את עצמך למשהו מסוים.

יתאים לך לטבול? לכי על זה. יהיה לך קשה מידי? חכי שהוא יחזור. את הבדיקות עושים בכל מקרה כשמתאפשר ואחר כך בוחרים האם לטבול או לא.

מזל טוב ובהצלחה!

איזה בדיקות את חייבת לעשות.

הרבה פעמים אחרי לידה יש הקלות.

ואם לא הולך על הפעם הראשונה אז חכי קצת בנחת עד שנראה לך שילך.

אצל כולם היו לי דימומים לסרוגין עד בערך חודש וחצי מהלידה לפני חודשים לא טבלתי.

אצל ילד אחד זה אפילו נמשך 4 חודשים. בגדול זה לא היה דימום של הלידה זה היה שיבוש הורמונלי שקורה לפעמים אחרי הלידה. כשגילינונאת זה ולקחתי תרופה זה אכן נפסק..

בהר הרצל,

בעיר העתיקה יש משקפות שאפשר להסתכל,

בהר חומה ובגילה יש כמה מקומות שאפשר לצפות בהם על נוף,

טיילת ארמון הנציב,

ליד בית המשפט העליון יש מצפור שאפשר לעקוב אחר ציפורים.

(המידע באדיבות בעלי, חובב הנופים הידוע 😎)

ויש שם גם מופע לילי

כנל במצדה יש מופע לילי