אנחנו לא מכבסים בחול המועד (רק אם חסר בגדים).
תודה לאל לא חסר כלום.
אבל אני לא יכולה לראות את הערימה נערמת ונערמת ונערמת...
מדגדג לי באצבעות,
מגרד לי בכל הגוף...
ילדים פה מפספסים בלילות, סגרתי את זה בשקיות ניילון סגורות 🫣
וחמי וחמותי יבואו לשמחתורה, איפה אני אדחוף את כל הבלאגן הזה? הסל כביסה כרגע בשירותים מקלחת.
רק חושבת מה מחכה לי... ואני עובדת באסרו חג ואז שבת מגיעה....
להבדיל בתשעת הימים שמעתי את הרבנית רחלי בזק שהיא אמרה שזה שאסור לכבס זה כדי להתמקד בצער החורבן והתחברתי, אני לא זוכרת מה היא אמרה אבל זה ממש עודד אותי ונתן לי כח לשמור על זה כי ממש קשה לי.
אז מי רוצה לעודד ולתת כח כדי שאני אקפיד לשמור עד סוף החג לא לכבס?
פעמים אחרות היה חסר בגדים אז קפצתי על המציאה והפעלתי מכונה ובעלי אמר שאפשר להכניס עוד דברים על הדרך אז לא נעים להגיד ניצלתי את זה כמו שצריך.
)

