פורום הריון ולידה (עמוד 480)

חשב שיש בעיה אחרת שהתבררה כלא נכונה.

הרוםאת משפחה ביקשתי ממנה והיא נתנה

אני עוברת רוםא בסוף החודש רוצה להגיע אליו מוכנה עם כל הבדיקות.

לספור מהיום שמתחיל מחזןר כבד רגיל

השאלה אם תקף גם לב. דם

זו תקופה כל כך קשה, ואת עוברת המון!

תני לעצמך מקום לפרוק את הקשיים. אפילו לעצמך, במכתב. זה מאוד מאוד חשוב ועוזר, מאשר להיחנק עם הכל בפנים.

ובתור אחת שגם עברה טיפולים - כן, לפעמים באמת צריך לעשות חושבים האם להמשיך או לא. או רק לקחת הפסקה.

אני לא יודעת בת כמה את, וכמה ילדים יש לך, ועל כמה ילדים חלמת, אבל בשלב כלשהו באמת צריך לראות מה מצב הכוחות שלנו והבריאות שלנו והמשפחה שלנו.

קשה מאוד לשחרר את החלום על הילד הנוסף, מניסיון, אבל לפעמים צריך.

תפנקי את עצמך, קחי בכל מקרה חדש חודשיים להתאפס, ואז תבחני את הדברים.

❤️

של אמיתיים כרגע ;))

את מדהימה

ומבטאת את עצמך בצורה מעוררת השתאות

בא לי להיות מודעת לעצמי כמוך.

וממוש, זה ממש לא הזמן להחליט עכשיו מה את רוצה

תתאוששי

יסתיימו המילואים

תנרמלו את עצמכם

ואז

מתפללת בשבילך ועלייך, שהקב"ה יתן לך את הכח

להחליט מה הכי טוב ונכון עבורכם

ושההתמודדות תהיה לך הכי קלה שיש.

תנסי למצוא דברים קטנטנים שיכולים לתת לךמעט כח,

החל בלקנות לך בגד חדש

שוקולד טעים

שעה שחיה בבריכה.

כל יציאה שתתן לך מעט חיות

הלוואי שיכלתי להבטיח לך שיהיה טוב יותר.

אבל אני יכולה רק להתפלל ולקוות שתזכי ונזכה כולנו שיהיה טוב, ולראות את טוב

את מתארת אותי עוד שנה-שנתיים.

נשארו לנו מוקפאים מהסבב הקודם וכרגע התכנית היא לנסות להחזיר עוד שנה פלוס , ואם לא יצליח אז לעצור עם זה.

קשה להבין מרחוק כמה כל סבב הוא מטלטל , גם נפשית, גם פיזית ואפילו טכנית, כל כך הרבה ריצות בבקרים לבדיקות... להשאיר את הילדים בבוקר עם אבא במקום לשלוח אותם, לאחר לעבודה... וכל הזמן התקווה הזאת, לקבל בשורות טובות.

מחבקת אותך ושולחת כוחות, להתמודד עם כל הקושי.

חושבת עליך כל הזמן על מה שאת עוברת..

תקחי את הזמן עכשיו, תרשי לעצמך לבכות, לפרוק

יש מצב שתצליחי לחזור לחייך עוד שבוע, שבועיים, חודש, כמה שיקח, כמה שאת צריכה..

גם אני עברתי ניסיון לא פשוט, ובאמת אמרתי שלא אנסה כי אני לא יכולה נפשית ופיזית.

התחלתי לצאת, להנות מהקיים, לפצות על מה שחווינו, לקרוא על אמונה וביטחון בה'.

ואחרי שנה וחצי, בעקבות המלחמה דווקא, החלטתי שאני רוצה לנסות ומה שיהיה יהיה, עם תפילות ושנזכה לברכת ה' בעזרתו יתברך.

מאחלת לך שתקבלי כוחות לפני שנה וחצי, אבל לפני כן תדאגי לעצמך  . לפני הכל.

ובעזרת ה' מחכה שתבשרי אותנו בבשורות טובות!🙏

מרגשת.

אני בשלב של אחרי להנות ולמצות את הקיים,

זה בעצם השלב בו הגיע הדד ליין של הנה, הגיע הזמן ועושים את זה.

אני מחכה לזה מעל 3 שנים אבל מסיבות חיצוניות לא.הצלנו לחזור לזה.

בכללי, אני אחת שיודעת לפנק את עצמה ועם מודעות עצמית גבוה, לכן, אני יודעת שאם אשחרר את החלום לעוד ילד אני אתחרט כל החיים.

מנגד ,נמצאת כרגע בתחושה הקשה של איך אני עולה מכאן?

כל כך קיוויתי שזה שזה יצליח בלי כל הטירוף סביב ivf

אבל כרגע לא יכולה לשחרר.

כמובן אם יש לך חלום לילד נוסף אז כמובן לעשות מה שאפשר כדי שזה יתממש

אבל תתני לעצמך זמן לעכל את מה שעברת, הנפש והגוף חייבים את זה .

אחרי שתתני לעצמך את הזמן הזה יהיה לך יותר קל לחזור לתהליך בידיעה לאן את נכנסת, את תכנסי מוכנה וחזקה יותר

רק את יודעת מה ירים אותך כרגע

ואולי את עדיין בשלב של לעכל ולפרוק , שזה הגיוני כי זה מאוד טרי.

אחרי השלב הזה תראי אם את צריכה משהו נוסף לנפש או שאת מוכנה לנסות שוב

ואני מתפללת ומייחלת מכל הלב שלא תראי עוד עיכובים ואכזבות🙏🙏🙏🙏

את פשוט נשמעת אישה מדהימה, איך שאת מתנסחת ככה, בצורה בהירה וישירה ולא מסתתרת מאחורי שום דבר.

מחבקת אותך חזק, מתפללת שתצליחי למצוא קרקע לדרוך עליה, להרגיש מעט מעט יציבה...

וכן, קחי לך את הזמן עוד להתאושש לפני שתנסי להגיע להחלטות ❤️❤️

את נשמעת אישה מדהימה

באמת מדהימה

ממש.....

וואו איזה גיבורה עם כל מה שאת מתמודדת!!

ואיזה מאתגר ככה להיות עם הכל בלי לפרוק....

אין לי חוכמת חיים או משהו אבל אם את רוצה לפרוק מוזמנת לאישי....

ואם תרצי מספר ולהתקשר אלי לפרוק מוזמנת ממש!!

אינסוף חיבוקים!!!!

מרגש ועוזר לדעת שיש היכן לפרוק

גם אם לא בחיים האמיתיים

הלוואי שאגיע לשלמות עצמית ,

כי אני מכירה את עצמי ויודעת שחלומות נועדו להגשים. אין צאנס אחר

תחושות קשות מאוד, ואני מבינה לחלוטין❤️

לא יודעת כמה ילדים יש לך בבית. לי יש שניים, ואחרי שעברנו דברים קשים בדרך (פחות בטיפולים, יותר הריונות ואובדני הריונות) הגעתי להבנה עם עצמי שיש גבול לכמה אני אקריב בשביל עוד. נכון שתמיד חלמתי על יותר והייתי בטוחה שיהיו יותר... אבל מבחינתי חלק מהתהליך היה קודם כל להבין ששני ילדים זו מתנה עצומה ומשפחה נהדרת. ובעקבות זה - שאם אני ארגיש שהניסיונות להביא עוד כבר פוגעים בי ובנו ובטח בילדים הקיימים - אני אדע לעצור ולשים את הגבול. לא מוכנה שהחלום יבוא על חשבון מה שכבר קיבלנו (ושבהחלט תובע את שלו). אני עדיין מאמינה שאח נוסף יהיה מתנה בשבילם, אבל לא בכל מחיר.

בכל מקרה - בעיניי מותר רגע לעצור, לקחת הפוגת נשימה, לתת לגוף ולנפש מנוחה. ומתוך זה אחרי חודשיים-ארבעה-שמונה-כמה שלא יהיה שמתאים לך, לעשות חשיבה מחודשת. מתוך מקום של חידוש כוחות שנותן מבט צלול יותר.

קראתי בהריון, בפועל לא ילדתי במים אבל ילדתי בלי אפידורל והרבה ידע זה נתן לי

מה שכן יש שם תנועות לא משהו בכלל🙈 אם זה מפריע לך

אם לא רק לדאוג שלא יסתובב בבית שכל אחד יכול לראות..

חברה קראה את הספר ללדת בבית, גם מדבר על לידת מים - אותו לא קראתי

אני ילדתי בלידה הקודמת בלי אפידורל, והיתה לי חוויה מדהימה.

מאוד אהבתי את הספר "לראות את הנולד" של רחל ברונכר, אבל אין בו מספיק התייחסות ללידת מים ממש.

שם יש קטעים ספציפיים על לידת מים?

לגבי התמונות - אין לי בעיה. מקסימום אכסה עם מדבקות לבנות.

תודה!

וגם לראות מה הגיבו לי בשרשור עוד לפני הלידה

עוד לפני שכתבתי פה, ממש חיפשתי את הסיפור שלך.

וגם זכרתי שזכרת לתייג אותי בזמנו!

תודה רבה!

וואו

לידה ראשונה ממש עברת את מה שאני עברתי

זירוז לידה ארוכה אפידורל וואקום

נשמע כלכך חלומי לידה שנייה לעבור חוויה כזאת! 

ממש שמחה בשבילך!

יש איזשהם הגבלות לנשים ללידת מים?

סיבוכי הריון שלא מאפשרים? משקל לידה מסוים?

נשמע שאת סופר רגועה ובתוך התהליך

ממש מיוחד לקרוא, תודה ששיתפת!

ממליצה על נשימות עמוקות וארוכות, רצוי באויר הפתוח

לשמוע מוזיקה טובה/דימיון מודרך

להמנע מלשמוע רדיו/חדשות שגורמות ללחץ, ובצדק

להגיד מזמור לתודה

להרבות בלהודות על הקיים, מהקטן לגדול, על הנשימה, על ידיים, רגליים ,עיניים

זה יעצים לך את כל הטוב ויצמצם לך את הרע

שינוי רציני וכל שינוי כזה הוא חתיכת טלטלה.

זה גם המון משאבים,

בית, 3 ילדים קטנים (ואם אתם נשואים 6 שנים אז מניחה שהגדול במקסימום בן 5... זה לא 2 גדולים ותינוק... זה 3 יחדים קטנים וצפופים)

ועוד שניכם עובדים לומדים

לא פלא שאתם עייפים

(אין פה ביקורת חלילה... אנחנו נשואים 7 שנים עם 3 ילדים)

לטפח את האהבה אפשר במחוות קטנות

בלראות אחד את השני גם ברגעים העמוסים

זה להכין קפה מפנק

לקנות זר פרחים

להביא הביתה בקניות את הארטיק שהוא אוהב

זה לפרגן בעוד 10 דק שינה

זה במילים של הערכה ופרגון

אנחנו נשואים שבע שנים, גם מאוד עמוסים.

קודם כל אני חושבת שיש תקופות בזוגיות, וזה גם בסדר גמור. אז זה מעולה לחשוב איך להתקרב, אבל לא להיבהל אם יש פעמים שמרגישים קרובים יותר ויש פעמים שפחות, כל עוד ההרגשה הכללית היא של אהבה וקרבה זה בסדר בעיניי.

לגבי איך--

אצל כל זוג זה שונה. אבל יכולה להגיד שאני כמעט לא זוכרת מתי פעם אחרונה "עשינו" משהו ביחד. לא מסעדות, לא נופש. לא שזה לא מוסיף, אבל כמו שכתבת, זה לא היום יום.

הדבר שהכי מקרב בינינו, זה המחוות הקטנות ביום יום. שאנחנו נותנים אחד לשני תחושה שאנחנו רואים אחד את השני.

בעלי יכין לי קפה

אני אכין לו עוגיות למילואים

לתת לנוח לפעמים

לפרגן במילים

אלו דברים שלא דורשים הרבה זמן, אבל עושים את כל ההבדל בין טכני לבין אהבה.

נגיד עכשיו בעלי במילואים, והדבר שהכי חסר לי את תשומת הלב הזו של לראות שאני עייפה והוא יכין לי קפה. יראה שהסבלנות שלי כבר נגמרת אז יציע לי ללכת לנוח קצת והוא עם הילדים. יעודד אותי לצאת לאימון.

דברים כאלו קטנים של שגרה, אבל שמראים על אהבה ואכפתיות

אף פעם על תסתכלי סביבך ותגידי "מה לא בסדר בנו?". לא לפי איך שנראה לך מבחוץ.

אנחנו אף פעם לא יודעים מה קורה בפנים, עם מה אנשים מתמודדים, בטח לא בזוגיות.

בדרך כלל אני לא אוהבת לפתור "קנאה" או השוואות באמירה "את לא יודעת מה קורה שם".

אבל דווקא בכל הקשור לזוגיות ומשפחה, הדבר היחיד שצריך לעניין אתכם זה אתם. מה טוב לכם, מה מתאים לכם. כל מה שקורה מסביב לא רלוונטי בכלל, גם כי מה שטוב לאחד לא בטוח טוב לאחר, וגם כי את באמת באמת לא יודעת מה קורה לכל אחד בתוך הבית. אז חבל על עוגמת הנפש שלך בגלל זה

קודם כל תודה לכן

על הנירמול

דבר שני אהממ

באמת זה צפוף וההריון האחרון היה לא מתוכנן זא עוד לפניו הרגשנו שעמוס לנו

דבר שני במצב רגיל אז האמת המחוות החיוך הקפה שהוא מכין לי הכביסה שאני מקפלת לו זה מעולה

כרגע - רגע קצת ארוך, שנה וחצי, אנחנו קצת במשבר זוגי בעיקר סביב החויה של אישות. אנחנו בהרבה רצון טוב לתעדף את היחסים והקשר ולתת להם זמן הענין שלא מצליחים טכנית.

לדוגמא היו לי כאבים. בהמלצת רופאה לקחתי משחה שבוע. אחרי שבוע הבנתי שאני לא יודעת אם זה עזר כי לא היינו ביחד בכלל. וזה מאד הפיל אותי.

או שיש חויה לא טובה ומדברין אחר כך ומנסים לראות איך הפעם הבאה תהיה טובה יותר. אבל הפעם הבאה מגיעה עוד שבועיים ואז כבר מי זוכר. (יכול להיות באמצע משהו חפוז אם זורם לשתינו חצי ישנים אבל באמת 5 דקות כי גמורים מעייפות)

זה גם מיצר ציפיות גבוהות יותר מכל מפגש מיני. כי הוא נהיה נדיר אז שיהיה וואו.

זא מה הפתרון רעיונית אנחנו יודעים. היינו בהדרכה זוגית מפתחים תקשורת טובה אבל אין זמן לא עייף לשיחה מעמיקה או לחויה אינטימית.

וחצי בצחוק אני אומרת לאנשים סביבנו יש ילדים צפופים מתי הם נכנסים להריון...

יותר מזה חצי שבוע בכלל לא הולגים לישון ביחד כי יש ילד בוכה אז מישהו נשאר איתו ער ונתיים השני נרדם

פעם בשבוע שסוגרים את היום מוקדם ועושים ערב זוגי, או בבית או בחוץ. ממש לקבוע ביומן

כל השאר יחכה....

זה קשה אבל זה מאוד משמעותי

היום אבא ואמא בערב זוגי

יייייייווואאאאאאאאיייייייי

באמת אחד הקשיים זה ש7 עד 2 בלילה הוא צמוד אלי כמו סקוצ'

לא במובן אינטימי, זה יותר קשה עם קטנטנים כאלה...

אבל בוודאי לשבת לדבר או אפילו לטייל או לצפות במשהו יחד כשהוא במנשא או בידיים

לדעתי כדאי לקבוע איזה יום בשבוע,

שלא משנה מה אתם ביחד...

כשמתכוננים לזה מראש, אפילו סתם בתודעה, זה יותר מוצלח

ולאט לאט היום הקבוע הזה נהיה יום שמחכים לו,

ומנסים לפנות את הערבים ביום הזה ולהיות יותר פנויים,

ואם מסתדר אז לישון בצהריים קצת- זה יעיל מאוד!

וכל זה אני אומרת לך מניסיון של זוג בלי ילדים עמוס ועייף...

אז מה יהיה איתי עוד כמה שנים? חחח ה' יעזור...

אני פחות אוהבת שקובעים דייט שבועי

דייט זה טוב וכיף

אבל אינטימיות מגיעה מקשר אינטימי תקשורת עמוקה ובשבילי פעם בשבוע זה לא זה, 5 דקות חצי ישנים זה לא זה.  

ויש סדר עדיפויות

להאט את הקצב, להפחית עבודה לימודים ולהיות פחות עייפים פחות עמוסים, יותר ביחד. 

קודם כל צריך לצאת מנקודת הנחה שאישות זה הלב הפועם של הזוגיות. ברגע שהלב מדרדר, כל הזוגיות מדרדרת. כשתבינו את עומק החשיבות של זה, הכל יהיה יותר קל.

תחשבי על ילד שלך שחס וחלילה חולה, הכל את תעשי בשביל שיבריא, נכון? תדםעי איתו לבדיקות, תקחי אותו לרופאים מומחים, תשלמי ממיטב כספך... למה? כי את מבינה את החשיבות של זה.

ככה גם באישות, ברגע שאין אישות, זה כמו שאמרת - מפעל משותף, ומשם זה הופך לאדישות אחד כלפי השני.

אחרי שהבנו את החשיבות, תמצאו פתרונות כמו -

-את ישנה שעה בצהריים, אח''כ את עם הילדים והוא שעה ישן. שעה של שנ''צ נותנת המון כח.

- לקבוע יום או יומיים בשבוע*קבוע* שזה יום שקיימים בו אישות ויהי מה. זה יום קדוש, לא הולכים למפגשים עם חברות ולא לשום דבר, משקיעים בעצמנו, ארוחה טעימה שלא דורשת הרבה מאמץ כי זה מעייף,אפשר להזמין מבחוץ. מעייפים את הילדים שישנו מוקדם, ולא מחכים לספונטניות , כי זה לא יקרה... מסדרים את החדר נקי ונעים, לא כיף להגיע לחדר מבולגן...

- תקני בגדים יפים שמיועדים לזמנים האלה..תשקעי כסף בלי חשבון, מה שיתן לך להרגיש הכי הכי.

-  

זה בדיוק להיפך, רצון לקרבה מפיזית מגיעה מקרבה נפשית, מאהבה וכבוד. ולכן הדגש צריך להיות קודם שם.

לא לכולם יעשה טוב לעגן את העניין הפיזי כמשהו רשמי. 

דיברה איתי על קביעת זמן ביומן ליחסי אישות וממש הזדעזעתי מרעיון.

והאמתי הגישה שלי לא השתנתה חח.

אבל כנראה בכל בית זה שונה ומתאים לאופי של בני הזוג. יש בני זוג שיותר אוהבים ספונטניות ויש כאלה שאוהבים תכנון.

אם מצב הרוח לא מתאים או שאין רצון

אלא ששנינו יודעים להתכוונן לזה,מפנים לזה את הזמן, עושים יחד ערב זוגי ולא בהכרח שהוא יסתיים בתרחיש הספציפי הזה אבל זה מאוד פותח ומקרב ומאפשר את זה שזה יקרה

ולא מגלים אחרי שבועיים ש-אופס, כל ערב היה משהו שמנע מאיתנו בכלל לחשוב על זה

אבל בסוף- לכל זוג מתאים משהו אחר.

זו המלצה יפה בעיני וטוב שהיא בארגז הכלים אבל וודאי לא הדרך היחידה

מודה שאצלנו כרגע זה לא מצליח, אבל הייתי מאוד רוצה אני יודעת שלי אישית זה היה עוזר.

היו תקופות שממש הקפדנו על ערב זוגי פעמיים בשבוע וזה היה מעולה (וגם יצא שיש יותר יחסי אישות)

להוריד עומס

לישון יותר

למקר חוץ מה שאפשר

להוריד סטנדרטים

כשיהיה לכם יותר אויר לנשימה תבדקי מה קורה עם האישות.

אם כבר אני חושבת (ואני לא מומחית) שיש קשר למיקום של העובר ברחם.

ואיזון אגן יכול לעזור.

אגב הבן הבכור שלי היה עם טורטיקוליס ובתי השניה בלי.

כך שזה ממש לא מחייב שזה יהיה לילדים הבאים.

נפתר ממש בקלות עם פיזיותרפיה מטעם הקופה ותרגילים בבית.

אני חושבת שיש קשר לאיזון אגן כי בהריון של הבכור היו לי כאבים חזקים בצד אחד של הבטן

וכשהגעתי למיון אמרו לי שזה שריר תפוס ואין מה לעשות עד הלידה.

ובלידה עצמה התינוק לא הצליח להתקדם ובסוף נולד בניתוח.

וכאמור סבל מטורטיקוליס.

השערה שלי שיש קשר בין כל המקרים האלו אבל לצערי הרפואה בימינו לא מספיק הוליסטית...

קטע שאת אומרת שאין מפגש אצלכם

אצלנו ואצל גיסות ואחיות שלי בעיר אחרת יש מפגשים של יולדות בבוקר

ממש ממש כייף, אוכל מפנק וסדנא כולשהי - פעם הביאו מישי שעושה עיסוי תינוקות, פעם על שינה, פעם תוצר של מחזיק למוצץ ועוד כאלה

אולי יש אצלך ואת לא יודעת? או שאולי אפשר להפיק כזה דבר?

אני לא בחלד

אבל גם בדכדוך מהסגנון הזה לאחרונה

אז חיבוק לבנתיים

והיישובים יש מעגלי אמהות בדיוק למטרה הזאת.

שווה לברר גם אצלכם.

חוץ מזה יש מקומות עם פרוייקט אם לאם, שמצוותים נשים (נראה לי פנסיונריות אבל לא בטוחה) לנשים יולדות, והן באות לעזור ליולדת פעם בשבוע, להיות איתה, עם התינוק לדבר קצת וכו

לא הייתי אבל חברה סיפרה, זה נראה לי של חב"ד. הם מביאים גם ארוחת בוקר פעם בשבוע ומשחק לתינוק.ת

לק"י

דברים חשובים בעיני - הריון ולידה

לשחרור הביתה:

בגדים בשבילך

בגדים לתינוק

שמיכה

סלקל/ כיסא בטיחות

כובע אם צריך

את התחתונים של קוטקס.

נוח וחוסך את ההתעסקות בשבוע הראשון (אני שמה עוד פד עבה או 2 מעל)

אני הייתי עם קוטקס והיה לי ממש נוח

מה הרעיון של תחתוני רשת?

האם עשויות מרשת, הם לא סופגות כלום. שמים אותם עם פד והם לא לוחצות בכלל.

וגם חדפ, אז לא צריך להתמודד עם הכביסה שלהם אם מתלכלך..

למרות שאהבתי את התחושה של גוטקס, מאין תחושת איסוף של כל האזור..

טוב, נקנה אותם וזהו

לק"י

שמן שקדים

מטען

חזיות (הנקה)

מטפחת נוחה/ כובע

שמפו, קרם ידיים, וזלין וכדו'

סיכות למטפחת/ סרט

טישו

מגבונים

מים

נשנושים

לאשפוז:

סידור

ספר אם את אוהבת לקרוא

פדים "רגילים", אם הגדולים כבר גדולים מידי (בהנחה שבבית חולים מקבלים פדים של אחרי לידה. לא יודעת אם בכולם).

אם מאושפזים בשבת:

בגדי שבת

מטפחת חגיגית

או שיש בבית רפואה?

שם חבילת תחתונים רגילה בגזרה מלאה ב25 שקל

ובמקרה הצורך משתמשת בהם כחד פעמי

הם פשוט מאוד מתלכלכים...

אנימחושב.גם שבית החולים מספק 

כנראה תלוי באשה ובמבנה שלה.

מה הסיבות יכולות להיות למשל?

השקיפות העורפית ברוך השם יצאה תקינה, זה קשור?

ידועה במשפחה.

בטח יש עוד סיבות.

למה את בכלל חושבת על זה? רופא המליץ לך? 

לי, אבל עכשיו מבינה שזה כנראה טבלה כללית ולא מיועדת ספציפית אליי.

תודה רבה 

גדול שאת כבר עברת את השבוע של סיסי שליה ..

אולי התכוונת לבדיקת מי שפיר שיותר נפוצה ועושים בשבועות יותר מתקדמים?

אז בהחלט אפשר לפנות להתייעצות-

קודם כל להבין למה את לא מקבלת.

את מניקה?

ואז היה מחזור של חודשיים וחצי

ועכשיו חודש וחצי  And counting

הבנתי נכון?

יכול להיות שהכל תקין אבל עם מחזור לא סדיר קל לפספס ביוץ

והאמת שאף פעם לא היה לי מחזור סדיר

אבל גם אף פעם לא מנעתי כ"כ הרבה זמן

אז קצת דואגת שלא שיבשבתי את הגוף יותר מדי

לנזק לפוריות

ועצם זה שהמחזור מעולם לא היה סדיר- מגדיל את הסבירות שזה לא קשור לכך שמנעת.

תפני לרופא נשים

תגידי שאת מנסה להיכנס להריון אבל המחזור לא סדיר

תתחילי משם

את המחזורים בתקופה שאחרי הפסקת המניעה.

לוקח לפעמים לגוף גם חצי שנה לחזור לעצמו...

ולפותחת- אני הייתי פונה לרופא כדי להתייעץ

בעקרון זה תקין, במיוחד אם את רגילה לחוסר סדירות במחזור.

אבל לי רופא פעם אמר שזה לא בריא לגוף לא לקבל 3 חודשים ווסת, ונתן לי כדור... (שלפניו הייתי צריכה לעשות בטא כדי לוודאות שאין הריון, וגיליתי הריון כפול)

אבל בלי לחץ

בהצלחה

שנה וחצי. תודה שחידדת את העניין.

(מעל גיל 35 אחרי חצי שנה) אבל אם יש בעיה ידועה אין צורך לחכות. אי סדירות של מחזורים נחשבת בעיה ידועה לצורך העניין.

אז זה די תלוי בך וברצון שלך להכנס לכל הבדיקות והטיפולים.

אפשר להתחיל מלקבוע תור לרופא פוריות ואז להתקדם בקצב שלך לפי ההמלצות שלו.

ואפשר גם ללכת לרופא נשים רגיל או אפילו רופא משפחה ולהתחיל בירור לגבי האי סדירות, בדכ זה מגיע בגלל בעיה אחרת כלשהי- שחלות פוליצסטיות,תפקוד בלוטת התריס וכו' ואז גם לפעול בהתאם 

מתאפרות? שאלה לגבי מייקאפ - הריון ולידה

אני גם מזה קמצנית

להוציא כסף זה עבודת מידות

את באמת אלופה שהצלחת לשים רגע את עצמך בפרונט ולבצע קנייה

עכשיו נשאר לכולנו לקווחת ביחד איתך שתהני מהקנייה - אל תשכחי שתמיד אפשר להחזיר

אבל אולי עדיף לדעת..

התפרסם לאחרונה הצעצועים לילדים שם ממש לא בתקן

עם חריגה גבוהה של רעלנים..

אז לא ממליצה😬

שימי משחת החתלה של תינוקות

ככה אני עושה במקרים כאלו ועוזר פלאים.

ורדי שלא יחזור

ללכת עם מגן תחתון ולהחליף בתדירות גבוהה 

או תחתוני מחזור יש כאלה יחסית יותר פשוטים וזולים וזה מספיק ליומיום

או אפילו לשים 2 תחתונים אחד על השני

יותר מזה- המגן תחתון בעצמו מעודד הפרשות

מנסיון אישי בעקבות המלצות כאן מהפורום נגמלתי לגמרי ממגן תחתון

בהתחלה יש קצת זמן שבאמת מרגיש רטוב אני ניסיתי כאלה מכותנה ופחות הסתדרתי אבל נראה לי יש חברות טובות יותר מאלה שניסיתי

אבל אחרי כמה זמן מתרגלים וזה הרבה הרבה יותר נעים

המגן תחתון בעצמו יוצר שפשפת נוראית יותר.

אני בכל ווסת שאני משתמשת בפדים חד פעמי נוצרת לי שפשפת הזויה. רק כשאני עם רב פעמי זה לא קורה לי.. 

לא עזר🙄

מגן תחתון אני שמה אבל לא החלטתי אם זה עוזר או לא…

לא נראלי ליובש..

לי רשמו טבעקוטן באמת לגירוי מיובש שהיה לי אחרי לידה

אם את חוששת בכמ נראלי לכי לרופאה לא?

ויש גם אלופירסט של פוראבר שיכול להקל

בינתיים זה לא עבר.. ביטלתי תור שהיה לי היום וכרגע אני גם לא עובדת.

ואין לי טיפת כוח ללכת לרופא משפחה היום..

עכשיו אני נזכרת שזה משהו שקורה לי מדי פעם, אבל בד"כ ביד שמאל. בירורים שעשיתי בעבר לא הובילו לכלום..

עכשיו אני סתם לחוצה יותר בגלל שאני גם בהריון..

אבל אם את מכירה את זה ובדקת ולא היה כלום אז אולי באמת אין סיבה לדאגה

הייתי מחכה לראות אם זה עובר עד מחר

והכאב במקום של הזריקה נשמע לי תקין כמה ימים אחרי,

אבל אם זה היה לפני יותר משבוע אז זה קצת מוזר

נחכה למחר, אולי זה יעבור ואני סתם אצחק על עצמי על הדאגות שלי

לגבי הכאבים מהזריקה, הם די עמומים.. עשיתי את הזריקה האחרונה לפני קצת יותר משבוע. צריכה לעשות בדיקת דם לראות אם הבי12 עלה, אז אוחי אשאל על זה את האחות.

תודה!

אם הכאב הוא מאז הזריקה זה יותר הגיוני

אם הוא התחיל עכשיו זה קצת מוזר

אבל היום, יומיים אחרי, הוא שוב חזר (ודווקא ביום שישי, שהידיים הכי צריכות לתפקד)

איזה כיוונים כדאי לבדוק לגבי הכאב הזה?

יכול להיות שזה סתם בגלל שאני מקלידה הרבה (במחשב/בפלאפון)?

(לפחות ב"ה הכאב במקום ההזרקה ביד השנייה די עבר)

גם להקלדה וגם לנייד

אולי דלקת בגיד?

הייתי ממליצה לך להתחיל בירור אצל רופא משפחה

האמת שלבת שלי גם בדיוק יש משהו כזה והרופאה אמרה שזאת דלקת כזאת (ואחרי ניסיון של שבועיים עם תחבושת אלסטית שלא עזרה היא אמרה שתיקח נורופן במשך שבוע), אבל לפי התיאור של הבת שלי הכאב שאני מרגישה הוא אחר...

אשאל גם את הרופאה, אבל רציתי לקבל כיוונים לפני כדי לדעת מה בדיוק לשאול אותה.

תסמונת התעלה הקרפלית(תקראי על זה בגוגל ותראי אם זה מתחבר לך למה שאת מרגישה) התייעצתי עם רופא והוא אמר שזה נפוץ בהריון... כי הגוף מתמלא בנוזלים.. (כמו שיש כאלה שהרגלים מתנפחות להן)

אחרי הלידה זה עבר לי

ממש בתחילת ההריון.

הקטע שזה התפרץ ממש אחרי החלמה מקורונה ואמרו שזה יכול להיגרם או מהריון או עוד תופעה לא ידועה של הקורונה.

בסוף זה עבר לאט לאט

בשבת כבר עבר לי הכאב..

אבם אני מפחדת שהוא שוב יחזור

אוהבת בשמים נגיד, אבל לא יודעת מה תאהב

עד לא מזמן היתה משקיעה במראה מאוד

אבל מאז המלחמה התחזקה ולא מתאפרת בכלל, אולי רק מסקרה 

לגבי מסאג היא רגישה בגוף, רזה כזאת שהכל כואב לה אז לא יודעת כמה תהנה

מקסימום פתק החלפה

אפשר להביא לה קרם או סבון פנים, אני מאוד אוהבת את של פרומיס

השאלה אם היא תשים את זה או שזה גם לא תשים בגלל ההתחזקות?

בכל מקרה את יכולה גם להביא לה זיכוי בחנות תכשיטים או תכשיט שנראה לך שהיא תאהב

או כל דבר שהוא נטו נטו בשבילה

כתבת שנראה שיש לה הכל, לדעתי משהו שזה אישי בשבילה ולא לבית יעשה את העבודה

מה שכן, היא מאוד רוצה לרדת במשקל

יש אולי מתנה או משהו יצירתי לגבי זה?

היא מאוד אוהבת ממתקים חחח אבל מתבאסת על הגוף שלה

חושבת אולי יש משהו שיהיה לה שימושי בתחום שמעסיק אותה

קרמים וכאלה יותר מתאים בללין, סבון ועוד

לגבי ירידה במשקל אין לי רעיון חוץ לתת לה שנה מתנה בקורס או חדרי כושר

אבל אני הייתי מתעצבנת על כזאת מתנה חחחח😂 אבל זה תלוי בקשר שלכן ובאופי

או שאת יכולה להביא לה ארוחת בוקר שווה כמו סלטים, לחם מלא, גבינות ועוד כאלה 

חחחחחחחח הכי דורש לשלם לה על חדר כושר אבל זה באמת לא מתנה כ"כ מבורכת,  תזיע ותתעייף ותקלל אותי שהיא שם בכוח 🤣

גם אין לה זמן לזה , יש לה משפחה ברוכת ילדים ברוך ה' אז גם הליכה אין לה זמן לעשות

סבוני פנים באמת אצטרך לחקור כמה היא באמת תקדיש זמן לזה בבוקר ובערב, למרות שהיא מאוד אוהבת אבל גם נטולת זמן לעצמה

כי אני לא בטוחה כמה היא אוהבת שייקים

כשאנחנו יוצאות היא שותה קולה, מזמינה פיצה/פסטות או המבורגר, קינוחים זה גלידות או קרפים

הכי שחיתות🙈

והיא רזה אבל עם בטן , רק הבטן בעייתית

זה דבר יפה למתנה.

ככה אפשר לקחת לעבודה ירקות, פירות, נשנושים בריאים או בכלל אוכל מבושל במקום לקנות בחוץ.

אלו יפיפיות בעיניי:

קופסת אוכל מחולקת מסיליקון 860 מ״ל – אקו סטור

הלוואי שהיתה דואגת לעצמה, אוכלת לחמניה בבוקר ושוקו , באופן קבוע

לפעמים רק לחמניה

אבל היא לא מביאה איתה לעבודה אוכל חוץ מזה

שובר לצומת ספרים או ספר לפי הטעם שלה (קצת קשה לקלוע) אולי ספר שמחזק אם יש לה קושי עם לקבל את הגוף שלה

פיג'מה מפנקת תמיד כיף לקבל

איזה חברה מתוקה את!!!

גם לי יש חברה שילדה שממש מתוקה ועד עכשיו לא יצא לנו להתראות גם כל כך בא לי לפנק אותה במשהו כי באמת מגיע לה

רעיון מעולה באמת  תודה!!

ספרים היא לא קוראת  לא יודעת אם בגלל שהיא לא אוהבת או אין זמן חחח

ותודה רבה, אבל היא החברה המתוקה, היא באמת משהו מיוחד ואני תמיד מודה לה' שזכיתי בחברה כזו, לב רחב עם מסירות ונתינה אינסופית..

שאזכה להיות חצי ממנה..

וחברה שלך ילדה אז את יכולה לפנק אותה במשהו שקשור לבייבי או עבורה, נראה לי יותר פשוט כי את יודעת שהיא בבית אז כל מתנה שיכולה להקל עליה בטיפול או יעזור לה במהלך היום זה מבורך  

בתור התחלה אפילו לדבר עם שפרה ופועה שיביאו לה ארוחות בוקר . משהו כזה

ותביאי עזרה ממוקדת לזה.

אני לא סובלת לקפל כביסה. מביאה אחת לשבוע מישהי שעושה את זה. עושה לי אור בעיניים. כשהארון מתבלגן קצת אני מוסיפה את הבגדים הלא מסודרים לערימה וכך נשאר לי מסודר.

מרגישה עם זה סבבה לגמרי! אני באמת סופרוומן ועדיין לא מצליחה הכל, הגיוני....

אבל אף אחת לא מכניסה אותי לבלגן

יש לי מטבח פתוח לסלון פתוח לדלת הבית

כשאני מביאה בייביסיטר או מזמינה חברים אני עובשת קודן בלסדר...

בישולים לא הקטע שלו בכלל.

בסדר השוטף עוזר, אבל מגיע בערב. אם מגיע לגיפה הוא יסדר הכל

אבל זה אומר שכל היום שהיתי בגיפה הזו...

ובבקרים הוא מוציא את הילדים אבל אני מארגנת אותם.

יש מייבש ואין מדיח מחוסר מקום, דירה שכורה.

לטאטא זה לא קשה

הקושי לתחזק סדר

מראש לא הכי מסודרת שיש

עם הילגים בכלל נאבדת

מגיע לכל המקומות שאת לא, מתחת לספות מיטות וכו..

אני מרימה הכל ונותנת לו לעבוד..

ממש עוזר לסדר 

כבר ארבע חמש שנים.

עכשיו יש יותר מתקדמים.

בכנות חושבת שהייתי משקיעה עוד וקונה רובוט שואב שוטף ואז כבר חוסך לך גם שטיפה.

שלי גם שוטף, אבל טנק המים מאוד קטן, בקושי כמו להעביר סמרטוט.

לחברה יש רובורוק שואב שוטף עם טנק מים גדול

והיא ממש מרוצה. אבל, עולה יקר סביב 6000

כלכלית, בוודאי שתקחי עזרה.

אם לא מסתדר לך להביא מנקה באופן קבוע, פעם בשבוע או שבועיים, אז בהחלט תביאי נערה לכלים או קיפול כביסה.

עכשיו חופש גדול, ילדות ונערות בטח ישמחו לתעסוקה, תנסי עכשיו דווקא לקחת יותר, תכירי את הנערות בסביבה ואולי תצליחי להכיר גם אחת או שתיים מומלצות שיוכלו לבוא באופן יותר קבוע בהמשך בשנת הלימודים הבאה. 

מישהי בין הרגליים בשעות המעטות שאני בבית

אבל יש לי מדיח ומייבש. אני שוטפת כמעט רק קופסאות פלסטיק ועדיין משתמשת בחדפ

כביסה מקפלת פעם בשבוע מרוכז ערב אחד. כשמריך לוקחים מהערימה/מייבש

לי זה בסדר.

ימי שישי זה נושא אחר

כרגע יש צהרון לילדים בקייטנה. והילדים הולכים לסבתא פעמיים בשבוע אז זה כן נחשב חיצוני בעצם😅

אם מרגיש לך שאת צריכה עזרה לכי על זה.

שלא יהיה לי נעים להיות עם מישהי בבית שעובדת..

ואז כשבעלי היה במילואים הגיעו אלי מתנדבות לעזרה. ובמצב של חוסר ברירה הרגשתי נוח לומר להן למה אני זקוקה - כביסה, כלים, מצעים.

כמובן בסבר פנים יפות.

וממליצה בחום. אל תגמרי את עצמך.. 

הגיעה מיד אחרי הלידה.

וכמה התפדחתי כולל בעלי

תקתק את הבית והשאיר לה רק אקונומיקה, שטיפה יסודית וכו

תכלס הבית היה נקי אבל הוא עבד קשה...

פעמיים בשבוע

בראשון לנקות ולשטוף כלים אחרי הבלאגן של שבת, היא גם מחליפה מצעים ומנקה את כל הבית.

בחמישי בערב-לנרמל את הבית לפני שבת-עובדת בעיקר בסלון-מטבח.

זה ממש מקל, במשך השבוע אני מתעסקת רק עם כביסות וסדר בסיסי.

ככה הבית מתאפס פעמיים בשבוע.

לפני שבת תנקו שוב סלון+ מטבח ויום שישי קצת יתפנה לך לכביסות.

לק"י

לגבי קיפול כביסה, יש פה נערה שעושה את זה (אצלינו היא בייביסיטר). ואחת הנשים שאמרה לי שהיא לוקחת אותה לקיפול כביסה היא צעירה.

נשמע לי דוקא מקובל יותר כשיש קטנים וקשה להשתלט על הכל. נניח בפנסיה יהיה לי בטח מלא זמן לקפל😅

לק"י

במקום לקפל, שמה בסלסילות.

לפעמים עושה חצי קיפול.

פחות עבודה, וגם אם מוציאים בגדים זה לא עושה בלגן בעיניים ובארון.

ממליצה!

לא חשבתי על זה בעצמי...

אבל זה רעיון מצוין, לפעמים זה לפעמים זה

אלו חיידקים שמועילים מאוד לגוף שלנו.

לבן זה רק חלב. הערך התזונתי והבריאות בדיוק כמו חלב פרה.

במיוחד שאנחנו עצמנו מאוד מאוד אוהבים יוגורט, אז לכן זה מאכל נפוץ כ"כ בבית.

אם זה יותר בריא - אחלה!

לבן זה אותו דבר כמו גבינה לבנה? גם היא כמו חלב?

אין לי עכשיו להשוות

נדמה לי שבגבינה יש יותר סידן.

לבן זה ממש פשוט

בגבינה יש יותר ערכים תזונתיים יותר סידן

תודה!

שבכל יוגורט יש 

ויש כאלה שיש בהם יותר

1.7% שומן

זה טוב?

של דנונה

אם כבר לבן - אל תביאי בטעמים. תשארי עם הרגיל, לדעתי.

הבן שלי מאז שנחשף ללבן בטעם תות הוא לא מוכן לגעת ברגיל.

מקווה שיחזיק מעמד...

ובטח שלא בטעמים

אבל הייתי מגוונת פשוט...

סתם בריא לגוון לילד ארוחות

ולא לתת לו כל יום בדיוק אותו דבר

מה יעשה ויש לו אמא מקובעת מחשבתית?... חחח

שווה לנסות אם הוא אוהב קוטג' או אפילו שמנת (יש גם בקטן אם הוא אוהב לאכול דווקא מהקופסא )

באמת כדאי לגוון את מוצרי החלב אצלנו בבית

הוא גם מאודד אוהב גבינה צהובה. כל פעם שעובר ליד המקרר, מבקש קצת.

ובאמת הקופסא קריטית התכוונת שמנת חמוצה, נכון? אין עוד משו שאני מפספסת?...