מכירה מלא נשים שיולדות כל שנה ואין להם כלום...
מצד שני, גם לא מכירה אף אחת עם שבץ בגיל הזה...
אכן יש סיכון בלקיחת גלולות (-במיוחד למי שיש לה קרישיות יתר שאז זו סכנת נפשות)
ביחד עם זה לכל אמצעי מניעה יש את הסיכונים שלו או לפחות לא תמיד הוכחה הבטיחות שלו.
וכמובן שגם לבחירה לא למנוע כלל יש מחיר בריאותי, וודאי.
מה הבעיה להגיד את זה?
ויש נשים שהריון אחרי הריון גומר אותם נפשית ופיזית!!!
ומה עם נשים כמוני? שעברו קיסרי וזה סכנת נפשות להכנס מהר להריון
נשים כמוני שבמסירות נפש מביאות ילד אחרי ילד בהפסקה למרות שהרחם שלהם נקרעה והם היו בסכנת חיים
למרות שההתאוששות אחרי ניתוחים חוזרים היא גרועה, מדכאת וכואבת?
ביטולה הוא קיומה!!!
יש לי שכנה שהיא יולדת כל שנה וחצי והיא שייכת לחסידות שלא מונעים בשום אופן.
יש לה כבר 8 ילדים ואני במו אוזני שמעתי אותה אומרת שאין לה כח, היא מרגישה שהגוף שלה לא יכל יותר...
זה על חשבון הבריאות שלה ושל הילדים שלה (אני רואה כל יום איך הילדים שלה נראים)
במצב שלה אני בטוחה שהיה עדיף לה את הסכנה של הגלולות!
ודי עם הויכוח האווילי הזה כל פעם מחדש.
כל אחת תעשה מה שהיא רוצה/ מה שרבותיה הורו לה/ מה שמתאים לה ולבעלה.
מסוכן לקחת גלולות, ומסוכן להשתמש בסמארטפון , ומסוכן לנהוג ברכב, ומסוכן לאכול ירקות עלים כי הם מלאים חומרי הדברה, ומסוכן לחיות- כי אף פעם לא יוצאים מזה בחיים.
כל אחד לוקח בחיים סיכונים מחושבים, וכל אחת תיקח את הסיכון שנראה לה.
אלא חשוב ועקרוני ברומו של עולם
אנו עוסקות בבנית העולם- אין חשוב מזה!!!
ובעיקר לדעתי הויכוח משפיע על הורדת סף השיפוטיות כלפי הסביבה שלנו
את לא משתכנעת לפעמים מדעות שכתובות פה?
אני כן ויש עוד רבות ככה
בוודאי שיש סכנות לאישה מהריון, המערכת החיסונית שלה חלשה יותר, רצפת האגן שלה צריכה לשאת עומס רב יותר, ואלה דוגמאות קטנות כי אין לי עניין להרחיב יותר מידי בסכנות.
כמו שיש הרבה נשים שלוקחות גלולות ולא קרה להן כלום אבל זה לא אומר שגלולות זה דבר שאין לו סיכונים-
ככה גם זה שיש נשים שיולדות כל שנה ומרגישות נפלא זה לא אומר שהריון לא מתיש את הגוף.
אני גם לא ממש מבינה למה קשה לך לקרוא את זה,
הריון זה דבר נפלא, טבעי, הדרך שלנו להגיע לעולם, זו מצווה אפילו.
מישהו אמר שמצווות הן תמיד קלות?
הריון זה מסירות נפש לפעמים, מה הבעיה להגיד את זה?
להיריון יש תועלות בריאותיות שלא יסולאו בפז - בעיקר הפחתת סיכון לסוגים מסוימים של סרטן. למשל סרטן השד (בנפרד מאחוזי המניעה של ההנקה - גם אצל אישה שלא תניק כלל, ההיריון עצמו מפחית סיכון לסרטן השד. ואם מניקים אז עוד יותר).
האיזון בין התועלת של כל היריון לבין החסרונות הבריאותיים של הרבה הריונות צפופים מוביל הרבה רופאים ורבנים להמליץ על מניעה של כשנתיים.
כמובן שהאמירה שלי הייתה כחלק מההקשר, שאף אישה לא תחשוב שבגלל שהיא מפחדת על בריאותה אז עדיף פשוט לא למנוע.
מה שהכי חשוב זה לקבל החלטה מושכלת, כל החלטה היא לגיטימית וכדאי שתגיע אחרי שקלול הצד ההלכתי והצד הרפואי.
שנזכה לקדש שם שמיים.
לפי מצפונה ולפי הרב שלה למה תמיד אתן מתלהמות אחת על השניה ???
הרי במילא תלכו לפי הדרך שלכן נכון. אז מה הויכוח ואם היתה אחת שמביאה סרטון בדרך השניה של התועלת בגלולות גם אז היו מתלהמות פה נשים או שהיו שותקות????
נכון זה כואב נכון זה אולי מעצבן חלק מכן אז שמורנה את המסקנות לעצמכן זה לא שהכריחו אתכן לעשות זאת זו רק הבעת דיעה אם כי שונה ממכן!!
ושלא תחשובנה לרגע שאתן פחות מאחרות כל אחת סובלת את ה"פעקלע" שלה בין עם הריונות כל שנה ובין עם גלולות חבל על הריב שנוצר כאן כולנו מקוות ומיחלות שבא יבא הגואל עוד הרגע עוד היום וזאת עם אהבת חינם לכל אחת ואחת גם אם היא שונה ממך מאד מאד עם כל הכאב!!
ולסיום ראיתי משפט ממש נכון לעכשיו: למה לא כואב לנו שלאחר אין את אותו פרצוף יפה כמוך? כשם שאתה/ת סובל/ת את פרצופו כך תאהב/י / תסבול/י את הדיעה השונה ממך!!
ואנא בנות יקרות ולו בגלל הדבר הנוראי מכל שקרה אנא בא נחיה בשלום אחת עם השניה!!
ובגלל אהבת חינם עם מסירות נפש יבא תיכף ומיד המשיח ויקומו לתחיה יחד עם כל הקורבנות שנרצחו על לא עוול בכפם במשך כל הדורות מאז ועד היום כולל ובמיוחד היום אותם נפשות תמימות וטהורות שנרצחו רק בגלל היותם יהודים לעם סגולה !!
מאחלת לכל אחת בדרך שלה רק בריאות וכוחות באהבה 770מ.
ואפשר לסכם שלחצות את הכביש מסוכן יותר מלקחת או לא לקחת מניעה
לצערינו
אולי יש סיבה רפואית אמיתית?
הרבה נשים צעירות, גם כאלו שעדיין אין להן ילדים, משתמשות בהתקנים.
מוזר שזה מה שהרופאה אמרה...
(בכל מקרה, זה לא אומר שעדיף התקן מגלולות, גם להתקן יש סיכונים משלו... אם טוב לך כרגע, מבחינת מצב רוח ומצב הטהרה, אני לא רואה סיבה להפסיק את הגלולות)
ככל הידוע לי, זה שנוי במחלוקת בין הרופאים - האם ועד כמה התקן עלול לעכב פוריות בעתיד. יש כאלה שמעדיפים ללכת על הצד הבטוח, ולהתקין אותו רק לאישה שיש לה "מספיק ילדים" (לפי מי? גם כאן יש שיטות שונות...).
כמו בהרבה נושאים רפואיים, לדעתי השיקול חייב לקחת בחשבון גם את האלטרנטיבות, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.
זהירות, חפירה
אבל חשובה..
כמו שרופאת נשים אמרה פעם בהרצאה שהייתי-
גלולות מעלות את הסיכון לסרטן פי שניים- מאחוז לשני אחוזים..
הכל תלוי בנק' המבט.
נכון. לגלולת יש סיכונים, וגם למחזור החודשי. (נשים שקיבלו מחזור מוקדם, ולא ילדו עד גיל 35- יש להן סיכון גבוה יותר לסרטן השד.. שוב, לא באוחזים גבוהים- אבל מעלה את הסיכון..)
כי אותם הורמונים ב-ד-י-ו-ק זה ההורמונים שיש לנו במהלך המחזור ובמהלך ההריון. (בהריון והנקה חלקם גם גבוהים יותר..)
הם שואלים שם כמה שאלות, שנועדו נטו להפחיד.
"האם מה שהורג אשה אחת יכול להיות נכון לאשה אחרת?" כן! אני מכירה אנשים שחומוס יהרוג אותם, בוטנים יהרגו אותם, חלב יהרוג אותם. זה אומר שזה מסוכן לשאר האנשים?
"האם קיימת צורה בטוחה לשימוש בהורמונים מסרטנים" אחחחח, סרטן. המילה המפחידה הזו. כמות הדברים שיכולים לגרום לסרטן ואנחנו צורכים אותם- היא אינסופית. אפילו להזדקן מעלה את הסיכון לסרטן (ולעוד מחלות קשות) אז בואו נשאר צעירים לנצח ונתאבד לפני שנזדקן..
לגבי החשק המיני- גם הנקה מורידה חשק מיני. האם נפסיק להניק בגלל זה? (מה גם שלא כל הגלולות ולא כל הנשים נפגעות מזה..)
התודעה שלנו מושפעת מהורמונים. ודאי. מכל ההורמונים. הורמונים נוצרים כל הזמן. מחיבוק, משיחה, מראיה של דברים, מאוכל, ממחשבות ואפילו כשאת עולה על רכבת הרים.
הריון- זה 9 חוד' של גלי הורמונים מכל מני סוגים.
הורמונים זה לא מילה גסה. וגם לא רעל. (כמו כל דבר- צריך להיות במידה.)
הסרטון הזה מנסה לקדם את ה"תיקון בדרך הבריאה" את הספרים, הרצאות ועוד של העמותה שעשתה אותו.
וכמו שנשים פה קפצו "אז לא לסמוך על הרופא?" (רמז- באמת לא. כדאי גם לחפש מידע אמין לבד)
אבל גם על הסרטון הזה לא לסמוך בעיניים עצומות ולהפעיל שיקול דעת.
אז נכון- יש גם סיכונים בגלולות והן לא חסה. (יותר דומה לאקמול..)
ויש להן גם יתרונות- כמו שכתבו פה, גם הריונות צפופים לא בריאים לגוף (בטח שלא מבחינה הורמונאלית, שלא לדבר על נפשית.. עוד בגמרא אמרו שלוקח לאשה 24 חודש להתאושש מלידה...)
אז ממה האלטרנטיבה?
1 שיטת מודעות לפוריות בשילוב עם דיאפגרמה.
זו שיטה שבאמצעותה האשה עוקבת אחרי התהליכים בגופה, ויודעת מתי הביוץ ואז משתמשת בדיאפגרמה. השיטה לא מיועדת למי שרחפנית ולא טובה במעקבים...
2. דיאפגרמה לבד- מונע בפחות אחוזים. (עניין של סטטיסטיקה, לא מבינה בזה..)
3. לטווח הארוך- התקן לא הורמונאלי. (חסרונות- גורם לעיתים למחזורים רוכים יותר וכואבים יותר לכן לא מומלץ למי שכבר סובלת במחזור)
4. למי שלא יהיה נורא אם תכנס להריון בכ"ז- קוטלי זרע. יש יותר טובים ויש פחות.
תחיה דולהרוצה להעלות את הטבלת השוואות בין אמצעי מניעה?
ואז אני אנעץ את השרשור 
יש שטוענים 95% התקן ו98% גלולות מאוד נדיר להיכנס להריון עם התקן וגם עם גלולות
ואת זה אלוקים מחליט מבחינת הרופאה את מכוסה כמה שיותר בדיוק כמו גלולות
התקן לא בהכרח מאריך ומגדיל דימום אני איתו כמעט שנה ועוד כמוני אומרות
שהוא היה להם מצויין
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t650614#7239997
ולא לקפוץ מכל תופעת לוואי.
כל תרופה שתקחי- יהיה לה עלון לצרכן, עם רשימה של תופעות לוואי אפשריות.
כל עוד את כבר לוקחת גלולות- והכל בסדר, אז אין לך ממה לחשוש ואין סיבה לעבור.
אם ידוע על בעיות קרישה במשפחה- לא כדאי לנסות, או לפחות לבדוק קודם אם יש לך. (לא ברור לי איך לא מחייבים לבדוק לפני, כמו שבודקים אם אין הריון..)
אין תרופה בריאה. יש תרופות שתופעות הלוואי שלהן שוות את התוצאות. (או שלא..)
מה לעשות, הקב"ה רוצה שיהיה מסובך למנוע, כדי שתהיה לנו עוד סיבה לא למנוע 
למי שמכירה יש לי ליכן סקלרוזוס, שזה בעצם גרד ופצעים
באיזור החיצוני של הנרתיק.
אז הייתי אצל רופאה בביה"ח כדי שתיתן לי משחות מתאימות ובלי קשר הלכתי גם לפזיותרפיה של רצפת האגן כי יש לי גם בריחת שתן ואני צריכה הרבה לשירותים.
הפזיותרפיסטית הסתכלה רק בבדיקה חיצונית ואמרה שמאוד אדום בפנים והיא לא יכולה לבדוק איתי, שאני אלך קודם לרופאת נשים והיא תאבחן.
הלכתי לרופאת נשים הראתי לה את המכתבים גם מהרופאה מהבית חולים וגם מהפזיותרפיסטית וביקשתי ממנה פעמיים שתבדוק אותי והיא לא הסכימה.
היא אמרה שהרופאה בביה"ח כבר ראתה אותי ואמרה לחזור לרופאת נשים אחרי 3 חודשים שאשים את המשחות.
הסברתי לה שזה בשביל הפזיותרפיה להמשך טיפול והיא לא הסכימה לבדוק!
נכון זה בעייתי? רק בגלל זה עכשו אני רוצה להחליף רופאה, למרות שהחלטתי כמה בזמן האחרון.
מה אומרות? זה הגיוני שלא הסכימה לבדוק?
גם ככה אני סובלת מבצעים האלו וממש מגרד לי והיחס שלה ממש פוגע ומתנשא.
דר' אורנה רייכמן בשערי צדק היא רופאת נשים .
מנהלת מחלקת יולדות .התמחות נוספת היא עריה.
מקבלת דרך כללית מושלם.
תורים דרך המזכירה שלה.
כי אם לא, אני מבינה למה היא לא בדקה. את צריכה להתחיל טיפול כדי לראות אם הוא עוזר ובמידת הצורך לחזור אם לא
ואת הפיזיו להתחיל אחרי שיש שיפור
אם כבר התחלת ולא עזר זה אחרת
חוויה לא נעימה
חיבוק♥️
ואת לא רוצה לחכות - תנסי לחזור לרופאת הנשים שאבחנה אותך
יכול להיות שהפיזיו לא מכירה את הבעיה הזו ולכן לא רצתה לבדוק או לא רצתה לקחת סיכון לטפל עכשיו
ממה שאני מבינה אין קשר בין 2 הטיפולים, זה לדבר אחד וזה לדבר אחר
ייתכן ותצטרכי לחכות עד שיהיה שיםור כדי להתחיל פיזיו
אם כבר אבינו בבית חולים?
את צריכה לטפל עם המשחות, כמו שהנחו אותך.
ותשאלי את הרופאה אם אפשר לעשות תוך כדי פיזיותרפיה או לחכות לסיום הטיפול.
הרופאה אמרה לי שזו מחלה כרונית.
אני מתלבטת אם לחכות 3 חודשים או להחליף רופאה כי הפזיותרפיסטית אמרה שהרופאה קודם צריכה לבדוק אותי לראות למה אדום שם ורק אז אוכל להמשיך עם פזיותרפיה
תדברי עם המזכירות.
או שזה משהו בנוסף?
אם זה ממה שיש לך, את יודעת מה הסיבה ולא צריכה לחזור לרופאה בשביל זה.
אם הפיזיותרפיסטית לא מכירה ולא יודעת איך לטפל במצב כזה, תבקשי הנחיות מהרופאה, או שתמצאי פיזיותרפיסטית שכן מכירה.
אם האדום לא קשור, אז את צריכה שהרופאה תבדוק ותאבחן גם את זה.
אני לא מבינה לגבי בדיקה פנימית במצב הזה. אבל אולי תנסי לחזור לפיזיותרפיססטית להסביר לה את המצב ולשאול אם יכולה לתת תרגילים לבינתיים עד שהמצב ישתפר.
למשל היפופרסיב. תנסי לבדוק אם זה מתאים לך
אתן שומרות בהריונות והנקות לא חכאול בשרי?
אני שומרת.
גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.
עוזר אפשר בשר
אבל לא נעים לי חח
יהודים וכזה חח
הכנתי פסטה
תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...
אני כן מקפידה
לא בקטע של חלבון
פשוט באלי בשרי
של צורך
אז לא, לא הייתי אוכלת..
אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".
היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.
אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄
סליחה שזה נשמע כזה דוסי
אבל באמת חושבת שהריון זה לא סיבה להתר כזה רק כי מתחשק
מלא דברים מתחשקים לי..
יש למי שי אנמיה וברש מאוד מחזק זה משהו אחר
לדעתי זה הזדמנות לזכור שיש במקביל לעולם הקיים שלנו עוד מימד לש מציאות שחסר לנו עד כדי שאנחנו אפילו לא מרגיישם כמה הוא צסר
הזדמנות לעצור רגע לשהות בכל המרחבים במציאות שמחכים להשלמה
ובעיני כן דווקא ההתגברות על החשק יש בה השתתפות וחיבור לכלל.
והאמת שאני "אוהבת" את הרגעים האלה שמנהגי האבלות מבאסים לי את היומיום
כי במציאות אין ככ תחושת חוסר ביומיום
והרגעים האלה מזכירים את המהות.
אז תחושת "אוף" היא ממש בסדר בימים האלה לדעתי.
כמובן אם זה מעבר לאוף של חוסר נוחות זה כבר התלבטות אחרת..
אני מרגישה 'זה מגדל אותי
גם אם ביום יום אני לא תמיד מחוברת לחוסר ולגאולה ולבית מקדש
בימים האלה חושב לי להרגיש אשניממביעה דרך זה את האכפתיות או הרצון להרגיש אפילו שזה קשה
כי נכון זה לא נוח לי
אבל בתוך עמי אנוכי יושבת
ומותר להתבאס על זה גם
אני הכי כזאת שנגיד בהריון אם אני בונה על משהו שהתחזק לי ומגלה נגיד שאין בסוף אימאלה איזה דרמה חח
כי בעיני בשנים האחרונות אנחנו הכי מרגישים את החסר
ולעיתים מחפשים "לברוח" דווקא למה שמרים אותנו.
עלי למשל הכי משפיע המוזיקה
ביומיום אני מחפשת להיאחז בחיובי, בטוב, במוזיקה, באוכל מסודר, ממש לשמח את עצמי ולאגור כוחות גם להיות חוסן לאחרים.
ועכשיו כשזה אסור מרגישה שהדרך לצלול למטה עלולה להיות מהירה.
ונגיד איך ששמעתי על חוות גלעד, ישר עבר לי בראש שכולנו איבדנו את הבית.
ושבטוח היישוב יבנה מחדש יותר חזק ויותר גדול והאסון יהווה מנוע לצמיחה וחיזוק
והלוואי שהיינו יכולים לומר כך גם על ביהמ"ק..
באמת הרגשתי בלב כאילו שזה כזה צפוי הכאוס וההרס בתוך תקופת החורבן 😬
ונכון ברגיל אני איתך ..בלמצוא דרך להיות ביש..לשמור על הכוחות ועל הרוח ועל התקווה ולראות את הטוב ולהתעסק במה שמרים
אבל לא אני המצאתי שבימים האלו הבקשה היא שונה
זה ימים שכן מבקשים מאיתנו לשהות במה אין..בגעגוע בכאב
נכון לא להתפרק
לא להתיאש
לא ממבט כזה
וגם שם הגבולות הם לפעמים מתשנים מאחד לאחד
הנפש שלנו עברה הרבה וצריך לשמור עליה
אבל בעיני לפנות את המרחב מהסחות דעת כמו מוזיקה ובריכה וקניות לכיף ואולי גם בשר(אני אוהבת חלבי חח אז מבחינתי זה דוקא כיף🫣) בעיני זה כמו מזכיר לי את הנק 'חוסר הפנימית המהותית שהיא הקודש
הגילוי לש ה' בעולם
וזה הכי כואב לי בכל המלחמה האשת
לדמיין איזה מטורף היה אם היה פה 'כינה אם הינו מלוכדים ומאוחדים כעם סביב הלשיחות הלאומית והרוחנית לשנו בעולם
אם היה לנו ראש מורם ויציבות גם מול העולם
אם היה לנו כעם חיבור לקודש לתורה לגודל
וכן קל לי לכאוב ממש את זה שזה לא שם עדיין
אנחנו בדרך כנראה
והיא מפותלת
ולרוב עני מסכימה משתדלת לראות כמה כבר נפתח וכמה התקדמנו
אבל עכשיו
מרגישה שזה באמת זמן להרגיש גם את מה שעדיין לא
ולהפוך את זה לתפילה להשלמה
נגיד הייתי בבניין שלם ובכנות לא הבנתי למה מותר יריד בגדים בשלושת השבועות מניחה שיש רבנים 'התירו ויודעת שיש כל מיני דעות וכו והכל בסדר
לא יודעת לי זה מאוד צרם.. כי כן יש בי מקום שאומר כן חשוב להיות גם בלוחות השבורים הז מוליד בלב הרבה געגוע ורצון לתיקון שלם
אז הסתובבתי ביריד ראיתי מטפחות יפות ואמרתי לעצמי
נכון את רוצה?
אז כאשת לא קונה עכשיו את אומרת לה'- אתה רואה..חסר לנו גאולה. אני רוצה להיות שייכת למי שמצפה לה.
ומי שקנתה הכל טובבבבב לא כתבתי בכלל כביקורת חלילה
שיתפתי מעצמי
ברור שלא את המצאת את זה 😆
אני מסכימה שבהרבה דברים צריך "להחזיק" ולהתאפק
מבחינתי לא לכבס זה קשה, מגרד בגוף, מעקצץ באצבעות.. אבל לא קורה משהו דרמטי אם אני לא מכבסת..
בשרי לא מזיז לי, ולהתחדש בבגדים לא שייך מבחינתי בכל מקרה.
אבל יש דברים אחרים שמרגישים לי טו מאצ
כמו מקלחת חמה שזה לנפש
ומוזיקה גם.
זה באמת מורכב.
אבל תודה שכתבת צריך להתחזק גם בזה
והלוואי שזו תהיה השנה האחרונה 💔
אבל פתאום העלית לי סימני שאלה. אם זה נטייה לראות חיובי במציאות, או בריחה מתחושת החוסר, או אולי, ובעצם כנראה, שניהם ביחד.
לא רואה סיבה להקל בזה
אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון
סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח
)מתואמתאחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.
תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.
ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.
איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.
בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...
אבל אישית הרגיש לי שזה לא פיקוח נפש…
ההמוגלובין והברזל שלי טובים
והחשק זה לא חשק שעושה לי צירים עכשיו
חשק
סבבה
נתמודד
ולא חשבתי שיהיה לי קשה
אבל ממש קשה
לק"י
אם יש לך עניין רפואי/ חולשה/ את לא מסוגלת לאכול כלום חוץ מזה, מציעה שתבררי עם רב.
לק"י
מה עם שניצל סויה?
לטעמי זה טעים יותר מבשרי😅
לדג טונה גם יש מרקם של בשר.
אבל לדעתי אם את בהריון, וחושקת בזה, וזה גם עדיף בריאותית, אני בטוחה שיש היתר , עובדה שיש עדות שאוכלים, ויש שטוענים שילדים יכולים לאכול, ובואי, בימינו , יש חלבי כל כך עשיר, שאני לא בטוחה שלזה התכוון המשורר, הילדים שלי למשל חוגגים בימים האלו
ואין לי בעיה לא לאכול בשר בתשעת הימים.
אחת הלידות שלי היתה בתשעת הימים בשערי צדק.
ובחדר אוכל של מחלקת יולדות היה שלט שבהנחיית רב בית החולים מותר ליולדת לאכול בשרי, אבל היו גם דברים לא בשרירים, ולא היה לי צורך דווקא בבשר.
הריון שהפסיק בסוף שבוע 8. באולטרסאונד ראו שנפסק הדופק ,לפני שבועיים כן היה דופק.
עברתי גרידה ואני עצובה בבית...
היה לי שנה שעברה חוץ רחמי והוציאו לי חצוצרה וכל כך שמחתי שנקלטתי.. ועכשיו זה נגמר.
ואני בת 40 וחשבתי שזאת תיהיה מתנה נהדרת ליום הולדת 41(התאריך המשוער) אבל הקב"ה חשב אחרת...
כל מה שה' עושה זה לטובה, אבל אני עדיין מאד עצובה וכל כך רוצה עוד אחד(יש שלושה בבית ב"ה) ולא יודעת אם יהיה
אבל משמח לדעת שהצלחת להיקלט
הפלות בתחילת הריון זה דבר מצוי
והרבה פעמים אחרי הפלה הגוף יותר פורה.
מאחלת לך התאוששות מהירה ושימלא ה חסרונכם בקרוב!
קשה...
זה אובדן .. ממש....
חיבוק ענק מכל כל הלב!!!
איתך שם🫂🫂🫂
ומה אומר רופא הנשים שלך? יש אופציה להפריה חוץ גופית?
חיבוק גדול🫂מיוחדותאינסופית
שמש בשמייםזה ממש הרגשה של חיסרון וריקנות שולחת לך חיבוק, וקחי את הזמן שלך להיות עצובה... 🫂
ממש ממש עצוב וכואב. מתפללת שהשם ישלח לך המון כוח ובריאות ושיעניק לך את המתנה הזו שוב בזמן הנכון עבורך ועבור משפחתך. בע"ה יהיה. יש לי גיסה שנקלטה טבעי בגיל 47
הכל יכול להיות אם יש אמונה 🫶
גם לי הייתה הפלה שהתאריך המשוער נפל לי בול ביום הולדת... אבל בשבוע מוקדם יותר
❤️❤️
שבעז"ה יהיה רק טוב
קצת מדוכדכת מכל מיני טריגרים
ומרגישה חולשה נפשית ופיזית אולי כי אני לא מצליחה לדאוג לעצמי כמו שצריךוכי אין לי תאבון לפחות לא לדברים מזינים מספיק. מתחילה להכין ועוצרת באמצע כי אין לי כוחות
שוכבת במיטה מדוכאת ומרגישה רעה לכולם בזה שעכשיו במיטה
אני לא בהריון, מניקה גיל שש חודש וחוששת ככה להגיע לצום
ובמצב לא צמים מלא...
חיבוק ענק ענק ענק בכל מקרה!!
איזה קשה זה להרגיש ככה🫂🫂🫂
לא הייתי ככה אתמול בכלל
דכדוך שגורם לחוסר תיאבון שגורם לחולשה פיזית
אפשר להתחיל מלראות סטנדאפ קטן
להחליט שת 10 דק מכינה לך ארוחה
או חצי שעה יוצאתלסיבוב
הכרחתי את עצמי לקוםלאכול מה שהתחלתי להכין וזה הגעיל אותי. בלעתי בכוח כמה כפות וחזרתי למיטה עצובה
בהלכה ובריאות הנפש
תדברי עם מכון פועה
זה צום מדרבנן ומקילים
אני שאלתי שאלה אחרת אבל גם קשורה לנפש והוא טען שאם זה יפעיל אותי אז לא לצום ( לא משנה שעכשיו אני עם חום במיטה אז אין סיכוי שאני צמה ) והוסיף ששווה ללכת לטיפול 😅
וחיבוק לך
אם זה כבר תקופה ולא עובר אולי זה דכאון אחרי לידה
לא להיבהל, והכי להרשות לעצמך לנוח.
תקשי מבעלך שיחזור מוקדם או שתביאי בייביסיטר,
המצפון הזה של להתעלות על כל איתות של הגוף/ נפש ולהמשיך כאילו כלום, הוא לא נכון ולא בריא.
מותר לעצור מדי פעם כפי הצורך גם בלי קשר להריון ולידה.
ובמיוחד אם אחרי לידה לא נחת כמו שצריך.
הגוף והנפש זוכרים הכל.
לדעתי אל תלחמי בזה, הכי להרפות, כנסי למיטה עם סרט או משהו. הכל טוב.
אולי תזמיני לעצמך אוכל או שתכיני משהו טעים גם אם הוא לא משביע
מותר שיהיה מדי פעם יום שאת פחות בכוח, בטח אם יש לזה טריגרים וסיבות.
אישית אני מאמינה שכמה שיותר נותנים מקום לזה ונחים ולא מתאמצים להתעלות מעל עצמנו ככה זה עובר מהר יותר...
זה כדי לא להעמיס
תרפי, תיכנסי למיטה, אל תיבהלי מזה, את לא רעה שאת נותנת לעצמך לנוח. מבאס שזה דווקא היום- תני מקום גם לביאוס הזה, ואז תנסי לקבל את עצמך כמו שאת, חלשה כרגע.
ולגבי הצום, שימי לידך בקבוק לשתות גם כשאת במיטה ותשתדלי לאכול משהו טעים שלא דורש הרבה הכנה- אולי יוגורט עם פרי, דייסת שיבולת שועל אינסטנט, כריך עם טונה ועגבנייה.
מנסים להיכנס להריון.
זיהיתי ביוץ בתחילת השבוע.
ואני פוחדת שהצום השבוע ישפיע לרעה.
זה סתם פחד או שיש סיכוי כזה?
יש דרכים לעזור לגוף שלא יושפע מהצום?
בשלב הזה הביצית המופרית רק תהיה בדרכה לאורך החצוצרה, וטרם תשתרש ברחם. להבנתי הדלה אין עדיין מה שהיא יכולה לקבל מהגוף, שייפגע בצום של יממה.
אם בכל זאת את חוששת, ואם את לא רוצה לשאול את הצ'ט / רופא, הייתי במקומך פשוט הולכת לפי הפסיקה היחסית נפוצה עבור הריוניות בתשעה באב (כי ייתכן שאת הריונית) - שכשתחושי חולשה גדולה, או תסמין אחר דוגמת הקאות, להפסיק לצום.
יש לנו בגוף מספיק מאגרים
יום אחד לא משפיע עליהם.. חוץ מתחושת החול'שה שלנו
גם אם תהיי בתחילת הריון זה בסדר לא אמור להיות מסוכן
כמובן שהריון בסיכון או רקע לש הפלות או כל עניין רפואי וכו זה משהו אחר
אבל מבינה אותך כי זאת מחשבה שעברה לי פעם כשהייתי במצבך
ובדיקת הריון שלילית
והיה י"ז בתמוז
אז שאלתי רופא אם לצום כי אני לא יודעת אם אני בהריון
הוא כתב לי
לכל אישה יש שבועיים בחודש שהיא לא יודעת אם היא בהריון
אין שום בעיה לצום בזמן הזה...
חצי שנה אחר כך צמתי עשרה בטבת
כמה ימים אחר כך גילית על הריון
הצום היה בסדר גמור והילדה בסדר גמור...
שגם אני פעם צמתי בעשרה בטבת, ואחר כך גיליתי הריון.
ויצא לי להיקלט פעם אחרי כמה ימים שלא הרגשתי טוב.
בע"ה שתזכי להריון קל ובריא בעיתו ובזמנו
שאומרת שעובר הוא כביכול טפיל , ומתי טפיל מצליח להידבק לגוף של בנאדם, דווקא כשהבןמאדם חלש, אותה גישה אומרת שגם בהריון זה ככה, לפעמים נשים ייכנסו להריון, דווקא כשהן לא מרגישות טוב או חלשות, ואז העובר מצליח להשתרש, האמת , קרה לחברה שלי, שנים לא נכנסה להריון, וכשהיה לה איזה וירוס, היא נקלטה, כי כביכול הגוף על הזמן על המשמר שלא יבוא משהו זר וישתלט עליו. המערכת החיסונית צריכה להיות לא מאוד חזקה , כמובן לא חלשה מידי, אבל לא בשיאה .. בקיצור ברברת חחח , הכל כדי להסביר לך ולהרגיע אותך שלא תדאגי, לא יקרה כלום, ואני אישית הייתי בתחילת הריון בצום כשעוד אפילו לא ידעתי, לילד שלום.
אם הייתי קוראת את זה בזמן שגם הייתי לחוצה זה הכי היה קונה אותי
גם אם היתה הפרייה, כרגע זה גם לפני השרשה טגם בלי קשר צום פחות משפיע בשלבים מוקדמים
לא היינו בבית כמהימים ושכחנו להוריד את הזבל לפני, כשחזרנו נהיו ברחשים ומאז לא משנה כמה ניקינו הם לא הולכים!!!
פרי/ירק מקולקל או מים עומדים.
בצבע כסוף
הוא היחיד שעזר לי האמת
שאני לא סגורה על ההשפעה שלהם...
פתרונות טבעיים שלא צלחו האמת
באינטרנט ראיתי למהול חומץ תפוחים ומים והם נמשכים לחומץ. וואללה לא עבד 😵💫 סתם נתקעתי עם בקבוק חומץ תפוחים
לפעמים גם יש תפו"א רקוב ואז גם יש את הסיפור הזה
קשה להיפטר מהם
מה שעזר אצלי-
שפכתי אקונומיקה בפח (בנדיבות יחסית) והנחתי במרפסת, לכמה ימים
אקונומיקה- בכיור, בשיש, בקיר, איפה שאפשר.
מכה בהם עם חפיסת טישו והם מה שנקרא צונחים כמו זבובים
ועם כפכף יותר כיף 🤣
פרי וירק למקרר גם תפוא וכאלו כי הם נמשכים לזה
לבדוק אולי תפוא מסריחים בתחתית השק או פירות וירקות מסריחים נפל איפשהו
אשפה וקילופים של פירות ירקות מיד להכניס לשקית לאטום ולזרוק לפח
הם נמשכעם גם לקטניות בהשריה/הנבטה או מחמצת, התססות למיניהן וכד אם את בעניינים האלו לעצור לשבועיים תהליכים עד שהכל מתאפס מבחינת הברחשים ואז לנסות מחדש
לשטוף כל פינה באקונומיקה למרות שאני לא אוהבת אבל לעיתים כאלו חייב
וזה אמור להיפסק
אפשר לקנות חומר ייעודי במשתלה
ביקורת בשבוע 8, הכל בסדר.
מתי שוב הולכים לרופא?
אם הרופא לא עושה אצלו אולטרסאונד, כדאי לקבוע תור גם לטכנאי ולבקש ממנו הפניה.
וכדאי כבר לקבוע תור לשקיפות עורפית, כי אחר כך כבר קשה למצוא תור.
בדרך כלל מעקב אצל רופא כל 6 שבועות.
אני שואלת כל פעם את הרופא מתי לקבוע לפעם הבאה.
לק"י
את התורים הבאים, ותבדקי אם המזכירה במרפאה יכולה לקבוע כמה מראש.
בשעה טובה!!
בביקור הראשון נתנה רשימת תורים לקבוע לפי שבוע, איתה הלכתי למזכירות, וקבעו לי שם תורים.
כשיוצאים מהרופאה שואלים אותה מתי היא רוצה לראות אותך שוב
ואז הולכים ישירות למזכירות ואומרים להם שהרופאה אמרה שהיא רוצה לשתבואי בעוד ×
והם מכניסות בין התורים
בפעם הבאה אשאל.
שקיפות בשבוע 14 זה בסדר?
לגבי התור תקבעי לפני הרצון שלך אם חשוב לך מעקב נוסף יותר מוקדם תקבעי.
בעיקרון זה תור פעם ב4 עד6 שבועות תלוי ברופא/ מצב.
שלום יקרה, ברוכה הבאה.
בגיל 25 הייתי גרושה בלי ילדים.
עברתי מסע גדול
וה' נתן לי את כח הכתיבה.
בימים אלה של חודש אב
צער החורבן
הכללי והפרטי
ואחרי המהפך לט"ו באב
אני מזמינה אותך לקחת חלק
ולתת מילים לכאב ולתקווה.
"כל רודפיה השיגוה
בין המיצרים" (מגילת איכה)
חסידים מפרשים - "כל רודפי י-ה"
דווקא בשעת כאב ומצר
אפשר יותר להתקרב לקב"ה.
אפשר באהבה רבה
להפיץ הלאה קובץ זה
לכל אישה שמחפשת אהבה, משפחה וקרבת ה'.
(ללחוץ על הכותרת)
