פורום הריון ולידה (עמוד 495)

שאמור להיות בחנות אחד שעושה את ההתקנה באוטו כמו שצריך..

הבנתי גם שיש להם מאוד הרבה ניסיון

בפועל הלכנו פעמיים לחנות ובשתי הפעמים הוא לא היה נוכח ככה שקנינו בסוף בשילב

@אורוש3

זוכרת שהיא מבינה בזה

בעל החנות שגיא מתקין מוסמך בטרם ויש שם עוד אחד שיודע. ממליצה להתייעץ עם שגיא כי הוא ממש מתאים בחוכמה ובהתאם לתקציב ולרכב. אפשר לשאול אותו גם בבלוג ''נוסעים בטוח''.

איך שמגיעים להרשם בתור להתקנה. ולקחת בחשבון שזה ייקח זמן. אבל שווה. 

ובכל זאת כדי שתהיה רגועה כדאי להתשתמש בנר גליצרין. גך אני עשיתי בלידה הראשונה.

בהצלחה. 

הכי חשוב!! לא לדחות את ההתפנות, ככל שעוברים הימים זה עלול לגרום ליצירות קשה מאוד.

אל תפחדי, תעשי נשימות כמו בלידה ארוכות ארוכות ותלחצי בעדינות ממש. בעיקרון התפרים זה מקום אחר אז לא אמור לפגוע.

תשתי מיץ שזיפים על בטן ריקה ו2 כפות שמן זית על בטן ריקה, ומלא מלא מלא מים עד שאת מתפוצצת ותלכי קצת מצד לצד בבית/ במחלקה איפה שאת.. עד שתרגישי צורך להתפנות. ואםשר גם לשים שרפרף קטן להגביה את הרגליים. 

אני קונה מיץ שזיפים (יש לפעמים אפילו בסופר רגיל) ושותה ושותה עד שהיציאות רכות..

לפעמים אני נעזרת בזה אפילו פעמיים /שלוש.

אחרי זה גם כדאי להקפיד על תזונה עם הרבה פירות ירקות וסיבים תזונתיים כדי שיציאות יהיו רכות.

בהצלחה לך ומזל טוב;)

זה ממש עוזר 

ופירות 

יכול להיות שאחרי פעם או פעמיים תצליחי לשחרר, והפחד ירד לך.

הרבה מזל טוב!!

מקל ממש

לפעמים הראשונות 

זה ממש מקל לפעם - פעמיים ראשונות

לאחר מכן כבר אין צורך

ממש מומלץ להתפנות יום או יומיים מהלידה כדי שהצואה לא תהיה קשה ואז עוד יותר קשה ..

אם את בבית תבקשי מרשם מרופא משפחה ותבקשי ממישהו לקנות לך. אל תסבלי.

לפעמים בפעם הראשונה צריך אפילו 2 נרות

לי עזר להשפריץ זרם מים חזק לתוך פ י הטבעת

איזה שבוע את?

מבינה שזה קשה ומתסכל לפעמים אי ידיעה מתי ואיך זה יקרה אבל זה בטוח קרוב מאוד..

מה מצבך?

מניסיון שלכן חסר משהו ברשימה? (הריון ראשון)

רוצה להתחיל עם הקניות בנובמבר בע״ה 

והמון מזל טוב ובהצלחה🥰

מי שרוצה - שתהנה. אבל חשוב לי לכתוב למקרה שיש פה נשים לפני לידה ראשונה, שידעו שלא צריך חלק גדול מהדברים פה.

אני מחפשת רשימת קניות שהיא מאסט

למי יש? 😄

תראי, מאסט זה מה שחייבים לחדר לידה ולשחרור.

מעבר לזה, צריך בעל נייד וסופר פארם זמין…

בפרט שזו לידה ראשונה, ואת לא יודעת איך ילך עם ההנקה, אם תצטרכי בקבוק או משחות מסוימות.

וכמובן ציוד בסיסי לתינוק: ביגוד, החתלה, רחצה, ריהוט ובטיחות.

מבחינתי מאסט היה דף מודפס של תכנון הלידה

תחתונים

פדים

חזיית הנקה

בגדים להחלפה

חיתולי בד

מטען

ארנק

בגדים ליציאה לי ולתינוק, מסרק, נעלי בית, מברשת שיניים ומשחה

וזהו

לא אכלתי תוך כדי לידה (יש כאלה שרושמות נשנושים. יש תמיד איפה לקנות אז לא היה קריטי)

וכל הציוד לתינוק ישנו בבית החולים בדרכ, כולל מוצץ, מגבונים, טיטולים, משחת לנסינו ורפידות נרסיקר גם הביאו לי שם

קניתי חיתולי בד, בגדים, בקבוקים, מוצצים. לא היה לי קריטי להביא הכל איתי

זה בגד להוציא את התינוק מהבי"ח וכסא בטיחות.

כל השאר אפשר להסתדר

מדחום לאמבטיה למשל- מה רע בשיטה הקלאסית של לשים את המרפק ולראות איך מרגיש??

תחשבי על כל הרשימה הזאת

כל דבר כזה, צריך שיהיה לו מקום.

של אחרי לידה 🤭

ממני שהייתי ערה כמה שעות טובות

ואם הייתי בפורום יכולנו לפטפט 

כמה עיקריים:

לחזור לתזונה בריאה והתעמלות

יציאה זוגית פעמיים בחודש

לכבות אינטרנט בפלאפון לשעתיים כל ערב

תובנות בסוף יום, פעמיים בשבוע

ועוד אחד בעז"ה

ללמוד עם בעלי פרשת שבוע עם רש"י, כמה שנספיק.

רוצה להצליח לחיות קצת מעל המלחמה.

שזה לא יהיה הדבר היחיד שינהל אותי.

לא יודעת אם אצליח.

בעלי היה רוב מוחלט של השנה במילואים, אז אני מרגישה שזה מאוד מנהל את הלו"ז ושואב את רוב הכוחות (בצדק).

אבל מתוך הבנה שזו השגרה שלנו עכשיו, הייתי רוצה להצליח גם להתייחס לעצמי ולחיין שלי כמו שאני רוצה שיראו, ולא רק איך שהמלחמה גורמת להם להיראות

של שנה שעברה

לא לתת לפחד לנהל אותי (כל סוג של פחד ובמיוחד הבטחוני)

לא לתת לעצב להשתלט על החיים

להתמקד בדברים שמחים ופחות בעצובים

חזרתי לעבודה,

וזה קשה, לפעמים אני מוצאת את עצמי הרבה עם עין ביקורתית, בעיקר כלפי אנשי צוות והורים של תלמידים.

די. כולם בתקופה קשה, לא לשפוט אף אחד.

לא לשפוט. ולא לדבר על אחרים.

הלוואי שאני אצליח!

להצליח בלימודים

למצוא זמן גם בתוך הלימודים לבעלי לי ולתינוקת

כושר- לפחות לחזור ללפני ההריון אם א יותר טוב מזה

קצת חיה בסרט אבל הלוואייי

בגדול הריון. סוג של משרה חלקית שכזו (רק שפוגעת כלכלית כמובן).

חוץ מזה להמשיך משנה שעברה לשמור על הגוף (תזונה וספורט)

להשתפר בזוגיות ובהורות

להתפלל מנחה

להמשיך ללמוד בקביעות (בשבת בעיקר, יש דברים להמשיך ומוסיפה חידוש- מעט בפרשת שבוע)

להשתדל ממש בראיית הטוב על עם ישראל. יש מלא טוב אבל כל כך קל ליפול למה שלא ולהרגיש זעם וחוסר אונים. 

יש לי מטרה אחת כרגע

שתגמר המלחמה כבר ושנחזור לחיים נורמליים

כל דבר מעבר לזה זה ממש בונוס. 

מבינה לליבך ממש ממש ממש!!!!

זה ממש קשה לראות איך כולם מסביב מרשים לעתמם מתפנקים ומתחדשים, ואת עובדת, נקרעת, ובןגרת את החודש.

חשוב ממש שתדעי, רוב הישראלים טסים, משפצים, קונים ומתחדשים, מהלוואות, וממש לרוב זה על חשבון מינוס שמנמן בבנק 😄

אז יש לך 2 אופציות, או למצוא דרך לחסוך, כי להגדיל הכנסה זה על חשבון כוחות/בית ומשפחה בד"כ, או לקחת הלוואה ולהינות....

מאיך שאני רואה את זה, הגדלת הכנסה מתאפשרת בסיכויים גבוהים יותר באחת מ2 דרכים:

שיפור תנאים בתחום הקיים על ידי מעבר מקום עבודה ומשא ומתן על. שכר גבוה יותר/ חסכון בהוצאות/ עבודה נוספת

לחילופין, אם אף אחת מהאופצמות לא מתאפשרת כרגע מכל מיני סיבות, הייתי עוצמת עיניים ואזניים ומתרכזת בטוב שכבר יש.

כמו שמתהלכים סביבך אנשים שנוסעים לחול ומשפצים, יש עוד המוני המונים שגרים בכלל בשכירות, אנשים שלא מעוניינים בכלל לנסוע לחול בלי קשר לאם יש אפשרות או לא מבחינה כלכלית, אנשים שמאמינים בקיימות ואפשר למצוא כל ייני דרכים לשדרג את הבית במינימום הוצאות וכו

מה גם שרוב האנשים באמת מסתמכים על הלוואות. אפשר דרך קרן השתלמות בריבית נמוכה אם יש לכם

מתחילה בצריכה מותאמת להכנסה, אם אין לך כסף לחו״ל ושיפוצים כדאי לך קודם כל לחפש חלומות אחרים, מי שמגדיל הכנסה כדי לצרוך יותר, תמיד נמצא בחסר, כי תמיד יש מה לצרוך עוד.

במקביל אפשר לחפש עבודה עם הכנסה יותר גבוהה.

לי יש כסף לטוס לחול ולשפץ, אבל אני לא עושה את זה, אני לא מרגישה צורך לצרוך דברים יקרים, אני במגמה מתמדת של צמצום צריכה למרות שיש לי עודפים מההכנסה, לא צריכה כסף כדי להנות או להרגיש אושר. בגלל זה יש לי הרבה חסכונות והשקעות, אם יום אחד אני אחוש בצורך שעולה הרבה כסף, יש לי אותו.

וואו משפט חכם מאוד!!

תודה, את ממש צודקת,

צריכה לחשוב איך ליישם את זה.

אני מאוד אוהבת לקנות דברים, בעיקר בגדים ונעליים לילדים אבל לא רק. ובתכל'ס אני יודעת שיש לנו הרבה דברים מיותרים וקניות חדשות סתם יוצרות עומס, ותמיד יש משהו שצריך לחדש ולהחליף. וב"ה שיש אפשרות אבל באמת לא מרגישה שזו התנהלות נכונה.

אני אוהבת את הרעיון של מינימליזם, אבל בפועל רואה שלא מצליחה ליישם.

לדעתי זאת איזה אופנה .של נסענו ,להעלות תמונות....

קודם כל יש ממש מצווה להשאר בארץ.

דבר שני מכירה מקרוב אנשים שחול זה בשגרה שלהם

לפחות לשבועיים או חודש בשנה.

לדעתי

אני יותר נהנת מלילה בצימר מאשר הם...!!

זה עניין של סף ריגוש אתה כל הזמן חייב להעלות רמה בשביל להנות.

לגביי שיפוץ מבינה אותך ממש.

"דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם"

נסענו הרבה לחול.

זה משמח אותי.

כל אחד ומה שמשמח אותו.

אני הייתי חושבת איזה דברים קודם כל אפשר להוריד בצריכה השוטפת.

דבר שני, לעשות דברים לאט. לחסוך קצת קצת וכל פעם לשפר חלק אחר. פעם להתחדש בספה. פעם להתחדש במיטה.

בנוסף לנסות ללכת על דברים זולים יותר, כמו לצבוע את הבית בעצמך או לקנות רהיט יפה אבל זול יותר מכאלה "שווים" בפרסומות.

ומשפצים- לא אומר שיש להם את הכסף לזה. לפעמים זה מהלוואות..

וזה עיניין של בחירה- לחיות כל הזמן עם צורך להחזיר הלוואות או לעשות את הדברים כשיש את הכסף..

אישית - אנחנו מעדיפים שלא לקחת הלוואות ולכן נחסוך במיוחד לחופשה או משהו אחר..

לא אוהבים להיות חייבים כסף למישהו. 

אפשר לשמוע כל הזמן על אנשים שהם בחובות בגלל הלוואות..

לוקחים הלוואות כדי לכסות את ההלוואות..

לא כל מה שרואים על פני השטח משקף את הכסף שבאמת יש להם..

ובסוף זה בחירה.. האם לצאת לחופשה ולהחזיר את ההלוואה על החופשה לאורך 5 שנים או לא.. תמיד אפשר לפרוס הלוואות להחזר חודשי נמוך מאוד 

זה לשלם את העבר+ ריבית

זה להתרגל לצרוך כשאין את הכסף

זה גורם להרבה משפחות להיות במעגל חובות, כי ההלוואות לא נגמרות כי תמיד יש על מה לקחת.

המושג ׳יכולים להחזיר׳ הוא חמקמק, היום את מצליחה ולהחזיר ומחר אולי לא.

הכולל תכנון של החלומות....

כיף גדול ומשנה את התחושה מ"הצטמצמות" לניהול נכון ולהגשים את החלומות...

ובכללי חוץ מכל הידע שצוברים זה הרבה פסיכולוגיה על הכסף..

אני הייתי מסתכלת על זה שהמצב בר שינוי.

זה אפשרי וזה בידיים שלכם.

יש היום עמותות שעוזרות למשפחות מבחינה כלכלית.

הייתי פונה לייעוץ.

תבדקו איך אפשר להקל על התקציב המשפחתי שלכם.

אולי הסבת מקצוע? אולי שינוי מקום עבודה ומקפצה בשכר?

אולי כדאי מחזור משכנתא?

לטעמי, חופשות או שיפוץ קל בבית זה לא בהכרח מותרות.

כמובן הכל בגבול הטעם הטוב.

אבל חופשה נותנת המון כוחות. ואני אישית חוסכת לחופשות כל הזמן. אפילו 100-200 שקל בחודש.

יכול להגיע ל- 3,000 שקל אחרי שנה פלוס.

לנו זה הספיק לחופשה זוגית צנועה בארץ.

וממש ממש אל תיכנסו למינוס בשביל זה. זה סחרחרה שקשה לצאת ממנה...

וזה שעכשיו את צריכה להצטמצם, זה מה שחונק אותך.

זה מאוד קשה לאישה אם היא הייתה רגילה למשהו אחר.

העצה שלי לא להדחיק את הרצונות והחלומות.

לעשות לך פנקס ולרשום שם את כל הדברים שהייתי רוצה מדברים גדולים לפרטי פרטים וגם דברים קטנים. מנסיון בסוף כל כך הרבה מהרצונות שלנו מתגשמים.

יש משהו בכתיבה הזאת שמצד אחד עוזרת להוציא אותם מהראש ומצד שני להעריך כשהדברים מגיעים אלייך.

אחרי שהגדלת הכנסה עשתה תיאבון לרשויות והיינו במאבקים על החזרים

גם לי קשה אחותי מאד עשירה ואנחנו מאד מצמצמים והיא בלי למצמץ ספרה לי ארבע נסיעות לחו"ל בזמן האחרון.. על חשבון העבודה.. יש לה מעמד גבוה והיא נהנית ממנו.

אני החלטתי להתרכז בטוב שקיים גם אם יש לי פה ושם מחשבות.

והשיפוץ אצלנו יהיה קטן. צביעה בחלק מהבית, איפה שצריך, אבל מתכננת ב"ה לסדר יפה יותר את החדרים, ולקנות צמחים שיוסיפו יופי ורוגע

גם לסדר ולתרום מה שלא צריך עושה שמח

ומותר להסתכל ביד שניה יש שם לפעמים דברים מקסימים

ואם אין אני מחפשת לקנות לא ביוקר אבל כן לסדר מראה נעים יותר בבית 

זה עושה טוב בנשמה.. 

אין חופשות

אבל מאוד אשמח לשפץ

1. קניה מרוכזת של חומרי ניקוי לשנה הבאה. ג'ל כביסה, מרכך, מאגר חומץ, סודה לשתיה, נוזל כלים. השאר מנקה עם ג'ל אורנים.

למה? המחירים עתידים לעלות הרשתות ינצלו את העלאת המעמ להעלות עוד יותר, וזה לא תופס המון מקום ולא מתקלקל ויהיה לזה שימוש בעז"ה. 

אוכל  - למצוא רשת לא יקרה ומצד שני איכות טובה כי זה הדלק של הגוף שלנו. 

2. סידור ארון הבגדים שלנו. זורקת בגדים שהתבלו. בודקת מה חסר - בגדי יום- יום? משהו חגיגי? עכשיו הסייל האמיתי- החנויות רוצות להיפטר גם מהאאוטלט מוצאים דברים נהדרים (וזה יהיה הבגד לליל הסדר כי גם אז לא יהיה לי זמן לחפש...).

זורקת לבנים שהתבלו- קונה בנקודות של קאשבק חדשים. נקודות של קאשבק אפשר לאגור ואז לעשות קניה מוצלחת בלי לשלם.

3. בדיקה - מה ניתן לשפר במראה החדר? לרוב זה רק קניה של כמה שתילים לאדנית בחלון. משתמשת במי קליפות בננה להזנה. כל הצמחים אוהבים (חותכים את הקליפות משרים ליום במים ומשקים). אם הוא זקוק לצביעה- האם יש אפשרות שנצבע בעצמנו (אם אין תיקוני טיח). במקום לקנות לחדר פריט חדש- שיעמיס עליו - אני גולשת באינטרנט ומחפשת פריטים אבל לא קונה אותם! אני ישנה על זה כמה לילות ומדמיינת אם הם יתנו לחדר מראה נקי ושליו, או שיוסיפו עומס. ב99% - הם מיותרים. אם צריך להחליף פריט שהתבלה- כן- אבדוק בזאפ, באמזון, אמצה את ההנאה מחיפוש פריט, אבדוק ביד שניה, ו*אם צריך* אז לקנות.

4. בגדי ילדים - כל משפחה ומנהגה. סיילים/ העברה בין אחים / יד שניה

אחרי ששחררתי קצת את הרסן בחגים והרשיתי לעצמי להתחדש, אני מהדקת חגורה נפשית ופיזית ומכניסה לעצמי לראש שב"ה יש הכל וצריך לשלם רק על אוכל ומיסים, בריאות, ביטוחים ולתת צדקה. זהו! לא צריך לקנות כלום כי ראיתי בעיניים הרגע שהארונות ב"ה מלאים כל טוב.

5. סלון - ב99% הוא זקוק לסדר ולא לשום דבר אחר. 

6. מוצרי עור- מנקים עם חלב פנים הכי זול שיש ואז מורחים ביאק של יעקובי. שומר עליהם שנים כמו חדש

7. נרשמים לאיזושהי פעילות גופנית קבועה. היא גם מעסיקה, ואז פחות באות המחשבות של למה לה יש ולי אין, היא עושה מצב רוח טוב, והיא בריאה לגוף ולנפש.

8. מחליטים שבעז"ה עד לפסח לא נעשה אף הוצאה מיותרת, פותחים חיסכון בבנק, אפילו על סכום קטן, אבל חיסכון שמחייב - שיורד כל חודש ולכן לא נשאר כסף לבזבז. פותחים אותו לשנה, כדי ליצור מחויבות ארוכת טווח.

אחרי שנה יש לך כסף לשיפוץ נחמד.

ב"הצלחה

רק לגבי לקנות מוצרי נקיון - לא ממליצה להיות בהרגל של לקנות לעוד מלא זמן... קונה לתקופה יחסית קרובה... כמה שיעלה, אני לא מחסן וגם הסחיבות האלה לא בריאות מדי... 

בביגוד, בקניות 'קטנות', בצריכה בסופר

רוב הפעמים אנחנו קונים יותר ממה שצריך

אני למשל החלטתי שאם אין מבצע היסטרי אין סיבה לקנות יותר מאחד מכל מוצר אם אני לא צריכה יותר, כי זה יוצר הוצאה גדולה יותר כמעט בכל קנייה כי כל הזמן יש מבצעים וזה מפתה והבית מתמלא והכיס מתרוקן ואין בזה באמת תועלת כלכלית

כן לעשות סקרי שוק, אבל לקחת בחשבון שגם סקרי שוק לוקחים זמן וכדי לצרוך בפחות כסף, צריך לפצל קניות ולא תמיד זה נח

מספיק לשטוף ידיים פעם אחת.

דרך אגב, מישהי פעם סיפרה לי שיש לילדים אטופיק דרמטיטיס קשה

והדבר היחיד שעוזר להם זה אמבטיה עם טיפה אקונומיקה.

כמובן שזו ממש לא המלצה גורפת

אבל רק לומר שזה לא כזה מסוכן

ככה אני עושה בדרך כלל, בעיקר כי אני לא אוהבת את התחושה בידיים (וגם כי מנקה עם זה דברים מלוכלכים בדרך כלל).

בכל אופן, נראה לי שמה שמסוגן זה לבלוע כמות משמעותית. לכן אומרים להרחיק מהישג ידם של ילדים.

(זכור לי חומר אחד מסוכן יותר, משהו כמו חומצה - כבר לא זוכרת בדיוק את שמו - כשהייתי בשירות הלאומי חברה מהדירה שטפה את הרצפה עם החומר הזה, והוא חדר לה דרך הכפכפים ועשה לה חורים קטנים ברגליים... ב"ה זה עבר אחר כך, אבל מאז למדתי להשתמש בכל חומר למה שהוא נועד בלבד, ועם אזהרות הבטיחות המצורפות לו...)

ואז לא צריך לשטוף ידיים כל כך הרבה פעמים.  

בסוף מה שבאמת מסוכן באקונומיקה זה אם ילד שותה ממנה או שהיא משפריצה לעניים של מישהו ח"ו.

אבל בשימוש רגיל עם כפפות גם אם בטעות נוגע טיטיפונת אקנומיקה באוכל לא יקרה כלום 

זה הדבר הכי מנקה ומחטא בבית...

פשוט שוטפת ידיים אחרי זה. אין מה להיבהל. בעיקר לא בריא לנשום את האדים של האקנומיקה, אם נניח את מנקה שירותים והכל סגור זה לא בריא לנשום את זה ואם את בהריון עוד יותר מסוכן. אז לפתוח חלון לדלת ולהרגיש שמאוורר. 

לק"י

אני בכללי לא אוהבת חומרים חזקים.

ולה יש ריח שנדבק גם...

משתמשת בספריי בעיקר,ועם כפפות.

מסוכן לנשום אדים בחלל סגור.

אצלי תמיד מאוורר ברוך השם ואני ממש לא נמנעת מלהשתמש. גם בכביסה

יחד עם זה, אם את לא אוהבת אקונומיקה תנקי עם חומר אחר, יש הרבה חומרים מעולים. 

מכורה לאקונומיקה מנקה בידיים חשופות

היום למשל טיפה התחיל לשרוף אז כבר שמתי כפפה אבל אם לא לא היה מזיז לי

אז אולי כן יש טיפ- להשתמש עם כפפות ואם מרגישים צריבה לשטוף הרבה במים ולשים טיפה קרם על העור זה מחזיר לו את השומניות

לחיטוי כשעושים טיפול שורש

אז זה לגמרי בפה שלנו.  

זה לא אקונומיקה שקונים בסופר

זה מותאם לזה

אבל אותו חומר פעיל

פעם הייתי מכורה, מנקה הכל עם אקונומיקה כי הרגיש לי הכי נקי ומחטא.

עד שפעם אחת שיפשפתי את הקירות באמבטיה עם אקונומיקה, והדלתות של האמבטיה היו סגורות וכל האדים גרמו לי פתאום לסחרחורות וראיתי שחור.

מאז אני מנקה רק שירותים ומטבח ומחפשת להמנע גם מזה.  

בהריון מנקה עם ג'ל אורנים או ספריי שכתוב שמחסל 99% חיידקים וזה טבעי, לא יודעת כמה זה נכון אבל זורמת, ספריי בלי קצף בלי כלום, מרססים ומנגבים ואפילו אפשר על משטחים של אוכל

מתרגלים

פעם הייתי מנקה בידיים חשופות והרגשתי שהריח נדבק אז פשוט התרגלתי לנקות עם כפפות..

והאמת שממש מרגישה את האדים כשמנקה אז משתדלת לפתוח כמה שיותר חלונות מסביבי ולאוורר וכשאני בהריון אני מנקה עם מסכה על הפנים (שמרתי מתקופת הקורונה כמה חבילות😅)

לא אמור להיות סכנה באקונומיקה בשימוש ביתי, רק חשוב לעבוד במקום מאוורר

גם החומר מתנדף לאחר זמן קצר כך שאין מה להלחץ.

הסכנה היא בערבוב עם חומרים נוספים- שחובה ממש להיזהר. 

אני משתמשת עם כפפות ומסכה רק אם יש עובש. לא יכולה לסבול את זה מרגישה שמקשה לי על הנשימה, יכול להכתים ולא אוהבת את הריח. בעלי שופך מדי פעם אקונומיקה סמיכה לפתחים בכיורים וכו' אבל שופך ואז שוטף וזהו. לא חסר בימינו חומרים לניקיון. 

אני פשוט ניסיתי סימילאק/ מטרנה

לבן היה טוב עם סימילאק

לקטנה ממש לא אז החלפנו למטרנה

אני פשוט מפחדת להתעסק עם חלבי...

בגלל הכאבים בטן המטורפים שהיו לו, אבל אולי באמת שווה לנסות. 

האמת אמא שלי נתנה תמיד צמחי בנוסף להנקה כי לאחת התינוקות היה בעיה עם חלבי

מכירה עוד כמה שישר נתנו צמחי בגלל רגישות במשפחה

הכי טוב להתיעץ עם רופא ילדים עם כל הנתונים

אבל אפשר גם לנסות ולהיות עירניים לתגובה

אין ברירה

ואין לי מושג למה בחרתי לתת דווקא מטרנה אבל לנו זה טוב

נראה לי שזה פשוט ניסוי וטעייה. תנסי ותדעי אם זה טוב לו. אבל תני לזה זמן, לא יום אחד ולהחליף

מגיל לידה וזה היה לו מעולה

אני לא אוכלת חלבי הרבה שנים ולא רציתי לתת לתינוק חלבי.

חקרתי את הנושא, לכאורה לא אמורים לתת צמחי בלי בעיה עם החלבי, אבל לא נמצא הבדל בין ילדים שהוזנו בצמחי, כלומר ההמלצה היא על ריק.

הייתי מתחילה במטרנה חלבית רגילה

ובהתחלה הוא קיבל תמ"ל מיוחד עם מרשם.

אחר כך הוא ינק ואני לא אכלתי חלבי.

בגיל 8 חודשים בערך התחלנו לחשוף אותו חלבי, וכבר לא היה לו כלום.

מה שכן לא ערבבתי 2 חברות באותה מנה בבקבוק.

צמחי אין לי מושג לא התנסיתי...

השאלה כמה זה דורש ממך.

אישית אני כבר לא שואבת בגיל הזה, גדול עליי.

אבל ערך לחלב אם תמיד יש

אבל חוץ מזה הוא אוכל מוצקים ויונק. הוא לא מקבל גם מטרנה.

אם זה יעזור לך לשמר את ההנקה, זה יכול להיות כדאי.

תלוי עד כמה זה דורש ממך, ועד כמה חשוב לך שהוא עדיין יינק.

אבל ההנקה פשוט לא הספיקה לו
היה מתעורר בלילה מלא

אולי לא מספיק השקעתי אז במוצקים אני לא יודעת

כרגע הוא מקבל כמה בקבוקי מטרנה ביום

השאיבה לא דורשת המון, אני פשוט שואלת את עצמי בשביל מה... אם בכל מקרה מקבל גם מטרנה

זה שהוא מקבל מטרנה לא גורם לערכים של חלב האם לרדת

השאלה היא כמה מאמץ זה דורש ממך, אם זה זורם לך נראה לי כדאי להמשיך

בגיל כזה הרבה פעמים מניקים חלקית והכל בסדר, אולי יש כאלה שזה גומר את ההנקה אבל בד"כ זה מסתדר

כך שלהפסיק שאיבה לא בהכרח אומר להפסיק הנקה

כל הריון קבוע

כואבים ממש

וילדתי הכי מוקשם שלי ב 40+5

לא משבוע 20, אבל מחודש שביעי. גם הסתובבתי חודש וחצי עם פתיחה 1 או 1.5... בסוף עשו לי זירוז בשבוע 42😄

עכשיו אני בהריון בסיכון גבוה מאוד, בשמירת הריון משבוע 20. ויש לי צירים גם מתחילת שביעי בערך או אפילו קצת לפני - לא רק ברקסטונים, לפעמים ממש צירים יפים וסדירים שרואים במוניטור והצוות נלחץ כל פעם מחדש כי אני בסיכון ללידה מוקדמת, אפילו קיבלתי צלסטון כבר בגלל זה. אבל לידה לא מתפתחת. כבר שבוע 33 ב"ה

וילדתי ב40+6

צירונים משבוע 20

ילדתי אחד בשבוע 39 ושני בתל״מ

הייתי בטוחה שאקבל תגובות אחרות ,

אז ברקסטונים לא אומרים כלום ויכולים להימשך אפילו עד המשוער..

יאללה בעזרת ה' , איזה יופי היה כיף לקרוא! תודה!

להיות בתשומת לב

הייתי לי גם לידה מאוד מוקדמת שהרגשתי ולא ראו במוניטור,

יחד עם סיפור מורכב אבל בסופו לידה מאוד מאוד מוקדמת-לפני שבוע 29

בתקווה שזה יקרה בחודש תשעי ולא קודם

אבל רציתי לשמוע מניסיון של אחרות כי הברקסטונים תכופים מאוד אבל לא כואבים, רק התקשויות ואולי טיםה כואב ב"ה

שאם יש מעל 4 בשעה להיבדק. אל תשחקי עם זה וזה שלאחרות לא היה לידה מוקדמת לא אומר לגבייך כלום.

בגלל שאת מציינת שזה תכוף לא הייתי משחקת עם זה, בלי זה את בהריון בסיכון

עברתי הריונות ולידות ברוך ה', אני מזהה צירים

וכמובן אם ארגיש משהו חשוד או כואב אז לא אשאר אדישה זה לא משחק

אבל תודה על ההארה כי את בהחלט צודקת

סתם רציתי לראות איפה אני עומדת ואם הברקסטונים באמת מחייבים משהו

ויולדת במועד ברוך ה'

עם קיצור צוואר, פתיחה ומחיקה (לא מלאות כמובן, אבל בהחלט קיימות)
ילדתי בסוף ב 38+1

אלוקים פיצה אותי בלידה חלומית

אני אישית לא התחברתי ולא עשיתי, ולא הצטרכתי לתפרים ברוך השם

ממליצה להשכיר מיד שרה מכשיר טנס, עוזר להעביר את הצירים בהתחלה..

ולגבי טחורים, פשוט לא ללחוץ!  לשתות הרבה מים או מיץ שזיפים, לאכול הרבה ירקות ופירות ואם צריך להעזר בנורמלקס

שיהיה בשעה טובה בקלות ובידיים מלאות!!!! 

יש טיפות מיוחדות שקניתי , הומאפטיות שהצילו אותי.

לאכול תזונה עם סיבים מלאים. קמח מלא. שיבולת שועלת. הרבה פירות.שזיפים מיובשים. להכין דייסת קוואקר . לא לאכול יותר מדי  קמח לבן לא יותר מדי סוכר.לא חריף. ככה יהיו יציאות רכות ואז הטחורים מתרפאים או לא נהיים נוראיים.

אני הקפדתי על תזונה נכונה. וזה עזר פלאים וגם טיפות.

בהצלחה

תנסי לקחת תוספים להגברת חלב

אם לא עוזר

צריך להחליט על מה את מוותרת

על ההנקה או על הנוברינג..

אומנם  מקומית אבל ההורמונים נכנסים לזרם הדם

הגיוני שמשפיע על כמות החלב

לדעתי תוספי תזונה לא יעזרו

עוד לא ממש התחלנו מוצקים, רק בקטנה טעימות.. ואני חוזרת לעבודה השבוע אז אני מניחה שעוד יותר יתמעט לי😭

מתלבטת מה לעשות.. 

תקופה ארוכה בעיני זה עוד חצי שנה +

אז חושבת שבמקומך הייתי שמה התקן לא הורמונלי 

ואם ההתקנה לא אוסרת לפי הפסיקה שלכם אז בכלל יתכן והכל יעבור בלי שום בעיות.

מהקופה. את יכולה לשאול על זה גם את רופא המשפחה...

אגב,שבוע 30 זה עוד מוקדם. יש הרבה סיכוי שיתהפך בע"ה...

פעמיים עשיתי בשבוע 37.

לא יודעת איך זה בכל מקום אבל בכללית צריך הפניה והתחייבות (ולהתחייבות היה צריך אישור מיוחד וזה לקח יומיים-שלושה).

ואז כשראינו שעדיין עכוז היא הוציאה לי הפניה להיפוך וקבעתי תור לשבוע 37 כי חששתי שאם אחכה תתפתח לידה לפני שאספיק.

בכל מקרה אל תכנסי ללחץ עכשיו, תעשי שוב אולטרסאונד בשבוע 35-6. סיכוי גדול שיתהפך לבד

אל תתערבי...

לדבר על נושאים רגישים כמו הכנה לנישואים עושים רק כשיש קשר טוב ופתוח, ולא נשמע שיש לכן קשר כזה עכשיו...

גם להתנצל על מה שהיה (להתנצל! ולא להסביר למה זה קרה ולתת "תירוצים") זה משהו שאפשר לעשות כשיש קשר טוב יחסית, או לפחות בעת רצון אמיתית, שמי יודע מתי היא תזדמן.

אני יודעת שזה קשה מאוד... קשה לראות את אחותך,עצמך ובשרך, עושה טעויות... אבל מלבד להתפלל עליה לא רואה דרך שבה *את* תוכלי לעזור לה...

(כותבת את זה מניסיון אישי כאחות וכגיסה בכורה לסוגים שונים של אחים... עם חלק מהאחים היה בהחלט שייך שאדבר על דברים כאלו - ועדיין לרוב חיכיתי שהם אלה שיפנו אליי להתייעצות - ועם חלק מהאחים ממש לא. ומה שנותר לי זה להתפלל עליהם ❤️)

אני באמת רוצה להתנצל, מאז שבת זה יושב עלי ממש יש לך אולי רעיון איך ?

ואת ממש צודקת לגבי תפילות - אני מתפללת עליה שבע"ה תמצא זיווג בזמן הנכון לה אבל אוסיף את זה גם, ובכלליות יש עוד כמה דברים שכרגע עוברים לאנשים קרובים לי ואני פשוט מגיעה למסקנה שאין לי מה לעשות חוץ מלהתפלל. 

נגיד - אתם מתארחים שם בשבת, ויש ביניכן אווירה טובה כל השבת. ואז אתן יושבות ביחד ומסתכלות באלבומים מהילדות, ואת מחמיאה ואומרת איזו ילדה מתוקה היא הייתה, ופתאום זורקת משהו, "נדמה לי שלא עשינו לך חיים קלים כילדה, אני ושאר הגדולות, לא? היינו יורדות עלייך די הרבה... אוף, זה כזה לא יפה מצידנו..."

ואז התקווה היא שהיא תגיב בצורה טובה - לא תכחיש אבל גם לא תעורר יותר מדי את הכעס. אולי תדמע קצת, תהנהן, תאמר שזה פוגע בה עד היום, אבל שהיא מוכנה לסלוח לכן...

ואז תתחבקו ואיזשהו פצע ייסגר ❤️

כמובן, תיארתי תרחיש דמיוני. לא מחייב שזה יקרה כך ורוב הסיכויים שזה לא יקרה בכלל... אבל נראה לי שנכון להעלות את זה רק בצורה כזו ולא בצורה יזומה ממש, כי זה עלול רק להתפוצץ.

כך לעניות דעתי...

במצב כזה הכי טוב לא להתערב

באופן כללי אני חושבת ברגע שזוג מתחתן הם האחרונים שיכולים לבוא ולהביע דעה על הבית (כמו במקרה של הכלים..)

ההורים צריכים להתמודד ישירות עם הרווקים.

אומרת את זה בתור אחת שנולדה לבית עם גיסות והיוצכאלה שהרגישט ממש כמו אמא בקטע של חינוך. אותן אני עד היום לא סובלת. דווקא אלה שלא התערבו ופשוט נתנו לי את המקום הטבעי לגדול בו עם זוג הורים מחנכים - איתם טוב לי מאוד.

כותבת את זה

במיוחד לאור העובדה בתור מתבגרת, אני משערת שהיא עושה את זה רק למשפחה. 

ובתור האחות שניסו 'לחנך' בכל מיני דברים, זה מזה מעצבן

זה מרגיש שמדברים איתך ממגדל השן וממקום מתנשא.

לי לא היו כוחות נפש להדוף אף אחד, ושתקתי. אבל זה תסכל ברמות והרגשתי שאין לי כתובת.

זה לא התפקיד שלך, גם אם את בכורה

ההורים שלך צריכים לחנך, את לא.

ואף אחד לא יקבל ממי שהוא מרגיש שלא מבין אותו/ יודע יותר ממנו/ חושב שהוא יודע מה נכון בהכרח

מקבלים ממי שמדבר בגובה העיניים ומביע אמפתיה, ממי שיש איתו פתיחות ותחושה נינוחה.

לדעתי ההתנצלות הייתה במקום

לדעתי את צריכה לבנות איתה קשר ממקום אחר ולא דרך ביקורת על מה היא עושה בבית ההורים. את זה תשאירי לאמא שלך.

ואת חיי הזוגיות שלה היא תבנה. ולא דומה התנהגות בבית ההורים להתנהגות מול בן הזוג, כי זה קשר אחר לגמרי ודינמיקה אחרת לגמרייי

קשר על בן זוג באמת שונה לגמרייייייי מקשר בין הורה לילד

קשר מסוג אחר.. 

דינמיקה בין הורה לילד x, היא לא אותה דינמיקה בין אותו הורה לילד y

לא סתם אומרים 'חנוך לנער כפי דרכו'

כל ילד במשפחה הוא מכלול אחר לגמרי ולפנמים מצריך התייחסות אחרת לגמרי מההורים.

תדעי שזה ממש לא בהכרח נכון.

היו לבעלי כמה התנהגויות שאמא שלו ממש לא אהבה כשהוא היה רווק והיא הייתה "משמיסה" אותו הרבה שאיך הוא יוכל להתחתן ככה וכו וכו.

כלפי הוא ממש לא מתנהל ככה, למרות שאצל ההורים שלו הוא לפעמים ממשיך עם זה...

(פחות בכיוון של לשים פס אלא בתחומים אחרים)

הוא יודע לעשות את ההפרדה בין הורים ואחים לאישה וילדים.

וחוץ מזה: זה באמת לא עניין שלך, כל עוד היא לא פנתה אלייך מיוזמתה

מכירה קצת תופעת אחות קטנה שירדו עליה, ברמה נורמלית אבל היא לקחה קשה לשנים אחר כך. לגמרי יכול להיות שהיא סוחבת. אין לך מה להסביר כי זו חויה סובייקטיבית מלפני שנים אז אין על מה להתחיל להתווכח על סיטואציות. אפשר אולי רק להתנצל על מה שגרמתם לה להרגיש.

בכללי היא לא ילדה יותר ולא הייתי צועקת עליה לפני כולם. הייתי חוזרת ומבקשת פנים מול פנים בהחלט דברים שחשובים לי בהקשר לילד שלי.

אבל ממש לא להתערב לה בכלל בחיפוש זוגיות ובהקמת משפחה!!

אלא אם יש לך הצעה טובה ורלוונטית. אין שום קשר בין מה שאת רואה בדינמיקה בין האחים לבין בניית החיים שלה. אם היא תרגיש בצורך בטיפול כדי לשחרר דברים מהעבר, היא תלך אני מקווה. זה שלה. לא שלך. 

לא הגבתי לכולם אבל קראתי את כל התגובות והכחמתי הרבה מהם.

הארתם את עיני שזה יכול להיות בעיה רק אם המשפחה שבע"ה לא תיהיה אם הבן זוג.

זה לא היה התעללות חריגה חס ושלום אבל היא כן רגישה ויכול להיות שזה השפיעה עליה יותר.

אני ממש שמחה שהתנצלתי בפניה והעליתי *רק* את הנושא של להקשיב לי בנוגע לחינוך של הבן שלי ולא הכל.

אני בע"ה ינסה ממש להקפיד לא להעיר לה ואם זה דברים שקשורים שהיא לא מקשיבה לדברים של חינוך אז בשקט בצד.

בגלל שאני הבכורה כולם משתפים אותי בדברים ואוטומטית אני מרגישה ממש אחריות עליהם במיוחד שאמא שלי לא הסגנון שאפשר לדבר איתה על דברים אז קצת מרגישה אמא ( היא אמא טובה סה״כ אבל פחות רגשית וקצת קשה לה להקשיב לפריקות ) .

נראה לי גם אזרק הערות לשאר האחים שסתם יהיו יותר מודעים ואם זה לא קשור אליהם ממש שפשוט לא התערבו.

תודה רבה על המקום לפרק ולקבל עצות ממש עזר לי לראות דברים אחרת והוריד הרבה מליבי.

וכמו שמתואמת אמרה - תפילות

מחר בעזרת ה׳ נלך יחד

אני לא הולכת למיון לבד

והרופאה אמרה שזה יכול לחכות למחר בבןקר גם ככה רופאים מומחים ואו״ס אין בבי״ח אחה״צ ערב

בעזרת ה׳ יהיה בסדר

עוקבת אחרי תנועות שבחסדי ה׳ חזקות וברורות 

למיון היא בדכ עד שבע-שמונה בבוקר,

ככה שאם תגיעו יותר מאוחר כדאי לך לדאוג להפנייה ישר על הבוקר..

בהצלחה

אבל רק לומר לך שזה ניתוח ממש ממש פשוט וקל והילדים אחכ מתנהגים רגיל יום אחרי… לפחות אצלי

לקח כל הניתוח אולי 20 דקות 

גם אני פחדתי כי ניתוח והילד ילד, אבל זה באמת פשוט ומהיר והשתחררנו באותו יום הביתה, והילד נהנה שהוא צריך לאכול גלידה ומעדנים שבועיים

ואנחנו שמחנו כי סוף סוף נשם בקלות ...

לרוב הוא מצפצף אם הדופק גבוה או נמוך מידי

הכי חשוב לוודא שהדופק מתייצב חזרה לקו התקין של 120-160

עכשיו זה 173 ולא מצפצף…

האחות שאלה אם אכלתי ןכשאמרתי שלא אמרה שזה דופק מהיר מאוד והרבה פעמים זה כי העובר רעב ושאוכל משו לא מתוק

אכלתי לחם הסתדר ברוך ה׳