האם מישהי הצליחה להוציא פעם בשדה התעופה דרכון זמני לתינוק ?
שאלה דחופה , דרכון לתינוקsa454
כןנעמי28
היה קצת קשה לצלם אותו בתוך המכונה של התמונות. חוץ מזה היה בסדר.
זה היה דרכון ראשון שלו?sa454
כןנעמי28
השם ישמור אותך !! תודה רבה שענית !!שאלהsa454
יש מכונה שם שאפשר לצלם?
כן. יש שם.נעמי28
ממש ממול או בקומה למטה של הנחיתות
מתי הטיסה?פולניה12
את יכולה לעשות תמונה לפני כן בפוטו ויהיה יותר קל
אבל אנחנו עשינו דרכון זמני בלשכה והאנו לקחת ביום למחרת
הטיסהsa454אחרונה
יום ראשון בעזרת השם, מקסימום אני אקח אותו לצלם פה, אבל אם יהיה דחוק בזמן אני אעשה שם .
אשמח לטיפים- איך אפשר לגמול מקקי?ליאניי
הבובה שלי עושה רק פיפי באסלה/ סיר
קקי היא לא מוכנה וממשיכה לעשות בתחתונים.
היא בת שנתיים וחצי.
יש שיטה/ המלצות או שזה פשוט יקרה לבד מתישהו?…
היא מזהה שיש לה ורוצה רק בחיתול?אני10
היא מדברת? יכולה לבטא רגשות?
נראה לי חשוב קודם להבין אם זה פחד ממשהו או שפשוט קשה לה לזהות לפני שזה קורה.
כן היא מזההליאניי
היא יודעת שיש לה קקי, היא אומרת לי אבל לא מוכנה ללכת לשירןתים ואז פשוט עושה בתחתןנים.
היא מדברת שוטף.. אני מבינה שזה כנראה פחד לעשות באסלה. השאלה איך מתמודדים עם זה? זה פשוט חולף?
ממ מענין שיש פחד אבל הוא מתבטא רק בזהאני10
ולא בפיפי. בכל אופן - ניסית לשאול אותה מה יכול לעזור לה?
זכור לי שיש כאן יועצת גמילה בפורום רק לא זוכרת מי 🙈
זה פחד סטנדרטי וידוע מקקי ולא מפיפיoo
זה ממש נפוץ, אצלי 3 מתוך 3 פחדו ולקח להם הרבה זמן להגמל קקי, הרבה אחרי גמילה מפיפי.
לגבי טיפיםoo
היה לי טיפ שעבד ואחרי כמה חודשים היתה לילד נסיגה למרות שהוא כבר לכאורה לא פחד ועשה בשירותים.
המסקנה שלי שיש בזה ענין רגשי שהילד צריך לפתור לבד עם הזמן.
הבן שלי בן ארבע פלוס עדין עושה לפעמים בתחתונים, לפעמים ממשיך בשירותים ולפעמים עושה מראש בשירותים בלי לפספס.
אנחנו מדברים על כך בצורה קלילה (קקי שמח בשירותים, קקי עצוב בתחתונים) ונותנת לו כמה זמן שהוא צריך כדי לפתור את זה עם עצמו.
הגדולים שלי פספסו קקי לעיתים עד גילאי 5-6 ואח״כ זה עבר מעצמו, ככה שאני יודעת שזה נורמלי ממש למרות שבשום מקום אין מידע מנרמל על כך.
למה לא בסיר?אמאשוני
יש מקטין אסלה?
כדאי להרגיל אותה לשבת שם (אפילו עם בגדים)
לספר סיפור, לנשוף בבועות סבון
ולנסות להבין ממה נובעת ההתנגדות ולהרגיע את המקום הזה
מוזמנת לקרוא בשרשור פהבארץ אהבתי
התייעצתי פה פעם על גמילה, אז משתפת גם בהצלחה... - הריון ולידה
סיפרתי שם על הגמילה של הבן שלי, שגם לו השלב הזה היה קשה.
ויש שם עוד כמה ששיתפו בשרשור באותו נושא.
תודה על זה , קראתי שובאחת כמוני
אצלנו הרעיון של הטיטול על הישבנון לא עזר 
אבל נתת לי כח
אולי נדבר על יומולדת 3 כיעד..
גם אצלנו בדיוק ככהאחת כמוני
הוא גם אומר שזה קשה לו ושהוא מפחד
יש כל מיני גישות.
כרגע אנחנו החלטנו לשחרר
אנחנו מדברים על זה שבעז"ה יום אחד הוא יצליח לעשות קקי בשירותים.
ועצת זהב שקיבלתי ממישהי- למעון אנחנו מלבישים לו תחתון גמילה, כך שאם הוא עושה קקי יותר נעים לו, ויותר קל למטפלות להחליף.
הבעיה בתחתון גמילה שזה יכול לפגועoo
בגמילה מפיפי.
גם תחתונים אפשר להוריד ולשים בפח, ככה אמרתי לגננת לעשות.
נכון. גמני הייתי זורקתהמקורית
גם אני זורקת תחתונים שפוספס בהםאחת כמוניאחרונה
אבל כשעושים קקי בתחתונים, סבירות גבוהה שהוא יברח החוצה, ויתר הבגדים יתלכלכו ועל זה המטפלות עשו פרצופים
העמסת סוכר❤️
שתיתי שתי כוסות מים אחרי העמסת סוכר
ואז מי שלקחה לי דם אחרי שעה שאלה איך היה ואם שתיתי. אמרתי לה שכן . לא ידעתי שזה אולי בעייה
זה אמור להשפיע?
מקפיצה לך. מקווה בשבילך שלא....יעל מהדרום
לא, מים אפשר לשתות כמה שרוציםאני מאמין!
כשאני עשיתי האחות אמרה לי לא לשתות מים!באתי מפעם
אבל זכור לי שיש הבדל בין העמסה של 100 ל50 ..
גם לי אמרו שלא.. בהעמסה של 50השקט הזה
אני חושבת שזה עלול להשפיע על הערכים בסוף
תודה בנות❤️אחרונה
מקווה שאין בעייה
יצא לי הרבה פחות מ140 אז מקווה שזה בסדר
דימומים בן וסתיים עם התקן לא הורמונלימרימוש!
ילדתי לפני שנה, וקיבלתי לפני 21 יום מחזור פעם ראשונה.
היום שמתי לב ששוב יש כתמים.
אני עדיין מניקה, ויודעת שזה יכול להשפיע, אבל תוהה לעצמי האם הגיוני שיגרום למחזור קצר יותר משהיה לפני הלידה...
עוד מקווה לגלות שזה רק קצת התמות ויעבור, אשמח לשמוע אם קרה למישהי ללא הורמונים.
מקפיצה כי עמוס פה היום...מרימוש!
21 זה באמת קצרפודינג וניל
היה לי עם התקן נחושת
ממש קצרים 24, 23 ופעמיים גם 20,21
האמת שזה גם כי התחיל בהכתמות
למדתי לא לראות אותם
ועדיין היו מרווחים ממש קצרים.
בת כמה את?
זה לפעמים גם תלוי גיל
(בסוף עברתי למירנה כתבתי על זה כאן)
תודה!מרימוש!
בת 27
וגם התקן נחושת אז לא אמור להשפיע כמו שכתבו כאן..
אז זה לא הגיל...פודינג וניל
יכול להיות שיבושי לידה - הנקה....
שיסתדר בקרוב 
הגיוני הכתמות כמה ימים לפני הוסתאמאשוני
ההתקן לא גורם למחזור קצר יותר כי הוא לא משפיע על הביוץ, אבל הוא יכול לגרום להארכת תקופת הוסת, כלומר לקצר את הזמן שמותרים.
אחרי תקופת הסתגלות זה אמור להסתדר.
בלי קשר להתקן, אחרי לידה לא בהכרח המחזור יהיה דומה למה שהיה לפני.
בכל מקרה, פחות משלושה מחזורים אחרי לידה לא חושבת שיש מה לחפש דפוסים.
תודה!מרימוש!
עברו כבר יותר מחצי שנה מההתקנה, אבל צודקת שאין טעם לחפש דפוס וצריך לשחרר קצת..
תודה לכן
אבל רק עכשיו קיבלת מחזוראמאשוני
אצלי אחרי כל הלידות התקנתי מיד, הנקתי כמעט שנה ללא מחזור, וכשחזר המחזור רק אז התחילו תופעות ההסתגלות למשך 6-9 חודשים עד שהסתדר.
מרגיע, תודה!מרימוש!
כן כן ועוד פעם כןלהתחיל מהתחלה
כתבתי על זה בעבר וחשוב לי לכתוב את זה שוב. כי לי לקח מלא זמן לעלות על זה, שהתקצר לי הזמן בין הווסתות וגם כשכבר אמרתי ירדו עליי שזה לא קשור כי זה התקן לא הורמונלי.
אז אמרתי לעצמי שזה אולי שינויים של אחרי לידה.
בתכלס ברגע שהוצאתי את ההתקן הכל הסתדר וחזר להיות במרווח נורמלי כמו לפני הלידה.
בהצלחה לך
מעניין, תודה!מרימוש!
זה כתמים של התקנים. כך הרופאים מתייחסים לזה לפחותהמקורית
היו לי הכתמות גם
אבל רוב הזמן זה לא טימא אותי, עם הנחיות הלכתיות מתאימות
אני בלי ובאמת מרגע שהוצאתי כבר לא היה
זה חלק מתופעות הלוואי שלו.הכי נפוצןת
מעניין, תודה לכולכןמרימוש!
זה קצת מהיר להסיק מסקנותמיקי מאוסאחרונה
כתמים יכולים לנבוע מכל מיני דברים ובמיוחד עם התקן.
יש הבדל בין כתמים לבין ווסת
וגם אם יש מחזור אחד קצר זה לא מחייב שיתקבע ככה מחזור ראשון אחרי לידה
זה מבאס ומתסכל אבל פשוט צריך לקבל הנחיה הלכתית איך לא להאסר ולחכות בסבלנות לראות מה מתפתח
זה גם יכול להיות כתמים שנובעים מביוץ
בכל מקרה ההנחיה היא להיבדק אחרי ווסת ראשונה לבדוק שההתקן עדיין במקום, זה לא קריטי אבל זה מומלץ ולפעמים כתמים נובעים מזה שההתקן זז ו/או פוצע את צוואר הרחם
אשמח מאוד להרגעה - אחוזון 6 בשבוע 33דרך ארוכה
אני באמת מרגישה שהכל גדול עלי כבר
חזרתי עכשיו מהרופא (אנח במעקב הריון בסיכון כל שבועיים בגלל דימימום בתחילת ההריון)
והעוברית ירדה מאחוזון 16 ל6
הרופא אמר לבוא למעקב פעמיים בשבוע
מוסיפה שאני ובעלי לא גבוהים בכלל ורזים
אני לא נושמת, נגמרו לי הכוחות
החרדות שלי בשמיים עכשיו
לא מבינה בזה, אבל שולחת חיבוק גדול!!!שיפור
בעזרת ה' שתהיה בריאה!!
מקפיצהדרך ארוכה
אני הייתי שם , ילדתי לא מזמןshiran30005
גם לי היה ירידה באחוזונים ובסוף ילדתי באחוזונים 4-5 וב"ה הכל בסדר, חלק עברו פגייה וחלק לא.
כן הלכתי למעקבים של פעמיים -3 בשבוע שכלל מוניטור, או'"ס ורופא , היו ימים ארוכעם ומתישים אבל זה היה משתלם כי הייתי רגועה יותר
גם אני קטנטונת ורזה (עליתי אולי 5-6 קילו בהריונות)
אם הרופא לא שלח אותך לאישפוז והנחה רק מעקב צמוף אז יכולה להיות רגועה
איתי תמיד דיברו על אשפוז ואני לא רציתי אז די זרמו איתי
שיהיה בידיים מלאות!!
לרוב, מיילדים סביב שבוע 36-37 לא יותר אז תקחי בחשבון
אצלי באחרונה על מוניטור בספק שלחו לחדר לידה בשבוע 36
אם תרצי שאלות בפרטי- בשמחהshiran30005
הייתי שם עם כל ילדיי, ואפילו אחוזון 1אנונימית בהו"ל
בריאים ושלמים ב''ה
ועדיין באחוזונים נמוכים
כל הילדים שלי היו קטניםהשם שלי
והכל אצלם תקין.
סוף ההריון מלא מעקבים וחלק נולדו מוקדם.
אבל ב"ה הם בסדר.
הקטן שלי היה אחוזון חצי בערך.
תמשיכי לעקוב.
אפשר לשאול באיזה שבוע ילדת?דרך ארוכה
ואיך יילדו?ניתוח/זירוז?
הילדים היו בפגיה?
סליחה על החפירות, פשוט ממש בלחץ
בשמחההשם שלי
הגדולה נולדה בזירוז בשבוע 37 במשקל 2260.
היתה שבוע בפגייה בגלל קצת קושי בנשימה.
השני נולד בלידה רגילה בשבוע 39 במשקל 2577.
השלישית נולדה בלידה רגילה בשבוע 38 במשקל 2574.
הרביעי נולד בניתוח בשבוע 34 בגלל היפרדות שילייה.
במשקל 1660.
היה כמעט 4 שבועות בפגייה.
יואו אמאל'ה על הרביעישושנושי
חייבת לשאןל איך עלית על ההיפרדות
סליחה על החפירה
נשמע ממש ממש מלחיץ!!!!
כמובן לא חייבת לשתף
זו פשוט החרדה שלי
שתהיה היפרדות ולא אעלה על זה בזמן
הייתי בבית חולים במעקבהשם שלי
ראו באולטרסאונד.
אמאל'השושנושי
איזה מלחיץ
תודה לה' שהיית שם בשביל לראות את זה קורה
ניסים!!!!
איזה קטע. אני גם יולדת בערך במשקלים האלהלא מחוברת
שבוע 40 פלוס סביב 2600
ובחיים לא דיברו איתי על מעקב לפני.
אין לי הסבר
הריון ראשון?
הגיוני שזה פוטנציאל הגדילה אצלכם
הבת שלי הייתה אחוזון 15 וירדה ל-9 בשבוע 38. הרופאה אמרה לי שאם לא אלד, כנראה יזרזו. הייתי במעקב של פעמיים בשבוע. בסוף התפתחה לידה טבעית ב38...
עכשיו בשבוע 31 אחוזון 7 (שבוע שעבר היה אחוזון 8). יש לי מעקב פעם בשבוע, ואמרו לי שבהמשך אולי יתנו זריקה של הבשלת ריאות.
כדאי לקחת בחשבון:
כנראה לא יתנו לך להגיע לשבוע 40
אולי יזרזו באופן יזום את הלידה
אולי ירצו לתת זריקה להבשלת ריאות
לקחת בחשבון שיוולד ילד קטן במידות, ואולי יהיה צורך בפגייה.
גם בעלי ואני קטני מידות באופן יחסי, וגם הבת שלנו...
חשוב להיות במעקב, למרות שזה מתיש, כדי לוודא שהעובר גדל ולא מפסיק לגדול, וגם לראות שכל הזרימות תקינות ואין הזדקנות שילייה. תשתדלי לא להילחץ, הגיוני שהכל בסדר🙏
היי תודה על התגובהדרך ארוכה
הריון שני ב"ה
בבית ילדה מהממת בת שלוש, שגם איתה היה סיפור דומה אבל לא זוכרת שהגיע לאחוזון 6. הוא כן אצר בערך בשבוע 32 לבדוק אחרי כמה ימים ובמכשיר אחר היא קפצה לאחזון 22 (נראה לי מאחוזון 8)
מקווה לטוב וזה יהיה אותו סיפור בעז"ה
אגב, היא נולדה בסוף 3.020 בשבוע 40+1דרך ארוכה
ושקלה כמעט 6 קילו בגיל חודשיים😍
עוד שאלותדרך ארוכה
איך מתכוננים לאפשרות כזאת? מבחינת ביגוד לתינוקת? ובעיקר האם זה משפיע על ההנקה? אני מאןד רוצה להניק מיד. את הבת שלי הנקתי שנתיים והיה מושלם
אם יוולד באמת קטן אז יש בגדים לקטנטניםאולי בקרוב
להרבה חנויות תינוקות יש s.n.b (שמאל ניו בורן) ויש גם בגדי פגים. לפעמים (לרוב? לא יודעת) תינוקות קטנים יותר קשה לינוק כי זה מחליש אותם והם ישנוניים יותר אבל זה לא אומר שאי אפשר להניק, אולי זה יהיה יותר קשה ואולי גם יהיה צריך לשלב בקבוקים (שאוב/תמ"ל) תלוי כמה כוח יהיה לתינוק.
אצלי פשוט הייתה עצירה בגדילה אז שלחו לזירוז והיא באמת נולדה קטנטנה (פחות מהערכה,2200 ופסיק) ובגללל עוד כמה סיבות היה קשוח עם ההנקה, ולא הגענו להנקה בלעדית אבל ינקה עד שנה וחצי
מבחינת בגדים זה תלוי עד כמה קטן הוא נולדהשם שלי
עבר עריכה על ידי השם שלי בתאריך י"ד בסיוון תשפ"ד 20:59
בחלק מהמקומות יש מידה nb ויש גם בגדים לפגים.
לגבי ההנקה, אצלי כולם ינקו לטווח ארוך.
לגדולה היה קצת קשה בהתחלה, וגם אני עוד לא ידעתי להניק.
בשבוע הראשון נתתי לה תוספת של בקבוקים.
אחר כך היא רק ינקה, אבל ינקה מלא זמן כל פעם.
השניים האחרים ינקו חלק. הם נולדו קצת יותר גדולים.
הרביעי שהיה פג התחיל לינוק בגיל חודשיים ועכשיו הוא יונק.
אממאין לי הסבר
הנקה זה תלוי בכ''כ הרבה דברים...
מה הגודל של התינוק, כמה הוא עירני, אם הוא צריך פגייה, אם אין בעיה בנשימה...
מסתדרים...קפצתי לבקר
לי היה בן באחוזון מאוד נמוך, שנולד בשבוע 36. האתגר היה למצוא בגד לברית, 2.400 בערך הוא היה.
חוץ מזה- הרבה ניו בורן, קצת n.b.s שיהיה בגודל שלו, והם גדלים די מהר..
בילד אח"כ, שגם בהערכת משקל היתה נמוכה הזמנתי מראש מנקסט גופיות לבנות ואוורולים, יש להם מידות ממש קטנות- היה קטן מידי, במשקל 2.500, האורך לא נכנס...
והנקה היה טיפה מאתגרת הוא נרדם כל הזמ באמצע האוכל ולא הצליח להשלים ארוחה. בשבוע הראשון השלמתי עם בקבוק אחרי הנקה שישבע בלי להתעייף מידי.
שיהיה בשעה טובה!!
בעז"ה הכל יהיה בסדר, בבריאות ושמחה. אצלי הערכות משקל היו 1,750 ונולד 2.500 4 ימים אח"כ, יש גם טעויות ... וב"ה היום הוא גבוה מרוב החברים שלו
אצליאנונימית מאושרתאחרונה
ב 2 הלידות היו הסטריים איתי בגלל הגודל. בראשון, עשו אולטראסאונד מכוון, שלחו ל mri של המוח (לא עשיתי את זה) מעקבים פעמיים בשבוע, אחוזון 5 ונולד 2.4.
היה קצת מאתגר עם האכילה. נרדם כל הזמן וזה היה התעסקות.
בשני נשאר יציב אחוזון 4-5 משבוע 31 ואז היה יותר ירידה הגדילה. בסוף הגיע לאחוזון 1 ועשו זירוז בסוף שבוע 37. מעקב פעמיים בשבוע משבוע 32.. היו לי גם צירים והאטות בדופק בזמן צירים.. הפנו למיון בגלל זה לא מעט וזה הכריע את הזירוז יחד עם זרימות לא טובות (אשפזו ללילה למעקב אחרי הדופק).
נולד 200 גרם יותר המערכת משקל 2.35.
בשונה מהגדול, אוכל מצויין ועולה ב"ה מאוד יפה במשקל.
יש לי בגדים קטנים מנקסט..
חשוב להיות זהירים וללכת למעקבים למרות שזה מתיש! לראות שהכל בסדר.. אבל למדתי שחייבים לזכור שהסיכויים גדולים שזה גנטי. הרופאים תמיד ילחיצו ויהיו זהירים. לקחת הכל בערבון מוגבל. לרוב הילדים שנולדים קטנים הם מתפתחים בסדר
עד איזה גיל תקין שיש עדיין בור קטן בראש? מרפס זהאנונימית בהו"ל
נקרא?
ממה שאני יודעת נסגר לחלטין בשנתייםחמדמדה
אבל לא זכור לי שאצל בת השנה ו9 שלי אני מרגישה כשמסרקת אותה או משו
עד 18 חודשים אמור להסגראני מאמין!אחרונה
5 תשובות מול הפחד מדיכאון חוזרקמה ש.
בס״ד
הי יקרות,
לאחרונה קצת יותר קשה לי להגיע לזמן ולפנאי שמאפשרים לי לכתוב ולהגיב כמו פעם אבל אני עדיין כאן, בעיקר קוראת, עד שיתאפשר לי שוב יותר 🙂. לפעמים עולה פה שרשור ואני מאד מאד מאד רוצה להגיב, אבל אני לא יכולה באותו הרגע. אז אני ״שמה אותו״ בפינה מהראש, ורושמת לי לכתוב על זה יום אחד. זה מה שקרה עם הפוסט החדש שהעליתי היום לבלוג. האמת היא שזה נושא שרציתי לגעת בו מזמן. ואז משהי פתחה על זה שרשור. והרגשתי שאני הכי רוצה להגיב לה, אבל לא מצאתי את הזמן לזה. עברו כמה חודשים מאז וסוף סוף ישבתי וכתבתי את מה שרציתי לענות לאותה הניקית, בצורת פוסט חדש ✨
הפוסט הזה מדבר על הפחד שהדיכאון יחזור. כידוע, מי שחלתה פעם אחת נמצאת בקבוצת סיכון לחלות בשנית. מצד אחד, זה מידע חשוב (ידע = כוח). מצד שני, המחשבה הזאת עלולה מאד להחליש ולייאש. למה להתאמץ לצאת מזה אם גם ככה תמיד ירחף עלי האיום שזה יחזור? הנה 5 תשובות שאני עונה לעצמי מול המחשבה הזאת:
ואני שמה לב שיש מלא חדשות בפורום, אז לטובת מי שלא מכירה אותי, הי 👋🏻, אני קמה ואני כותבת בלוג אנונימי על הדיכאון שעברתי לפני מעל עשור ועל כל הדרך שהייתה מאז. מוזמנות לבקר!
חג שמח ובשורות טובות לכל עם ישראל!!!
נב: מוזמנות להגיב ולהקפיץ את השרשור כדי שהוא יגיע לכל מי שאולי צריכה את המילים האלה. ומוזמנות כמובן לעבור הלאה גם מחוץ לפורום. תבורכו ❤️
תודה!קלילה
❤️ ותודה שהקפצת!קמה ש.
קראתי ואהבתיoo
אני אוסיף את המחשבות שלי
בעיניי הסיבה שהדכאון חוזר שוב ושוב (אצלי) זה דפוס התנהגות, הדחקה של קשיים שגורמת לדכאון, הדכאון מביא איתו קשיים נוספים וזה מעגלי.
מצד אחד ההדחקה אינה טובה, כי הנה היא גורמת דכאון, מצד שני לעיתים הדחקה היא משהו שאני לא רוצה לוותר עליו, לדוגמא הדחקה של כעס, אני שולטת בכעס בצורה גבוהה מאד ואז משלמת מחיר.
לא שיש לי פתרון, בתהליך למידה תמידי, כבר לא מתרגשת מתחושות של דכאון או חרדה שהצטרפה בעקבות המלחמה, יודעת שזה גל שיעבור, מקפידה על ספורט ולהיות קשובה לעצמי.
רוצה רק להגידהמקורית
ששליטה בכעס לא חייבת להיות הדחקה שלו לדעתי
הדחקה והתפרצות הן 2 קצוות קיצוניים של הסקאלה
האמצע היא היכולת לווסת את הרגש ולהביע אותו במילים, פגיעות. לא להשאיר אותו בפנים (אם זה מה שהתכוונת אליו בהדחקה) זה עוזר לווסת את מה שמצטבר בפנים, ולצאת בצורה מבוקרת
נכוןoo
אבל לפעמים קשה להבחין בגבול הדק בין שליטה להדחקה
זה משהו שלמדתי באמתקמה ש.
בס״ד
שהתפרצות של כעס ודיכאון הם שתי תגובות שנמצאות על שתי הקצוות של אותו ציר. כמו שהבנת על עצמך, וכמו ש@המקורית חיזקה.
ועל מה שכתבת שאת בתהליך למידה מתמיד, את אלופה! כולנו שם, איפשהו בדרך, במסע הגדול הזה להכיר את עצמנו ולעבוד על כל מיני נקודות בתוכנו. בהקשר הזה אני ממש מאמינה ש״יגעת ומצאת תאמין״. יש לנו את היכולת לדייק, לשפר ולגדול כל הזמן, למרות ומתוך מה שלא הולך לנו בדרך. ולך יש את המתנה של מודעות עצמית גבוהה - את ממש יודעת מה מפעיל אותך. ביחד עם המוטיבציה הגדולה שיש לך בחיים ושדוחפת אותך לעבוד עם הדברים ולדייק אותם, ועם אורך הרוח שיש לך לתהליך - זה מתכון מנצח.
תודה רבה שעצרת, הגבת וחילקת מניסיונך!❤️
אנסה להגיב מחר, תודה על זה ממש!המקורית
את מדהימה! תודה על הכתיבה.פלפלונת
כשחיפשתי לקרוא בנושא. היה מידע רפואי על דכאון. היה לי חסר כל כך לקרוא מעבר לכך. ואת כותבת על הבטים כל כך חשובים למי שבמצב הזה. ממש היה לי טוב לקרוא ולקבל כלים להתמודד.
למקרה שהבנתי נכוןקמה ש.
בס״ד
והתגובה הזאת מיועדת לי (הגבת להמקורית), אז ממש, אבל *ממש!* תודה שכתבת את הדברים האלה!!! זה חיזוק מאד גדול בשבילי כי זאת באמת המטרה שלי כשאני כותבת, להביא משהו מעבר למידע המדעי שאפשר למצוא ברשת, משהו שאחרות יוכלו להזדהות איתו ולמצוא בו כלים, כוח ותקווה. תבורכי ♥️
♥️ תודה מקוריתוש שעצרת והגבת, שימחת אותי!קמה ש.
בס״ד
ממש אשמח לקרוא אותך אם תצליחי למצוא את הזמן לכתוב את שאר הדברים שרצית!
מקסים, תודה רבה לך!מכחול
תודה מכחול יקרה!🤍 על המילים ושהקפצת!קמה ש.
קמה המדהימה ❤👑נגמרו לי השמות
את פשוט אור ע-צ-ו-ם לכולנו ולכל העולם!
וואו!
כמה מילותייך מרפאות, מחזקות, מעצימות ונותנות כוח, אוויר, אופק ותעצומות!!!
תודה רבה לך יקרה
ותודה לה' עלייך ❤
♥️♥️♥️♥️ תודה רבה רבה רבה!קמה ש.
בס״ד
וכנ״ל, כנ״ל 🥰
תודה רבה לך!מעיין אהבה
ברוך השם לא חוויתי דיכאון אבל יש לי אחות שכן והיא סיפרה לי על זה לאחרונה, ברוך השם היום היא במקום טוב אבל המחשבות על העתיד הטרידו אותי מאוד ועזר לי לקרוא את מה שכתבת
וואווווווו ממש תודה שכתבת!!!!קמה ש.
בס״ד
רק בשביל זה היה שווה לי לכתוב את הדברים.
חיבוק גדול! זה בטח היה מאד לטלטל לשמוע…♥️
ב״ה שהיא עכשיו במקום טוב, ושכך יהיה תמיד בע״ה!
אגב זה, אני ממש מאמינה בזה שלהאמין בכוחות של האחרים להתגבר על ניסיונות, זה כשלעצמו שולח להם כוח ומשפיע עליהם לטובה. בין אם אומרים להם את ובין אם זה נשאר ברמת האמונה הפנימית שלנו בלב.
תודה על התובנה הזו!!קלילה
♥️ באמת מאמינה בזה מאד מאד. תודה שהגבת!קמה ש.
תודה גם על זהמעיין אהבה
זה באמת משמעותי לי מאוד..
♥️ איזה כיף, ב״ה. ברכה והצלחה בכל!!קמה ש.
רוצה לשתף שיצא לי לשתף את התובנה הזו במעגליםאוהבת את השבת
גדולים, עם נוער
האמת בנושא החטופים..
סיפרתי שחברה שלי לימדה אותי😍
וואו… מרגש… תודה שאת כותבת!!! האמת שבמלחמהקמה ש.
בס״ד
זה דבר שממש מחזיק אותי.
האמונה שאנשים קמים מניסיונות.
שזה דבר שקיים בעולם.
אחרת זה להתפרק ולעולם לא לקום, מרוב חדשות קשות…
אז אני בוחרת להאמין שהם יוכלו להיות בסדר, גם החטופים, גם הפצועים, גם הפוסט-טראומתיים וגם כל קרובי המשפחה השכולים. הכאב הוא כאב מטורף. אבל אני מאמינה בכוחות שיש לבני האדם. ואני מבקשת מהקב״ה עליהם את הכי טוב, הכי שמח, הכי בריא והכי גבוה שיש. לא פחות.
הלוואי 🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻
תודה רבה רבה שעצרת וכתבת את התגובה הזאת!❤️
אמן ואמן ואמן ואמן ואמן!!!!!!!!!!אוהבת את השבת
אמן!!!!
תודה רבה גם על זה!!!
מקפיצה ❤נגמרו לי השמות
שיגיע לכמה שיותר נשים יקרות
@קמה ש. אהובה שלחתי בנוסף גם במעגלים בחיים מחוץ לפורום את הבלוג המדהים שלך!
שתזכי תמיד להמשיך ולהאיר לעולם מאורך הכה ייחודי, את פשוט מתנה עצומה לכולנו! ❤✨
וואו התרגשתי ממש!🥹🩵קמה ש.
בס״ד
מההקפצה
מהמילים המרגשות והברכות הטובות,
ושהעברת למעגלים נוספים בחיים האמיתיים!
ה׳ יברך אותך נגמרו לי השמות היקרה והאהובה!
ותודה!!🩵
❤️❤️❤️נגמרו לי השמותאחרונה
סיפור לידהפולניה12
התלבטתי אם לפרסם מאנונימי והחלטתי שלא. אבל אם זיהית, אשמח שתעדכני..
לידה שלישית. ראשונה נגמרה בקיסרי, שניה בוואקום.
סוף ההריון מתקרב. מראש ברור לי שאלד הרבה אחרי התאריך. אפילו שחררתי את בעלי לנסיעות עבודה עד התאריך. נסע וחזר ב"ה.
אפילו שאני בתשיעי, או בעשירי😉, אני משתדלת להיות מאוד פעילה. לוקחת את הילדים מפה לשם, קצת קניות, סיבובים, אפילו עוזרת קצת לאחרים עם הילדים..
מגיעה שבת, 40+2, מבקשת מאחיות שלי שיאחלו לי ששבת הבאה אוכל ללבוש בגדים רגילים, ולא בגדי הריון.. אבל לא באמת מאמינה שזה יקרה עד שבת הבאה..
יום ראשון סיבוב קניות עם הילדים. בחזור קצת צירים. לא מאמינה להם והם באמת עוברים..
יום שני בצהריים החלטנו לצאת עם הילדים לפארק. יש קצת צירים ואולי הליכה תגביר אותם. טיילנו קצת, הילדים היו מאושרים, אני מעדכנת את הדולה והיא שולחת לי איזה תרגיל מוזר לעשות; וכאשר אבדתי אבדתי🤷🏻♀️
כמובן חוזרים הביתה והכל נרגע. בעלי המתוק מברר בתדירות של פעם בחצי שעה מה קורה איתי, מבין שאין התפתחויות מיוחדות ומתחיל להתייאש מזה שהלידה תתחיל לבד (לידה ראשונה התחילה בזירוז ונגמרה בניתוח, לידה שניה התחילה בסטריפינג ונגמרה ב"ה בוואקום קליל). אני נותנת צ'אנס.
שלישי, יוצאת לקניות באיזה סטוק עם אחותי והקטנה שלי. הולכת בחנות הלוך, חזור והלוך, מתלבטות, רואות עוד קצת, מחליטות, קונות, רואות חיוב יתר, חוזרות לקופה וכו' וכו'..
בצהרים בעלי שולח אותי לנוח. פתאום אני קולטת שאני מרגישה צירים תוך כדי השינה. לא חזקים כל כך, רחוקים יחסית, אבל מורגשים גם בשינה שזו התקדמות. מעדכנת את בעלי ואמא שלי שבדיוק יוצאת לאירוע חשוב.
יאללה, ארוחת ערב, מקלחות, הצירים קצת מצטופפים, בעצת הדולה אני נכנסת למקלחת ארוכה- עד שנגמרים לי המים החמים🤦🏻♀️, הצירים ממשיכים ואנחנו מחליטים להתארגן ולצאת. נמצאים יחסית רחוק מבית הרפואה וגם אני אחרי קיסרי ולא רוצה למשוך בבית יותר מידי.
משכיבים את הילדים, מארגנת את התיק, מסבירה לאחותי הקטנה הבייביסיטר מה המצב ויש מצב גם שנחזור ויוצאים.
מגיעים למיון, אני ממש בטוב, לא נראית כאובה. ציר של בערך דקה כל בערך 5 דקות. מוניטור תקין ב"ה ואמרים לי לחכות לבדיקת רופא. מעדכנת את הדולה. היא שואלת כמה פתיחה? ואני הולכת לבקש שיבדקו. מיילדת מהממת בודקת בעדינות שכמעט לא הרגשתי! ולהלן התוצאות: פתיחה 2.5, מחיקה 80, צוואר אמצעי רך.
זה לא מספיק להיכנס לחדר לידה, וטוב שכך, כי אני רוצה להיות שם כמה שפחות זמן (אחרי קיסרי הפרוטוקול מורה על ניטור רציף כל הלידה, מה שבד"כ גורם להתערבויות שאני ממש רוצה להימנע מהן..), אבל בגלל שאני אחרי קיסרי גם לא משחררים ובינתיים מאשפזים במחלקה. אני ממש סבבה עם זה, זה היה גם בלידה הקודמת וזה נותן לי את האופציה להיות בהשגחה אבל לא כל הזמן ואת החופשיות לקדם לידה איך שאני רוצה.
השעה בערך 11-12 בלילה, אני מחכה שיפתחו לי וריד, כל פעם שאחת האחיות מתפנה בדיוק מתחיל ציר, אני מבקשת לחכות והיא הולכת לעיסוקיה וחוזר חלילה.. בינתיים אני מדברת עם האחיות האחרות ודי נחמד.. מתלבטת אם לבקש סטריפינג כדי לזרז ומחליטה לתת לגוף לעשות את שלו.
מגיעה למחלקה בסביבות 12 וחצי, הצירים סדירים וכואבים אבל אני מצליחה להתמודד איתם ממש טוב לבד, מדברת קצת עם בעלי ואח"כ שולחת אותו לנוח באוטו ומבקשת שיתעניין בשלומי עוד חצי שעה. מקפצצת על כדור, עוברת קצת על ענייני עבודה בקליל, בעלי שואל מה קורה, אני בסבבה אבל לא מצליחה לנוח עם הצירים ומבקשת שיתעניין שוב עוד חצי שעה.
בערך ב2 וחצי אני מרגישה שאני מתעייפת ומתחילה לאבד סבלנות. בעלי אומר שזה הזמן לקרוא לדולה. אני קוראת לה, היא נמצאת לא רחוק, אומרת שתגיע עוד חצי שעה. הצירים נהיים ארוכים וצפופים יותר. דקה+ כל 3-4 דקות. אני מסתובבת מצד לצד, אחות חמודה שואלת אותי מה קורה ואני אומרת שאני מחכה לדולה.
היא מגיעה בערך ב3. מבינה שאני כבר יותר מתקדמת מפתיחה 2.5 כנראה, אבל היא רואה שאחת האחיות במחלקה היא מיילדת (הדולה מכירה את הצוות מצויין וכולן מכירות אותה..). מבחינתה המשימה שלנו זה למשוך כמה שיותר במחלקה עד המוניטור/האפידורל/בדיקת פתיחה. אני מסכימה איתה לגמרי. היא מתארגנת, אני גם מתארגנת ונכנסת למקלחת על כדור פיזיו כשהדולה ברקע עוזרת לי..
אחרי זמן לא ארוך אני שמה לב שהצירים מתקצרים, נהיים פחות כואבים ויותר מרווחים.. אני מאוכזבת קצת והדולה מעודדת שזו הדרך של הלידה הזאת להתקדם.. בעלי פתאום נכנס ואני מעדכנת אותו שכנראה זה יקח יותר זמן ממה שחשבנו קודם...
ואז אני אומרת לדולה שאני מרגישה שהעובר לא ממוקם בצורה הכי טובה (גם הרגשתי וגם בא.ס. שאלתי ואמרו לי שהוא עם הגב לימין-אחורה..), ושאולי כדאי לעשות תרגילים כדי לעשות לו יותר מקום ולעזור לו להתמקם טוב יותר. היא מסכימה איתי ואנחנו עוברות למיטה. הכל במחלקה כן?
אנחנו מתחילות ובאיזשהו שלב אני מרגישה שהצירים מתגברים ממש. אני מתחילה עם כל הפנינים של 'זה כואב..' 'וואי אני לא יכולה..' ועוד, בראש אני אומרת לעצמי שאני כנראה בשלב המעבר ומכאן זה אמור לרוץ..
אחרי משהו כמו חצי שעה של תרגילים, השעה רבע ל5 בערך, היא רואה שאני כאובה מאוד ומציעה לחזור למקלחת. אני יורדת מהמיטה, הולכת למקלחת, בדרך עוד ציר חזק, לא מספיקה לפתוח את הברז, פק.. ירידת מים..
הדולה: את יולדת. רצה לבקש המיילדת שתבוא לבדוק את הפתיחה.
אני: מדדה למיטה.
בעלי:😲
המיילדת: פתיחה מלאה. תביאו לי ערכת לידה!
עוד הערכת מצב, הראש קצת גבוה, אולי נספיק להגיע לחדר לידה. הן מגלגלות את המיטה ומבקשות ממני להתאפק ולא ללחוץ.
עד כמה שזה תלוי בי, אני משתדלת🤷🏻♀️
מגיעים לחדר לידה. אני עוברת למיטה. המיילדת- זאת החמודה שבדקה אותי בהתחלה, והיא גם חברה של הדולה. מבררת איתה אם זה בסדר מבחינתה שאלד בכריעה. מרימה לעצמי את הראש של המיטה ומנסה להתמודד עם הצירים. די מפוקסת ושולטת במצב יחסית.
בינתיים המיילדת ועוד אחת שמות מוניטור ומחפשות דופק.. מחפשות מחפשות.. אחרי הרבה זמן יחסית, שאני כבר נלחצתי הן מוצאות לשניה והוא נעלם שוב..
עוד קצת והן מוצאות ב"ה.
הצירים כואבים. אני שוקלת לבקש אפידורל אבל אומרת לעצמי שאין טעם לבקש אפידורל אם אני בפתיחה מלאה..
המיילדת אומרת: טוב תקשיבי, הוא פה, את יכולה ללחוץ..
כמה צירים, כמה לחיצות, אני מרגישה אותו בא, כואב, אבל אני יודעת וממש אומרת לעצמי בקול שעוד מעט זה נגמר והוא יהיה פה😍
נוגעת בראש, עוד 2 לחיצות והראש בחוץ, עוד קצת ואני מרגישה את כולו יוצא.. אני תופסת אותו ומחבקת את הדבר המתוק מתוק הזה! השעה 5:15. אני מניקה והוא נלהב לינוק. אחרי די הרבה זמן המיילדת נותנת לי לחתוך את חבל הטבור ולוקחת אותו לשקילה, הוא מתרעם עליה שהוא צריך להפסיק באמצע הארוחה🤭.
הוא שוקל 3.920😲 כבר ילדתי תינוק גדול יותר, אבל הוא הראשון שהוצאתי לבד😆
יצאתי עם 2 קרעים קטנים ומעט תפרים.
אני קצת בשוק שהלידה התחילה לבד והסתיימה לבד בלי שום התערבות!! אשכרה ילדתי! וזה 'רק' 40+6! בעלי גם מאושר מהלידה בעצמה, כמו מה שדמיינתי לפני הלידה הראשונה ועוד לא חוויתי עד כה! בסוף זה בא!
עוד בחדר לידה אני מתקלחת ומתלבשת, יושבת על הכורסה של המלווה, נכנסת מישהי ומתעניינת מי כאן היולדת כי אני לא נראית😆
ב"ה לידה טובה עם דולה שהיתה שליחה טובה ומדוייקת והכי חשוב תינוק ואמא בריאים!! ב"ה!
בשבת הבאה אני בלי בטן גדולה וב"ה עם תינוק מתוק ובריא בידיים..
וואו וואו וואו!!!!רקאני
מרגש בטירוף!!!!
מזל טוב!!!!!
איזה כיף!
איזה סיפור מדהים!מכחול
מזל טוב ענק!
בשעה טובהשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך י"ד בסיוון תשפ"ד 6:50
המון מזל טוב
איזה סיפור מרתק
פשוט מטורף
לידה קודמת של ה 3900, איל הייתה הלידה אצלו?
כי הסיםור שלך ממש מזכיר אותי (רק גודל העובר מזכיר אותי חחח) ומתחשק לי על לידה שנייה כזאת
לידות קודמותפולניה12
הגדול נולד 4.020 בקיסרי..
האמצעית 3800 בלידה ממש טובה שבסוף היה ואקום ממש קטן ועדין
וואו מרשים מאודשושנושי
אלופה שהצלחת למשוך
חייבת לדעת מי הדולה שהצליחה למשוך איתך ככה
יאו איזה מרגששש בשעה טובה!!!מאמאמיה 3
וואו מרגש ככ!! אני בוכה לגמרי...אוהבת את השבת
התאוששות טובה!!!!
מרגש ממש!!! הרבה נחת!רוני_רון
וואו איזה מרגש! מזל טוב!!יגל ליבי
איך כתבת יפה! מזל טוב!!מאוהבת בילדי
כל כך מרגש!אן אליוט
מזל טוב, ושתגדלו אותם בנחת!
וואו. מרגש ממש ממשאחת כמוני
התאוששות טובה ומלא נחת
איזה סיפור יפיפה!שידור חוזר
מדהים איך את קשובה ומודעת לעצמך
מעורר השראה
להיות קשובה ומודעת זה דבר אחדפולניה12
וזה שה' עוזר לממש את זה במעשים זה כבר ברכה..
וואו מזל טוב ואיזה סיפור!דיאן ד.
ממש מזכיר לי את הלידה שלי שהעברתי את כמעט כל הצירים במחלקה (עם אותם שיקולים של ניתוח בלידה קודמת וחוסר רצון לניטור רציף)
וגם אצלי הדולה היתה כל כך משמעותית.
איזה כייף! הרבה נחת לך ולבייבי!!
איזה כיף ואיזה ברכה זהפולניה12
לחוות לידה טובה אחרי קיסרי
ב"ה!!
מדהים. הרבה נחת ובריאות! מזל טובאורוש3
איזה סיפר מרגש ויפה🥹🥹🥹חמדמדה
״בעלי:😲״
קרעת אותי😂😂
מזכיר לי את בעלי שבצירים כל חמש דקות כשהתחלתי להארגן את הבית אומר לי ׳אבל למה את מתנהגת כאילו את יולדת היום?🫣׳ חמודדדד🤭🤭🤭🤭
בעזרת ה׳ החלמה מהירה התאוששות קלה ורוב נחת!!
שיהיו בריאיםפולניה12
נראה לי באמת לפעמים הם לא יודעים איפה לשים את עצמם בסיטואציה
איזה סיפור מתוק ומשמחפרח לשימוח🌷
שיהיה במזל טוב
מזל טובב!!! מי הדולה??? נשמעת מהממת!!!!!איקס עיגול
אפרת קורנפלדפולניה12
עובדת רק בלניאדו
מקצועית ברמות!!
וואי רחוקשושנושי
ואיזה כיף לך
שמחה ממש בשבילך
ואוווו איזה סיפור מדהים!!לפניו ברננה!
נשמעת לידה פשוט חלומית!!!
ואווו איזה יופי של סיפור לידה!!!שירה_11
באלי גם ככה
מאחלת לך בעז"ה!!פולניה12אחרונה
גם אני רציתי כזאת
ולקח זמן
וה' החליט לתת לי כזאת חוויה בלידה שלישית ב"ה
בקיצור לא להתייאש..
וואי איזה סיפורshiran30005
את ממש אלופה וגיבורהה!! קראתי בנשימה עצורה
גידול קל ובנחת 🌹
תודה לכולן!פולניה12
כיף לקבל כאלה תגובות😊
באמת לידה בחסד ה'🙏
לפני שבועיים המטומה 2*7, עכשיו רופאה מדדה 5*7,איך?מאמאמיה 3
אני במנוחה טוטלית, רק שותה, אוכלת ופיפי.
בנות בבקשה כל דבר שיכול לעזור או שעזר לכן- אשמח לשמוע!
פליז תהיו שליחות וחלק מהמצווה הזו
ההריון הזה כל כך כל כך חשוב לי והוא התקווה שלי לרפא את הנפש אחרי ההריונות הקודמים🙏
מקפיצה🙏מאמאמיה 3
לא מבינה בהמטומה אבל ההבדל ממש קטןפרח חדש
וזה יכול להיות אפילו הבדל בגלל המכשיר או משהו בביצוע הבדיקה
זה שטח ענק לצערי, ראיתי על המסך. לא כמו שהיה 😔מאמאמיה 3
מקפיצה שוב🙏מאמאמיה 3
הרופאה מדדה גם בפעם הקודמת? באותו מכשיר?אמאשוני
מתפללת בשבילך שיסתדר בע"ה!
את עדיין בשלב שהעובר קטן וההמטומה לא כ"כ משפיעה על העובר.
בע"ה שעד שהעובר יגדל כבר ההמוטמה תיספג.
זאת הרופאה של ההריון בסיכון שבדקה אותך או רופאה קרובה לבית? (אני זוכרת שלא רצית להיטרטר רחוק)
תזכרי שהכל בידי ה' והכל יכול להתהפך לטובה!
מה הרופאה אמרה אחרי המדידה?!
7*2 מדדה רופאה בבי"ח, ועכשיו מדדה אחרת בקופ"חמאמאמיה 3
שמחתי שיש דופק והיא דאגה לעצור אותי ולהגיד שיש הרבה המטומות וזה יכול להוביל לסיבוכים.
ואני ראיתי שהיא גדלה , כי בבי"ח ההמטומה היתה צרה וארוכה ופתאום עכשיו היא היתה שטח גדול
וכמה שאת צודקת, פשוט היתה לי אמונה שההריון הזה יהיה אחר כי אני בשמירה כל הזמן אז אין איך לגדול?
יותר השתדלות מזה אני לא יכולה לעשות
ממה שהסבירו לי- זה אפעם לא מדויקמקרמה
תחשבי שנוזל ברחם הוא תלת ממדי
אבל באולטרסאונד רואים דו ממדי
ולכן מספיק שהזוית שונה או שהיה קצת תזוזה
והמידות הן אחרות- אבל זה לא בהכרח גדל
באמת שהכי חשוב לי שההרייון ישרוד, גדל או לא גדלמאמאמיה 3אחרונה
זה רק מה שמביא לי תקווה/ מוריד תקווה
כי כשעושים את המקסימום כדי לצאת בידיים מלאות בע"ה
ופתאום מגלים שההמטומה גדלה כל כך, אז אתה כבר אובד עצות
סבא נפטר ובלאגן של ירושהאנונימית בהו"ל
כל השנים האחרונות הרגשנו את זה מתקרב, ידענו שזה קרוב מאי פעם.
לאורך השנים האחרונות שלושת הילדים היו בקרב שקט ביניהם, מי יקבל יותר.
המשבר הראשון בקשר היה אחרי שסבתא הלכה לעולמה, זו שתמיד הצליחה להשלים את המריבות ביניהם, כולם על שטויות!
עכשיו סבוש נפטר, היום זה היום החמישי לשבעה, הכל התפוצץ.
או או איזה פיצוץ
שה' יעזור
חבל שהוא השאיר כל-כך מזומן כלי כסף ומעל זה דירה בדמי מפתח קטנטונת בעיר מרכזית - היינו יכולים לחסוך כל-כך הרבה בלי זה 🫢😐🥵
(דגש על דמי מפתח, כי אחד הנכדים גר שם ויש עם זה עוד בלאגן. סיוט)
שרק נעבור את זה בשלום.
פרקתי.
אוף, איזה עצוב!מכחולאחרונה
עצוב שסבא נפטר, ועצוב שרבים.
מריבות ירושה זה נורא 🙁
התעניינות לגבי חברת פורום יקרהPandi99
ששכחתי את שמה, ששיתפה שהיא עשתה ביופסיה וממש חיכתה לתוצאות.. ממש חושבת עליך, היה עדכון לגבי זה?
חושבת שזאתעטלף עיוור
סליחה אם טעיתי💜
כן זאת היתה היא @שושנושירוני_רון
איזה מהממת את ❤️שושנושי
תזכי למצוות על ההתעניינות הזאת
אני כל-כך מעריכה
פשוט רוצה לבכות מאושר.אשכרה זוכרים אותי, למרות שכולנו כל-כך עסוקות בחיים
עסוקות בשגרה / מלחמה
וככה לזכור שיש אחת אנונימית בפורום - מדהים מצידך
חיממת לי ממש את הלב
אז תודה תודה תודה לה' יצא שפיר!!!!!!!
שפיר, לא ממאיר. קוראת ולא מאמינה.
כן איאלץ להוציא את זה כי זה שפיר שגדל, לא ממש הצלחתי להבין מזה אומר
אבל בהתחלה נגיד הוא היה בקוטר של 4 ס''מ
בהמשך נהיה לגודל של 5.5 ס''מ
אז רופא אנדוקרינולוג אמר שהיות וזה בכיוון של לחיצה על הקנה נצטרך להמשיך מעקב אחרי הלידה ולשקול להוציא
בינתיים לא ממש כואב לי
זה כן מורכב בבליעה, מאין תחושת דלקת גרון בכל פעם שבולעת
הכאב קיים באזור הזה של הנפיחות
וגם לאחרונה הצטרף קטע חדש, שבועיים שלושה שאני פשוט צרודה
אז ב''ה התקשרתי כל יום למרפאה לראות אם יש תור שהתפנה , היה תור כזה לפני שבוע
התייעצתי עם רופאת אאג שהייתי אצלה לפני הביופסיה
והיא אמרה שבאמת לפי הפענוח נראה שאכן לוחץ על הקנה וזה גורם לצרידות
כל אלה מבחינתי כלום ושום דבר לעומת האושר שזה שפיר
כל-כך חששתי מ- ממאיר
באמת תודה לבורא עולם!!!!
תודה לך על התעניינות
תודה לאחרות שזכרו שזו אני
עושה כל-כך טוב על הנשמה
וואו!! ב"ה!יעל מהדרום
ב"ה!! בע"ה רפואה שלימה ❤️יגל ליבי
ב"ה, שמחה ממש לשמוע!מתואמת
גם אני עקבתי אחרי השרשורים שלך וזכרתי אותך בדאגה ❤️
מקווה שתשרדי את זה בשלום עד הלידה, ושתצליחי לטפל בזה בקלות לאחריה ❤️
וואו ברוך ה'!רקאני
ובעזרת ה' שהכל יעבור בקלות!
ותהיי בריאה לגמרי לגמרי!
תודה לכןשושנושי
תהיו רגועות אני לגמרי לגמרי בסדר
זה לא ממאיר
אין טיפולים מפחידים ומלחיצים
כולה גושון קטן שיישאר או שלא
אם אני רגועה, מבטיחה שגם אתן יכולות 💓💓💓
ישתבח שמו רקאני
לי היה גוש שומן בכתף, לא חשדו שהוא בעייתייעל מהדרום
לק"י
אבל גם הוא גדל, והוציאו אותו בניתוח בהרדמה מקומית.
וואו מריגע שאפשר גם במקומיתשושנושי
אם כי כרגע זה רחוק ממני
רק אחרי סוכות אני חוזרת לרופא..
אז פחות חושבת על זה
האמת שאצלי בדיעבד זה היה פחות מוצלחיעל מהדרום
לק"י
כי הרגשתי את הניתוח, ואי אפשר היה להוסיף עוד ועוד חומרי הרדמה (או שזה פשוט לא היה יעיל. אין לי מושג).
בעז"ה שיעבור לך עם טיפול נכון בזמן הנכון!!
ב"ה ששפיר!!קפצתי לבקר
לבת שלי היתה ליפומה, גם בצוואר, שהפריעה לה לנשום אבל היא לא ידעה לזהות את זה, היתה בת 4.
עברה ניתוח להוציא את זה, ב"ה עבר ממש בקלות, 6 בבוקר הגענו לבי"ח וב10 בבוקר כבר השתחררה אחרי הכל. אצלה היינו צריכים כירורג פלסטי, אם תרצי המלצה היינו מאוד מרוצים ממנו.
ברוך ה'!!! ממש משמח ומרגיע! גם דאגתי לךשיפור
שפיר שגדל ולא ממאיר זה אומר שהוא גדל בקצב יחסית איטי ולא שולח גרורות.
תודה על ההסברשושנושיאחרונה
באמת לא הצלחתי להבין אם הוא שפיר אז למה הוא גדל
40,353,607🙂בארץ אהבתי
באמת חישבת? 😄 סליחה, נלחץ לי בטעותדיאט ספרייט
במחשבון🤭בארץ אהבתי
תיארתי לעצמי שזה בטעות. סתם הצחיק אותי...😅
חחחחעטלף עיווראחרונה
מחפשת בנרות המלצות מניסיון אישי בלבדאנונימית מכאן
למטפלת + לבייביסיטר בפתח תקווה (לגיל שנה וחצי שנתיים).
צריכה בבקשה גם וגם, מישהי אמינה וטובה ואחראית גם לבייביסיטר וגם מישהי טובה שהיא מטפלת (או לפי שעות, או שיש לה משפחתון וכאלה למסגרת ביום)
בבקשה מי שמכירה לא לדלג אני חייבת את זה!!!
תבורכו!!
ממליצה לך לחפש בקבוצות פייסבוק של האיזורכבתחילה
תודה, פחות אפשרי לי בפייסבוקאנונימית מכאן
מישהי שהיא גם וגם?מומו100
או טוב לך גם המלצה רק על מטפלת או רק בייביסיטר
גם באיזה אזור פ"ת גדולה
לא חייב בכלל גם וגםאנונימית מכאן
אלא או זה או זה גם מעולה!! ובכל פתח תקווה זה בסדר גמור! תודה!!
תרשמי איזורSeven
פתח תקווה גדולה ..
אם את גרה באם המושבות לא יהיה לך ריאלי ליסוע לכפר אברהם כל בוקר
בכל פתח תקווה זה בסדר לי אפילו שגדולהאנונימית מכאן
אם יש באיזור סירקין מעולה אבל כן רוצה להרחיב את החיפוש לכל פתח תקווה
שולחת בפרטיSeven
תודה!!אנונימית מכאן
אם יש עוד המלצות יעזור ליאנונימית מכאןאחרונה
אממ שאלה על לחץ מוזר כזה בבטן, שבוע 17.6אנונימית בהו"ל
אני מרגישה כאילו כל הזמן יש לי פיפי
אבל זה מרגיש לי כאילו בבטן לא למטה
כמו שיש המון המון פיפי וכזה הבטן לחוצה? אז כזה
לא זכור לי מההריון הקודם…
יכול להיות דלקת בדרכי השתן. תבקשי בדיקה...מתואמת
גם כשאין תסמינים אחרים?אנונימית בהו"ל
כן, בהחלט. דלקת בדרכי השתן בהיריוןמתואמתאחרונה
יכולה להיות בלי סימפטומים בכלל...
אז אנינהורה
אישה שמנה
אמא לתשעה ילדים (אוווהההה מדהים מהמם משמח)
שמנה
שמנה
שמנה
כל היום מניקה (ב"ה! בריאות לילד! קשר טוב בין אמא לתינוק!!)
את בן ה4 חודשים היקר יקר יקר מפז.
עוד מעט
בת 40
וכן,
הקמטוטים לא נשכחים
ואני אוכלת בסדר!!
באמת!! הרבה אבל לא זבל!!!
רק מה
חם
ואני לא עושה ספורט בכלללללללל
והקיץ עוד לפנינו
ואני לא אוהבת מכשיר חדר כושר שיש לי בבית
אני אוהבת נורא לטייל בחוץ.
מבחינתי כל יום לטייל שעה.
באויר.
על אדמה.
אוווף.
ואני לא סגורה על עבודה
ונראה שכולן מתפתחות
ואני
כאן
הכורסת הנקה
בפיג'מה
צריכה
להניע
את
חיי
בולנהורה
הערת כשרות- בעקבות שרשור שהיה פה לפני שבועותבארץ אהבתי
לפני שבועות @מאמאמיה 3 העלתה שאלת כשרות, אם מותר לקחת שמן דגים בכפית עם שאריות גבינה, למי שנוהגת כמנהג הספרדים לא לאכול מוצרי חלב עם דגים.
באותו שרשור @מתואמת גם סיפרה על מעדנים חלביים שיש בהם ג'לטין דגים ולכן גם בעייתיים לספרדים.
בשבועות קיבלנו מחברה עוגת גבינה קנויה (לא מיובאת, עם הכשר מצוין של הרב לנדא), ואחרי שכבר טעמנו ממנה, פתאום ראיתי ברכיבים שיש בה ג'לטין דגים.
אז בעקבות השרשור המדובר, חשבתי שאסור לנו לאכול את העוגה הזו, בגלל הערבוב של דגים עם גבינה (וכבר התחלתי לכעוס על נותני ההכשר שלא ציינו שזה בעייתי לספרדים).
אבל אחרי בירור מעמיק של בעלי (שמתעסק בנושאי כשרות), המסקנה שלו היתה שאין בעיה לאכול את העוגה, וכך גם ראינו שפוסקים אחרים אמרו (ביניהם הרב יצחק יוסף, לא זוכרת מי עוד).
אז חשבתי שכדאי לשתף פה, כיוון שהנושא כבר עלה פה.
אני מזכירה שכמו תמיד לא פוסקים הלכה מהפורום. תמיד כדאי וחשוב לשאול ולהתייעץ עם רב.
רק היה לי חשוב שמי שקראה את השרשור הקודם, תדע שג'לטין דגים לא בהכרח נחשב כמו דג מבחינת האיסור של דג בחלב. וכדאי לשאול אם זה מגיע לידי מעשה.
יישר כוח!מתואמת
באמת מניחה שלא כל הספרדים נוהגים שג'לטין דגים נחשב כדגים. אנחנו עקרונית נוהגים לפי הבן איש חי/הרב אליהו. אבל יכול להיות שכך נהגנו אז מתוך החמרה ולא מתוך ידיעת ההלכה באופן ברור. (זו הייתה שבת ולא היינו בבית - אז לא הייתה לנו נגישות לספרים ורבנים)
כן, אנחנו גם בהתחלה לא אכלנו בגלל הספקבארץ אהבתי
לא בטוחה שזה משהו שיש בו מחלוקת בין הרב אליהו לרב עובדיה. כמו שכתבתי - כדאי לבדוק אם זה מגיע לידי מעשה.
נכון, גם אני לא בטוחה בזהמתואמת
מאז לא יצא לנו לבדוק את העניין, כי לא יצא לנו להיתקל שוב במעדנים האלה... אבל באמת כדאי לבדוק את זה אחת ולתמיד.
תודה רבהפיצישלי
אשרייך!💪💞מאמאמיה 3
יש פיסקי הלכהים...
לפיהם ג'לטין בכלל כולל מבקר הוא פרווה כי אין בו טעם.
היום אנחנו פשוט מחמירים בזה למקרה שלא ייבשו את העצמות עד הסוף. ועד כמה שזכור לי במילקי יש או היה פעם ג'לטין בקר וזה כשר וחלבי גם אם יש מי שמקפיד שלא לאכול.
מבחינת ההלכה אין בזה בעיה, אז בטח ובטח ג'לטין דגים. שהאיסור של דגים וחלב הוא מעיניינים אחרים, אם בכלל....
באמת מאוד תלוי מה טעם האיסורמאמאמיה 3אחרונה
אם איסור דגים עם חלב/בשר מהסיבה של פיקוח נפש 'שמא יהיו עצמות שלא יבחינו בהן' , אז באמת זה מסיר את הספק ואז מותר גלטין דגים/שמן דגים בשילוב עם מוצרי חלב, הרי אין עצמות בסוגים האלה..
השאלה אם באמת זו הסיבה לאיסור
תחילת הריון - מה עזר לכן? (חוץ מתרופות בבקשה)הרקולסית
יש תרופות סבתא או התנהגויות מסוימות שעוזרות לכן להרגיש טוב בתחילת הריון?
אני מותשת כל היום
וגם כואבת לי הבטן כל היום כאילו משהו במערכת העיכול לא בסדר. או כאילו אני רעבה ברמה קיצונית. אבל אין לי תאבון בכלל. מחשבה על אוכל ממש מלחיצה אותי (אני אוכלת בכל זאת. אבל לא הרבה)
לישון הרבה, לשתות הרבה,לקחת ויטמינים ולחכות שיעבורהמקורית
אין תרופות לתחושה של תחילת הריון, מלבד אם מדובר בבחילות והקאות שניתן להקל עם פרמין/ בונג'סטה ודומיו
זה קשוח אבל עובר❤️
תודה!הרקולסית
באמת זכור לי ששינה עזרה לי מאד בעבר. מנסה כמיטב יכולתי.
ויטמינים לא מצליחה לבלוע כי זה עושה לי בחילה
בבחילות לא מאוד קשות אפשר להיעזר גם בג'ינג'ריעל מהדרום
האמת שאני חייתי על סודה ולא ניסיתי. אולי יועילהמקורית
לפותחת
קצת ממה שעוזר ליבאתי מפעם
- לאכול דברים לא מתובלים כ''כ, יותר דברים יבשים כמו
בייגלה, צנימים אכלתי כל יום בתחילת ההריון,
- פירות גם היה לי סבבה, זה גם נותן פוש של אנרגיה כי זה מתוק וזה עם נוזלים, ומצנן קצת וגם בריא ולא עושה בחילה.
- תפוח ירוק חמצמץ
-מסטיק חמוץ, יש כזה מסטיקים בטעם תפוח חמוץץ ... אני רק כותבת פה ונהיה לי חמוץ בלשון...
- לאוורר כמה שאפשר
- כמה שיותר פעמים ביום לשכב ולנוח, אפילו 10 דק' להניח את הראש, זה ממש עוזר!
- לשתות המון מים. אם יש בחילה אז לימונדה וגם סודה או ספרייט זה עוזר לבחילות.
ובכללי, לדעת שהלב שלך עובד עכשיו פי לא יודעת כמה מהרגיל, אז כן, הגוף חלש, כי הוא עובד במרץ לייצר במהירות מטורפת בנאדם שלם, כולל כל האיברים, הגידים, העצמות, השרירים, כל התאים הללו מתהווים בתוכך, אז בטח שזה מעיף ומחליש.
תודה! עוזר מאדהרקולסית
לנוח כמה שרק אפשריעל מהדרום
לק"י
למרות שלפעמים יציאות מהבית גרמו לי להרגיש טוב יותר (נגיד לא היו לי בחילות פתאום)
תודה! מנסההרקולסית
לאכול דברים יבשיםאופק המדבר
בכמויות קטנות כדי לא להגיע למצב של קיבה ריקה=בחילות מוגברות.
אוכל לא מתובל, קצת חלבי אצלי הכי הולך בהתחלה.
מים קרים, תה קמומיל או שומר להרגיע את הבטן, קרח, סודה, גם כן בכמויות קטנות כל היום.
לאכול מיד בבוקר משהו יבש גם אם מרגיש כמו חצץ בפה, מאוד עוזר כדי למנוע ואפילו בקצת את הבחילה
עייפות - ללכת לישון מוקדם ולהקל במה שאפשר.
במצב כזה המוטו צריך להיות לחם לאכול ובגד ללבוש, כל מה שמעבר יחכה או שייעשה ע"י עזרה חיצונית.
יש סוכריות מציצה עם ג'ינג'ר ואולי b 13 בבית מרקחת שזה מקל קצת.
תרופות סבתא שלי עזרו בהתחלה-
תה קמומיל עם דבש- שנייהם עזרו לבחילות
ג'ינג'ר
חייתי על תה קמומיל חצי ההריון בערך, אחרי שחמותי מצאה את זה באיזה ספר ישן של צמחי מרפא והמליצה לי לנסות ולהפתעתי עזר. במצבים קשים שתיתי את זה חם בלי שום ממתיק.
המון כח ובריאות ושיעבור בקלות האפשרית❤️
לחם לאכול ובגד ללבוש 🤣 אהבתיבאתי מפעם
עכשיו את מזכירה לי שבאחד ההריונות לא יכולתי לשתות מים כמעט, הייתה לי כוס זכוכית ענקית שכל הזמן שתיתי ממנה תה ירוק לואיזה ונענע, החם הזה הרגיע לי קצת את הבחילה.
האמת בהריון האחרון , מתפדחת להגיד, מה שהרגיע את הבחילה זה היה מנה חמה נודלס 🫣 עכשיו כשאני אוכלת את זה, לא מבינה מה טעים בזה...חחח
אין ברירהאופק המדבר
בתכלס זה מה שחייבים ליומיום🙈
והתה הזו באמת הצלה!
מנה חמה נשמע כמו משהו שעוזררקאני
בעיקר לייצר בחילה חחחח
חחחח... לגמריבאתי מפעם
הזיה אבל זה הציל אותי!!!
בעלי היה במילואים בתחילת ההריון, כל פעם שהוא יצא לאפטר- קניתי לך מנות חמות
אני- ישש!!!
מהמם תודה!הרקולסית
חזרתי כדי לעדכן קצת הרקולסית
הדימוי של חצץ בפה ממש עזר לי 😅
בשנים האחרונות התרגלתי להשתדל להקשיב לעצמי ולאכול רק מה שמתחשק לי. פתאום עכשיו אני צריכה להתרגל לדחוף אוכל בכח. ומצד שני זה מה שעוזר לי להרגיש שפויה
אז תודה!
לי עזרשירה מירושלים
סוכריות שאפשר להזמין באמזון או iherb. קוראים להם preggi pop drops
סוכריות חמוצות שעוזרות לבחילות קלות. לא עזר לבחילות קשות יותר.
ולישון הכי הרבה שאפשר.
תודה! טני אנסההרקולסית
קולה וחמצוצים מחי
תרגישי טוב אהובה!
זה שבועות קשים, אחר כך אמור להשתפר קצת בעזרת ה' 💗
תודה על העידוד!הרקולסית
לישון הרבהענבלית
לשתות הרבה
לאכול במנות קטנות ולא להעמיס על הגוף
לעבוד במקום שאוהבים, ואז יש חשק לקום בבוקר וקצת פחות בחילות (אצלי לפחות)
הריון ראשון?ברונזה
אני ישנתי כמויותתת בהריון הראשון
טוב שבעלי כל כך חמוד שנתן לי הרגשה טובה ותמך בהרבה דברים
באמת אח''כ גיליתי ברזל בריצפה (סביבות 8-9) קיבלתי פעמיים עירוי ברזל והמצב השתפר
אז דבר ראשון תבדקי ברזל וכמה פעמים
עכשיו בהריון שני ידעתי ישר לבדוק ברזל בשביל לא להגיע למצב הזה
דוקא הריון לא ראשוןהרקולסית
יש כבר כמה בבית. אבל בעבר התסמינים היו פחותים בהרבה
יש ימים שאני יותר עייפה ויש שפחותים...אחרונה
אבל לא משהו יוצא דופן, גם בהריון הקודם לא זכוןר לי עייפות יוצאת דופן, אבל הייתי הולכת לישון מוקדם. מאז שהילדים נולדו אני גם ככה הולכת לישון יחסית מוקדם.
להקפיד לקחת ויטמינים וברזל
תנוחת שינהשאלונת קטנטונת
אני ב״ה בהריון בחודש חמישי. פתאום נזכרתי מהריונות קודמים שלא מומלץ לישון על צד ימין (שזה התנוחה המועדפת עלי). אני מנסה לישון על צד שמאל וחצי לילה ערה וכואב לי הגב!
אשמח לשמוע ממכם האם הקפדתם על זה?
לא הקפדתיצועקת לך
עזבי, תשני אך שנח לך, רק לא על הבטן
למה לא על הבטן?ברונזה
זה עדיין לא מציק לי (חודש חמישי) והכי נח לי לשכב על הבטן
יש עם זה בעיה?
אני בשביעישושנושי
כמעט שמיני וישנה על הבטן
כל עוד נוח לאמא אני בטוחה שגם נעים ונוח לבייבי
אני לא מוחצת אותו כמובן, מסדרת את הכריות ככה שיהיה לכולנו נוח
מה שנוח כמובןצועקת לך
התשובה הייתה מתוך חוויה אישת שלי, שהבטן יוצאת מוקדם ובולטת ואין דרך לישון על הבטן בלי למעוך אותה, אב כמבן שאם אצלך זה אחר אז זה לא רלוונטי.
יופי תודה הכי נח על הבטן חחברונזה
אין שום בעיה. ישנתי ככה עד הלידהאנונימית בהו"ל
הם כל כך מוגנים בפנים שאין שום סיכוי שזה ישפיע יותר מאשר הדוחק של האיברים הפנימיים שלנו..
הדבר היחיד שלא מומלץ זה שינה עם הגב
אני לא מקפידהרקאני
אבל הבנתי שזה לא טוב
כי בצד ימין יש כלי דם שמשפיעים על הלב או המוח לא זוכרת
אז זה יכול ללחוץ על זה ולהשפיע על זרימת הדם
אבל לא נראלי ברמה מסוכנת רק לשים לב שיש תנועות ואולי לשנות מידי פעם תנוחה...
נראה שאם לוחץ אז תרגישישיפור
באחד ההריונות באמת הרגשתי לא טוב כל פעם ששכבתי על צד ימין.
הרופא שלי פעם אמר לי שזה בסדר על איזה צד שרוציםאמא חדשהה
אבל לא לוקחת אחריות
אני לא מקפידה בכללמתואמת
עד שמוצאת תנוחה נוחה - נשארת בה בלי לחשוב יותר מדי...
והאמת שלפעמים התנוחה הנוחה זו חצי ישיבה... שאז זה בכלל על הגב...
להפך, עדיף על הצדדיםים...אחרונה
לא מומלץ על הגב
מרגישה שנגמרו לי החייםאנונימית בהו"ל
ילד שלישי וכבר שכחתי מה עושים עם זה
אני מניקה 24/7 תינוק עם ריפלוקס,לשון קשורה וגזים רציניים
מרחמת עליו אבל גם על עצמי
אין שינה ואין רגע שאני לא מנדנדת עגלה או מרגיעה או מניקה
לא שתיתי קפה בשקט/אכלתי ארוחה לא תוך כדי בכי מאז הלידה שהייתה לפני כחודש וחצי וכבר חוזרת ללמוד
אני אוהבת אותו אהבת נפש אבל חייבת את הנשימה שלי כי לפעמים מרגיש לי שאני משתגעת
והכי קשה שבעלי לא מבין אותי
אני צריכה פינוקים
אני צריכה הערכה על זה שבסוף לא הלכנו להורים אחרי הלידה
אוף!
*בבקשה לא להציע לתת בקבוק או בייביסיטר על תינוק צורח
בבקשה!
מקווה שתמצאו במהרה מה יקל עליו ועלייך...מתואמת
איך תגיע הגאולה? משתפת ממחשבות ברוח התקופהדיאן ד.
היום שמעתי שנועה ארגמני סיפרה שכשבאו לחלץ אותה היא היתה באמצע לשטוף כלים בבית של השובים שלה.
חשבתי לעצמי שבטח ככה תגיע גם הגאולה שלנו הגאולה השלימה והמלאה שכולנו מחכים לה כ"כ.
נהיה אולי עסוקות עם הילדים, עם הכביסות, אולי כלים.
אחרי יום ארוך עם מלא משימות שלא נגמרות, מותשות מעבודה קשה ומקוצר רוח.
דואגות וחוששות ממלחמה, מחבלים, מחלות ושאר הצרות שיש בעולם.
ופתאום...
פתאום זה פשוט יגיע.
ומישהו ידפוק לנו בדלת ויגיד: "הוא הגיע! משיח כאן, הגיע זמן הגאולה"
ואי אפשר לתאר את השמחה הגדולה והעצומה שתהיה לנו אז.
אולי חלקיק מהשמחה הזאת טעמנו השבוע.
ואז תהיה זאת שמחה שלמה, אמיתית מכל הלב!
רק רוצה לדייק משהובארץ אהבתי
מה שתיארת פה על 'חבלו של משיח' - זו לא נבואה.
זה משל שהביא ר' אלימלך מליז'נסק ומסביר את הקושי שיהיה בתקופה של ערב הגאולה (האמת שאני ממש לא גדלתי על זה ולא הכרתי את זה, בעקבות מה שכתבת פה עשיתי חיפוש והגעתי למקורות).
ואני חושבת שחשוב להבחין בין נבואות על הגאולה, לבין אמרות חז"ל ורבנים על הגאולה.
הנבואות על הגאולה הן נבואות של טוב, של עולם שמגיע לידי שלמות. הנבואות מדברות על קיבוץ גלויות (שאנחנו ממש רואים בעינינו), על פריחת השממה שהיתה פה בגלות (שגם זה נראה לעין ללא שום ספק), וגם על שלום בין העמים ואפילו בין בעלי החיים, ובניין בית המקדש שיהיה אור לכל העולם (לחלק הזה אנחנו עוד מתפללים).
יש גם נבואות על מלחמת גוג ומגוג (שבה כל העמים עולים על ירושלים, אבל בסופו של דבר הקב"ה מביא לניצחון ולקידוש ה' גדול), ויש גם נבואות שמדברות על איך כל מי שלא עבד את הקב"ה וכל עובדי האלילים יישפטו ויתביישו בטעות שבה הם חיו.
ויש גם נבואות פחות מובנות שלא בהכרח יודעים איך לפרש, וכנראה שלא נבין הכל עד שזה לא יקרה.
אבל בגדול - הנבואות על הגאולה הן נבואות על העולם שמגיע לשלמות, דרך עמ"י שחוזר לארצו ומגיע לתיקון שלם בגשמיות וברוחניות.
ויש גם אמרות של חז"ל ושל רבנים על הקושי של התקופה הזו שלקראת הגאולה. על הבלבול שקיים בה, ועל זה שצריך הרבה כוח להחזיק בדרך האמת.
וזה בהחלט דברים שאפשר לראות היום, כמו שכתבת. ואנחנו באמת צריכים להתחזק בחיבור לקב"ה ולהבין שכל הקשיים הם חלק מהתכנית, ואילו חבלי הלידה של הגאולה.
אבל אלו לא נבואות על הגאולה. אלו אמרות שמכינות אותנו לקושי שמופיע לקראת הגאולה, ומכוונת אותנו לדרך לעבור את התקופה הזו, בתהחזקות בחיבור לקב"ה למרות כל הבלבול שמסביב.
ובעז"ה כולנו נצליח להתחזק ולהתקרב לקב"ה, ולזכות לאור הגאולה השלמה שתאיר את כל העולם.