פורום הריון ולידה (עמוד 496)

בפועל לא יודעת מה היה בלי זה

אבל הוא עבר את התקופה ממש בסדר.

מכירה מישהי שהשתמשה עם כל הילדים שלה וממש ממליצה,

אבל תמיד שהם בכו היא טענה שזה לא שיניים אלא משהו אחר,

אז כבר אי אפשר לדעת ממה הבכי ואם זה באמת עוזר

בכלל. ניסיתי אצל שני ילדים.

מאמינה שאמשיך עם זה 🤣 כי כבר יש לי שרשרת אז למה לא...

אבל הבת השניה שלי בגיל שנה וחצי התחילה להתעורר מלא בלילה בלי סיבה נראית לעין.

ערב אחד נשברתי. בשעה 22:00 אחרי 5 או 6 יקיצות שלה, לקחתי שרשרת משכנה ושמתי לה. התעוררתי ב6:00 והתפלאתי לגלות שהיא נושמת למרות שלא העירה אותי אפילו פעם אחת בלילה🙃

מאז לא הורדתי לה את השרשרת לפחות חצי שנה.

לילדים שאחריה שמתי קצת אבל ב"ה באמת הם הצמיחו שיניים בסבבה אז לא היתה בעיה שצריך לפתור...

זה מה שכתבתי, ששמתי לה כי היא היתה מתעוררת מלא אבל זה היה בגיל מופלג אחרי שהיו לה כבר רוב השיניים...

היות וזה עזר לא התעסוקתי בשאלה למה בדיוק זה עזר, ניצלתי את הזמן כדי לישון.

כלומר הקטן.

בעיני זה עוזר. כמובן אין לי דרך להוכיח. אבל עם זאת שלפניו היו לילות סיוטים. היתה מתעוררת מלא. עד ששמנו לה את השרשרת.

גם אצל הקטן היה אותו דבר. כשהלילות התחילו להיות קשיים, שמתי לו. והכל טוב.

לא הרגשנו את הכאבים שיניים אצל שניהם מאז השרשרת. השיניים פשוט גדלו. רק רוק בתקופות מסוימות.

אצל הבכור ממש זוכרת לילות רבים שנתנו לו אקמול כי לא היה שום דרך להרגיע את הבכי בלילה. (אז עוד לא הכרנו את השרשרת)

או שהיה ביוץ מאוחר והעובר באמת קטן יותר, ואז עוד שבוע יראו שהוא גדל וגם יהיה דופק.

או שהועבר לא מתפתח, ועוד שבוע הוא ישאר באותו מצב או שיתחיל דימום.

קרה לי, אבל באיחור של שבוע+-

היה ביוץ מאוחר, חישבתי שבוע 10 אבל באולטרסאונד ראו 8

כמובן כל מקרה לגופו, ואני לא יודעת מה אצלך, אבל יש גם מקרים כאלה שזה תקין

ובאמת העובר לא התפתח... חיבוק! זה לא קל!

וגם היה בגודל של 3 שבועות פחות

לא רואה סיבה לספר  זה רק מתבשל, והברכה שורה על הנסתר..

כשיראו שיש בטן אז יבינו, או שיחליטו לשאול או שיבינו שאני מעדיפה לא לדבר על זה ואז זה גם יחסוך לי חטטנות ונגיעות בהמשך

שישאלו אותך? או לחילופין, את סבבה עם זה שאף פעם לא ידונו בנושא? לא ישאלו לשלומך? לא יתעניינו?

אגב, אני חושבת שהנסתר זה המין, לא ההריון עצמו... לא? 

מרגיש לי תמיד חטטני מדי

קל וחומר על הריון שהןא נושא רגיש

אל תשאלו אם אני מנסה, או רוצה עוד, או אם אני בהריון או איזה שבוע , וקל וחומר מה המין..

ואם בכל זאת שואלים אז אני נאלצת לשקר

מפחיתה בשבועות או אומרת שאני לא יודעת כי תמיד זה משתנה

ועל הריון אומרת בע"ה.. מחפשת תשובות לא מפרטות

פשוט כתבת שאת לא אומרת ומקסימום שישאלו אותך... ניסיתי להבין...

לגמרי הריון זה דבר אישי ורגיש...

הכל פשוט מתוך הנחה שאם רואים בטן אםאת רוצה שיתייחסו לזה או שגם אז, לא. אני אישית תמיד בברוך כי לא נעים להתעלם התעלמויות גסות מבטן ענקית אבל ממש חשוב לי לא להתייחס עד שהאשה לא מחליטה לשתף... 

חשוב לציין שאני ככה גם ההפך

גם אם חברה תהיה עם בטן הריונית של חודש תשעי אני לא אדבר על זה עד שזה יבוא ממנה, שגם אז אגיד שיהיה בשעה טובה וזהו..

עם שאלות יש דרך להתחמק, הסיבה לדיסטנס זה כדי למנוע את שלב ב שזה ליטוף של הבטן... חחח

והרגל שלא מובן איך הוא התחיל..

אבל זה באמת השיא, כל הדיסטנט שלי זה כדי להמנע מהמגע הזה שאי אפשר למנוע כי זה בא בהפתעה 

כמה קשה היה לחמותי לקבל את זה שלא מתאים לי....וזה הסבתא של העובר.

אנשים זרים?!?!?

גם נשים. לא משנה

אין סיכוי.

צר לי שאין לי מושג איך להעביר את המסר הזה בלי לפגוע ביחסים איתם

אבל לחזק אותך שזה לא לגיטימי והכי נורמלי שלא תסכימי לזה

האמת אני עובדת בסביבה מאוד גברית

ובכללי ממש כמעט ולא מספרת מלבד למשפחה ולבוסים הישירים שאז זה מאוד ענייני.

מתישהו זה כבר נהיה ברור מאליו או שהנושא עולה איכשהו אז אני זורמת או מאשרת

אבל בקטע הזה נראה לי שאני קצת מגזימה 😉 גם לא כזה אכפת לי לספר,  אם יש סיבה אני אספר גם בשלב מאוד מוקדם, סתם אני מתפדחת מהחשיפה שבזה

הם לא יתעניינו ולא יחקרו, וגם אם תשתפי זה יסתכם ב"יפה מזל טוב.." או משהו קצר וקולע

גם אני סיפרתי לבוס בהריונות הקודמים, הרגשתי מאוד בנוח כי הוא גם לא יתלהב ויתחיל לספר לכולם.. יש מה ללמוד מגברים חח

ובאמת שזה כיף לגעת בבטן ולהרגיש תנועות , ולחוש את ההריון

אבל ככה סתם לגעת כחלק מהשלום זה סתם 

לא תמיד ולא עם כולם, אבל כשיחת נשים בעבודה זה דוקא נחמד.

מה שכן, לבשר על ההריון זה החלק המוזר בשבילי. שאני פחות אוהבת.

אבל לא ספציפית על ההריון שלי ולתת פרטים עליו

כיף בדיעבד לשתף על חוויות שהיו בהריון בעבר,

אבל לא לשתף בהווה מה ראו בסקירה ואיזה שבוע ומה המשוער ומה המין וכו..

כחלק משלום???

אני נתתי לחברות הטובות ולאחיות להרגיש תנועות

וגם זה כשהן ביקשו ולא שלחו ידיים בלי רשות

ממש לא היית מרגישה בנוח אם מישהי פשוט תבוא ותיגע...

לא זכור לי אף פעם שמישהי פשוט באה לגעת לי בבטן.

ואני דווקא עובדת במקום עם אוכלוסיה מגוונת...

אבל כנראה שזה תלוי בסוג חברה.

נשמע באמת מעצבן ומציק ממש....

אצלנו לפחות זה מגיע ביחד עם החיבוק של השלום

מתחבקים ואז ליטוף לבטן ודיבור לעובר

זה קורה במשפחה הקרובה של בעלי 

לא רואים עלי כמעט כלפי חוץ, רק בחודש שביעי יוצאת הבטן

אז זה תמיד הפתעה גם בכאלה שבועות😅

לפעמים הייתי משחילה את זה באגביות. לא מספרת באופן רשמי (לאנשים בעבודה. לא למנהלת).

מנהלת תלוי מה גודל הבטן... אומרת קצת לפני שזה בולט מדי... לא מעוניינת שידונו על הבטן שלי וגם אוהבת לשתף שידעו מתי התלמ בצורה ברורה... 

לחברות הטובות (לא בצוות, הצוות שלי מורכב רק מגברים חילונים, ואני) סיפרתי בתחילת רביעי, או חמישי..

לצוות שלי, סיפרתי לכל אחד כשהזדמן לי, בערך כשיצאה הבטן (תחילת חודש שביעי)

לא סיפרתי בתור בשורה, אלא הכנסתי כבדרך אגב.

לדוגמא כשדיברנו על דד ליין של גרסה X או על תכנית לחודש Y, אמרתי שאני כבר אצא לחופשת לידה אז... וכדו'..

יצאה.

מצד אחד מוקדם מידי, מצד שני זה די ברור

מתלבטת. כי באמת אני לא אוהבת לספר עכשיו

אני היפראמזיסית.

כשהציעו לי קידום בעבודה אמרתי להם שאם אכנס להריון אעלם לתקופה. הם העריכו את זה ששיתפתי. וקודמתי. ובאמת אחרי כשלושה חודשים נעלמתי לכמה חודשים טובים. ברמה שלא עניתי לטלפונים.

בהריון הבא בשבוע שישי באתי ליום פרידה, ארגונים עם מחליפה וכד'....

אני גם בהריון עם היפרמזיס לא היתה ברירה וסיפרתי ממש מוקדם יחסית.

אבל לא היה צריך לספר.

כולם הבינו לבד עוד קודם...

בהריון הבא שהיה יותר קל סיפרתי בשבוע 14

אין לי בעיה לשתף מוקדם.

שבערב שבת את צריכה ללכת לאן שהוא, שתבין מה שתבין

אני ממש משתדלת לא לשקר

שחברה אחרת הזמינה אותך אליה או משהו בסגנון.

חושבת שמותר לשנות מהאמת במקרה כזה

אבל אחותי היתה באה אלי כמעט כל שבת, וזוכרת שפעם היה לי ליל טבילה וממש הייתי לחוצה מזה, בסוף היא לא באה...

אבל אחרי זמן היא סיפרה לי שדיברה עם חברה והחברה אמרה לה שלא באים לאישה סתם כך בלי שבת בלי לתאם...

מאז אם אני רוצה שנפגש אני מתאמת בערב שבת.

סתם המלצה לעתיד..

שהחלטתם לנסות לעשות קבלת שבת מוקדמת כי זה מאוחר לילדים בשעון קיץ וכו

ואחרי שבת תעדכני אותה איך היה ואם זה כדאי;)

זה לא שקר כי כנראה שבאמת זה מה שתעשו כדי שבעלך יספיק להתפלל לפני שתלכי

'היי, הערב לא אהיה בבית/ אצטרך לצאת. אז שלא תרגישי נעים אם תבואי ובעלי יפתח לך'

ושתבין מה שהיא רוצה🤷

תזכירו לו!

היה לי מקרה דומה וממש התבאסתי שדחיתי לעצמי את הטבילה למרות שהרב נתן תשובה ממש באיחור פשוט כי לא ראה את העד, והתשובה היתה שהמראה טהור ..

אז זה לא נעים אבל לדעתי כדאי להזכיר.

וגם לשאול על שישי.

אולי יפתור לך גם את הבעיה עם שבת...

וחייבת ללכת לישון ולא יהיה לך כוח לצאת

אם עייפה לא טוב אז שאת לא מרגישה טוב

נשמע לי רעיון מעולה

לא מרגיש טוב אז נשאר בבית ופחות מתאים שתבוא אליך...ואז גם יוצא שתראה את סעלך או משו זה לא חשוד..

חושבת שמותר לשנות מהאמת בשביל זה

כי את עייפה ורוצה לנוח או צריכה לעשות משהו

ואומרת לה שהיה שישי קשוח ואת הולכת לישון אחרי הדלקת נרות

ובעלך ישמור על הילדים

תקשיבי השבת יש לי עניין חשוב...

היא תבין ותוכל לעזור לך.

אפילו היא תשמור על הילדים.

אני לא בעניין לומר את האמת....

מצד שני, גם לא בעניין לשקר.

להתקשר בשישי זה יהיה סתם מוזר כי אף פעם לא עושה את זה.

אולי באמת אגיד שבעלי לא מרגיש טוב ולכן נשאר. נראה.

כי זאת גם סיבה לצאת לגן שעשועים עם הילדים כדי שיהיה לו שקט.

אם לא, אפשר פשוט לכתוב לה משהו בסגנון של: היי, השבת פחות מתאים לי להיפגש, ניפגש שוב בשבוע הבא.

פעמיים, לידה ראשונה הייתה לי קשה שם, כל מיני סיבוכים שקרו שם בהמלך הלידה, אבל המחלקה של הנשים הייתה מעולה. 

לידה שניה חזרתי לשם עם חששות (חזרתי בגלל שהייתי מרוצה מהחלקה של היולדות, אהבתי שחצי מהמחלקה זה המגזר החרדי, וגם זה קרוב אלי), הרופאה סיפרה לי שיש שם איזה פרוייקט בשם עטופה, פרוייקט שעוטף אותך במהלך כל הלידה. בקיצור ניכנסתי לפרוייקט הזה והייתה בלי עין הרע לידה מושלמת עם כל צרכי. מיילדת שלא אשכח בחיים!! כמובן אבל זה הכל סייעתא דישמיא, כל בית חולים יש לו את החסרונות שלו, ופתאום יוצאים על מיילדת מתוסכלת. בקיצור צריך הרבה תפילות להשם !!! אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות

הסיבוכים היו קשורים לבית החולים או בלי קשר?

הם ידעו לטפל כמו שצריך?

ותוכלי לפרט על הפרוייקט הזה, מה זה אומר?

מבינה מדברייך שיש שם הרבה חרדיות? זו אווירה דתית אם נמצאים שם בשבת?

הילד בלע מי שפיר והמיילדת לא שמה לב לזה שעד שאמרתי לה,  לקחו לי אותו ולא הבנתי בכלל מה קרה, בהמשך היו כמה פשלות בגלל העברת משמרות, לא נתנו לרופאה את הדוח על מה קרה לו, והוא היה עם חמצן ועד שתפרו אותי לקח המון זמן, קיצר נפלתי בין הכיסאות סיפור ארוך, אני אפילו לא זוכרת מי הייתה המיילדת אני כן זוכרת שהיא הייתה חמודה. הצוות שם מקסים . 

 הפרוקייט הזה נותן סוג של חוויה מתקנת, קוראים לו פרוייקט עטופה, ממש מקשיבים לצרכים שלך, נגיד לי היה חשוב מאד צניעות בלידה, שרופאים (גברים) לא יגעו בי או שהיו קשובים אלי, אז ממש ניסוי כמה שיותר לעזור לי, בקושי ראיתי רופאים חוץ מיזה ששם את האפידורל, כמובן שיסבירו לי על כל מה שקורה וכו. כמובן שצריך לפנות אליהם כמה זמן לפני הלידה בשביל הפרוייקט הזה, ואז את רשומה במערכת .  בעיקרון אבל הטיפול שהם נתנו היה טוב, הילד יצא מהחמצן עוד באותו הלילה תדה להשם, ובאמת שהצוות בתינוקיה קשוב וגם במחלקת הנשים .

אני יצאתי בדיוק לפני שבת מישם, והאווירה לגמרי הייתה חסידית, אוכל מהדרין, ומתי שאני הייתי רוב המחלקה חרדית(כמובן שיש גם מהגזר המסורתי חילוני ) 

חייבת לציין שהלידה השניה הייתה שונה, המיילדת ששמה אביבית הייתה פשוט קסם !! לא יכולה לשכוח אותה ואת התלתלים שלה !!!

הייתי מאוד מרוצה. מיילדות מהממות! וגם במחלקה אחיות מקסימות.

ומדייקת:

בשתי הפעמים הייתי באפס הפרדה ומאוד אהבתי. לא יודעת איך המחלקה הרגילה.

בפעם השנייה שם, היה עומס בקבלה ובחדרי לידה וזה היה לא נעים לחכות ככה בקבלה במצבי (אחרי שבדקו אותי) עד שיתפנה חדר כשמסביב גברים וכו. 

כל ילד שלי נולד בביה"ח אחר

ושם הכי הייתי מרוצה

גם האחיות בלידה וגם אחרי הלידה וגם בתינוקיה.

ילדתי בתקופת הקורונה ואני חושבת שהיה ביות חלקי

(בלילה שמתי את התינוק בתינוקיה)

יש לי למה להשוות ובאמת ששם היה הכי טוב.

זו הייתה הפעם הראשונה שילדתי שם (בערך לפני שנה וחצי)

הייתי מרוצה מאוד מאוד מהמיילדת ומחדרי הלידה,

הייתה לי מיילדת מעולה ממש וגם כל מי שפגשתי לפני הלידה היו מקסימות.

מבחינת תנאי האשפוז- התינוקיה והאפשרות לביות חלקי היו מצוינים, אבל המחלקה עצמה הייתה צפופה ועמוסה (תכלס זה יכול לקרות בכל מקום, אבל ספציפית היה לי די קשה עם זה וממש חיכיתי לחזור הביתה). 

מהיחס של המיילדות, מהתשומת לב לצרכים שלי (הסכימו להכניס אותי לחדר לידה למרות שלפי הפרוטוקול היה מוקדם מידי ולא היתה מספיק פתיחה כי זאת לא היתה לידה ראשונה שלי ואמרתי שאני מרגישה שאני כבר בלידה, באמת ילדתי מאוד מהר אחר כך... וגם בכמה דברים בחדר לידה היתה גמישות בהתאם לצורך שלי בלידה), מהאחיות באישפוז המדהימות!!! שרק דאגו שיהיה לי טוב! אני בוכה בלי הפסקה אחרי לידות, והן רק חיפשו מה יעזור לי בכל סיטואציה כשבבית חולים אחר התעצבנו עלי כשבכיתי על שטויות (וזה לא נשלט... כנראה מעומס ההורמונים)

אבל יש מרדים אחד לאפידורל.

ובגלל שהתעכב עם מישהי שקצת הסתבך לה משהו אני לא הספקתי לקחת אפידורל בפעם השניה שהגעתי לשם. לא יודעת איך זה בבתי חולים אחרים, כי בהם זה לא קרה לי, אבל גם לא קרה לי בפעם הראשונה באשדוד...

(*כוכבית קטנה חשובה- אני יודעת גם על כמה שלא היו  מרוצות שם בגלל הטיפול הרפואי)

זאת לידה שלישית שם

מאוד ממליצה

ילדים שמפריעים לישון, גם אם זה לדקה כל פעם, זה הורג את הלילה

בטי אם נשארים לישון לידך, לי לפחות זה הופך את השינה לגרועה

לכן אני לא מסכימה לישון לידי, רק בבוקר. כלומר אם רואים אור בחוץ אפשר לבוא לידי, אם לילה אני מחזירה אותם למיטה שלהם. יוצא דופן זה אם יש משהו שמפחיד אותם או אם חולים ואז אני מאפשרת כל מה שיעזור.

אין ברירה אלא לעמוד על זה שלא באים אליכם למיטה, להחזיר אותם שוב ושוב. אתם גם בני אדם שצריכים שינה אי אפשר לתפקד ככה...

לדעתי ברגע שלא תהיה אפשרות לעבור אליכם למיטה הם גם יתעוררו פחות.

להחזיר אותם כ״כ הרבה פעמים במהלך הלילה זה קשה!!!! זה גם בתחילת הערב וגם בסוף הערב ומלא פעמים באמצע הלילה והם בוכים וצורחים ולמי יש כוח לשבת איתם שעות לפנות בוקר בחדר?

הם התרגלו שאו שאנחנו יושבים איתם בחדר עד שנרדמים או שהם אצלנו.

הינו איתם בגן החיות התנכי ואח״כ בקניון בירושלים

קרסו לנו לשינה באוטו בדרך חזור ב17.30

(מודה שזה לא זמן טוב אבל גם בימים שהלכו לישון ב20 הם מתעוררים מלא!)

ומהרגע שהגענו והעלינו אותם ישנים באזור 19

אחד מהם התעורר

שכבתי אותו שעה אצלנו במיטה כי התבכיין והתאים לי להכנס לנוח והייתי עייפה יכולתי להירדם

וכל שניה קורה לי אמא ומנג׳ס ולא נרדם.

סתם נחתי איתו במיטה בניסיון להרדים אותו שעה

ואז אני כמו זומבי לא אכלתי ולא ישנתי ונהייתי עירנית

הוא שכב בספה מאז ועד עכשיו לא נרדם ואני ערה איתו

ברור שכשהוא יתעייף ואני ארצה לישון סופסוף

התאום השני יתעורר לנו ב2 בבוקר ויחגוג

מה יהיה?!?!?!?!

ההשקעה בפעילויות מגוונות כדי שיהיה להם כיף בכל יום מחדש!

אני באופן אישי ממש 'מתאבדת' על זה שלא יישנו לי ברכב בשעות היום, כשחוזרים מבילויים, או לפחות שיישנו ממש ממש מעט זמן, כדי למנוע את הסיוט הזה של שינה מאוחרת..

זה כולל השמיע שירים וסיפורים מעניינים בדרך, לשעשע אותם בחידות או בכל דבר אחר מעניין, העיקר. שלא. יישנוווו.

לדעתי זו הנקודה הכי משמעותית. בגיל הזה מספיק שישנו חצי שעה בחמש אחהצ וההשכבות אוטומטית יהיו הרבה יותר קשות..

דווקא היציאה מהשגרה משפיעה? זה הרבה עומס מנטלי, ואולי גם עייפות יתר. אולי כדאי לנסות דווקא למתן את האינטנסיביות של הפעילות בחוץ?

הלוואי שיסתדר! חוסר שינה זה ממש ממש סבל

או שני דברים..

א שווה לבדוק תולעים(אפיחו אם לא מגרד להם) זה גורם לפעמים להתעוררויות מרטבות וקושי בהרדמות.

ב לפעמים עייפות ייתר גם מפריעה להרדם ויכולה לגרום להתעוררויות.

אני רואה את זה על הקטנה שלי (בת 3) שבימים שלא ישנה צהרים אפיחו שעייפה קשה לה ממש להרדם בלילה ובסוף ישנה מאוחר בכל זאת וימים שנרדמה לי בטעות בצהרים בלילה נרדמת טוב יותר ולרוב גם מוקדם יותר.

את זה שהרגע הצלחתי להרדים אותו בדם יזע ודמעות.

שוב נכנסתי לחדר שלהם לשבת איתם בפעם המיליון שירדמו.

איזה חיים זה בשבילנו לשבת כל הערב, לפנות בוקר בחדר איתם????

ב1.9 אחזיר אותם לתחתוני לילה וזהו

וכעס עליהם

אין לי סימפטיה

אני עצבנית ורק בא לי שכבר ישנו!!!!!

ואז הם כבר מקבלים בוסט של אנרגיה?

אולי הם צריכים לישון ב7 במקום ב8?

ומעלה נקודה, מקווה שזה בסדר.

בהרבה שירשורים שלך פה עולה הנקודה של קושי בגבולות, סדר, סדר יום, וזה נראה לי יכולה להיות הנקודה גם כאן- סדר יום מסודר, טקס שינה קבוע, שעת שינה קבועה עוזרים לילדים לישון יותר טוב בלילה, אולי זה חסר, במיוחד באוגוסט עם כל כך הרבה יציאות.

אני חושבת שכדאי לכם ללכת להדרכת הורים כדי לקבל ליווי לתהליך של הצבת גבולות ובניית סדר בבית. אני מרגישה שהגבולות והסדר ממש עוזרים לי בהורות ונראה לי שזה יכול לעזור גם לך.

אולי באמת צריכים לישון ב19

יש מצב

ושאין סדר בשעת השינה

ממש נכון

אבל אף אחד לא התיחס לזה שאם מחזירים אותם למיטה כל הזמן צריך לשבת איתם שעות באמצע הלילה

אנחנו לא בנויים לזה 

כשיש זמן ואנרגיה אז יש טקס שינה

אבל לאחרונה  יושבים איתם בחדר

ועסוקים בפלאפון ומשעממים אותם עד שנרדמים

….

עם התאום השני שהתעורר כי נרטב

השני שהעביר איתי את כל הערב נרדם

ועכשיו כל הזמן שלי אחרי שלא אכלתי נורמלי או עשיתי משהו שאני אוהבת או ישנתי

צריך לעבור אליו שוב!

כמה מתסכל…

אבל בעיניי שווה את השקט בלילות הבאים.

אולי אפשר לשים מזרון בחדר שלהם כדי שיהיה יותר קל.

כרגע למען האמת אני הייתי מחזירה תחתוני לילה ושמה מזרון בחדר על הרצפה, מי שמתעורר ורוצה להיות לידכם מוזמן לישון על הרצפה בשקט בלי להעיר אתכם.

אצלנו היו תקופות כאלה שהילדים באו לישון לידנו. בניגוד להפחדות, גם אם הם מתרגלים לישון לידכם זה לא ממשיך לנצח, ולפחות לרוב כולכם יכולים לישון.

באופן כללי, פחות נשמע שעכשיו אתם בתקופה שמתאימה לגמילה מטיטול הלילה ואם הם כל הזמן מרטיבים אולי גם הם לא בשלים לעניין?

( ואגב, ההתעוררויות מקבילות לתקופת הגמילה? האם אתם לוקחים לשרותים כשמתעוררים? אולי הם מתעוררים כי צריכים לשרותים?)

כל כך הרבה יותר רגוע לכולם.

הבת שלי ישנה איתנו ברוב הלילות בשבוע. מתחילה את הלילה בחדר שלה ומתישהו עוברת אלינו.

לצערי הרב, כן?

אבל לא בטוחה שהיא בשלה לזה.

וגם אני צריכה להיות בשלה לזה, ועכשיו עם התינוק זה קשה יותר.

אז אני די בולעת את העובדה הלא מרנינה הזו.

הם קטנטנים עדיין

עצה שלי -- לא משנה מה עובר לך בראש לגבי החופש הגדול, תדאגי שלא ישנו צהריים וישנו עד 20 גג

תתכנני את כל היציאות לפי זה ותעירי אותם מוקדם.

סדר יום זה דבר חשוב.

לגבי הקימות - במקום שתרדימי אותם שעות, מזרן לידכם כשצריך כל הזמן.

פספוסים את כבר מכירה את דעתי. לא בעד טיטולים ותחתוני לילה. אבל תעשי לפי הכח שלך

וחיבוק❤️

מי שבא אליכם אליכם בלילה שישן על מזרן לידכם, ולא בתוך

המיטה שלכם.

תשבו עם הילדים ביום ותבהירו להם שאין יותר אפשרות לישון במיטה שלכם. מצידי אפילו תפרידו מיטות כדי להמחיש להם את העניין.

בכל שרשור שלך את מעלה את העניין, לא חבל? תעשי לזה סטופ.

גם בן ה3.11 שלי מגיע לחדר שלנו כמה פעמים בשבוע. פורסים לו שמיכה על הרצפה והוא ישן שם בשלווה עד הבוקר. 

שומרת ממש קשוח

ועל אותו משקל כבר חודש

תבדקי אם את מרגישה הבדל בבגדים שלך, זה המדד הכי טוב.

אני כרגע לא שומרת יותר מדי גם ככה אז קטונתי...

הלכתי רק כשהיה דימום ממש ממש מסיבי

נגיד תקופה עם דימום ממש עדין ואז פתאום זרם יותר חזק

עם הזמן גם במקרים האלה לא הלכתי

כי במה ההגעה למיון תקדם אותי?

רפואית אין מה לעשות

ההנחיה היחידה היא מנוחה

ככה שבאמת לא ראיתי צורך

כמובן בשבועות יותר מתקדמים זה יותר חשוב

אצלי עד שבוע 24 הבנתי מצוין שאין לי למה ללכת כל פעם 

אבל תמיד יש חשש שהדימום זה משהו אחר

שבועיים בערך שהיו לי רק הפרשות חומות

ופתאום בשירותים טיפות דם אדומות, הפתיע אותי

לדעתי הדימום באמת יותר מלחיץ

שמה קרה משהו לעובר והוא כבר בר חיות

אבל בשבוע 20 - מה בדיוק אני יכולה לעשות במיון עם הדימום?

אם זה המטומה זה המטומה

אם זו הפלה אז זו הפלה

..

ככה פעם אמרה לי רופאה במיון,

הגעתי ממש בהיסטריה והיא אמרה לי ביובש

אם קרה משהו אז כבר קרה

אין מה לעשות

כמובן חוות דעתי לא מקצועית אלא נטו מהחוויה שלי 

אחריות..

כי אני מרגישה קצת תנועות, אבל גם מה הקשר דם עכשיו? הייתי בטוחה שנגמר

אפילו בבוקר היו סימנים שגם הפרשות חומות נגמרו 

לפעמים המחזור לא סדיר,

את מניקה הנקה מלאה?

כי יש נשים שלא מקבלות מחזור כשמניקות.

את לוקחת גלולות?

אני מניקה מה שמתאים לתינוק בן שנה. הוא אוכל ארוחות מלאות, ויונק 2-3 פעמים ביום ובמהלך הלילה.

אני לא לוקחת שום גלולות ושום אמצעי מניעה/ הורמונים וכיוצא בזאת.

יאמרו לך שקורה וזהו...

יכול להיות שיבוש בתקופת ההנקה (יותר נשמע לי מאשר אחרי לידה)

מהניסיון שלי, הרופאים לא מתרשמים, ולא חושבים שיש בזה בעיה או שיש מה לבדוק.

ביקשתי מדריכה ולא מדריך

חוויה מדהימה!!

עשית הדרכה פרטית כאילו?

ואיך זה היה מבחינת צניעות?.. היו גברים מסביב שאולי יראו?

ואשמח לדעת דרך איפה עשית🙃

יש מועדונים כאלו של צלילה באילת.

התקשרנו אחד אחד ושאלנו אם יש מדריכה אישה.

עד שמצאנו.

היינו 4 חברות וכל פעם המדריכה נכנסה לצלול עם כל אחת.

ובינתיים השאר היו ברדודים וחיכו להן.

עשינו את זה בחוף קצת מרוחק באילת.

יהיו לו עוד מלא הזדמנויות ליציאות כשיגדל.

השאלה מבחינתכם אז לא צריכה אוורור?

נראה לי נחמד לצאת, בתדירות נורמלית לא כל הזמן.

אולי עכשיו בחופש יוצאים יותר, כדאי לנצל את זה.

התינוקת לא ישנה בעגלה/ מנשא?

ניסית דונה? אולי יהיה לך יותר קל.

תעשי מה שנוח לך.

אם את מסתדרת עם התינוקת אז אחלה ואם הקושי גובר על ההנאה אז לא.

מבחינת הילד הגדול לא כ"כ שיקול לדעתי.

לק"י

בניגוד לגדולים יותר, שהמולה עלולה לגרום להם לא לרצות לישון.

אבל בחופש גם על זה לא הייתי מקפידה.

התינוק עוד לא ממש "כבול" לשעות שינה מסוימות, הוא יכול לישון בנוחות בעגלה, וכל מה שחשוב לו זה להיות צמוד לאמא...

בגילאי שנה וחצי עד שלוש זה דווקא יותר קשה לילדון לשנות את סדר היום ולהיות במקום הומה, אז את זה אעדיף לשמור למקרים מיוחדים... (מפגש עם המשפחה, אם הוא לא קורה כל יומיים, זה גם מקרה מיוחד 😊)

היא רק תינוקת למה לשעבד את עצמך להרגלים מקובעים שפוגעים בך?

מה יקרה אם תצאו ..והיא תרדם מאוחר או בעגלה ..?

גם עם ילדים יותר גדולים אפשר לשבור שגרה בטח בחופש

אבל בשלב שלך??? וואי מרגי שלי כל כך חבל להיות כלואים בבית ..בשביל מה?

יהיה לך כל כך הרבה שנים בעז"ה שעם כמה ילדים כבר באמת מסורבל לצאת בערב למפגשים כאלה..

לא רק בגלל השעות שינה..פשוט כי זה לא כיף כל כך  עם חבורת ילדים בוכים ועייפים ורבים ולא מאפשר המון

ועדיין אפשר כמובן

אבל עם תינוקת אחת קטנה זה הכי קל וכיף ותנצלי את זה שזה עוד אפשרי

זה נותן לי כ"כ הרבה וכ"כ יבאס אותי אם אשאר בבית אז תמיד מצטרפת.

לצערי לא קורה כזה הרבה...

התינוקת מסתדרת.

אני לפעמים הולכת להאכיל באוטו, שם יש לי שקט ופרטיות.

ואם היא עייפה היא נרדמת בעגלה.

דווקא הגדול בן שנתיים וחצי קשה לו.

נהיה עייף והפוך על השכל.

אז לפעמים אנחנו חותכים קצת יותר מוקדם...

אני לגמרי יוצאת איתה בערבים. מניקה עם סינר, מרדימה בעגלה, וגם אם לא, היא נרדמת בנסיעה. מה שכן, לפעמים היא קצת עצבנית בערבים, אבל אני עדיין יוצאת איתה.

לדעתי דווקא עם הגדול זה יכול להיות קשוח יותר, אבל מבחינתי מידי פעם זה לא נורא.

תצאי ותהני

אם את מרגישה שהילדים מסתדרים עם השינוי וזה זורם לך- אז לכי על זה.

אם השינוי בשעות השינה מקשה עלייך, כי הילדים עצבניים במפגש, או ביום למחרת, או שההרדמה של התינוקת כשחוזרים הביתה ארוכה וקשה- אז לא שווה את זה לדעתי.

לא הייתי לוקחת בחשבון את ה'חסך' של הילד. 

בגיל כזה זה בדרך כלל לא מפריע להם איפה הם ישנים. אבל אם זה קשה לך, מסורבל ולא נעים זאת סיבה לוותר.

אבל לא רואה צורך בעקביות במקום שינה לתינוק כזה קטן...

לילד לא קריטי בגיל הזה לצאת לבלות בכלל.

השאלה אם בא לך לצאת להתאוורר עם המחיר שזה דורש (שיבוש השינה, הנקה בחוץ וכו') או לא.

וכמובן שזה עניין של מינונים. כדאי לצאת מדי פעם. זה עושה טוב. אבל אם זה יותר מדי זה כבר מתיש את כולם. 

יכול להיות שלא רואה אבל כן יש.  אין לי מושג..

תעשי בדיקת דם הכי ודאי

הידיים שלה כל הזמן בפה והיא מריירת הרבה.

ב"ה לפחות הלילות די שקטים.

מקווה שיעבור בקרוב...

אנחנו מביאים ילדים לעולם ומצפים מהם להשתלב בעולם שלנו

אבל בפועל- זה להבין איך אנחנו משצלבים בעולם שלהם

יש פה תינוקת בת 5 חודשים שרוצה את אמא

כמה טבעי ככה פשוט

(תוציאי מהלקסיקון את המילה פינוק בקונוטציה שלילית... היא רוצה יחס- וזה הכי הגיוני וטבעי בעולם)

היא לא מודעת לעובדה שאוגוסט, שיש מעבר דירה אוטוטו, שיש רק 24 שעות ביממה ומליון דברים להספיק

תוסיפי לזה שהיא כנראה כן מודעת לזה שאמא שלה לחוצה, עמוסה, וכבר חסרת סבלנות (לא בביקורת... הכי טבעי והגיוני בעולם, אנחנו אנושיות)

אני גיליתי על עצמי, שכשאני יותר במודעות לעולם שלו ומנסה להתאים את עצמי אליו

אז הוא רגוע יותר ומאפשר לי יותר

ולגבי היחס-

אני משתלדלת גם כשאני עסוקה.

לדוג

אם אני אוריד את הגיגית כביסה לרצפה, אשב לידו על הרצפה אשים מוזיקה - ואשיר לו ואחייך אליו תוך כדי- זה יחזיק יותר זמן

אז ההתקדמות איטית יותר- אבל עדיף מכלום

ועוד משהו שעוזר לי

לפעמים אני מחכה לשנצ או לפרק זרגוע ארוך כדי להתחיל משימה חדשה- ולסיים איתה.אבל בפועם זה לא מגיע- ואני לא מצקדמת

אז למדתי לפצל.

יש דקה רגועה- אני אמיין כביסה

עוד רגע אחרי חצי שעה- אני אשפריץ חומר על הכתמים

אחרי שעה- אכניס למכונה

ולפעמים רק אחרי שעה אני אפעיל אותה- כי לא היתה את הפניות הזו קודם- אפילו שזה רק דקה

וכו וכו

באהבה אני אשב איתה וישחק איתה

גם לי זה יותר כייף מאשר למיין ולארוז.

מה לעשות שפשוט חייבת להתקדם...

וגם חבל שהעולם שלה משתנה כל הזמן

ב"ה היא מותק ברמות. אבל נהייתה כ"כ תובענית.

אני לא רגילה לזה.

מלשבת ולשחק איתם- אבל לה זה לא ממש מזיז

אז כרגע יש לך3 אופציות

1. להתמסר אליה ולא להתקדם בקצב שנדרש

2. להמשיך כמו עכשיו- אבל בכנות? חבל על העצבים של שניכן- את מתוסכלת, היא מתוסכלת

והיא כנראה תמשיך לבכות

3. להביא עזרה- או מישהי שתהיה איתה - או חברת אריזה (אני במעבר גירה האחרון הבטחתי חעצמי שאין מצב שאני עושה את זה עוד פעם, לחיות על ארגזים, לעבוד לילות כי יש דד ליין וכו וכו..  פעם הבאה- מגיעים אורזים בבוקר של ההובלה)

יש לך מנשא? אצלי בגיל הזה זו הצלה. מאפשר לי לעשות הכל והתינוק מרוצה כי הוא כל הזמן עלי...

אני שמה בגיל הזה על הגב כשאני צריכה לעשות דברים בבית, ככה גם יותר קל לעבוד, גם התינוק רואה הכל מעבר לכתף שלי (או נרדם עלי), וגם זה פחות כבד.

אבל הייתי אצל מישהי שהדריכה אותי איך לקשור, אחרת לא הייתי מעיזה לבד...

זה ממש ממש לא נח לי מנשא...

ניסיתי כמה פעמים וזה מידי כבד ולא נח לי.

תודה בכל אופן.

מקווה שזה פשוט יעבור בהקדם...

יש קפיצת גדילה לא מדוברת בגיל חמישה חודשים, אורכת כשבועיים, ובזמן הזה הם באמת יותר דביקיים ורוצים על הידיים.

באופן כללי יש אפליקציה שנקראת the wonder weeks שפחות או יותר מתארת מה עובר על התינוק בכל שלב בשנתו הראשונה וממש עזרה לי בלהבין מה עובר על התינוק שלי, ובייחוד מתי מסתיימים הזמנים הקשים - ממליצה עליה.

באמת לא מכירה קפיצת גדילה בגיל 5 חוד' 

הכרתי בגיל 4 חוד' ולא הבנתי למה לא נגמרת כבר....

שולחת לך כוחות 🙏

זה ממש צורך קיומי עבורה

תלכי לרופא תבדקי מה מציק לה

אם היא בוכה הרבה הייתי נותנת משכך …

בהצלחה רבה 

זה לא יהיה לה כל כך טעים קר.. וגם ככה מבאס לחמם כל פעם טיפה.

אגב אל תחממי במיקרו כי נוגעים בחלק אחד ונראה סבבה ואז במקום אחר זה לוהט.

פשוט תביאי לה חתיכה קטנה ממה שאת אוכלת.

תכיני מרק כתום, תביאי לה קצת - הופה יש לך את כל הכתומים בכפית אחת. יום אחכ תחממי עוד מנה לעצמך ותני לה שוב ככה יומיים שלושה מכל מאכל.

מרק טחון, או ירקות מעוכים ממרק.

ליקוק של טחינה, גבינה, חמאת בוטנים וכד'

אם את מכינה בשבילה ירקות או פירות, אפשר להקפיא בתבנית של קוביות קרח, וכל פעם להפשיר אחד.

אני נותנת חתיכות קטנות של לחם טבולות במיץ של הסלט, ואז זה מרכך את הלחם.

אם זה כמות קטנה, את יכולה למעוך מהמקרר, להוסיף קצת מים רותחים ולערבב. ככה יהיה פושר כזה.

לטעימות, אז גם ככה אני צריכה להכין לה במיוחד.

גודל של קוביית קרח זה לא גדול מידי לשלב הזה? רק מתחילה טעימות 

ותמעכי קצת מזה ותנסי לתת לה.

אבל אולי כדאי כבר על הדרך לבשל מרק לכולם

כל דבר שאת אוכלת להביא לה קצת. בטטה, קישוא, תפו"א, גזר, אפונה, סלק, לחם, חביתה, גבינה צהובה , גבינה לבנה, עוף, דג, בננה וכו'

בהתחלה חתיכות קטנטנות מעוכות, ולאט לאט לעלות בכמות ולבדוק אם מסתדרת גם לא מעוך.

וכשאני מכינה מרק ירקות אני שומרת לתינוקת קצת במקרר לאיזה יומיים כי זה יחסית בריא וקל להביא לה חתיכות לאכול- וגיליתי שלא אכפת לה שזה קר אז אני גם לא מחממת לה.

רסק תפוחים בלי סוכר ואז אני יודעת שיש לי תמיד מה לתת לו (זה נשמר שבוע במקרר, אצלי זה נאכל עוד לפני ע"י הגדולים )

ונותנת קצת ממה שכולם אוכלים אם זה מתאים לו

(למשל מרק עם קוסקוס, אורז עם רוטב, פירה וכו).

אפשר גם מנגו, בננה..

חדר בריחה אונליין

Free Online Escape Rooms

בקישור הזה עשינו את bitcoin break in והוא מוצלח!( לגבי השאר אין לי מושג)

לחברה שמפיקה אותם קוראים Exit כמדומני (מוכרים אותם בחנויות כמו סטימצקי).

בינתיים זה הכי מאורגן שהגענו אליו

אולי נקבל פה רעיונות, בתקווה שמתישהו יהיה זמן נורמלי למשהו כזה...

סרטים - יצא לנו פעמיים בערך בכל שנות נישואינו. מהרשימה של סרטים שגם גברים דוסים יכולים לצפות בהם, שפרסמתי פה פעם... (אבל מבחינתנו זה לא דייט זוגי אלא סוג של בריחה משותפת מהחיים. אנחנו מעדיפים דברים איכותיים יותר...)

כל כך באלי לשבת לראות איתו סרט אבל ברוך ה' שהוא שומר עיניים...

יושבים ללימוד משותף בספר.

סרט ופופקורן. אין לי רעיונות כי אני לא רואה סרטים

שהיית ממליצה ללמוד?

ממליצה מעט:

בעבר למדנו לפעמים גמרא. זה היה לשנינו מאוד נחמד אבל זה יחסית דורש מאמץ, ולכן זה פחת ככל שנהיינו יותר עמוסים.

בליל שבת היתה תקופה שקראנו ביחד רעיונות לפרשת שבוע (אנחנו ספציפית מהספר של הרב זקס, אבל אפשר לבחור כל ספר אחר או פשוט ללמוד את הפרשה עם פרשן/ים נבחר/ים)

יש ספר של אילן והילה יפרח שקוראים לו "תרגילים בחיבור" והוא מכוון למפגש זוגי. הם מביאים מקורות קצרים ללימוד ודיון משותף שמתחבר לזוגיות מכל מיני פנים, ומוסיפים לו משימות / תרגילים. אנחנו צריכים להיות בהלך רוח מתאים, אבל בזמנים הללו זה עשוי להיות בהחלט מוצלח.

להזמין אוכל כייף ומפנק

אם אתם בקטע יש משחקיים זוגיים

שמעתי על חברה שמציירת עם בעלה קנתה סדנא אינטרנטית, אנחנו פחות בקטע אבל אם מעניין אותך אני יברר אצלה

סרט - ראינו טיפול זוגי ומאוד נהנו אבל לא יודעת אם זה מתאים לערב דייט סתם ישבנו והיה לנו ממש כייף לראות ולהחכים לחיים הפרטיים שלנו (ממש היינו עוצרים באמצע ומדברים על הסיטואציה ומה אנחנו היינו עושים וכו...)

היה לי בראש שיש לי עוד רעיונות וכרגע לא עולה לי... אם אני יזכר אני אכתוב 

קודם כל

יש ספר מעולה של יונתן ויסכה שומר, נראה לי ''פנים מול פנים'' או משהו כזה. קנינו אותו לפני כמה שנים. יש שם מלא רעיונות לדייטים חמודים גם בבית וגם לא בבית, חלק לפי מעגל השנה וחלק סתם ככה. זה עלה לנו איזה מאה שח כולל משלוח אבל שווה את ההשקעה. גם נותן רעיונות וגם הזדצנות לשיח. אז ממש ממליצה

דבר שני

משחקים .. פשוט משחקי קופסא. שיחקנו סיכון וזה להיטטטטט. וגם שם קוד. היה ממש כיף פשוט לשחק בכיף ובתחרותיות, הוציא מאיתנו את הילד הפנימי שרוצה לנצח.. עקיצות הדדיות.. בקטע טוב. ממליצה

משחקים על זוגיות- קלפים של כרטישיח, או זוגיות של מיטל אדמוני, או כל משחק אחר..

פעם המצאנו משחקים אחד לשני. רביעיות על עצמנו, ארץ עיר עם הגדרות על הזוגיות שלנו.. להגיד אלףףףף סטופ- זיכרון ילדות באות שיצאה לנו, או אחדדדד סטופ וזיכרון מהגיל שיצא לנו. (הגיל זה משחק ששובה הורוביץ לימדה אותנו פעם)

ערב מסאז'ים

הערב האהוב עליי.. להביא קרמים או שמנים ולעשות מסאז'ים.. אחחח אין על זה בעולם

אה,

והמלצה על ספר ללמוד יחד: חוקי הזוגיות של יצחק מנדלבאום, ושבעה העקרונות לנישואים מאושרים של ג'ון גוטמן

פעם התחלנו לקרוא את מאדים ונגה בחדר המיטות (ספר שאני ממש ממש ממליצה עליו רק לעטוף את הכריכה במשהו אטום למניעת פדיחות) זה היה לנו פתוח מידי לקרוא בו ביחד אז המשכתי לבד אבל מתאים למי שמתאים לו..

זה שאלון שנחשפתי אליו מזמן, עוד בימי רווקותי.

אבל מתאים לדעתי לדייט ביתי עם הבעל

מהו השאלון שיוצר קרבה ומחזק אהבה ואיך אתם יכולים להשתמש בו? - בטיפולנט

להזמין אוכל/ להכין אוכל מיוחד ולערוך את השולחן יפה, מפה, נרות.. כל דבר קטן שמשנה את האוירה מסתם ארוחת ערב רגילה.

יצירה- אפשר לקנות חומרי יצירה (קנווס, עץ) ולעצב משהו נחמד לבית.

ללמוד משהו שמעניין את שניכם\ לראות שיעור \ סרט

אני מנסה להיזכר מה עוד עשינו והיה מוצלח

קנינו קנבסים גדולים בסטוק

וצבעי מים או צבעי שמן

ופשוט ציירנו....

היה כיףףף

היינו נשואים טריים בקורונה ועשינו מלאאא דבריםם רק לא ממש זוכרת

הרבה כבר כתבו אבל גם:

אמת או חובה (כמובן חובות כייפיות)

משחקי קופסא

לקרוא מכתבים ישנים/מתקופת האירוסין

אני כותבת תמיד המווון…. אז לקרוא מה כתבתי עליו בשלב ההכרות הראשוני, או כשעוד חיפשתי אותו…

כל אחד מביא מהבית 3 חפצים שמזכירים לו משהו זוגי שקרה להם והשני מנחש מה זה מזכיר (תפוח… זוכרת שבדייט לפני ראש השנה הבאתי לך תפוח מצופה ובדיוק הבאתי לך זה נפל וכו וכו.   גם שטויות וגם דברים מרגשים)

מה היית עושה אם… כל אחד רושם על פתקים סיטואציות שעכשיו נראות בלתי אפשריות ואפילו קיצוניות בתוך הזוגיות, פותחים בתור פתק ועונים

כל אחד רושם איזה סוגי אהבה הוא צריך יותר ואיזה פחות וגם על השני ואחר כך בודקים ביחד אם יש פערים ואם כן למה… (סוגי אהבה- מילים, מגע, עזרה טכנית, מתנות, זמן איכות) אפשר לעשות כזה כזוג גם על כל אחד מהילדים, מאד עוזר

אם אזכור יותר אכתוב בע״ה

אני מאוד אוהבת לעצב אלבומים דיגיטליים

אפשר להפוך את זה לדייט זוגי - לשבת על המחשב, לבחור תמונות, להוסיף משפטים וכל מיני פיצרים ועוד ועוד...

אם אתם בקטע

שהכי חשוב בהם זה אוכל שווה ממש.

ממש מחפשים רעיונות מיוחדים ומושקעים.

עכשיו בחופשת לידה עשינו ארוחות מסביב לעולם.

פעם בשבוע שבועיים עשינו ארוחה כשכל פעם התפריט הוא ממדינה אחרת.

לדוגמא: אוכל צרפתי, אמריקאי, ערבי, הודי וכו'

זה באמת היה ממש ממש כייף.

אבל יכולה לגלות שלטעמי הכי טעימים היו המטבח האמריקאי והמטבח הערבי...

ערב פיצות ובירות (בד"כ מכינים, אבל אפשר גם להזמין)

ערב יין וגבינות , גבינות שוות ובגט קריספי

לשים שירים קצביים/ סלואו ולרקוד

משחק אמת או חובה (בעיקר אמת)

לקחת דף וכל אחד כותב מה שהוא אוהב בשני / את התכונות החזקות של הבן זוג/ מה החוזקות שלו ולהראות אחד לשני.

שמרנו משהו דומה שעשינו ובזמנים של חוסר בטחון/ עצבות זה ממש משמח לקרוא.

קראו לה meetקרבים.

קיבלנו איתה לוח שנה, רעיונות לא. ערב זוגית ו6 משחקים. חלקם עמוקים וזוגיים יותר וחלקם קלילים יותר.

אנחנו ממש ממש נהנים מדי פעם לשחק בזה. זה מאוד פותח ומקרב

הפתרונות שלנו זה או בללה כשהם ישנים ואז אנחנו תלויים בהם ובדיוק בערב הזה הילד לא ירדם לפני עשר כי ככה מרפי אמר.

או בבוקר חופשי שלי ובעלי לוקח חופש במיוחד אבל זה יותר נדיר שזה יקרה...

ורעיונות: 

משחקי קופסא (למשל- שחמט, רמיקוב, קטאן, משחקי קלפים, הדגל... אבל יש עוד המון)

קלפי שיח

לימוד ביחד (אפשר משהו על פרשת שבוע, משהו על זוגיות, משהו בהשקפה ואמונה, הלכה...)

לבשל ביחד ארוחה רומנטית

אייס קפה ביתי בשייקר

גלידה

לדאוג לאוירה בבית, לסדר, להדליק נרות, אפשר לקשט את השולחן/ הספה בלבבות, שירים נעימים וכו' 

לא חייב לתכנן מראש

אפשר פשוט לזרום, ככה מרפי לא יגלה 😅

שקוראים לו משחקים זוגיות

יש להם נקודות איסוף של משחקי זוגיות ברחבי הארץ ואפשר להשאיל משחקים בחינם

וצילמנו, והיה ממש כיף ומצחיק (וגם לראות אח''כ)

כמובן אחרי אוכל שווה.

להכין אוכל שווה ביחד

לשחק משחקים זוגיים (ממליצה על רגעים של קסם)

אמת או חובה אינטימי

משחקי קופסה

סרטים

סדרות טיפוליות- מבחן ההורות הגדול וטיפול זוגי

פאזל של 1000 פלוס חלקים

סתם ארוחת ערב ביחד

מגנום/גלידה במרפסת (אם יש נדנדה/ספסל לנוף יפה או אוויר שקט זה בכלל אחלה)

לא יודעת לגבי מחיר בכללית

יש לה כם אפשרות לסוללות והיא הייתה לי מעולה

אבל, יש מצב שאם הייתי צריכה היום לשאוב, הייתי קונה את המשאבה הזו שהיא בלי צינורות. ביאמבה נראה לי

אני קניתי את הדוצ, וקצת מתחרטת.

אמנם זה מקצר את זמן השאיבה בחצי.

אבל זמן השטיפה נהיה כפול... ואצלי זמן שאיבה של צד אחד היה פחות מזמן שטיפה של צד אחד...

וזה יותר מסורבל וכבד כשזה בשניים.

אבל אין כמו הביאמבה! שינה לי לגמרי את חווית השאיבה!

אני לא שוטפת בין שאיבה לשאיבה.

מאחסנת את כל החלקים בקור. ואז לא צריך לשטוף. שוטפת בסוף היום (שמה להשריה במים רותחים את כל החלקים, ואז שמה בהשריה עם מים עם קצת סבון, ושוב מים רותחים. לא לוקח לי יותר מדי זמן...)

שקיות בגודל a4 בערך שמכניסים אליהן את המשאבה עם חצי כוס מים

ממש מקל על הניקיון של המשאבה. מיד אחרי שהייתי מסיימת לשאוב בעבודה, הייתי שוטפת עם טיפה מים וסבון, מכניסה לשקית ושמה ל 3 דק במיקרוגל. וזהו המשאבה מוכנה לשאיבה בנסיעה חזור..

מצרפת קישור לאמזון כי שם מצאתי הכי זול, אבל אפשר להשיג גם בארץ בחלק מהפארמים.

Amazon.com

כי לא היו אז את הדגמים האחרים.

מניחה שהאחרים יותר משוכללים.

הנוחות שלה קנתה אותי ממש, וגם הצלחתי לשאוב איתה ממש יפה, יותר מהידנית

שמעתי שהיא לא שואבת מספיק חזק, זה נכון?

מצד אחד לא סובלת את אלו ששואבות בכל הכח

מצד שני רוצה שזאת תהיה שאיבה אפקטיבית אחרת מהר מאוד מידלדל החלב ואז מפסיקה לשאוב, מנסיון שלי.

שאב לי ממש ממש מהר ויעיל.

השאיבה התקצרה לי מ20 דק ל5 דק (180 מ"ל)

היא לא רוקנה לי לגמרי את השד, לדעתי. אבל הנוחות שלה באמת ליגה.

עכשיו יצא להם דגם חדש, פרו משודרג, שנראה ממש ממש שווה.