פורום הריון ולידה (עמוד 494)

נח? חונקקקק את החיים

חם, מזיע, חונק, אבל אין ברירה. עושה גזרה יפה ולכן לדעתי באירועים שווה את הסבל.

אני הזמנתי מחו"ל מאיפשהו לא זוכרת כבר ב70₪ כולל משלוח מחטב פצצה. בארץ עולה 150₪ ומעלה..

אני שמה גם מחטבים - יותר עדין

וגם חגורות בטן

מרגישה טוב ואסוף

כמובן לא בשביל ללכת לגינה אבל לאירוע לא מרגישה עם זה בעייתי

אני קונה בחנות סייפש בירושלים, יש להם המון סוגים ושירות מדהים

אני אישית הכי מתחברת למחטב שהוא מאין בגד ים

מהכתף עד הישבן

שמה ביומיום לעבודה

לי אישי לא מפריע לשגרת החיים - כנראה כי התרגלתי (לצערי אני עם מחטבים מגיל 16, כי אמא שלי לא אהבה את הבטן הקטנטונת שהייתה בתיכון. אמהות אחרות: אל תעשו את זה בחיים)

איפה זה סייפש בירושלים?

וגם- אין לי מושג אם ואיך זה משנה את מבנה הגוף.. אז שייך לדוג' לקנות שמלה ורק אח"כ מחטב? או קודם את המחטב ואז למדוד איתו שמלות? זה משנה את המבנה של הגוף? לדוג אם יש גזרה מסוימת שיושבת עלי טוב- עם מחטב זה ישב אחרת?

וגם- זה משנה את המידה?

תודה לעונות!

זה פשוט קצת מכניס את הקפלים המיותרים, וקצת שיהיה יותר חלק ופחות 'טבעות ושניצלים'.

בעיקרון קונים קודם שמלה, ואח"כ עם המחטב המקומות שבולטים אמורים להיראות טוב יותר.

אבל אם את לא בטוחה, עדיף קודם לקנות מחטב, ולמדוד את השמלה גם בלעדיו וגם איתו.

יכול להיות שאם את מתלבטת בין שתי מידות, שתיהן טובות, רק השאלה מה נראה יושב יותר מוצלח - אולי המחטב כן ישפיע.

ואיתו הולכת לחנות

אל תדמייני שינוי מטורף ברמה של הקרדשיאנס

זה קצת אוסף את השניצלים הלא ברורים.. דוחף קצת הבטן פנימה

זה הכל בערך 

כמובן יש עוד חנויות מעולות

שם אני פשוט קונה תמיד, כי אמא שלי קנתה שם תמיד חח

יש שם שירות עובדות מעולה

תופרת במקום לתיקונים

התאמות וכו'

ג"כ ממש ממליצה עליהם

מתפללת עלייך!

איזה כיף שיש איפה לפרוק

עד שבוע 12 , יום כן יום לא. ברגע שעושים נכון אין גולה ואין כחול. לי בעלי הזריק אחרי הדרכה של אחות כמובן

חשוב חשוב לחמם את התמיסה לפני , לחמם בן הידיים זה עוזר שלא יהיה גולות כמו שתיארת.

הלוואי שיצליח לך החודש!!

אני אחות והייתי מזריקה לאחותי גם, עשיתי כמה ניסויים בשביל להבין איך הכי פחות כואב, אחד זה לחמם את התמיסה, לגלגל בין הכפות ידיים איזה דקה שתיים, והדבר השני זה הזרקה איטית (בגלל שזה חומר שומני)

בהצלחה רבה!! בשורות טובות 

בהריון קודם הזרקתי עד שבןע 12 כל יום 100.מל

אני זוכרת את הטריק של לחמם בחזיה😄

היון חיממתי טוב, והאחות התמהמה ככ

שזה התקרר

לא נורא הכל לטובה

לקחתי ב 2 הריונות, ממש הייתי מתכווצת בהזרקה, היו ימים שלא יכלתי לשבת בשום צד, אבל, זה שווה את המאמץ!

בשורות טובות 

נזכרת בהחזרה הקודמת איך לא היו שום סימנים והיה שלילי

וגם עכשיו אין סימנים

איזה ייאוש

אוף. אם רק הייתי יכולה להעביר לך את הזמן מהר יותר.

ממשיכה להתפלל בשבילך ולקוות

מחזיקה לך אצבעות

תנסו לחשוב איך אפשר לעשות הימים האלו קלים יותר.

תצאו, תבלו, תאכלו דברים מפנקים

כי בעז"ה אוטוטו כבר לו תוכלי לאכול הכל....

עושה כל יום משהו! באמת

גם העבודה שלי מאוד אינטנסיבית ומאתגרת

(מחשבתית לא פיזית בה)

אז אין לי שניה לנשום ברגיל

והשבוע הזה במיוחד.. אבל!

זה תמיד בראש חחח

שאני גם הלכתי לאחות כמה פעמים

עד שהחלטתי שאני עושה את זה לבד!!

היה קצת מלחיץ פעם ראשונה וזהו...

עדיף מלתת למישהי אחרת לעשות,

אנחנו נחשפות מספיק

בפעם הראשונה...

חושבת שהחלק הכי קשה בכל הסיפור של IVF, יותר מההזרקות וכמות התרופות והחולשה הנוראה לאחר השאיבה

זה המחשבות שלא מרפות, אין שניה שזה לא בראש שלי, והלילה הכי קשה, כי גם מתוך שינה המחשבות לא מרפות

וכל החלומות סובבות סביב ביציות

סיוטטטטט 

אנחנו באותה סירה

בעה ששתינו נקבל בשורות טובות

תיהי חזקה

בשורות הכי טובות בעולם גם לך

את צריכה לבקש הפניה מרופאת הנשים שלך, והיא כבר תכוון אותך בע"ה..

ב"הצלחה ובידיים מלאות בע"ה ❤️

יש לי תור למחר אז אבקש

ובכל זאת הייתי שמחה להעשיר את הידע שלי בעוד פרטים בעניין..

את קובעת תור לפיזיותרפיה במכון של הקופה הקרוב לך או היכן שיש תור הכי מוקדם, אם מתאים לך לנסוע.

לדעתי ספציפית לכללית אמורים להיות החזרים גם לפרטי אבל את צריכה לבדוק את זה מול מזכירות הקופה שלך.

בשעה טובה

את צריכה הפניה מרופאת נשים, ואז לקבוע תור במכון פיזיותרפיה. התורים מאד רחוקים אז ממש כדאי לך לקבוע כבר עכשיו.

לא עולה כסף.

אם את מאיזור ירושלים, יש לי המלצה

אני מאזור המרכז .

תודה, מה ההבדל בין מכון פיזיותרפיה לבין פרטי?

יש החזרים של עד 75%.

אני גם לא מאיזור ירושלים והיו לי אחלה תורים, פיזיותרפיסטית אלופה המקצועית ממש.

שום צורך הבלאגן של החזרים וכו'.

היה מוצלח ממש.

לדעתי שווה לך ללכת דרך הקופה.

אולי יש תשלום רבעוני, אבל לא יודעת.

אצלי חיכיתי חצי שנה לתור

רק אחרי שהתחלתי לטל הבנתי כמה זה היה חשוב 

הבאסה אצלי שאני רק בהריון שני ומרגישה שחייבת שוב.. 

בפרטי יש לך תורים יחסית במיידי

טענה שמתחילים מלידה רביעית חמישית..

זה תקין?

להתעקש על זה?

איזה מוזרה

אנני לידה ראשונה קיבלתי

והלכתי לסדרה

עכשיו בהריון שני וכבר מרגישה שחייבת שוב

ממש ממש מוזר בעיניי

אם אחכה ללידה רביעית חמישית חחחח 

ה ישמור מה קירה

לא כולם שולחים אוטומטית אחרי לידה ראשונה. אבל תצייני שיש לך בריחת שתן כלשהי או שאת מרגישה שיש בעיה. אולי באמת גם תחכי לאחרי הלידה

ממה שאני מכירה בכל מקרה מחכים 6 שבועות שהאזור יתאושש מהלידה עצמה

לא אמור להיות לה כזה אכפת זה לא על חשבונה....

אם לא רוצה אז תבקשי מרופאת משפחה

הפניה מרופא משפחה לא בתוקף לרצפת אגן

רק הפניה מרופא נשים..

בלידה הקודמת למשל לא קיבלו אותי בגלל זה.

בלאומית

לידה שלישית בגיל 22??

וואו!!!

תגידי שיש לך בריחות שתן.

לי הפיזיוטרפיסטית אמרה שצריך לבוא מהיריון ראשון

ותתעקשי מעכשיו כי התורים רחוקים בדכ אז עדיף לך לקבוע בהקדם לבערך 6 שבועות אחרי לידה.

ומניסיון שלי, תלכי גם אם לא יעברו 6 שבועות כי אז את נכנסת לרשימת המטופלות שלה והתור הבא יהיה קרוב יותר

לק"י

רק תשאול ושיחה.

אז אם יש תורים ממש רחוקים, אולי זה עדיף.

אם יש תורים אפילו חודשיים אחרי הלידה, לי עדיף אז, כי זה חוסך לי תור נוסף (אולי זה משתנה בין הפיזיותרפיסטיות, אבל אצלינו עושים בדיקה כבר בתור הראשון).

כשאמרתי לפני ה6 שבועות התכוונתי שאם לדוגמא קובעים 6 שבועןת מהמשוער ובסוף יולדים בשבוע 38

לפני כן, לא עושים בדיקה פיזית.

כי היא לפעמים קשורה לעומס על האיזור ולהורמונים ולאו דווקא לחולשה של רצפת האגן.

אבל בכל מקרה תמיד מומלץ ללכת לפיזיותרפיה של רצפת האגן לבדיקה אחרי לידה.

עזר לי עם הפלה...

מאמינה שזה יכול לעזור גם לזה...

מנסיון של כמה פעמים אני יכולה לומר שהיתה פעם שיצא לבד למרות שהדימום כמעט פסק- ככה שהכל סיעתא דישמיא ויכול להיות. לא עשיתי איזו השתדלות אז

ובפעמים שהיה הסטרוסקופיה- ההרדמה היתה מלאה (אם כי במעיני הישועה עושים ללא הרדמה במקרים מסויימים, אולי שווה לך לברר)

ההחלמה היא לא קשה בכלל, אם יש דימום מוגבר לפנות לרופא!!! יש כדור שמפסיק אותו מייד

יש משהי בשם נעמה ניימן שמוכרת כל מיני טיפות צמחיות כאלה.. ויש לה כאלו לניקוי רחם אם אני לא טועה

זה היה די מזמן אבל בעיני שווה לבדוק, המוצרים שה טובים

הם בטח לא יספיקו לבשל וישמחו למשהו שיחסוך להם עבודה לקראת שבת.

אם את רוצה משהו לערב, כל דבר קטן מלווה בפתק יכול להרים את מצב הרוח.

גם פיציפקעס לאחים (אם יש) יכול להתאים.

לעניות דעתי כשתהיי בשלב של צירים אמיתיים אז תרגישי את ההבדל

אין באמת צורך להיבדק עם הנתונים שכתבת

הקטע של 40+1 הוא לא קריטי , נכון?

יש לי תור ב40+3...

לק"י

כי צריך גם אחות לקחת מדדים ומוניטור. ורק אז נכנסים לרופא

מציעה לך לברר איפה עושים אצליכם מעקב הריון עודף. יש בקופ"ח/ מרכז בריאות האשה, ויש בבית חולים.

ולא צריכיפ לקבוע תור.

פעם אחת הייתי מסודרת וקבעתי מראש תור למעקב אם אצטרך, וזה היה רק בצהריים, זמן קצר לפני שסגרו שם. והרופאה לא היתה מרוצה מהמוניטור, ולא היה זמן לעשות בקופ"ח עוד אחד, אז היא שלחה אותי למיון (שם לא הבינו למה באתי....).

אז למדתי לקח שעדיף לא לקבוע תור ולנסות להגיע בבוקר.

יש מלא קלינאיות מדהימות בירושלים.

יש רשימה מפורטת, אם תרצי תשלחי לי בפרטי ואנסה להעלות.

זה בדרכ לא עובד ביחד

חברות הביטוח מבטחות את הילדים ואותה

ואמרו לי במפורש שחובת הדיווח היא עליה והם לא נכנסים לזה...

אנחנו כן בבירורים מול עוד לדיני תעסוקה האם אנחנו נחשבים למעסיקים שלה בצורה כל שהיא (המשפחתון אצלה בבית... היא לא מגיעה אלינו)

ויכולים לתבוע אותנו בצורה כל שהיא

זה בדר"כ הסכום השנתי במעונות.

אולי אצל מטפלת זה יקר יותר כי מתחלק בפחות ילדים.

אבל הייתה צריכה להתחשב בזה שזה תינוק.

האמת נראה לי הגזמתי אני חושבת שזה היה יותר לאזור ה-150, אבל עדיין מוגזם לדעתי וגם זה סכום שלא הכנסתי בחשבון...

היו אצלה איזה 13 ילדים (היה לה צוות) ככה שזה היה סכום דיי משמעותי בחודש ולרוב המנגנת הגיע רק פעם- פעמיים בחודש לבקושי שעה... אם היא באמת הביאה לה את כל הסכום ששילמנו אני צנצנת

מנסיוני, ממליצה לך לחתום איתה על איזשהו הסכם כתוב שיהיה מפורט בו כל הסעיפים מהשרשור.

כי אני לא חתמתי, ולא הקלטתי את השיחה שבה היא אמרה לי כל מיני פרטים, ואחכ אכלתי אותה היא טענה דברים שונים ממה שענתה על השאלות ששאלתי בהתחלה.. ואכלתי אותה. 

את לא יודעת איך היא תגיב, למרות שיש לה כבר ילד.

תשלחי לה הודעה, באיזה ניסוח שאת רוצה.

ואם מתוכנן מפגש שלכן, מספיק זמן שהיא תוכל להתכונן לפני שהיא רואה אותך.

הכי טוב בהודעה כתובה

נכון שכבר יש לה ילד, ולכן הדברים יותר זורמים

אבל נשמע ממך שעדיין יש קשיים

לכן לדעתי יש עוד רגישות

ב"ה הצלחתי לשתף אותה. תוך כדי שיחה בהתכתבות (שככה אנחנו מתנהלות לרוב).

היא אמרה שכבר ניחשה... ושמחה בשמחתי.

ממשיכה להתפלל עליה לרק טוב בחיים...

זה אלה שמוציאות את האוויר ואומרות לך שיודעות וכבר ראו מזמן

או ניחשו..

הייתה לי אחת שסיפרתי לה באזור שבוע 15 שלנו

אמרה לי כןןןןן בחתונה של זה וזה ראיתי 

ובחתונה הזא עוד בכלל לא הייתי בהריון. הכי פוגע שיש

בקיצור גלשתי,

המון מזל טוב

ואלופה שהצלחת להתאפק ולספר בהודעה!

להפך, אני שמחה שניחשה וככה לא הטלתי עליה פצצה

כמובן, לא הייתי רוצה שכל אחד יאמר לי ככה, אבל זו חברה טובה...

אז לא רלוונטי לאיך לספר על ההריון

אבל באופן כללי-

זה שיש לה ילד ניסי, לא אומר שהאתגר הלך.

נשמע שעברת כמה הריונות בזמן שהיא עוד חיכתה,

ככה שההמתנה לילד הזה היתה כמה שנים..

הכאב על השנים שחלפו ו"התפספסו" מבחינת פוריות יכול להמשיך להיות נוכח מאד,

שנים שעוזרת מנפצות הרבה חלומות לגבי גודל משפחה. ואלו חלומות שאצל חלק מהנשים נשארים מנופצים.

הכאב על הפער בינך לבין הסביבה שהולך וגדל

וכמובן יש את השאלה לגבי הילדים הבאים - כמה מאמץ ודמעות צריך כדי להביא אותם.

לא תמיד האתגר נפתר אחרי שיש ילד...

נשמע שיש לכן קשר חם ופתוח לפי מה שתיארת.

אבל אם היתה נדרש רגישות קודם - יכול להיות שגם עכשיו.

הרגישות שלי כלפיה לא השתנתה. להפך, חשבתי שאולי עכשיו הדרך הקודמת תפגע בה...

אבל כמובן, עם כל ההודיה על הילד שיש לה, אני לא אתחיל עכשיו לפרוק לה על כל קשיי ההריון ולהתעסק בעצמי (כמו שיש נטיה לעשות בהריונות), אלא אמשיך להתנהל כמו מקודם, בפתיחות המדויקת שמתאימה לה

עושה כל שבועיים הערכת משקל בביקור אצל הטכנאית ולאחר מכן מייד נכנסת לרופא

והאתר עושה לי בעיות..

בגדול לרופא אני אמורה להגיע פעם בחודש

בשלב הזה זה בעיקר למעקב

בשבועות יותר מתקדמים זה יותר קריטי כי לפעמים יש שיקולים ליילד מוקדם

גם אני יודעת שיש חשיבות ספציפית בשבועות האלה

נראה לי בין 30 ל 34, משהו כזה

אבן לא ממש בטוחה

הכי טוב באמת להרים טלפון למרפאה ולשאןל 

בסוף פעם בשבוע.

כל פעם היה אולטרסאונד שגם עשו הערכת משקל אז לא הפנו אותי במיוחד לבדיקה כזאת.. ובאמת ש אמרו לי אז שלא בודקים משקל בהפרש של פחות משבועיים אבל אני כבר לא זוכרת את הסיבה 

בגלל שזה רק הערכה ולא משקל מדויק.

כדי לדעת מגמה ברורה צריך שיהיה פער בין הבדיקות.

אם עושים בדיקות צפופות מדי, יכולה להיות גדילה לא תקינה בגלל הסטייה במדידה.

אצלי פעם הרופא נתן הנחייה לבדוק כל 10 ימים, והיו טכנאיות שעשו לי עם זה בעיות.

שהעובר במשקל 1.300 בערך

זה נקרא הערכת משקל?

הוא פשוט עשה אולטרסאונד... בשבוע 28

בד"כ רופאים לא מומחים בזה (לפעמים כן)

וזה גם רחוק מאוד מהלידה שבוע 28....

והנקה בשכיבה

שכיבה על הצד עם כרית מתחת הראש - היה לי ממש נוח (בשתי הפעמים היחידות שתינוקי הסכים להיצמד חחח)

לגלגל חיתול בד

ולהכניס מתחת לשד

זה תופס את השד יחסית למעלה

בתכלס היא כבר מסתדרת לבד 🙂

או להשען ממש אחורה שזה כאבי גב

התפיסה של השד כבר עשתה לי כאבים/דלקת במפרקים.

זה חלק ממה שגרם לי להפסיק הנקה...

שכיבה זאת התנוחה היחידה שאיפשרה לי לשחרר אבל הייתה לי אפשרות לזה רק בלילה.

הציעו לי לשים כדור גרביים מתחת להחזיק לא תמיד זה מצליח אבל אם אני נתקעת אני מנסה או  חיתול מגולגל גם.

אחרת מניקה תמיד בתנוחה של ניו בורן שהיד הנגדית מחזיקה את התינוק והראש באוויר והיד השניה מחזיקה לתינוק... 

הפרוגסטרון משתחרר ב"פעימות"

לכן יתכן הבדלים בערכים

כל עוד זה לא נמוך מאוד אז זה בסדר

ו59 נחשב ערך תקין למיטב ידיעתי.

אצלי זה קשור לריפולקס..

ברגע שטיפלתי בזה(טאמס, אומפרדקס) נהייתה לי ממש הקלה... בשבילי זה היה סבל נוראי. ממש הבנתי איך תינוקות כל כך סובלים מזה...

האם נדרש מרשם לרכישת התרופה?

אריזה מוקטנת של 14 כמוסות לוסק 20 מיליגרם: לא נדרש מרשם רופא.

כל שאר התכשירים - אריזה של 30 כמוסות לוסק 20 מיליגרם, אריזה של 30 קפליות אומפרדקס במינון של 10 מיליגרם, 20 מיליגרם ו־40 מיליגרם ותרחיף - מחייבים מרשם רופא.

אני אוכלת סלמון אז לא לוקחת אבל הרופאה בהריון של הבכורה שלי (בת 7 כמעט) לגמרי המליצה (וגם בהריונות שלאחר מכן).

יכול להיות שזה תלוי ברופא עד כמה הוא מקפיד לציין הכל בפני המטופלת \ שולח אותה לקרוא \ סומך על האחות שתגיד...

זה מועיל להתפתחות מוח העובר

אני לוקחת

היא לא שאלה אותי אם אני אוכלת דגים🤷‍♀️

צרבות - אני עם רני שלא מזיז בגרוש

לנסות את טאמס או מייד ללכת על אופמרדקס?

מה שיש לי זה בכלל קשור לצרבת?

אני מרגישה שכל הזמן עולה לי מיצי קיבה, גם אם אני בכלל לא אחרי אוכל

אחרי אוכל המצב גרוע בהרבה, התחושה מגעילה ומעצבנת

אומפרדקס יפתור את זה או שאין קשר?

ומעולם לא קיבלתי המלצה כזו...

קיבלתי המלצה לקחת אומגה 3 כשהיה לי דיכאון אחרי לידה, ובכלל המליצו לי יותר לקחת אומגה 3 ממרווה מרושתת, כי היא יעילה יותר מזו שמופקת מדגים.

בקיצור, לדעתי זה בהחלט לא חובה.

זה לא "חובה" במובן שנטילת חומצה פולית למשל היא חובה, כי זה לא משהו שמחסור בו עלול לגרום למומים חלילה. 

אבל זה שכן לוקחים (\צורכים במזון) יכול להשפיע לטובה על התפתחות המוח של העובר, לכן זה מאוד מומלץ.

היא עברה איתי מה אסור לאכול לפי משרד הבריאות אז אמרתי שדגים לא אוכלת אמרה תקחי אומגה 3 וזה גם טוב למוח העובר..

לא סומכת עליה אתייעץ עם הרופאה שלי אבל בכל מקרה אני לא סובלת כדורים🥵 את הפרנטל אני לוקחת עם שתיה מתוקה כי יותר קל ככה

אני צריכה שהרופאה תגיד לי לקחת?

שמעתי מחברה שיש לה קצת ברזל נמוך שהאבקה עושה לה ממש טוב לגוף

הברזל שלי תקין אבל עדין לא חזרתי לאכול בשר בכמות שהייתי אוכלת לפני ההריון. אני מתעייפת ממש מהר מכל דבר חשבתי אולי לקחת ברזל אבקה

מה אומרות? 

ולא לקחתי אף פעם אומגה 3 ולא אמרו לי לקחת

וגם אני מרגישה קושי בנשימה אחרי אוכל

ולפעמים גם בלי אוכל זה מגיע....

הבנתי שזה תקין, פתחתי פה שרשור על זה אתמול....

לומדים שפה שניה מחשיפה בקלות בגיל הזה

לא הייתי חושפת לאוצר מילים ספציפי באופן מלאכותי

(שפה זה משהו שחושפים אליו, וכך ילד לומד בצורה טבעית. לא "מקנים" אוצר מילים מסוים)

לא הייתי משתמשת בשפה שפחות נוח לך בה, או מערבבת שפות בתוך סיטואציה

אם חשוב לך חשיפה מוקדמת שיבואו עם בסיס - הייתי יוצרת הזדמנויות של חשיפה טבעית

נגיד משחק משותף אצל שכנים/משפחה דוברי עברית

(אני לא גננת,

אבל זו דעתי כקלינאית תקשורת)

כן יש להם קצת תקשורת באמת בזכות משחקים עם ילדים בגינה, אבל זה יותר מילים של: כן לא וחפצים. פעולות פחות…

האמת שזו שפה שלישית תהיה, אני מקווה שיהיה בסדר

יש המון ילדים שעלו מחו״ל בגילאים אפילו מאוחרים יותר והשתלבו יפה במסגרות

יכול להיות שבהתחלה יותר בחיקוי-

הגננת תגיד לאסוף משחקים והם יראו שכולם אוספים - אז גם הם יאספו

ולאט (או מהר) יבינו בעצמם את השפה

אם אין קושי שפתי- רב לשוניות היא לא דבר בעייתי בכלל

ואפילו מחקרים מראים על יכולות מסוימות שמתפתחות טוב יותר

מה שנקרא 'תפקודים ניהוליים' - אם את מכירה את המושג. הילד לומד בגיל צעיר לעשות הפרדה בין שפות, להבין מה מתאים לכל סיטואציה ולכל אדם.

מבחינה שפתית - זה לא גורם לעיכוב.

יש מאפיינים מסוימים ברכישה, למשל:

*יכול להיות שלב מסוים שילד מעביר חוק דקדוקי משפה אחת לשניה, למשל ירצה להגיד 'כדורים' אז יגיד 'כדור'ס' - כמו באנגלית

*שלב שבכל שפה האוצר מילים קצת קטן, אבל אם סופרים בשתי השפות יחד- תואם גיל

אבל זה עובר ואחרי זה הילד נשאר עם כמה שפות שרכש בגיל צעיר בצורה יותר טבעית וקלה.

גם מהניסיון שלי, ילדים בגיל הזה (אם אין להם קושי שפתי) משתלבים ממש מהר.

וחשיפה יזומה של משחק עם ילדים דוברי עברית נראה לי רעיון ממש מוצלח כדי לתת להם בסיס.

עבדתי בגן חינוך מיוחד. היה שם ילד ערבי (😵‍💫) שלא ידע מילה בעברית כשהגיע לגן, ובתוך חודשיים הוא כבר הצליח לנהל שיחות כמעט רגילות עם הגננות והילדים... (הוא היה חכם במיוחד, הגיע לגן על רקע היפראקטיביות קשה. כשאני נזכרת בו אני מאוד מקווה שהוא נשאר ערבי "תמים", כי היו לו יכולות שעלולות להוביל להפך מזה... )

אז להבדיל עם הילדים שלך - מניחה שהם מהר מאוד ילמדו את השפה וישתלבו. אם הם ביישנים במיוחד כן הייתי מבקשת מהגננות שיתנו להם תשומת לב מיוחדת ובהתחלה יתרגמו להם (בהנחה שהם דוברים אנגלית) את ההוראות הנצרכות או לפחות ידגימו להם אותן. ובע"ה בתוך זמן קצר גם לא יהיה צורך בזה...

אבל נראה לי שבמצב כזה הייתי מתרגלת עם הילדים קצת עברית בבית מעכשיו עד תחילת השנה.

מדי פעם עושה חצי שעה שבה מדברים רק עברית, ומנסה להתנהל כרגיל בזמן הזה. אני מניחה שרוב המילים שיצטרגו בגן יופיעו גם בבית.

אפילו באופן מלאכותי למילים ומשפטים בעברית. אפשר בספונטיניות, לחזור על אותו משפט בעברית, ואפשר בהוראה מפורשת, כגון להראות תמונות של חפצים/פעולות ולומר אותם בעברית. 

בחו"ל, בגן שלא מדברים בו בעברית,

אני יכולה להרגיע אותך שילדים לומדים מאוד מהר את השפה והקודים של הגן. מאוד מהר.

בהתחלה הם רק עושים פעולות טכניות, אח"כ מראים גם הבנה עמוקה יותר, ואחרי כמה חודשים גם מתחילים לשלוף מילים.

כוונה שלך לגמרי נכונה. עדיף שילד כן יבין מילים כמו בוא לפה, תיק, מתלה, אוכל, קופסה, שירותים .

לא כל גננת יודעת להתמודד עם ילד שלא מבין אותה. וגם לילד לוקח כמה חודשים ללמוד שפה, אין טעם להוסיף עוד קושי.

גננת לא סובלנית יכולה לעשות טראומות לילד.

ויש גם למידה אקטיבית של שפה עם חוברות ותמונות.

ילדים לומדים ככה אנגלית. 

חלק מתמודדים עם זה יותר בקלות וחלק פחות

אבל על הרבה זה כן הקשה..

דבר ראשון,

הכי חשוב זה הביטחון שלך בעצמך והילד

השמחה ,השלווה

והאמונה הפנימית בה' שיסדר את הדברים, בו  ובך.

זה דבר ראשון

דבר שני,

מנקודת מבטי לכל ילד יש קושי מסויים ההסתגלות לגן, וכשיש מחסום שפתי זה הרבה פעמים מתגבר....

לא מבינים מה החבר אמר לי,

מה הגננת מספרת על פרשת שבוע

אי אפשר להשתתף בריכוז

להתפתח אינטלקטואלית

להסביר מה אני מרגיש

מי דחף אותי

וכו...

וגם אחרי כמה חודשים

לחלק מהילדים זה די הכביד ....

בקיצור,

לדעתי לעשות כמה שיותר כדי שהילדים יגיעו עם שליטה בשפה כמה שאפשר

כמובן בנחת

ברוגע

ומה שתצליחו מעולה

מה שלא גם בסדר

וטוב שאת נערכת עכשיו, זה זמן מעולה!

אפשר להשמיע פודקאסטים עם סיפורים מעניינים כמו ספריית פיג'מה בספוטיפיי

להקריא סיפורים

להשמיע שירי ילדים

להשתדל לדבר בעברית אם זורם

לחשוף לילדים אחרים וכזה

ככה לעניות דעתי...

בהצלחה!!!

מעריכה כל כך כל תגובה פה.

היה קשה, מודה.

אבל ראו מעולה גם שהאולטרסאונט היה על הבטן ולא וגינאלי

כל החודש וחצי האלה שחיכיתי אמרתי וואי איזה מטומטמת מה חשבתי לעצמי 🤣🤣

בסוף כמובן היה משתלם...

גם כי בהתחלה לא תמיד רואים שק הריון/ דופק וזה יכול להלחיץ לשווא

וגם מעדיפה להתעכב כמה שיותר כי ברגע שאראה דופק יתחיל הלחץ והציפייה וההמתנה, כי זה יהיה מוחשי

תמיד זה היה אחרי שבוע 8,

נגיד בהריון הזה הגעתי בשבוע 10 (לפי חישוב שלי שעשיתי לפי ווסת אחרון)

ובסוף אמרו לי שההריון תואם לשבוע 8 בכלל

אז עוד סיבה למה להתעכב, אם הייתי באה על ההתחלה אז לא היו רואים כלום 

מהר וקל בע''ה ושתצאו בידיים מלאות ושמחותתתתת

אין לי עצות ועידודים אבל איזה ריגוש!! את ממש רגע לפני! איך אני מחכה בעצמי להיות רגע לפני😅

ניצלתי את הזמן לאמירת תהלים החיד"א, כל פעם על מישהי קרובה אחרת (לזיווג הגון, אחרי שהן כבר חיפשו הרבה...).

שתיהן הכירו את הבעלים שלהם לא הרבה אחרי הלידה. לא יכולה להגיד שזה רק בזכות התפילה, אבל זה היה מרגש בכל מקרה...

אז מציעה לך לחשוב על מישהו שיקר לך ואת רוצה להתפלל עבורו, ולהקדיש את הזמן לקריאת תהלים החיד"א לפי השם שלו.

תהילים החיד"א

(מקלידים שם את אותיות השם של מי שאת מתפללת עליו, בלי שם האמא, רק השם הפרטי, ואז יופיעו לך כל הפסוקים שצריך להגיד. למשל לשם 'אברהם' זה יתן קודם את כל פסוקי התהלים שמתחילים בא', אחר כך את כל פסוקי התהלים שמתחילים בב', אח"כ את כל פסוקי התהלים שמתחילים בר', וכן הלאה עד סוף השם. זה לוקח כמה שעות טובות לסיים הכל. מותר לדבר באמצע, רק בין פסוקים ולא באמצע פסוק).

חוויתי את זה לפני חודש וחצי

באמת שזה מורט עצבים...

עזר לי להסתובב בבי"ח (הייתי בעין כרם ויש שם קניונית)

לראות משהו מעניין.

ולחזק את עצמי שהכל מושגח ויהיה בדיוק בזמן הנכון!

רק מוסיפה אפילו שלא שאלת על זה, לגבי אפידורל.  גם אני ממש התלבטתי אם לקחת מראש או להתחיל זירוז ולראות איך יתפתח, בסוף לקחתי מראש וזו היתה החלטה נבונה ממש! פשוט לידה מיוחדת. יודעת שזה שונה ממקרה למקרה אבל זירוז יכול לכאוב ולהתיש מאוד ואז בד"כ נשים כבר רוצות אפידורל.  אז למה לא לקחת מראש ולחסוך את החלק הקשוח?

היה לי קשה לשחרר אפילו תודעתית, כאילו עם אפידורל אני פחות מתמודדת/גיבורה/יותר מפונקת וזה שטויות.

ממליצה ממש לקחת מראש...

בהצלחה ובשורות טובות בקרוב בעז"ה!🤗💗