פורום הריון ולידה (עמוד 4990)

מאד מאד קשה....  הרופא שלי אמר שכל גוף מקבל אחרת ניתוחים חוזרים באותו מקום, יש יותר קל ויש יותר קשה

 

היו לי כאבים מטורפים בבטן, באזור הצלקת... הלכתי כמה פעמים להבדק ואפילו עשו לי אולטרא סאונד וראו שהכל בסדר

 

רופאה אחת אמרה לי, זה אמור לכאוב, זה ניתוח בטן.... ועד 6 שבועות זה נורמלי

 

אני מציעה שתלכי להבדק ככה תהיי יותר רגועה, אבל כמו שכתבתי, זה כואב

 

סורי, תהיי חזקה! מבינה אותך!

אם לא מצאתי, כתבי שוב ואנסה להשיג לך

בתי חולים לבחירתך.

הרופאה שלי בכלל לא הפנתה אותי למשטח GBS ואני בכלל לא אהיה אצלה לפני הלידה שוב כנראה..

הרופאה שלי ממש לא חאפרית, היא המנהלת של המרפאה..

אז למה היא לא הפנתה אותי? או עשתה לי את הבדיקה?

 

של משרד הבריאות. כששאלתי את הרופא שלי, שכן הפנה אותי לזה, אם זה באמת חשוב לנה זה לא חובה?
הוא ענה לי שאם יש תוצאה חיובית אז צריך אנטיביוטיקה. ולאחר מחקרים וכו גילו שיותר פעמים האנטיביוטיקה הזיקה לאם או לתינוק, ולא היתה נצרכת. כלומר הסיכוי שיקרה משהו גם אם יש את החיידק הזה יותר קטנה בהרבה מהסיכון שיש בלקיחת אנטיביוטיקה בלידה ואחריה..

תוך כמה זמן יש תוצאות?

עשיתי יום שני אבל זה נשלח ביום שלישי (עשית בשעה מאוחרת יחסית שהאחיות לא היו כבר והרופא אמר לי להניח להם בחדר) ובתחילת שבוע אח"כ כבר היה תוצאות...

מוצאים שרידים של החיידק

Gbs היה חיובי בבדיקה הנרתיקית...
הבנתי שיש רופאים שמבצעים זאת כרוטינה, ויש שמבצעים רק אם מבקשים זאת מהם..

וזה גרם לו לדלקת קרום המח..

המיילדת בדקה וראתה שעוד אין תוצאות (עשיתי את הבדיקה באותו בי"ח שילדתי בו).

התוצאה הגיעה בשנייה שהתינוק נולד!! ו... חיובי!

אז אני לא קיבלתי אנטיביוטיקה כי לא ידעו שיש לי, אבל אותו לקחו במהירות ועשו לו סדרת בדיקות מדוקדקת.

ב"ה הוא לא נפגע מזה.

אבל כן, זה יכול להיות מסוכן.

 

בלי עין הרע

כשהייתי עוד בבי"ח ויצאתי עם בעלי בלילה לאכול גלידה אז בדיוק סגרו את הדוכן והמוכרת חזרה לפתוח במיוחד כי אני בהריון..חחחח

הכי קטע שיש כאלה עוד לפני האיחור מסתכלים על הבטן .. לא חסר סיפורים על חוסר טאקט.. תמשיכי כרגיל ואל תתייחסי

עזבי כל אחת רגילה לגוף שלה..לאיך שהיא ראתה באן של חברה/אמא/אחות..

את יפה,ומהממת..תהני!

ודוקא נהנית מהמראה החדש
ב'ה משמינה רק בבטן ולא בשאר הגוף.

סתם קצת בהלם מתגובות ישירות מדי..

איזה מעצבן!!!

למה אנשים לא חושבים לפני שהם פותחים את הפה??!
- בכול אופן, כל הכבוד לך על הסבלנות...

בהיריון התאומים שלי היו כמה שהתפלאו איך אני כ"כ שמנה בשלב מוקדם כזה, ואמרו ישירות: "בטח יש לך תאומים..."

הגדילה לעשות אחת שאמרה לי גם: "אז אין לך עוד הרבה זמן, נכון? תאומים נולדים בשבוע 34..." ובאמת, למרות שאפשר בהחלט לסחוב עד 38 - הם נולדו ב- 34. עשתה לי עין הרע...

אבל לקחתי את זה ברוח טובה למדי, ב"ה.

שונאת שכולם חופרים בבטן שלי

אמרו מקסימום עובר גדול..
חוץ מזה אמרתי למי ששאל איזה שבוע תמיד עניתי שבוע מתקדם יותר
ב 36 אמרתי 39...חחח

אבל כנראה שהיריון תאומים בתוספת זה שהוא השלישי (ולא רזיתי אחרי ההיריונות הקודמים...), עשו את זה לברור למדי...

"יואו..יש לך בטן קטנה מידי.." וכו'

אמא,סבתא ואחיות...

הכל ב"ה מעולה עם הפיצי שבבטן...

אבל זה מעצן!!!!!!!!!

או שתפרגנו...או שתסתמו!!

והתגובת של "למה דיאטה בהריון? " מי עושה דיאטה לעזאזל? אשמתי שזה מה שיש בגנים? למרות שבסוף ההריון הייתי בדיאטת שומנים אבל בגלל אבנים בכיס מרה... (ולא אני לא מתלוננת אפילו שמחה מזה אבל שונאת אנשים שחופרים לי בבטן)

גמלי יש בטן קטנה ומלא מלא מעירים לי.

וזה לא אכפת לי!

הכי כיף שבחודש 8 ואני לובשת את כל החולצות הרגילות שלי.

יש שם מישהו כבר . זה תפוס

אתמול חברה בטלפון שאלה אותי : "נו את כבר שמנה?"

סליחהההה

 

אם את בהריון מסתבר שהתשובה היא פשוט "כן" לא?

עם בטן שאי אפשר לפספס, וניגשה אלי גברת חביבה שעמדתי להדריך אותה. בלי להתבלבל היא שאלה :את בהריון או סתם שמנה?". יש לה מזל שהייתי בהריון...

לא יודעת מה להחליט...

שסליחה שיש לי בטן קטנה, וואוו איך שאת רזה, את בתשיעי? נראית מקסימום ברביעי ועוד הגיגים,

ועוד מה, בגלל שלא חושבים שאני בהריון אף אחד לא קם באוטובוס.....

למרות ההערות אני שמחה על הבטן הפיצית

היא בטח לא התכוונה לשום דבר רע

הם פחות בוכות בגיל הזה 

 

תראי, גם אני הייתי בטוחה שאעשה לנסיכה שלי עגילים מיד.

כי אני כזו אוהבת תכשיטים וגינדור וכו'...

ואיכשהו, כשהסתכלתי עליה בחודשים הראשונים הרגיש לי פשוט מיותר, ויותר מזה, לא שייך.

היא זו מלאכית, מושלמת ממש, עור חלקלק וטהור כזה, מה אני צריכה לתקוע לה מתכות מיותרות?

וכך דחיתי ודחיתי.

 

בסוף עשיתי בגיל שנה וחצי.

עבר מעולה ב"ה.

בעגיל הראשון לא בכתה בכלל, לא הספיקה לקלוט מה קורה,

בעגיל השני צרחה כהוגן- אבל בדיוק עשר שניות.

וזהו.

שום בעיות, שום זיהומים, כלום

 

וזה כ"כ מתוק!!!

 

פעם הבאה אעשה מוקדם יותר נראה לי, סביבות שנה, קצת קודם...

 

לא רואה סיבה לקלקל משהו בגוף בגיל כ"כ קטן.

אם כשהיא תגדל היא ממש תרצה אפשר לחשוב על זה שוב.

 

 

ולדעתי האישית זה גם לא יפה לקטנות כ"כ.

אני מחכה לגיל שתוכל לבחור.

והגיל הזה משתנה מילדה לילדה...
יש ילדה שבגיל 6 בשלה להחליט ויש כאלה שרק בתיכון...

אני ממש לא אוהבת שהורים עושים חורים לתינוקות!

(חוץ מזה שלדעתי זה פשוט לא יפה לתנוקות..)

 

אני חושבת שזה ממש משהו שהבת עצמה צריכה לבחור ולא ההורים שלה!

זה ממש מרגיש לי התערבות של הורים בחיים הפרטיים של הבת..

 

וסתם סיפור- פעם הייתי איפה שהוא וראיתי ילדה קטנה שפשוט צרחה כמה דקות.

מסתבר שההורים עשו לה חור אחד באוזן והיא לא הסכימה לעשות את החור השני..

אותי זה זעזע..

 

אז נכון שאח"כ זה כואב, אבל זה כואב מבחירה!

בדיוק בגיל שהן עדיין קטנות, אבל לא מידי (גם התנוך לא גדול מידי, ומצד שני היא מודעת וזוכרת)

זו המתנה ליומולדת,

אצל הילדה השניה-

כמובן כמה ימים קודם התחלנו להכין אותה ולדבר "מסביב" לעניין,

יהיו לך עגילים כמו לאחותך הגדולה, כמו לאמא...

הלכתי למקום שבו האישה מרחה לה משחה מאלחשת

ואח"כ עשתה לה את החור בעזרת מתקן סטרילי חד פעמי,

הילדה לא בכתה כלל ! היא היתה מרוגשת מאוד מאוד .

ובגלל שהיא דיברה מגיל מוקדם- לא הפסיקה לספר,

עד היום היא מתלהבת לספר איך עשו לה עגילים.

לעומת זאת בילדה הבכורה עשינו ג"כ עם המתקן הסטרילי

אבל בלי המשחה המאלחשת

הילדה צרחה ודי ריחמתי עליה.

 

אז אם מתכוננים היטיב ושמים לב לכל הפרטים-

אני ממש ממליצה!

אני לא עושה לפני גיל 3

וצריך לקחת בחשבון שלפעמים מתפתחת אינפקציה, אז למה בגיל הזה? כשהיא תגדל ותתלהב מהעניין, תעשי לה...

הילדה צריכה לבחור.
יש לי חברה שעשו לה בגיל מאוד קטן, והיא ממש לא אהבה את זה וזה ניסתם, ושוב פעם עשתה כי שכנעו אותה שזה יפה ושוב נסתם ואז באולפנה היא עשתה שוב כי היא רצתה, ומאז היא עם עגילים.
ואני חושבת שגם לתינוקות זה כואב, פשוט הן לא יכולות להגיד את זה.
בכללי, אצלי אמא שלי הייתה מגד, ואמרה שנעשה רק בגיל 18, עשיתי בגיל כמעט 19, עשיתי מבחירה, מאז לא היה לי יום אחד בלי עגילים. אז זה מוגזם, אבל אני מאמינה שהילדה צריכה לבקש, וגם להבטיח שתמיד תהיה עם עגילים, כי זה לא טוב לאוזן לחורר אותה הרבה (ככה החברה שלי סיפרה, שזה עושה בעיות).
זהו, באתי לאזן.

ועשיתי לבד בגיל 14

אני זוכרת שתמיד בתור ילדה קינאתי באלו שהלכו עם עגילים והיו יפות ומגונדרות

מאז שעשיתי, אני כוווול הזמן עונדת.

יש לציין שבגיל 14 מאוד כואב לעשות

ובגיל קטן פחות כואב והתנוך יותר רך.

 

נראה לי שהיא אמרה לי שבגיל 12 אוכל לבחור אם אני רוצה או לא. נראה לי שהיו זמנים בתור ילדה קטנה שרציתי, אבל כשגדלתי קצת נעלם הרצון, ולא חזר עד היום

אקדח כזה שזה חד פעמי וזה לא כואב כל כך. גם אני עשיתי בגיל מאוחר..

זה הכי חמוד .
אפילו לא בכו

תקפידי לסובב מידי פעם את ההברגה, אצל הבת שלי [בגיל יותר גדול] התנוך "בלע" את הבורג לא ראו אותו בכלל היתה רק נפיחות ואם לא הייתי שומעת על מקרה כזה לא הייתי חושבת את הרעיון....

לגבי הגיל, החלטה שלך, אנחנו חכנו שהבנות יבקשו [אחת הייתה בת 3 והשנייה ביקשה בת שנתיים]

א. תינוק זה הבריאה הכי טבעית וטהורה, ואין צורך בשום תוספות. הם יפים וחמודים גם בלי הדברים האלה.

ב. זה לא הוגן לעשות את זה לתינוק מבלי לשאול אותו האם הוא מעוניין. מבחינתו זה כאב מיותר. זה כמו להרביץ לו מכות

    (לא נורא, הוא ירגע תוך שנייה בגיל הזה...).

ג. אני עשיתי חורים בגיל 19, ולא צריך לעשות מזה סיפור. קצת כואב לשנייה ועובר- אבל מבחירה.

ד. בחודשים הראשונים אחרי שעשיתי חורים, היה לי פעמיים-שלוש אינפקציה, וגם ככה תינוקות רגישים אז בשביל מה הם

    צריכים את זה.

וגם לי עשיתי לבנותי וגם לי אין

לא מבינה למה אני צריכה לחורר את עצמי אבל אני גם על עקבים לא אלך בחיים כי זה לא נוח

לדעתי לטפל בקטנים גם ככה קשה אז למה להוסיף עוד מטלות?

במקום שהוא לא בטיחותי - הרבה עברינים - ירצו לשדוד את זה וחבל על האוזניים 

ולאחיות שלי גם- אחת בגיל שנה והשניה בגיל שנה וחצי..

לא חושבת שיש עם זה בעיה חוץ מזה שכקטנים העגילים צריכים להיות מזהב כדי למנוע אינפקציה...

כשהייתי קצת יותר גדולה היתה תקופה מאוד ארוכה שלא הלכתי בכלל עם עגילים וזה לא הזיז לחי שיש לי חורים באזניים..

 

ככל שגדולים יותר הכאב יותר גדול..

אני עשיתי לבנות שלי בגיל חודש ואחרי חודשיים החלפתי לגולדפילד ולא קרה שום דבר.
עד היום הם עם העגילים האלה.
אני אוהבת עגילים זה מוסיף הרבה חן

לעבדים שלא מוכנים להשתחרר בשמיטה.

לעשות לתינוקת פעולה כואבת, שפוגעת בגוף שלה (אפילו אם זאת פגיעה קטנה) בשביל משהו שבעינייך הוא יפה, נראה לי פשוט לא בסדר.

גם לילדה גדולה יותר, בגיל 2-3 ואפילו 5-6 שמבקשת זה לא בסדר בעיניי, כי בגיל הזה הן עוד לא מסוגלות להבין מה הן מבקשת בכלל, ובגיל כזה הבקשה היא בדר"כ פשוט שיקוף של מה שהאימא רוצה, ולא רצון אמיתי של הילדה.

כשתגדל, ותגיע לגיל שבו היא לוקחת לפחות אחריות חלקית על החיים שלה.

 

ולגבי הענין של הכאב. גם בגיל מבוגר בהרבה זה לא כ"כ כואב, אני (לצערי הרב עד מאוד) עשיתי חורים לבת מצווה, וזה לא כ"כ כאב

אם את מדברת על התנ"ך, אפילו לרבקה אמנו היו עגילים.
אז בלי שטויות...

וההתנגדות שלי לעגילים לתינוקות וילדות קטנות לא נובעת מכך שבתנ"ך מצויין שעשו חור לעבדים, כי אם מכך שמדובר בפגיעה בתינוקת/ילדה חסרת ישע וחסרת יכולת להתנגד או לא להסכים, עבור הנאה אישית של האימא.

זכותך לחלוק, אבל אפשר לדבר קצת יותר יפה.

צודקת!
הורמונים....

אין לעגילים לתנוקת שום תועלת

וזו גם הוצאה כספית - אולי עדיף שאמא פשוט תפנק את עצמה לדוגמא תקנה לעצמה עגילים חדשים?

באופן עקרוני לא הייתי עושה.

לחורר אותה שלא מדעתה,

לא מדברת על הכאב הרגעי, שהוא כאמור רגעי, וזניח.

אבל זה גם התעסקות אח"כ ועלולות לעיתים להיות דלקות וכו'.

בשביל מה? ליופי? חמוד?

לא חסרים בגדים מהממים לקטנטנות (היום ילדים הם בחזית האופנה...)

ואביזרי אופנה- סרטים,קשתות לשיער, שרשרת חמודה...

למה לחורר??

למרות שהרופא שלי לא מתרגש מהמשקל המכובד [כי כולם היו סביב ה4] הוא אומר שתלוי איפה אלד וכמה הם "ראש קטן" בנושא....

ומשקלים מכובדים גם מעל 4 ב"ה לידה וגינאלית. כן,חלקן התחילו בזירוז.

סכרת

ולידה רגילה.

מחר יום חדש

מתוק ומלא בסוכר...

כנ"ל עם סכרת... כמה אפשר??

 

אבל מחשבה אחת לחיזוק שהתחדשה לי היום: אני מדמיינת את התינוק שלי בעוד 30 שנה, בצורה הכי טובה שאני רוצה. נו, בשביל זה - לא שווה תהשקעה??

גם אני עם סוכרת היריון, וכאחת כזו מזדהה מאוד עם הקושי המטורף הזה של איפוק ורעב דווקא בהיריון. זה קשה ברמה שמי שלא עוברת לא מדמיינת מה נחסך ממנה...

תקשיבי טוב, חריגה חד פעמית היא כ"כ שטויות, שאל תאכלי לעצמך גם את הלב עכשיו בנוסף ללביבה ולפיצה.

זה ממש מיותר.

את בן אדם, ויותר מכך, אישה הרה, והכי הגיוני בעולם שזה יקרה...

 

את יכולה סתם בשביל ידע כללי למדוד סוכר אחרי חריגות כאלו שקורות לך, ולראות אם באמת הקפיצו לך את הסוכר או שסתם נלחצת.

אצלי היו כמה פעמים שנשברתי, מדדתי אחריהן סוכר והכל היה מעולה!

בהצלחה ושיהיה תקין בע"ה!

אותו לשעה היעודה...

ולא אליהם..

כשאת צונחת מותשת ואומרת לו

"אין, היא כל אבל כל הערב הייתה בידיים... אני גמורה!!"

תעקבי, תבדקי אם הכאבים מתגברים והמרווחים מצטמצמים.

 

לא רוצה לייאש אבל תהליך כזה יכול לקחת גם שבועיים (בשבילי זאת תקווה כרגע)

 

בבריאות!

ילדתי בסוף ב41+6..

מקווה שהבנות פה יועילו לך יותר ממני.
שיהיה בהצלחה.

יכול להיות הריון ויכול להיות שלא.
אישית הייתי בודקת

לעשות גרפס כדי למנוע אי נוחות אחרי האכילה, מנשא מנשא מנשא... זה יעבור, הוא יגדל קצת ויפסיק להיצמד אלייך. יתעניין בדברים וישחק. כרגע הוא יירגע כשיהיה במגע צמוד איתך, בין אם זה בהנקה ובין אם בשינה במנשא. זה לא קל לגב אך מאפשר ידיים פנויות, נוחות ושקט לו ולך. ספרי לי אם זה עזר. זה פשוט פלא הדבר הזה! אצלי אין כזה דבר לאכול וישון בעריסה. דבק. לכן מנשא מאוד עוזר לי.

הוא ישן לילה? כמה שעות? יכול להיות בהחלט שהוא מפצה על הלילה...
נתקלתי ב2 הסיבות אצל המתוקה שלי (בת4 חודשים קורה גם עכשיו)

לגבי השאלה האחרונה - אז נראה לי שההגנה יורדת. לפי מה שמחקרים אומרים גם מוצץ מוריד את ההגנה. כנראה שכדי שההורמונים של ההנקה יעבדו כמונעי הריון צריך להניק בקצב מאוד גבוה - גם בשביל אוכל וגם בשביל הרגעה והרדמה.

 

לגבי ההירדמות בזמן ההנקה - זה ממש טבעי. זה פשוט מעייף, ובנוסף יש בזה הורמונים מרדימים... כלומר, מאוד יכול להיות שהוא נרדם לפני שהוא סיים לינוק. אז כמו שאמרו לך - תנסי להעיר אותו עוד כשהוא עליך ולעודד אותו להמשיך לאכול. 

 

וכדי שהוא לא יתעורר כששמים אותו בעריסה - אני אישית למדתי שהדרך הטובה ביותר היא לשים אותם עלי במנשא (כמו שכבר אמרו לך כאן) במקום בעריסה. הם ישנים הרבה יותר טוב ולפרקי זמן ארוכים יותר בתוך המנשא (ככה לפחות היה אצל השניים שלי).

 

וסתם לידיעה כללית לגבי לתת בקבוק עם חלב שאוב - חלק מהיתרונות של ההנקה זה שהגוף מתאים את הרכב החלב לצרכים המדויקים של התינוק בכל שלב ושלב (אפשר אפילו לומר בכל יום ויום). חלק מהמנגנון שלפיו הגוף "יודע" מה התינוק צריך קשור למגע של הפה שלו בפטמה. לכן, כדאי ועדיף להניק ישירות מאמא.

 

ותזכרי שזאת תקופה קצת מתישה שעוברת ב"ה. צריך לאזור קצת כוחות בשבילה ולנסות להסתכל על התקופה הזאת בעיניים שמחות

הוא ישן יותר בלילה, ויכול לרווח את האוכל לארבע שעות במקום שלוש/שתיים וחצי

רכשנו מנשא בשביל זה, אבל בלילה זה קשה..

אני אהיה חייבת לשאוב כי חוזרת ללימודים עוד שבוע וחצי..אבל אשלב עם זה הנקה בעז"ה

אז "אנא נסו שוב מאוחר יותר". בהצלחה ובשורוטובות בע"ה!!

בהריון הפעם קיבלתי פעמיים תשובה שלילית ובכל אופן היה בסוף חיובי

אם את מסוקרנת לדעת מהר - לכי לעשות בדיקת דם (במאוחדת לא צריך הפניה )

ועוד היום תדעי אם כן או לא

אל תשכחי לעדכן אותנו!!!!

 

הבן השני שלי בן 4 הייתה לי תשובה שלילית..ואחרי שבוע חיובי!

אם אחכה עוד שבוע בלי לעשות כלום זה יהיה בסדר?

אין בזה שום חשש של הריון שלא ברחם שאח"כ עושים הפלה?

אבל לאמא שלי אפעם לא עבד הבדיקות הריון וגם בדיקת הדם, ראו רק באולטרסאונד וגינלי.
בהצלחה!!
בשורות טובות בעז"ה!!

מה שלומך??

אכן, אחד הילדים החמודים ניצל רגע של מחשב פתוח...

 

ברגע הראשון חשבתי שזה התינוק, אבל לא נראה לי שהוא היה עושה סמיילי, כנראה שאחד מהגדולים יותר אחראי לענין.

התינוק התהפך לך ולכן את מרגידה כרגע את הלחץ של הראש למטה

לגבי הכאבים אין לי מושג, זה עבר לך?

אם לא תפני לרופא 

יתכן והעובר נמצא נמוך מאוד וגורם ללחץ... אני חושבת שבמקרה כזה כדי לנסות ולנסות ךשכנע אותו לעלות קצת...

המצב שאת מתארת עלול לגרום לפתיחה (של 2 בערך) מכנית... אבל ממש לא בהכרח... כדאי לבדוק כדי להיות רגועה...

 

יתכן והרופא ידריך אותך לשכב יותר בשבועיים הקרובים, עד חלוף זעם...

 

אם את ממש לא רוצה ללכת לבדיקה (לדעתי כן כדאי להיבדק), את יכולה לנסות להרבות במנוחה.. ואולי לנסות לשכב כשאגן מוגבה (על ידי כריות, או משהו דומה...)

בהצלחה!

מתי עשית אולטרסאונד פעם אחרונה? באיזה מצג העובר היה? נשמע שהוא התהפך למצג ראש... בכל זאת נראה לי כדאי לבדוק?

בכל ביקור בשירותים. בדיוק כמו שאת מתארת, מרגיש כאילו הנרתיק הולך להיפתח עוד רגע והראש יציץ החוצה...

זה קרה די בחפיפה לכך שהוא הגיע למצג ראש.

אני לא הלכתי לבדוק את זה, אולי צודקות הבנות שאומרות שבשלב כזה כדאי לבדוק אם לא לוח מדי ופותח משהו...

(בעצם, כן בדקתי פעמיים בתקופה זו אורך צוואר והיה תקין... פשוט הייתי צריכה לעקוב אחריו בכל מקרה, בלי קשר ללחץ בנרתיק )

אני בכל אופן למדתי להתעלם מזה. לומר לעצמי בכל פעם שזו רק תחושה והכל סגור ובסדר.

בלידה אגב אמור להיות קל יותר כשהראש מאוד נמוך....

 

חחחחח אכן התהפך ממצג ראש לעכוז....!!!!!!!!!!!! העיקר שיהיה בריא...

 

והלחץ נובע מזה שבתהליך הוא ירד מעט...והעכוז שלא המכובד לוחץ... מקווה שיתהפך מחדש!

 

תודה לכולן.

אבל השאלה אם זה קשור ללחץ דם גבוה

אבל מה שלא יהיה את חייבת חייבת למצוא שיטה לשתות יותר

מיץ ענבים, פטל, חלב לא יודעת מה 

חצי ליטר זה בדיחה ומסוכן להריון

חוסר שתיה מביא להתייבשות שגורמת לצירים מוקדמים 

לפי ההמלצות החדשות אישה בהריון זקוקה ל2.3 ליטר ביום!!!!!!!!

שימי לך בקבוק קטן לידך כך שתראי אותו 

ותשתדלי לרוקן אותו כמה שיותר,

וכמובן למלאות מיד בחזרה,

אם אין לך בעיית סוכר אז אולי לעשות פטל חלש , לי מאד עזר בהריון האחרון,

אם את בהתחלה ואם תשתי הרבה תקיא אז אולי זה איך שהוא סביר

אח"כ זה ממש  ממש מעט שתיה (וזה לא טוב) - אולי כדי שתתחילי למצוא רעיונות שיקלו עליך להכניס עוד נוזלים לגופך ,

כמו : מרק, חלב, מיצים טביעים, ארטיקים וכו'...

אבל לחץ דם גבוה עלול להצביע על רעלת הריון - איזה שבוע את? האם את במעקב בנוגע לזה?

לגבי כמות המים - תלוי מאוד במה שאת אוכלת. כשאוכלים סוכר או נתרן (מלח, חומרים משמרים) או בשר - צריכים לשתות יותר. רוב העולם המערבי צורך הרבה סוכר ונתרן (ובשר).

היא מדדה לי לחץ דם ואמרה שהוא גבוה, ובפעם הבאה (עוד 4 שבועות) היא תמדוד לי שוב

ואם יהיה גם גבוה, אצטרך להיות במעקב.

לא ברור לי אם יש חשד ללחץ דם, למה הבדיקה הבאה רק בעוד 6 שבועות???

 

אז לפי דעתך כמות המים שלי יכולה להיות מספיקה?

אני לא אוכל חטיפים, עוגיות ושות',

יותר סנדויצ'ים בריאים, פירות וירקות.

 

כמעט ולא אוכלת בשרי כרגע. כמעט רק בשבתות.

ואם את מקיאה אז בודאי לשתות יותר כי את מתייבשת בכפול , מחוסר שתיה ומזה שמה שכבר יש לך בגף יוצא החוצה 

התייבשות זה דבר מאד לא נעים מנסיון!

ומגיעים לזה מאד מהר בשבוע כזה

אז שמרי על עצמך 

ושיהיה בקלות!

וסליחה על התיאור (ועוד יותר סליחה ממי שבאמצע האוכל למשל אני) אבל יודעים לפי צבע השתן

הוא אמור להיות צהוב בהיר כמעט שקוף צבע ככה יותר מזה אומר שאת לא שותה מספיק

פיפי לבן - זה מצויין

פיפי שקוף - אתה אלוף!!

לשתות כשאת צמאה (וכמה שפחות לבלבל אותו עם משקאות חמים וממותקים).

רעלת הריון מתפתחת אחרי שבוע 20. לא יודעת מה המשמעות של לחץ דם גבוה בשלב כזה של ההריון... בשליש שני בדרך כלל לחץ הדם יורד ולא עולה

אולי זה בכלל כי היית מתוחה לקראת הבדיקה או מתוחה באופן כללי בזמן האחרון. כמה פעמים נמדד לחץ הדם? והאם התוצאה היתה זהה או דומה בכל הבדיקות?

 

יתכן שהרופאה עצמה מניחה שמדובר במתח שלך ולכן היא לא מודאגת.

 

אם התוצאה היתה רק מעט מעל התקין לעניות דעתי אין לך מה לדאוג, הרופאה כנראה רק ציינה שיתכן שיש כאן מגמה שאולי מתפתחת ושצריך לעקוב אחריה. מצד אחד מחובתה לציין זאת, מצד שני באופן מצער רופאים לא נוטים להוסיף דברי הרגעה על האבחנה שהם נותנים.

ולא הייתי במתח..

למה מתח?

זה הריון שלישי ואני מכירה את הפרוצדורה.

 

 

חשוב להקפיד על שתיה ולהוריד מלח וקפה.

אם כך כנראה לא מדובר בתוצאה גבוהה בגלל מתח.

 

 שבוע 13 נשמע מוקדם מדי לרעלת הריון. האם סבלת מלחץ דם גבוה גם לפני ההריון?

חשוב באמת להיות במעקב.

זה לא מדאיג מאוד כרגע - ראית בעצמך שהרופאה לא קבעה תור לבדיקה בזמן הקרוב.

 

רעלת הריון מתפתחת, כמו שציינו כאן, מאוחר יותר - משבוע 20 ואילך והוא כוללת תסמינים נוספים מעבר ללחץ דם גבוה :

חלבון בשתן ובצקת  - בעיקר בכפות הרגליים.

 

אם את מאוד מודאגת, כדאי לגשת לבדוק את לחץ הדם אצל אחות קופת חולים או טיפת חלב מדי כמה ימים עוד לפני הבדיקה הבאה אצל רופאת נשים. כך תדעי אם מדובר במגמה או בקריאה חד פעמית של לחץ דם גבוה.

 

בינתיים - ואת זה אני כותבת בזהירות - תשתי מים במידה - לא פחות מדי ולא יותר מדי - כי כשמדובר בלחץ דם גבוה שמקורו אינו ברעלת הריון מוטב דוקא לצמצם נוזלים כדי להפחית את נפח הדם - לצורך הדוגמא לחולים שסובלים מלחץ דם גבוה נותנים תרופות משתנות כלומר, תרופות הגורמות לגוף להוציא יותר נוזלים דרך השתן. לא נותנים את התרופות הללו במהלך ההריון.

 

אני איני רופאה, אני הומאופתית. אם אכן מדובר בלחץ דם גבוה יתכן שניתן להועיל בעזרת הומאופתיה. אני כותבת יתכן כי זה משתנה ממטופל למטופל וכן התרופה ההומאופתית היא אישית ומתאימה למטופל ספציפי.

 

אם תרצי צרי איתי קשר לגבי טיפול.

 

בברכת הריון קל, בריא ונטול דאגות.

קורית מאוחר יותר.

עזבי, זו בדיקה מספיק חשובה בשביל לא לקחת עליה סיכונים.

גם העובר שלי היה קטן כשגילו את סוכרת....

ופעמים יש קפיצה בשבועות האחרונים ולאו דווקא עכשיו