פורום הריון ולידה (עמוד 5091)

אבל ממה שאני יודעת עד 6 שבועות זה לגמרי נורמאלי.

 

אני הייתי מחכה.. קורה הרבה פעמים שהדימום חוזר, בטח שאחרי שבוע.

קרה לי בשתי הלידות.
יכול להיות וסת ויכול להיות שהרחם ממשיך להתנקות
זה הגיוני עד סיום משכב הלידה
בדיקת רופאה ואולטרה סאונד אחרי 6 שבועות יאשרו זאת.

הדימום בא והולך- לפעמים נראה שכבר נפסק ואז פתאום מופיע דימום חזק כמו שתיארת..

צריך להתאזר בסבלנות עד שהגוף יתנקה מהלידה.

בהצלחה !

שהדימום הולך ונחלש, בגדול.

כלומר, אם יש לך דימום מאוד חזק של אחרי לידה לאורך זמן, אז כדאי מאוד ללכת לרופא נשים, לוודא שח"ו אין איזה דימום פנימי.

רק פעם אחת וזה עשה לה עצירות במשך שבוע אז אני לא מעיזה לנסות שוב...

מקוה שזה לא כ"כ נורא..

 

לפי משרד הבריאות חייבים לתת עד גיל שנה
לא יודעת כמה זה לא נורא
תתייעצי עם רופא הילדים...

יש כאלה שסוג אחד מפריע להם מאוד והשני פחות. 

עושה פעם ב 4 ימים, אבל היום לתדהמתי עשתה פעמיים, לא יודעת אולי הם מתרגלים?? אין לי מושג, וגם היציאות שלה כהות

בהצלחה

אישית, מעולם לא נתתי תוסף ברזל. והברזל שלהן (בדקתי) תקין. אולי לאחת טיפה יותר נמוך, אבל באמת היא אוכלת פחות טחינה מהשניה...

 

 

אם את לא מרגישה שזה משפיע על ההנקה אז אין כל בעיה. תהני!

קפה זה רעל ממקר, שלטא מומלץ בשום כמות, וכמובן שלא בהריון ולא בהנקה.

ראי מפורט: קפה

ויש מחקרים שהראו שהוא בריא,
כל דבר במידה הנכונה

אבל ברור שזה לא דבר בריא. זה רק מוציא לנו נוזלים מהגוף ולא נחשב שתיה..

אני ממליצה בחום להמנע
יש לך 2 סיבות טובות מאוד לכך ;)

אם את מכורה כמוני
יש את הקפה המדהים של טסטרג'וייס
נטול קפאין וטעים להפליא.

לא יודעת כמה זה מוכח
אבל מנסיון נוסף, קפאין בהנקה גורם לילד לעירנות יתר
כך שלקראת הלילה תשתדלי להמנע
(אם בא לך לישון כמובן)

בקפה נטול קפאין יש קפאין, אך בכמות קטנה יותר

והוא מלא בחומרים אחרים גרועים ממש כך שלא בטוח ששווה לשתות אותו במקום קפה רגיל

מכורה שמתקשה להיגמל, לצערי...

אנחנו ראינו את שלנו בשבוע 9 וכבר הוא היה ממש עוברון,בעל ראש ,בטן וגפיים!!!!!!

בשעה טובה
אחת הבדיקות המרגשות.

רוב הסיכויים שכבר תראי את הקטנצ'יק
אבל הוא נראה בשלב זה כמו בוטן
ואם עדיין לא נבדקת, בטח גם יצפה דופק

בהצלחה ותהני מכל רגע!

והם נותנים החזרים גם אם נסעת במונית, רק תביאי קבלה. 

בלניאדו יש אפשרות לביות מלא וגם לביות חלקי, הם ממש זורמים עם האמא.. ועכשיו בכלל שיפצו שם את מחלקה א' ואמרו שהיא שווה ומהממת..

בבילינסון הבעל יכול להיות ליד אשתו כל היום פרט לשעות מנוחה (בין 14-16 ואחרי 22:00)

בכל מקרה מותר למלווה אחד להיות כל היום מחוץ לשעות הביקור כך שאם את רוצה שתבוא חברה או הורה במקום בעלך זה אפשרי.

לגבי ביות אני לא כל כך מעודכנת כבר (הקטנה בת 4.5) אבל אני יודעת שכחלק מההתנהלות התינוק לידך בכל מקרה בחמש בבוקר להנקה (כשעתיים) ואחרי זה מ 9 בערך ועד מנוחת צהרים ואחר הצהרים עד שעות השינה.

בקיצור מדיניות בית החולים היא ממילא ביות חלקי.

את יכולה לבקש שיעירו אותך בלילה להנקה, ואפשר שלא.

אני לא יודעת אם אפשר שהתינוק ישן איתך (ביות מלא), מניחה שיש חדרים שכן כי זה נוהג שנהיה נפוץ מאד בין בתי החולים.

אפשר גם להתקשר ול.שאול

אישית אני יכולה לעזור לך יותר בבי"ח בירושלים ובמרכז.

מה הנהלים לגבי הבעל בהדסה עין כרם?  ובכלל אם יש לך יותר פרטים על המקום - אשמח תודה!

מגיע לך גם לילה חינם בהדסה בייבי,אחרי השיחרור.

יש אפשרות לביות חלקי ומלא.

ממליצה בחום על עין כרם.

מישהי מכירה את קפלן ברחובות?

איך אפשר להגיע לסיור? צריך להתקשר ולקבוע מראש? למי מתקשרים?

 

אם מישהי בכל זאת יודעת לגבי רמב"ם אני אשמח לתשובה.

ממש חשוב לי שבעלי יוכל להישאר איתי ואם הם לא מאפשרים את זה אז כנראה שנלך על האופציה של לניאדו.

בשביל הלידה 09-8609500

 

ובכללי- הבנתי שעכשיו המחלקה שופצה, אז אם ככה אני ממליצה. (באמצע השיפוץ היה עומס והיו יולדות במסדרון וכו..)
החדרים מאוד נוחים וטובים, הצוות נחמד מאוד.
 

ברמב"ם אפשר להיות עם התינוק כל זמן שאת ערה. לא משנה באיזו שעה. זה עדכני ללפני שנתיים....

ברמב"ם יש המון שעות ביקור כך שבפועל הבעל יכול להיות איתך המון שעות. אצלינו בלילה הראשון אחרי הלידה היה עם תארים מאד מיוחד אז נתנו לבעלי להשאר יותר זמן.

ב"ה ילדתי בשבת לידה ראשונה בבי"ח לניאדו, זכיתי למיילת מקסימה מקסימה לא זוכרת כרגע איך קוראים לה,

ילדתי שם מתוך ברירת מחדל כי פחדתי שלא אסיק להגיע לשערי צדק ולא רציתי ללדת באמבולנס.. וגם חיפשתי בי"ח דתי.

היתה לידה מקסימה ב"ה אך ב20 דקות האחרונות התחלפה מילדת.. המילדת הראשונה נשארה איתי עוד רבע שעה כדי לסיים את הלידה אך מאחר וזה התעכב קצת היא הלכה, אחרי 5 דקות ילדתי את בני הצדיק, מכאן היתה לי חוויה מאד לא טובה שכדי לא לבייש את הבי"ח לא אפרט.. אם זה מעניין אותך צרי עימי קשר אישי.

תלוי בצוות בלי כל ספק!

בכל המקומות יש את הבעיה של החלפת מיילדות

ובכלל על מי נפלת....

לניאדו מאוד מקשיבים ליולדת

וכמשהו לא כל כך התאים לי

אמרתי להם, והם מיד הקשיבו

דווקא במקומות אחרים (בעיקר בצפון)

היה לי קשה מבחינה דתית

שבת, נוכחות הבעל (עזרה פיזית שלא היה ברור להם למה הוא מתחמק) ועוד.

מאז אני נוסעת מרחק

ויוצאת לפני הזמן

העיקר להגיע ללניאדו

(או מקום דתי אחר)

 

נכון שהאמבטיה קטנה, אבל תוך כמ החודשים בכל מקרה מעבירים למצב ישיבה.

לא מכירה משהו דו כיווני...

לגבי העגלות שרואים ברחוב, עד שאת לא משתמשת בהם את לא יכולה לדעת אם הם באמת טובות. כמה חברות קנו עגלות שנראות מעולות והם מקטרות שהעגלה רחבה מידי, לא נוח לנסוע בחתבורה, לא נכנס לבאגז', כבד מידי במדרגות וכו'

וחוץ מזה- אני רק בתחילת הריון (שבוע 8) וכבר סובלת מצרבות איומות...

מה זה אומר על ההמשך???

תמיד היה לי רק בסוף....

http://www.yeldimdim.co.il/m-ktvotvsikor/m-ktaryomvlda/m-toflbaryonnn

כתבה שלי עם כל התשובות וההקלות על תופעות לוואי

זה מאד מרגיע.

 

אבל למה את סגורה דווקא על תרופות סבתא?

 

אני סבלתי מכאבי גרון נוראיים וכשהלכתי לרופא הוא אמר שזה נגרם מהצרבת והביא לי כדורים וב"ה תוך שבוע עברו לי הצרבות.

לטווח הארוך הוא מגביר צרבות.

אני ממליצה לסיים לאכול כמה שעות לפני השינה...

 

מה לעשות;)
נכון שאחכ זה אומר שיהיה עוד צרבות ,בכל מקרה הצרבות בהריון לא נגמרות עד הלידה...
לי עזר קולה

שברגע שמתחילות הצרבות, גדל אצל הקטן שיער??

 

[אגב מישהי מכירה ביסוס לדברים?]

רק יודעת שלגיסתיהיו צרבות כל ההריון והילדה נולדה ללא שיער בכלל...

ואצלי בדיוק ההפך....

טוב, בכל כלל- יש יוצא מהכלל...

לא סגורה רק על תרופות סבתא,

אבל הסוכריות האלה ללא מרשם לא עזרו

ואני מעדיפה לא לקחת כדורים רציניים יותר אם יש בררה.

ולגבי השיער- ת'אמת שראיתי איזשהו ביסוס מדעי לזה (אותו הורמון- אולי אסטרוגן? שמשתחרר וגורם לשניהם)

אבל אני מניחה שיש יוצאים מן הכלל,

והם גם אמרו שם במאמר שהם לא סיימו לבדוק את זה לגמרי...

בכל מקרה-תודה!

יום נפלא

שזה בעצם מיץ תפוחים חם.

אני מכינה מהתרכיז בפחית, שהוא בלי סוכר, ומים חמים כמו תה. לא צריך סוכרכי זה כבר מתוק, ועוזר ממש.

אפשר גם להכניס מקל קינמון אם את אוהבת.

לי זה ממש עזר לצרפות, וגם נתן אנרגיה, שגם זה מועיל

בהצלחה

ממש מכבים את האש.
אותי הצילה תרופה בשם קונטרולוק שהיא די יקרה.אבל הספיקה פעמיים בשבוע ולא כל יום.
הכי עוזר זה ללדת כמובן.

פלפל!! בהריון זה פשוט הציק לי הצרבת. ופשוט עקבתי אחרי מה אני אוכלת וזה מה שמצאתי!!

 

טיפים:

 

-מאוד עוזר מים קרים הכי מה שאת יכולה לשאת (הכוונה לעוצמת הקור!)!!

 

-ולהמנע כמה שיותר מחומץ או חומצת לימון שזה גם אחד הגורמים לצרבות

 

-וגם אני שמעתי על מלפפון שעוזר לי לא!

 

-שמעתי על כאלה הסובלים מצרבות, עקב דברים מטוגנים אולי אחת הסיבות לצרבותך!!

 

בהצלחה ורפואה שלימה!!

 

תשתי ישר כוס וחצי חלב קר בלגימה -כאילו,בלי להפסיק באמצע...

ואם את בשרית- אז סוכריות מציצה של tums ממש עוזרות- מסוכריה אחת עד ארבע בשעת הצרבת...

כדאי לך לפנות לרופא. יש גורמים שונים וצריך לבדוק מי אחראי לכך אבל אם זה על רקע הורמונלי אפשר לעזור להפסיק את הדימום וחבל על המתח המיותר. 

את עצמנו סתם. גם אם בטוחים שזה אוסר- שואלים. 

אם לא ראית בצורה שאוסרת ולא אסרת את עצמך

אבל תלוי איפה מצאת אותו, ומה הגודל.

 

הרב (של מכון פועה) ענה שמותרים במגע, אבל אם רוצים לקיים יחסים - לחכות 24 שעות נקיות (מהכתם האחרון).

כדאי בכל אופן שתשאלי בעצמך (תפרטי טוב )

בשורות טובות!!!

כך שמזה לא ממש אפשר לדעת.

וואי.. רק שלא נתאכזב..

בהצלחה - שכל משאלותיכם יתגשמו לטובה - בהקדם  

צריכה להיות לפחות מעל 10 ויש אומרים מעל 20 לפחות.

 

אז אם זה 4 ומשהו זה כנראה עדיין לא הריון, אבל אולי בדקתם מהר מידי? אולי תחכו שיהיה איחור גדול יותר? שתתבשרו בשורות טובות בע"ה!

1. כל אחת זה משהו אחר לגמרי. אפשר לא לקבל מחזור בכלל, ואפשר לקבל אבל ממש לא סדיר (כל 50 יום נגיד או בבלאגן פעם ככה ופעם ככה) ואפשר שהוא חוזר ודופק כמו שעון. וכל זה נכון גם בהנקה מלאה וגם חלקית..

 

2. אין כ"כ דרך.. אולי הפרשות של ביוץ, אבל זה לא שיטה משו, לא תמיד מבחינים.

 

3. קודם כל יש ביוץ, ורק אחריו אם אין הפריה המחזור מגיע.. מחזור לא מתחיל מעצמו בד"כ.. אבל יש מקרים בהנקה שיש מחזור בלי ביוץ.. כי הגוף לא מספיק חזק בשביל לבייץ טוב.

במחזור החודשי מופרשים הורמונים שונים בזמנים שונים.
הורמון ייצור החלב "פרולקטין" מפריע להורמון שמביא להבשלת הביצית, אבל לא להורמונים האחרים של המחזור. כך שלעתים מופרש הורמון להבשלת ביצית ברמה שלא מביאה להבשלה של ביצית, אבל כן מספיקה להניע את שאר תהליך המחזור.

זה שתי מערכות שונות שעובדות יחד אך לא תלויות אחת בשניה כשאין הריון.

רק אם יש הריון הן תלויות אחת בשניה והופכות למערכת אחת.

 

יש מחזור של הרחם, ויש מחזור של השחלות.

 

אולי בעתיד אפרט יותר, היום יום שישי...

עכשיו קיבלתי...שונאת אבל ממש שונאת מחזור והרחקות לא מסוגלת לסבול את זה...

יש מחזור לא ביוץ גם ללא הנקה. יש אפילו נשים עם מחזור סדיר שלא מבייצות כלל.

הנקה יכולה לדחות את המחזור בכלל או לגרום למחזור לא סדיר. השפעת ההנקה על מחזור שונה מאישה לאישה. יש נשים שגם הנקה פעם ביום דוחה להן מחזור, ויש נשים עם מחזור סדיר גם בהנקה - וכל מה שבאמצע.

כוס מעבר,מעל הבקבוק להניח חיתול בד.

שמישהו אחר כמובן יביא לה ולא את.

הקטנה יודעת מה טוב לה.

הבן שלי עשה לי אותה הדבר בזמנו, ואחריו גם הקטנה.

יונק, לא מוכן בקבוק בשום אופן

עושה קולות ותנועות של הקאה כשמכניסים בקבוק לפה וכו'.

הטומי טיפי בדיוק יצא לשוק (לא, אני לא מפרסמת ולא מקבל אחוזים) וחמותי מצאה והביאה לי.

הפיטמה שלו רכה ונראית מאד דומה לשד אמהי.

זה הבקבוק היחיד שעבד לי אצלו ואחר כך אצל הקטנה(הגדולה לפניו הסכימה לקחת הכל, אוונט, ביפרי, חברות עלומות, מה שבא )

ניסינו הכל
לעטוף בחיתול
לטפטף חלב אם על הפיטמה
לתת לאט לאט
ניסינו טומי טיפי וגם מאמ
אבל העקשנית בשלה...

חודש הבא בע"ה אני צריכה לצאת ללימודים
רק לעמיס על מנשא ולקחת איתי עולה לי בראש

;)

ואם זה אפשרי להעמיס על המנשא ולקחת איתך, למה לא?

עם הקטנה.

היא סירבה בהתחלה גם לטומי טיפי והייתי אובדת עצות בדיוק כמוך.

צריכה לחזור לעבודה ואין מצב שהיא לא תאכל (משרה של 9 שעות ביום)

בעלי החליט שהוא מתעקש איתה בחזרה, אסר עלי "להתערב", כי אני כמובן נכנעתי לבכי והנקתי מיד.

הוא לקח אותה ואת הבקבוק, כשהיה ברור שהיא רעבה והתעקש שהיא תאכל מבקבוק. לאט לאט. היא היתה בוכה וכשנרגעה נתן עוד קצת וניסה שוב (הוא דיבר איתה ושר לה והכל תוך כדי ). בפעמים הראשונות אחרי כחמש-עשר דקות נתנו לה לינוק אבל כל פעם התעקשנו עוד קצת.

אחרי 3-4 ימים היא עברה לבקבוק.

היא פשוט הבינה שכשיש בקבוק אין הנקה ואין ברירה.

כמובן שכשיכלתי הנקתי, לא גמלתי מהנקה בבת אחת.

מהרגע שחזרתי לעבוד.סימילאק מעובה בקצת דייסה.היום בגיל7חדשים היא כבר אוכלת ממש.אבל זה קשה שאני המוצץ שלה ואין איך להרגיעה כשאני לא בשטח. אין לי טיפים לצערי. היו לי שלושה נוספים כאלו מתוך השמונה.

שלנו בת ארבעה חודשים, כבר חודשיים במעון ורק עכשיו הסכימה לאכול מבקבוק, ב"ה!!!
אני מהפלאפון אז אוכל לכתוב בפירוט רק ביום ראשון...ואם תרצי, באישי..

(וגם אז לא מיהרתי) ודבש אסור עד גיל שנה. אני לא יודעת עד כמה סילאן נחשב דבש אבל תכלס אני לא הייתי מביאה. אני מעדיפה להביא טחינה במקום גבינה.. 

הבן שלי רואה את אחותו הגדולה אוכלת מעדנים ובוכה צרכוווווות עד שהוא מקבל.

 

מה לתת לו עם טחינה?? לבד ??

 

והוא אף פעם לא ביקש לאכול גבינה בצרחות כשראה אותנו, רק בשר!!! הוא גבר רציני!! חחחח אממ.. אצלי הוא אוהב מלוח אז טחינה זה אהבתו.. אני שמה לו על טונה, וחביתה ליד- ארוחת ערב קלאסית..

מה שאסור עד גיל שנה זה דבש דבורים, בגלל רעלן מסוים שהדבש הנ"ל מכיל.

אבל אם וכאשר, תבדקי שהסילאן טבעי. בסופרים בדכ מוכרים דבש תמרים עם המווווון סוכר וקוראים לזה סילאן
כדאי לקנות בחנות טבע

כמדומני שרק בירושלים עוד צריך להרשם

 

 

וגם אם לא נרשמתי אוכל לקבל החזר נסיעה?

תרימי טלפון ותשאלי.

 

ואם צריך, תרשמי, זה לא עולה כסף...

מה זה רחוק בשבילך? נשים מתחילות צירים בקרית מלאכי ומספיקות להגיע ברכבת בלידה לא ראשונה ומעוד חורים נידחים בשומרון ובנימין קיצר הכל אפשרי אם רוצים

לא צריך לדאוג;)

ואני בשבוע 6..

אמרו לי שזאת תופעה נפוצה ושבאיזשהו שלב זה עובר..

 

למרות שזה עדיין מלחיץ אותי, אז אשמח גם להרגעה..

שלושה גלגלים- נוסע הרבה יותר בקלות ובתמרון.

ארבעה גלגלים- יותר יציב (למשל לעלות מהכביש למדרכה- קצת קשה בשלוש גלגלים וכו')

להחלטתך...

 [וגם עם סלקל] הייתה מאוד לא יציבה, ככה בפני עצמה היא הייתה בסדר , אמרו לי שה4 יותר יציבה אבל לא ניסיתי.

אבל יש לי עגלת שלושה גלגלים כבר יותר מעשר שנים והיא יציבה לגמרי.

יש אולי מישהי שיש לה את הביבי ג'וגר עצמו?

מבחינת היציבות, היא מאוד יציבה בהליכה סתמית.  קצת מעצבן לעלות למדרכה לדוג' שאז הגלגל מסתובב.

אישית, הייתי מעדיפה 4 גלגליןם.

בביבי ג'וגר ה-4 גלגלים הן במבנה של ה-3 , ז"א במילא ה-4 גלגלים הם לא במבנה של ריבוע, כך שנראה לי שהחיסרון קיים אבל פחות. אין לי בייבי ג'וגר כך שאני לא יודעת בוודאות על 4 גלגלים.

אם החלטת ללכת עליה אני הולכת על 4 גלגלים.

אנחנו קנינו את העגלה עם 4 גלגלים כי היא יותר יציבה ולדעתי גם יותר יפה. אנחנו מאוד מרוצים! ממליצה!

הי,

לנו יש בייבי ג'וגר עם 3 גלגלים. מבחינת יציבות- היא סבבה (אם כי- לא קנינו את האמבטיה שלה אז אני לא יודעת איך היא עם אמבטיה, לפי מה שאמרו לי- עם האמבטיה עדיף 4 גלגלים).

חיסרון נוסף ל-3 גלגלים הוא שחייבים לעלות איתה מדרגות/ מדרכות הפוך וזה מקשה מאוד.

וחיסרון אחרון של העגלה- זה הידית שלה שמאוד לא נוחה!

חוץ מזה- אחלה עגלה. ממליצה מאוד!!

אם אתם מאזור ירושלים- ממליצה מאוד ללכת לחנות בשם "אורסון"- הם מומחים בעגלה הזאת ויכולים להתאים לכם בדיוק את מה שאתם צריכים בה (למשל לי הם המליצו לא לקנות את האמבטיה של העגלה- אלא לקנות שק שינה של בייבי ג'וגר ואני מאוד מרוצה...)

פתאום אני מתחילה להתחרט שקנינו 3. מה הסיפורים ששמעתם? מה זה יכול להתהפך?

אחרי הכל זה מיועד לתינוקות. לא למוזיאון..

ב"ה

 

רק אני רואה את השניים הגדולים שלי מטפסים ומקפצים על כל עגלה שיש באיזור, 

ואפילו עגלות סופר כמעט מתהפכות לי כשהם ניתלים עליה...

 

אז נראה לי שאם יש לך התמודדות דומה עדיף לך עם 4 ולא 3 כיהסיכוי בכ"ז יותר גדול עם 3...

לי יש את ה GT החדשה והיא מדהימה. יש לה גלגלי שטח כך שהנסיעה מאד חלקה והידית שלה מתכווננת.

השתמשתי בה עם אמבטיה בהתחלה ולא מזמן עברנו לטיולון.

ממליצה בחום!!!!!

אספר לך כדי לעודד אותך שהיה לי בדיוק אותו דבר, רק הפרש של 5 חודשים אחרי הלידה - נכנסתי להריון.

והתחושות היו אותן תחושות קשות.

 

אספר לך שההריון היה קל, כמעט לא מורגש - הרגשתי שה' רוצה לרפד לי את הקושי.

 

הילדים בהפרש של שנה וחודשיים, וזה ת ע נ ו ג ! בתחילה היה קשה, הגדול עדיין לא הלך כשהקטנה נולדה! אבל לאחר זמן, זה נהיה פשוט כיף, הם גדלים כתאומים (הקטנה גמלה את עצמה מטיטול, כי ראתה את אחיה הגדול...), הכל היה יחד.

 

מותר לך להרגיש מה שאת מרגישה, כי זה קשה! אבל תדעי שה' הטוב לא זורק אותך לקושי, הוא ייתן לך כלים להתמודד.

אפשר להבין שזו חתכת התמודדות.

והנה עשית החלטה משמעותית שמראה על כוחות שיש בך להעזר בהם .

באמת לא קל לגדל שני זאטוטים,ומאידך,את לא צריכה מישהו מבחוץ שיספר שיש לא מעט שעושות זאת.

בינתיים,תציירי לך תמונה, שאת נעזרת באנשים סביבך, לאחר הלידה הבאה.

אולי כדאי לכוון את המחשבות למה שכן ניתן לעשות ,כדי שהעניין יהיה יותר אפשרי להכלה.

אם את נשארת רק עם תחושות מאד מעיקות-אולי כדאי להעזר באשת מקצוע.

ליבי איתך.מאד מבינה את החששות וגם יודעת שיש דרכי התמודדות.

מברכת שתגיעי להשלמה ויהיה לך רק טוב!

 

יש לי גם הפרש קטן בין הילדים.

 

בערך 4 וחצי חודשים הפרש בין ההריונות.

 

ההבדל ביניינו שאנחנו במודע לא מנענו. וידענו שסיכוי סביר שיהיה הריון, (קבלתי מחזור מסודר. ההריון הראשון נקלט ב"ה מהר).

 

שמחנו בהריון. התרגשנו.

 

וכמו שנעמנונה כתבה, גם לי ההריון הזה היה הרבה יותר קל. בקושי הרגשתי אותו. אין מה להשוות בכלל את הבחילות בין ההריונות. רק בסוף קצת היה יותר קשה לסחוב אבל לא היתה מגדירה את זה כמשהו בלתי נסבל.

 

ילדתי קצת לפני הזמן אז בסוף יש הפרש של שנה וטיפה בין הילדים.

 

והם מתוקים מתוקים!!! זה לא גיל שהגדול כבר יודע מה זה לקנא (בד"כ). והוא ממש שמח באחות הקטנה. מאוהב בה!!! מטפל בה. קורא לה כל היום. דואג לה. מביא לה דברים. ואני מאמינה שהיא קצת תגדל יותר הם יהיו חברים טובים.

 

 

לא יודעת מה היו הסיבות שרציתם בגללם למנוע. אבל ילדים צמודים זה לא בהכרח קשה כמו שזה נראה (זה גם לא כזה קל, כמו שגם ילד אחד זה לא בהכרח קל. אבל עם כל ילד בא הכוח והאהבה שצריך בשבילו).

 

ואם את רוצה, אפשר לדבר באישי. רק קחי בחשבון ששלי ממש תינוקות, אז הנסיון שלי לא כזה ארוך טווח.

ואני מאמינה ש"קשה וקל זה מאת השם" כלומר אם נגזר שיהיה לי קשה אז יהיה עם ילד אחד ואם נגזר שיהיה קל אז גם עם צפופים יהיה מצוין.

ובטוח שאם זה מה שהשם נתן לך זה מה שהכי טוב בשבילך.

ובמבט לאחור נכון שיש קושי טכני של: טיטולים, בקבוקים, מוצצים, בכיות וכד' אבל ההנאה שבלגדל אותם יחד לאורך כל הדרך היא בלתי ניתנת לתאור.

שיהיה בקלות ובשמחה!

זה היה קשההההה בטירווווףףףףף

באמת זה נשמע לי הזוי עכשיו, רווח כזה כמו שהיה לי בהתחלה. אין לי מושג איך שרדתי.

הייתרון במקרה שלך, הוא שאת לא חיה בסרטים כמו שאני חייתי, ככה שבניגוד אלי, כנראה שלא תהיי בהלם כמו שאני הייתי

בטח בעלך רואה את המצב ויהיה עם היד על הדופק וישים לב איך את מחזיקה מעמד, ואני ממליצה שלא תשחקי אותה גיבורה, ותשתפי גם את הסובבים אתכם בחששות שלך (שהם, כאמור, מאוד מאוד אמיתיים - מנסיוני), כך שהאנשים שאוהבים אתכם ושאתם חשובים להם, יוכלו בבוא הזמן לקחת חלק ולעזור.

"האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק" - התוכניות בגדול השתשבשו מאוד, אבל חשוב שהחיים באופן כללי ימשיכו, והיקרים לכם יוכלו לעזור לכם בזה. אני מאמינה ומאחלת שבטווח הרחוק מאוד-מאוד, זה לא ייראה שיבוש כל כך גדול (בע"ה אפילו שיבוש לטובה!)

אשמח גם במסרים אישיים, אם תרגישי צורך.

 

 

גם עצה מעשית חשובה.

 

תדאגי לעצמך!!!

הריון מעמיס על הגוף. לידה מעמיסה על הגוף, הנקה מעמיסה על הגוף (במידה ואת מניקה/הנקת)

בטח ובטח ששני הריונות צפופים כ"כ מעמיסים על הגוף.

אז אני יודעת שהמציאות לא תמיד מאפשרת את הדברים הבאים, אבל במידת האפשר כדאי ליישם.

 

תאכלי טוב: ארוחת בוקר עשירה וטובה, ארוחת צהריים או ערב חמה, רצוי כולל מנה בשרית או מנת דג. ארוחת ביניים טובות. להעשיר את התפריט בדגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים וגרעינים. כמובן לאכול גם הרבה ירקות ופירות.

נוסף לכך, תתפנקי בדברים שכיף לך לאכול, משוקולד וממתקים, ועד לצ'יפס. אלו כמובן רק דוגמאות. תתפנקי על מה שאת אוהבת, שיהיה לך כיף. (בפרופורציה כמובן...)

 

תשתדלי לנוח. כל פעם שהתינוק שלך ישן - לכי לישון איתו ביחד. הכביסה לא תבכה והכלים לא יברחו. אפשר גם אם מתאים לך להתכרבל איתו ביחד, זה גם כיף, ולרוב יגרום לו לישון יותר, ואז גם את תוכלי לישון יותר.

 

תעשי דברים כייפים, שעושים לך הרגשה טובה, מה שנחשב אצלך לבילוי.

 

ובנוסף לכל אלו, לכי לעשות בדיקות דם כוללות לבדוק אם לא חסרים לי אי אילו ויטמינים ומינרלים. אם כן, תדאגי להשלים אותם

 

ויגעת ומצאת תאמין, הרווח הצפוף הזה משתלם בהמון בחינות אח"כ

שיהיה בקלות ובשמחה!

ולהתפלל אי"ה שהקב"ה ישלח לך ולכם את כל הכוחות שצריך...

תודה רבה על התגובות המעודדות. חיממתן לי את הלב וחיזקתן אותי. בעז"ה אשתדל ליישם ולשמוח באמת.

תודה תודה! 

זו הייתה בטח החלטה מאוד לא פשוטה עבורכם, אתם אמיצים!

אני בטוחה שה' הטוב יראה את המסירות נפש שלכם וישלח לכם הרבה כח ושמחה וכל מה שצריך

שיהיה בשעה טובה ובשמחה ונחת

 

במקרה הספציפי

 

בהריונות בכלל

 

ותמיד....

בס"ג

 

 

הייתי אדישה נכנסתי להיריון אחרי כמה חודשים ושגיליתי בוא נגיד שרציתי שה' יקח אותי.. כל פעם התפללתי שאולי זה לא נכון הגעתי לרופאת נשים התפללתי שאין דופק (נורא נורא להגיד אבל מבחינה נפשית הייתי גמורה ובבקשה לא לשפוט אותי) הרופאה אמרה שלא רק שיש דופק יש שני דופק ואז נשברתי לחלוטין. התקשרתי לאמא שלי בוכה בהיסטריה היא הרגיעה אותי שהיא תצא לפנסיה מוקדמת ותעזור לי אחותי אמרה לי שהיא תעזור. כולם הבטיחו עזרה. ורק בעלי היה באורות. אחרי חודש עשיתי אולטרסאונד וגילו שאחד מהעוברים נספג קיצר נשאר אחד והוקל לי. זה היה היריון קשה מבחינה נפשית לא הפסקתי לבכות מבחינתי זה היה סוף העולם. גם פחדתי מהלידה ומשוב לגדל תינוק כשהקטן בן שנה וטיפה. רק התחיל ללכת לא מדבר צריך את אמא.שלו.. הגיע חודש תשיעי בכיתי בהיסטריה. בעלי הושיב אותי הכין לי יוגרוט עזים עם גרנולה וסלט פירות כל ערב והכין לי מילקשייק מחלב עזים כל ערב... רעדתי מפחד אבל נירגעתי קצת הגעתי למצב שרק רציתי להיות מאחורי זה ולהתחיל להתמודד. ילדתי  בקלוות יתרה מה שבראשון לא היה. 3 לחיצות והיא הייתה בחוץ.בהתחלה לא נקשרתי לילדה. ישר אמרתי לבעלי קח אותה אבל אז הלכתי לחדר תינוקות וראיתי אותה וזלגו לי דמעות וביקשתי סליחה מבורא עולם על איך שהתנהגתי ועל עך שלא שמחתי במה שנתן לי (אני בטוחה שה' לא כועס במיוחד שאנחנו בהיריון ומלאות הורמונים הוא מבין את המצב) אך הרגשתי נוראית. היה לי נס הילדה הייתה מושלמת בקושי עם גזים נוחה היה לי כל כך מושלם איתה שכבר רציתי עוד... הבן שלי והיא היום חברים הכי טובים וזה היתרון הענק בפערים קטנים. את תברכי על זה כל כך עם הזמן נשמה.. ואני כל כך מבינה אותך.. ה' ישלח לך כוחות כמו שלי הוא שלח

להצלחתך בכל העניין, למרות כל הקושי הרב המובן ב-100% זיכרי תמיד שיש משהוא למעלה שיודע בדיוק מה טוב עבורנו למרות שאנחנו לא תמיד מסוגלים להבין את זה....

מתפללת להצלחתך....

שלך. אל תדאגי. אשמח לשלוח לך מסר אישי...

10 חודשים מהלידה, ואני תכננתי להניק לפחות שנתיים. ובהתחלה גם אני הרגשתי כמוך. אבל עם הזמן, התחברתי אליו, וכבר ממש חיכיתי ללדת אותו.

 

היום יש לי הפרש של שנה וחצי ואני מאושרת. לא מתכוונת לקחת גלולות לעולם! הם אחים כל כך  טובים!

 

הלוואי וה' תמיד יביא לי ילדים כאלה

בלידת פג והם גדלים נהדר 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה מתוך אמונה שהקב"ה לא מעמד אדם במצב שאינו יכול לעמוד בו, הוא הרי זה שנותן לנו את  הכלים - הכוחות ,הכסף, הבריאות ומעמיד אותנו בסיטואציות. אז בואו נסמוך עליו ונאמין בו 

וכמובן מותר ורצוי להרבות בתפילה שיעזור ויתן כוח ויכולת

 

לא התנסתי עדיין בלידות צפופות,

אני אוהבת רווחים... ב"ה שהתחתנתי צעירה מאוד,

ויש לי עוד שנים ארוכות שאוכל בהם ללדת ואני לא בקטע של 7 ילדים...

 

אין לי מה לייעץ כל כך, אבל אני שולחת לך חיבוק ועידוד...

אני יודעת שזה לא קל... 

אולי תנסי מעכשיו לחסוך קצת לעזרה בתשלום אחרי הלידה...

לא יודעת אם אפשרי או לא, אבל אם כן, אז זה מקל.

מעכשיו תשתפי את אחיות שלך אם יש לך אחיות,

ותבקשי מהן שאחרי הלידה, וגם עכשיו עם התינוק ,

ינסו לפנות זמן לעזור לך בטיפול בתינוק ובעבודות הבית.

גם אחים בנים יכולים לעזור אם הם באופי כזה... 

תרתמי גם את ההורים שלך לעזור לך כמה שיותר עם התינוק ועם הבית,

אם זה לא מסובך להם מאוד.

 

מצטרפת להמלצות שתעשי דברים שאת אוהבת, תאכלי טוב , טעים ובריא.

לא הייתי ממליצה לגרום לתינוק לישון הרבה יותר ממה שהוא צריך...

אבל לא הייתי במצב שלך אז אין לי מושג איך מרגישים ומה רצוי ומה מצוי...

 

שולחת לך ברכה ותפילה להצלחה.

 

ברור הלחץ שלך וכל הכבוד על ההחלטה האמיצה להמשיך בהריון. אצ זוכה להביא לעולם נשמה שה' רוצה בה-זה דבר מדהים!

גם לי יש צפופים, את 5 הגדולים ילדתי אחד אחרי השני, (בין שנה לשנתיים ביניהם) לא היה קל, אבל זה מדהים! הבית מלא קטנים חמודים ואת מנצחת על כולם. מקלחות משותפות, תחומי עניין דומים (היום לכי תשכנעי את כולם לראות אותו סרט...)   את 2 הקטנות ילדתי בהפרשים יותר גדולים ודוקא אז היה יותר קשה נפשית.

הקשר בין הגדולות (שנה וחודשיים) למשל הוא כיפי ומקסים, הן ביחד בבגדים מבחירה, חברות אוהבות להגיע,ואף פעם לא הייתי צריכה להעלות ספרי לימוד  למחסן-מקסימום להעביר מדף בארון....גם מריבות זה דבר בריא, ונראה לי כשההפרשים גדולים מידי א"א לריב

בקשר אלייך-תפרגני לעצמך מכל הלב! כשגיליתי את ההריון החמישי קצת נבהלתי, והאחות בטיפת חלב אמרה לי: מכאן את יוצאת לסופר, קונה בוכטות של כלים חד"פ , אח"כ תלכי לקנות שניצלים קפואים, אלה שמלאים כימיקלים... עדיפה אמא שמחה ורגועה, על כל סלטי הקינואה שבעולם.

את עצמך תפנקי בדברים יותר בריאים, תקחי שכנה צעירה שתטייל איתו קצת ותוכלי לנוח (עולה גרושים),וגם תיקני בגד הריון מהמם, ששווה להיות בשבילו בהריון גם שנה הבאה....

אל תדאגי- ה' נותן כוחות! כשתחבקי בעז"ה את החבילה המתוקה,לא תביני איך פעם חשבת אחרת...

שוב - באמת תודה רבה! בעלי ואני קראנו אתמול את כל התגובות ופשוט התרחב לנו הלב. הרבה יותר קל לנו עכשיו. עשיתן דבר עצום בשבילנו, ובאמת תודה גם למי שהייתה לה ביקורת עלינו ולא כתבה אותה. היינו ממש צריכים את העידוד והתמיכה האלה.

אלפי אלפי תודות!

ממש מעריכה אותך על ההתמודדות שלך (וכן, גם אם לא בחרת את זה, הבחירה שלך להתמודד ולא ליפול ולהישבר היא עצומה).

אני רוצה להוסיף על כל העצות פה - כדאי שתהיה לך מישהי תומכת מבחינה נפשית במהלך התקופה הזו. בעל זה נהדר, אבל הוא בתוך זה, וגם לא קשה בסופו-של-דבר. אז זו יכולה להיות חברה טובה, אמא, אישה בוגרת שאת מעריכה, או אפילו עזרה של ממש, במימון כספי (אם אתם מסוגלים להרשות זאת).

 

ממש מאחלת לך כל האושר והשמחה שבעולם. יכולה גם לתת דוגמה מעצמי - יש לי הפרש של שנה וחצי בין הגדולים, וזה אמנם פחות "נורא" מאשר אצלך (ואני גם רציתי באותו זמן להיכנס להיריון נוסף), והיום, כשהם גדולים, זה מקסים איך שהם משחקים ביחד, אוהבים וגם רבים, ובקיצור - אחים טובים. (אני יודעת שעוד סיפרו לך דוגמאות כאלה, אבל אולי ככל שתשמעי יותר סיפורים תוכלי להתעודד יותר).

היריון קל ומאושר!

אני תמיד פירגנתי לעצמי בגדי הריון שווים. יותר מתמיד.

בהצלחה!!!

והקטע הוא..עד שה' מביא לי קצת אמונה שבע"ה יהיה בסדר, והם יגדלו ביחד שזה לא כזה נורא..

באה מישי ואומרת בחצי טון זלזול : "הבן שלך עוד לא בן שנה, לא? "...

 

אז דחילק. כל אלו שחושבות שעם האמירות האלו הן עושות משהו טוב- עדיף לפעמים לשתוק.

 

פרקתי.

מצטרפת לקודמותיי.

הכל מדוייק בע"ה.

לא יהיה קל בהתחלה ואח"כ זה תענוג אין לי אישית הפרשים כאלו צפופים אבל מכירה הרבה נשים מרצון ולא מרצון.

לא להתבייש לבקש עזרה.

בהצלחה!

אובדן העצמאות.החלומות.התכנונים.הגוף שלך איבד את מה שקיווית להיות בתקופה הקרובה.
מאחלת לך שמכאן תעלי ותצליחי להגיע ללידה בשמחה ובהשלמה.אבל זה תהליך.

אם זה לא מציק לו, הייתי מתעלמת

כי הוא אח"כ מורח את עצמו בפליטות וזה נראה לי לא ככ נעים לו

(או לי? לא יודעת...)

ומתנסה- גם אם אני מחכה שעה אם אני אשים על הבטן הוא יפלוט

היא פולטת וממשיכה הלאה חח

בימים הראשונים היה לך דימום חזק (כמו בד"כ)?

הדם היה אדום ממש?

אם המחזור הפעם היה "עדין" יחסית (דימום חלש מתמיד) ובצבע לא רגיל (יותר בגוונים של חום) - יש סיכוי שזה דם השתרשות (אולי נקלטת).

הרבה פעמים נשים טועות וחושבות שדם ההשתרשות הוא דם מחזור (אצלי לא היה דם רגיל... רק הפרשות חומות... לכן חשדתי, בדקתי וגיליתי שאני באמת בהיריון ב"ה).

כדאי שתעשי בדיקת היריון ביתית, ותיפתר הדילמה (אל תצפי לפס חזק... זה מוקדם קצת... יהיה פס חלש, אבל ברור).

שוב - אולי זה זה ואולי לא. אל תצפי, וכך לא תתאכזבי... (קודם תעני לעצמך על השאלות ששאלתי אותך. אם זה היה דימום רגיל - ייתכן שהפעם המחזור באמת ארוך יותר. אומרים שאחרי החתונה, ובמיוחד בהיריון/אחריו - הכל יכול לקרות )

בשורות טובות!!

הפסקת?

מקרה דומה

 

10 ימים דימום חלש חלש בעיקר חום כזה מדי פעם טיפה אדום.

(אני פוחדת לבדוק כדי לא להתאכזב... אנחנו נשואים 8 חוד'..)

יכול להיות הריון?

 

 

מונעת עם טבעת... לא מניקה...

זה מלחיץ אותי קצת...

בדר"כ חוסר במגנזיום תאכלי הרבה בננות,אבוקדו שקדים וכו'..

בזמן שזה קורה תעמדי ישר לדרוך על הרגל על רצפה קרה. או למתוח אותה בפלקס.

זה אולי תחילת צירים

צריך מהר לעמוד על הרגל (עדיף על רצפה) וזה עובר פלאים...

אחרת כואב למשך שעות...

הזה ברגע.

גם אני בהיריון הקודם התעוררתי אינספור פעמים באמצע הלילה עם הכאב האיום הזה.

הפיתרון: לישר את הרגל וגם השוק כמה שניתן, ולתפוס ען היד את כף ברגל ולהטות אותה לכיוונך. ממש למשוך בכוח.

זנ מותח את השריר  חזק מאוד והכאב נעלם כלא היה.

אשמח אם זה יעזור לעוד מישהי.

מותחת חזק את כל הרגל החוצה, ואת כף הרגל לכיוון ההפוך- לכיוון שלי.

וואי כמה סבלתי עד שלמדתי את זה....

כשלי נתפס אני מרגישה שאם אפתח את הרגל אפילו קצת - השריר יקרע... אין מצב ליישר אותה 

 

כנ"ל בלדרוך על הרצפה. ואיך בכלל מגיעים אליה? אני לא מסוגל לזוז...

איך אתן עושות את זה?

 

 

מה שאני עושה זה לנסות לחמם את השריר עם הידיים - לעסות אותו קצת. אבל לוקח לזה זמן ובנתיים זה כואב וגם לא תמיד לגמרי עובר...

כשבעלי מתח לי את הרגל בפעם הראשונה. זה באמת מאוד כואב. אבל, הופס, אחרי שניה, את אחרי הכל! וזה הרבה יותר קל ויעיל ומהיר מלקום מהמיטה ולהניח רגל על הריצפה.

ממהרת להעמד יחפה על הרצפה!! ולמתוח בצורה שלא תכאיב לי כמה שיותר ולא לזוז עד שמרגישים שזז במקום משהו.

וגם אז לא זזים עד שמרגישים לגמרי שהכאב עזב את השריר ואז לאט לאט מנסים ללכת ולזוז. ומניסיון לא לכופף את הרגל מיד אחרי ה"תאונה" כי זה יכול לחזור הכאב בעוצמה רבה יותר!!

וטיפים:

לאכול בננות או כל מה שקשור למגנזיום. (זה נובע מחוסר המינרל/ויטמין מגנזיום.)

רפואה שלימה ומהירה!!