ראיתי בקישור שהבאתם מיוניצף (סליחה שאני לא יודעת להביא קישור) שאסור להשכיב את התינוק במיטה אחת עם מישהו מעשן, גם אים הוא לא מעשן באותו רגע ספיציפי אלא רק באופן כללי
מה עושים עם יש בעל שמעשן? האים אסור להשכיב את התינוק איתנו במיטה.
ולמה זה אסור?
ראיתי בקישור שהבאתם מיוניצף (סליחה שאני לא יודעת להביא קישור) שאסור להשכיב את התינוק במיטה אחת עם מישהו מעשן, גם אים הוא לא מעשן באותו רגע ספיציפי אלא רק באופן כללי
מה עושים עם יש בעל שמעשן? האים אסור להשכיב את התינוק איתנו במיטה.
ולמה זה אסור?
בדרכי טהרה של הרב אליהו (עמ' רי) כתוב לא לשמש את המיטה כשתינוק ישן עליה (ומובאת הדרכה איך בכל זאת מותר במצבים מסוימים) - אבל לא איסור כללי, שלא בזמן תשמיש המיטה.
לגבי השמיכה, ובכלל באיזו דרך ובאילו מצבים בטיחותי לישון עם התינוק - יש הדרכה במסמך שפותחת השרשור התייחסה אליו (שנכתב ע"י טובי המומחים בתחום, לא קוטלי קנים), אם תרצי אקשר גם לך. כשפועלים על-פי ההנחיות, נראה ששינה משותפת דווקא בטוחה יותר לתינוק (מפחיתה סיכון למוות בעריסה ל"ע). פותחת השרשור נהגה באחריות, קראה היטב את ההנחיות, וראתה שעבורם זה לא רלוונטי - יישר כוחה. אין בזה הנחיה כללית לכולן.
ילקוט יוסף, כשרות מטבח,
סימן קטז- הלכות שמירת נפשות, סעיף יח': לכך לשונו:
" יולדת יש לה להיזהר שלא לשכב כאשר התינוק לצידה, מחשש שלא תחנוק אותו" (כן כתב בשו"ע סימן תכז' סעיף ז')
~א.לתודה לכול המגיבות
לגבי המקור ההילכתי, אני חושבת שמדובר בהמלצה מפני הסכנה ולא באיסור שקשור להלכה
ובלי קשר היתי שמחה לשמוע גם מה דעתה של יוקטנה
או נשים אחרות שמתמצאות בחזרה למקורות הטיבעיים וכול הנושא.
הרי ישנן פיתרונות גם לנושא סכנת המעיכה, כמו למשל העריסה הקטנה שחסרה לה דופן ומתחברת למיטה של האם
וכדומה.
רוב תודות
זו אגדה.
אדם בריא, שלא נוטל סמים, ולא סובל ממשקל יתר יוצא דופן - אין סכנה של מעיכה.
כמו שאת לא נופלת מהמיטה כל לילה. ![]()
ועל פי מה שפצקרשת אמרה אני מבינה שיש בעייה בכלל שתינוק ישן בחדר עם אדם שמעשן, אפילו במיטה נפרדת.
קצת נבהלתי מזה עכשו
יוקטנה האם את סבורה כמוה?
אשמח לשמוע
תודה
אישה קטנה, אני לא יודעת למה את מיתכוונת כשאת אומרת מיטת תינוק ללוא דופן, אני התכונתי לעריסה שניראת כמו מיטה קטנה ואכן מתחברת למיטה של האימא.
מה עושים?? זה נורא..
כף שמן זית על הבוקר גם עוזר.
ולא לאכול קמח לבן!!!!!!!!!
כוס תה...
ו תנוחה הרבה יותר מתאימה.
ספרי איך זה עבד.
בס"ד
1. אין שום עניין.אנחנו עשינו חלבי והיה יותר ממצויין
2. לא יודעת
3. לא מזמינים- מודיעים. את מי שרוצים. מה זאת אומרת?
4. הרבה נחת ותפילות
מזל טוב!
שדווקא יש ענין לעשות סעודה בשרית "אין שמחה אלא בבשר ויין"
אבל זה ממש לא מחייב, ואם נוח יותר אפשר בהחלט לעשות גם סעודה חלבית
בתשובות האחרות, אני מצטרפת לקודמותי
אוריה שמחה1. נראלי שיש עניין שיהיה בשרי אבל לא באמת יודעת. לספרדים בד"כ זה יותר קריטי.
2. לוידעת.. אולי לשאול רב?
3. תלוי בקשר שלכם לאנשים, בתקציב.. אנחנו הזמנו משפחה מורחבת (יעני בני דודים, דודים של ההורים וזהו) וחברים ממש טובים.
4. צריך לדעת מראש שהולכים לעבור יום וחצי- יומיים לא הכי נעימים, אבל זהו, אחרי זה הם חוזרים להיות רגועים.. קודם כל לדעת את זה ולהתכונן לבכיות..
התינוק צריך להגיע לברית רעב, ומיד אחרי הברית את לוקחת להאכיל אותו. זה מאוד מרגיע, בד"כ הם נרדמים קצת (עד שהמוהל מעיר אותם להסביר איך לטפל) לדעתי היום הראשון הוא הכי נורא, אחרי זה זה ממש לא רציני.. אבל ביום הראשון כשהם עושים זה כואב, אז להרים הרבה על הידים, להרגיע, לשיר שירים..
תמיד תזכירי לעצמך שזו מצווה עצומה שאנשים כ"כ חרפו עליה את הנפש כדי לקיים אותה, וזו זכות של ממש.. את מצרפת את הילד הקטן לשרשרת ענקית של כל עמ"י! זה קצת עוזר
תשימי לו הרבה משחות מרגיעות ומחטאות (הן לא שורפות.. יש 2 סוגים, ברחו לי השמות.. המוהל יגיד לכם..)
בקיצור, כולם עוברים את זה ב"ה ונהיים גברים חסונים אז יהיה בסיידר!!!!
בס"ד
אבל לכל מוהל יש את הדרך שלו!!!
הכרתי פעם מוהל שאמר לא לשים כלום כלום ועבר צ'יק צק!!!
בס"ד
יש כאלה שעוזרת להם שיחה עם המוהל לפני. אותי זה לא ממש הרגיע...
פשוט בכיתי, ואני לא טיפוס שבוכה, על אמא... 
בהצלחה רבה!
לגבי איך מתמודדים, אז ככה מארבע נסיונות קודמים בנושא, אם אני רואה אחרי הברית שהתינוק מתחיל לסבול אני נותנת אקמול, וזה מרגיע ועוזר, בבן האחרון שלי עד היום השלישי הוא לא היה רגוע, אז קצת יין ואקמול עושים את העבודה וכמו שאמרו קודומתיי הרבה ידים חום ואהבה...
ואין מה לעשות זה כואב וכולם עוברים את זה ( בערך כמו לידה בסוף התינוק יוצא...
).
שיהיה במזל טוב ורק בשמחות...
ת.הסיבות:
*כך תוכלי להיות יותר עם האורחים
*הלחץ והמתח בזמן הברית עוברים לחלב ואז זה לא ממש מרגיע את התינוק
מצד שני...
אין כמו הנקה כדי להתכנס קצת ולא להיות עם כל הבלאגן...
לגבי 2 תשאלו רב.
3. בדר"כ משפחה קרובה וחברים.
4.את יכולה לקחת רסקיו להתפלל. לסמוך על המוהל.
להניק ישר אחרי הברית.
ויש אומרים גם לתינוק...
מזל טוב!
אמנם לקחתי לפני החתונה (לברית יש עוד כמה חודשים, אם בכלל..) ולא עשה לי כלום
אולי הסוג הספציפי הזה לא היה מוצלח
3. משפחה וחברים, מודיעים בעבודה ולשכנים. בדכ רק הקרובים ממש מגיעים.
4. זה באמת מרגש, אבל תזכרי שב"ה את אחרי לידה והדמעות מצויות יותר
אז זה ממש נורמלי לבכות. עם הדמעות האלה להתפלל על כל המחכות שיזכו גם לבכות בברית של בנם בקרוב!
לגבי הנקה: לדעתי עדיף שלא יהיה רעב בברית. אני בד"כ הנקתי לפני הברית (לא מיד) ואח"כ הם פשוט ישנו כל הסעודה (מהיין)
אח"כ כשקמו הנקתי אותם.
כולם עוברים את זה
יש איזה ספר על פנימיות התורה בברית וכתוב שם שהסיבה שיהודי גרמניה (לפני השואה כמובן) שינו כל כך את דרך היהדות האורתודוקסית זה כי היו עושים ארוחות חלביות בבריתות. בעלי קרא את זה לפני הברית שלנו, אני יכולה לשאול אותו
מרחנו משחה מאלחשת לקטן ( עזרקאין)..
לא אומרת שזה מה שעזר ב-100% אבל הוא לא בכה בכלל 
שאלתי את המוהל שלנו לפני כן והוא אמר שזה בסדר אז שמנו...לא יזיק...
ואיך מתמודדים? לא יודעת...גם אני הייתי בפאניקה לפני כן אבל הרגיעו אותי שזה עובר מהר
וב"ה הם לא זוכרים כלום 
וכמובן שלא עמדתי ליד ולא ראיתי!!!
ודודה שלי השקתה אותי מהיין וכדי להרגיע אותי היא הכריחה אותי לקחת שלוק גדול בעעעע....
שזה משהו שמרגיע, אני חושבת מחומרים טבעים, צמחים וכאלה
שבוע 9 כמעט.
מודה לה' מכל הלב על ההריון.
אני עייפה עייפה עייפה ושוב עייפה!!!
העייפות היא פיזית ונפשית!
ב"ה שבעבודה לפחות יש לי כוחות.
אבל מאז שחוזרת הביתה- נוחתת עליי כזו כבדות ועייפות שפשוט אין לי כוח
לכלום!!!!!
יש לנו תינוקת מקסימונת ואהובה בת 9 חודשים.
וג אליה אין לי שום כוח.
מסכנה שלי....
האמת שגם יש בי משו שקצת חושש כשאני רואה אותה. כמין פחד סמוי
מהשאלה- איך אסתדר עם שניים קטנטנים?
ומה שיוצא שרוב היום אני מתבטלת.
בעי המקסים לוקח כמה שיותר על צמו.
ואני- מבזבזת את זמני לריק במנוחה, באינטרנט ובסתם העברת זמן.
לא יודעת מה לעשות.
לקבל את זה או לנסות לעבוד על עצמי
ולהכריח את עצמי לפעול קצת יותר??
כואב לי על כל הזמן הזה שהולך לאיבוד
ושאני יכולה לנצל אותו לעשות כיף עם הקטנטונת,
ללמוד,
להתקדם רוחנית, לעשות דברים בבית...
יש למישי עצות?
והבנים שלי מסתדרים מצוין! פשוט תחשבי חיובי, וכדאי לקחת ברזל. זה משפר פלאים את רמת העייפות
שבוע 22
בעבודה מסתדרת, כי דבר רודף דבר ואין בקושי זמן לנשום, אבל בשניה שמגיעה הבייתה עם הילדים הכוחות אוזלים ואני מפהקת תוך כדי סיפור סיפורים....
בעלי מבין ועוזר המון, אין בעלים כמוהו! למרות שהוא חוזר מאוחר כשהם כבר ישנים, ואז הוא מתחיל לטפל בערימות של כלים, כביסה, משחקים ושאר בלאגן.
אני משכיבה אותם לישון מוקדם אם הם ערים בשבע ורבע זה כבר מאוחר אצלי.... וככה נשאר לי ותר זמן שקא בערב. ארוחת ערב מתחילה איתם מוקדם כדי לא להיות בלחץ עם השעון, ולוקח תהם 40 דקות בערך לאכול. מקלחות - מצאתי את הסדר שהכי נוח לי, וגיליתי שילד בן 3 יכול לעזור המון, אם רק מלמדים אותו קצת ונותנים לו להרגיש אחראי
אני משתדלת לשחק איתם במהלך היום על הרצפה במליון משחקים ככה שלא רואים רצפ ואז הם די מעסיקים את עצמם. עושים יצירות עם צבעים ומדבקות שגם מעביר את הזמן והם מאוד אוהבים, יושבת לידם ומסתכלת על הכשרונות ונחה.... ויוצאת לגינה קרובה שיש שם צל ומקום ישיבה נוח,
תרגישי טוב מאוד להעביר את הזמן בלנוח - זה חשוב ממש!
שאני רק מעזה לשים אותה על הבטן?(היא בת4 חודשים) אני שמה והיא מהפכת, שמה- מתהפכת וחוזר חלילה..
היא מותק אבל עקשנית.
שובבה קטנה הנה היא-קארין92
עבר עריכה על ידי קארין92 בתאריך ל' בניסן תשע"ג 12:30
פודינג111
קארין92
קארין92הרבה נחת!!!
קארין92אחרונהאת יכולה לנסות להשכיב אותה על הבטן על הברכיים שלך, ולטפוח לה בעדינות על הגב. הילדים שלי אהבו את זה.
קראתי כאן פעם המלצה (לא ניסיתי) להשכיב אותה על מיטה, כשאת יושבת לרגלי המיטה והיא משקיפה עלייך מלמעלה (כמובן לשמור תוך כדי שהיא לא תיפול).
ילדים שזה לא מפותח אצלם יכולים לסבול מקושי להחזיר עפרון ועוד....
אבל מביאה לה משחקים למולה, ומשחקת איתה.
ואחרי כמה דקות (לפעמים יותר) נותנת לה להתהפך, כי לא נעים שעד שהיא למדה להתהפך אני לא יעודד אותה, אז קצת להחזיק, ואח"כ להפוך.
היא מתהפכת לשני הצדדים באותה מידה?
היא נרדמה כרגיל בהנקה והתעוררה אחרי שעה וחצי בצרחות. לא הצלחתי להרגיעה כרגיל בהנקה. אחרי 3/4 שעה רק, גיליתי שיש לה בפה, בחייך העליון, חתיכת קרטון שנדבקה שם. כנראה מגליל נייר טואלט שהיא שיחקה איתו לפני השינה. היא ישנה כך!
שומר פתאים ה'. תודה על הנס!
תודה על השיתוף.
אומרים שלכל תינוק יש מלאך ששומר עליו, הוא מוכיח את עצמו פעם אחר פעם..
הי,
ניסים שבכל יום. תודה לאלוקים.
הסיפור שלך הזכיר לי סיפור שהיה לי עם התינוק בן ארבעה חודשים.
תוך כדי הנקה נפלה לי המטפחת,כשסימתי להניק שמתי את התינוק במיטה וראיתי שנפלה לי הגומיה מהשיער, חיפשתי אותה במיטה שלי ולא מצאתי, אמרתי כנראה נפלה מתחת למיטה אחפש אח"כ.
בהנקה הבאה אחרי 3 שעות, כשהתינוק בא לינוק ופתח את הפה, נפלה לו הגומיה של השיער שלי מהפה שלו,
היא היתה שם 3 שעות ספוגה ברוק!!!!! אני רעדתי כולי , זה הרי ודאי היה יכול להגמר בחנק ודאי. נס. נס . נס
י
אם היא לא רעבה, מקולחת עם טיטול נקי- ואין סיבה אחרת שניראת לעין כניראה זה זה. מאוד הגיוני.
לעניות דעתי, אין משו שיפתור את הבעיה ב100%, לשם המחשה, תזכרי בבחילות בתחילת הריון.. יש דברים שמקלים אבל לא משו שעוזר לגמרי.
אני שמתי אותה במנשא- זה מאוד מקל עליהם.
הרבה פעמים אנחנו נוטות להניק אותם שהם צורחים, שימי לב שאם זה גזים זה יכול להעיק לה עוד יותר, להכביד עליה.
ושוב, מה שהכי עוזר, זה הזמן..... בהצלחה!
תנסי לעשות עיסוי, מאוד עדין.
עם קצות האצבעות, מסביב לפופיק, בכיוון השעון. כמה סיבובים ואז ללחוץ לה את הרגליים לכיוון הבטן. לא חזק מדי, כמובן, אבל מספיק חזק שיגרום לה ללחוץ ויעזור לה להוציא.
כמה סבבים כאלה של עיסוי ולחיצה יכול לעזור מאוד.
אם זה גזים, אפשר לעשות עיסוי כללי על הבטן עם ערק, זה ממש ממש יעיל.
ובאופן כללי, אם את תאכלי ותשתי דברים שמשחררים, זה יגיע אליה בחלב, כך אומרים...
שזיפים מיובשים, תה שומר ושומר באופו כללי וכד'.
יוקטנהבאמת לא נותנים לתינוק קטן נוזלים מחוץ להזנה הרגילה שלהם: הנקה או פורמולה.
אפשר גם לנסות את שיטת הקסם - זה מאוד נחמד ומשעשע 
גם כי אני לא מסוגלת, וגם כי רצפת האגן 
בדרך כלל לא מצאתי סימנים, אם כי יש אמהות שמצליחות יותר ממני.
אני בעיקר לוקחת אחרי הנקה, או אחרי קימה מהשינה, וגם פה ושם כש"נראה לי" (בעיקר נראה לי שעבר זמן מהפעם האחרונה...).
הרבה פעמים אני לוקחת ולא יוצא כלום, והרבה פעמים אני לא לוקחת ויוצא, ולפעמים אני גם מצליחה
והרבה פעמים אין לי כח אז אני שמה חיתול!
פ.ע.חאחרונהלמשל גלולה וקונדום (97%).
אם את רוצה לדעת מה דעתי אשמח באישי. 
הקטן בן 3.5 חודשים,
עם חם מהלילה, נראה קצת מסטול ובוכה הרבה אבל אין שום סימפטום אחר מעבר לזה (הקאה, אפטיות וכדו').
נתתי אקמול בלילה ובצהרים,כרגע תחת השפעת אקמול והוא רגוע.
האם כדאי כבר ללכת לרופא מחר? או שהוא יגיד לי לתת אקמול וזהו...
אמא מתחילה....
עדיין היתי מתייעצת עם רופא..ת.אחרונהתקשיבי לאינטואיציות שלך.
לפני כמה זמן היו לבן שלי הבכור יומיים : בלילה עם חום וביום יורד. אני אחת שלא לוקחת לרופא על כל שטות, אבל הייתי אצלה הרופא בשביל הילד השני(שהיה לו קוצר נשימה), והחלטתי לשאול אותה על הילד הראשון שסיפרתי עליו, התברר שהייתה לו התחלה של דלקת ראות ובזכות הגילוי המוקדם, הכל חלף לו תוך כמה ימים ... מקווה שהובנתי, אך לא הפחדתי
פצקרשתמצויין.
במקפיא מעל מקרר, מחזיק 3-4 חודשים. במקפיא נפרד ממקרר חצי שנה.
איזה כיף שיש לך עודף...
עד כמה לחשוש מהוראות יצרני התרופות?
החברות, כדי לחסות את עצמם, רושמים על כל תרופה/משחה וכד' שנשים בהיריון צריכות להתייעץ עם רופא/רוקח טרם השימוש...
קיבלתי משחה למריחה על הרגל. שאלתי רוקח (פשוט שכחתי לשאול את הרופאה) אם המשחה ידידותית גם לנשים בהיריון, והוא אמר שהיא חיצונית, אז אין בעיה.
כשקראתי את ההוראות, ראיתי שבמקרה הזה יש לשאול רופא דווקא (בניגוד להרבה תרופות שהאפשרויות לגביהן הן רופא/רוקח).
המשחה היא אנטיביוטית, ואני צריכה למרוח אותה ממחר בבוקר.
אני לא יודעת מה לעשות...
אולי במקרה מישהי מבינה קצת בדברים האלה?
או אולי יודעת לאן להפנות אותי?
הקופ"ח לא ענתה לי
(חשבתי שאולי הם יפנו אותי לרופאה)
ובכלל - עד כמה להתרגש מההוראות? אולי מישהו ביררה כבר בעבר על תרופות מסוימות, ומוכנה לשלוח לי את הרשימה (נגיד אקמול וכאלה... שלא צריך עבורם מרשם רופא... מה מותר לקחת בהיריון ומה לא?).
תודה מראש!
ב"הצלחה בכל!!
אוחאהשם: דאלאגיס טי תמיסה
אוחא|
|
||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||
|
בהצלחה
ב. לא רשום שם אם זה בסדר לנשים בהיריון או לא...
אני סומכת על דעתם הם למדו מדעי התרופות.
האם עורנו אינו חדיר?
אבל מה שלא מסתדר בעיניי הוא עצם האמירה:
מה שאינו חיצוני לא מהווה בעיה?!
ממש לא קשור...
אולי במקרה הנ"ל, אכן אין בעיה במשחה, אך אין זה קשור לאימרה המוזרה. בעיניי ![]()
החומר נמצא בנשא שאמור להשאיר אותו מקסימום בשתי השכבות העליונות של העור, בניגוד נניח לוולטרן וכאלה שאמורים לחדור קצת יותר עמוק. (לשכבות של השריר)
בדיוק אתמול (השגחה פרטית...
) קראתי את ההוראות של משחת emla, כדי למרוח לבן שלי לפני חיסון, וזו משחה חיצונית. וכתוב שם בפירוש שאין למרוח לאישה בהריון משום שהחומר עובר דרך השליה לעובר.
הראשון אומר שאין לך את החיידק gbs (שלילי=negative)
מקווה שיעזרו לך עם השני
לגבי השורה השנייה: התרגום המילולי של שלושת המילים הראשונות הוא: תרבית וגינאלית קנדידה, אני חושבת שהמילה הרביעית היא הסוג של הקנדידה. קנדידה היא פטריה. אני הייתי ממליצה לך לכתוב בגוגל קנדידה בנרתיק, את תמצאי המון חומר בנושא שיכול לעזור, לא יודעת אם הכול יהיה רלוונטי עבורך מאחר ואת בסוף הריון, אולי שווה לחזור לרופא המטפל להתייעצות.
תרגישי טוב ושיהיה בשעה טובה ומוצלחת
יש איזה פטריה,מגרד לך?
הריון חמישי, שבוע 8. לא מתפקדת ב-כ-ל-ל-! ישנה לפחות 12 שעות ביום, נרדמת על הספה כשהילדים סביבי... לא מצליחה ללמד, לא מתפקדת.
ולכל זה- מתווספות הבחילות...
תמיד בתחילת הריון הייתי גמורה אבל לא זכור לי שעד כדי כך...
יש אולי פתרונות לשיפור חוץ מלחכות לסוף השליש? אין מצב שאני שורדת את זה...
מה עם חופשת מחלה?
מה עוזר לך לבחילות? ארוחות קטנות וצפופות?
לימון,קרח.
הרופא בדק (בדיקת דם פשוטה..) והיה חסר לי הרבה ברזל וגם ויטמין B12. אולי גם אצלך?
תבדקי.. הוא אמר שהשילוב של חסר בויטמין הזה בנוסף לחסר בברזל גורם לתשישות קשה..
בדר"כ, אצלי לפחות, הבחילות מופיעות כשהבטן ריקה (או כשאני אוכלת משהו רטוב כמו פירות על בטן ריקה)
כדאי לשים מדי פעם משהו בפה, ועדיף יבש, כדי לא להגיע למצב של רעב
בדר"כ הבחילות גורמות לנו לא לרצות לאכול וזו טעות. יכול להיות שאת אוכלת פחות בגלל חוסר התיאבון והבחילות וזו יכולה להיות סיבה די הגיונית לחולשה.
חוצמיזה, תחשבי עכשיו הגוף שלך עסוק 24 שעות בלייצר תינוק וזה דבר שדורש ממנו הרבה אנרגיה, זה בסדר, פרגני לעצמך
קודם כל, הורידו אותו בשבוע.. מה שמוזר כי לפי הבדיקות שעשיתי בחיים הביוץ שלי יוצא בזמן של המקווה..
מוזר..
הטכנאית כתבה שהודגם לי בשחלה השמאלית מבנה היפואקוגני, מזה??
הגיל של העובר לא תמיד לפי החישוב שלנו.. גם לי היה משהו כזה..
ולגבי השאלה השניה, אין לי מושג..
מישהו שמתמחה בעיקר בורידים בולטים ברגליים או לפחות בכלי דם.
יש למישהי המלצה?
תודה.
חניה ותדהר הירשפלד המקסימים והמוכשרים
את יכולה להשאיר הודעה והם תמיד חוזרים: 02-9973765
אבל חשוב לה שזה יהיה מישהו מומחה ועדיף עוד יותר מומחה לורידים או כלי דם, כי זה כבר מצב ממש חמור.
ויש את "המדריך הישראלי להריון ולידה,, שהו הספר הקלאסי שנמכר בחנויות..
הוא מציג יותר את הפן הרפואי,
פחות את הפן הטבעי, גם במהלך ההריון וגם בלידה.
ספר מקיף על הריון ולידה.
איך לבחור ואם-דולחה
אפידורל
תזונה
ועוד ועוד
או לידה פעילה...
וקראתי המון. הסופרת היא אישה דתיה, ומסתכלת על תהליך הלידה גם ממבט רוחני יהודי.
מעניין לקרא אותו מאד והוא משלב סיפורי לידה קצרים
הספר אמנם מקיף ונותן את כל (!) המידע הנדרש אבל, היא כותבת אותו בצורה ממש מלחיצה (יש לה גישה טבעונית: מתנגדת לאפידורל, ומתנגדת כמעט לכל נהלי בית החולים) וזה לא כל כך נעים לקרוא את זה בהריון. לכן אני ממליצה לקרוא אותו יחד עם קורס הכנה ללידה וכך מקבלים פורפורציות.
בכל מקרה כל אישה היא שונה. אולי אם תקראי אותו לא תיבהלי כמוני. בכל מקרה (גם אם לא מתכוונים לעשות קורס) זה ממש ספר חובה לפני לידה.
בהצלחה!
ספר מעולה שזה להריון וכו'.
יש גם בסוף הספר תפילות ..
ממליצה מאד לקנות את הספר הזה..